406 KiB
406 KiB
| 1 | case_number | halacha_id | old_status | final_verdict | votes | score | canonical_id | rule |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2 | 403-17 | 15a17d39-7eb6-458b-89de-a7bc3c448b25 | approved | approved | 2 | 0.9 | 0b47b8ef-41eb-488e-89b2-a93532bd7f1e | ועדת ערר הדנה בעררים על שומות שמאים מכריעים שונים באותו מרחב תכנון נדרשת לראיה כוללת של מכלול השומות והטענות — השמאיות והמשפטיות — ואינה רשאית להסתפק בבחינה פרט |
| 3 | 403-17 | ad985432-e89d-4b39-9bea-91f69179c92a | approved | approved | 2 | 0.9 | 11b9f6fb-e26f-4d32-a20a-6e4dcde555b3 | עקרון היסוד העומד בבסיס החיוב בהיטל השבחה הוא עקרון הצדק החלוקתי, שמשמעותו כפולה: ראשית, מי שמתעשר בגין פעולות תכנון של הוועדה המקומית ראוי שישתף את יתר חברי קה |
| 4 | 403-17 | b222a04c-d643-4e89-a51d-0e773a2ca748 | approved | approved | 2 | 0.9 | 9d5d0b81-79c5-4218-9310-af4b4f3c547b | מגבלות הבנייה הקבועות בתכנית גוברות על שטחי הבנייה המוצעים במסגרתה, כך ששטחים נומינליים אינם ניתנים למימוש מלא אם הם מתנגשים במגבלות שהתכנית עצמה הציבה. |
| 5 | 403-17 | 457dfcc7-0add-4d6c-8ccc-2b654b182e7e | approved | rejected | 3 | 0.7567 | afda31a9-0c6c-4270-8104-d3f3c7657783 | מעמדו של מבנה במסגרת תכנית שימור אינו קבוע בהכרח במועד אישור התכנית, ועשוי להשתנות בחלוף הזמן בהליך מינהלי שאינו סטטוטורי — דהיינו, באמצעות שינוי כרטסת השימור — |
| 6 | 403-17 | 279bc0c7-18e2-4e3f-9943-96ba303b7843 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 966bc42e-0ad7-4154-96fe-7b4dac385963 | כאשר תכנית מפורטת קובעת כי הוראותיה יהוו את "מדיניות התכנון" לעניין בקשות היתר לפי תכנית מכוח סעיף 23 לתמ"א 38, יש בכך כדי להגביל עקרונית את השימוש בזכויות לפי |
| 7 | 403-17 | 994c7493-c2f3-4f7c-92ee-35230f984e5e | approved | rejected | 2 | 0.825 | af04077c-3355-4c27-9bdb-a71734bfb2aa | חובת קיום הליך יידוע למגרשים גובלים בטרם הפעלת סעיפי גמישות תכנונית נגזרת מהצורך הענייני בביצוע איזון אינטרסים מורכב, גם בהיעדר הוראה מפורשת בתכנית; בלא הליך כא |
| 8 | 403-17 | 1a58c7f0-92c9-4da3-8bd0-bade22c9d483 | approved | approved | 2 | 0.9 | e7a8529e-74a1-4cdd-858b-362736706f79 | אין לפרש סעיף בתכנית באופן שיהפוך אותו לכפילות של סעיף אחר באותה תכנית; פרשנות שמרוקנת סעיף מתוכן עצמאי, ובפרט פרשנות שאינה מתיישבת עם הלשון המפורשת של הסעיף, י |
| 9 | 403-17 | a7775ffc-3e15-4cbb-94ea-9cdfa50dfc9b | approved | rejected | 2 | 0.825 | eb47dd76-bbb5-479a-b7f5-f8a05a9d9a46 | כאשר תכנית כוללת סעיף כללי המאפשר שקילת "רווחת דיירים" בשלב הרישוי, אין להסתפק בעמדה לפיה הבחינה תיעשה על-ידי מהנדס העיר והצוות המקצועי בלבד ללא פרסום לציבור; ע |
| 10 | 403-17 | 511736a8-8c34-4d46-a1ba-1df279ee385d | approved | rejected | 1 | 0.9 | d2887620-94f0-4bf2-ba5a-d30b3cdfc181 | הפסיקה יצרה, באמצעות חקיקה שיפוטית, הגדרות וקטגוריות משפטיות חדשות — בהן "זכויות צפות" ו"זכויות מעין מוקנות" — שנועדו ליצור ודאות ולאפשר גביית מס אמת בהיטל השבח |
| 11 | 403-17 | 8fe5bae8-7b63-4631-b1ee-dcf1f080ebb0 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 7d5c21a8-0c5e-46b0-be0b-57af075293ef | כאשר עסקינן בזכויות צפות, התגבשות הזכות מתרחשת לעת הוצאת היתר הבנייה, ורק באותה עת מתגבש האקט התכנוני המחייב בהיטל השבחה — להבדיל ממועד אישור התכנית המפורטת. |
| 12 | 403-17 | 32a8b766-f6e4-4a72-853e-905de03188c2 | approved | rejected | 1 | 0.9 | fb16ed9f-cdf3-497e-b055-c583e8f31f35 | אין רשות התכנון רשאית לדחות בקשה להיתר בניה התואמת את התכניות הקיימות; לשם כך קבע המחוקק את מידת הפירוט הנדרשת בתכנית כך שניתן יהיה להוציא מכוחה היתר בניה ללא ' |
| 13 | 403-17 | 7db58900-4598-496d-8daa-337b0ca816e0 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 4c0e9766-f580-40f8-a7a7-09e5ede3e178 | עקרון המימוש הינו מאבני היסוד של דיני המס, ובהקשר של היטל השבחה הוא מתבטא בקביעת המועד הקובע לשומה כמועד יישום התכנית בפועל, ולא כמועד אישורה. |
| 14 | 403-17 | a9517c90-410b-417d-8e59-f1fc6c301bd0 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 0b53309d-17d7-473c-bc1b-c0a146ecd7f5 | סיווג תכנית לצורך היטל השבחה ייקבע על פי מהותה ולא על פי צורתה הפורמלית, ולפיכך קביעת אופי הזכויות הנובעות ממנה תיעשה לפי תוכנן הממשי. |
| 15 | 403-17 | 07784d09-c910-490f-a90b-1ffa5c459e27 | approved | approved | 2 | 0.9 | 87b4ac0d-fe4a-4892-8b80-caaf6ecb5edc | גביית היטל השבחה מכוח אישור תכנית מותנית בקיומה של דרישת מסוימות, ותתאפשר רק כאשר ניתן להוכיח פגיעה או השבחה קונקרטית במקרקעין מסוימים מכוחה של אותה תכנית. |
| 16 | 403-17 | b2231875-11eb-4d96-bf89-25876e27ff2f | approved | rejected | 2 | 0.875 | 7928bb10-b142-46d7-aaed-9e8d9a183772 | ההבחנה בין זכויות מעין מוקנות לזכויות צפות נבחנת לפי מבחן הוודאות במועד אישור התכנית: בזכויות מעין מוקנות קיימת ודאות במועד האישור כי בקשה לניצול הזכויות תאושר, |
| 17 | 403-17 | 8ab3eb69-f044-405f-aa2a-3c3cf7dd2a2e | approved | rejected | 2 | 0.875 | 42cc0a03-05b3-43ef-8014-382e9ed708ae | תכנית החלה על מרחב עירוני בשלמותו או על חלק משמעותי ממנו, אשר זכויותיה הוקנו תוך מתן שיקול דעת רחב והעדר תכנון פרוגרמתי מקיף לתשתיות, תחבורה, שטחי ציבור ומוסדות |
| 18 | 403-17 | eeea3db3-340a-40cb-a593-328daa61a881 | approved | rejected | 2 | 0.825 | a691f41a-112c-4211-abdb-6e5a91d88e21 | כאשר הוראות תכנית מעניקות לוועדה המקומית שיקול דעת רחב ביחס לאפשרות לקבלת זכויות, החורג מן המקובל בתחום הרישוי ומתייחס לשיקולים תכנוניים במובנם הרחב, אין לראות |
| 19 | 403-17 | bc5f790b-7fff-4b90-8bb0-647555c17810 | approved | rejected | 1 | 0.8 | 663b3788-d955-4931-90f2-3bbd9d044954 | חוות דעת של מהנדס העיר, המוגשת אגב הליך לגביית היטל השבחה, אינה יכולה לבטל הוראה מפורשת בתכנית, ואין לקבל פרשנות הניתנת על-ידי מהנדס העיר שאינה תואמת את לשונה ו |
| 20 | 403-17 | 6e284c8b-38e2-4c93-9cf7-e1a26af12676 | approved | rejected | 2 | 0.825 | e15a9985-a233-4692-90e2-15f2326d75bc | כאשר באים להטיל על מוכרי דירות היטל השבחה בגין תוספת בנייה שלכאורה התווספה לרכושם, יש להתבסס על הוראות התכנית בלבד ולפרש אותן לחומרה כנגד הרשות המטילה. |
| 21 | 403-17 | 66537693-0b74-4baa-b29c-440916cfb5a8 | approved | rejected | 3 | 0.79 | d7d4f70f-3ac7-4555-b765-f8215e7b2632 | אין לקבל ניסיון של רשות תכנון להפוך זכויות הקבועות בתכנית מסוימת לזכויות מוקנות באמצעות אמירה כללית של מהנדס העיר, כאשר המציאות התכנונית טופחת על פני אמירה זו — |
| 22 | 403-17 | 07a07127-4db1-4049-b9be-67f173c14054 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 6444c925-2964-48f8-9c15-5179a0786aa1 | הוראה ייחודית בתכנית המקנה שיקול דעת לוועדה המקומית מטילה "עננה של אי ודאות" על הזכויות שבתכנית, ולכן יש לה השפעה משמעותית על הערכת שווי המקרקעין על ידי השוק במ |
| 23 | 403-17 | 963e5c27-8ff4-49b1-912c-4ea71439e962 | approved | rejected | 2 | 0.9 | e0ffed43-73d8-4814-9695-6f4675a07a75 | מדיניות של ועדה מקומית או של בעלי תפקידים בה אין בכוחה לשנות מלשון התכנית הברורה ומתכליתה, ולפיכך אין בה כדי להפוך זכויות צפות לזכויות מוקנות. |
| 24 | 403-17 | 017ec44d-37e4-47ca-b4c5-d17fc72c4038 | approved | rejected | 2 | 0.9 | f025d4e2-75f0-4073-931c-27e6a8ebadfe | רשות מינהלית אינה רשאית להחליט מראש מה תהא עמדתה בעתיד באשר לאופן הפעלת שיקול דעתה, שכן בכך היא פוטרת עצמה מבחינה מחודשת של העניין בעת הצורך. |
| 25 | 403-17 | 2eb71d37-be64-4bb0-8542-0302c006389f | approved | rejected | 2 | 0.875 | 03f73f67-bd7e-48ca-8da8-e188b6ce3647 | ניתוח הוראות תכנית לצורך בחינת מימוש הזכויות אינו ניתוח פילולוגי של לשון התכנית בלבד, אלא חייב לכלול גם בחינה מהותית של תכלית התכנית ושל היקף שיקול הדעת המוקנה |
| 26 | 403-17 | 932a38cb-a763-47a6-8fb4-11484c6610ff | approved | rejected | 2 | 0.9 | 81ffeb6c-fcef-4847-933a-23b0d131e927 | עלות בלתי סבירה של הקמת תשתיות הנדרשות לשם הוצאת היתר בניה יכולה לשמש, כשלעצמה, עילה מספקת לסירוב מתן ההיתר, אף כאשר הבקשה תואמת את הוראות התכנית. |
| 27 | 403-17 | 0d7d15db-9e67-4f38-8e5a-bda75b5c381f | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 8dc7b7c1-1858-4626-9bbf-deab40d7233e | המנגנון שנקבע בהלכת הפטריארך היווני, לפיו בחישוב היטל השבחה בגין תכנית זמנית שזכויותיה מתכלות יילקח בחשבון הסיכון של אי-מימוש ההשבחה והיטל ההשבחה יופחת בהתאם, מ |
| 28 | 403-17 | ebbee08b-2b7a-4b24-ad36-496c7f92a33b | approved | rejected | 2 | 0.875 | c91cceb5-0a69-4da0-875b-2bc081182251 | בעת עריכת שומה להיטל השבחה בגין תכנית הכוללת תוספת זכויות בנייה משמעותית בשכונה, על השמאי לתת דעתו על ההשפעה הצפויה לירידה בשווי הנכסים הקיימים אם תמומש התכנית |
| 29 | 403-17 | ae06a424-d3a3-412a-919c-44b8fdb8702a | approved | rejected | 2 | 0.875 | 274dfb27-43a9-4ffb-9b8d-89138c156824 | עם תיקון 3/א לתמ"א 38 בוטלה דרישת ה"טעמים המיוחדים" שהיו תנאי לסירוב הועדה המקומית למתן היתר בניה מכוח תמ"א 38, ובמקומה נותרו שיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיי |
| 30 | 403-17 | 7b20dce3-bcce-43b7-a9f8-1ec4d3b5eec7 | approved | rejected | 1 | 0.8 | dc82fdaa-6c9f-461e-ac77-a1b3b208f621 | משך חיי תכנית בניין ערים מוגבל בזמן גם כאשר הדבר לא צוין במפורש בהוראותיה, נוכח הדינמיקה התכנונית שבה תכניות חדשות משנות או מבטלות תכניות קיימות בקצב המושפע מצר |
| 31 | 403-17 | 3ecd2b1d-f912-48df-949f-158e3d381dbf | approved | rejected | 2 | 0.9 | d97c4456-5e43-4649-9384-3e387e85ddd2 | כאשר חלה תמ"א 38 וקיימת תכנית מפורטת שטרם מומשה, היקף הזכויות הכולל לא יעלה על הגבוה מבין השתיים — הזכויות מתחברות בחפיפה ולא במצטבר. |
| 32 | 403-17 | ad739c75-15ab-4e24-8870-030a4b562f51 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 3a27a5ea-07e1-4008-9ea2-a6cff22207ba | כאשר שתי תכניות מקודמות במקביל ואחת מהן כוללת הוראה המפנה במפורש לרעותה ויוצרת ביניהן קשר וחיבור — ניתן לראות בהן תכנית אחת לעניין פרשנות והפעלה. |
| 33 | 403-17 | 4a3d0430-4740-4e65-942b-67318b48d985 | approved | rejected | 3 | 0.79 | fb4ea557-60b4-4014-8585-d3c371d70483 | עצם עריכתה של תכנית מכוח סעיף 23 לתמ"א 38 אינה קובעת כשלעצמה את החיוב בהיטל השבחה; החיוב הוא פועל יוצא של מהות התכנית והוראותיה הקונקרטיות, ולפיכך תכנית לפי סעי |
| 34 | 403-17 | c28fd489-0dd4-4c9e-bfcc-a65f27560d40 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 091b8a1c-0bda-47a4-ace3-4eea4029b573 | חובת ההנמקה החלה על השמאי המכריע — וכמוהו על שמאי הוועדה המקומית — היא אבן יסוד בשומה, והיא יונקת ממקור סמכותה של חובת ההנמקה הכללית החלה על הרשות המינהלית. |
| 35 | 403-17 | 56b9dd22-045a-45a4-81fd-e75cc290f233 | approved | rejected | 2 | 0.875 | d264dc95-3ab5-4b3e-a3b6-ca5c18424324 | על ועדת הערר מוטלת חובה כפולה — לוודא שהמס שהוטל הוא צודק ואינו שרירותי, ולצד זאת לדאוג שהפרט יבין את השומה גם אם אינו מסכים לחיוב שהוטל עליו. |
| 36 | 403-17 | f2f251e9-15eb-4749-b5ca-0d0ce33f1c2c | approved | rejected | 3 | 0.8733 | d3d6edf4-e568-40f6-8d8d-8d373d8df609 | ידע מקצועי ייחודי של שמאי מכריע, גם אם הוא בתחום מומחיותו הבלעדית, אינו יכול להוות תחליף להוכחה או תוספת לה, ועליו לבוא לידי ביטוי בנימוקי השומה. |
| 37 | 403-17 | b7852e5e-4031-4a29-8491-96b6b5eda544 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 1e18b8bb-1b61-4700-9be6-fa24992017a7 | היטל השבחה מוטל אך ורק בגין עליית ערך מקרקעין הנובעת מאחת משלוש פעולות משביחות (אירועי מס) שנקבעו בסעיף 1 לתוספת השלישית: אישור תכנית, אישור הקלה או אישור שימוש |
| 38 | 403-17 | 46425a51-3f87-48c6-a097-711c4d38bfd5 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 40156af5-fd04-44d2-8792-be95c14ff372 | ההשבחה נמדדת כהפרש בין ערכם של המקרקעין לפני הפעולה התכנונית המשביחה לבין ערכם לאחריה, כאשר ערך המקרקעין הוא ערך אובייקטיבי של שווי שוק הנקבע באמות מידה שמאיות |
| 39 | 403-17 | b912cfa8-f2b4-4424-8217-0d339b016cdf | approved | rejected | 1 | 0.9 | 6e055f2d-3863-429d-a059-04fe49d56f86 | חיוב בהיטל השבחה מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: עלייה בשווי המקרקעין, ועליית שווי זו קשורה בקשר סיבתי ישיר לאישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג. |
| 40 | 403-17 | 312a0457-fd66-4793-a0c7-7a94df37b30a | approved | rejected | 2 | 0.9 | 197fceae-729e-426e-9346-b7294ecfabdc | סעיף 196א לחוק התכנון והבניה מפנה לתוספת השלישית לקביעת "השיעור, התנאים והדרכים" לגביית היטל השבחה, והתוספת מבחינה בין "מקור ההשבחה" — אחת מפעולות התכנון המנויו |
| 41 | 403-17 | f04ab6e8-2e7c-4fad-8d51-2b2e2e76d1bd | approved | rejected | 2 | 0.9 | 76a1c239-922d-475b-926f-16721a374ef6 | שווי השוק של מקרקעין לצורך שומת היטל השבחה ייבחן מבעד למשקפיו של "קונה מרצון" אלמוני, כאשר הדגש הוא על המידע שהיה בידיו ועל מערכת ציפיותיו מהמקרקעין ערב אישורה |
| 42 | 403-17 | bba24a49-13e2-41f0-af61-a2fc22b5fe26 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 7dd7f080-387d-479b-9b8c-f9f5cc349295 | הציפייה הכללית לפיתוח מקרקעין מהווה חלק אינטגרלי מהפוטנציאל הכלכלי שלהם, ועל כן שווים של מקרקעין חקלאיים הצמודים לאזור בנוי או המצויים בלב עיר אינו כשווים של מק |
| 43 | 403-17 | 60b4e419-4296-4b52-a4de-98657a39f4f3 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 38cd685c-6fb0-499d-9790-7df550b6af5b | תכלית היטל ההשבחה היא לתפוס את ההשלכות הישירות של התכנית המשביחה על ערך המקרקעין בלבד, ולא לשמש ככלי כללי למיסוי עליות שווי שמקורן בגורמים אחרים, אשר ממוסות בלא |
| 44 | 403-17 | b855f886-cc72-4a76-b5fa-4d3039d3186d | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 13cce478-372a-417b-99dd-0722687dd7ee | בקביעת שווי המצב הקודם לצורך חישוב היטל השבחה יש לנטרל את הציפיות הספציפיות הנובעות מהאקט התכנוני שיצר את ההשבחה (עוד טרם אישורו הסופי), אך אין לנטרל את הציפיות |
| 45 | 403-17 | 9d721021-ae8d-46e3-bbc0-b49e758e9d48 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 9fd88b0a-3573-4e64-85c6-6c8a2ec5077a | עקרון המימוש בהיטל השבחה ובמיסוי מקרקעין מבוסס על שלושה נימוקים מצטברים: נזילות — דחיית החיוב במס למועד שבו לנישום כסף נזיל לתשלום; יכולת מדידה — המתנה למועד שב |
| 46 | 403-17 | 20db510c-a297-40f7-9928-b381cccce6a2 | approved | rejected | 3 | 0.8467 | dc7c5775-7427-40bb-a802-f2a063f887f8 | פיצול היטל השבחה בין מועד המכר למועד מתן היתר הבנייה — קרי מיסוי חלקי בעת המכר והותרת היתרה למועד ההיתר — נעדר עיגון בחוק הקיים, ואינו פתרון לגיטימי גם כאשר הוצ |
| 47 | 403-17 | 383e631a-c94e-4d9b-ad8f-663aad74af57 | approved | rejected | 2 | 0.9 | efd81d7a-37a3-4211-a22f-6bc35433f09b | יש להבחין בין היטל השבחה לבין תביעות ירידת ערך לפי ס' 197 לעניין שקלול הפוטנציאל: פוטנציאל כללי משפיע על שווי המקרקעין ויש להביאו בחשבון בחישוב שווי המצב הקודם |
| 48 | 403-17 | 81f52922-a35c-416e-be20-37e13decc1fd | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 18048f23-6c6d-4d81-a4db-bfa61302c29c | בהערכת השפעת תמ"א 38 על שווי מקרקעין יש להבחין בין שתי השפעות נפרדות: השפעה פנימית הנובעת מיישום התכנית במקרקעין המסוימים, לעומת השפעה חיצונית הנובעת מיישום התכ |
| 49 | 403-17 | a0be05c0-fe60-4103-ba35-bd869b397218 | approved | rejected | 2 | 0.9 | b1e0996b-1057-4e4c-a9a7-a218eabf0b21 | בבחינת השווי האובייקטיבי של המקרקעין אין להתעלם אפריורית מזכויות שאינן ודאיות, אלא יש לקחת אותן בחשבון תוך שקלול מידת הוודאות במימושן. |
| 50 | 403-17 | ee0c1db4-c33c-41a1-80f3-14f49562b695 | approved | rejected | 2 | 0.875 | c93368d0-1429-446f-976f-be1b419c996c | הסדר היטל ההשבחה והסדר הפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 אינם הסדרים משלימים באופן מלא, ולמעשה אינם סימטריים. אף שהם מהווים 'תמונת ראי' זה של זה בכמה הי |
| 51 | 403-17 | fb6d6e2b-78ff-4f26-ae82-12dc445eed80 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 80c40126-8dfc-413d-82a3-6e2b8a51b44d | אין לאמץ פרשנות הסותרת פסיקה של בית המשפט העליון ויסודות מושרשים בדיני היטל השבחה על בסיס אמרות אגב (אוביטר) בפסק דין מחוזי, ובפרט כאשר פסק הדין המחוזי עוסק בהק |
| 52 | 403-17 | 26b69a30-d1c7-4a05-b911-82bf7a2a9125 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 52a07022-f3e9-4dc2-bac2-5d56cfc286b4 | ההלכה שנקבעה בעניין סי.בי.די — לפיה יש לנטרל בשווי מצב קודם השפעה של ציפייה לקבלת הקלה לאור הקלות דומות שניתנו במרחב — מותנית בקיומו של "קשר סיבתי ישיר" בין ההק |
| 53 | 403-17 | 61e52b9d-8292-48ca-bcad-2056e22912cb | approved | rejected | 0 | 0.0 | 547d717b-bd68-404a-b400-54193a97b1ed | הפטור מהיטל השבחה בגין מימוש זכויות מכוח תמ"א 38 מעוגן במדיניות המחוקק לעודד חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה, ובפרט מבנים שההיתר לבנייתם ניתן לפני שנת 1980 ו |
| 54 | 403-17 | 2c89b662-117f-46ca-957b-4e55f9edb0b7 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 76b70a81-a2e7-4718-98f0-aa9f7eaf5fda | מקום בו לא קיימת כלל חובת תשלום היטל השבחה, שווי השוק במצב הקודם הוא שווי השוק האובייקטיבי, ואין להפחית ממנו עליית ערך כתוצאה מהציפייה לקבלת הזכויות, שכן זכויות |
| 55 | 403-17 | 221857b7-6941-4856-a248-e740e39b0114 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 912fc05c-3053-4c50-b6d8-875be833b238 | בהתאם להלכה הפסוקה, אין לנטרל את תרומתה של תמ"א 38 (ככל שישנה) לשווי המקרקעין במצב הקודם לצורך חישוב היטל השבחה. |
| 56 | 403-17 | 91a3d3c6-b1fe-46ff-a508-2204c169c970 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 0210b086-ac6d-42c6-96fb-57d886eb50a8 | מחלוקת בין שמאי הצדדים שעיקרה סוגיה משפטית — ובכלל זה השאלה אילו זכויות תכנוניות יש לכלול בשווי המצב הקודם — אינה בסמכותו של השמאי המכריע להכריע בה, והכרעתה מסו |
| 57 | 403-17 | 71360140-bcf8-411a-a6a1-1dfc3926a56f | approved | rejected | 2 | 0.9 | ac674056-4721-426c-946c-f3c2358b1245 | קביעת מידת הוודאות או אי-הוודאות של זכויות תכנוניות נגזרת מסיווג הזכויות (מוקנות, מותנות או צפות) ולא להיפך; אין לבסס סיווג של זכויות על טענה בדבר שוני בוודאות |
| 58 | 403-17 | 8edb4175-f488-4a00-8bd5-72b0a1321756 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 6822683b-85e8-45cb-a26b-c6999cc7e197 | בקביעת היטל השבחה אין להביא בחשבון שיקולי פטור מהיטל השבחה הנובעים מתכנית אחרת, שכן שווי השוק כשלעצמו מגלם כבר את הפוטנציאל העתידי לרבות את ההשפעה של תשלום או א |
| 59 | 403-17 | cdb5f0a0-4d1f-4c84-93d1-26f521c945bc | approved | rejected | 2 | 0.825 | ed34ff84-94f7-410e-84df-c8c3568d4159 | הבחנה בין תכנית מקנה-זכויות לבין תכנית הקובעת תנאים ואי-וודאות נדרשת לצורך אומדן ה"מצב החדש": תנאי תכנית ואי-וודאויותיה יובאו בחשבון בבחינת השווי, אך אינם הופכי |
| 60 | 403-17 | 2573b877-376c-4edf-a87a-24cfc8037565 | approved | rejected | 1 | 0.85 | 92da4ff2-4516-48e0-b9f8-a562929094cd | תכנית מאוחרת אינה מוסיפה זכויות בנייה מהותיות מקום שהיא משקפת את מדיניות הוועדה המקומית שכבר נהגה למתן זכויות מכוח תכניות קודמות (כגון תמ"א 38 ותכנית מתאר), שכן |
| 61 | 403-17 | fd164417-94e5-4a67-a007-3d0f4c5ea98d | approved | rejected | 0 | 0.0 | 3e80802a-33a1-4635-b45f-8623b7696c7e | דרך המלך לחישוב היטל השבחה מחייבת הערכת שווים המלא של המקרקעין בשני מצבים — מצב קודם ומצב חדש — וההשבחה הינה ההפרש בין שני המצבים. |
| 62 | 403-17 | 0821ee9e-c117-40ac-8c6b-ad346a2bb733 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 40307e74-0e10-4da5-b527-e6bdccd15b8e | ניתן לחרוג מדרך המלך ולשום רק את הפער בין המצבים (שיטת הדלתא) במצבים שבהם שווי המקרקעין אינו משתנה כתוצאה מהאקט התכנוני, ולכן אין צורך לשום את מלוא שווי המקרקעי |
| 63 | 403-17 | 596516df-125d-47af-a990-40402fafcfd7 | approved | rejected | 3 | 0.84 | e424d09d-d0f9-4d5a-a050-9e8bb2ff300c | בחינת ההשבחה אינה מתייחסת לאחד ממרכיבי המצב החדש בלבד אלא לכלל מרכיביו, בהשוואה למצב הקודם, בכפוף לכללים החלים על שיטת הדלתא. אין לבודד מרכיב פלוני (כגון תוספת |
| 64 | 403-17 | 9ed6f87e-90fe-432f-af40-7cd578a7596c | approved | rejected | 2 | 0.9 | e9bc7573-aafc-469c-af7a-600f3bdc0fcb | תוספת קומה או קומות ותוספת שטחי בניה הן בגדר "הרחבת זכויות הניצול" כמשמעותן ברישא של סעיף 2 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, ואינן בגדר "השבחה בדרך אחרת" כאמו |
| 65 | 403-17 | f67f9717-d11a-4c18-8a8e-a7bd8c4cf474 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 85c85ee3-6c2f-4493-81f5-677398f29c4c | גישת ההשוואה היא השיטה המועדפת והיעילה ביותר לקביעת היטל השבחה, ועל השמאי לנמק מדוע בחר לסטות ממנה לטובת גישות אחרות, במיוחד באזורי ביקוש פעילים כשכונת רחביה בי |
| 66 | 403-17 | 45d44c31-1568-402c-a474-9379cf904b3f | approved | rejected | 3 | 0.86 | 767d5248-c97a-430f-a602-7406f84893d6 | השמאי המכריע אינו כבול להסכמת הצדדים על שיטת שמאות מסוימת, ועליו לערוך את שומתו על-פי מיטב הבנתו המקצועית, גם אם הצדדים בחרו יחדיו בגישה אחרת. |
| 67 | 403-17 | c3521c26-38a6-494c-bf93-30809c8554cb | approved | rejected | 1 | 0.9 | efefa5a8-175f-43da-a958-5cb1f533a0e6 | השומה הולכת אחר הדין — העקרונות הנורמטיביים נקבעים על ידי בית המשפט, ומהם נגזר החישוב השמאי. אין להפוך את היחס ולגזור את הדין מן השומה. |
| 68 | 403-17 | ac80b87f-b75b-40a6-a4e8-0ff3d3918c1a | approved | rejected | 0 | 0.0 | 4b4e4cbb-d6f6-4010-b943-398db5f363d1 | בעת בחינת ההשבחה בנכס הכולל עבירות בנייה, יש להתעלם מהשפעת עבירות הבנייה על ערכי השווי, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה. |
| 69 | 403-17 | d3fd1a9b-83d8-4599-8d24-f6bfa34d2bac | approved | rejected | 2 | 0.9 | 186833fc-51bb-40b5-b316-904557d3d7e7 | נקודות ה"לפני ואחרי" בשומת היטל השבחה אינן נקודות בזמן אלא במרחב התכנוני או בתהליך התכנוני — קרי, הערכת שווי המקרקעין לפני תחילת הליכי התכנון יוצרי ההשבחה לעומת |
| 70 | 403-17 | ccc4919f-5dac-4943-837d-0bbe2afef950 | approved | rejected | 3 | 0.7567 | ba5d0b5b-b471-43e9-9396-75c7a500709f | בבואו של שמאי לנטרל את השפעתה של תכנית מסוימת לצורך קביעת השבחה, עליו לבחון בפועל את מידת השפעת השוק מכל אחת מהתכניות הרלוונטיות בנפרד; אין די בהנחה תיאורטית כי |
| 71 | 403-17 | 4f97688e-d353-4bb3-86ad-ea59a2e79b9d | approved | rejected | 2 | 0.85 | a4627cf7-7860-4a61-b905-3969b8dd1085 | כאשר הוועדה המקומית חוזרת בהשגותיה בפני ועדת הערר על טענות שמאיות שכבר הוצגו בפני השמאים המכריעים ונדחו על ידי רובם, נדרשת ועדת הערר להכריע בטענות אלו לגופן ואי |
| 72 | 403-17 | 5bcaffba-c6e4-4ca9-8814-384b206cd748 | approved | rejected | 2 | 0.825 | f2e3f549-120d-4b6f-9d14-c687f2697fd6 | השוואת עליית מחירים בין שכונות לצורך שומת השבחה חייבת להביא בחשבון מאפיינים ייחודיים המשפיעים על הביקוש, ובכלל זה פופולריות בקרב תושבי חוץ; התעלמות ממאפיין כזה |
| 73 | 403-17 | 94c26325-1290-4380-9ddb-6b511a8676be | approved | rejected | 1 | 0.9 | 861608c4-3c79-488f-af58-4b3fe1dad51f | כאשר שתי תכניות מקנות זכויות חופפות, השפעתן על שווי המקרקעין מתפצלת לדילמה בינארית: או שהתכנית הקודמת (תמ"א 38) כבר מיצתה את השפעת השוק — ואזי התכנית המאוחרת בע |
| 74 | 403-17 | a994e46a-1129-47f0-8b78-04d5ceb1996d | approved | rejected | 3 | 0.8567 | b0ecc064-1ab5-4db8-9664-6513e3dc7b6d | ההנחה השמאית כי תוספת זכויות בניה מעלה בהכרח את ערך המקרקעין מעוגנת בלשון סעיף 2(א) לתוספת השלישית ("בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם"), אך אין מדובר באקסיו |
| 75 | 403-17 | c188846c-0dad-40ca-a6da-d3307d4c4d74 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 95fcc437-632d-411d-87dd-49cee3840b61 | שווי מקרקעין לצורכי שומת השבחה נקבע לפי ערכו בשוק — קרי, הסכום שקונה מרצון מוכן לשלם בעדם — ולא על-פי תוספת זכויות תיאורטית הנגזרת ממודלים שמאיים מופשטים. |
| 76 | 403-17 | 7b10adb9-708b-4bab-9fca-f706b799503a | approved | rejected | 3 | 0.84 | 9bfdfbf0-591d-4242-99c6-4fd14f02ec2f | בעת אומדן שווי שוק של מקרקעין הכפופים לתכנית מאושרת המותנית במימוש מורכב (כגון גיבוש כלל בעלי הזכויות), יש להביא בחשבון את ההסתברות הריאלית למימוש התכנית, ובכלל |
| 77 | 403-17 | 96dfa97d-3341-41b6-b4cd-6371bd042ef2 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 5310a53f-ce69-44ab-97e1-9248079fe742 | על פי תקן מס' 2.0 של הוועדה לתקינה שמאית של מועצת שמאי המקרקעין (מרץ 2007), בנכסי מגורים גישת ההשוואה היא הגישה השמאית בעלת התוקף הגבוה ביותר, ויש להפעילה על מד |
| 78 | 403-17 | 98bf14be-672f-48e0-8850-3c5fea6b8c3f | approved | rejected | 2 | 0.9 | e6b74bf5-efc0-430b-bda5-f1784ab814a6 | בגישת ההשוואה לצורך שומה, נתוני עסקאות בפועל יזכו ככלל ברמת תוקף גבוהה יותר מאשר מחירי היצע, ועל נתוני ההשוואה לעמוד בתנאי סף של מועד (לא יותר משנתיים מהמועד הק |
| 79 | 403-17 | 0445c27d-9b69-4656-a8ad-78043b76348e | approved | rejected | 2 | 0.825 | 1e704cfa-c97a-44a1-96ca-772055a59f1e | אי הוודאות הגלומה בתכניות בנייה במרקמים מבונים מקבלת ביטוי בתמ"א 38 עצמה, אשר בסעיף 22 שלה כללה את "כושר נשיאה של תשתיות" כאחד השיקולים שעל הוועדה המקומית לשקול |
| 80 | 403-17 | d4b3b5fb-7030-4011-8a9e-e1a8a50ec093 | approved | rejected | 2 | 0.825 | f377ea27-47df-45f7-97f1-5d98067b1580 | ריבוי בעלים במקרקעין במרקם מבונה הוא גורם המפחית את סיכויי מימוש זכויות הבניה, ויש להביאו בחשבון במסגרת הערכת ודאות הזכויות לצרכי שומה והכרעות תכנוניות. |
| 81 | 403-17 | fff4148f-a023-40c6-b4a9-a8e73ffd4a41 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 214adc7b-2106-4f17-addb-07354ae24ca0 | הנטל להוכיח את ההשבחה הנובעת מתכנית מוטל על השמאי המבקש לקבוע אותה; שומה שאינה עומדת ברף ההוכחה הנדרש - גם בהתבוננות עצמאית בתכנית הנדונה ובלא תלות בתכניות מקבי |
| 82 | 403-17 | 56a36d11-d85c-4071-bf6b-a25a7fa569a8 | approved | rejected | 3 | 0.7433 | 364c8f72-58ac-49c0-ad3f-1b614365f11c | שיטה תחשיבית של בידוד השפעת תכנית באמצעות השוואת מחירי דירות לאורך ציר הזמן מול אזור ייחוס שעליו לא חלה התכנית סובלת מקושי מובנה — הטרוגניות המאפיינים הפיזיים ש |
| 83 | 403-17 | 5fcde79a-cf06-403d-9dba-e38091cd82d2 | approved | rejected | 2 | 0.825 | e396ac3d-5ba6-43c2-afb9-863623339b0b | בהערכת השבחה במקרקעין יש להביא בחשבון, כשיקול מפחית, הן את אי-הוודאות באשר למימוש הזכויות הנובעת מהוראות התכנית, והן את אי-הוודאות הנובעת מהמצב הקנייני והפיזי ש |
| 84 | 403-17 | 9b373faa-df65-4df3-9188-9afc2a0a0b4a | approved | rejected | 3 | 0.8167 | 1048d7b1-8db4-4b9e-a0b7-aaf93578742b | כאשר תכנית מקנה זכויות בנייה אך אחוזי המימוש בפועל נמוכים, על השומה לכלול מקדם הסתברות או אי-ודאות נפרד המשקף את המימושים הנמוכים הצפויים, וזאת מעבר למקדם הדחיי |
| 85 | 403-17 | fb13705a-54a5-4896-80b4-e509ff64cea3 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 6b2e9e11-c662-49a8-9cd9-ed3e5b5e00b4 | גביית היטל השבחה מותנית בהוכחת התעשרות בעליל בערך השוק של המקרקעין; על המבקש להראות כי "הקונה הסביר" מייחס ערך כלכלי ממשי לתכנית המקימה את החיוב, ואין די בהנחות |
| 86 | 403-17 | c74a9838-efc5-4608-b86a-373e570e6364 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 813a1b99-3eea-445b-beba-c4b5b4a9aae6 | כאשר זכויות הבעלות במקרקעין משותפות בידי בעלי זכויות שונים, שווי הנכס נמוך משווי הנכס בבעלות יחידנית ומלאה, וההפחתה נגזרת ממספר הבעלים, זכויותיהם בנכס, ייעודו, |
| 87 | 403-17 | 353e1e0c-c5c2-44f8-8ddc-eafcff0c3fe1 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 2a1e6c80-ee9f-49dc-be17-e54eacf9e692 | בחינה שמאית של עליית הערך בעקבות תכנית התחדשות עירונית במרקם מבונה צריכה להביא בחשבון שני רכיבים נפרדים: רכיב שמקורו בתורת המימון (מקדם דחייה למימוש הזכויות) ור |
| 88 | 403-17 | 96216356-85cd-46d0-833b-93fd12e79f76 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 4087495f-50d7-4145-b7f1-764f3ba36839 | אין לבסס שומת היטל השבחה על ספקולציות והשערות, אף אם הסיכוי לסטייה לטובת הנישום זהה לסיכוי לסטייה לטובת הרשות; סימטריה של חוסר ודאות אינה מכשירה הטלת מס. |
| 89 | 403-17 | 8024832f-852f-4aa5-8d94-2cba9a73f4b4 | approved | rejected | 3 | 0.7833 | d82ffe4d-7a75-4b6b-9dbd-53c45226672e | עקרון מס האמת — לפיו המס יוטל על רווח שמומש ולא על רווח שאינו קיים במציאות, תוך איזון בין אינטרס הציבור בגביית מס לבין זכות הפרט שהפגיעה בקניינו לא תחרוג מן המי |
| 90 | 403-17 | c31c1223-5c1a-410e-9b5a-6d225c5a5612 | approved | rejected | 3 | 0.79 | 8e20bee9-2f69-4105-85d3-98fe88ff0951 | עמדת הועדה המקומית באשר לאופי הזכויות (קבועות אל מול צפות) חייבת להיות עקבית ואינה יכולה להישען על קיומו או היעדרו של פטור פרטני; כאשר עמדת הרשות ביחס לאופי הזכ |
| 91 | 10212/16 | 8e1620e3-4536-4b6c-81d9-68cef4743d44 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | a783dd4a-f728-4df1-83e2-f1630f78fd03 | כדי שפגיעה בפוטנציאל התכנוני של מקרקעין תעלה כדי "פגיעה במקרקעין" המקימה עילת פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים, שהראשון בהם |
| 92 | 10212/16 | ffc7c613-02da-4973-848c-437d91df3227 | approved | approved | 3 | 0.9233 | d6096b47-d886-423a-ae8e-7fa9d6e7afbd | סיכוי להרחבת אפשרויות הניצול של המקרקעין — למשל בדרך של שינוי ייעוד או הגדלת אחוזי בניה — נלקח בחשבון לעניין הפגיעה בפוטנציאל התכנוני רק אם אין הוא קלוש ורחוק, |
| 93 | 10212/16 | d6ad0f63-3339-4fc2-b35e-d2efd9057521 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | c81809bb-08c7-41ce-b595-315843dbc3d4 | תכנית שמימושה סותם את הגולל על שינוי תכנוני צפוי שהיה מצמיח השבחה, מקיימת קשר סיבתי בינה לבין הפגיעה בפוטנציאל התכנוני של המקרקעין, ועל כן ניתן להגדירה כ"תכנית |
| 94 | 10212/16 | c1d05321-40b4-4e39-9484-f34918f11e66 | approved | approved | 3 | 0.9267 | e35e45b7-d3f1-468b-b5ff-29f0dc529a8d | לצורך הוכחת פגיעה בפוטנציאל תכנוני במסגרת תביעת פיצויים לפי סעיף 197, על התובע לעמוד בתנאי של 'ודאות קרובה' של הפוטנציאל התכנוני, הכולל שני יסודות מצטברים: ראשי |
| 95 | 10212/16 | 802fd767-eb00-48b3-aa27-1041835b913f | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 4d149074-e4d1-40c6-8078-4494e0bca4f7 | תנאי הסף המינימלי שבלעדיו אין להכרה בפוטנציאל תכנוני המקנה פיצוי לפי סעיף 197 הוא הגעת התכנית לשלב ההפקדה; שלב ההכנה, הקודם להפקדה, אינו מספיק לביסוס התביעה. |
| 96 | 10212/16 | 2576504c-6f08-4d2a-a9dc-06174026182a | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 36df3e49-f536-477e-b5f1-e9df3cd8305c | תכנית המצויה בשלב ההפקדה היא תכנית המיועדת באופן ברור לחול על הקרקע הרלוונטית; אף שהיא עשויה עוד להשתנות, במהלך הדברים הרגיל מדובר בשאלה של זמן עד שיחולו על השט |
| 97 | 10212/16 | 4f1a446d-96ee-4628-bd30-aee51bcb5ff3 | approved | rejected | 3 | 0.8667 | 5bd9d0a2-208e-4df6-9735-f04871d0989c | ההחלטה להפקיד תכנית היא בעלת משמעות והשלכות נורמטיביות וכלכליות כשלעצמה, והיא משקפת את עמדתו החיובית של מוסד התכנון ואת גמירות דעתו לאשר את התכנית בהיעדר התנגדו |
| 98 | 10212/16 | 9081682c-32f3-4ea8-aafa-b620439f31f3 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 3bba67e6-61b8-4f40-a786-71e8d279723a | הפקדתה של תכנית מבססת אצל הפרט ציפייה מוגבלת בלבד, הכפופה לסמכותו של מוסד התכנון להחליט בסופו של דבר שלא לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים — בין לנוכח התנגדויות |
| 99 | 10212/16 | dbd54295-7f17-43b6-8c63-9330ff68f8a8 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 4ae305ef-948e-4298-bee5-1d7710871eec | כבר בשלב ההפקדה, ועוד טרם הגשת התנגדויות, מצויה התכנית המופקדת במידת בשלות גבוהה יחסית, וככלל היא ערוכה באופן וברמת הפירוט הנדרשים מתכנית תקפה. |
| 100 | 10212/16 | bff5fd22-a7c2-4fca-81d1-19cd57366803 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 58deb30a-5692-4ff7-a3c8-48d96961ad27 | בבחינת טענת פוטנציאל תכנוני לצורך תביעת פיצויים, אין כלל גורף באשר לוודאות מימוש הפוטנציאל; כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו תוך עריכת בחינה פרטנית של רמת הוודאות לאיש |
| 101 | 10212/16 | 64a7c6e4-914e-41b3-8a3d-23fde029ce11 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | ed5832db-2762-43fc-84dd-0fa6b87502fd | שאלת ההתחשבות במחיר השוק כמשקף את הפוטנציאל התכנוני הכללי של הקרקע (שלב השווי) רלוונטית אך ורק במקרים שבהם כבר הוכחה פגיעה במקרקעין; הוכחת הפגיעה היא שלב מקדים |
| 102 | 10212/16 | e90dbaf6-b24a-4125-99fd-ef0cb0c62483 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 6b61034d-f6df-4859-90e2-da4ab33cbb80 | תכנית עתידית/צפויה תובא בחשבון בהערכת שווי מקרקעין רק בהתקיים שני תנאים מצטברים – תנאי הקונקרטיות ותנאי הוודאות. תכנית שטרם הגיעה לשלב ההפקדה אינה מקיימת תנאים |
| 103 | 10212/16 | bebd8ab2-5587-4053-8a6c-d2c740806bb1 | approved | rejected | 3 | 0.9 | d08351d1-3b8c-4693-a2d7-84e702877c79 | הפקדת תכנית, אף שאינה מקימה זכות לאישורה, יוצרת סבירות מספקת לאישורה המצדיקה את שלילת הזכות לפיצוי בגין שינוי שנעשה במקרקעין לאחר ההפקדה; פעולות בקרקע לאחר ההפק |
| 104 | 10212/16 | 61483299-d9e0-4ebd-ae05-99ea88545a9a | approved | rejected | 3 | 0.9167 | e1695946-2ff4-45ed-a207-bae9b323459c | פיצוי בגין פגיעה בפוטנציאל תכנוני אינו מוכר בטרם הגעת התכנית לשלב ההפקדה, משום שלפני שלב זה אין מתקיימים תנאי הקונקרטיות ותנאי הוודאות; הצבעה על תכנית מופקדת שי |
| 105 | 10212/16 | 2fed9d7c-3a61-4e81-9c61-9e092be6df11 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 2fbf7206-bbd9-47c2-a51e-5ba00538b069 | בחישוב היקף ההשבחה לצורך היטל השבחה, ערך המקרקעין במצב הקודם (עובר לתכנון החדש) כולל גם את עליית השווי הנובעת מציפיות השוק לשינוי הייעוד, ולא רק את שווי הייעוד |
| 106 | 10212/16 | eda00dc3-8733-40dd-b9a9-32f6ecfe4c57 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 8e2eb3ca-3e01-4ff7-8f72-4cd7686ed59b | בהערכת שווי מקרקעין יש להתחשב גם בפוטנציאל המקרקעין, באפשרויות הניצול הגלומות בהם ובציפייה לשינוי תכנוני, שכן אלה נתונים רלוונטיים לקביעת השווי. |
| 107 | 10212/16 | ad7374c2-320b-4897-888b-7125c1cdbc27 | approved | rejected | 3 | 0.86 | 673d607f-15fe-46ad-851b-1dec18edcb47 | עליית ערך מקרקעין בשל פוטנציאל תכנוני אינה בהכרח פרי קידומה של תכנית קונקרטית בלבד, אלא עשויה לנבוע ממגוון גורמים — לרבות ציפיות והערכות כלליות יותר כגון מיקום |
| 108 | 10212/16 | 9f8b808f-852c-40bb-ad37-371c827715f9 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | ab7f9dc4-d176-4ce9-821e-1fa4b4df0058 | בקביעת שווי השוק של מקרקעין לצורך חישוב היטל השבחה, אין להביא בחשבון, במצב הקודם לתוכנית המשביחה, את ציפיות השוק הקיימות כתוצאה מהליכי התכנון לאישורה; שיקולים ה |
| 109 | 10212/16 | ec2cf309-89c0-4888-9cc0-570b866506c1 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | ae3c45a8-9fbe-4451-966c-f94ef6496690 | בקביעת שווי השוק של מקרקעין נפגעים במצב שקדם לתוכנית הפוגעת, ניתן שלא להביא בחשבון נתון הרלוונטי מבחינה שמאית (כגון הפקעה עתידית ללא פיצוי) מקום שעקרונות יסוד ה |
| 110 | 10212/16 | b5456fed-723a-4a0a-a902-d8f13fdc3aa8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 28c1f818-1cda-40c2-8f10-ff6759f5e86e | המשפט אינו מקנה הגנה מלאה על הציפייה לשימור ערכו של נכס או לעלייתו; הגנה ניתנת רק לציפייה הנחשבת לגיטימית או סבירה. |
| 111 | 10212/16 | 7f09f1ee-da6b-470f-97f5-d5cc5ffe38e5 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | f6a3cfa0-87f6-4f2a-ba6c-1c55ad4c9221 | בהערכת שווי מקרקעין לצורכי פיצוי, אין ליתן משקל לציפיות לשינוי ייעוד שהשתקפו בעסקאות שנעשו באזור כאשר לא היה להן בסיס במצב התכנוני, שכן התחשבות שכזו תוביל להגנת |
| 112 | 10212/16 | f317e8d6-68cb-47d5-8f4b-afbc0df9f2b7 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 461a7802-ee2f-4476-86e1-2e1feae7c855 | כאשר קיימת עילת תביעה נפרדת לפי סעיף 197 (להבדיל מטענת אובדן פוטנציאל תכנוני), בעת עריכת השומה המעריכה את היקף הפגיעה יש מקום להתחשב בציפייה לשינוי תכנוני משביח |
| 113 | 10212/16 | 9e6b80d2-fad7-4bc4-a170-fe91349ce7cd | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | aa117bf2-7058-4513-8470-86ac47e46dbd | כדי לבסס "פוטנציאל תכנוני" המקים עילת תביעה עצמאית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, על התובע להצביע על הליך תכנוני ממשי לשינוי ייעוד המקרקעין ערב כניסת התכנית ה |
| 114 | 10212/16 | fa19aa20-c868-4c8e-9641-9df15f2426e2 | approved | rejected | 3 | 0.9 | e6560c0d-f10a-4f5b-b7f5-20c2aaee329d | הרף המינימלי לביסוס טענה של אובדן פוטנציאל תכנוני המקימה עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא הצבעה על תכנית מופקדת העונה הן על תנאי הקונקרטיות והן על |
| 115 | 10212/16 | 29f7da7a-4627-40c7-ba9c-510943d19a89 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 74fb8654-f3e5-4bff-bea6-0be9504b0b66 | קרבה לאזור בנוי או למקרקעין שייעודם שונה אינה יכולה כשלעצמה לבסס טענה לאובדן פוטנציאל תכנוני המקים עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. |
| 116 | 10212/16 | f5314cd3-2541-4c3d-9dba-661532c16d38 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 6916d29d-7849-42ca-af64-a40fabff66ba | בעריכת שומת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, פוטנציאל תכנוני עתידי יובא בחשבון לצורך הערכת שווי המקרקעין רק אם הוא קונקרטי וקרוב לוודאי, המתבטא לכל הפחו |
| 117 | 10212/16 | f5db53b6-d4a0-4b0f-a585-87597a68e35c | approved | rejected | 3 | 0.8933 | c331e32c-2bc7-47df-8a5a-eeceeca40c06 | עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה חייבת להתבסס על פגיעה ממשית הנובעת מהוראות התכנית עצמה — כגון שינוי ייעוד המקרקעין — ואין די בטענה לאובדן פוטנציאל תכ |
| 118 | 10212/16 | eb551ef2-e2a3-4d27-ad35-0bfdeb08c0d1 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 2bf74c1e-bb9d-4f78-8d43-73a4d2308311 | תכנית אב שאין לה מעמד סטטוטורי, המצביעה לכל היותר על מגמה תכנונית בלבד, אינה מהווה הליך תכנוני פוזיטיבי ואינה יכולה לבסס טענה לפגיעה במקרקעין עקב אובדן פוטנציאל |
| 119 | 10212/16 | c03e3db1-7ba9-4dd7-bf03-575b1283b315 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 1c6c142c-d073-4cc1-a881-79f724ed8872 | לא ניתן לבסס טענה לאובדן פוטנציאל תכנוני, המקים עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק, על עובדות שאינן תכנוניות (כגון מפות או פרסומים נטולי מעמד תכנוני). |
| 120 | 10212/16 | 9fa031c4-78f2-4d6c-be5d-4c729c745eba | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | e67edef1-d9dc-4e1e-959c-52ab42bf1eaf | עצם מיקומם של מקרקעין בצמוד לאזור בנוי או בסמוך למקרקעין בעלי ייעוד שונה אינו מבסס כשלעצמו טענה לאובדן פוטנציאל תכנוני המקים עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק. |
| 121 | 10212/16 | eb7f723c-8303-45c3-8cdb-bc5ff20ce81f | approved | rejected | 3 | 0.8867 | a93a292f-a348-4e4a-a79d-2b0265dbe4f8 | לצורך עריכת שומה בתביעת פיצויים, ציפייה לשינוי ייעוד המקרקעין הנסמכת על סברות כלליות ועל הצהרות שונות של גורמים ברשות המקומית, בלא שהיא נתמכת בתכנית קונקרטית, א |
| 122 | 10212/16 | cbc059cb-b864-4428-9739-186f9531b66f | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 76752343-4f20-4994-b0c9-c749094931fa | אין להרחיב את עקרון מעשה בית הדין כך שיחול באופן חד-צדדי וטקטי כלפי הוועדה המקומית, מקום שאין זהות מלאה בין המקרים ושעה שהצדדים המבקשים להסתמך עליו לא ראו עצמם |
| 123 | 10212/16 | 81c0ad5c-a3d7-4a2c-a518-e43a7587b147 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 903f5296-4325-419d-99f1-6698b35f37e0 | בקביעת שווי המקרקעין לצורך פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, יש לנטרל מהשווי ציפיות לשינוי ייעוד הנובעות ממיקום המקרקעין בלבד (קרבה למרכז הארץ או לאזורים |
| 124 | 10212/16 | 53135edb-7bb2-48f6-b52a-8bc242f23c0d | approved | rejected | 3 | 0.9033 | 922e69e5-1619-43be-9389-49465e2bed50 | ציפיות סובייקטיביות לשינוי ייעוד ולעלייה הנובעת ממנו בערך הקרקע אינן פסולות כשלעצמן, אך אין בהן כדי להקים חובת פיצוי מן הקופה הציבורית; תפקידו של המשפט הוא לקבו |
| 125 | 10212/16 | 57fc8f79-2709-4096-b093-ac8898911177 | approved | rejected | 3 | 0.9 | 8c9f86b6-86ae-4ece-87d5-a550af001ac7 | מנגנון הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא ייחודי וחורג מעבר לסוג הפגיעות שדיני ההפקעות הרגילים מפצים בגינן; משכך, אין לגזור את אופן חישוב הפיצוי או את ש |
| 126 | 10212/16 | 629065d1-6a47-4084-a8e0-4cb2b3a7aded | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | de27fa3d-3458-4750-b7b4-ac5c127090cd | השומה הולכת אחרי הדין: העקרונות הנורמטיביים לחישוב הפיצוי נקבעים על ידי בית המשפט, ומהם נגזר החישוב השמאי. כאשר גבולות הפיצוי נקבעים על ידי הדין, הפיצוי יוענק ב |
| 127 | 10212/16 | 4e7cadb4-51f2-4f23-bc13-2fddbcee2162 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 90f2394f-aa70-4357-85f7-9e37c782605f | פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה משולמים אך ורק בגין פגיעה במקרקעין הנגרמת 'עקב תכנית'; זהו עקרון יסוד שאין לחרוג ממנו גם בעת אימוץ גישה המרחיבה את היקף |
| 128 | 10212/16 | 87f7a3db-c0a3-4d21-b470-b2024784c8e7 | approved | rejected | 3 | 0.9067 | a163c879-80ad-4723-bda0-824c1af2f44f | סעיף 197 לחוק התכנון והבניה אינו יוצר משטר פיצויים מוחלט אלא משטר יחסי, שבבסיסו איזון בין ההגנה על קניין הפרט לבין האינטרסים הציבוריים המגוונים שהתכנון נועד להג |
| 129 | 10212/16 | f08bfedf-92c3-4170-9176-63914579cbe8 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 9a598711-1a88-430b-a309-f4fb244d7638 | כאשר גבולות הפיצוי נקבעים על ידי הדין, הפיצוי מוענק בסייגים שקובע הדין ולא בהכרח כפועל יוצא של מחיר השוק; בניגוד להפקעה ולהיטל השבחה — שבהם מחיר השוק הוא נקודת |
| 130 | 10212/16 | 83ce0db7-639d-47a5-ae60-c40101bf9f84 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 704e2918-4882-4ff8-929f-c97f51461e78 | הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נועד לכסות את הפגיעה שנגרמה למקרקעין על ידי התכנית הפוגעת בלבד, ולא להבטיח לבעל הקרקע את מלוא שווי השוק; אם הפיצוי הסטטוט |
| 131 | 10212/16 | 1439e17a-239c-4554-9694-8b85f6263d26 | approved | rejected | 3 | 0.9 | bc1fa085-2eed-4c21-9cd1-d623f8493cc8 | ציפיות של בעל מקרקעין לשינוי תכנוני עתידי שאין לו ביטוי בתכנית הסטטוטורית אינן בנות-פיצוי לפי סעיף 197, גם אם ציפיות אלה משתקפות במחיר השוק של הקרקע; אין מקום ש |
| 132 | 10212/16 | d9fe4ba7-e42b-4d9e-890f-a5f4d21eee2c | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 597186ff-0fb0-464f-ae14-67b633d624d7 | קיומו של קשר סיבתי בין כניסתה לתוקף של תכנית לבין ירידת ערך המקרקעין אינו מספיק כשלעצמו לזכאות לפיצוי לפי סעיף 197; נדרש שירידת הערך תנבע מפגיעה בתכונותיהם המקר |
| 133 | 10212/16 | 67ca816e-3577-4fff-b5ea-11ee67b66fe5 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 1e4f8725-b9a4-423f-bffc-b7abba448028 | השאלה מי זכאי לפיצוי בגין פגיעה תכנונית ("שאלת הפגיעה") והשאלה מהו היקף הפיצוי שיינתן בגין אותה פגיעה ("שאלת השווי") הן שתי שאלות משפטיות נפרדות ועצמאיות; ההכרע |
| 134 | 10212/16 | 285c59c9-f14d-41e5-a6cc-837d7c81b212 | approved | rejected | 3 | 0.89 | e71d961e-25b7-4ecb-a03b-f26e7f795259 | בית המשפט יצמצם את הכרעתו לשאלה הדרושה להכרעה בהליך שלפניו, ויימנע מלטעת מסמרות בשאלה משפטית נכבדה שאינה נדרשת להכרעה — ובפרט כאשר אותה שאלה תלויה ועומדת בהליכי |
| 135 | 10212/16 | e2ee600f-911e-4519-9031-47af2a4cbf68 | approved | rejected | 3 | 0.91 | 9c378df8-c188-47f4-89a1-2236e8d05f35 | הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא פיצוי תרופתי שתכליתו להעמיד את בעל המקרקעין מבחינה כלכלית במצב בו היה אלמלא הפגיעה התכנונית, דהיינו לפצותו על מלוא הנ |
| 136 | 10212/16 | 4568ffac-1bce-4a16-8a62-f7e6801a13bc | approved | approved | 3 | 0.9333 | e1fa231d-f188-4859-82c2-d842cbad5ff9 | שיעור הפגיעה במקרקעין לצורך פיצוי לפי סעיף 197 נקבע בדרך של השוואת ערך המקרקעין לפני אישור התכנית הפוגעת לערכם לאחר אישורה. |
| 137 | 10212/16 | 087d39b7-2878-416a-aa23-6b4027397f53 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 4c7f877d-8ed0-4e37-b8a3-b23b8b173d00 | הדרך לאמוד פיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה היא באמצעות הירידה שחלה בשווי השוק של המקרקעין בעקבות הפגיעה התכנונית, קרי חישוב ההפרש שבין |
| 138 | 10212/16 | 10de241a-012d-496a-b16b-a225bb666071 | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 4f892f3a-f946-47ea-8ccf-4ae01d8f5ef2 | התובע פיצוי לפי סעיף 197 נושא בנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי, ועליו להראות כי התכנית הפוגעת היא שגרמה לגריעת שווי השוק של המקרקעין לעומת השווי שהיה להם, או שעשו |
| 139 | 10212/16 | c6565f3e-b61b-48f5-94dc-8832d1268879 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 9ebad68d-34a5-45ae-b90b-8727af0cf4dd | פיצויי הנטילה השלטונית נמדדים על-פי עקרון השבת המצב לקדמותו: יש להעמיד את הנפקע במצב שבו היה אלמלא הפגיעה, כך שבכספי הפיצוי יוכל לרכוש מחדש זכות דומה לזו שניטלה |
| 140 | 10212/16 | e9db8060-6b77-4e08-a168-c203604446dc | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | bed8dd33-da1a-4550-aa59-bd9d4a3c9c27 | סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא חלק מדיני הנטילה השלטונית, המאפשרים לרשויות התכנון לפגוע בזכויות קנייניות של בעלי מקרקעין פרטיים ללא הסכמתם תוך חובת פיצוי. |
| 141 | 10212/16 | 671d5b75-cd29-468a-bc56-38ff282f29a3 | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | 7c88298d-193a-4a5c-b13c-8e35b15a436d | במסגרת דיני הנטילה השלטונית הפיצוי לבעל הנכס נקבע על פי הנזק שנגרם לו בעקבות האקט השלטוני, ולא על פי קריטריונים חילופיים כגון ההתעשרות שהפיקה הרשות מן הנטילה. |
| 142 | 10212/16 | c2573b39-1f47-41e3-9e65-810aafd0c6bd | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 4d2e0d6f-4ab8-4de9-8638-e9af0a0674f0 | אחת מתכליותיהם של דיני הנטילה השלטונית, ובכללם הזכות לפיצוי בגין פגיעה תכנונית, היא להביא להפנמת מלוא עלויות פעולת הרשות על ידה; אי-הפנמת העלויות (החצנתן) מטילה |
| 143 | 10212/16 | 051704f7-c055-47d9-9ea9-a7a0e8a335ee | pending_review | approved | 3 | 0.93 | 61af3e15-9003-4b45-bd75-b1995d659182 | ירידת ערך המקרקעין בעקבות תוכנית פוגעת נמדדת באופן אובייקטיבי — לפי טיבם של המקרקעין ולא לפי זהותם או מאפייניהם האישיים של בעליהם. |
| 144 | 10212/16 | 6a90da20-b246-4702-b9cf-731a9eefec8f | approved | rejected | 3 | 0.84 | 6ce4eb7e-9a2c-4658-be81-a04db0434e1d | חובת הפיצוי מחייבת את הרשות התכנונית לשקלל מראש בתקציבה את סכומי הפיצוי שתידרש לשלם לבעלי מקרקעין שזכויותיהם ייפגעו מתוכנית, ואת אופן נשיאתה בהם — בין בפיצוי כס |
| 145 | 10212/16 | 6afc5f04-c986-4dc3-86b1-b3ce5f1aab48 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 82dea662-ad88-4e94-9ee6-fc2b35fa1ab4 | הזכות לפיצוי בגין פגיעה תכנונית מוגבלת משיקולי יעילות, ואינה משתרעת על נפגעים שפגיעתם שולית, שכן פגיעה כזו אינה מצדיקה את העלויות האדמיניסטרטיביות הכרוכות בהפעל |
| 146 | 10212/16 | 8add4347-6a09-48c4-b4cd-89037ae27b72 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | d4dcd9ac-5d4e-4040-a40c-dd7b74748e41 | הדרך המקובלת לקביעת שווי השוק של מקרקעין היא שיטת ההשוואה (שיטת שווי השוק), שלפיה נאמד שווי הנכס באמצעות עסקאות השוואה שבהן נבחן המחיר ששולם בעבור נכסים דומים ב |
| 147 | 10212/16 | 1d077799-19d2-4de8-9a60-e94c3660fddb | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 6ec1a4f1-f0d6-42ef-9736-011f8ba01f67 | שיטת שווי השוק מביאה בחשבון את מכלול מאפייני הנכס, ובכללם מאפיינים שאין להם עיגון סטטוטורי ואינם משקפים בהכרח זכויות משפטיות המוקנות לבעל המקרקעין מכוח תוכנית מ |
| 148 | 10212/16 | 531ad70a-e5ef-4ba2-a2d8-2a3e1b10f9a7 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | ff3275fd-49a8-4eb0-b66f-96cdcfaf5f78 | בחינת ירידת הערך — ההפרש בין שווי המקרקעין עובר לתוכנית הפוגעת לבין שוויים לאחריה — תיערך על ידי שמאי מקרקעין, שהוא המומחה ובעל הידע הרלוונטי לעניין. |
| 149 | 10212/16 | 42289bc0-656a-45e2-8278-350172c9143f | approved | rejected | 3 | 0.8867 | c23d0925-0324-4187-86ba-1a7b66274da3 | פוטנציאל תכנוני של מקרקעין, לרבות ציפיות תכנוניות, מהווה רכיב שיש להתחשב בו בקביעת שווי המקרקעין לצורך השומה. |
| 150 | 10212/16 | 26d825c3-f47a-4aa7-99c0-9ff76462c98d | approved | rejected | 3 | 0.89 | 8ab4225e-6d1b-490d-bb61-1e73172568ca | פיצויים בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נאמדים על פי הפער שבין שווי השוק של המקרקעין ערב הפגיעה התכנונית לבין שווי השוק שלהם לאחר הפגיעה, ושי |
| 151 | 10212/16 | cd384be8-84ea-4d78-b578-51c269596410 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 63678f78-3df0-454b-91ef-3dbb71330ece | ציפיות כלליות לשינוי ייעוד הן אחד ממאפייני המקרקעין, אשר אף שפגיעה בהם כשלעצמה אינה מהווה פגיעה תכנונית בת-פיצוי, הם מובאים בחשבון כרכיב ערכי בעת קביעת שיעור הפ |
| 152 | 10212/16 | 9f9e34b0-6383-421f-add6-185d5ef53b66 | approved | rejected | 2 | 0.81 | a91f5f79-aba8-448e-9360-85dba91088ef | פגיעה בשווי מקרקעין הנובעת מתוכנית שאינה חלה על המקרקעין הצמודים אינה מקימה זכות לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, משום שאין מדובר ב'פגיעה תכנונית' של המק |
| 153 | 10212/16 | 0110332a-e516-451b-8fc9-2fc92a50bd19 | approved | rejected | 3 | 0.9033 | 2088b373-c6a6-4c46-bbef-5204b20d3680 | עליית שווי הנובעת מציפיות קונקרטיות למהלך התכנוני שבמסגרתו בוצעה הפגיעה התכנונית יש לנטרל מהערכת השווי השמאית, משום שבעל הקרקע זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו מן |
| 154 | 10212/16 | cda6bad3-dab6-4de8-96a7-dc2703db32c0 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | 74164e5e-f015-4e05-937a-52e2b73ab0fa | מאפיין של המקרקעין הרלוונטי מבחינת השוק ומשפיע כפועל יוצא על שומת המקרקעין הוא מאפיין שיש להתחשב בו בעריכת השומה, אלא אם קיימים שיקולים נורמטיביים אחרים המצדיקי |
| 155 | 10212/16 | a5c39bfe-d00e-4f84-a634-41e8573abfea | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | b182ec09-1785-4db1-aa78-1c8288158a2c | כללי הפיצוי המקובלים נועדו להבטיח שבעל המקרקעין לא ייפגע עקב התוכנית הפוגעת, במובן שבאפשרותו לרכוש בכספי הפיצויים נכס חלופי זהה לזה שהיה ברשותו עובר לתוכנית הפו |
| 156 | 10212/16 | 555d9b62-c42b-4a5c-82c1-593991d9550e | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 739f454f-277d-41f3-96a1-0789b43fb9ad | פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נועד להשיב את המצב לקדמותו, ועל כן יש למודדו באופן המביא בחשבון את מיקום המקרקעין ואת הפוטנציאל התכנוני הטמון בהם, ולא להס |
| 157 | 10212/16 | d29f0da8-45a1-46ba-b964-b25f9326d700 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 8564aad6-e2bc-4041-b568-57451abb9005 | דרך חישוב הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה צריכה ליצור אחידות בין הפיצוי הכולל המשולם לפי דיני התכנון והבניה לבין הפיצוי הכולל המשולם לפי דיני הנטילה השלט |
| 158 | 10212/16 | 1166e324-54f0-4eff-a443-49dae4151cd1 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 59dc98ed-6865-464c-a2ca-bc3ce537a5cd | עליית שווי המקרקעין הנובעת מציפיות קונקרטיות לאותו מהלך תכנוני שבמסגרתו בוצעה הפגיעה התכנונית, יש לנטרלה מהערכת השווי השמאית לצורך חישוב הפיצוי. |
| 159 | 10212/16 | 34fe5b88-c9db-46d8-97ca-e4e3a192af69 | approved | rejected | 3 | 0.86 | 31dc17bd-0093-4f2d-8d9f-cdf41e05d787 | שיטת חישוב הפיצוי וההשבחה בדיני הנטילה השלטונית (היטל השבחה, פיצויי סעיף 197, רכישה) צריכה להיות אחידה ומבוססת על שווי השוק של המקרקעין; אין לשנות את שיטת החישו |
| 160 | 10212/16 | b8c1f2e3-1d26-42b9-ae9b-85f9e715222e | approved | rejected | 3 | 0.9233 | c25b1490-65a6-4878-baaf-7c6b1c6ed6e3 | הפיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 נקבע כהפרש שבין שווי השוק של המקרקעין לפני אישור התכנית הפוגעת לבין שוויים לאחריה, כאשר שווי השוק בכל נקודת זמן מביא בחשב |
| 161 | 10212/16 | 83518d72-f514-46b9-b5d7-6d9f3d8f1864 | approved | rejected | 3 | 0.9 | 8f9c6fb8-d4b3-450a-8023-560ce841ca52 | ערך המקרקעין בכל אחת מנקודות הזמן הרלוונטיות לחישוב הפיצוי נקבע על פי שווי השוק של המקרקעין, ולא לפי ערך מנוכה. |
| 162 | 10212/16 | de52b9f4-fccd-474e-898b-2776228768e8 | approved | rejected | 3 | 0.91 | 8bfa0762-f4c3-4319-a97b-09d3fa360fe9 | יש להבחין בין מישור העילה — השאלה "מהי פגיעה תכנונית?" — לבין מישור הסעד — השאלה "מהו הפיצוי בגין פגיעה תכנונית?". בין שני מישורים אלה אין צורך שתתקיים אחידות, |
| 163 | 10212/16 | a4c0e918-dbe6-43d1-824c-70a01c989686 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | f565c9a8-7f76-46a9-8d32-ddeb48c9d145 | פגיעה תכנונית מתרחשת כאשר יש גריעה ממצב תכנוני קיים. |
| 164 | 10212/16 | 8e67a952-e1e3-4900-878f-b2230bf17104 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 6f72a9e1-75b6-4dda-9fd4-37f60fc25ac9 | "רשת הביטחון" שמעניק סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מגנה על בעל המקרקעין אך ורק מפני אובדן הערך הכלכלי שהיה בידיו במועד שינוי הייעוד, ואין בה כדי להעניק לו את הערך |
| 165 | 10212/16 | 6f5abdb1-1aa4-4a85-b57e-bf6b02cd6d7d | approved | rejected | 3 | 0.86 | 16febf97-9026-4837-ba18-fb94662da1f8 | ציפיות השוק לשינוי ייעוד אינן עשויות מקשה אחת אלא בנויות על רצף: ככל שהציפייה מעוגנת בתוכנית קונקרטית יותר וקרובה לוודאי, כך עולה הערך הכלכלי שהשוק מייחס לה. שו |
| 166 | 10212/16 | 4b238a4d-416e-4d00-829a-97d5aa19d3c7 | approved | rejected | 3 | 0.9 | e052dd05-5271-443a-ac5b-d68fcef3e16f | במסגרת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, הרשות אינה נדרשת לפצות את בעל המקרקעין על הרווח שהתכנית הפוגעת עשויה הייתה להקנות לו, אלא אך ורק על ההפסד שנגרם |
| 167 | 10212/16 | f08f306c-1292-4e0d-8e41-2c40e0a0ebe5 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 31489d28-3421-4ba7-b747-acb56a22fcaa | שווי ציפייה לשינוי ייעוד נמדד בהתאם לטיבה: ציפייה המעוגנת בתוכנית קונקרטית אינה שווה בערכּהּ לציפייה כללית, והסיכוי להתממשותה כמו גם הסיכון הגלום בה מתומחרים לפ |
| 168 | 10212/16 | c69c58ad-d545-4150-b794-d331c179f9e5 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | e9516fe6-63cb-463b-aec1-a8ecce1439ee | ציפיות המשפיעות על מחיר השוק אך אינן מבוססות על מידע רלוונטי הנגיש לבעלי העניין, או העומדות בסתירה למידע כאמור, הן ציפיות ספקולטיביות גרידא, ועל השמאי לנכותן ממ |
| 169 | 10212/16 | 6680b8b0-18dc-4e7d-80e4-90eda963b92d | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 61136c31-d66a-41df-a996-2cdfe0f0ffd8 | שווי השוק של נכס משקף את מצרף העדפותיהם של ציבור הקונים והמוכרים, ובכללן את ציפיותיהם לתשואה עתידית; משכך, ציפיות אלה הן מאפיין שיש לשקללו כעניין שבשגרה בקביעת |
| 170 | 10212/16 | f9026814-83b1-426a-9534-4cfd9b5f688e | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 836ca34d-0a37-4c11-9bf0-3f9578ddbaea | הפוטנציאל התכנוני של מקרקעין הוא אחד המאפיינים המשפיעים על מחיר השוק שלהם, ואין הצדקה נורמטיבית להתעלם ממאפיין זה בעת קביעת הפיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 1 |
| 171 | 10212/16 | 8b6823dd-1ad2-4e68-9250-34190fe9eb92 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | dda1da91-7efc-4864-a969-7bc35798e66f | הפיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 מחושב לפי כלל החישוב הרגיל המבוסס על ערכי שוק — ההפרש בין מחיר השוק של המקרקעין טרם הפגיעה התכנונית לבין מחיר השוק שלהם ל |
| 172 | 10212/16 | 4e060db3-5ffb-4fac-8980-ad3f825fca56 | approved | rejected | 3 | 0.9033 | bddc275e-7155-467a-98e5-1e71cb4ce67d | הערכת שווי מקרקעין לצורך פיצויים בגין פגיעה תכנונית תיעשה לפי שווי השוק שלהם — המחיר שהיה משולם בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון — וללא נטרול רכיב הפוטנציאל התכ |
| 173 | 10212/16 | 394546cb-ba9c-4be9-9183-dde8e43275a8 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 5347564f-e0bb-430c-a217-5cd4ee1fdd06 | אמת המידה להגשת תביעת פיצויים לפי סעיף 197 בגין פגיעה בפוטנציאל תכנוני היא הצבעה על תכנית המצויה בשלב ההפקדה, בתוספת "דבר מה נוסף". |
| 174 | 10212/16 | 49efb3f8-e247-4dd1-83fd-0606b828d4f8 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | c4a175af-61f3-43bc-b9ba-78211a371d4a | לעניין שומת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, יש להתחשב בציפיית בעלי המקרקעין לשינוי תכנוני משביח מקום שבו הופקדה תכנית. |
| 175 | 10212/16 | d4f9379a-9754-400f-914d-1d25097e6b6d | approved | rejected | 3 | 0.8833 | e1c33535-8e11-42b8-bff7-14bece84e9d2 | פיצוי בגין ציפיות בעל מקרקעין למימוש פוטנציאל תכנוני יינתן רק מקום שבו הפוטנציאל התכנוני מתבטא בתכנית מופקדת; איזון זה הוא הראוי, משום שהוא מביא בחשבון גם את הא |
| 176 | 10212/16 | b137d6b4-deba-469c-b907-82a188857fba | approved | approved | 3 | 0.9267 | 0039c3c5-6093-4d30-b4e5-dfbcabe1e089 | שאלת היותה של ציפייה לשינוי ייעוד משביח בת-פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה היא שאלה משפטית-ערכית של מדיניות, ולא שאלה שמאית גרידא; השומה הולכת אחר הדין ול |
| 177 | 10212/16 | 5bb17563-f843-4dae-9109-739d0043fe16 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 44bbb32f-b9ab-453b-9987-4e6ebb7f19b8 | קיימת אסימטריה מכוונת בהתייחסות לפוטנציאל התכנוני בין שני מנגנונים: לצורך פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה אין מתחשבים בפוטנציאל התכנוני (ולכאורה בעל הקר |
| 178 | 64094-01-24 | afb98381-6372-4778-a57e-67c358f59aeb | pending_review | approved | 3 | 0.9267 | 188e9539-8fc7-459c-8480-4af94708742a | אין לקרוא לתוך תכנית היתר שלא הותר בה במפורש; פרשנות מרחיבה כזו, המאפשרת מתן היתרים החורגים מן התכנית באופן ניכר שלא בדרך של הקלה, מנוגדת לסעיף 145(ב)(1) לחוק ו |
| 179 | 64094-01-24 | beb4af76-3ece-40f7-b21b-18a5527eed48 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 28a58b4e-f140-45e4-bb53-e140a4ef9dc9 | ביקורת בית המשפט לעניינים מנהליים על החלטות ועדת הערר היא ביקורת מסוג ערעורי, המתמקדת בבחינת נכונות הקביעות הנורמטיביות שבבסיס ההחלטה, ואינה משתרעת על בחינה 'דה |
| 180 | 64094-01-24 | 23a1e2ba-0870-4df4-ac0a-749b0ae4257b | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | a230f193-3048-48a1-8295-3369ac80f644 | ביקורת בית המשפט לעניינים מנהליים על החלטות ועדת הערר במישור המקצועי תיעשה במשורה, מתוך ריסון והכרה במומחיותה של הוועדה. |
| 181 | 64094-01-24 | 5845f8c7-16a6-41c5-8375-cd1a5ae8fc8c | approved | rejected | 3 | 0.9267 | d48136d5-ff91-47ad-b179-5ea77dd999ae | התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטות ועדת הערר שמורה למקרים חריגים שבהם חרגה ההחלטה מעקרונות המשפט המנהלי — חריגה מסמכות, חוסר תום-לב, שיקולים זרים, א |
| 182 | 64094-01-24 | b9c9c77f-ed14-42fb-bb0b-f9874c5c481b | approved | rejected | 3 | 0.9 | 54622fd6-e7ea-45d5-a0e5-18ae39acf4ba | צמצום הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הערר נובע ממומחיותה המקצועית הייחודית; ככל שהטריבונל המבוקר הוא בעל מומחיות ייחודית בתחומו, כך תקטן נכונותו של בית המשפט ל |
| 183 | 64094-01-24 | f72734e9-be45-4845-8cd0-cf0f195a2945 | approved | rejected | 3 | 0.9067 | d299b0ed-b622-4bac-a354-119a761fa788 | כאשר החלטת ועדת הערר נוגעת לפרשנות משפטית של הוראה או מונח בתכנית, בית המשפט הוא הפרשן המוסמך והעליון של התכנית כמעשה חיקוק, וגבולות הפרשנות תחומים בלשון הכתובה |
| 184 | 64094-01-24 | f7330fd9-5a58-4dc3-9461-02cbd8f6a23d | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 5277ce5e-c0db-4f50-bf12-6e447572467a | הבסיס לחיוב בהיטל השבחה ניצב על השאלה העובדתית האם הנישום התעשר כתוצאה מהפעולה התכנונית; מקום שבעל מקרקעין מתעשר מאסדרה תכנונית של רשויות הציבור, מוטל עליו לשתף |
| 185 | 64094-01-24 | d0641777-8b9f-44c9-9f9f-4e39233aeefe | pending_review | rejected | 3 | 0.9267 | cdb771db-7a77-45de-9850-9ec0ac3a8302 | התעשרות הנישום עקב אירוע תכנון לפי חוק התכנון והבניה היא תנאי-בלעדיו-אַיִן והמרכיב הדומיננטי בכל אירוע של היטל השבחה; באין התעשרות לא יקום חיוב בהיטל. תכלית החי |
| 186 | 64094-01-24 | 8f36dc2c-5f2f-4f1f-8109-8acf5b21582f | approved | rejected | 3 | 0.9167 | cafbff07-7e47-4e70-a637-b88c18663216 | המועד לקביעת החיוב בהיטל ההשבחה בגין אסדרה תכנונית הוא, על דרך הכלל, יום אישורה של התכנית — הוא 'המועד הקובע'. |
| 187 | 64094-01-24 | 75f433e1-2189-4b50-8d72-ec1c36591947 | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | 2dd1e1bb-17c5-4732-bd70-2d150e5fc26f | היטל השבחה מוטל בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, קיומה של 'השבחה' במובן של עליית שווי המקרקעין; השני, שההשבחה נגרמה עקב אחת מפעולות התכנון הקבועות בסעיף 1(א) לת |
| 188 | 64094-01-24 | 4c8415af-4da7-4810-8472-b08682cf98b1 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 4362050d-b68e-48f8-ada6-f6ecf4e1edd8 | הבסיס הרעיוני להטלת היטל השבחה מצוי בדיני עשיית עושר ולא במשפט: משעה שבעל מקרקעין מתעשר כתוצאה מאסדרה תכנונית, עליו לחלוק את התעשרותו עם הקהילה. |
| 189 | 64094-01-24 | 88ba19cb-0a7c-4044-9706-1e5d79a949e8 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | dafbb8cc-54e6-46f8-a58c-74e1a8348cb8 | לעניין תכנית משביחה יחידה, מוערכים המקרקעין למועד הקובע (יום אישור התכנית) פעמיים: פעם לפי הזכויות שהוענקו בתכנית (המצב החדש) ופעם לפי הזכויות שהיו קיימות אלמלא |
| 190 | 64094-01-24 | ed9d2524-1bff-4f82-b89e-6f2ff0f60ebb | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | a5acc30b-edb7-4b50-a013-b0d933d066c1 | במישור הזמן יש להבחין לצורך יישום דיני היטל ההשבחה בין מועד אירוע המס — מועד אישור התכנית, מתן ההקלה או התרת השימוש החורג — לבין התאריך הקובע לעריכת השומה והערכ |
| 191 | 64094-01-24 | 0261f2d7-2124-419d-b015-6ccc8baacdf6 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | ecda6f42-04d5-4854-9f72-8091a190cc13 | המועד הקובע לעריכת שומת היטל ההשבחה ולהערכת ההשבחה הוא יום תחילת התכנית (כניסתה לתוקף), יום מתן ההקלה או יום התרת השימוש החורג; ככלל, חישוב ההשבחה נעשה למועד תח |
| 192 | 64094-01-24 | b15a2c74-00d1-4b63-860d-886e8aa8e4c6 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | db5629a8-724e-419b-9340-d90808da40eb | לכלל בדבר חישוב ההשבחה למועד תחילת התכנית קיים חריג ביחס להשבחה הנובעת מתמ"א 38: במקרה זה ההשבחה תחושב לפי מועד הבקשה להיתר ולא לפי מועד אישור התכנית, שכן המחוק |
| 193 | 64094-01-24 | 05dbd989-2685-4591-b023-4ff0b3ef5ac0 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 3c21a74b-0a88-4f9e-8b0b-e81c5be8204f | על דרך הכלל, המועד המחולל את אירוע המס בהיטל השבחה הוא מועד אישור התכנית, וזהו המועד הקובע לעריכת חישוב החיוב, אלא אם מדובר בזכויות שמועד תשלומן נדחה למועד אחר |
| 194 | 64094-01-24 | 3786c241-e0c7-4fa5-b4dd-49b470f4ba0b | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 343b0b6f-f3f3-432f-9036-40aa2cf24ce3 | זכות מוקנית על פי תכנית ("מסלול ירוק") היא זכות המגלמת ודאות כמעט-מוחלטת לקבלת היתר בניה מכוחה, למעט בנסיבות חריגות ומיוחדות, ושאינה טעונה אישור נוסף או הקלה; ב |
| 195 | 64094-01-24 | 8c8ed006-9f23-4e90-a4d7-f1e7cedd91b5 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | a69fe86c-3f16-4423-963f-86275bf36b6f | כעיקרון, אירוע המס בהיטל השבחה מתגבש במועד אישור התכנית המשביחה; סטייה מכלל זה וחיוב במועד אישור הבקשה להיתר מותרת רק כאשר מוכח כי ההשבחה אכן נוצרה במועד אישור |
| 196 | 64094-01-24 | 274f72f3-1dbf-47e9-809c-fae7bafea749 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 01369f3a-8657-493a-be44-34f8ef274b0d | טרם הטלת היטל השבחה אין לבחון אך את התכנית כמחוללת אירוע המס, אלא יש לבחון אם מדובר בזכויות בנות חיוב שמועד התשלום בגינן נדחה למועד מאוחר המצית את החיוב, בהתאם |
| 197 | 64094-01-24 | 4a98d999-1dce-45b5-9092-848c40f0bcfd | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 233a1bb3-d3e8-433c-bf07-631d1d4ed233 | זכות מוקנית שאושרה במסגרת תכנית משביחה מקימה חבות בהיטל השבחה כבר במועד אישור התכנית, אך ביצוע התשלום נדחה למועד מימוש הזכויות — עת הנישום מתעשר בפועל — דהיינו |
| 198 | 64094-01-24 | dd3a8352-feff-4547-bb1b-40d555a95e62 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 889145d0-96e2-4e3e-b0ec-75da141586c2 | כאשר זכות היא מותנית — ערטילאית ובלתי קונקרטית, ומימושה כפוף לאישור נוסף הנתון לשיקול דעת או לאישור קונקרטי של תכנית אחרת או הקלה המגשימה אותה — המועד המאוחר שב |
| 199 | 64094-01-24 | c954260d-e04c-4a9b-ac51-ad4d51351bdf | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 2d11dd19-1795-49f7-9ac4-f51948d3d7ae | בזכויות בנייה שהן "מעין מוקנות" — מצב ביניים שבין זכות מוקנית לזכות מותנית — מתחם אירוע המס נקבע למועד אישור התכנית המשביחה, אך מאחר שמדובר באירוע מס מתמשך, גבי |
| 200 | 64094-01-24 | b2bdc52f-426a-47be-86cf-859d873ffee1 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 52b49ec6-d65f-42ac-acd5-a54dc60540f3 | בזכויות בנייה מותנות, מועד אירוע המס לעניין היטל השבחה נקבע למועד אישור ההקלה ולא למועד פרסום התכנית לתוקף, משום שבמועד הפרסום הזכויות אינן ודאיות אלא ערטילאיות |
| 201 | 64094-01-24 | 7a1c1513-93a1-470a-b29a-f3f83dd72869 | pending_review | rejected | 3 | 0.9267 | 0f0b35ad-3ca8-47e9-b58c-96d4c34a76ce | מקום בו תכנית מתאר ארצית מתירה שימוש, ייעוד או הקלה כלליים שלא במקום מסוים וממוקד, כך שלא ניתן ישירות מכוחה לקבל היתר בניה, המועד הקובע לשומת היטל ההשבחה אינו מ |
| 202 | 64094-01-24 | 4a2d9411-9a79-443f-94ad-5b2f4b380d66 | pending_review | rejected | 3 | 0.92 | 26d0e726-4b42-42ad-823a-339669c85cfd | לעניין זכויות מותנות, יש להבחין בין מועד אירוע המס בהיטל השבחה — הנקבע למועד אישור התכנית/ההקלה המשביחה — ובין מועד התשלום, הנדחה למועד מימוש הזכויות בפועל (הוצ |
| 203 | 64094-01-24 | 31a26ea2-4102-40ea-beb4-4083b964b8dd | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | e711ec57-4986-47f7-837f-05caa181d7f5 | תכנית בניין עיר היא מעשה חקיקה, ומעמדה הנורמטיבי כשל חיקוק; משכך בית המשפט הוא המוסמך לפרשה, וכללי פרשנותה זהים לכללי פרשנות של דבר חקיקה — נקודת המוצא היא לשון |
| 204 | 64094-01-24 | ffad6fee-27e8-4ae8-a9b6-185ff83a3190 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 3bc5268a-c379-4e85-8f07-11efdae65af2 | תכנית, בהיותה מעשה חקיקה, מתפרשת על ידי בית המשפט מתוך חתירה להגשמת מטרותיה ותכליותיה, ולא על דרך פרשנות מילולית-טכנית גרידא. |
| 205 | 64094-01-24 | 2e92f614-0c47-492f-acef-dbdb49dc1c38 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 54ee3594-c18c-4c12-8ebf-742c1c702d46 | תכנית המקנה זכויות 'מעין מוקנות' מהווה את אירוע המס לעניין היטל השבחה, אולם מכוח עקרון ההתעשרות אין נגבה ההיטל במלואו במועד המימוש במכר אלא בשני שלבים — חלקו בע |
| 206 | 64094-01-24 | e26e8228-72e2-43a7-9b5d-0a33ba56b5f1 | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | de074447-63b3-4740-b227-2e7cb8f5b5c4 | תכנית בניין עיר היא חיקוק, ופרשנותה מסורה לבית המשפט; אף שבית המשפט אינו נוטה להתערב בהפעלת שיקול הדעת התכנוני של רשויות התכנון, הפרשן הסופי של התכנית הוא בית ה |
| 207 | 64094-01-24 | eacde060-4c25-495f-9dd4-814fc7fbcc24 | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | cac86c8e-c2d9-42a7-938c-a04bc848a40f | פרשנות תכנית נעשית באופן תכליתי: יש לפנות תחילה אל לשון התכנית, אל המסמכים המצורפים לה ואל הקשר הדברים, ומבין האפשרויות הפרשניות שהלשון סובלת יש ליתן מעמד בכורה |
| 208 | 64094-01-24 | e2f33602-c44a-4a0a-8816-c9a31bdebc74 | pending_review | approved | 3 | 0.93 | ab55f516-d70a-4bef-bc72-7293ccd33545 | מעמדה הנורמטיבי של תכנית הוא כשל חיקוק, ועל כן כללי פרשנותה זהים לכללי פרשנותו של כל מעשה חקיקה — התחקות אחר תכלית התכנית ולשונה, כפי שהן נלמדות ממכלול הוראותיה |
| 209 | 64094-01-24 | d0a8dccb-88b7-4a7b-bbba-181a5e4abb35 | pending_review | rejected | 3 | 0.9267 | d37d2c6d-19d3-47e1-b705-f433e1d0af35 | בית המשפט הוא הפרשן המשפטי הסופי והקובע של הוראה בתכנית. |
| 210 | 64094-01-24 | d3ea0247-89eb-476b-ac18-4f9896c40a5a | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | a642a6fc-6f31-4ce8-ae6e-c7f35abb71ab | יש לפרש תכנית באופן העולה בקנה אחד עם פרשנותה של תכנית שמעמדה במדרג התכנוני גבוה יותר, וזאת מתוך הצורך בהרמוניה תכנונית ובשמירה על ההיררכיה הקבועה בחוק התכנון ו |
| 211 | 64094-01-24 | c130856a-86f5-444d-9e68-865a79b82388 | pending_review | rejected | 3 | 0.9267 | ec39cf2b-66b3-4758-94e8-346fa82ea385 | פרשנותה של תכנית תכנונית נתונה לבית המשפט הן מלכתחילה והן באופן סופי, שכן תכנית היא מעשה חקיקה ופרשנותה הנכונה נקבעת על-ידי בית המשפט ככל דבר חקיקה, ואין הגוף ה |
| 212 | 64094-01-24 | ad836776-819f-4295-a977-b10591386cb5 | approved | rejected | 3 | 0.91 | d3a95c34-f3a1-49c9-b9fd-46fdc7752878 | סמכות הוועדה המקומית לאשר הקלה מוגבלת לסטייה מהוראות תוכנית שאינה סטייה ניכרת; משמע, "הקלה" כמשמעה בחוק היא סטייה מתוכנית שאינה ניכרת בלבד. |
| 213 | 64094-01-24 | 464d0be8-dbfa-4444-93a9-8815a4a5338b | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 13df42bb-97a6-4a84-96eb-90a252d3edf1 | מקום שהזכות הנדונה קיימת על פי התוכנית עצמה (ולא בסטייה ממנה), הוראה המתנה את מימושה בהליך התנגדות אינה הוראה מהותית של הקלה אלא הוראה פרוצדורלית — "גשר" למימוש |
| 214 | 64094-01-24 | d4f3f650-7815-4d0a-b03a-bb2990b8a54b | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | d11ad69f-cec7-4ce1-8da5-787ecd9bf744 | הקלה אינה בגדר "זכות מוקנית", נוכח סעיף 147(א) לחוק התכנון והבניה המפנה לסעיף 145 לחוק. |
| 215 | 64094-01-24 | ee9017ac-1d4a-4110-9bf5-b03500f71014 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | bad4624d-3904-480e-8104-19b8f7db6acb | הליך שמיעת ההתנגדויות הננקט מכוח התוכנית עצמה שונה במהותו מהליך הקלה: אף שהוא דומה לו מבחינה פרוצדורלית, הוא אינו מהווה סטייה מן התוכנית אלא יישומה בהתאם לתנאיה |
| 216 | 64094-01-24 | 5d8d8c61-a3e5-4367-bd2b-fb5f103a172c | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | f31165b6-0e43-4cb5-8136-7822e57ed3c9 | בנייתה של בריכת שחייה בתוך קווי הבניין על פי התוכנית מקימה זכות 'מעין מוקנית' (מעין 'מסלול ירוק'), אשר על דרך הכלל יש לאשרה, למעט במקרים חריגים. |
| 217 | 64094-01-24 | 55772296-054a-4ea8-b6e0-5da168789607 | approved | rejected | 3 | 0.9 | 1c38d9f2-b41f-43e0-a13d-abf177ac9198 | המועד הקובע להגשת תביעת פיצויים לפי סעיף 197 בגין תכנית מתאר ארצית בעלת אופי "אבסטרקטי" אינו מועד אישור התכנית אלא המועד שבו ניתן היתר בניה מכוחה, שכן רק במתן ה |
| 218 | 64094-01-24 | e75e0800-561a-46bc-b3e0-ff74a6ffc1f0 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | cf909f21-1d4a-422d-b525-e05e8945ba6e | זכות הניתנת לבעל מקרקעין מכוח תכנית היא זכות "מעין מוקנית" שאף שהוקנתה בתכנית מימושה אינו מיידי, אלא מותנה במעבר בהליך הקבוע בדין (לרבות פרסום ושמיעת התנגדויות) |
| 219 | 64094-01-24 | 8c2f0335-6827-4da8-94bf-fb72c9ec41b2 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | e95e4ed8-21e7-4b7e-baee-cc1e39f42134 | כאשר תכנית מקנה זכויות שמימושן מותנה בהליך פרוצדורלי נוסף (כגון פרסום ושמיעת התנגדויות, בדומה להקלה), חלוקת ההשבחה הנובעת מן הזכויות בין מועד התכנית למועד ההיתר |
| 220 | 64094-01-24 | ed183e11-6c53-4ac6-9b05-e27c907ddf56 | pending_review | rejected | 3 | 0.8233 | ed79cedd-efb2-4108-95b2-83a2969d3480 | מקום שזכות שהוקנתה בתכנית ניתנת למימוש רק בכפוף לקבלת היתר עתידי הכרוך בשמיעת התנגדויות ובתנאים (כגון מטרד, מיקום ומגבלות), מדובר ב"זכויות מעין מוקנות", ועל כן |
| 221 | 64094-01-24 | 3ab48dac-54c8-4e30-9565-f7fc66cf24bd | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 2bb012af-d1fd-44ad-9c0e-bde855df8337 | לעניין היטל השבחה יש להבחין בין תכנית שהזכויות הגלומות בה כפופות לקבלת אישור הקלה — המסווגות כ"זכויות מותנות" — לבין תכנית שזכויותיה אינן כפופות להליכי הקלה, שא |
| 222 | 64094-01-24 | b6bcfb52-48d5-4f97-a0e0-032fb7437bbc | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 90bbf84f-4191-4b8d-8212-84498018e7c6 | מקום שתכנית מגלמת זכויות "מעין מוקנות" ואין מדובר בשני שלבים עם בעלים שונים, היטל ההשבחה משולם במלואו במועד מתן ההיתר כמועד מימוש הזכות; ואולם כאשר בעל המקרקעין |
| 223 | 64094-01-24 | 347eb879-d365-4a8a-a7b9-033a2f7df0b5 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 8b28dd33-1ef7-4ff0-b45b-169ec45c3b4c | כאשר זכויות הבנייה שמקנה תכנית הן "מעין מוקנות" — קרי תלויות בהליכי רישוי עתידיים ובשאלות תכנוניות שטרם הוכרעו — שומת ההשבחה למועד הקובע צריכה להקצות את הסיכון |
| 224 | 64094-01-24 | 815c4232-36fe-4d44-ab7c-e7b356796527 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 886f1796-437e-43ef-b7a2-4fcae155a0db | כשם שבית המשפט נמנע מלהתערב בשיקולים מקצועיים שמאיים, כך גם ועדת הערר אינה ראויה להתערב בשיקולים שמאיים מקצועיים, ועליה לנהוג בריסון כלפי הכרעה שמאית מקצועית. |
| 225 | 64094-01-24 | dabd0f95-a771-41b2-8321-6abba3fd47eb | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 04247c6d-f66a-483d-babe-6fa39fb80a6b | כאשר במהלך התקופה הרלוונטית התחלפו הבעלים במקרקעין, יש לחייב כל אחד מהבעלים בהיטל השבחה בהתאם למידת הניצול של ההשבחה על-ידו, ולא להטיל את מלוא ההיטל על בעלים אח |
| 226 | 64094-01-24 | 340d8e78-66d8-49d1-9621-65bfe4ffe7eb | approved | rejected | 3 | 0.9 | ec7725df-dd27-449e-9e8e-96df7893e8fc | המועד הקובע לחישוב ההשבחה הוא יום פרסום התכנית לתוקף, ולפיכך יש לשום את ההשבחה נכון למועד אישור התכנית ולא למועד מימוש הזכויות בפועל; מתן היתר בנייה במצב כזה אי |
| 227 | 64094-01-24 | 515ad788-cebb-40ce-9925-5a0afbc4033b | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 9153c82d-29bc-4c8c-a726-85efc6b56313 | אופן חלוקת ההשבחה וכימותה בין בעלי הזכויות הוא עניין מקצועי-שמאי המסור לשיקול דעתו של השמאי בהתאם לנסיבות, ובית המשפט נמנע מלקבוע מסמרות בנושאים המוקנים מעצם מה |
| 228 | 64094-01-24 | 550d3d36-f426-4c0c-8391-3fbb83130b19 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 5bf87da5-646b-42dd-8797-cb51c8c498a9 | חלוקת נטל היטל ההשבחה בין מועד המכר לבין מועד מתן ההיתר צריכה לשקף את הקצאת הסיכונים והסיכויים בין הצדדים לחוזה על פי התכנית, נכון למועד הקובע; חלוקה זו עדיפה מ |
| 229 | 64094-01-24 | fefe41e4-935d-4294-a232-6bc246338b03 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | bee92eb9-7b10-4584-bf8e-5dca7a8745e4 | ערכאת הביקורת תימנע מהתערבות בחלוקת נטל היטל ההשבחה שקבע השמאי המכריע בין המועדים הרלוונטיים, מקום שהחלוקה נשענת על היגיון ועל מבחנים שמאיים ההולמים את נסיבות ה |
| 230 | 64094-01-24 | a3af5d06-ff41-4d45-a4c6-08780b195353 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 87d592f6-248d-4f74-8636-f3adb5c13294 | מקום שתוכנית מקנה לוועדה המקומית סמכות פוזיטיבית להתיר הקמת מבנה עזר (נספח) בתנאים ובמגבלות מוגדרים, יש לקרוא את ההסמכה כמתחמת את הסמכות: מן ההיתר המוגבל נלמד, |
| 231 | 64094-01-24 | cf670894-ce45-4900-8529-491f6de02d7a | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | fd9dba56-a9ad-424f-96db-ab6e733549a8 | גביית היטל השבחה כפופה לעיקרון החוקיות ולחובת הרשות לקיים הליך גבייה הוגן וראוי; נוכח זכות הקניין של הנישום בכספו, יש לעצב את ההיטל באופן המבטיח ודאות ויציבות ב |
| 232 | 64094-01-24 | f3e7551d-bea4-44b1-a7d0-8de1a473b424 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | ce7f84fd-124e-4db8-a560-93c872e347c9 | בחינת ההשבחה הנובעת מתכנית נעשית נכון למועד אישור התכנית, שכן הזכויות שהתכנית מקנה נקבעות ומתגבשות באותו מועד ('גשר ברזל'); אין לדחות את מועד ההשבחה או לחלקו לש |
| 233 | 64094-01-24 | 5f37995a-d334-43b4-9b49-860483580a75 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | 0423f92a-7db2-45bf-a6df-0731f0b000f8 | אין להסיק היתר תכנוני מתוך שתיקת התכנית: כאשר הוראת תכנית אינה מתירה במפורש פעולה מסוימת, חל הכלל המנהלי שלפיו כל שלא הותר במפורש – אסור (נגזרת של עיקרון חוקיות |
| 234 | 64094-01-24 | e5d51dc8-a3e5-4b65-bb17-5edb73315031 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 7b42bede-a028-4fa0-b1de-87d497219991 | תכנית תכנונית מתפרשת על פי לשונה ותכליתה, ואין לאמץ פרשנות המנוגדת ללשון התכנית ומאיינת את תכליתה. |
| 235 | 64094-01-24 | a15b433b-8999-4d7b-b414-b70a3252f6e7 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | 144f01fe-cf66-4cb1-b330-d7628d758be1 | פרשנות תכנית לפיה כל שלא נאסר בה במפורש - מותר, היא פרשנות מוטעית מיסודה; שתיקת התכנית בעניין מסוים אינה כשלעצמה מקנה זכות או היתר, ויש לפרש את הוראות התכנית על |
| 236 | 64094-01-24 | 600366f7-e397-4059-be03-9605d923ecf1 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | c9a0285a-b6d6-4efb-9b0d-63fede639ba4 | פרשנותה של תכנית מתאר תיעשה לפי לשונה, הקשרה ותכליתה, ואין לגזור גזירה שווה על דרך הוצאת מונח בודד מהקשרו בהוראה אחת והחלת משמעותו על הוראה אחרת שהקשרה ותכליתה |
| 237 | 64094-01-24 | c5c26778-2c95-44fb-bab3-6221aa13eb69 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 824cd490-0525-4f26-911c-42ff66df3b64 | מקום שתכנית קובעת כי נספח לבית מגורים הוא מבנה "נוסף ונפרד", יש לפרש זאת כמבנה העומד בנפרד מהבית העיקרי, שאינו גובל ואינו צמוד לאחד מקירות בית המגורים; אין לפרש |
| 238 | 64094-01-24 | c32654b7-f86c-4000-b174-88970d2added | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 64af7a79-e4fd-4b5a-b98e-cbab23da6c51 | סמכותה של הוועדה המקומית ליתן היתר בניה לנספח מוגבלת למרווחים הצדדיים והאחורי שבין גבול המגרש לבין הבית העיקרי, ואין היא מוסמכת להתיר הצמדת הנספח באופן הנוגד את |
| 239 | 64094-01-24 | 58cc5de8-9b90-4807-928f-9ad2f0b4b764 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 23a0eb39-1291-4082-9d82-d7798c9a212d | בפרשנות תכנית בניין עיר חל הכלל הפרשני שלפיו מקום בו ביקש עורך התכנית להתיר הצמדת מבנים שונים זה לזה ידע לעשות כן בלשון מתאימה; משלא נכלל היתר מפורש להצמדת נספח |
| 240 | 64094-01-24 | 9a0534fc-76b4-4b33-8300-1103e714e157 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 7631d62e-6d83-44cd-9bc0-e952f5770d55 | מקום שעורך תכנית נקט מונח מדויק לציון הצמדה בהקשר מסוים ('הצמודים אחד לשני') ונמנע מנקיטתו בהקשר אחר, היעדר המונח אינו חסר הניתן להשלמה בדרך פרשנית אלא כוונת מכ |
| 241 | 64094-01-24 | 43047431-2639-4c61-94f8-cdd3be265d4a | approved | rejected | 3 | 0.91 | 9ffc89b7-974a-4643-ab89-3fad05cf0c7a | פרשנות תכנית מתאר חייבת להיות מקיימת ותכליתית ולהיוותר נאמנה ללשון התכנית; השאיפה לתכנון מיטבי אינה מתירה לרשות התכנון לקרוא לתוך התכנית את שאין בה, ובכך לסתור |
| 242 | 64094-01-24 | cc6dda76-dfcb-42f5-8c98-291ed2432030 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 722b189d-c426-4078-9ee4-84fcd46b913e | אין לאמץ פרשנות של תכנית המובילה למתן היתר לפעולה שלא הותרה בתכנית או החורגת מן המגבלות שנקבעו בה, שכן פרשנות כזו פוגעת בעקרון חוקיות המנהל. |
| 243 | 64094-01-24 | 0bbabdd8-0e8f-40e4-b63a-7d5a992ce2c9 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | ae9325b4-36e1-4b11-8012-cc7dc0895a81 | תכנית מתאר מתפרשת על-פי לשונה ותכליתה, ואין הרשות מוסמכת לסרב להחילה מתוך ניסיון להתחקות אחר הגיונה התכנוני הנסתר או אחר כוונתם הסובייקטיבית של מנסחיה; יש לאפשר |
| 244 | 64094-01-24 | 4c78be97-ede3-4c50-ae85-ff19cf5775e2 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 9a69d222-8386-4c9c-b92e-be04d383e236 | לצורך קביעת שווי המקרקעין בשומת היטל השבחה, יש לבחון את פוטנציאל ה"תכנון המיטבי" של הקרקע — דהיינו תכנון חוקי המוביל לשימוש המיטבי בקרקע ומניב את הערך הכלכלי הג |
| 245 | 64094-01-24 | 1f046aca-7798-490a-978c-e5257b32bd8c | pending_review | rejected | 3 | 0.9267 | 2208fd2c-9670-44bc-b5e1-281118ed266a | פרשנותה של נורמה משפטית — לרבות הוראת חוק או תכנית מתאר — נעשית על-פי ניתוח לשונה והוראותיה של הנורמה עצמה, ולא על-פי הנחות בדבר כוונתו או היגיונו המשוער של מתק |
| 246 | 64094-01-24 | 03353cf2-8c8b-4be5-8f9f-02d3e771e806 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 1cb72dae-eddc-4578-91ca-0f0a608842b4 | בפרשנות תכנית בניין עיר, יש להעדיף פרשנות המשמרת את הנוף העירוני המתוכנן על פני פרשנות לשונית אפשרית המקנה לפרשן או לבעל המקרקעין חופש לבנות כאוות נפשו ולפגוע ב |
| 247 | 64094-01-24 | dfbf4df4-ac2e-4786-978c-b6dc2f9e43fa | pending_review | rejected | 3 | 0.8233 | 69734252-3da1-42d4-b54d-3f784b29267e | כאשר לא ניתן לכמת את שיעור ההשבחה במועד המכר בשל אילוצים תכנוניים וטופוגרפיים המשפיעים על היקף הזכויות שתמומשנה בפועל, המועד הקובע לחיוב בהיטל השבחה הוא מועד מת |
| 248 | 64094-01-24 | 034fd6ce-3bf4-4650-a96e-47a7bc061e01 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 504474fa-9cbf-4d70-8e9f-fbdf9c4a3a15 | ניתן לחייב בהיטל השבחה במקביל הן בגין הצמדת שטח עזר (כגון חניה) לשטח עיקרי והן בגין הגדלת המרתף שמתחת לאותו שטח, ואין בחיוב המקביל משום כפל-חיוב אסור. |
| 249 | 64094-01-24 | 1fc7f593-466a-4bcb-9bcd-12516fecba47 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | ca5f85a1-0a2f-4908-8525-d8b586d22635 | המועד הקובע לעריכת שומת היטל השבחה נגזר מזהות התכנית או הפעולה התכנונית שחוללה את אירוע המס: מקום שמימוש זכויות הבנייה מותנה במתן הקלה — אירוע המס הוא מתן ההקלה |
| 250 | 64094-01-24 | 30fa71f8-e497-4d04-be39-b76b7599d568 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 6e7e0789-6817-43b8-b1f6-560a8f7c6bc5 | כאשר זכות בנייה מהווה אפשרות שאינה ידועה ושאינה מותרת לפי התכניות בעת המכר, ומימושה מותנה בהליך עתידי (הקלה או היתר), היטל ההשבחה בגינה אינו נגבה במועד המכר אלא |
| 251 | 64094-01-24 | 0fb79a3c-446c-4f1c-b736-12a106fa0fe9 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 92d3792b-c4b9-452b-a952-5102ebe25411 | פרשנות של הוראת תכנית שאינה מאפשרת ליישם את אמת-המידה הקבועה בה (כגון מדידת גובה גג מרצפת הקומה העליונה שמתחת לגג) ומובילה את הוראות התכנית לכלל אבסורד או מרוקנ |
| 252 | 64094-01-24 | f2aaa74b-c5fc-4c4a-9666-24f6fd7ad31c | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | cf1e05ef-57ab-43d4-81a5-fc56b036eb18 | הפניה למספרי היתרי בניה אינה ממלאת אחר הנטל להציג את ההיתרים עצמם; הצד הנושא בנטל ההוכחה אינו יכול לסמוך על היתרים שלא הוצגו כראיה, ואין די בהפניה למספריהם. |
| 253 | 64094-01-24 | ddcd489f-1652-4ca4-9142-e9a604285f31 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 7905b9b4-2b93-4e3d-b0bd-62ec4cd8ca51 | תוכנית החלה על אזור גאוגרפי קונקרטי, המקנה "מסלול ירוק" שמכוחו ניתן לקבל היתר בנייה ללא הפעלת שיקול דעת או מתן הקלה מצד הוועדה המקומית, יוצרת השבחה מעצם אישורה; |
| 254 | 64094-01-24 | d759bf4a-c6eb-41f3-86a0-731ea161f9b2 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | cfab7a92-ce21-4504-86f5-3edac0cc2b6c | ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מוסמכת לפרש תכנית גם כאשר לפרשנות זו השלכה ישירה או עקיפה על זכויות בניה ועל מתן היתר מכוחה, וזאת מכוח סעיפים 12ב-12ז לחוק התכנו |
| 255 | 64094-01-24 | 6c6d20e2-f1c7-43eb-91e9-d88d2c886dd6 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 704ace88-3cff-4cad-ad46-d6f5ce4ef72e | צד שזכה בהליך זכאי להחזר הוצאות ריאלי בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט שהוציא, ובלבד שההוצאות סבירות ומידתיות לניהול ההליך; בקביעת שיעורן יש לשקול את היחס בי |
| 256 | 8508-03-24 | 9e1d73f5-3cc7-4dc3-9c1c-4143e1b73c1b | approved | rejected | 2 | 0.875 | 14f9b7ce-54e7-459c-8115-219a5d0c1238 | דין ההתחשבות בפוטנציאל הכללי הטמון בקרקע אינו אחיד בין התחומים המשיקים: הכללים החלים על התחשבות בפוטנציאל כללי לצורך חישוב היטל השבחה ופיצויי הפקעה שונים מן הכל |
| 257 | 8508-03-24 | bda9e809-059f-4a0f-beb2-7983bc021b49 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | d3e0e6fc-0675-4c22-b55d-581957b98621 | ככלל, השתייכותה המוניציפאלית של קרקע ומיקומה במרחב התכנון של עיר משפיעים על שווייה, שכן עם ההתרחבות הטבעית של העיר גדלים סיכויי הקרקע לשינוי ייעוד וציפיות אלו מ |
| 258 | 8508-03-24 | 81973d65-55e0-403b-825e-e80f5026c177 | approved | approved | 2 | 0.9 | 243a619e-303e-4257-861d-6d1884fe2b6f | שאלת הגבול המוניציפאלי של העיר, כשלעצמה, אינה שוללת את התבססות השומה המכריעה על עסקאות השוואה שנעשו מחוץ לתחום השיפוט של אותה עיר. |
| 259 | 8508-03-24 | a09db06f-1e5a-4bf5-9317-715f46d9afa9 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 77bdd2b1-6f8b-422d-8556-6c386609e3b2 | שטחים שסומנו בתכנית מתאר מחוזית (תמ"מ) כ"אזור פיתוח עירוני" מגלמים פוטנציאל תכנוני רלוונטי לצורכי הערכת שווי המקרקעין, אף אם הם מצויים מחוץ לתחום השיפוט המוניצי |
| 260 | 8508-03-24 | 0264755c-a4be-47d4-af58-c43a27da7ce4 | approved | rejected | 2 | 0.825 | d885a6f4-7d4d-41e4-894b-9b17fecf9a5a | עצם קידומן של תוכניות תכנוניות (כגון תמ"לים) לפיתוח עיר בשטחים הסמוכים לה, אף שהם מצויים מחוץ לתחום שיפוטה במועד הרלוונטי, משפיע על ציפיות השוק באשר לפוטנציאל ה |
| 261 | 8508-03-24 | fca8501f-c123-4dca-a4ea-df6aca0e0868 | approved | approved | 2 | 0.9 | 7591d779-6ff2-44eb-a8d8-f7560690b09e | השאלה אם גבול תחום השיפוט של העיר השפיע על הפוטנציאל ועל ערכם של מקרקעין הנמצאים מחוץ לגבול השיפוט היא ככלל שאלה עובדתית, שמן הראוי שתיקבע על-ידי שמאי מוסמך על |
| 262 | 8508-03-24 | b4600f5d-b15a-471c-8ad7-dcb2892bad85 | approved | rejected | 2 | 0.875 | e5414e73-567d-4cf2-9b62-c8174969eac4 | הנטל להוכיח שגבול השיפוט השפיע על שוויין של עסקאות ההשוואה מוטל על הצד הטוען לכך; ההנחה שקרקעות שמחוץ לתחום השיפוט נעדרות פוטנציאל אינה בגדר "ידיעה שיפוטית" וטע |
| 263 | 8508-03-24 | 6803165e-4751-4ab7-ae3a-c2c40e0bac75 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 21a4edb7-587d-4f6b-b90e-f1e98fa8149f | תוכנית תכנונית שקידומה נזנח ואינה מקודמת עוד עשויה בכל זאת להוסיף ולהשפיע, נכון למועד הקובע, על הפוטנציאל של השטחים שנכללו בתחומה. |
| 264 | 8508-03-24 | 15f57b57-5db6-4c5d-85df-fae8a517935f | approved | rejected | 2 | 0.825 | fac09f95-ae96-43d7-aed5-137941535a0b | ועדת ערר רשאית לבחון לגופה טענה שהועלתה באיחור — שלא נכללה בכתב הערר ואף לא הועלתה בפני השמאי המכריע — מקום שבו לטענה השלכות רוחביות-מערכתיות חמורות החורגות מענ |
| 265 | 8508-03-24 | 2c61abb4-6eb8-4ddf-8693-86a3c8fda125 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | cc7afdcf-3cc3-475c-b66f-fdbafd0334c3 | קביעת מקדם התאמה לעסקאות השוואה, כגון מקדם לתכנון עתידי, מצויה בליבת שיקול דעתו השמאי-מקצועי של השמאי המכריע, וועדת הערר לא תתערב בקביעה מסוג זה. |
| 266 | 8508-03-24 | e7d0a1b2-bfe8-4b25-926b-b1c6f1fdaa4f | approved | rejected | 1 | 0.8 | 529a6a3c-6096-4d45-b95f-0d7d23fa8e71 | מקום שעסקאות ההשוואה שעליהן נסמך השמאי המכריע לקביעת השווי במצב הקודם כוללות תשתיות-על המיועדות לתכנון עתידי, הוספת מקדם לתכנון עתידי לאותן עסקאות מבטאת כראוי א |
| 267 | 8508-03-24 | 17900ba2-8c03-4af8-ad87-9af15377fa1b | approved | rejected | 3 | 0.84 | d5d053f9-4beb-4f1d-a7a1-586a77f3ab11 | שומה שנערכה לצורך קביעת פיצויי ירידת ערך אינה יכולה לשמש בסיס לקביעת היטל השבחה, משום שאופן חישוב פיצויי ירידת הערך שונה מהותית מאופן חישוב היטל ההשבחה; משכך, ש |
| 268 | 8508-03-24 | 9d734f8a-fdd3-4613-8e2d-5015e115f7da | approved | rejected | 2 | 0.825 | 3656e4c3-3d09-4ada-8bda-bba2531fd7d9 | שומה (אף שומה מכריעה) שבוטלה בהסכמת הצדדים, ושהביטול קיבל תוקף של החלטת ועדת ערר, נפגעים תוקפה ומשקלה הראייתי כתוצאה מהביטול — וזאת אף אם הערכים המוסכמים שהחליפ |
| 269 | 8508-03-24 | 7c7086e0-d079-4e85-b82e-f6fce99c263c | pending_review | approved | 2 | 0.9 | e27714bc-b236-445d-9913-668ab397c756 | נסיבות אובייקטיביות העשויות ללמד, ברמת ודאות כזו או אחרת, על שינוי ייעוד תכנוני צפוי — אף בהיעדר הליך תכנוני קונקרטי המלווה אותן — משפיעות על שווי השוק האובייקט |
| 270 | 8508-03-24 | e743081a-e26a-4350-b3de-e86f080ff779 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | f1dc6cd8-def4-4366-8515-2b3f7d9146bd | ציפיות הנובעות אך ממיקומם של המקרקעין מגולמות אף הן בשווי המצב הקודם ואין לנטרלן, שכן שוויים של מקרקעין חקלאיים הצמודים לאזור בנוי גבוה משוויים של מקרקעין חקלאי |
| 271 | 8508-03-24 | 5264a2cb-08f1-4206-afe9-a623d50b8cee | approved | rejected | 3 | 0.84 | e10b5c95-4507-40f8-bbcd-448a1ffee64f | העיקרון בדבר נטרול עסקאות השוואה בעלות מרכיב ספקולטיבי וההתעלמות מציפיות ספקולטיביות בקביעת שווי, שמקורו בשומת פיצויים בגין ירידת ערך, חל באותו אופן גם בקביעת ה |
| 272 | 8508-03-24 | f367e607-9a65-42c1-824d-2404631a3131 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 0c8e03dd-d42c-4f32-89d1-1d73afa19b41 | בחישוב שווי המקרקעין במצב הקודם לצורך היטל השבחה יש לכלול את הציפיות הכלליות לפיתוח המקרקעין, המהוות חלק אינטגרלי מהפוטנציאל הכלכלי של הקרקע, אך אין להתחשב בציפ |
| 273 | 8508-03-24 | c8c9e30a-c70a-441a-8187-1714de93f579 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | e3fc7ace-88eb-435e-9f50-c128f55a46f7 | ציפיות שנוצרו ביחס לקרקע הנישומה כתוצאה מהליכי התכנון של התכנית המשביחה עצמה הן בגדר ציפיות ספציפיות הנובעות מן התכנית, ויש לנטרלן בעת חישוב שווי המקרקעין במצב |
| 274 | 8508-03-24 | f623ff64-7b7e-4a21-a66f-42eeceb86303 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 18d0b515-6260-472b-87e5-bb0c31842d0a | שומת היטל השבחה שנערכה בגדרי התוכנית הנדונה עצמה נושאת משקל ראייתי ניכר יותר מערכי שווי שנקבעו בשומה מכריעה קודמת שעסקה בתוכנית אחרת ובמועד מוקדם יותר; אין לבסס |
| 275 | 8508-03-24 | 529d1be0-2abf-4d13-8678-70fea113fa90 | approved | rejected | 3 | 0.86 | 64bbb2cc-9ae6-47d5-aab1-35a180a3beb8 | ההחמרה שנקבעה בהלכת דלי דליה בדבר אופן ההתחשבות בפוטנציאל תכנוני כללי חלה לצורכי קביעת פיצויי ירידת ערך בלבד, ואינה חלה על היטל השבחה — שלגביו ממשיכה לחול הלכת |
| 276 | 8508-03-24 | b86bca96-3dc7-4df0-a11f-0fda7c6f2339 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 806cc6e5-202c-43e8-b686-f4bc74a68fe3 | הדרישה לפיה הפוטנציאל התכנוני שיובא בחשבון הוא כזה שהוא 'לפחות בגדר צפייה סבירה בנסיבות העניין' חלה גם לעניין היטל השבחה, וזאת מכוח ציטוטה בהסכמה וללא הסתייגות |
| 277 | 8508-03-24 | ead19344-1dde-4f72-913f-4aeed1973e76 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 1973ab04-1578-4dde-996a-85cea9c6b6a6 | לצורכי היטל השבחה יש להבחין בין "מחיר" המקרקעין — שיכול להיות מושפע מגורמים סובייקטיביים רבים הקשורים במוכר או בקונה — לבין "שווי" המקרקעין, המגלם את שוויים האו |
| 278 | 8508-03-24 | b754547d-2425-48ef-b3d2-f461d6742e88 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 0cf070d7-8d43-4776-96b9-6089c0b1275d | בקביעת שווי לצורכי היטל השבחה יש להבחין בין ספקולציות, שאין להתחשב בהן, לבין ציפיות סבירות בעלות בסיס תכנוני, המגולמות בשווי המקרקעין. |
| 279 | 8508-03-24 | 30ed7122-0347-4222-9b3c-612c95718223 | pending_review | rejected | 1 | 0.8 | 40e3238d-9914-47bf-82f3-b187fbacafaa | פוטנציאל תכנוני הנובע מייעוד שנקבע בתוכנית מתאר נחשב חלק מן ההליך התכנוני של התוכנית המשביחה במובנו הרחב, ולפי הלכת לוסטרניק יש לנטרלו מהמצב הקודם בעת עריכת השו |
| 280 | 8508-03-24 | 3bdc949b-71ea-4994-87ea-62c90e5aff18 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 755e46a4-303d-46fd-a766-2f441a25f56e | היטל השבחה ייגבה רק מקום שקיים קשר סיבתי בין הפעולה התכנונית לבין ההשבחה; פעולות תכנוניות שאין ביניהן לבין ההשבחה קשר סיבתי כאמור אינן מקימות חבות בהיטל. |
| 281 | 8508-03-24 | 8075cd57-8c8a-49d9-8bcd-e2b86de8c3e9 | approved | rejected | 2 | 0.9 | a8c644ea-1067-4a66-ae73-2ecee07d319b | יש לנטרל את הציפיות הנובעות מההליך התכנוני במובנו הרחב לצורך חישוב היטל ההשבחה; אחרת מובילים למצב שבו מתאיין, או למצער מופחת, היטל ההשבחה ללא הצדקה. |
| 282 | 8508-03-24 | 50137dc4-05f1-4af7-9ec2-88d412badd5b | approved | rejected | 2 | 0.9 | a71d8f54-d016-4513-b84d-a6f3c3476dfe | בדרך התכנונית הראויה (אישור תכנית מתאר וגזירת תכניות נקודתיות ממנה) ניתן לגבות היטל השבחה הן בגין תכנית המתאר — תוך נטרול הציפיות שיצרה — והן בגין הדלתא שיוצרת |
| 283 | 8508-03-24 | d904df06-03fd-4443-be89-c34f97e8cd19 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 9317965e-c405-49f3-b4f9-171c915fc28a | תוכנית שביעודה הרלוונטי נקבע כי לא ניתן להוציא מכוחה היתרי בניה (כגון יעוד 'לתכנון בעתיד') אינה מהווה, כשלעצמה, תוכנית שניתן לממש מכוחה את הבניה, ויעודה ממומש ר |
| 284 | 8508-03-24 | ad8d5652-af4b-44c4-bc51-72e40f54c789 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 7f89cd28-e749-4581-a295-e93487422d92 | מקום שבו תוכנית מוקדמת שייעדה קרקע 'לתכנון בעתיד' ותוכנית מאוחרת המממשת אותו יעוד מהוות חלק מאותו הליך תכנוני כולל, אין להתחשב בציפיות הספציפיות שיצרה התוכנית ה |
| 285 | 8508-03-24 | 3c1c6426-cd3d-4fd0-ae33-720ff6ad2b6f | approved | rejected | 3 | 0.79 | a6f9b7f4-7541-4514-bae9-d227faf738d9 | השבחה הנובעת מתכנית נקודתית אינה קשורה בקשר סיבתי לתכנית הספציפית בלבד, אלא לכלל ההליך התכנוני במובנו הרחב — תכנית מתאר, החלטות הוועדה המחוזית ותכנית אב — אשר א |
| 286 | 8508-03-24 | fc6cf723-fcf1-4a1e-8745-42f6003f91e4 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 0e54a15f-4da7-405b-9ab8-4c62e7d01420 | כאשר יש לנטרל את השפעת יעוד "תכנון בעתיד" שנקבע בתוכנית מתאר עירונית, יש הגיון בהתבססות על עסקאות השוואה ממקרקעין שמחוץ ליעוד זה — ואף מחוץ לתחומי אותה תוכנית — |
| 287 | 8508-03-24 | 35331617-5bd8-4211-afee-c9b9653813ff | approved | rejected | 3 | 0.79 | 2f70ee3f-fe91-461d-9543-69db07ab9a53 | בשומה בשיטת ההשוואה ניתן להכיר במקדם התאמה המשקף פוטנציאל כללי עדיף של הקרקע הנישומה ביחס לקרקעות עסקאות ההשוואה; ואולם פוטנציאל מותר זה צריך לנבוע ממיקומה העדי |
| 288 | 8508-03-24 | a407f881-21c9-4cc7-9d82-84199dc5cd4d | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 080bf03e-20ed-43fc-8d93-1866a71bd5e1 | כאשר הייעוד הסטטוטורי הקיים של מקרקעין הוא ארכאי ולא מומש לאורך שנים רבות, נוטה השוק להתעלם מאותו ייעוד נושן בקביעת שווי הקרקע. |
| 289 | 8508-03-24 | 682ef519-80f5-4e3e-b6ad-03d4d5093917 | approved | rejected | 3 | 0.79 | 93ea07ad-a370-407d-85ae-06312e394b1d | העיקרון שלפיו השוק מתעלם מייעוד נושן חל גם בכיוון ההפוך: ייעוד ארכאי מסוג "תכנון בעתיד" שלא מומש משך עשרות שנים עשוי להיות מנוטרל על-ידי השוק, ושווי הקרקע עשוי |
| 290 | 8508-03-24 | ce72174a-3592-480e-9cbe-ae2d528a3194 | pending_review | rejected | 3 | 0.7567 | b0846072-07f0-466b-9031-312e85d4cb15 | כשמדובר בייעוד נושן שנקבע בתוכנית מתאר עירונית ולא מומש משך עשרות שנים, יש להיזהר מנטרול עסקאות השוואה, שכן ייתכן שהן משקפות את שווי השוק האמיתי של הקרקע ללא כל |
| 291 | 8508-03-24 | d5e90515-282e-4456-a8e6-1e41d2dd9a2b | pending_review | rejected | 1 | 0.8 | 245ed8ed-fc43-466d-ba88-8dc6bdbd8c45 | אף כאשר ניתן להביא בחשבון עסקאות השוואה שנעשו ביעוד 'תכנון בעתיד', אין להעדיפן על פני עסקאות השוואה שנעשו בקרקע שאינה באותו יעוד, וזאת מכוח כלל הנטרול. |
| 292 | 8508-03-24 | f0ab86ed-4a3b-4a5f-bc72-c1b673b2b9b2 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 10ebb350-44bb-4c54-b510-aaf9fdfd9ba5 | תוכנית מתאר מחוזית מאוחרת (תמ"מ) המסמנת את אזורי הפיתוח העירוני תוך התעלמות מהיעודים שנקבעו בתוכנית מתאר עירונית מוקדמת, עשויה לא רק לנתק את הקשר הסיבתי בין התו |
| 293 | 8508-03-24 | cdf47051-b6d8-4ff1-b4d5-cf2dfcce1c89 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 5f99ca26-8543-470e-802b-f0d84c056c53 | פוטנציאל תכנוני כללי הנובע מתכנית מתאר מחוזית או ארצית מהווה "ציפייה כללית לשינוי תכנוני" שאין לנטרלה מהמצב הקודם בעת הערכת ההשבחה (הלכת לוסטרניק), אלא יש לשקלל |
| 294 | 8508-03-24 | 44443b38-da42-47d6-8bc2-1d6b917d7290 | approved | rejected | 3 | 0.7567 | 63c45b05-6bc8-4723-9269-db54ed9fb627 | בעת הערכת שווי המצב הקודם יש להעדיף עסקאות השוואה שנעשו בקרקעות שסומנו בתכנית המתאר המחוזית באופן דומה לקרקע הנישומה, משום שהן נושאות את אותו פוטנציאל תכנוני כל |
| 295 | 8508-03-24 | 7d3421f7-1ad5-4719-a169-2173f20f1c1e | approved | rejected | 2 | 0.825 | d5ec1d11-c985-4966-9943-6727b4fd3e10 | כאשר מדרגת ההשבחה של תכנית קודמת היא אפס, ותרומת הייעוד שנקבע בה (כגון "תכנון לעתיד") לשווי המקרקעין הייתה נמוכה ביותר אם בכלל — אף במועד הקובע של אותה תכנית — |
| 296 | 8508-03-24 | 5df73129-eaf8-4df6-8773-8e10e891a6b3 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 95e44b1a-a77d-4e62-b687-c27442bff956 | ביישום הלכת לוסטרניק לבחירת עסקאות השוואה, אין מקום להתעלם מעסקאות בחלקות שייעודן "תכנון לעתיד" אך ורק בשל ייעוד זה; עסקאות שנעשו מחוץ לתחום התכנית המשביחה, שאי |
| 297 | 8508-03-24 | a4a4c99a-8cc4-4061-a7c3-df1531387701 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 892cd868-c1a6-4722-ab5f-f73bd2f030c7 | עסקאות השוואה הנושאות סממנים חריגים — פערי מחיר קיצוניים של מאות ואלפי שקלים ותנודתיות קיצונית לאורך השנים באותו אזור — המעלים חשש להשפעה והתערבות סובייקטיבית ש |
| 298 | 8508-03-24 | 7140df59-48b9-46d8-97db-b72f7f12ba82 | approved | rejected | 3 | 0.7567 | 4828fb8f-cb83-4974-8f23-20b1be13308d | עצם הימצאותם של נכסי ההשוואה מחוץ לגבול השיפוט המוניציפלי אינה כשלעצמה מכרעת לשאלת ההתבססות על עסקאות השוואה מאותם גושים; זהו שיקול אחד בלבד שאינו פוסל אוטומטית |
| 299 | 8508-03-24 | 51ac6b8c-df12-44e0-ad15-f1379fbb4b17 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 32454d5a-7034-436f-b05a-5230e7231de2 | עסקת השוואה שאיתורה כרוך בקושי בשקידה ראויה, ושאף הוועדה המקומית לא איתרה אותה, עשויה להיות מותרת בהעלאה לראשונה בכתב הערר; עצם הקושי באיתורה מצדיק את הצגתה המא |
| 300 | 8508-03-24 | f294934e-e08b-460e-9087-600d6f6d1db3 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 294cd23a-f7c8-43fd-ba3d-a006355d96ca | עסקת השוואה אינה נפסלת כלא-רלוונטית רק משום שמחירה למ"ר מעט גבוה מהממוצע שקבע השמאי המכריע; השתייכותה לרף מחירים דומה תומכת ברלוונטיות שלה ולא שוללת אותה. |
| 301 | 8508-03-24 | ede9c256-8a45-4c82-8354-c800b780acfb | approved | rejected | 2 | 0.825 | c343165a-0d58-4abc-91dc-c0583eb5438b | אין להתעלם לחלוטין מעסקאות השוואה רלוונטיות ולמנוע את שכלולן במאזן הכולל של עסקאות ההשוואה, בהיעדר הצדקה עניינית; התעלמות כזו אינה נכונה מבחינה עניינית ואף אינה |
| 302 | 8508-03-24 | b7689c42-16b9-4165-894e-3861f4469a2b | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 900a9e4f-64f8-42f3-80d1-02e79a20423d | ועדת הערר תתערב בממצאים השמאיים שקבע השמאי המכריע רק במקרים חריגים ונדירים. |
| 303 | 8508-03-24 | 232d36a9-0930-4a44-8403-db2f9f5da5aa | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 6a450a78-35b2-48cf-b47d-f3af3d643407 | אף קביעות שמאיות המצויות בליבת שיקול הדעת המקצועי של השמאי המכריע אינן פטורות מחובת הנמקה, ומחייבות הנמקה וביאור נאותים. |
| 304 | 8508-03-24 | 50f186fe-d5bf-4d50-9e61-eb9745e872c7 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 0e0a1bad-0d0c-4cf0-8820-f06051c2452b | אין בהכרח פגם בכך שהשמאי המכריע נוקט שיטה שמאית אחת לקביעת שווי המצב הקודם ושיטה שמאית אחרת לחלוטין לקביעת שווי המצב החדש; השימוש בשיטות שונות לשני מצבי השווי ה |
| 305 | 8508-03-24 | ebd0c017-4d1d-4fe5-ac04-0df7e6dd299f | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 911f332d-a846-4cc1-b326-15e9c9419bf6 | ההשבחה שאותה נועדה השומה המכריעה לאתר היא ההפרש בין שווי המקרקעין לפי "המצב החדש" (מצב הזכויות לאחר הפעולה התכנונית המשביחה) לבין שוויים לפי "המצב הקודם" (מצב ה |
| 306 | 8508-03-24 | 268925a1-d9cd-4909-86c7-16d2d798594a | approved | rejected | 3 | 0.7767 | 23afa609-da10-4247-89ed-6204497b1e6c | שמאי רשאי במקרים המתאימים להעדיף שיטה ספקולטיבית שבה שווי המצב הקודם נקבע כאחוז מסוים משווי המצב החדש, אולם עליו להציג נוסחה מתאימה לביסוס אותו אחוז; ללא נוסחה |
| 307 | 8508-03-24 | e745f886-3f6c-4314-aeb2-2a977486ddef | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 0a45126d-3a74-457f-b2ae-446ddfa70a8e | שביעות רצונו של שמאי מכריע מן ההשבחה שקבע בשומותיו הקודמות אינה מהווה הנמקה לגופו של עניין לדחיית ערכים שונים שקבעו שמאים מכריעים אחרים; עליו לנמק מדוע אותם ערכ |
| 308 | 8508-03-24 | 2699bd4c-5973-4533-8a6d-131ce2d31722 | approved | rejected | 3 | 0.7767 | 74ae83a0-c528-4726-bfed-7c5a40bdf5dd | שיקולים פרוצדורליים — כגון טענת הרחבת חזית בערר או ריסון מובנה בהתערבות בשומה מכריעה — אינם גוברים על החובה להביא בחשבון עסקאות השוואה רלוונטיות המשפיעות על קבי |
| 309 | 8508-03-24 | 2f9d22b9-5a2b-4461-9918-3f9ca1badddc | approved | rejected | 3 | 0.7933 | 5be2d191-f48d-4dd7-802b-6bb806a14118 | שמאי מכריע שסיים את כהונתו אינו מוסמך עוד לתקן את שומתו המכריעה, ובוודאי שאינו מוסמך לערוך שומה מכריעה חדשה תחתיה. |
| 310 | 8508-03-24 | bfa67527-29b6-4eef-9bbc-fd81a2056588 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 4c939d89-b750-40d0-8572-14a0136093e8 | על שמאי מכריע לתת דעתו לשומות מכריעות רלוונטיות אחרות, בפרט באותו נכס או באותו מתחם תכנית, וסטייה מקביעות מכריעות קודמות מצריכה ביסוס והנמקה נאותים. |
| 311 | 8508-03-24 | 82ce3c12-bc5a-4649-9bad-cf810d6eaf4b | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 18ac63f3-ac85-4b0f-91d2-e45c6b351e6b | המבקש להשיג על שומת הועדה המקומית אינו מחויב לפנות בהליך בפני שמאי מכריע לפי סעיף 14(ב) לתוספת השלישית, אלא רשאי לפנות ישירות לוועדת הערר לפי סעיף 14(א); הפנייה |
| 312 | 8508-03-24 | 9d7f972e-d70c-44a4-8e7f-ead77f32c76f | approved | rejected | 3 | 0.8233 | e4d04737-c729-4226-b4fe-95951cb97041 | נישום שבחר לפנות ישירות לוועדת הערר לפי סעיף 14(א) לתוספת אינו נחשב כמי שוויתר על טענה כלשהי, לרבות טענה שמאית; זאת בשונה מנישום שבחר תחילה במסלול השמאי המכריע |
| 313 | 8508-03-24 | 75e72eb9-bae7-4a54-a291-5a2c10ea788e | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 0adfde62-dbd2-4d7a-8fca-ed7e044c976c | בערר המוגש לפי סעיף 14(א) לתוספת השלישית חייב העורר לצרף לכתב הערר שומה נגדית שנערכה מטעמו, אלא אם יו"ר ועדת הערר העניק לו פטור מכך. |
| 314 | 8508-03-24 | 2f6a016b-ee12-4d8b-a33a-63718d3a44a9 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 70093ce9-1a81-4328-966a-fc833db5b230 | בערר המוגש לוועדת הערר ישירות לפי סעיף 14(א) לתוספת השלישית, גם מקום שמתעוררת שאלה שמאית הטעונה הכרעה, על הוועדה לשקול מינוי שמאי מייעץ, אך אין היא מחויבת למנות |
| 315 | 8508-03-24 | a26f509a-07dc-4c86-9645-f45d2e450b04 | approved | rejected | 3 | 0.7767 | e9cf2c7c-c3a7-4dac-9f40-9b7798f3869b | אמת המידה למינוי שמאי מייעץ שנקבעה בבר"מ 6641/13 קמינצקי ביחס לסעיף 198(ו)(2) לחוק (בערר על החלטת ועדה מקומית בתביעת פיצויי ירידת ערך) יפה גם לערר המוגש כנגד שו |
| 316 | 8508-03-24 | bfc31124-abc2-4a84-89c8-9316db4d61ef | approved | rejected | 3 | 0.86 | 4066d496-3088-425c-8b24-19df3cb4b8f4 | סמכות ועדת הערר למנות שמאי מייעץ מטעמה קמה רק מקום שהערר הוגש לפי סעיף 14(א) לתוספת בלבד; בערר המוגש לפי סעיף 14(ב)(4) על הכרעת שמאי מכריע אין הוועדה רשאית למנו |
| 317 | 8508-03-24 | 15d0d91d-f5dd-4fde-b9b6-e80edce39d10 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | b7bd604b-eac9-455d-96de-7d0d0ea84b23 | בערר על שומה מכריעה לפי סעיף 14(ב)(4) לתוספת, דרכי התיקון הפתוחות בפני ועדת הערר הן השבת התיק לשמאי מכריע לפי סעיף 14(ב) או הוראה על התיקונים הדרושים בשומה בעצמ |
| 318 | 8508-03-24 | 838e59ee-2872-4d43-ae88-9cc57b3ad30b | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 2dda1e27-dacf-4ecc-b2b5-97c16e728966 | ועדת הערר אינה רשאית לערוך תחשיב עצמאי של היטל ההשבחה הראוי, שכן אין זה מתפקידה להכין שומות שווי מקרקעין ואף אין בידיה האמצעים לכך. |
| 319 | 8508-03-24 | eb31a015-e994-431f-8a2e-ecdfc595c15d | approved | rejected | 2 | 0.825 | 281bfc42-c216-438e-954c-11e7b5683388 | מקדם התאמה המופעל על עסקאות השוואה בשיטת ההשוואה נועד לשקלל את יתרון המיקום היחסי של הקרקע, ובכלל זה מידת הקרבה לעיר הבנויה והיקף תשתיות-העל המקיפות את המתחם; מ |
| 320 | 8508-03-24 | 51b89c11-2830-4398-aecb-5fc77dc62b72 | approved | rejected | 2 | 0.825 | da2be23b-5705-4672-97a9-039aecc6acc4 | משאוזן יתרון המיקום של חלק מעסקאות ההשוואה באמצעות מקדם התאמה, יש ליתן למכלול עסקאות ההשוואה משקל שווה, ואין הצדקה להעדיף תת-קבוצה של עסקאות או להסתפק בהן בלבד. |
| 321 | 8508-03-24 | 87dc749c-ce8c-48c1-a5f4-497e4b9122a5 | approved | rejected | 2 | 0.825 | e8e13bd5-fe33-46cf-94f4-be9522feda4b | מקום שקביעות ועדת הערר מאפשרות לצדדים לערוך בעצמם את חישובי היטל ההשבחה הנגזרים מהן, אין הצדקה להשיב את התיק לשמאי המכריע לשם עריכת החישוב מחדש, בפרט נוכח היקף |
| 322 | 8508-03-24 | 8bb7dac9-bbdb-43a1-af23-c84a4ecef1af | approved | rejected | 2 | 0.875 | 367c8401-2d23-4da2-9169-ac07f80ce7a8 | צד המבקש לפסול עסקאות השוואה שהוצגו במסגרת הערר נושא במעין 'נטל ראשוני' להציג טענות משכנעות כנגד תוקפן ורלוונטיותן; אי-הרמת נטל ראשוני זה אינה מצדיקה מינוי שמאי |
| 323 | 8508-03-24 | 8dc0ec17-441b-495e-84d8-e0ce01432f35 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 65f1e2e7-c648-4a43-a558-48baaa11c4b8 | קביעותיה של ועדת הערר בערר על שומה מכריעה מבוססות על מכלול הראיות שהוצגו באותו הליך, ואין בהן כדי לשנות בהכרח שומות מכריעות חלוטות אחרות שניתנו בעבר באותו מתחם |
| 324 | 8508-03-24 | d98b2855-1687-4c86-98d4-d4fee95efb3d | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 90968732-0246-4737-b2b9-18104c39baa4 | בעל דין שביקש להיבנות מהערכים שנקבעו בחוות דעת שמאית מסוימת מושתק מלטעון כנגד קביעת הפנל המאמצת אותם ערכים עצמם. |
| 325 | 8508-03-24 | 5d35e23e-18f8-4c26-be6d-54da0a8af8b7 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 46d8d06a-2877-4e28-9434-16598f35f426 | מכוח ס' 16 לתוספת השלישית לחוק, מוסמכת ועדת הערר להורות כי לא תתווסף ריבית בגין התקופה שבה התנהלו ההליכים בפני השמאי המכריע, ובלבד שההיטל ישולם בתוך המועד שייקב |
| 326 | 1009-25 | fde3ea43-c5cf-428b-81be-f4c066a942be | pending_review | approved | 2 | 0.9 | b9693818-bc12-4b13-bb59-5143bca51700 | החלטה של מוסד תכנון הניתנת בניגוד לעמדת הדרג המקצועי מחייבת הנמקה מפורטת ומשכנעת. |
| 327 | 1009-25 | 0a29b050-38b5-4a70-b3f8-7e7ae165d5b2 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 14274089-025d-4529-ad9a-43edca31e5e5 | הארכת תוקפו של היתר בנייה אינה כרוכה בדיון מחודש לגופו של ההיתר, ולפיכך זכות הערר של צד שלישי כלפי הארכת תוקף ההיתר מצומצמת ושונה מזו הנתונה לו כלפי החלטה על מת |
| 328 | 1009-25 | fde787e2-8350-4e17-8dcb-6f9b668465c7 | pending_review | rejected | 3 | 0.8233 | 3ca50208-ca74-4631-a2ef-758e97e30b95 | החלטה בדבר חידוש או הארכת תוקפו של היתר בנייה לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), תשע"ו-2016, אינה נמנית עם ההחלטות שעליהן ניתן לערור לוועדת הערר, ולפיכך וו |
| 329 | 1009-25 | b55b50b8-b89b-4b1b-afd8-67ba0b3ed41a | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | e9961266-4006-4cfc-9841-e04fbd8a98c9 | הארכת תוקפו של היתר בנייה לפי סעיף 20א(א) הינה פעולה טכנית שכמעט ואינה כרוכה בהפעלת שיקול דעת של הוועדה המקומית, וההיתר יחודש באופן אוטומטי אלא אם קיימת מניעה ב |
| 330 | 1009-25 | cc2f8e39-226c-45db-a78d-a28003cb1f5c | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 761ad4f2-496c-4f04-a0a0-5622bcd76e07 | לצד שלישי אין זכות להתנגד לבקשה להארכת תוקפו של היתר בנייה ואין לו זכות לערור על החלטת הוועדה המקומית להאריך את ההיתר, משום שהליך ההארכה אינו כרוך בדיון לגוף הה |
| 331 | 1009-25 | 24882cce-a8cc-475b-b5ba-75fafdd8bd8a | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | ed002d33-788f-41ed-abd3-3bfba0d95c4e | החלטה על חידוש היתר בנייה אינה נמנית עם העניינים שבהם מקנים חוק התכנון והבנייה ותקנות סדרי הדין בוועדות ערר זכות ערר לוועדת הערר, ומשכך אין לוועדת הערר סמכות לד |
| 332 | 1009-25 | 851dda93-1721-4304-8b22-5ea270dac6de | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 8931a966-b7da-4f5b-b171-902012527136 | החלטה על חידוש (הארכת תוקף) של היתר בנייה שכבר ניתן היא החלטה שעיקרה טכני, ואין היא עניין למתנגדים; משכך לא קמה זכות ערר על חידוש ההיתר, ולמי שהגיש התנגדות לבקש |
| 333 | 1009-25 | 92d9bba5-10df-4951-b7b2-032b74b06c28 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 07db85f2-f31e-4b0a-b591-6b1439cb2c56 | אין בהוצאת היתר בנייה כשלעצמה כדי להקנות לצד שלישי זכות ערר; כדי לקנות זכות ערר על היתר שניתן, על העורר להראות כי נערכו בהיתר שינויים שניתן לראותם כהחלטה חדשה ש |
| 334 | 1009-25 | 69c65229-954e-4cd5-b4ea-b22ba038b10d | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 7cf932b9-b91a-4c22-82aa-4fb01a5fec2c | סמכויות ועדת הערר לדון בעררים שאובות מן הדין בלבד — חוק התכנון והבנייה, תקנותיו והפסיקה החלה — ובהיעדר הסמכה שבדין אין לוועדה סמכות לדון. |
| 335 | 1009-25 | 3fbe0a75-f347-4c1f-9558-1c39641b4b45 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 12593ef9-db01-4180-9e9c-acb3946fb068 | משיצא היתר בנייה לאחר שערר של צד שלישי לפי סעיף 152(א)(1) לחוק התכנון והבנייה נדחה, מוצתה זכות הערר של אותו צד שלישי, ואין לו עוד סמכות להגיש ערר על אישור בקשה |
| 336 | 1009-25 | 741bbf4e-befd-4b75-8306-56346e9fc029 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | f26ef773-7e0e-4cd5-834f-9359a2ff1708 | קיימת הבחנה מהותית בין ערר של מבקש ההיתר על אי-חידוש היתר — שמשמעותו אי-מתן היתר ושסמכות ועדת הערר לגביו ברורה — לבין ערר של צד שלישי על אישור הבקשה לחידוש ההית |
| 337 | 1009-25 | 901e8988-f2a5-46a4-956b-f23f923a216c | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | ccc019b2-d256-4a36-b0dc-0378bb23e6fa | חידוש היתר בנייה מהווה שלב תכנוני נפרד ומובחן משלב אישור ההיתר; בשלב החידוש נבחנת שאלת הארכת תוקפו של ההיתר ולא שאלת אישורו, ואין לפתוח מחדש את ההחלטה לאשר את ה |
| 338 | 1009-25 | 16e9c9c4-869e-46e7-98a8-b662dcc7c453 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | ff24970f-1827-4dac-8521-aa1c7e6e4b3a | לא יחודש ולא יוארך תוקפו של היתר בנייה אם במועד החידוש או ההארכה קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר; שיקול הדעת של מוסד התכנון בעת חידוש היתר נבחן לפי המצב המשפטי ב |
| 339 | 1009-25 | 3db20cdc-13aa-47d8-a1ee-91f3764471dc | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | e1b27a1b-4de1-4924-b32a-04d67a5f4444 | בהחלטה על חידוש היתר בנייה נתון למוסד התכנון מרחב שיקול דעת שונה ומשתנה בהתאם לעילת החידוש: ככלל יחודש ההיתר אלא אם קיימת מניעה לפי דין; בשינוי זהות בעל ההיתר א |
| 340 | 1009-25 | d7a0814b-b827-47d4-93fb-26e52a9ab4a2 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 56da9edc-07ab-4e47-b94a-f6250d09d5cc | בקבלת החלטה על חידוש היתר יש לקרוא אך ורק את ההוראות הרלוונטיות לחידוש שבתקנות הרישוי, ובכלל זה את עילת 'מניעה לפי דין', ואין להחיל עליה הוראות החלות על מצבים א |
| 341 | 1009-25 | 75ef7194-eead-447d-bf5a-2255c3a7036d | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 40f0eac7-e663-4570-807e-33f046bb5df7 | המועד הרלוונטי לבחינת קיומה של "מניעה שבדין" לחידוש היתר בניה הוא המועד בו מבוקש חידוש ההיתר, ולא כל מועד אחר. "מניעה שבדין" משמעה שינוי בדין החל ממועד פקיעת הה |
| 342 | 1009-25 | ddd93c07-a076-4116-9756-c15d7539e408 | approved | rejected | 3 | 0.84 | d8318116-512c-45f3-9c19-a81f2beaf15a | במסגרת בקשה לחידוש היתר בניה לא ניתן להעלות טענות כנגד עצם אישורה של הבקשה המקורית להיתר; שלב החידוש אינו פותח מחדש את הדיון בהחלטה לאשר את ההיתר, שכן הדין עובר |
| 343 | 1009-25 | e002c3e3-3a8b-45ad-913f-961ddd285703 | pending_review | rejected | 3 | 0.7933 | 39e870b8-cb16-438e-ba7f-1a9be06ec063 | חידוש היתר בנייה הוא הליך מעין-טכני המהווה המשך של הליך רישוי סדור שכבר הוכרע; משכך, בעת ההכרעה בבקשה לחידוש יש לקרוא אך ורק את הוראות תקנות הרישוי הרלוונטיות ל |
| 344 | 1009-25 | e2f41805-f1c7-4ef7-91b2-d7901e31b69d | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 361be4f6-2ab0-4614-9896-50b248e731a2 | מניעה לפי דין לחידוש היתר בנייה קיימת רק אם בתקופה שבין פקיעת ההיתר לבין חידושו חלו שינויים בחוק או בתכניות החלות על הקרקע או הבניין שיש בהם כדי להפוך את העבודו |
| 345 | 1009-25 | 5397a09d-d81f-4e39-af7b-03b936a05177 | approved | approved | 2 | 0.9 | ad197982-7820-4539-b7b1-89f4dcb64f22 | סמכות הוועדה המקומית לסרב לחדש או להאריך תוקף של היתר בנייה מוגבלת לחריג סטטוטורי יחיד — קיומה של 'מניעה לפי דין'; בהיעדר מניעה כזו אין לרשות שיקול דעת לסרב. הי |
| 346 | 1009-25 | 1fc3f725-bdef-421b-acca-a7061b4f59b1 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | eb6f7341-2b60-49c5-a14c-ed2000423994 | 'מניעה לפי דין' היא עילה הקבועה בדין ואינה עניין הנתון לשיקול דעתה של הרשות; שיקולים שבשיקול דעת, כגון שיקולי תכנון, אינם שקולים למניעה לפי דין ואינם מקימים אות |
| 347 | 1009-25 | 92bfde81-d711-4b37-9cd5-69ab5c357e28 | pending_review | rejected | 3 | 0.7667 | 5912b76d-6a1d-4550-8704-d97c0518f417 | מגמת התקנות בעניין חידוש והארכת תוקף היתרי בנייה היא צמצום שיקול דעתו של מוסד התכנון, ויש לפרש את הוראותיהן ברוח מגמה מצמצמת זו. |
| 348 | 1009-25 | 6a737715-1de0-4834-b2d5-377c6006be3a | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | ba633ff7-ea01-4195-851f-e88a0a6f83d9 | הלכת שפר — המאפשרת פנייה לוועדת הערר לבחינת שאלה מקדמית האם בינוי סוטה מהוראות תכנית תקפה כאשר ניתן היתר שאושר כתואם תכנית — אינה חלה על ההחלטה בדבר עצם חידוש ה |
| 349 | 1009-25 | e1f873d6-6e8e-4fd6-825d-7c0c20a52082 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | ac78c398-86ac-47f9-ba9d-5e9a244c5831 | בבחינת בקשה לחידוש היתר בנייה שכבר אושר, היקף הביקורת מצטמצם לשאלה האם ממועד מאוחר לאישור ההיתר נוצרה מגבלה משפטית חדשה המונעת את חידושו; חידוש ההיתר אינו פותח |
| 350 | 1009-25 | 5b306715-7ca2-44b3-a76b-c5352088105d | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | de21baab-c87f-48fa-a16f-5b418ca12e60 | הלכת שפר, המרחיבה את סמכות ועדת הערר מעבר למקרים שבסעיף 152(א)(3) למקרים בהם נטען כי ההיתר סוטה מתכנית, חלה אך ורק על ביקורת ההחלטה המקורית של הוועדה המקומית לא |
| 351 | 1009-25 | 0c717a51-20d5-4db1-a9f7-a4f20b4e4601 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | aec33939-c2f1-4244-aee2-aab19516540a | ערר המבקש לבטל היתר שכבר ניתן כפוף ללוחות הזמנים שקבע הדין, וכל חריגה מהם מחייבת הגשת בקשה נפרדת, סדורה ומנומקת להארכת מועד העומדת בכל תנאיה (זכות עמידה, שיהוי, |
| 352 | 1009-25 | 2f75664e-6d1a-4b1c-9054-15fcfed38412 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 0333aac7-1bbe-42c7-b7cb-0a7ae55fbedf | לוועדת הערר נתונה סמכות להאריך את המועד להגשת ערר על היתר, אף לאחר שההיתר ניתן ואף לאחר שהסתיימה הבנייה על פיו; השיקולים להפעלת הסמכות הם הטעם לאיחור ומידתו, חו |
| 353 | 1009-25 | 47f3a2c6-070a-4836-b3cc-4c44730a491e | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 635bb080-172d-4446-944b-a835422fc392 | סוגיית השיהoui בהליך מנהלי נבחנת על פי שלושה מבחנים מצטברים: שיהוי סובייקטיבי (האם ניתן להסיק מהתנהלות בעל הדין כי ויתר על זכותו לפנות לערכאות), שיהוי אובייקטיב |
| 354 | 1009-25 | 1941c94e-3e55-426b-9f01-19091ed7cbf3 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 7bc44280-affe-4541-b6d4-930127632add | כאשר נתקף היתר בנייה שכבר ניתן, אין מדובר בביקורת הרגילה של ועדת הערר על החלטות הוועדה המקומית (שבמסגרתה נבחנת גם סבירות ההחלטה), אלא שיקול הדעת לבטל את ההיתר מ |
| 355 | 1009-25 | 8518d60b-7cc6-4234-8cf4-4f0df41803ae | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 9c93b02a-cf0d-4fe6-9f7e-f31f8a02ff31 | אף שלוועדת הערר סמכות לדון בטענות הנוגעות להיתרים מוקדמים שכבר הוצאו, גם אם הבנייה מכוחם הסתיימה, בקיום הסמכות לבדה אין די; ולנוכח חלוף תקופת זמן משמעותית ממועד |
| 356 | 1009-25 | 1505e6a7-6284-439e-a152-ab6478d51211 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 3e4d3aeb-9ba4-49fa-a7e5-8389a4444087 | מקום שבו הבקשה להיתר פורסמה ליידוע הציבור, וכן פורסמה המדיניות התכנונית שעליה היא נשענה, מתקשה התוקף את ההחלטה להתגבר על שיהוי כבד בהגשת הערר; טענה כי לא הייתה |
| 357 | 1009-25 | 6ba75620-6475-40f8-bdd8-b73225b1b8d2 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | e7a2b6f1-7ce7-406f-b641-d0877a214390 | בבחינת שיהoui בהגשת ערר על החלטת רישוי יש לשקול כהיבט מרכזי את הפגיעה בצדדים שלישיים ובציבור שפעלו והסתמכו על ההחלטה ועל המדיניות התכנונית שביסודה. |
| 358 | 1009-25 | b40cd187-10b4-402f-a193-994fb208b1eb | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | e7c9246c-7733-41fe-ba46-ba0b38874c29 | תכנית מתאר שאושרה לפני שנת 1996 אינה כפופה לסעיף 145ז לחוק התכנון והבניה, וככל שאינה כוללת קביעה מפורשת של קווי הבניין (בהוראות, בתשריט או בנספח הבינוי), נותרת |
| 359 | 1009-25 | 4d9f9909-a9df-4e51-88c6-141b7466922c | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 897adf6b-4a98-47ce-bac1-18b4c356672a | תקיפה של פרשנות מדיניות תכנונית שהתקבלה לפני שנים, חלה על אזור רחב ויושמה לאורך זמן באופן שצדדים שלישיים הסתמכו עליו, לוקה בשיהוי אובייקטיבי — בנפרד ובנוסף לשיה |
| 360 | 1009-25 | 4a5a32f3-95e8-4bb4-99dc-7e5066959889 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 3da6bfcd-c07c-413c-84be-c8277fbc0feb | השיקול בדבר חוקיות הבנייה ואי-עידוד עבריינות בנייה הוא שיקול אחד בלבד מתוך מכלול השיקולים הרלוונטיים בבחינת בקשה להיתר, ואין משמעו כי בכל מקרה שבו מבוקשת הכשרת |
| 361 | 1009-25 | bc8e04a6-e9a4-4c67-a0f2-f52a742b8e77 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | a228de3c-04ae-4982-a27c-885fdb9b0098 | זכות העמידה של עותר ציבורי בהליכי תכנון ובנייה מוכרת רק במקרים חריגים, כאשר מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית מיוחדת או כאשר קיימת פגיעה משמעותית בשלטון החוק; על |
| 362 | 1009-25 | 40a1f88f-5757-439e-beb0-a92421bf3995 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 164155fc-a038-44c7-b197-271d5e30d85a | בקשה התוקפת מדיניות תכנונית קיימת של הוועדה המקומית בנושא קווי בניין עלולה להידחות מחמת שיהוי כבד, כאשר קבלתה בשלב מאוחר עלולה לפגוע באינטרס ההסתמכות של צדדים ש |
| 363 | 1009-25 | 7704886a-df9d-42c6-b4ec-010ee79e6f40 | approved | rejected | 2 | 0.9 | f463d1a3-4819-4489-b296-0c9ce3e7ce12 | המבחן ל"דבר מה נוסף" הנדרש להכרה במעמדו של עורר ציבורי אינו מבחן פרסונלי אלא מהותי: השאלה אם מדובר בפגיעה משמעותית בשלטון החוק או בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית מיו |
| 364 | 1009-25 | 16bd32e3-6eae-4f32-a110-eeaa4e0ad477 | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | aaefb78f-5bf4-42d8-a234-a7a8a5e9020f | נשיאה בתפקיד ציבורי כשלעצמה אינה מקנה מעמד להגשת ערר ואינה מהווה את "דבר מה הנוסף" הנדרש, מקום שהסוגיה התכנונית נוגעת לעניינו הפרטי של נושא התפקיד. |
| 365 | 1009-25 | 0af1780f-26cb-40e8-816e-d2682588bf98 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 4985f8f1-cb5c-4b50-8e54-d719904ca3d6 | בהיעדר אי-חוקיות זועקת המבטלת את ההיתר מעיקרו, לא ייפתח דיון מחודש בהיתר הבניה לגופו במסגרת הליך לתקיפתו; רף זה מתחזק נוכח שיהוי כבד בהגשת התקיפה והשלכותיו. |
| 366 | 1009-25 | 99a5ebe2-b2ff-4e69-84af-dbb3c3c81471 | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | 224fcc9e-adf7-4a82-bd56-5dbe53eee213 | סוגיה שהוכרעה ופורטה במפורש בהיתר בניה שאושר אינה נדונה מחדש במסגרת ההליך התוקף את ההיתר, אלא יש לבררה בהליך רישוי מתאים ונפרד. |
| 367 | 1009-25 | 65b60b90-cb72-4144-879e-450c70958a96 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 70d69b91-3d8f-45cb-8bcf-05c5c89f0575 | מי שאינו בעל זיקה ישירה להחלטת הרשות ואינו נפגע במישרין מהיתר הבניה, מעמדו לתקוף את ההיתר מוטל בספק ואין לו זכות ערר עליו. |
| 368 | 1009-25 | df1a5a72-f805-4f8e-b552-191ade8c5aab | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 06638b00-a2cc-44b8-8c4c-f83fc262322e | במסגרת הליך לחידוש היתר בנייה אין מקום לבחון מחדש את חוקיות ההיתר המקורי או לפרש מחדש את מדיניות קווי הבניין; טענות מסוג זה חורגות מגדר הדיון בחידוש ההיתר. |
| 369 | 1009-25 | a98e7749-d19d-46b8-a5ad-b0e4c8221062 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 19993470-4a43-4f65-b3ce-b7e6c8ca18a3 | חידוש היתר בנייה לפי תקנה 60 לתקנות הרישוי הוא הליך בעל אופי טכני במהותו, שאינו כרוך בדיון מחודש לגופו של ההיתר; משכך ועדת הערר נעדרת סמכות לדון בעררים המוגשים |
| 370 | 1009-25 | 78c2c1fa-7936-4334-bcbe-26f58d116d23 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 848cc203-a5a7-468b-9ff7-5f8e65cfc8c0 | המונח "מניעה לפי דין" בתקנה 60(ב) לתקנות הרישוי מתפרש כשינוי בדין או בתכניות החלות על המקרקעין שחל בתקופה שבין פקיעת ההיתר לבין בקשת החידוש; אין הוא פותח פתח לת |
| 371 | 1009-25 | 216b2de5-5529-436d-a715-3c4d88dd0e98 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 0490ae2c-dee8-427d-a4e5-2a17e5876b70 | הכרה במעמד של עורר ציבורי בתחום התכנון והבנייה שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם קיימת חשיבות ציבורית מיוחדת או פגיעה חמורה בשלטון החוק; נשיאה בתפקיד ציבורי כשלעצמה |
| 372 | 1023-20 | a7b57d29-0427-4a05-93dc-aa402c9ae121 | approved | rejected | 2 | 0.875 | f816b3c6-ae3d-4e7f-86b9-eb198bab16fa | הארכת תוקף של היתר בנייה לפי סעיף 20א(א) לחוק התכנון והבנייה הינה פעולה טכנית במהותה, שכמעט אינה כרוכה בהפעלת שיקול דעת מצד הוועדה המקומית, וההיתר מחודש באופן א |
| 373 | 1023-20 | 3de4780b-a8ac-49fe-bed9-8466e1b54c34 | approved | rejected | 3 | 0.86 | e0b33ecd-3921-41b4-8946-9f4390afd895 | מאחר שהליך הארכת תוקפו של היתר בנייה אינו כרוך בדיון מהותי לגוף ההיתר — דיון שהתקיים והוכרע בעת הוצאת ההיתר המקורי — אין לצד שלישי זכות להתנגד לבקשה להארכת תוקף |
| 374 | 1023-20 | fddb2095-b98a-4315-a661-7b196bed3662 | approved | rejected | 3 | 0.8267 | 67b24b6b-6041-42ea-a64a-b9674ffd04b2 | זכות ערר לוועדת הערר על היתר בנייה קמה רק כאשר העורר מראה כי נערכו בהיתר שינויים שניתן לראותם כהחלטה חדשה של מוסד תכנון, וכי בשינויים אלה יש משום סטייה או שימוש |
| 375 | 1023-20 | 09626fda-a3a5-421d-be04-f519bebac96d | approved | rejected | 3 | 0.79 | 7cf5e0d2-de80-4b01-9644-ac6904c526eb | בקשה לחידוש תוקפו של היתר בנייה שפג אינה הופכת ל'החלטה חדשה' של מוסד תכנון אך בשל כך שניתן לה מספר סידורי חדש; כל עוד לא הוכנסו שינויים בהיתר המקורי, מהות ההחלט |
| 376 | 1023-20 | daa01926-b784-453f-bb1b-93e5461d7af4 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 9ce6df06-7ed8-4803-aaad-8f282ba483fc | אין דרישה בדין — לא בתקנות הרישוי ולא בתקנות שקדמו להן — שבקשה לחידוש תוקפו של היתר בנייה תוגש דווקא בעת שההיתר עודנו בתוקף, ואין לכך היגיון תכנוני או משפטי; ני |
| 377 | 1023-20 | f603a0f7-b1e3-4e3c-8d2b-199e56305d05 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 93bbe51c-df14-4bfb-be69-3aea374bcad3 | יש להבחין בין תקנה 59(א) לתקנות הרישוי, הקובעת את תקופת תוקפו של היתר לשלוש שנים מיום שניתן ומאפשרת לוועדה המקומית לקבוע מראש, במועד מתן ההיתר, תקופת תוקף ארוכה |
| 378 | 1023-20 | 45065b98-becf-4d9f-b63d-73fe6a16add9 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 132a6d50-1bc8-4d24-9330-6189432444f3 | המועד הרלוונטי לבחינת קיומה של 'מניעה שבדין' לחידוש היתר בנייה הוא מועד הבקשה לחידוש ההיתר, ולא מועד אישור הבקשה המקורי; כך, למשל, כאשר נקבעו תנאים מגבילים להוצ |
| 379 | 1023-20 | f11f11c0-5094-45ff-9de4-3c986982341d | approved | rejected | 3 | 0.84 | 727c8a07-a611-4c26-a93d-770d7cdf4c65 | במסגרת ערר על החלטה לחדש היתר בנייה לא ניתן להעלות טענות כנגד עצם אישור הבקשה להיתר; טענות התוקפות למעשה את ההיתר המקורי יידחו על הסף בהעדר זכות ערר, שאם לא כן |
| 380 | 1023-20 | b622c424-e1fb-46f6-b853-b822400bef69 | approved | approved | 2 | 0.9 | fcbe138c-a5b6-4d5a-9da3-92faeebac5d2 | לוועדת הערר נתונה הסמכות להאריך את המועד להגשת ערר על היתר בנייה, ואין היא נשללת מן הטעם שההיתר כבר ניתן, ואף לא מן הטעם שהבנייה מכוחו כבר הסתיימה. |
| 381 | 1023-20 | 6fc6931e-e478-4878-9800-37c2dfb4ba08 | approved | approved | 2 | 0.9 | 8f79dffb-4a7d-468f-bbe8-925b8484eff8 | בהפעלת שיקול הדעת אם להאריך מועד להגשת ערר על היתר, יש לשקול את הטעם לאיחור ומידתו, את חוקיות ההיתר, ואת הפגיעה בעורר אל מול הסתמכות מבקש ההיתר על ההיתר שניתן. |
| 382 | 1023-20 | 308f6401-99d0-41c1-9e90-a50952840c8d | approved | rejected | 2 | 0.875 | 1064f87a-c8af-4242-9ee3-74973e641f98 | משחלף פרק זמן משמעותי ממועד הוצאת היתר בנייה, על ועדת הערר לבחון אם יש מקום להתיר 'פתיחתו' ודיון מחודש בו, בשים לב לטעמי האיחור, לנסיבות העניין ולאפשרות הפגיעה |
| 383 | 1023-20 | dd392693-5e86-49e6-81b0-6513566812d3 | approved | rejected | 2 | 0.875 | e7de0183-e085-4cd0-85fc-66aa2937a342 | כאשר בקשה להיתר לא פורסמה לציבור, אין לזקוף לחובת מבקש הארכת מועד את האיחור בהגשת הבקשה, וזאת עד למועד שבו נודע לו בפועל על דבר ההיתר והבינוי מכוחו — שכן מירוץ |
| 384 | 1023-20 | c70e4945-1c85-4778-bd9b-b993ec9a4644 | approved | approved | 2 | 0.9 | d6700052-effc-4482-b1c9-cde3ed03f588 | טענת משבר הקורונה אינה בבחינת 'מילת קסם' המצדיקה כל מחדל דיוני בהגשת הליך; על הטוען להארכת מועד מכוחה להניח תשתית עובדתית קונקרטית הנתמכת בתצהיר, ואין די באמירה |
| 385 | 1023-20 | 6da55104-b40b-4cc0-9461-6ad516605524 | approved | rejected | 1 | 0.85 | 3615e1ba-2f2c-4854-8f5a-8f63804a91dc | הגשת בקשה להארכת מועד בתוך פרק הזמן הקבוע בהלכת שפר (30 ימים מהמועד בו נודע למבקש על ההיתר), אף בהתאם להארכת המועדים שנקבעה בתקנות החירום, אינה שוללת כשלעצמה קי |
| 386 | 1023-20 | ea83d3d0-d3c8-411e-b77e-26761c419cfc | approved | rejected | 2 | 0.875 | 349de02f-9fb7-45ab-8039-ab1d87b8c615 | אף שתקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דיון), התשס"א-2000 קוצבת 45 יום להגשת עתירה, אין במסגרת זו כדי להכשיר הגשה ביום האחרון; מכוח תקנה 4 רשאי בית |
| 387 | 1023-20 | ed12ec54-3e48-4b9d-83e5-245bcbf3d8a9 | approved | approved | 2 | 0.9 | 84aad0ef-ce8c-44f1-88fc-1c90849ff893 | מצב חירום חיצוני, כדוגמת תקופת משבר הקורונה, אינו מהווה כשלעצמו צידוק לשיהוי בהגשת ערר או בקשה לוועדת הערר, מקום שהוועדה הוסיפה לפעול באופן רציף והענף הרלוונטי |
| 388 | 1023-20 | e355499a-a917-4138-86da-e7d9aa466eaf | approved | rejected | 3 | 0.7433 | 4365156d-a2f3-419b-8e1a-2a0e8c51fe3f | תכניות שאושרו בעבר ואינן כוללות הוראות בנושאים הנזכרים בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה אינן בלתי-חוקיות באופן גורף; כל היתר טעון בחינה פרטנית לפי נסיבותיו ולפי |
| 389 | 1023-20 | a3c33272-0424-4689-b3b9-a37d9c976446 | approved | rejected | 1 | 0.8 | b4c36a38-0772-497c-981e-2c28f9cb1059 | היתר בנייה חייב לעלות בקנה אחד עם הוראות התכניות שבתוקף ולהינתן מכוח תכנית הכוללת רמת פירוט נאותה; רמת הפירוט הנדרשת נגזרת מאופי ההיתר המבוקש, מהבנייה המתוכננת |
| 390 | 1023-20 | e602cecd-a0d9-46cc-b855-da9e7a3df4f6 | approved | approved | 2 | 0.9 | ea2d639e-a932-4a26-8235-42709fa7fad5 | לא ניתן להחליף תכנון מפורט — שתנאי מוקדם לו הוא מתן אפשרות התנגדות לציבור המעוניין — בהליך של מתן היתר בנייה. זכות ההתנגדות הציבורית הגלומה בהליך התכנון אינה ני |
| 391 | 1023-20 | b8ff06a1-1eda-4a3c-aa1b-7581ab55c95e | approved | rejected | 2 | 0.9 | c4e36af5-fd37-4863-b535-b3854b653d05 | הוראות תיקון 43 לחוק התכנון והבניה וסעיף 145(ז) לחוק, המחייבות פירוט זכויות והוראות בנייה, חלות רק על תכניות שהופקדו לאחר 1.1.1996; ממילא לא ניתן לקבוע באופן גו |
| 392 | 1023-20 | 0548e896-e191-428e-8282-c98192dee0fd | approved | rejected | 2 | 0.825 | 5ae576ea-37a9-44fd-b242-ea50528041d2 | אף כאשר קיימת סמכות חוקית להוציא היתר מכוח תכנית ישנה שאינה כוללת הוראות בינוי מפורטות, אין בקיומה של הסמכות כדי לייתר את הפעלת שיקול הדעת התכנוני; סמכות לחוד ו |
| 393 | 1023-20 | 8f2004a9-8b90-4cc0-a03a-b49236025106 | approved | rejected | 3 | 0.79 | 502b4715-f287-430c-984b-9e816cf5c298 | היתר בנייה עשוי שלא להיות נגוע באי-חוקיות או באי-סבירות — למשל מחמת היקף בינוי מצומצם — ובכל זאת להיות נגוע באי-יעילות תכנונית הפוגעת בניצול מיטבי ויעיל של קרקע |
| 394 | 1023-20 | 9a3ccc85-c973-4ec0-ad81-24cb163d023d | approved | rejected | 2 | 0.875 | c9f37332-f600-45ef-bdfc-3464a64b4228 | שטחים עירוניים המיועדים לצורכי ציבור הם משאב מצוי בחסר, המחייב תכנון מוקפד, מקסימלי ומיטבי — לרבות עירוב שימושים והעצמת זכויות — בהתאם לתדריך להקצאת שטחים לצורכ |
| 395 | 1023-20 | bf7f0ca8-63a2-4922-ac58-33537dd03624 | approved | rejected | 2 | 0.8 | 10f9e86b-12b0-40b3-a2d6-308d98003838 | טענות שלא הועלו בכתב הערר אלא הושמעו לראשונה בעל-פה במהלך הדיון בפני ועדת הערר מהוות הרחבת חזית אסורה; ואולם, בנסיבות חריגות מוסמכת ועדת הערר להידרש אף לטענות ש |
| 396 | 1023-20 | 01634d6e-105f-4c9b-8097-136df06196db | approved | rejected | 1 | 0.9 | bf28548c-05d3-409d-b0bb-2fe2432b60a5 | ועדת הערר דנה אך ורק בבקשה הנדונה המונחת לפניה, ואין בידה להידרש לאפשרויות בינוי הנוגעות לבקשה אחרת שאינה מצויה בפניה. |
| 397 | 1023-20 | 4d5ed5b9-3573-40af-b12a-e0838d454d61 | approved | rejected | 2 | 0.85 | 326cf804-331a-422f-a93e-051c77f3b4df | סבירות היקף הבינוי והשאלה אם מדובר בבינוי מאסיבי נבחנות ביחס לבינוי המקובל לעת אישור התכנית ולהתאמתו לסביבה; בינוי התואם את הנורמה שהיתה מקובלת בעת אישור התכנית |
| 398 | 1023-20 | 42cf6f14-1bdf-4d66-b395-258b75cd9fa1 | approved | rejected | 2 | 0.9 | d81cbc41-14e3-4587-9012-b18a553a9ac4 | בעל דין חייב לכלול את מלוא טענותיו ונימוקיו הרלוונטיים בכתב הטענות שהוא מגיש לוועדת הערר — בין כתב התנגדות לתכנית או להיתר, בין כתב ערר ובין בקשה להארכת מועד לה |
| 399 | 1023-20 | e6116e59-d808-48f6-83e6-bdc45f5a19f0 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 3b5416f7-d10a-4d04-855a-213824057234 | צד שלא מיצה את טענותיו בפני הרשות המנהלית (הוועדה המקומית) בשלב ההתנגדות, מנוע מלהעלותן לראשונה במסגרת הערר; הרחבת חזית מעבר למסגרת הטענות שהונחה בפני הוועדה המ |
| 400 | 1023-20 | df7d42e4-b74b-4625-9ad7-f9e494991bbe | approved | rejected | 2 | 0.85 | a76b483a-7fa6-452b-b5ab-606cc3e14fdc | כובד משקלה של סוגיה או חשיבותה לשלטון החוק אינם פוטרים צד מלנהוג על-פי כללי הפרוצדורה המקובלים בפנייתו למוסדות התכנון, ואין בהם כדי לחייב את ועדת הערר לדון בטענ |
| 401 | 1023-20 | 118374f3-d3e3-42d9-a9e6-08d04e691617 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 13cae84e-5c71-4797-b449-411c5c9bf440 | פרשנות הוראותיה של תכנית בניין עיר נעשית ככל פרשנותו של דבר חקיקה, וחלים עליה כללי פרשנות החקיקה — ובכלל זה הכלל שיש ליתן למילות התכנית את משמעותן הרגילה והמקוב |
| 402 | 1023-20 | 451c0ce7-acb9-47b1-aedb-554f5f918546 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 199caf57-6748-44a0-a0a6-511e43a31d38 | מכוח סעיף 5 לחוק הפרשנות, לפיו האמור בלשון יחיד אף לשון רבים במשמע, אין לראות בניסוח שימוש מותר בתכנית בלשון יחיד משום הגבלת השימוש ליחידה אחת בלבד. |
| 403 | 1023-20 | 426d8f24-7056-4e3b-ac76-31db3ad400b8 | approved | rejected | 2 | 0.85 | 6ee41805-2d69-4773-868e-f01c6724837f | פגם בחוקיות היתר בנייה — אף אם ההיתר ניתן מכוח תכנית ישנה שאינה כוללת הוראות מפורטות מספקות לבינוי המבוקש — אינו מביא בהכרח לבטלות ההיתר מעיקרו; על-פי דוקטרינת |
| 404 | 1023-20 | 42ccd966-a79b-4055-8791-c84b15f4511a | approved | rejected | 2 | 0.825 | e0246b76-b9cc-4138-8380-24d6a6b58732 | שיהוי בהגשת ערר על החלטה לאשר בקשה להיתר נבחן בשתי נקודות-ייחוס חלופיות — הן ממועד מתן ההחלטה והן מהמועד שבו נודע למבקש לראשונה על קיומה; משנמצא שיהוי משמעותי ג |
| 405 | 1023-20 | 684e81d4-e635-49f6-9164-552bab49aef4 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | f6872bf8-4c64-4f2e-b4ac-5767bcc6bc33 | שימוש בלשון יחיד בתכנית לתיאור שימוש מותר (כגון "מעון יום" או "גן ילדים") אינו מגביל את המבנה ליחידה אחת בלבד; מקום שהשימוש מוגדר לפי תכליתו התפקודית, רשאית הרש |
| 406 | 1023-20 | 751e4368-a49c-4d3c-bb77-4594a7044ea5 | approved | rejected | 1 | 0.85 | b407a1bc-638f-41b6-a441-40f1855db87d | בבקשה להארכת מועד להגשת ערר הלוקה בשיהוי משמעותי, נדרש המבקש להצביע על פגם מהותי בחוקיות ההחלטה כדי להתגבר על השיהוי; טענה שאין בה כדי לבסס פגם מהותי כאמור אינה |
| 407 | 1023-20 | 247e99e9-d7e4-4c43-b1a1-f5ead779654f | approved | rejected | 2 | 0.875 | 86ab4fe8-d69b-40cd-a433-f0eb7218d42b | פגם שנפל באישור החלטה על ידי רשות הרישוי בעניין המצוי בסמכות הוועדה המקומית ניתן לריפוי במסגרת ההליך בפני ועדת הערר, מכוח דוקטרינת הבטלות היחסית, כאשר ועדת הערר |
| 408 | 1023-20 | fccc30e7-99f4-4c15-8cc4-52e6c3b72d1c | approved | rejected | 1 | 0.9 | 2b925fc3-7836-4813-9dd0-24d5e539785b | תכנית 5166ב מסמיכה בסעיף 14.6.3(א) את הוועדה המקומית ליתן פטור מהחובה להתקין מקומות חניה עבור גני ילדים ומעונות יום, ובכך מקנה לה שיקול דעת בהיקף תקן החניה הנדר |
| 409 | 1023-20 | 487c2352-12af-47bd-93b1-3a13da63baa9 | approved | rejected | 2 | 0.85 | c2bf8359-b5e0-49db-9168-c8fd60f74aa7 | משנמצא כי דין הערר (או הבקשה) להידחות לגופו, אין הוועדה נדרשת להכריע בטענות הנוגעות למעמדו של העורר, לרבות טענה למעמד של עורר ציבורי. |
| 410 | 1023-20 | 34b154c1-2fd8-4af3-9bde-dbfa6070ff51 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 3283130b-c38f-4141-abd7-680dfd6a4cae | תנאי-סף למעמדו של עורר כנגד אישור בינוי הוא הצבעה על פגיעה אישית במקרקעין שבבעלותו או בנכסו; מי שלא הראה כי הבינוי המוצע משפיע עליו או על נכסו באופן אישי — אין |
| 411 | 1023-20 | 2cab4f49-9da9-4dd2-9150-bdc053551ff7 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 03c8ecd0-3a4c-42c8-88a7-f78e8f6c7781 | מעמד להגשת התנגדויות השמור לגופים ציבוריים מוקנה אך ורק לאותם גופים שחוק התכנון והבנייה הסמיכם לכך במפורש; גוף שאינו נמנה עמם אינו רוכש מעמד מכוח אופיו הציבורי, |
| 412 | 1023-20 | 4fa434f9-ee4e-4685-97e3-228b6cad4493 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 7f8c7e12-fb38-4f76-9b65-740cd63ebbd7 | גוף ציבורי רשאי להגיש התנגדות או ערר בעניין תכנית כבעל "עניין ציבורי" רק אם נכלל בצווים שקבע שר הפנים מכוח סעיף 100(3) לחוק (צו התכנון והבנייה (קביעת גופים ציבו |
| 413 | 1023-20 | b3858280-d436-41b2-8bf5-8b461c76926d | approved | rejected | 1 | 0.9 | cfa24490-32af-4c04-b953-bc4186295e5e | בעל דין שאינו מהווה אישיות משפטית אינו כשיר להיות צד להליך בפני ועדת הערר, ודין שמו להימחק מההליך. |
| 414 | 1023-20 | 4b430b6d-6682-43fa-b6c1-46dc3940a9dc | approved | rejected | 2 | 0.9 | b010549c-c305-44b6-9897-0e47d21cfda9 | החלטת ועדה מקומית בדבר חידוש היתר בנייה אינה נמנית עם ההחלטות שעליהן קמה זכות ערר לוועדת הערר; משכך, טענות המופנות כנגד החלטה כזו דינן דחייה על הסף בהעדר זכות ע |
| 415 | 1023-20 | f7c5fc50-2095-439d-b669-0417aefe2338 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 13182ac6-6c5a-49df-b745-5d1b79501783 | מבקש המבקש סעד מוועדת הערר ואשר בכתבי טענותיו כלל לא פירט מהו מעמדו או מהי הפגיעה האישית הנגרמת לו, התנהלות זו כשלעצמה עשויה להצדיק את סילוק בקשתו על הסף. |
| 416 | 1023-20 | 5fe9e0f7-72dc-428d-95e4-95c6340e9d82 | approved | rejected | 2 | 0.9 | a9be7842-eaf6-4fca-941d-0d72936dbf70 | הקניית מעמד של 'עורר ציבורי' מותנית בכך שהעורר יצביע על פגם מהותי בשלטון החוק העולה כדי 'דבר מה נוסף'; עצם העלאת טענה לפגיעה בחוקיות בפני ועדת הערר אינה מקנה כש |
| 417 | 1018-20 | bced290a-ea04-4b5f-8f5a-ea641eae1c9a | approved | rejected | 0 | 0.0 | 69c655f6-e13e-4bd3-87cd-7b2723c151e5 | על היתר בניה חלה חזקת התקינות המנהלית, והנטל להוכיח כי נפלו פגמים משמעותיים בחוקיותו מוטל על המבקש את ביטולו; וגם בהתקיים פגם בהוצאת ההיתר אין בכך כדי להביא בהכ |
| 418 | 1018-20 | 695535d9-677d-4bee-a016-7a61bb9fb5ac | approved | approved | 2 | 0.9 | baf79998-e48b-446f-acdc-fa819237a1c7 | ככלל, לא קמה זכות ערר בפני ועדת הערר על החלטת ועדה מקומית להאריך את תוקפה של החלטה ליתן היתר בנייה; החלטה כזו אינה ברת תקיפה בערר. |
| 419 | 1018-20 | cd560393-2e91-44dc-8623-c4e078ac2c6c | approved | rejected | 3 | 0.8233 | c828f8ab-6d5b-4708-b18f-9a864f4f7497 | הפרשנות הנכונה לתקנה המסדירה הארכת תוקף החלטה להוצאת היתר בנייה מחייבת את הועדה המקומית לבחון האם מבקש ההיתר פעל בשקידה מספקת והאם קיימת הצדקה לעיכוב בהוצאת ההי |
| 420 | 1018-20 | 54ccc0a2-650b-4aab-92d8-d824718f7dc8 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 1082b15f-8312-49b1-9c0f-2192884646a0 | בשלב הבקשה להארכת תוקף החלטה להוצאת היתר בנייה אין, ככלל, מקום לשקול מחדש את השיקולים המהותיים שבהם כבר הכריעה הועדה המקומית, שכן השאלה הנבחנת היא הצורך בהארכת |
| 421 | 1018-20 | a581d9e5-9380-4edb-a56a-74018adc4cf4 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 8745dfda-b802-44f3-888b-e6b6ad8c80ad | קיים שוני מהותי בין בקשה להארכת תוקף החלטה בשנה נוספת לפי סעיף 20(א), שבה הבחינה מצומצמת, לבין מקרה שבו ניתנה כבר הארכה ולאחריה מתבקשת הועדה המקומית לשוב ולאשר |
| 422 | 1018-20 | 4a37064e-f43b-4df9-991f-6d76deec095c | approved | rejected | 2 | 0.875 | 85989aec-f069-42c5-aced-c2da84e50816 | אישור בקשה כתואמת תכנית וללא פרסום אינו שולל קיומו של שיהוי אובייקטיבי בהגשת ערר; כאשר פעולות הבינוי בשטח גלויות לציבור, ניתן לקבוע כי הערר הוגש בשיהוי אובייקטי |
| 423 | 1018-20 | 2eff2421-85cf-49c9-b3c5-71f909152cbd | approved | approved | 2 | 0.9 | f9275bc2-8ab0-4543-9671-ede448156e1d | משאין עוד צורך בדיון לגופה של הבקשה, החלטה בדבר הארכת תוקפה של החלטה למתן היתר יכולה להתקבל על-ידי רשות הרישוי, ואין צורך בהבאת הבקשה בשנית בפני הועדה המקומית. |
| 424 | 1018-20 | 4a05b876-05e4-49b8-9f60-9b266f8f3f33 | approved | approved | 2 | 0.9 | 4cc280a1-2f81-4247-82e3-47363f773dff | לוועדת הערר נתונה הסמכות להאריך את המועד להגשת ערר על היתר בנייה, אף אם ההיתר כבר ניתן ואף אם הסתיימה הבנייה מכוחו. |
| 425 | 1018-20 | 6a85c51c-b18f-46b0-9dd1-c3827829ac44 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 0cb91210-034a-4726-94f1-ef2bd511147d | בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת ערר על היתר יש לשקול את הטעם לאיחור ומידתו, את חוקיות ההיתר, ואת הפגיעה בעורר אל מול הסתמכות מבקש ההיתר וצדדים שלישיים. |
| 426 | 1018-20 | 30e8daeb-96b1-40f6-99fb-769f1bbbc9a7 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 5f891db3-b6ba-4501-831b-ddc49c5efe9e | סוגיית מתן הארכה להגשת ערר היא שאלת סף שיש להכריע בה ראשונה, שכן בהיעדר ארכה דין הערר להימחק על הסף וממילא מתייתר הדיון לגופו. |
| 427 | 1018-20 | 8a711c89-78f3-4694-8b54-e560735cb826 | approved | rejected | 0 | 0.0 | ff5768e9-caf6-4c8e-ae23-49e5cf18aba7 | בבקשה להארכת מועד להגשת ערר יבחן יו"ר ועדת הערר האם הובאו טעמים סבירים המצדיקים את ההארכה; בבחינת סבירות הטעמים ישקול יו"ר הוועדה את טעמי האיחור לצד שאר נסיבות |
| 428 | 1018-20 | 9d54e924-f7a3-4b36-a60a-a5b030e2f75e | approved | rejected | 3 | 0.84 | 6276f1eb-69ef-4c73-94e2-8c5190fb411f | כאשר נתקף היתר בנייה שכבר ניתן, שיקול הדעת לבטלו מצומצם הרבה יותר מהביקורת הרגילה של ועדת הערר על החלטות הוועדה המקומית (שבמסגרתה נבחנת גם סבירות ההחלטה); ביטול |
| 429 | 1018-20 | 6aebcebb-f474-468e-9490-c43a97d6763c | approved | rejected | 3 | 0.8067 | d652b0f7-7101-41c2-977a-a5a65c3d79e1 | מקום שבקשה להיתר לא פורסמה לציבור, אין לזקוף לחובת בעל דין את האיחור בהגשת בקשה להארכת מועד בגין התקופה שקדמה למועד שבו נודע לו בפועל על הבקשה ועל הבינוי מכוחה; |
| 430 | 1018-20 | c0f1a893-4c6f-43a3-b983-4e3cbc84cedf | approved | approved | 2 | 0.9 | b9484201-6995-41de-9809-64e6fbb5727a | לוועדת הערר נתונה סמכות לדון בטענות הנוגעות להיתרים מוקדמים שכבר הוצאו, ואף במצב שבו הבנייה מכוחם כבר הסתיימה. |
| 431 | 1018-20 | aaa2cf3c-dc32-4547-a797-86966727cd81 | approved | rejected | 2 | 0.875 | fc14180d-6b18-4c99-adb0-65d5c596088e | קיומה של סמכות אינו מספיק כשלעצמו; חלוף תקופת זמן משמעותית ממועד הוצאת ההיתרים מחייב את ועדת הערר לבחון אם יש מקום להתיר "פתיחתם" ודיון מחודש, תוך שקלול טעמי הא |
| 432 | 1018-20 | b35c3242-8a9d-4ace-a233-2349062885a9 | approved | approved | 2 | 0.9 | 1baf66d9-d4d5-498e-9ecb-12e11b8022ba | טענות כלליות כנגד מדיניותה של הוועדה המקומית או של הרשות המקומית אינן בגדר סמכותה של ועדת הערר; המבקש לתקוף בינוי קונקרטי מכוח בקשה מסוימת חייב להצביע על פגיעה |
| 433 | 1018-20 | a5eeff38-27f6-405f-bd49-690a7b95d8a5 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 0c582058-22b3-4178-9dda-1d8fd63a0587 | טענה בדבר פגיעה חמורה בשלטון החוק עשויה במקרים מסוימים לגבור על שיהוי ניכר (במישור הסובייקטיבי והאובייקטיבי) בהגשת ההליך; אולם תחולתה מותנית בעוצמת הפגיעה הנטענ |
| 434 | 1018-20 | 6c0d46e1-c429-408e-9f6b-2ef4560547ee | approved | rejected | 2 | 0.875 | 30d10966-de0e-4ea5-923c-474e196ba1d8 | מקום שבו לא נמצא היתר הבנייה המקורי של מבנה ציבור קיים, עומדת לבינוי חזקת התקינות המנהלית, ויש להניח כי נבנה כדין — בפרט בהיעדר טענה כי הוקם שלא בהתאם להיתר. |
| 435 | 1018-20 | 8fcc376f-a041-4a14-8f8f-9cb1f83d180f | approved | rejected | 2 | 0.9 | 5227825c-10fb-4f67-be4a-9858c4c043e9 | סיווגה של תכנית כתכנית "כתמים" אינו שולל ממנה את היכולת לשמש מקור להוצאת היתרי בנייה; תכנית כתמים יכולה להיות תכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה בהתקיים תנאים |
| 436 | 1018-20 | 58763195-a15c-44e7-80ac-359c414d3e4b | approved | rejected | 2 | 0.9 | ae525e16-14db-4941-be72-c8004cb82b81 | כאשר תכנית מאוחרת אינה סותרת תכניות קודמות, התכניות הקודמות נותרות בתוקפן זו לצד זו, ורק מקום שבו קיימת סתירה בין התכנית החדשה לקודמות תגבר התכנית החדשה. |
| 437 | 1018-20 | 717ad2a7-8e70-4897-86e4-e2e33bf438d8 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 0ced542f-e94e-47bd-9d9b-36426b614929 | תכנית מסוג "תכנית כתמים" נועדה לאפיין את הייעוד הכללי של אזור, ואין בה כדי לשנות או לבטל ייעודים ספציפיים שנקבעו בתכנון ישן ותקף (כגון מערך דרכים או שטחי ציבור) |
| 438 | 1018-20 | 90bcbe31-f910-40a1-8e2f-4899659a3934 | approved | rejected | 2 | 0.825 | a1f387e1-427e-477e-b060-b9190c7bccd7 | תכנית המבטלת את מערך הדרכים ואת השטחים שיועדו למבני ציבור (בתי ספר, גני ילדים ומוסדות חינוך) בשכונת מגורים, ללא הצדקה תכנונית, מאופיינת כדין כ"תוכנית כתמים". |
| 439 | 1018-20 | bf59c133-11d1-4ced-a9f5-f12de1495133 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 16b8cde4-7db5-411a-975c-c8c85005eb51 | תרש"צ (תכנית רישום שיכון ציבורי) שאושרה על ידי הגורמים המוסמכים במועד אישורה — מעמדה זהה למעמד של תכנית בניין עיר, ולפיכך ניתן לראות בה מקור תכנוני לעניין הוראו |
| 440 | 1018-20 | 38fdb4a7-b7db-45f9-a54c-892053e32728 | approved | rejected | 2 | 0.82 | fe31c01d-d4bf-4e4a-8b99-8c06a5a5fee5 | כאשר תכנית בניין עיר קודמת הסדירה את ייעודי הקרקע במגרש, ותרש"צ מאוחרת קובעת מפורשות כי אין בה כדי לפגוע או לשנות הוראות תכניות שאושרו לפי חוק התכנון והבניה — ל |
| 441 | 1018-20 | ae1ae032-509e-4be1-ab92-4ba948508efa | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 613f333b-9854-4c5e-8ad1-dfaeaa002604 | תכניות שאינן כוללות הוראות בנושאים הנזכרים בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה אינן בלתי חוקיות באופן גורף; חוקיותו של היתר הנשען עליהן נבחנת פרטנית לכל היתר ונסיב |
| 442 | 1018-20 | e77187f9-7db7-4dac-ad5e-01a8b39c9d09 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 53d8c45c-d789-4260-8eba-d104dfdd6636 | היתר בנייה חייב לעלות בקנה אחד עם הוראות התכניות שבתוקף ולהינתן מכוח תכנית בעלת רמת פירוט נאותה, כאשר רמת הפירוט הנדרשת נגזרת מאופי ההיתר המבוקש, מהבנייה המתוכנ |
| 443 | 1018-20 | a15c14b2-6af4-4c01-a033-e27c687fc0d3 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 7166b625-291b-4293-91cb-5d3d3de87dd2 | אף אם הוראה מסוימת מסמיכה את הוועדה המקומית להחליט על מתן היתר בנייה גם בלא תכנית מפורטת, עליה להפעיל את סמכותה לפי אמות המידה של המשפט המנהלי ולבחון כל בקשה לג |
| 444 | 1018-20 | b87b4bf8-cf24-4b08-bd88-866ea4b361bd | approved | rejected | 2 | 0.9 | d51626d8-45a4-41cc-bb3a-46f33fdf0604 | הוראות סעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה (תיקון 43), שעניינן דרישת הפירוט בתכניות, חלות רק על תכניות שהופקדו לאחר 1.1.1996; משכך אין לקבוע באופן גורף כי תכניות שהו |
| 445 | 1018-20 | 6479a0f4-3d4f-49d1-8f6f-71cfa942ed3b | approved | rejected | 2 | 0.875 | c560e459-1ea1-4318-9892-ac94061f466e | בבחינת היקף הבנייה הראוי במגרש המיועד לצורכי ציבור, יש ליתן משקל למדיניות התכנונית המחוזית המאפשרת אחוזי בנייה משמעותיים בשטחים המיועדים לצורכי ציבור, וזאת לשם |
| 446 | 1018-20 | 8e4ca1a9-f485-45dd-b2a4-df6fa62546f0 | approved | rejected | 2 | 0.85 | 6def3cbd-1f26-4501-87c4-117676f88fbc | על פי הוראות תכנית 62, בנייה בקו בניין אפס מתאפשרת עבור מבני ציבור בין שתי חלקות סמוכות המיועדות למבני ציבור. |
| 447 | 1018-20 | 10b5dd61-c3b3-4099-b4c7-ee012d9d73c3 | approved | rejected | 3 | 0.8433 | af548bb9-d5c6-4c73-9dab-faf99b1605ca | עמידת היתר במבחני החוקיות והסבירות אינה ממצה את הביקורת התכנונית: אף היתר שאינו נגוע באי-חוקיות או אי-סבירות עשוי להידחות מטעמי אי-יעילות תכנונית, כאשר הוא פוגע |
| 448 | 1018-20 | cb2c649d-f5f1-4bbd-98f2-4c92277d7e7d | approved | rejected | 2 | 0.875 | 5a1866b8-a4af-4897-a453-b336c0b76057 | שטחים עירוניים המיועדים לצורכי ציבור הם משאב מצוי בחסר, המחייב תכנון מוקפד, מקסימלי ומיטבי — לרבות עירוב שימושים והעצמת זכויות — בהתאם לתדריך המעודכן משנת 2016 |
| 449 | 1018-20 | b86e9666-7233-45c0-a704-e04e97650429 | approved | rejected | 2 | 0.825 | b1740c9f-8ab7-4ec8-abbe-e4a3f51c011c | תוספת בינוי שנועדה להחליף מבנים יבילים זמניים הפזורים בשטח, על דרך ריכוזם לכדי אגף בנוי באותו ייעוד ובאותו היקף בנייה, ניתנת להיחשב כהרחבה או הסדרה של הבינוי הק |
| 450 | 1018-20 | 0301bd6d-68f7-43e0-97cf-e8169abca00e | approved | rejected | 3 | 0.8067 | d4d0d882-4d62-443f-9b92-c737771e7ae0 | בינוי קיים שנבנה כדין מכוח היתר בנייה — לרבות תקן החניה כפי שאושר לעת מתן ההיתר — אינו נפתח מחדש לדיון בכל אימת שמבוקשת תוספת בנייה חדשה למבנה; ראיית כל תוספת כ |
| 451 | 1018-20 | c28a1f27-b33f-4cc1-b425-f8a547252f89 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 4e3c7fb4-688d-4b22-8179-af3633079a89 | השלב הסטטוטורי שבו מיושם תקן החניה הוא שלב היתר הבנייה, אלא אם נקבע אחרת בהוראות התכנית התקפה; ועל פי רוב קובעות הוראות תכניות בניין עיר כי החניה עבור הבינוי המ |
| 452 | 1018-20 | 6885577d-4069-4f68-bdd7-2669be70f9f8 | approved | rejected | 3 | 0.7333 | e7dba65b-ad1c-4d58-9413-0aa898272e20 | לעניין חובת פתרון החניה יש להבחין בין תוספת יחידת דיור עצמאית, המהווה יחידה נפרדת המחייבת פתרון חניה משלה, לבין הרחבת מבנה ציבור קיים, הדומה במהותה להרחבת דירה |
| 453 | 1018-20 | d624c95d-01f9-48a6-b23f-282fcac289e6 | approved | rejected | 0 | 0.0 | e8095b8f-cfea-4bc6-84dc-460bf5d95ea1 | תכנית בניין עיר הינה דבר חיקוק, ועל כן הכללים החלים על פרשנותה הם כללי הפרשנות החלים על פרשנות דינים. |
| 454 | 1018-20 | 6d82c9af-0f4c-40c2-a3aa-d186eee270ba | approved | rejected | 2 | 0.9 | 5b6c7654-f817-48c3-b183-7720cbe326ff | משפרשת הוועדה המקומית תכנית, פעולתה כמוה כפירוש מעשה חיקוק; לפיכך אין חל על פרשנותה מתחם הסבירות, ועל הערכאה הבוחנת לבחון האם הפרשנות היא הנכונה והמתאימה לאור כ |
| 455 | 1018-20 | 05788092-55db-44b3-8363-deb016baa4af | approved | rejected | 2 | 0.875 | 820a76f7-db34-4996-9065-5eaf7b50bb72 | פרשנות תכנית אינה נעשית באופן דווקני ובחלל ריק; יש להעדיף פרשנות הרמונית של לשון התכנית, המיישבת בין הוראות החקיקה השונות ובין הוראות התכנית עצמן, כך שתיווצר "ה |
| 456 | 1018-20 | 2df36488-bf90-4cad-b6df-9c5d17984944 | approved | rejected | 0 | 0.0 | e492e798-2165-440d-84b7-3c3578340365 | פרשנותה של נורמה משפטית — בחקיקה ראשית או בחקיקת מישנה — נלמדת בניתוח תלת-שלבי המתמזג להווייה פרשנית הרמונית אחת: לשון הנורמה, תכלית הנורמה, ובמקום שמתגלות מספר |
| 457 | 1018-20 | de5fc277-b946-438e-96b8-35b34bf674fb | approved | rejected | 1 | 0.95 | 1fb10fbb-cffa-4bb8-951b-51f59345f51a | לשון הנורמה היא המסד שעליו נבנה הפירוש התכליתי, והיא הקובעת את גבול התפרשותה של הנורמה; מבין מספר משמעויות לשוניות אפשריות יש לבחור באותה משמעות המגשימה באופן ה |
| 458 | 1018-20 | da4af8b4-0898-44b6-91a4-abd46cb7c644 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 2b3cb6ba-7831-446d-953c-f625a5549a55 | מקום שהוראות תכנית קובעות במפורש דרישה ל"מפרץ הורדה לאוטובוסים" (להבדיל ממפרץ הורדה כללי), ניתן לראות תחנת אוטובוס קיימת המצויה בסמיכות האפשרית והמרבית למוסד כמ |
| 459 | 1018-20 | 18555d60-ea02-4e6e-8fa5-83a34eaf3e47 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 2c9f7a6e-fbd3-44e4-ad24-2d0cfc8b5b6d | הוראה בתכנית יש לפרש בהינתן כותרתה, באופן שהכותרת מגדירה את היקף תחולת ההוראה ואת תכליתה. |
| 460 | 1018-20 | 2ddb1df6-70b6-4248-b713-a8c41caa752c | approved | rejected | 3 | 0.86 | 64565eaa-5fae-4a13-938c-e394e7dd59fb | תקן החניה לתוספת בנייה מחושב ביחס לשטחי הבנייה (השטחים העיקריים) המבוקשים בהיתר החדש בלבד, והמועד הקובע לעמידה בתקן הוא מועד הוצאת ההיתר; מתן היתר חדש או נוסף א |
| 461 | 1018-20 | 5f816b6f-6efd-4928-9cb1-57f8c01639d8 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 58613239-f2f4-47e0-8ea2-598b5891b2d7 | בקשה להארכת מועד להגשת ערר תידחה מקום שקיים שיהוי בהגשתה וטענות המבקש אינן מגלות טעמים המצדיקים את בירור הערר על אף האיחור; נטל ההצדקה לבירור חרף האיחור מוטל על |
| 462 | 1049-06-21 | 1b4ed5c7-6b74-46f5-98a6-267000e856ef | approved | rejected | 3 | 0.7767 | 020ac110-09d5-41f2-a589-92284d12f63b | כאשר לא ניתן לחזות מראש את השפעת שינוי הייעוד על המקום והאזור, יש מקום להתיר שימוש חורג לתקופת נסיון קצובה תוך שמירה על עקרון ההפיכות, כך שבתום התקופה ניתן יהיה |
| 463 | 1049-06-21 | 0af3961e-45af-4f5d-a98e-c9a7339fbfef | approved | rejected | 3 | 0.84 | bbd87d49-7a27-4686-8312-54a6db68a140 | מועד אישור התוכנית הקיימת הוא פרמטר רלוונטי בשקילת מתן שימוש חורג: ככל שהתוכנית ישנה יותר, סביר יותר כי הוראותיה אינן תואמות עוד את רוח הזמן ויש נטייה להתיר שימ |
| 464 | 1049-06-21 | 5923cd02-6477-47a6-8cbe-860aaabd809b | approved | approved | 2 | 0.9 | 18365cb5-69c4-40ae-9afb-246b425e3100 | האפשרות להתיר שימוש חורג מצומצמת למקרים חריגים, ואחד הרציונלים המרכזיים לכך הוא 'עקרון השקיפות' — הליך השימוש החורג אינו מספק את השקיפות וההשתתפות הציבורית הגלו |
| 465 | 1049-06-21 | 031f8ee9-ae72-4e19-86b0-4a8948dc4960 | approved | rejected | 3 | 0.84 | df2d1146-1957-4d4c-b86a-a84e38c4f646 | שימוש חורג הוא כלי תכנוני אפשרי לפרק זמן מוגבל, שתכליתו לגשר על פער בין תכנון ישן וארכאי לבין מציאות משתנה שאינה מתאימה עוד לאותו תכנון, עד להכנתה ואישורה של תכ |
| 466 | 1049-06-21 | 4fe83fb0-07fe-441b-9c8b-fa8a3147a2c8 | approved | approved | 2 | 0.9 | b6e91fcc-5bfd-4fd9-864b-66fd14e56025 | עקרון ההפיכות קובע כי לא יינתן אישור לשימוש חורג כאשר, לאחר תום תקופת השימוש החורג, ובהיעדר שינוי של התכנית הרלוונטית, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו למצב ה |
| 467 | 1049-06-21 | 610b70e1-5349-4801-aeb1-99cc5afe28e3 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 0bc512ba-c1cb-4586-99a1-8aa3faa247e3 | מבחן העזר של 'הצורך החיוני והדחוף' לאישור שימוש חורג נועד להגן על צורך ציבורי חיוני ודחוף (כגון זמינות שירותי רפואה לתושבים), ולא לענות על צורך מסחרי/עסקי של מב |
| 468 | 1049-06-21 | 99868de1-c5e8-40fe-a22d-617f446e9afd | approved | rejected | 0 | 0.0 | 92a71e20-5b26-4806-8035-23d79d09e8a4 | ועדת הערר אינה מוסמכת לדון ולהכריע בסוגיות קנייניות; אלה אינן מהוות שיקול בהחלטתה, וההחלטה התכנונית מתקבלת משיקולים תכנוניים בלבד. |
| 469 | 1049-06-21 | a2d749ac-2050-4b36-a5db-dd6885472042 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 82a16d84-1b16-4f84-a4cf-fa4f618294a6 | היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן רק במקרים חריגים ובמשורה, באופן מצומצם ורק כרע הכרחי. הואיל ותכנית נחשבת חיקוק, כל סטייה ממנה תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. |
| 470 | 1049-06-21 | 43122652-45a6-4ac3-aeb0-180bfd99b36e | approved | rejected | 3 | 0.8 | 3e13074e-889d-4f88-a33b-ce3c8f7d597c | פגם נטען בהליך הפרסום אינו מצדיק ביטול ההחלטה מקום שבו הפרסום השיג את ייעודו, כפי שמעידה הגשת התנגדויות מצד הנפגעים הנטענים. |
| 471 | 1049-06-21 | 52c064bd-fb55-4614-af7a-b2a742aebb43 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 379179cd-9b93-46b4-bb84-247dfb7c02ba | הטוען לירידת ערך או לפגיעה במקרקעין נושא בנטל להוכיחה, ובהיעדר תצהיר וחוות דעת בדבר היקף הפגיעה ושיעורה ניתן לדחות את הטענה. |
| 472 | 1049-06-21 | 963d1d60-a6a4-45ec-a827-0424bc97fcdd | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | fc16e53d-1cd6-4c55-8499-38dcf3430299 | הדרישה להגביל בזמן את ההיתר לשימוש חורג מהווה אינדיקציה לאופיו הזמני של ההיתר ונועדה למנוע את הפיכתו למסלול המאפשר לעקוף תכניות קבועות. |
| 473 | 1049-06-21 | c32d9989-b6c7-49ad-89f1-47597811bd91 | approved | rejected | 1 | 0.9 | ac2561f0-8303-4c42-b106-0648b9d26dc1 | שימוש חורג יותר רק לאחר שמבקש ההיתר עמד בנטל ושכנע את הוועדה בצדקת בקשתו; ומשהשתכנעו רשויות התכנון שהנטל הורם, ייעתרו לבקשה אך ורק במקרים חריגים ובמשורה, תוך הק |
| 474 | 1049-06-21 | 66b07a07-0752-4be3-9ac0-d676e29f67d3 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 5af13dd6-67dd-4398-9026-99c21834879b | היתר לשימוש חורג אינו ניתן כדבר שבשגרה אלא רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן; הכלל הוא שאין ליתן היתר לשימוש חורג, ורק במקרים חריגים — ולצרכים והיקפים נקודתיים הס |
| 475 | 1049-06-21 | 0f195114-a276-4053-8c56-3dfe73099997 | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | a8834e26-4ae0-4ed1-a3e8-f30967670004 | מאחר שהשימוש החורג הוא כלי תכנוני גמיש, אין מבחן מוחלט לשאלה מתי יותר ומתי יישלל; ההכרעה נעשית על דרך שקילת מכלול פרמטרים הנלמדים מהפסיקה, ובהם 'עצימות' השימוש |
| 476 | 1049-06-21 | 94a60943-6c4a-447c-9d0f-74b1843fa030 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 15f0fd14-fa29-4154-b122-da23bbf11e3e | השימוש החורג הוא כלי תכנוני חריג שיש לנקוט בו בזהירות, ואין להופכו למסלול המאפשר לעקוף את הליכי התכנון הרגילים ולעקוף תכניות קבועות. |
| 477 | 1049-06-21 | 3af7f822-48c8-4623-98d0-03332ad8bd80 | pending_review | rejected | 3 | 0.7567 | b6626957-9f1c-4f89-94ed-72ef00303b8d | במקרים חריגים העומדים בדרישות הדין יינתן היתר לשימוש חורג, ובמקרים מתאימים ובזהירות המתבקשת ניתן להיעזר בכלי השימוש החורג אף כתחליף לאופציית תיקון התכנית, באופן |
| 478 | 1049-06-21 | 33ae1266-3360-44e7-b9b8-a0aacd4be6ef | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | e22b2ddd-51d4-46cf-ac38-41ed9c6b7241 | נטל הראיה ונטל השכנוע מוטלים על מבקש ההיתר לשימוש חורג, להוכיח כי השימוש החורג מוצדק ועומד בחריגים שנקבעו בדין למתן היתר לשימוש חורג. |
| 479 | 1049-06-21 | 2b7240be-2311-4ddc-bd3e-cb8851b2f883 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 577158b9-92a4-47df-b9ed-2ff730e244d7 | בבחינת בקשה לשימוש חורג, פרמטר ראשון שיש להביא בחשבון הוא 'עצימות' השימוש החורג — קרי הפער בין השימוש התכנוני המותר לבין השימוש החורג המבוקש; ככל שהפער גדול יות |
| 480 | 1049-06-21 | e0f527fc-a320-49ef-b46f-9d71f3066a19 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 39d00376-a7d8-4b9b-af57-fe6a7b8b6ec7 | פרמטר שני בבחינת בקשה לשימוש חורג הוא היקף השימוש החורג — להבדיל מן העצימות (הפער התכנוני), ההיקף מתייחס לשטח הבנוי שבגינו מתבקש השימוש; אין דין בקשה לשימוש חור |
| 481 | 1049-06-21 | e6e90cb1-b0e4-4b6f-a657-345f42c22284 | approved | approved | 2 | 0.9 | 57d84b90-14df-48a3-b9b5-fbd842ebb2f0 | אחד המקרים המובהקים שבהם יש מקום להיעתר לבקשה לשימוש חורג הוא כאשר הבקשה תואמת את מגמת התכנון החדשה לאזור, ומשמשת מעין 'גישור' אל תוכנית עתידית מתגבשת. |
| 482 | 1049-06-21 | 6c38240e-8ae5-4b99-878c-cd10f87cc903 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | c9f7ea95-e494-4357-b928-33d218b3abaf | עקרון ההפיכות אינו מוגבל להפיכות פיזית-טכנית של המבנים בלבד, אלא כולל גם 'הפיכות רעיונית' המתחשבת בהשפעותיו הניכרות של השימוש החורג בהיבטים כלכליים, תעסוקתיים ו |
| 483 | 1049-06-21 | f36619f4-20b0-4cc7-9a19-8d3f0c268d69 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | cc4288f6-1655-4654-8467-8fb277dd8a44 | עוצמת הנטייה לאשר שימוש חורג מגשר נגזרת ממידת התקדמות התכנון הסטטוטורי וממגמתו: ככל שהתכנון מתקדם יותר (תכנית מופקדת לעומת תכנית רעיונית בהכנה) כך גדלה הנטייה ל |
| 484 | 1049-06-21 | 309c9e6c-7cdf-4843-83bf-612aba80a6c5 | approved | rejected | 3 | 0.81 | 1f1508c8-b7db-4464-ab84-5d5d3e010503 | מתן שימוש חורג לשימוש מסחרי רחב-היקף, שהשלכותיו חורגות מהמתחם הנקודתי ומשפיעות על כלל העיר והאזור, יוצר מציאות שבה מוסדות התכנון יתקשו 'לשים בצד ולהתעלם' מקיומו |
| 485 | 1049-06-21 | 98ea3a43-12e1-492c-9537-766c7a04cb70 | approved | rejected | 0 | 0.0 | fb7ed8b8-2d9b-4cd8-be6e-71d8d2780ab7 | פסיקת בתי המשפט וועדות הערר מסתייגת ממתן היתרים לשימושים חורגים מתכנית ומצמצמת זאת למקרים חריגים בלבד; לצורך בחינת ההצדקה לאישור שימוש חורג נקבעו בפסיקה מבחני ע |
| 486 | 1049-06-21 | d122164e-ed4e-4eda-a576-17b4606aa390 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | ca7f25f9-40b7-4f75-928f-16f348f47d82 | צורך תכנוני או חברתי חיוני ודחוף עשוי להצדיק נקיטה בהליך של שימוש חורג כפתרון ביניים, מאחר שאישור מהלך תכנוני שלם גוזל זמן ארוך; ואולם תנאי לכך הוא הוכחה כי אכן |
| 487 | 1049-06-21 | 6675813f-ef87-41a7-b6ab-5e641822b67f | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 298be058-8230-4708-a628-c768c8260d2f | עקרון השקיפות בהליכי תכנון משמעו צמצום השימוש בכלי השימוש החורג, תוך הבחנה בין מקרים שבהם פרסום מצומצם של השימוש החורג מספק את צורכי השקיפות, לבין מקרים שבהם קי |
| 488 | 1049-06-21 | a210371e-d0b9-404e-ad50-d14bb88ef083 | pending_review | rejected | 3 | 0.7933 | 36ba83a9-29df-4877-a4f3-8ac024d7dc97 | פגיעתם או רווחם של צדדים שלישיים מהווים שיקול מהותי בדיון באישור שימוש חורג; אין להסתפק בבחינת המעגל הראשון של מבקש ההיתר מול המתנגדים, אלא יש לבחון אף את המעגל |
| 489 | 1049-06-21 | 618a6ba9-b11e-4fcc-9f4c-f8beecbbdc1e | approved | rejected | 2 | 0.825 | 4fb8c982-568b-4179-88a7-a5283f14cadc | הרווח החברתי לכלל הציבור עשוי להוות שיקול לאישור שימוש חורג גם מקום שבו השימוש כרוך בפגיעה במתנגדים, כאשר השימוש חיוני לציבור. |
| 490 | 1049-06-21 | d05f0a73-8b23-41e7-9711-7664456f368b | approved | rejected | 3 | 0.8067 | d3de8167-47f8-4d2e-a228-11ef30a8bd64 | במסגרת מבחן העזר של 'צורך חיוני וחשוב' לאישור שימוש חורג, חשש לתהליך שבו אי-אישור השימוש החורג יביא לתוצאה שלילית עבור מבקש הבקשה (כגון נטישת מבוטחים של נותן הש |
| 491 | 1049-06-21 | 01a601cf-7ad8-4a85-9e81-29059ae91696 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 98df0f61-aa0f-40de-9904-2a59bc1bf924 | אף אם הוכח צורך חיוני ודוחק בשימוש מסוים, קיומם של שטחים ייעודיים מתאימים יותר באזור (כגון שטחי שב"צ שטרם נבנו) מהווה מיקום עדיף למימוש אותו שימוש, ושוקל כנגד א |
| 492 | 1049-06-21 | f40233a2-c01c-44d5-8739-94e905c29dc1 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 32121c0a-448f-4001-8344-ea9510989c06 | שימוש חורג הוא הסדר זמני-גישורי המיועד לגשר עד למימוש הפתרון הקבוע, ולכן 'מבחן תקופת הגישור' מחייב שניתן יהיה לעמוד על מועד סיום צפוי וודאי דיו של השימוש; כאשר |
| 493 | 1049-06-21 | f3701d32-8d7d-48d8-ac79-0c6c051cb436 | pending_review | rejected | 2 | 0.8 | 02e91b83-54bc-4fc7-82fb-909ca2fa1134 | בקשה להיתר לשימוש חורג מתכנית המנוגדת לתפיסה התכנונית המעוגנת בהוראות התכנית — כגון תכנית המייעדת את תא-השטח למגורים בלבד ומגבילה את היקף החזית המסחרית המותרת — |
| 494 | 1049-06-21 | cd9c125e-0248-477d-80c3-7728e6b8e476 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 52471dbe-ce2d-4cb1-9517-ec7d183b6a74 | במסגרת מבחן 'עצימות השימוש' לבחינת בקשה לשימוש חורג, נשקל היקף הפעילות והביקורים הצפויים שהשימוש הלא-מגורי יִמשוך אל אזור המגורים לאורך היום. |
| 495 | 1049-06-21 | e741b6bc-8333-4bb1-8a14-d8b31b358376 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 4f704f2c-82e5-4465-8541-74ca55e13f5e | אישור שימוש חורג מצריך הוכחת צורך חיוני ודחוף; קיומם של שירותים חלופיים מאותו סוג הפועלים כבר באותו אזור שומט את הבסיס לטענת הצורך. |
| 496 | 1049-06-21 | 6f0159bf-f2ea-419e-89a1-55c8f1ef3f20 | approved | rejected | 2 | 0.875 | f597e310-c904-4db0-8da6-bc82821375b3 | שיקול מהותי המשקל כנגד אישור שימוש חורג הוא החשש מהנצחתו — היינו שאישור השימוש יוליד תלות בו ויביא להארכת תקופת השימוש החורג ללא אופק צפוי באופן סביר לסיומו; הי |
| 497 | 1049-06-21 | a3fe547c-7690-4e2f-abd3-d7a2b58233a9 | pending_review | rejected | 3 | 0.8233 | ef015d18-ac1a-4b92-9954-57623d152dc3 | אישור שימוש חורג למבנה ציבור בדירת מגורים, בבניין המשמש אך למגורים, הוא בבחינת "רע הכרחי" המותנה בקיומו של צורך ציבורי חיוני ודחוף שלא ניתן לתת לו מענה בדרך חלו |
| 498 | 1049-06-21 | d2cde129-f56e-46bc-ad96-8f5deb83c496 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 13d1004f-a92b-4ebf-9cfd-9293cbe70c47 | שינוי בבינוי המנוגד לתפישה התכנונית שלפיה תוכננו ונבנו הבניינים מקים קושי ניכר לאישורו, ובפרט כאשר מדובר בבניין חדש שנבנה זה לא מכבר. |
| 499 | 1049-06-21 | 5ed78be9-57ed-4878-ba21-1ddd8a06da16 | approved | rejected | 2 | 0.825 | a005c134-5038-436d-ba7d-abe935442f03 | הוספת שימוש הצפוי לייצר ביקוש תנועה וחניה — לרבות מצד אנשי צוות ונותני שירותים — המעמיס על תשתיות שלא תוכננו לעצימות שימוש כזו, מהווה שיקול תכנוני לגיטימי לדחיי |
| 500 | 1049-06-21 | fd2f0c5e-0dfe-4ac5-b91a-fc3524a93c3b | approved | rejected | 2 | 0.8 | 03467085-cb90-4ce1-a83c-a5d68e3fa216 | במבנה הכולל עירוב שימושים נכון מבחינה תכנונית להפריד בין הכניסות לשימושים השונים, ובכלל זה הפנייתן לחזיתות נפרדות, כדי למנוע מטרדים ולשמור על ביטחונם האישי של ה |
| 501 | 1049-06-21 | 3fdd97ce-5f15-4ee7-a851-292ac7fba2cf | approved | rejected | 2 | 0.9 | d2cf4393-22bd-4171-8e98-5c31b1f78752 | מבחן 'ההתאמה' חל מקום שבו מבוקש שימוש חורג מהיתר; כאשר מבוקש שימוש חורג מתכנית חלה אמת מידה מחמירה יותר, ואין להחיל לגביו את מבחן ההתאמה. |
| 502 | 1049-06-21 | 32055958-fc09-499e-a79b-7cbbfa909614 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 51cbfff1-e871-4ce2-9210-94034a7cdeb5 | התנגדות לבקשה להיתר אינה מחייבת הגשת תצהיר, וזאת בשונה מהתנגדות לתכנית סטטוטורית, המוסדרת בסעיף 103א לחוק והמחייבת תצהיר. |
| 503 | 1049-06-21 | 3c1238a6-ad7a-4934-b3a4-cdd3a1cc0246 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | eeb9653b-3ec1-48f1-9250-95d8536e723d | נטל הראיה להוכחת קיומו של שימוש חורג מוטל על הצד הטוען לו והמבקש להסתמך עליו, ולא על המתנגדים לבקשה. |
| 504 | 1049-06-21 | 93fa07ec-d463-46ab-854f-9611132b0d64 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 6169e110-a88f-4e9a-be2a-36d589082c1d | נושא האכיפה אינו מצוי בסמכות ועדת הערר אלא בסמכות הוועדה המקומית, ועל הוועדה המקומית לבחון שימושים לא-חוקיים נטענים בהתאם לסמכויותיה. |
| 505 | 1044-05-24 | 13fa18eb-51bf-4bce-846a-b0761ecadc37 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 26d01d30-8965-422f-9f8c-3846dc716bfc | הפירוט הנדרש לצורך הנפקת היתר בנייה אינו חייב להימצא דווקא בתכנית שכותרתה "תכנית מפורטת", ועשוי להימצא גם בתכנית מתאר מקומית הכוללת עניינים שמטבעם הם עניינים של |
| 506 | 1044-05-24 | 4aad955d-a980-4db7-8855-dbf62e01675c | approved | rejected | 2 | 0.875 | e5436116-f305-41e9-891d-8bf75cf8ce10 | יש לפרש הוראות תכנית על פי מהותן ותכליתן ולא בצורה לשונית-טכנית בלבד, מתוך הנחה שהוגה התכנית לא ביקש לייצר וואקום תכנוני המונע התפתחות פנימית של יישובים קיימים, |
| 507 | 1044-05-24 | 5e026471-f5eb-460d-80b8-fce1204eded7 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | df8967f4-4a67-494e-921d-a96585aa1430 | ועדת הערר לתכנון ובנייה אינה הערכאה המוסמכת להכריע בטענות בדבר סמכותו או היעדר סמכותו של ועד הישוב לפעול מכוח צו המועצות המקומיות, או בדבר התנהלותו מול המועצה ה |
| 508 | 1044-05-24 | db94f487-663e-4d34-9a65-8e8b4e2ee097 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 8d363c16-d675-4df9-a6cb-2a201096cd9e | בעל זכות עמידה רשאי להגיש ערר על היתר בנייה שאושר כתואם תכנית וניתן ללא פרסום, בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על דבר ההיתר, בטענה כי ההיתר אושר בסטייה מהוראות |
| 509 | 1044-05-24 | a0668e08-26bb-4af0-8105-72fa5f0d6d70 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 5d73b0a4-975e-415a-8bc8-9a89e7e19621 | טענה כי דין הערר להידחות בהעדר זכות עמידה משום שההיתר תואם את הוראות התכנית התקפה אינה מהווה טענת סף, אלא מחייבת בירור לגופו של עניין – האם אכן ניתן להוציא היתר |
| 510 | 1044-05-24 | 89453ce3-a430-416b-b989-8d05d115eb3b | approved | rejected | 0 | 0.0 | bef12974-9533-4cce-8c8e-d804c4b7501e | תכנית מתאר היא בגדר דבר חיקוק, ומשכך הכללים החלים על פרשנותה הם הכללים החלים על פרשנות דינים. |
| 511 | 1044-05-24 | 906acc94-a9ea-439d-bfe9-bfc5c4d8cbc2 | pending_review | rejected | 2 | 0.8 | 93381b4d-c6eb-4465-b547-defb7a3100ff | כאשר מדובר בחטיבת שטח לצורכי ציבור, שבה אופן הבינוי והתכנון משפיע על כלל תושבי הישוב ועל אורח החיים בו, יש בכך כדי לבסס זכות ערר לגורם רלבנטי המבקש לתקוף את התכ |
| 512 | 1044-05-24 | e56d2ec0-fa67-4a8b-8a45-b0e5c0b419b5 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | ba44cc55-3bc6-446a-8775-761b10cd0602 | טענת שיהוי או מעשה עשוי נבחנת לפי מושא הערר בפועל; כאשר הערר מכוון כנגד שינוי הבינוי והשטחים שנקבע בתנאים מאוחרים למתן ההיתר, ולא כנגד עצם אישור הבקשה הראשוני, |
| 513 | 1044-05-24 | a2f7244e-11dd-4ee1-a983-51701da3a349 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 4fb3957f-9701-46f3-b669-47767d33bded | דרישה לקיומה של תכנית מפורטת כתנאי להוצאת היתר בנייה עשויה להילמד לא רק מהוראה כללית מקדימה בראש פרק, אלא גם מסעיפים פרטניים בתוך פרקי התכנית המתייחסים לאישור ת |
| 514 | 1044-05-24 | 54cf238e-48aa-4c1a-986e-0b5691446bb1 | approved | approved | 2 | 0.9 | 70cbe477-91fb-4bed-b5e6-8b789af7a42e | פרשנותן של הוראות תכנית מתאר אינה נגזרת מלשונה בלבד אלא נשענת על הגיונה, מטרתה ותכליתה; לחזקה כי הנסח דק בלשונו יש ליתן משקל מוגבל, ובמיוחד כך משעסקינן בהוראות |
| 515 | 1044-05-24 | 15b400c1-bc69-4750-b6bd-ecd498ebd536 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 5a00c237-8cf1-4e87-84df-c7801ac929b8 | בפרשנות תכנית יש להעדיף פרשנות הרמונית, המבקשת ליישב בין הוראות החקיקה השונות ובין הוראות כלל התכנית עצמן, באופן היוצר הרמוניה חקיקתית בין מכלול ההוראות. |
| 516 | 1044-05-24 | 6b0f6489-f117-4b7d-a355-3a70981620c1 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 52d1c83b-03d9-409e-be58-235b643f00a5 | תכנית הפרוסה על שטח רחב בקנה מידה גס (כדוגמת 1:10,000) והכוללת התייחסות כללית למכלול ההיבטים, התכליות והשימושים, מהווה תכנית מתאר מקומית כללית, אשר אינה קובעת ה |
| 517 | 1044-05-24 | de79d443-e2db-4b7d-b2d8-c3e6ab213436 | approved | rejected | 3 | 0.79 | d6617c72-5aee-468a-a346-6963e1159c50 | הוראת מעבר בתכנית מתאר המתנה הוצאת היתרי בנייה בהכנת תכניות מפורטות מכוחה, יש לפרשה כמאפשרת הוצאת היתרים גם מכוח תכניות מפורטות ותשריטי חלוקה שאושרו כחוק קודם ל |
| 518 | 1044-05-24 | 84cbed7a-b138-4fe2-94af-7c03ec23ddfa | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | c8f435ec-4eea-4eaa-a595-dbbb79fe6ec1 | בפירוש הוראת מעבר יש ליתן משקל לתכלית של מניעת "הקפאה" או קיפאון בהוצאת היתרי בנייה במרחב התכנון, שכן אין להניח שתכנית מתאר ביקשה לעצור באחת מתן היתרים עד לאישו |
| 519 | 1044-05-24 | 2de8e93a-6b57-485f-a011-3be20353800b | approved | rejected | 2 | 0.875 | df04db2c-a590-47bd-814f-54c6705ef13e | כאשר תכנית מתאר קובעת ייעוד בהיקף שטח נרחב (למשל תא שטח של עשרות דונמים המיועד למבני ציבור ומוסדות ציבור), אין לאשר היתר בנייה ללא קיומה של תכנית מפורטת מתווכת, |
| 520 | 1044-05-24 | a3cf3195-2b1e-4f70-9c08-895567e65fbf | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | c08968b1-e42a-4141-ad5b-1111379be43f | לצורך עמידה על תכליתה של תכנית, ניתן וראוי להיעזר לא רק בהוראות התכנית גופן אלא גם בעיון בתיק התכנית ובמסמכים שבוועדה המחוזית מעת קידומה, הפקדתה ואישורה. |
| 521 | 1044-05-24 | f6971098-bdfe-4fe1-b1b0-3eb6075967a4 | approved | approved | 2 | 0.9 | 788b6f2c-4b3f-4351-b655-a6a94a00da0b | פרשנות תכליתית של תכנית או הוראת חוק מחייבת עיגון לשוני, ולו מינימלי, בלשון ההוראה; בהיעדר כל עיגון לשוני לא ניתן להרחיב את הפרשנות התכליתית, שכן הדבר יהווה סתי |
| 522 | 1044-05-24 | 297095a8-a457-4051-84a3-a8142f65e01d | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 7350c8b5-8251-42a1-a302-9f5d54c5b596 | תכנית מי/200 אינה תכנית שניתן להוציא היתרי בנייה מכוחה, ובהיעדר תכנית מפורטת חדשה לא ניתן להסתמך עליה לבדה לצורך הוצאת היתר. |
| 523 | 1044-05-24 | 6a794b8b-613e-4975-b218-2a6a8d57cace | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 26dfe2e1-4506-4cb5-a6de-30013f668e2c | החובה להכנת תכנית מפורטת מכוחה של תכנית מי/200, הקבועה בהוראה מפורשת בפרק כ"ב לתכנית כפי שאושרה בעניין אדם טבע ודין, עשויה להיחשב כחובה שנתמלאה כבר בגופה של תכנ |
| 524 | 1044-05-24 | 1a1ded9c-c7cf-467d-a657-1426ee1604df | approved | rejected | 1 | 0.8 | 698692f6-2021-4c59-8d13-46c8c57b89a4 | בבחינת השאלה אם ניתן להוציא היתר בנייה להקמת מבני ציבור בשטחים חומים מכוח תכניות ישנות, שאינן כוללות את ההוראות הנדרשות להתקיים בתכנית מפורטת לפי תיקון סעיף 145 |
| 525 | 1044-05-24 | 64f35f87-2452-44a4-a4db-41bfce6ccd66 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 2d0ee8a4-9f40-40cd-8129-8e4186ae0f65 | תכנית מתאר הקובעת כמסגרת קונקרטית את הכנתה ואישורה של תכנית מפורטת, מתנה את הוצאתם של היתרי בנייה מכוחה בקיומה של אותה תכנית מפורטת; החובה להכין תכנית מפורטת עו |
| 526 | 1044-05-24 | c94edbdb-c860-4f48-9bdb-726c50153965 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | e3abee3f-cdfc-4198-990a-06e8e9f877d2 | הכנתה של תכנית מפורטת מגשימה את עיקרון הדמוקרטיזציה של הליך התכנון לצד עקרונות השקיפות ושיתוף היחיד והכלל במעשי השלטון והמנהל, ובנושאים מהותיים המשפיעים על איכו |
| 527 | 1044-05-24 | 6af66251-7348-4e84-bc67-af9f53fe81a3 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 0b29c2ed-ad3a-4618-82a1-2e1f00864d9a | תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה והוראות סעיף 145(ז) לחוק חלים רק על תכניות שהופקדו לאחר 1.1.1996; משכך, לא ניתן לקבוע באופן גורף כי תכניות שהופקדו קודם לכן נגועות |
| 528 | 1044-05-24 | a8b3791d-565e-4abe-b298-2b8dfc33b221 | approved | rejected | 2 | 0.825 | d2811c80-5fed-48df-9a65-05803042f13a | קיומה של סמכות להוציא היתר מכוח תכנית שאינה כוללת זכויות והוראות בינוי אינו מחייב הפעלת שיקול הדעת לאשרו; השאלה אם נתונה סמכות נבדלת מהשאלה כיצד ראוי להפעיל את |
| 529 | 1044-05-24 | bbf1b402-4439-46cc-88bc-a3b9ca63a153 | pending_review | rejected | 3 | 0.7433 | 24e39a3e-572a-4d23-9767-a0fc9afb44aa | הוצאת היתר בנייה בהיקף בינוי מצומצם מכוח תכניות ישנות אינה בהכרח נגועה באי-חוקיות או באי-סבירות, אך עשויה להיות נגועה באי-יעילות תכנונית ולפגוע בניצול מיטבי ויע |
| 530 | 1044-05-24 | f2a35beb-2d33-4923-bc5c-05c7b3aec51f | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 76c69c90-ea80-449c-a52f-d1db8db1d5b7 | היתר בנייה חייב לעלות בקנה אחד עם הוראות התכניות שבתוקף ולהינתן מכוח תכנית הכוללת רמת פירוט נאותה; רמת הפירוט הנדרשת נגזרת מאופי ההיתר המבוקש, מהבנייה המתוכננת |
| 531 | 1044-05-24 | bc7ef37b-0453-40e5-9e18-40fd2f4ea2a2 | approved | rejected | 2 | 0.9 | d9334a9e-c33b-45f5-a519-6368b35056ad | הוראותיהן של תכניות ישנות החלות על מקרקעין המיועדים לצורכי ציבור והנעדרות פירוט אינן מקנות לוועדה המקומית שיקול דעת מלא בהתייחס לזכויות הבינוי והוראות הבינוי, ו |
| 532 | 1044-05-24 | d4811f64-7dad-4882-ae67-b5674e1717ca | approved | rejected | 2 | 0.9 | 3d4bfc97-9ec6-4a5e-967a-466c31bf9d5a | מקום שבו הוראות התכנית מתנות באופן מפורש וחד-ערכי את מתן היתר הבנייה באישור תכנית מפורטת על ידי הוועדה המחוזית, אין לראות בתכנית עצמה משום תכנון מפורט, וניתן יה |
| 533 | 1044-05-24 | 2d3586b6-a2d2-4608-8093-1ad4e4af0d25 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | d3a8b521-a232-4582-96fb-c56aaacc5dcd | אף כאשר הדרישה לתכנון מפורט אינה נלמדת מהוראה ספציפית בפרק הרלוונטי אלא מהוראה כללית בתכנית, חל הכלל לפיו לא תתאפשר הוצאת היתר בנייה ללא תכנית מפורטת, בהתאם לאש |
| 534 | 1044-05-24 | 7a56ef5b-9887-42d6-a495-999efd10b3b1 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 1967e754-147f-4178-ba62-19415ae90406 | כאשר תכנית כוללת הוראה ספציפית הנוקטת לשון עתיד המחייבת אישור תכנית מפורטת, פרשנות המתעלמת מהוראה זו או הגוברת עליה עומדת בסתירה ממשית הן להוראה הספציפית הן להו |
| 535 | 1044-05-24 | 22db2329-daaa-461f-aa6a-eacb7ae42202 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | c3555645-bf1b-4a5f-98ae-df9d6efa7e40 | מקום שבו חטיבת קרקע נרחבת צפויה לאכלס מספר שימושים ציבוריים, נדרש לבחון באופן כולל ומושכל את יחסי הגומלין בין השימושים — לרבות החצנותיהם על הסביבה, היבטי עירוב |
| 536 | 1044-05-24 | e3850fb8-7be8-41e8-9fc9-f419c49e06d9 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | cfee9b1d-4be5-4ebb-9104-3745263a3764 | בקשה להיתר הכוללת הריסת מבנים המשמשים שימושים ציבוריים קיימים מחייבת מתן מענה ברור באשר לגורל אותם שימושים ולחלופה שתינתן להם; היעדר תשובה מצד הגורמים המקצועיים |
| 537 | 1044-05-24 | d7c75cdc-7e22-4d9c-aedd-235d0953da1c | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 15bcdde2-6105-4a5f-abc8-5911b6bfab7d | היעדר קריטריונים ברורים וקבועים מראש באשר למקרים בהם רשות הרישוי מסתפקת בתכנון המוצע בבקשה להיתר, לעומת המקרים בהם תידרש פרסום תכנית בינוי או הכנת תכנית סטטוטור |
| 538 | 1044-05-24 | c9ee21aa-0432-4513-aa5c-cfacc5bed89d | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | fc20845e-1f8e-4d03-b461-113ef0f9f71b | מקום שתכנית כוללת הוראה מפורשת האוסרת הוצאת היתר בנייה למוסדות ומבני ציבור בטרם תאושר תכנית מפורטת, ובד בבד הוראותיה לעניין בינוי שטח לצורכי ציבור הן כלליות ביו |
| 539 | 1044-05-24 | 4fa2d643-998b-4ff4-9ef6-8af4957051a1 | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | a1b0ed0f-6542-4aa5-9fca-5634557ed9d6 | כאשר תכנית מגדירה אך את שטח המגרש המינימאלי והיקף הזכויות, בלא לקבוע את מיקום הבינוי הספציפי והשלכותיו, לא הייתה לציבור הזדמנות ממשית להתנגד לבינוי המוצע במועד |
| 540 | 1044-05-24 | 827d4b0e-468a-49ee-b471-4c399863b152 | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 871a4933-34fc-4abb-ad6c-cc229187e9f0 | את תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה יש לפרש בצמצום ביחס לתכניות ישנות הדורשות תכנית בינוי: התיקון מאפשר שימוש מסוים ומוגבל בלבד בתכניות הישנות עד לאישור תכניות סטטו |
| 541 | 1044-05-24 | 48b472e5-c003-4a12-8368-5ae6897ae63f | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | e6847246-6cc5-4254-9df3-14bd8bfc103b | תכנית מתאר שאינה כוללת הוראות בינוי או הוראות מפורטות למבני ציבור אינה יכולה לשמש להשלמת תכנית אחרת הקובעת מפורשות כי לא ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה; במצב כזה |
| 542 | 1044-05-24 | 250ee135-8aca-4f05-b91f-a107efa97df0 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 1987640d-5cc3-4ef6-85c7-c64e5f60ca7e | תכנית ישנה שאינה כוללת את ההוראות הנדרשות בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה, ואף אינה כוללת פירוט מינימאלי כלשהו המאפשר הוצאת היתרי בנייה מכוחה, אינה יכולה לשמש |
| 543 | 1044-05-24 | aa9ac5da-93b6-489d-acd6-70e9a08f66c1 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 5f091d96-e9f9-46ea-b2e6-dd6c140236d3 | על הוועדה המקומית לנהוג באופן שוויוני ועקבי ביחס לבקשות להיתר דומות, ולהחיל על בקשותיה-שלה (לרבות בינוי מוסדות ציבור מטעם הרשות) את אותה אמת מידה שהחילה על מבקש |
| 544 | 1044-05-24 | 59969eb5-c132-49db-9130-2c016d500c72 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 7d6b9bef-f7e0-41e4-a887-e6621876aa14 | תכנון כולל של חטיבת קרקע ציבורית משמעותית יש לבצע בהליך שקוף הכולל שיתוף ציבור באמצעות הפקדת תכנית מפורטת כדין, המקנה לתושבי היישוב את הזכות להביע עמדתם ולהשמיע |
| 545 | 1130-08-25 | 910f092c-5892-419d-be0d-22f8e310d07b | approved | approved | 2 | 0.9 | 33e88601-d149-47dc-8126-c436deea4462 | אישור תכנית במקרה חריג, הנשען על נסיבות ייחודיות של מבנה מסוים, אינו מהווה תקדים מחייב ואין בו כדי לחייב את הוועדה לאשר בעתיד תכניות דומות במגרשים סמוכים; הוועד |
| 546 | 1130-08-25 | 2f9439ee-a859-4124-b193-eafefbb93cf1 | approved | approved | 2 | 0.9 | 7976e823-cb8c-4e37-8ba1-adb4bbf0a941 | בעל דין שאינו בעל זכות במקרקעין אינו רשאי להעלות טענות קנייניות בשם צד שלישי; טענה כאמור תידחה בהיעדר זכות עמידה מתאימה. |
| 547 | 1130-08-25 | 31b277a8-5e31-4c59-98a8-8b6d1a4a5eac | approved | approved | 2 | 0.9 | adae0ba8-bcde-4030-b3d9-cf381e8f1495 | לעניין הגדלת זכויות הבנייה לפי סעיף 62א(א)(13ב)(א)(2) לחוק, תוספת ה-50% מחושבת על בסיס השטח הכולל המותר לבנייה שאושר בתכנית על-ידי הוועדה המחוזית (לרבות שטחים ע |
| 548 | 1130-08-25 | 546da95c-9006-4f08-bd2c-e89b453f8a1a | approved | approved | 2 | 0.9 | f3f7aece-1690-45bc-90a0-cb29bcfd32bb | הטוען לפגם בפרסום בשל אי-פרסום בעיתון מקומי נוסף נושא בנטל להוכיח כי אותו עיתון עומד בדרישות סעיף 1א(ג) לחוק — לרבות תפוצתו וקיומו של מדור מיוחד הנושא כותרת "הו |
| 549 | 1130-08-25 | 01495652-2996-47dc-9f77-133183a7206b | approved | approved | 2 | 0.9 | 8e2c758e-cf11-4c85-b2e9-edef218027f3 | הוראת תכנית הממצה את אפשרויות ההקלות אינה שוללת את תחולת סעיף 62א(א)(9) לחוק התכנון והבנייה; הסמכות לקבוע מהי סטייה ניכרת נתונה לשר הפנים בלבד, והוראה גורפת של |
| 550 | 1130-08-25 | 182e266c-93f5-46a5-8192-58d691be71cd | approved | rejected | 2 | 0.875 | 48f08d32-117c-4500-96c9-0db0f9b3ca79 | היזק ראייה הצפוי ומקובל באזור שכונת מגורים, ואשר כבר היה קיים במצב התכנוני הקודם, אינו מקים עילה לפסילת תכנית כאשר התכנית אינה משנה את המצב הקיים בעניין זה. |
| 551 | 1130-08-25 | 75904f9a-aefb-48ab-a1fe-118d319abbd5 | approved | rejected | 0 | 0.0 | b0c11b67-b5bc-427e-ac1b-8aefecbc2b1b | סמכות הוועדה המקומית לאשר תוספת קומה בתכנית מצויה בסעיף 62א(א)(4א) לחוק, ואילו סמכותה לאשר תוספת זכויות בנייה מצויה בסעיף 62א(א)(13ב)(א)(2) לחוק. |
| 552 | 1130-08-25 | 7fc3178e-d8c9-497d-a6c3-3a391401bf9d | approved | rejected | 1 | 0.9 | 9c89ba44-604d-4a50-8730-14dc3c8fe5be | מכוח סעיף 62א(א)(9) לחוק מוסמכת הוועדה המקומית לאשר בתכנית כל עניין שניתן לבקשו כהקלה לפי סעיף 147, בכפוף להוראות סעיף 151 לחוק. |
| 553 | 1130-08-25 | 0adeab16-e68b-4076-81e7-04ced0ef648e | approved | rejected | 2 | 0.9 | bdba4572-533c-4548-a692-99c7afcc8260 | בעקבות תיקון 160 לחוק, תקנה 2(8) לתקנות סטייה ניכרת מאפשרת אישור תוספת קומות בדרך של הקלה, כך שקיימת סמכות לדון בתוספת קומה אף מבלי להסתמך על סעיף 62א(א)(4א) לח |
| 554 | 1130-08-25 | 6284782e-6812-4175-ae35-ddba520e4fe8 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | dc2c8750-dd74-4675-874f-634ac52add63 | תכנית שאינה מוסיפה יחידות דיור מעבר למאושר בתכנית קודמת אינה מחויבת להציג פתרון חניה בשלב אישור התכנית; נושא החניה נבחן במסגרת הליך ההיתר, ואין בהיעדר פתרון חני |
| 555 | 1130-08-25 | e3b98bf6-3782-433c-ad81-73e2fde210c7 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 72a23e6b-151c-4a0b-bb25-d1396141a9bd | פרסום הודעה על תכנית בעלון פרסומות, להבדיל מעיתון, אינו ממלא אחר דרישת סעיף 1א(ג) לחוק כל עוד אין בו מדור מיוחד הנושא כותרת "הודעות בענייני תכנון ובניה". |
| 556 | 1130-08-25 | f260deb4-89a0-425d-b1e4-d2904c5397cb | approved | rejected | 2 | 0.9 | 5565c971-0073-44cf-bc94-44887a3ad8df | תושב המגיש התנגדות לתכנית נדרש להראות זיקה בין הוראות התכנית — בין בשל מקום מגוריו ובין בשל תוכן התכנית והוראותיה — לבין האינטרסים שלו, באופן המצדיק לראותו כמי |
| 557 | 1130-08-25 | c24031dc-ab5e-4787-b13e-cf929e8734af | approved | rejected | 2 | 0.875 | 35bff5f1-3509-489b-a15a-81bf0cc5a612 | פגם בזכות הטיעון של בעל דין בפני הוועדה המקומית מתרפא מקום שבו קיבל את מלוא יומו בפני ועדת הערר — הגיש כתב ערר מפורט, השמיע טענותיו בדיון, הגיש השלמת טיעון והשת |
| 558 | 1130-08-25 | 04a8e8f8-e3f0-4522-a2d0-1b60831f5dc6 | approved | rejected | 2 | 0.9 | b0ce0cc9-c3e2-4854-ba21-f7743dbc2a18 | מכוח סעיף 12(ב)(3) לחוק, הרשאי את ועדת הערר לאשר, לשנות או לבטל את החלטת הוועדה המקומית בעניין תכנית שבסמכותה לפי סעיף 62א, דנה ועדת הערר בעניין מחדש ואינה משמש |
| 559 | 1130-08-25 | da9a0eff-2a48-4522-9409-0d273d8c6184 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 4c90a8d7-8202-4561-bed7-4c6578c13fec | קיימת מגמה כללית של הקלה בתנאי העמידה (locus standi) בביקורת השיפוטית על פעולות תכנון, הנובעת משיקול של הבטחת ביקורת יעילה על רשויות התכנון. |
| 560 | 1130-08-25 | 5ae57325-391b-440d-aec3-328b34735eef | approved | rejected | 3 | 0.79 | 17d82d99-f50c-4bc0-8655-dd79f39f27de | שוכר ארוך-טווח המתגורר בסמיכות למקרקעין נושא ההיתר ומושפע באופן ישיר ויומיומי מהבנייה המבוקשת (הצללה, חניה, אופי הסביבה) נכנס בגדר "מי שרואה עצמו נפגע", ומעמדו |
| 561 | 1130-08-25 | f30da193-ab3a-44d6-a952-c1f958e3e80a | approved | rejected | 2 | 0.825 | 9bd96292-cab7-448d-9288-5b7fdb57b12d | טענותיו של שוכר בהליך התנגדות אמורות להתמקד בפגיעה בהנאתו כמחזיק להבדיל מטענות מתחום זכויות בעל הקניין; עם זאת, פגיעות מסוג הכבדה תנועתית והסתרה פוגעות גם במחזי |
| 562 | 1130-08-25 | 93034174-b385-4a66-a4b9-adea091bde38 | approved | rejected | 2 | 0.875 | f2f96ce2-4c12-42e9-a529-570c21bc0729 | פגמים פורמליים בפרסום תכנית עשויים להירפא מקום שהמתנגדים ידעו בפועל על התכנית, הגישו התנגדויות מפורטות ומימשו את מלוא זכות הטיעון בפני הוועדה; בנסיבות אלה אין ב |
| 563 | 1130-08-25 | 4b02511a-a75a-4b9c-81b7-b7b70df48478 | approved | rejected | 3 | 0.8533 | ea2b5d12-fa30-4ca4-bcfb-f1e8055afc68 | הסייג שבסעיף 62א(א)(4א) לחוק התכנון והבנייה, לפיו תכנית להוספת קומה לא תכלול הגדלה של שטחי בנייה, מגביל את אותה פסקה בלבד ואינו חוסם הפעלת פסקה אחרת — סעיף 62א( |
| 564 | 1130-08-25 | 5915cdc2-dc75-4b82-b174-63fff8643872 | approved | rejected | 1 | 0.85 | 39faf872-ef80-4e23-8d86-ce539e1aa19d | הוועדה המקומית מוסמכת לאשר תכנית הכוללת תוספת קומה לשם מימוש מלוא זכויות הבנייה לפי התכנית הראשית, מכוח סעיף 62א(א)(4א) לחוק (קביעת גובה בניינים ומספר קומות בלא |
| 565 | 1130-08-25 | dd5bcb22-ee23-4c82-a03f-a07c365de2b3 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 70c65c7d-0b67-41a3-bccc-80b33997f73b | ועדה מקומית רשאית לשלב מספר סמכויות מתוך סעיף 62א(א) לחוק התכנון והבנייה בתכנית אחת, ובלבד שכל נושא עומד בפני עצמו בגדרי הסמכות; יש לבחון כל אחד מסעיפי המשנה בנ |
| 566 | 1130-08-25 | 2b9cb907-b9fd-41b6-87b0-91f26d893505 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 568a7051-0f67-4eb6-a12d-2fadf00dc478 | תוספת של 50% מכוח סעיף 62א(א)(13ב)(א)(2) לחוק התכנון והבנייה מחושבת מ"השטח הכולל המותר לבנייה" על פי התכנית החלה, הכולל הן שטחים עיקריים והן שטחי שירות, ולא רק |
| 567 | 1130-08-25 | 5b44cf4d-a184-448a-9378-9e5e86ad2344 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 7c73a992-1dd2-480d-9a77-7d300abcf9df | משאושרה תכנית כדין על ידי הוועדה המחוזית, תוצאותיה התכנוניות מהוות עובדה מוגמרת בבחינת דין מחייב, ואין להידרש לאמירות עבר שנאמרו בהליכי אישורה כדי לערער על תוקפ |
| 568 | 1130-08-25 | 1c02a0c7-4cc8-4b08-96ed-37d49708bf8e | approved | rejected | 3 | 0.84 | e1b82d30-9c73-415d-a4ab-85bb0db77cac | מקום שטענת הסתרה או היזק ראיה נסמכת על היקף בנייה שכבר אושר בתכנית קודמת, יש לייחס את ההסתרה לתכנית המאשרת ולא לבקשה המאוחרת המממשת את הזכויות שהוקנו בה; תוספת |
| 569 | 1130-08-25 | a3310dfd-887b-49a9-9d60-f3e67389dd6e | approved | rejected | 2 | 0.9 | aa8bbe5d-b507-43c5-ae4c-500983b5a3e0 | בקשה לממש יחידת דיור שאושרה בתכנית תקפה אך טרם מומשה בפועל אינה בגדר הוספת יחידה מעבר למותר, אלא מיצוי של זכות בנייה קיימת. |
| 570 | 1130-08-25 | 20b0279c-7882-4e78-b5af-c379309af225 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | c9a77a85-b909-4bc7-be13-7139be0b568c | דחיית תכנית שאינה לגופה — שבה מוסד התכנון לא קבע כי התוספת חריגה ביחס לסביבתה אלא נמנע מהכרעה מחמת היעדר תשתית תכנונית כוללת — אינה מהווה קביעה מהותית בדבר אי-ה |
| 571 | 1130-08-25 | 9bdb084d-a927-49bf-bd41-d8d706af81e3 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 6ed326e3-d8f0-4189-b89d-9a8ba6d72d8b | תכנון נקודתי המקודם בהיעדר תכנון כולל אינו פסול כשלעצמו, ובלבד שהוא נערך בתיאום ובמשנה זהירות ועורך איזון בין זכות הקניין, הצורך בתכנון איכותי ומגמת העיבוי והצי |
| 572 | 1130-08-25 | fa6cb616-8e8b-4581-ba3a-473ff3333ee1 | approved | rejected | 2 | 0.875 | e6bbfdc6-1c6d-43d2-b23f-0b15d83e4904 | אישור תכנית בנייה באזור ראוי להיבחן מתוך ראיה כוללת של המתחם כולו ולא באופן נקודתי, על-מנת לשמור על איכות השכונה ואיכות חיי התושבים ולאפשר התייחסות ליכולת הנשיא |
| 573 | 1130-08-25 | 6f6343d5-3898-4aaa-bd0e-d012eefdf784 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 4fc00286-e936-41f5-81b6-4d79e8a98c49 | המלצות הוועדה המרחבית והמועצה המקומית אינן מחייבות את ועדת המשנה להתנגדויות, ומשניתנו בראייה נקודתית לתכנית ולא מתוך ראיה כוללת למתחם, רשאית ועדת המשנה לסטות מה |
| 574 | 1130-08-25 | 73975651-0640-4791-8ef9-1a2ebc274b2a | approved | rejected | 2 | 0.9 | deb4d2c6-c97b-4b70-b84e-c18aa78ad8b9 | בקשה לדיון חוזר בתכנית במליאת הוועדה המחוזית לפי סעיף 11ד' תידחה מקום שבו לא נפל בהחלטת ועדת המשנה פגם תכנוני או משפטי המצדיק קיום דיון חוזר. |
| 575 | 1130-08-25 | 7263faf2-cd0a-4f4a-b14a-d0b0c574ae9b | approved | rejected | 2 | 0.875 | 2ce3de55-dd0c-45bb-bc95-5c5faa11a4d0 | נקודת המוצא העקרונית היא שתכנון כולל עדיף על פני תכנון פרטני, ולפיכך תכנון נקודתי כפוף לתכנון הכולל; ואולם, על אף חשיבותו של התכנון הכולל, יש לקבוע לו גבולות רא |
| 576 | 1130-08-25 | fbb6854b-ae98-455e-b7c5-400ce76164c7 | approved | rejected | 3 | 0.7767 | d3ca6f15-53fb-4143-932c-e3056ea8f7ef | כדי לדחות תכנית נקודתית או בקשה להיתר בנייה מן הטעם של סיכול תכנון מתחמי הנמצא בשלבי התהוות, נדרש להוכיח קיומה של מידה מסוימת של ודאות באשר לאישורו של התכנון המ |
| 577 | 1130-08-25 | 2421ed90-542c-4c4d-a83f-0add0024f6cc | approved | rejected | 3 | 0.7567 | 6535025c-8bc8-4459-ac52-b67120168c51 | גם בהינתן שינוי נסיבות תכנוני, מדיניות ציפוף וזכות לתכנון איכותי, כל עוד לא אושר תכנון כולל לסביבה יש להתחשב ברגישות מופע הבניין לסביבתו ולמנוע הפיכתו לחריג ביח |
| 578 | 1130-08-25 | 191fea48-75b9-48a8-961d-089086912b32 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 83f57713-ccdf-4e48-8dab-7ca0a13f8b1c | חלוף זמן ניכר ממועד החלטה שהתנתה תכנון נקודתי בתכנון כולל, בצירוף העובדה שתכנית האב טרם הושלמה ועודנה בהכנה, מאיין את האפשרות להוסיף ולהתנות כל תכנון נקודתי באז |
| 579 | 1130-08-25 | 8e3a870b-4e72-47d5-ae56-b49d638e91dd | approved | rejected | 2 | 0.825 | 4fb6e842-e56f-496f-8f34-b254b9d0596f | מקום שבו מוסדות התכנון המחוזי והמקומי כבר אישרו תכניות נקודתיות באזור, נשאלת השאלה התכנונית אינה עוד האם תכנון נקודתי ראוי כשלעצמו, אלא מהו ההיקף הראוי של אותו |
| 580 | 1130-08-25 | 40d87c48-c4dc-44f0-8368-989cb10beb4f | approved | rejected | 2 | 0.825 | bb483479-ca22-459e-8498-3520756f0080 | התניית אישורה של תכנית בצמצום היקף הבנייה (כגון קומה מצומצמת בנסיגה מחזית הבניין) אינה מהווה דחייה של זכויות הקניין של יוזמי התכנית, אלא הכרה בהן תוך איזון מול |
| 581 | 1130-08-25 | 40a8b6e2-3c9d-447f-8f99-fd5e335dc0be | approved | rejected | 1 | 0.8 | 6aa4549d-0715-4615-8593-b27f8b52db38 | המלצתו של הגורם המקצועי בוועדה המקומית (מהנדס הוועדה), שבחן את הנתונים בשטח ומכיר את הסביבה, מהווה נקודת עוגן לתכנון מאוזן ומנומק וניתן לבסס עליה את ההכרעה התכנ |
| 582 | 1130-08-25 | 12ed47ba-68c6-4755-ad0d-525127f9a49f | approved | rejected | 2 | 0.825 | b6702568-7492-43a5-883c-d52179e68181 | מקום בו מוצג פתרון חניה שאושר על ידי יועץ תנועה במסגרת אישור התכנית, אין מקום להתערבות ועדת הערר בפתרון התחבורתי, מתוך הכרה במומחיות המקצועית של גורם התכנון התח |
| 583 | 1130-08-25 | de9352ba-283e-4f0c-b540-32c44726ecbc | approved | rejected | 2 | 0.825 | a67d0aa0-dc83-4cd4-b52f-b0ffd2dbde87 | סגירת מרפסות והרחבת דירות קיימות, שאינה משנה את מופע חזית הבניין או את נפחו כפי שהוא נתפס מבחוץ ואינה מגדילה את גובה הבניין, אינה מצדיקה התערבות ועדת הערר בהחלט |
| 584 | 1130-08-25 | 1cd6d5ed-5f6c-4b3f-a4d4-1b942759c50e | approved | rejected | 2 | 0.9 | f68f9ce8-9883-4b3b-b723-94fbc80e485b | המבקש לתקוף פתרון חניה שאושר על ידי הוועדה המקומית בהתבסס על חוות דעת יועץ התנועה שלה, נושא בנטל להראות פגם בהחלטה; טענות כנגד הפתרון שאינן נתמכות בחוות דעת תנו |
| 585 | 7368/06 | 64f0ee1a-8247-498b-b616-016320919146 | pending_review | rejected | 3 | 0.8467 | fa9a4da1-ac68-46da-958e-e3ef762b764a | כאשר הליך מעורר שאלות עקרוניות שהשלכתן רחבה מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין, אין בית המשפט מאשר הסדר גישור או פשרה בין הצדדים, אלא נדרשת הכרעה שיפוטית עקרונית. |
| 586 | 7368/06 | 4dd30de9-2267-4678-bd8a-2082944f1609 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | aab24513-31c1-407e-a8aa-dd4e430a2243 | ההכרעה בדבר גורלו של הליך שיפוטי שהוגש ונדון נתונה תמיד לבית המשפט, ואין יוזם ההליך רשאי להביא למחיקתו כדבר שבזכות; על בית המשפט לשקול את מכלול השיקולים הרלבנטי |
| 587 | 7368/06 | c67497cf-6ecf-45b2-9a2a-72ce3c81f4a1 | approved | rejected | 3 | 0.9267 | ef100f02-199c-4135-b1dd-93dfd4b751f9 | הסכם הקובע מראש את סכום היטל ההשבחה שישולם בגין אישורה של תכנית עתידית פסול, משום שהוא עלול להטות את שיקול הדעת התכנוני אל עבר אישור התכנית ממניעים כספיים, תוך |
| 588 | 7368/06 | 5156eb0d-c525-4969-a072-2dbf0ac678aa | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 42ba2986-fd87-460b-908a-b4ca0e75dcb9 | גביית היטל השבחה בטרם התקיימו התנאים הקבועים לכך בחוק כמוה במהותה כנטילת הלוואה על ידי הרשות, ולפיכך טעונה את האישורים הנדרשים לנטילת הלוואה (אישור שר הפנים, וב |
| 589 | 7368/06 | 9acb5a19-47d3-4d1f-8249-51f0bfd316ea | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | bb80bc52-092d-4264-bb56-f3049cd767d6 | הסכם בין רשות מקומית ליזם הסוטה מן הדין — בין בהטלת חיוב בתשלום חובה (כגון היטל השבחה) שלא על פי דין, ובין במתן פטור מתשלום חובה (כגון היטלי פיתוח) שלא על פי די |
| 590 | 7368/06 | 22183f18-8245-4e6e-9c2f-3dd3612c7c34 | approved | approved | 3 | 0.9667 | 429920a8-62f8-4186-8805-9a03652a1bff | מכוח עקרון חוקיות המינהל, כוחה של רשות ציבורית להטיל תשלומי חובה נובע אך ורק מן הסמכויות שהוקנו לה בדין, וגבולות כוחה מתוחמים לגבולות ההסמכה החקוקה; ללא הסמכה ב |
| 591 | 7368/06 | 3f5c3561-b759-4b6c-aceb-98f9ae8ce838 | approved | approved | 3 | 0.9433 | 940a7bc3-e38d-4f82-ae89-e92d1a6364f0 | פעולה מינהלית הפוגעת בזכות יסוד של הפרט — ובכלל זה הטלת תשלום חובה הפוגע בקניין — טעונה הסמכה חוקית מפורשת, ומחייבת הקפדה מיוחדת על קיומו של מקור-סמכות ברור בדי |
| 592 | 7368/06 | 651c9f44-20db-4bdd-a9e2-436e6acf65e4 | approved | approved | 3 | 0.9567 | ee54c7f9-fe97-42e4-8e3c-683fe681b4f7 | הטלת מס, מילווה חובה, תשלום חובה אחר או אגרה — ושינוי שיעורם — טעונה הסמכה מפורשת בחוק או על פיו, מכוח עקרון חוקיות המס שזכה לביטוי חוקתי בסעיף 1(א) לחוק יסוד: |
| 593 | 7368/06 | 9bcd23a9-b277-4870-adb9-c19e2a620e85 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 1756fb33-a3b2-4632-95cd-154433af95ed | חבות בהיטל השבחה אינה יכולה לקום על יסוד תכנית שטרם אושרה; כל עוד התכנית המשביחה לא נתאשרה ולא פורסמה כדין, אין תשתית חוקית לחיוב בהיטל בגינה, גם אם נדרש בעל המ |
| 594 | 7368/06 | 6cf6373d-95a8-4838-a013-c3aa766e11fb | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | c37e938e-a168-45b1-b002-623db01cd2f4 | אף משנוצרה חבות עקרונית בהיטל השבחה עם אישור התכנית המשביחה, אין הנישום חייב בתשלום ההיטל בפועל אלא עם מימוש הזכות שהושבחה; המימוש הוא התנאי המַקנה את מועד החיו |
| 595 | 7368/06 | c693ea56-8f23-412c-9531-c63782031465 | approved | rejected | 3 | 0.89 | 96118f31-eaa4-4fe5-bfd1-14b9a2ff637f | "מימוש זכויות" במקרקעין לעניין החיוב בהיטל השבחה משמעו אחד משלושה: קבלת היתר לבנייה או לשימוש שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור התכנית; תחילת שימוש בפועל במקרקעין |
| 596 | 7368/06 | ec0408c9-74eb-4015-82b9-8dcc61ab780b | approved | rejected | 3 | 0.9 | 3c9403ff-c2fd-458b-a9bd-fe39d0fe6070 | חבות בהיטל השבחה מתגבשת רק עם אישורה של התכנית המשביחה; אין להטיל היטל השבחה על יזם קודם לגיבוש החבות העקרונית על פי הדין, המותנית באישור התכנית, ובטרם מומשו זכ |
| 597 | 7368/06 | cab9727b-00d2-4d67-b658-f610a792ba46 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 073a80a8-f191-48c3-a8db-432189a4a7ea | מקום שהרשות אינה זכאית על פי דין לגבות תשלום חובה מן הפרט, אין היא רשאית לגבותו אף כתשלום "זמני" או "מותנה"; התחייבות הרשות להשיב לפרט את כספו אם לא יבשיל בעתיד |
| 598 | 7368/06 | f4630179-3034-446c-b81c-cb54e708645a | approved | rejected | 3 | 0.91 | 56ae6e2d-5623-442f-b0fc-897bab0bebe5 | זהות החייב בהיטל השבחה נקבעת על פי החוק ואינה ניתנת לשינוי בהסכם בין הצדדים; הסכם המעתיק את נטל התשלום מן הבעלים החייב על פי דין אל צד אחר אינו משפיע על סמכות ג |
| 599 | 7368/06 | f6eb3331-aac7-4cce-aa70-6e382b93bd2e | approved | rejected | 3 | 0.84 | d940280c-2e8a-45e6-a630-b98be260b3cf | מינהל מקרקעי ישראל, כבעל המקרקעין, אינו חב בהיטל השבחה רגיל אלא ב"חלף היטל השבחה" המחושב על בסיס התמורה המתקבלת בידיו בעד השימוש במקרקעין (סעיף 21 לתוספת השלישי |
| 600 | 7368/06 | d6aa9b94-0661-48e7-b853-1262eac37768 | approved | rejected | 3 | 0.9267 | b85c7834-cb37-4d8a-a670-61c3f644bff3 | נטילת כספו של האזרח על ידי רשות ציבורית, גם כאשר היא נעשית באופן זמני ומותנה, חייבת להיות מושתתת על בסיס חוקי מפורש; אין הרשות רשאית להשתמש בכוחה השלטוני כדי לה |
| 601 | 7368/06 | 74b74397-3030-4c82-b1e9-7996ab677f13 | approved | rejected | 3 | 0.9 | ad0a02e9-7fff-42fa-9a3b-6519bf22da51 | רשות מקומית אינה רשאית להתקשר בהסכם לתשלום היטל השבחה על פי תכנית שטרם אושרה ולגבי מקרקעי ישראל שלא הוחכרו לדורות, ואיסור זה חל בין על תשלום בלתי-מותנה ובין על |
| 602 | 7368/06 | 023a92e1-02ae-49a6-a2ae-a8a4bc5473f8 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 25e80754-dfd2-4837-8aea-d2ef113314ba | ניצול כורח נסיבותיו של פרט על ידי רשות ציבורית כעילה לגביית כספים שאינם מגיעים לה על פי חוק נגוע בפגם של אי-הגינות, המתלווה לעצם החריגה מן החוק ומעקרונות המינהל |
| 603 | 7368/06 | b271f9e7-da6d-4ec0-8999-8dc94ee6cb16 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | ba3ae616-4d97-43bd-8e33-c02d6c5622b8 | לא כל חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו מנוגדים לחוק ייחשב חוזה פסול לפי סעיף 30 לחוק החוזים; השאלה אם הפרת חוק באמצעות חוזה מכתימה אותו באי-חוקיות תלויה בפרשנות החו |
| 604 | 7368/06 | 4ef48466-262e-49db-b3e5-7fbe651d9aaa | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 9a8659f6-c165-4109-a290-95db22768a15 | חוזה ייחשב בלתי-חוקי כאשר הוא נוגד את היעדים שהחוק נועד להגשימם עד כדי הצדקת פסילתו; לצורך כך יש לשקול את הערך החברתי שבאוטונומיה של הרצון הפרטי להתקשר בחוזים ב |
| 605 | 7368/06 | 72baa971-c139-46c7-86f1-de98b7b7efaf | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | 5885d3c0-2da5-4c2a-a654-ca9b4e4411a9 | סמכות הרשות המינהלית להתקשר בחוזים מוגבלת לחוזים הדרושים באופן סביר למימוש סמכויותיה; משכך, התקשרות רשות מקומית בחוזה הסוטה מהוראות קוגנטיות של חוק המטיל תשלום |
| 606 | 7368/06 | b5d9cd59-c17a-4cc8-8893-27ff5dad570f | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 347f8826-46f8-4761-9b83-156dc01a54bf | הסכם בין רשות מקומית לבעל מקרקעין הקובע את היטל ההשבחה בדרך הסותרת את עקרונות היסוד של המשפט הציבורי, את סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה ואת עקרונות המינהל התקין — |
| 607 | 7368/06 | 382a3d6a-68e2-4b95-b3d3-b7dc0dd115d3 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | cd1f40a6-2644-422c-9786-39f7d70cbacf | הסכם שעניינו גביית היטל השבחה כפוף לעקרון חוקיות המינהל ולעקרונות החוקתיים האוסרים גביית תשלומי חובה שלא על פי חוק; תוקפו ותוצאותיו נבחנים לפי הוראות הבטלות שבד |
| 608 | 7368/06 | 4a622f21-cf9d-4fcf-ba3e-b0e1c210c7a5 | approved | rejected | 3 | 0.9267 | 6ecffde4-cb9a-4cf5-956b-27ba1766bb0c | הסכמת הפרט לתשלום חובה שאין הרשות הציבורית מוסמכת לגבותו אינה מכשירה את הדרישה ואינה משמשת תחליף לסמכות שלא הוקנתה לרשות; התשלום נותר בעל אופי של היטל או אגרה ה |
| 609 | 7368/06 | d7e31f76-93a8-4feb-a247-c3a1f05568a8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 62297cfe-810f-4ee4-b5ab-15afaee3ad66 | הסכמתו של צד להתקשר בחוזה והעובדה שקיבל טובת הנאה בתמורה לנכונותו לשלם תשלום חובה, אינן מרפאות את הפגם של אי-חוקיות בהוראות ההסכם הנוגעות לגביית אותו תשלום. |
| 610 | 7368/06 | e9cd18bf-2d81-43a3-a08c-a4fcf2282467 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | 3e9bf3f7-8941-4dcc-b8b6-d468dd667650 | בית המשפט מוסמך להעלות מיוזמתו את שאלת אי-חוקיותה של הוראה, גם כאשר אף אחד מבעלי הדין לא טען לכך ואף כאשר שני הצדדים מעוניינים להסתיר את אי-החוקיות, וזאת מטעמי |
| 611 | 7368/06 | f32f9e06-69c3-4ff2-913d-7cedf25acf6b | approved | rejected | 3 | 0.9233 | e7ff3c90-51d4-4b35-83a8-6c5c41198db3 | מקום שהרשות אינה מוסמכת לדרוש מן הפרט תשלום-חובה מסוים, היא אף אינה מוסמכת לכרות עמו חוזה שבמסגרתו יבוצע אותו תשלום; אי-החוקיות הדבקה בדרישת הרשות מדבקת גם בכרי |
| 612 | 7368/06 | 38456dfb-46d5-4035-87bf-27d4c4d2db13 | approved | approved | 3 | 0.95 | b4faa028-b467-48f8-b01a-47d82d374e39 | לא ניתן להטיל תשלומי חובה (מסים, אגרות והיטלים) או לשנות את שיעוריהם אלא בחוק או על פיו; ובכלל זה אין סמכות להעניק הנחות, פטורים והקלות בתשלומי חובה אלא אם יש ל |
| 613 | 7368/06 | e1dc937f-c542-4c99-97ea-b75d17b36ac4 | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | f27f6cbe-cd93-4a0a-8e9b-d0c91f640cac | הסמכה מינהלית לפטור מתשלום חובה או להקל בו, בדומה לסמכות להטיל את החיוב, חייבת להיות ברורה ומפורשת בחוק; פקיד שומה אינו מוסמך להעניק הקלות או פטורים שלא נקבעו ב |
| 614 | 7368/06 | 3ce2618f-1a36-4c5b-a8be-8cc5bce3fde6 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | fd1d925d-4594-4402-a0ef-464d7a32fed6 | רשות מקומית אינה מוסמכת לפטור יזם מתשלום היטלי פיתוח בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, ואף לא כאשר היזם מתחייב לבצע בעצמו את עבודות הפיתוח; החוק אינו מכיר בהסדר שבו הרש |
| 615 | 7368/06 | 8e73fa43-c816-4cce-886a-0c585d1c5757 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 504a4ffd-80b6-48ff-a091-d74df41b7923 | התועלת המינהלית או הכלכלית שבהסדר אינה מאיינת את הפגם המשפטי שבמתן פטור מתשלום חובה שלא על פי הסמכה בדין; שיקולי יעילות אינם מכשירים פטור הנעדר עיגון חוקי. |
| 616 | 7368/06 | 9fde5df9-2db4-4cb1-a2a7-40f4eba3a742 | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 310b9268-e512-45b0-88db-2de0736293bb | הוראות בהסכם המעגנות באופן חוזי פטור מתשלום חובה שאין לו עיגון בחקיקה — פסולות ודבק בהן פגם של אי-חוקיות, וזאת אף כאשר הפטור ניתן בתמורה להתחייבות היזם לבצע בעצ |
| 617 | 7368/06 | a65dd14f-b54c-418a-bfb7-76b996ae71bc | approved | rejected | 3 | 0.9233 | cf2233ca-22f6-488e-bef3-fce4f54c35e2 | רשות מקומית אינה רשאית לחרוג מגדר הסמכות שהוקנתה לה בחוק בכל הנוגע לגביית תשלומי חובה (לרבות היטלי השבחה ופיתוח), ואין בכוחה להכשיר חריגה זו באמצעות הסדרים הסכמ |
| 618 | 7368/06 | 9c3b8a27-263d-4c2e-b19e-e79705c5d5c2 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 3bd4cbcc-59e3-4426-a46b-5bb8e8314491 | החבות בהיטל השבחה מתגבשת רק עם אישור התכנית המשביחה; כל עוד טרם אושרה התכנית אין הרשות המקומית מוסמכת להטיל את ההיטל או לגבותו (לרבות כ"מקדמה" על חשבונו), והסכמ |
| 619 | 7368/06 | d962fe70-12ae-4274-a2a9-54b330c28f7f | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 722919dc-5aac-4452-882c-a56a65790c72 | תוצאותיו של חוזה רשות בלתי חוקי נדונות במסגרת התבניות שבסעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), המאפשרות גמישות הן לעניין ביצוע חיובים על פי החוזה והן לעניין חובת ההשבה |
| 620 | 7368/06 | 7eebd85f-f5e5-4cc5-9ef6-b3a0f03d6520 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 589856b0-5dba-4fc5-b982-8c4571d8412c | התקשרות חוזית בין רשות שלטונית לבין גורם פרטי אינה יכולה להעניק לרשות כוחות וסמכויות שלא הוקנו לה בחוק לעניין גביית תשלומי חובה או לעניין מתן פטורים מתשלומים כא |
| 621 | 7368/06 | 567eeccc-853c-40e7-a4b6-5b8dcade8712 | approved | rejected | 3 | 0.9267 | 1e0794ff-971a-4016-adff-dd3e0aeabb41 | הסכם שבו נוטלת רשות שלטונית סמכות שאינה מוקנית לה בחוק בתחום תשלומי חובה הוא בלתי חוקי, פסול וניצב מחוץ לחוק; אין לרפא את אי-החוקיות המובהקת שבו על בסיס הסכמי. |
| 622 | 7368/06 | e1d56ff6-d989-4a62-a2c8-cb46f3a4b501 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 7322257a-fcee-40bd-aade-8e05c17e4c71 | הפתרון להשלכות ולמצבים המורכבים הנוצרים בעקבות התקשרות בחוזה בלתי חוקי מסוג זה יימצא במסגרת התבניות הקבועות בסעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ולא בדר |
| 623 | 7368/06 | be4240a4-3027-4a40-b409-6a2765f2f9d0 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 7cc3a473-45c2-40d4-9a94-25ae8d0926a4 | מקום שחלקו הבלתי-חוקי של חוזה שלוב ושזור בשאר חלקיו באופן שאינו ניתן להפרדה, אין להפריד בין חלקי החוזה והוא בטל כולו, ולא רק בהוראתו הפסולה. |
| 624 | 7368/06 | 6bc05be0-4f5d-45a8-8e34-9d75e07b7a48 | approved | rejected | 3 | 0.9 | 86925dc5-6ab7-47bb-b0a6-f6531a0dcfd4 | לא ניתן להטיל היטל השבחה או לקבוע את שיעורו כל עוד התכנית המקנה את ההשבחה טרם אושרה; אישורה של התכנית הוא תנאי לעצם קיומו של אירוע המס ולקביעת שומתו. |
| 625 | 1006-23 | 63154861-4ec1-4081-b6dc-b1611b715058 | approved | rejected | 1 | 0.9 | c27c62ce-7208-46e8-bb4d-c1b05df88d4d | ועדת הערר מוסמכת לבוא בנעלי הוועדה המקומית, לשקול במקומה את נתוני התכנון, ולקבל כל החלטה שהוועדה המקומית רשאית ומוסמכת לקבל. |
| 626 | 1006-23 | a4f06972-1914-43e7-9bcf-eb336cad23e8 | approved | rejected | 2 | 0.81 | ca806818-544c-436f-9e31-513068d6acca | טענה לניגוד עניינים בייצוג הוועדה המקומית והרשות המקומית בידי בא כוח אחד הינה עניין שבאתיקה מקצועית של עורכי הדין, ואין בה כדי להשפיע על תקינות הדיון המתקיים בפ |
| 627 | 1006-23 | ea35f4d6-c51e-4314-b6c1-2d970574790f | approved | rejected | 3 | 0.81 | 743bc78b-cc96-4ecf-b216-ca72ca15c54d | הרכבה של הוועדה המקומית מחברי מועצת הרשות המקומית אינו מקים, כשלעצמו, ניגוד עניינים אינהרנטי הפוסל אותה מלדון בבקשות להיתר המוגשות על ידי העירייה; משהוראות ניגו |
| 628 | 1006-23 | af7f2c59-92ea-4124-9ef3-0ca2119a0ae3 | approved | rejected | 2 | 0.8 | 04ded3ea-c4d2-4d12-9d31-24c0f2d311b3 | סעיפים 262 ו-47א(ב) לחוק, המורים למוסד תכנון לדון ולהכריע בבקשות המדינה ורשויות סטטוטוריות ומאפשרים לוועדה המקומית לדון בהתנגדויות לתכנית שיזמה, מלמדים שהמחוקק |
| 629 | 1006-23 | 6f5de972-105a-48e8-a712-09406565b080 | approved | rejected | 2 | 0.875 | f9e0a3d1-721c-4bb9-8655-3e3f1f567420 | הלכת ניגוד העניינים שנקבעה בעע"מ 4443/03 מצומצמת לנסיבותיה — תביעת פיצויים לפי סעיף 197 שבה קיימת זהות בין חברי מועצת העיר לחברי הוועדה המקומית וצד ג' נושא בנטל |
| 630 | 1006-23 | 3b3178ed-cd46-48a8-9a96-22ea5a8280cc | approved | rejected | 1 | 0.95 | 1bb11249-84de-4a5a-9394-2c4e327e396a | תכנית בניין עיר היא דבר חיקוק, ועל כן פרשנותה כפופה לכללים החלים על פרשנות דינים; משכך, פרשנות התכנית אינה נבחנת במבחן הסבירות (מתחם הסבירות) אלא בשאלה האם זו ה |
| 631 | 1006-23 | fb3d41b6-9192-4694-be7a-05166e7c072e | approved | rejected | 0 | 0.0 | 3d70d9ed-b907-45c2-ab9c-ab913b0c17c0 | פרשנותה של נורמה משפטית — בין בחקיקה ראשית ובין בחקיקת משנה — נלמדת בניתוח תלת-שלבי המתמזג להווייה פרשנית הרמונית אחת: לשון הנורמה, תכליתה, ובמקום שמתגלות מספר |
| 632 | 1006-23 | f60effac-75ee-4b7b-9608-7e9d32879b24 | approved | approved | 2 | 0.9 | 96cd0377-879f-42cf-9b6a-b008c225aa69 | בפרשנות תכנית, לשון התכנית היא נקודת המוצא אך אינה חזות הכול; יש לבחון אותה לאור תכליתה ומטרותיה של התכנית ואומד דעתו של מנסחה, בהינתן ההקשר התכנוני ומסמכי התכנ |
| 633 | 1006-23 | fdd0459d-b151-43df-9b15-d4da10a9a9b9 | approved | rejected | 0 | 0.0 | a721513b-5642-499f-a99f-665f144bc40a | בעת התעוררות מתח בין הוראות חקיקה תכנונית שונות, וכן בין הוראות שונות בתוך אותה תכנית, יש להעדיף פרשנות הרמונית המבקשת ליישב בין ההוראות ולייצר ביניהן "הרמוניה |
| 634 | 1006-23 | d93e6b0f-c90d-4f8e-8ada-86153c5b5b4b | approved | rejected | 0 | 0.0 | 03d941ef-9f54-4809-9aa1-7eed9f8f0367 | שימושים עבור מבני ציבור נקבעים בהוראות תכנית, ולא במסגרת היתרי בנייה; משכך, לא ניתן לבסס הכשר לשימוש ציבורי מסוים על הליך רישוי גרידא. |
| 635 | 1006-23 | a47869c0-e969-498a-b576-f887659261df | approved | rejected | 3 | 0.79 | c967f86c-7035-4167-b6fc-ec4daf015efb | עצם סימונו של מבנה קיים בתשריט תכנית אינו מכשיר את השימוש הספציפי הנעשה במבנה, מקום שהוראות התכנית אינן מתייחסות לאותו שימוש; מהות השימוש המותר נגזרת מהוראות הת |
| 636 | 1006-23 | e95324a0-7e8f-4c49-bfcf-c527d1423947 | approved | approved | 2 | 0.9 | 5f77b37f-d80e-468b-8c03-67ca0bb5fa2f | צד הטוען כי שימוש מסוים נשקל והוכשר במסגרת הליך רישוי נושא בנטל להציג את המסמכים מאותו הליך המבססים את הטענה; בהיעדרם אין לקבוע כי השימוש הוכשר מכוח תכנית תקפה. |
| 637 | 1006-23 | badf357b-6c23-4ee4-b5d6-a2fdbebf16e9 | approved | rejected | 2 | 0.825 | f026acf7-c424-4835-8cc5-a47f5ae1ac0f | אין להסיק מעצם מתן אישור של הוועדה המחוזית לבקשת היתר — בתקופה שבה העברת בקשות לאישורה היוותה נוהג שבשגרה מכוח הוראות התכנית — משום הכרה או לגיטימציה לפרשנות המ |
| 638 | 1006-23 | 3e1dd905-b80f-47bf-8880-bbe6cc310bbb | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 99b9414f-cb4a-4a22-8a86-1340e88010d3 | מקום שבו מבקש מתכנן תכנית לקבוע שימוש יחיד בלבד מבין השימושים הציבוריים המתאפשרים בשטח המיועד למבני ציבור (שטח 'חום'), עליו לעשות זאת בלשון ברורה שאינה משתמעת ל |
| 639 | 1006-23 | 57afc72a-1b70-40dc-9cbb-d8d6ccbab2c2 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 29db10ae-e1f1-4bfb-9db0-c46b5600180a | פרשנות הוראת תכנית צריכה להתיישב עם הוראותיהן של תכניות נוספות החלות על אותם מקרקעין, וכן עם פרשנות שניתנה בעבר על-ידי ועדת הערר להוראות בעלות נוסח דומה. |
| 640 | 1006-23 | 4b2d6e8f-1176-43d4-8b77-ea43e277dce4 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 47e60507-0462-4190-b39f-bba57e1bd143 | ייעוד מקרקעין ל"בית ספר" בתכנית ניתן לפרשנות תכליתית מרחיבה הכוללת שימושים חינוכיים נלווים, ובכללם גני ילדים וחטיבות צעירות המוקמים בשטח בית הספר; פרשנות המצמצמ |
| 641 | 1006-23 | 4ec137e5-cebe-4663-baac-77d66aa4fc92 | approved | rejected | 3 | 0.7567 | 6e907d51-f607-4812-a6c3-8ab174f26ce2 | חלוף זמן ניכר ממועד אישורה של תכלית ישנה הוא שיקול רלוונטי בפרשנותה, ומצדיק התאמת הוראותיה למציאות הקיימת בעת יישומן. |
| 642 | 1006-23 | b34390d5-17f0-4d7d-b7c7-e6e43a54646f | approved | rejected | 3 | 0.7667 | 2492298d-2995-49ae-9c63-9d85939a07a7 | השאלה אם פעילות מסוימת חייבת להתבצע במסגרת יחידה ניהולית אחת אינה סוגיה תכנונית, אלא עניין לגורמים המוסמכים בתחום המהותי הרלוונטי. |
| 643 | 1006-23 | 440cb39e-8632-4199-baeb-51f95aa2c9e0 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 98a391a4-c956-44a3-aaf2-f261e868136e | מסגרת של חינוך בלתי-פורמלי לבני נוער נכללת בגדר השימוש הציבורי "צורכי חינוך", ואינה מוגבלת לחינוך פורמלי במוסד בית ספר. |
| 644 | 1006-23 | ba743607-973b-4e27-a90f-76063685309a | approved | rejected | 2 | 0.85 | e04a4350-5be5-485d-a88b-687c5da3b40d | בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, יש להעדיף ככל הניתן פרשנות המקיימת את הוראות התכנית, בהינתן חלוף השנים מאז אישורה. |
| 645 | 1006-23 | 50f5eabf-998c-4bb4-bf75-98af9a5e4a65 | approved | rejected | 2 | 0.825 | a7afc622-b995-44f7-86df-f2b00fe93e77 | פרשנות עקבית וממושכת של הרשות המקומית את הוראות התכנית, המאפשרת שימוש מסוים לאורך שנים רבות, מהווה שיקול תומך באימוץ אותה פרשנות. |
| 646 | 1006-23 | 62776897-5c8a-4b3b-bfd2-67a0f0ad132f | approved | approved | 2 | 0.9 | 74d147b2-da99-46c8-8fd5-bda715f00124 | אין להחליף תכנון מפורט — שתנאי מוקדם לו הוא מתן אפשרות התנגדות לציבור מעוניין — בהליך של מתן היתר בנייה. |
| 647 | 1006-23 | 627b7f85-a567-49ab-84da-2ba2b81f8fe4 | approved | approved | 2 | 0.9 | dfce559f-ed12-4532-a7ed-ac5790f49ba1 | גם כאשר ועדה מקומית מוסמכת ליתן היתר בנייה בלא תכנית מפורטת, עליה להפעיל את סמכותה לפי אמות המידה של המשפט המנהלי ולבחון כל בקשה על נסיבותיה הקונקרטיות; הישענות |
| 648 | 1006-23 | 3a10b70b-d02b-4572-a46e-97ccf8d7be08 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 9af0ccdb-305e-4210-9ba1-a5119e6aed6c | תכניות ישנות שאינן כוללות הוראות בנושאים הנזכרים בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה אינן בלתי חוקיות באופן גורף; חוקיות היתר מכוחן נבחנת פרטנית לכל היתר ונסיבותיו |
| 649 | 1006-23 | 5589ff27-3455-4a42-88b8-939786e20e06 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 33303521-95f5-4357-aa89-6c29411181de | בינוי הנגוע בחוסר סבירות קיצונית אינו רק בלתי-סביר אלא עולה כדי פגיעה בחוקיות ההיתר. |
| 650 | 1006-23 | 440d9135-66a0-4434-a223-0e8fd554e6c7 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 4dc10c90-bd83-4ff0-9738-4838c53e462c | אף ששטחי פעילות גופנית, ובכלל זה אולם ספורט, נדרשים פרוגרמתית בתכנון מוסד חינוך ועל המתכנן להציגם בתכנית בהתאם לתקנים, אין בכך כדי לחייב את משרד החינוך לתקצב את |
| 651 | 1006-23 | 47b2472c-fa14-4947-afe4-9283bb0ce46c | approved | rejected | 2 | 0.875 | 89097a9b-a5ce-43ca-8546-0e227be7d178 | אולם ספורט נכלל בגדר "בינוי עבור בתי ספר" המותר בתכנית, בהיותו פונקציה אינהרנטית ואינטגרלית לשימוש בית הספר ולחללי הלימוד, גם כאשר הוראות התכנית מפרטות בתי ספר |
| 652 | 1006-23 | 3f231644-10ed-41ec-ab8d-121a2dc302f2 | approved | rejected | 2 | 0.8 | 597fa046-67cb-4b3c-b834-ab3aa49e58b5 | חריגה בהיקף הבינוי מעבר לקבוע בפרוגרמה למוסד קיים אינה שוללת, כשלעצמה, את היות הבינוי ראוי ותואם את הוראות התכנית התקפה, מקום שהדבר מוצדק בגודלו של המגרש ובהיות |
| 653 | 1006-23 | f6debd07-0a36-4c8d-a165-7751ddceb79c | approved | rejected | 2 | 0.875 | c5ec1ab8-8938-468d-b36b-11386fbacf68 | ועדת הערר מכירה בהנחיות משרד החינוך — המגדירות מהו 'בינוי אופטימלי' לבית ספר (אולם ספורט, ובהינתן היקף כיתות מסוים גם אולם רב-תכליתי) — כשיקול תכנוני רלוונטי הת |
| 654 | 1006-23 | 285365ef-00c8-4e88-b845-7e82bd3bdbb0 | approved | rejected | 2 | 0.825 | be6a431b-cbdd-43e0-8d0f-c47a8117d320 | פעילות קהילתית הנערכת בבית ספר בשעות אחר הצהריים עבור תלמידי בית הספר תושבי השכונה עשויה להיחשב שימוש נלווה לשימוש העיקרי המותר (בית ספר), ובהיותה כזו אין בה פס |
| 655 | 1006-23 | f73a5b77-453d-4dc7-814c-e99da0070dad | approved | rejected | 2 | 0.875 | e7f79078-0085-4aed-b163-4578ba0f2646 | שימוש עבור מתנ"ס / אגף קהילתי אינו נמנה על השימושים הציבוריים ממשפחת "החינוך" ("בתי חינוך"), אלא מהווה שימוש קהילתי לטובת כלל האוכלוסייה; תוספת אגף למינהל קהילת |
| 656 | 1006-23 | 75df2049-72b4-4516-b792-51884f470bcd | approved | rejected | 1 | 0.9 | 814cfce7-81a9-49b7-bb2a-af2178cfbe0a | מקום בו התכנית קובעת מגרש לבניית בניין ספציפי באופן מפורש, ברור ושאינו משתמע לשתי פנים, אין היא מותירה כל גמישות ביעוד או בשימוש אחר על המקרקעין. |
| 657 | 1006-23 | 069a2925-6314-4521-9963-dad4434a2ecd | approved | approved | 2 | 0.9 | 0b857455-1741-4bfc-81dd-cda80a3a6be8 | זהות הגורם המממן את הקמת המבנה — בין נדבן מחוץ לארץ, נדבן מקומי, עמותה או גוף ציבורי — אינה משפיעה על פרשנות הוראות התכנית התקפה ועל הכרעת מוסד התכנון בדבר התאמ |
| 658 | 1006-23 | 8096418c-0875-4b23-8fc2-d46689337886 | approved | rejected | 3 | 0.7567 | f65bf037-7928-421e-b641-0a0fe1ea35b1 | שימוש קהילתי מובהק מאופיין בפעילות המיועדת לכלל האוכלוסייה על גווניה השונים, להבדיל מפעילות חינוכית-ערכית המיועדת לקבוצת אוכלוסייה ספציפית, שאינה עולה כדי שימוש |
| 659 | 1006-23 | 40015909-0349-4d82-9e36-4f6a08f03d55 | approved | rejected | 2 | 0.8 | 424a15c3-a5b6-473b-a541-820638c705d0 | מסמכי המענק של גורם מממן, המייעדים את הבינוי לשימוש מסוים, עשויים לשמש נדבך ראייתי בקביעת ייעוד השימוש המבוקש ובבחינת התאמתו להוראות התכנית התקפה. |
| 660 | 1006-23 | 0bdfd080-bae5-47e4-a6dc-10719754e448 | approved | rejected | 2 | 0.9 | a1fe27f3-0ff7-4151-9f58-8cb518f826bf | כאשר אולם רב-תכליתי נועד לשמש את בית הספר ומהווה חלק מהפרוגרמה שלו, אין לדרוש מקומות חניה ייעודיים עבור האולם, ודי בעמידה בתקן החניה הנדרש עבור בית הספר עצמו. |
| 661 | 1006-23 | 0dc52a7a-149d-4672-bab4-85ea2fa46b4f | approved | rejected | 1 | 0.9 | 606cb3a6-2e79-445e-a766-abfa7cf45b17 | מאזן החנייה לאולם רב-תכליתי העומד בפני עצמו מחושב לפי הוראות תכנית החנייה החלה (תכניות 5166 ו-5166ב'), המקנות תקן של מקום חניה אחד לכל 50 מ"ר. |
| 662 | 1006-23 | eeab4e29-5c5a-432d-92e9-3f92c8eb2051 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 4a3dda12-ab48-437b-a945-baed212cf51b | פגם או אי-סדר בהתנהלות המנהלית שקדמה לבקשת ההיתר — לרבות זהות הגורם המנהלי שקידם את הבקשה בתחילת הדרך — אין בו כדי לשנות את הסיווג המהותי-העקרוני של השימושים על |
| 663 | 1006-23 | ae0c98b4-a406-44c6-a058-6dc2e5265675 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 2a8b3e65-1825-4214-9149-94fca6fb150b | שימוש משותף במבנה ציבורי המיועד על-פי תכנית תקפה לשימוש עיקרי מסוים, מותר ואינו סותר את הוראות התכנית, ובלבד שהשימוש הנוסף עולה בקנה אחד עם הייעוד שנקבע בתכנית |
| 664 | 1006-23 | 66b05d23-4a70-4968-8828-7d810471bf58 | approved | rejected | 1 | 0.8 | f5bc2143-b457-4035-9213-1cb1ad851f79 | כאשר בקשה להיתר נסמכת על תכנית ישנה, ראוי שהוועדה המקומית תפרסם את הבקשה ליידוע הציבור ותקיים הליך של שמיעת התנגדויות, אף אם אין חובה פורמלית לכך. |
| 665 | 1007-01-25 | bf95265d-0e73-4a95-bc8b-41ae331416a0 | approved | approved | 2 | 0.9 | 68b30121-107a-454a-858c-59a2d406a29f | כאשר על פני הדברים אין למבקש ההיתר זכויות בנייה לפי דיני הקניין, רשאית רשות הרישוי שלא לקיים דיון בבקשה עד שהסוגיה הקניינית תתברר בבית המשפט; אולם מקום שהזכויות |
| 666 | 1007-01-25 | c2119a98-ab45-4fd0-8b41-f9322dedc976 | approved | approved | 2 | 0.9 | 0074ad67-1c85-4cdf-8711-e3ef5d29c055 | כאשר רשות הרישוי סבורה כי אין בידי מבקש ההיתר 'תימוכין קנייניים', עליה לעכב את הבקשה עד להכרעה בסוגיה הקניינית, ואין היא חייבת להכריע בהיבטים התכנוניים של הבקשה |
| 667 | 1007-01-25 | bac55981-6f3f-42e0-89ea-c4f908f73aad | approved | rejected | 1 | 0.9 | 368c344c-2a3f-4145-987f-06d34a63b7c1 | השאלה באיזו מידה על רשות הרישוי להתייחס לשאלות קנייניות היא מורכבת: מחד, אין היא אמורה לדון בשאלות קנייניות החורגות מסמכותה, ומאידך עליה להפעיל שיקול דעת בשאלה |
| 668 | 1007-01-25 | 2328be0a-ddc1-40b3-a39c-bcb7e134318d | approved | approved | 2 | 0.9 | 2f83f3f7-16c2-4a02-94a6-12abed76e93a | בביקורת שיפוטית על החלטת רשות רישוי בעניין תימוכין קנייניים, השאלה אינה האם למבקש ההיתר זכות קניינית, אלא האם החלטת רשות הרישוי חורגת ממתחם הסבירות. |
| 669 | 1007-01-25 | 58fb8382-cb4f-49c9-81f1-eda9483df8bd | approved | approved | 2 | 0.9 | 5aefc734-f5d6-4f6c-8162-a4fb151f2246 | הפסיקה בעניין טליאט המאפשרת לרשות הרישוי להסתפק בתכנית חתומה על ידי 75% מדיירי הבית המשותף כראיה לתימוכין קנייניים, מקנה רשות בלבד ואינה מטילה חובה; משכך, החלטה |
| 670 | 1007-01-25 | f1e44d15-ea11-42f0-a61e-07ac7c05a24b | approved | rejected | 1 | 0.8 | 91cb1c47-1544-4e7b-ba28-3bef2a978e0a | רשות הרישוי אינה רשאית לעכב דיון בבקשה להיתר בנייה עד להכרעה בשאלה קניינית כאשר מבקש ההיתר הצביע על "תימוכין קנייניים" לזכויותיו (כגון זכויות רשומות בפנקס הבתים |
| 671 | 1007-01-25 | a849f761-db06-44a8-883e-a5eb02738712 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 48bf7684-a274-48b3-9d73-845ad5afaab3 | למוסד התכנון נתון שיקול דעת לעכב את הדיון בבקשה להיתר במקרים המתאימים לכך; מתחם הסבירות במצבים אלה רחב ויכול לכלול הן את עיכוב הדיון והן את קיומו, וכל מקרה נבחן |
| 672 | 1007-01-25 | 8c20c498-1144-4688-b3d4-850f6abf3f31 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 807ce4c9-a5d8-46cc-9e1c-84d825d18364 | הדיון התכנוני בבקשה להיתר אינו משנה את מצבת הזכויות הקנייניות במקרקעין, אינו מכריע במחלוקות קנייניות, ואינו חוסם בעל זכות במקרקעין מלפנות לערכאה המוסמכת לקבלת ס |
| 673 | 1007-01-25 | 35f793e1-866e-431d-8d50-9a43d231ff51 | approved | rejected | 2 | 0.85 | d4efa2bd-6686-4441-bf0b-b5ba52ae0105 | בית המשפט העליון לא נוהג להתערב בהחלטת ועדה מקומית לקיים דיון בבקשה להיתר, קרי בהחלטה שלא לעכב את הדיון; מכאן שהחלטת רשות התכנון שלא לעכב את הדיון בבקשה אינה מצ |
| 674 | 1007-01-25 | b8b20d53-4687-4f32-b2dc-7207e089589d | approved | approved | 2 | 0.9 | c12e1d1a-fc7d-45a6-ae1e-f93aeaa5081e | כאשר קיימת מחלוקת כנה באשר לזכויות הקניין במקרקעין, פועלת המחלוקת לטובת מבקש ההיתר במישור התכנוני, ועל מוסד התכנון לדון בבקשה להיתר לגופה — וזאת מבלי שתהיה בהכר |
| 675 | 1007-01-25 | 66ccf6a7-3e4b-4c35-855e-600e76285b82 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 2cdc696e-80f6-4599-a0c2-a9d75113b2f7 | גם בהיעדר מלוא הרוב הדרוש מבעלי הזכויות לבקשה להיתר, יש מקום לדון בבקשה ולא לעכבה, הואיל ולא ניתן לשלול כי לאחר הוצאת ההיתר יצליח מבקש ההיתר להחתים את יתר בעלי |
| 676 | 1007-01-25 | 89f8c363-21f3-4ea3-ac49-ed2f3baa9ace | approved | rejected | 3 | 0.86 | 989bc863-443d-493b-a268-d726683c5110 | ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענות בדבר חזרת בעל זכויות במקרקעין מהסכמה שנתן להגשת בקשה להיתר, לרבות טענות בדבר אופן השגת החתימות או טענות למרמה וזיוף; טענות מסו |
| 677 | 1007-01-25 | 34a4d053-c64b-493d-9d00-96d595130a75 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 514c5128-2502-4b90-8176-0908743501d6 | טענות קנייניות בדבר זכויות ברכוש המשותף או הצמדתו לדירות אינן מצדיקות עיכוב הדיון התכנוני בבקשה להיתר, ומקומן להתברר בערכאות האזרחיות המתאימות ולא בפני ועדת הער |
| 678 | 1007-01-25 | c8aedb49-7a88-4586-9b3a-d2bab96f1fe4 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 30d71781-8fa7-4980-a344-529c358a39be | הרחבת דירה בבית משותף כלפי שטח המהווה רכוש משותף היא עניין שבשגרה בהליכי רישוי ובנייה, ואין בעובדה שההרחבה נעשית כלפי הרכוש המשותף ולא כלפי שטחו הפרטי של בעל זכ |
| 679 | 1007-01-25 | 0a5fa45a-50e4-42bf-a727-e95fdcdec84b | approved | rejected | 2 | 0.9 | 40602872-0bd2-4ddd-a1dc-7bfb5b9e3ca9 | מוסדות התכנון בוחנים את תנאי-הסף הקנייני על פני הדברים בלבד — האם קיימת הסכמה (חתימה) המהווה "כרטיס כניסה" — ואינם מכריעים בטענה לחזרה מן ההסכמה; טוען לבטלות חת |
| 680 | 1007-01-25 | 3b229d3c-dab4-44e9-a6cd-32ed238d85e1 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 110962ed-91ab-45a0-949f-0c0485a90d4a | לוועדת הערר אין סמכות לדון ולהכריע בטענות קנייניות (לרבות טענות לפי חוק המקרקעין או לפי תקנון הבית המשותף) במסגרת הליך רישוי; הדיון בבקשה להיתר מתמקד בהיבט התכנ |
| 681 | 1007-01-25 | 52f8ba6b-5f65-445b-946a-51ff5acb8d32 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 93d53598-f15a-440c-882d-e07fa95fd4b4 | אין חובה כי מבקשי היתר יוכיחו עמידה בכל הוראות חוק המקרקעין כתנאי לדיון התכנוני בבקשה להיתר. |
| 682 | 1007-01-25 | 4382521c-8b61-408e-885c-1d02778955ca | approved | rejected | 2 | 0.9 | 38aec13d-1a10-42e0-bab1-f75b6cd98cde | סעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין מאפשר הוצאת חלקים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה מסוימת גם ללא הסכמת כל בעלי הזכויות, והוא גובר על הוראות אחרות בחוק המקרקעין המחייבות הס |
| 683 | 1007-01-25 | 79a66903-0f99-4f3e-a063-65c11266d647 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 90cf5e56-0dc1-46c3-be05-29255a75974a | טענה שהועלתה לראשונה במהלך הדיון בערר ושלא נכללה בכתב הערר מהווה הרחבת חזית אסורה, ודינה להידחות על הסף, אלא אם הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות העלאתה לראשונה בדיו |
| 684 | 1007-01-25 | 73f5eb1d-2e32-46e1-94c3-1c6b984bbf55 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 807a7e54-ee4c-4f63-8c37-be25d83c649e | כאשר תכנית כוללת הוראת יחס הקובעת כי היא כפופה לתכנית קודמת אך במקרה של סתירה ביניהן יגברו הוראותיה, ומתקיימת סתירה של ממש בין התכניות — יחולו הוראות התכנית המא |
| 685 | 1007-01-25 | a78caf52-b18a-4424-8ed7-a995dd4ed980 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 01d939a0-63b4-4852-9220-3e770d7ce45d | סתירה בין תכניות מתקיימת מקום בו תכנית אחת מעניקה זכויות בנייה למגרש כולו מבלי לקבוע מתווה למימושן, ואילו תכנית מאוחרת מעניקה זכויות בנייה לכל יחידה בנפרד בהתאם |
| 686 | 1007-01-25 | 0b4f9ea1-31aa-4fc8-bb7a-520a4f28b94b | approved | rejected | 2 | 0.825 | b7d269d1-bc32-4e6b-b18d-ff15e808686a | אין זה סביר להתנות מימוש זכויות בנייה שהוקנו בתכנית מאוחרת ועדכנית, המעניקה זכויות פרטניות לכל יחידה וקובעת את אופן הרחבתה, בעמידה בדרישה מתכנית קודמת שקבעה זכו |
| 687 | 1007-01-25 | f26e0b47-e3cb-49aa-aa50-e695db8888f0 | approved | rejected | 3 | 0.81 | 221e1b08-e4a9-429d-b3fb-3000b5c38e83 | דרישה להסכמת כלל בעלי הדירות כתנאי למימוש זכויות בנייה (כגון בנייה על הגג או הרחבת דירות) נגזרת מהוראה מפורשת בתכנית החלה; מקום שבו התכנית הרלוונטית אינה כוללת |
| 688 | 1007-01-25 | 366e37ee-618d-49f4-9fa9-2476f4e93dc5 | approved | rejected | 2 | 0.9 | bee7dc3f-4d8a-428d-b34f-608bd0aae1e0 | שיקול בעל אופי כלכלי, להבדיל משיקול תכנוני, אינו מהווה עילה להתערבות ועדת הערר בהחלטה תכנונית של הוועדה המקומית; משעה שטעמיו של מבקש ההתערבות אינם תכנוניים, אין |
| 689 | 1007-01-25 | c770022d-bafe-4773-9def-7ce509f252f9 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 064482a6-8448-4ac6-b958-cb43f174d2d9 | החלטה המאשרת בקשה להיתר בנייה אינה מהווה אישור לפי חוק המקרקעין ואינה גורעת מחובת מבקשי ההיתר לעמוד בהוראותיו; מבקש היתר המקדם את בקשתו טרם הכרעת הערכאה המוסמכת |
| 690 | 1007-01-25 | 2fb783be-e800-41da-aef2-836907b89cb1 | approved | rejected | 2 | 0.9 | ed204b10-616d-4041-9153-0e1dba7b29b5 | מקום שתכנית קובעת כי נספח הבינוי מחייב לעניינים מסוימים שפורטו בה במפורש, יש לפרש את ההוראה כמחייבת אך לאותם עניינים שפורטו ולא מעבר להם; רכיבים אחרים המוצגים ב |
| 691 | 1007-01-25 | 3698a094-14de-41db-a4ec-acc5104ce23e | approved | rejected | 2 | 0.9 | d60dbcd1-dd22-4cb0-8d95-b9fb1422de3b | משנמצא כי המוצע אינו סוטה מהוראה מחייבת ואין צורך בהקלה, מתייתר הצורך לבחון את המבחנים שנקבעו בפסיקה לאישור הקלה; מבחנים אלו רלוונטיים אך מקום שבו נדרשת הקלה. |
| 692 | 1007-01-25 | 714370a4-de36-4f5d-89cc-b8cf22d65196 | approved | rejected | 3 | 0.79 | 844b9fcf-f90b-4b6f-a93d-b1972b7de915 | כאשר נספח בינוי מחייב של תכנית מתיר ממילא בינוי ללא נסיגה בחלק מהקומות, אין צורך בהקלה לגבי אותו חלק; ההקלה נדרשת אך ורק לאותו רכיב בנייה החורג מהוראות התכנית א |
| 693 | 1007-01-25 | 74773a75-12eb-4f83-a575-dd97904eb862 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 519a3ccf-a182-47f0-bfc9-3fbea7601489 | ועדת הערר לא תתערב בפתרון אדריכלי שאינו מיטבי (כגון הצבת גרם מדרגות למול פתחים), מקום שבו התכנית החלה היא 'נדיבה' ומאפשרת הרחבה משמעותית תוך התמודדות עם אילוצי |
| 694 | 1007-01-25 | 8f892674-6205-4ce7-9c6d-c4e517984d81 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 45f10fb0-23dc-4769-8e6f-fedc78053288 | מקום שתכנית קובעת הוראת בינוי מחייבת (כגון קו נסיגה) אך אינה קובעת במפורש כי סטייה ממנה תהווה סטייה ניכרת — נתון לוועדה המקומית שיקול דעת להחליט אם הסטייה נכנסת |
| 695 | 1007-01-25 | daff674f-2c60-423d-97a1-7478d26c5928 | approved | rejected | 1 | 0.8 | 2e548451-d5d8-4ccd-8c70-3890361f7564 | חריגה נקודתית בלבד מדרישת הנסיגה לצורך הקמת ממ"ד, כאשר יתר הקומה נבנית בנסיגה כנדרש, אינה משנה את אופי הבניה בתחום התכנית ואינה פוגעת באופי וחזות הסביבה, ולפיכך |
| 696 | 1007-01-25 | df748e2b-fcc7-44bb-a8ef-5db005b485ee | approved | rejected | 2 | 0.9 | 8643bd58-a740-499c-b012-968de6cae7f2 | הקמת מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים) בבניין רב-קומות נעשית בהכרח בצורת "מגדל" — זה על גבי זה — מטעמים קונסטרוקטיביים ומיגוניים, ולפיכך לא ניתן להקים ממ"ד בקומה ג |
| 697 | 1007-01-25 | 9f3fba01-0a07-4678-ab99-cca78edc7852 | approved | rejected | 0 | 0.0 | d15e6b3f-dc2c-4946-874d-e74bdd6f137a | בהפעלת שיקול הדעת לאישור או לסירוב של בקשה להקלה רשאי מוסד התכנון להיעזר במספר פרמטרים שהותוו בפסיקה, ובהם: קיומה של הצדקה תכנונית; היקפה ועצימותה של ההקלה; מוע |
| 698 | 1007-01-25 | ebc61775-d9da-4efc-ab7d-deb3a408ef35 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 953161ea-a5d7-46d8-b2b8-5541819c24d5 | תכנית מתאר תקפה מחייבת כל עוד לא בוטלה, ואין הצדקה להתעלם מהוראותיה גם כאשר נטען כי תכליתן המקורית הפכה ל"תיאורטית" נוכח המציאות בשטח (כגון ריבוי הרחבות בנייה ש |
| 699 | 1007-01-25 | 093b8d42-6433-4d4e-9682-7b7f792a368d | approved | rejected | 3 | 0.8567 | be563b0b-13b9-45b8-ba8a-9f76ce5e3b94 | תכלית הדרישה לאישור תכנית בינוי עקרונית בעת אישור הרחבת בנייה במבנה משותף היא, בעיקרה, להבטיח כי ההרחבה המוצעת לא תמנע מבעלי דירות אחרים באותו מבנה לממש בעתיד א |
| 700 | 1007-01-25 | 6b9c2aff-b9e9-45c9-ab36-1fd70899e15b | approved | rejected | 3 | 0.7433 | b07a5b8b-cbdd-4ca2-8f86-cd002810f852 | תנאי בתכנית המחייב הגשת 'תכנית בינוי' כוללת לבניין, שתכליתו להבטיח את האפשרות לממש את הזכויות עבור כלל הדירות גם לאחר מימוש הזכויות בדירה אחת, אינו מחייב את יתר |
| 701 | 1007-01-25 | c80e58ef-f036-4adc-ba46-f60f78641339 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 50505641-e2fb-4767-aa71-adae4c71e906 | פגם שנפל בהחלטת הוועדה המקומית אינו מצדיק בהכרח את ביטולה; ועדת הערר רשאית להותיר את ההחלטה על כנה ולרפא את הפגם באמצעות התניית הוצאת ההיתרים בתנאים מתקנים, חלף |
| 702 | 67278-12-23 | ae073671-c313-48a2-bfd2-657effd987da | approved | approved | 3 | 0.9333 | 9a6e820e-0990-4ba5-a92a-29b7e5b2f782 | בית המשפט לעניינים מנהליים אינו יושב כערכאת ערעור המחליפה את שיקול הדעת התכנוני-מקצועי של ועדת הערר בשיקול דעתו שלו, והתערבותו בשיקול דעתה של רשות התכנון תיעשה |
| 703 | 67278-12-23 | 066e52d6-523a-4567-bcf8-6408d0a8c15c | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | bf3187dc-ce36-4ef5-8359-df867d0cb7ec | בית המשפט לעניינים מנהליים לא יתערב בנקל בהחלטת ועדת הערר כאשר זו ביססה את קביעותיה העובדתיות על חוות דעת של שמאי מכריע או שמאי מייעץ. |
| 704 | 67278-12-23 | 7e21fc74-769e-4e0e-bd9c-505c51908629 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 8e7c61c9-6309-465b-8486-8f54ea48ebf8 | בית המשפט ינקוט אמת מידה מצמצמת בהתערבות בחוות דעתו של שמאי הבוחן ירידת ערך מקרקעין, התערבות השמורה למקרים בהם נפלה בחוות הדעת טעות מהותית או דופי חמור, או שהשמ |
| 705 | 67278-12-23 | ec6d36c9-a973-4fb0-a19d-ba7010c3294d | approved | approved | 3 | 0.95 | 09d2c988-78f1-4780-b7ee-101359712f9e | לצורך אומדן פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה יש לשום את המקרקעין הן לפני אישור התכנית הפוגעת והן לאחריו, כאשר הפגיעה בת-הפיצוי היא ההפרש (גריעת השווי) בין |
| 706 | 67278-12-23 | 81bbcf67-1b00-4e84-872f-5e7a64b52b03 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 38096d07-4587-47c4-ae9e-cd9e2d907d6d | הוועדה המקומית חייבת להפעיל את סמכותה ושיקול דעתה התכנוני לפי אמות המידה של המשפט המנהלי, ולבחון כל בקשה לגופה על פי נסיבותיה הקונקרטיות; אין הצדקה לציפייה שבקש |
| 707 | 67278-12-23 | 55bbbdb0-cd3f-452c-bcea-7d6f56fbab80 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 865296b5-1d43-421c-849c-e3181445150e | מקום שתכנית קובעת בתא שטח נרחב אך "כתמים" של ייעודי קרקע בלא הוראות מפורטות, סביר להתנות מתן היתר בנייה בקיומה של תכנית מפורטת התואמת את היקף השטח ובוחנת את תנא |
| 708 | 67278-12-23 | 55d74152-277b-440c-9609-f2a30fec20c8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 8392c7b5-51db-4be8-a392-3685e6cd28ff | עצם הצורך באישורה של תכנית מפורטת לצורך מימוש זכויות בנייה אינו מעיד בהכרח על מהותה או על השפעתה הכלכלית של אותה תכנית; תכנית מפורטת עתידית עשויה שלא רק שלא לפג |
| 709 | 67278-12-23 | 8bf806e7-65db-4990-b617-e39d10cf63c5 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | abd541b6-e080-40fe-9391-f2f6efd225df | הסמכות לאשר תשריט חלוקה נתונה לשיקול דעתה התכנוני של הוועדה המקומית, ואין עליה חובה לאשרו אף בנסיבות פשוטות ובחלקות קטנות; עליה להפעיל את שיקול דעתה התכנוני לפי |
| 710 | 67278-12-23 | 45d3b8ed-c973-4bef-b7fd-65d28cd704dc | pending_review | rejected | 3 | 0.8567 | fa489570-4c40-402c-8ea4-af29528d6bec | בשומת היטל השבחה אין לראות את זמינות זכויות הבנייה במצב התכנוני הקודם כתלויה אך ורק באישור תשריט חלוקה, שכן זמינות הזכויות נבחנת על פי מכלול ההיסטוריה התכנונית |
| 711 | 67278-12-23 | ae004cc9-e255-4300-abbb-1c5f050b901e | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | a5ebcfbb-3b70-46c8-882d-4331dedd2ad8 | בקביעת שווי המקרקעין במצב התכנוני הקודם לצורך פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, אין להפחית מן השווי בשל ציפייה תכנונית להפקעה עתידית של חלק מהמקרקעין. |
| 712 | 67278-12-23 | 481e287f-5497-4f26-8ad0-fb7f277a43a3 | approved | approved | 3 | 0.9267 | e359a084-f114-49f7-aecd-7937373f1090 | זכות הפיצויים בגין פגיעת תכנית (סעיף 197 לחוק התכנון והבניה) נפרדת מזכות הפיצויים בגין הפקעה: זכות הפיצוי לפי סעיף 197 קמה עם אישור התכנית הפוגעת, הקודמת תמיד ל |
| 713 | 67278-12-23 | 35eed446-5a91-4af7-ac38-7e21e8c619f9 | approved | rejected | 3 | 0.91 | da2ed7a5-4b56-4794-b26e-d548daf034ec | בעת שומת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק בגין שינוי ייעוד, אין להפחית משווי המקרקעין שיעור המשקף הפקעה עתידית ללא פיצוי (כגון 40%), כל עוד אין הוראת חוק המתירה פגיעה |
| 714 | 67278-12-23 | 4368b7d6-7ad8-4858-b786-b529410d7a0c | approved | rejected | 3 | 0.9167 | e286e18a-024e-443c-9403-fb03d0653db4 | בקביעת שווי המקרקעין לצורך פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה יש לנטרל משווי הקרקע את ציפיות השוק להפקעה עתידית ללא פיצוי, וזאת משיקולים של עקרונות יסוד הר |
| 715 | 67278-12-23 | 68371ddf-7107-4d73-af5a-9ba2d017fffb | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 99ccae25-7207-4d3e-887f-93c72fef7629 | ציפיית קונה סביר להפרשת מקרקעין לצורכי ציבור, אף שהיא עשויה להיות רלוונטית מבחינה שמאית לקביעת שווי השוק, יש לנטרל אותה משווי השוק של המקרקעין במצב הקודם מטעמי |
| 716 | 67278-12-23 | 53e0253a-d688-460a-a642-44902d54df9d | approved | approved | 3 | 0.9267 | 76058c9d-70e1-4e96-abc0-0cfbbd2eae4b | בעריכת שומה לחישוב שווי מקרקעין במצב הקודם, יש לנטרל "הפקעה עתידית קונקרטית" של המקרקעין הנובעת מייעודם לצרכי ציבור על פי התכנית הפוגעת עצמה, ואין לזקוף ערך נפר |
| 717 | 67278-12-23 | 52f5c599-d2bc-4a78-9ac8-95650e4c6674 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 22d7ee9e-d8f8-40dc-b77b-e1c8d92711c5 | בחישוב היטל השבחה, שיקולים הנעוצים בתכלית החקיקה גוברים על עקרונות שמאיים "טהורים", ולפיכך ההתחשבות בהשפעת ציפיות השוק על מחיר הקרקע ערב אישור התכנית המשביחה צר |
| 718 | 67278-12-23 | cdff0cde-6f0c-4829-8f36-1484431337ce | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 2ef0ddea-1797-41ec-877e-448dff31efe9 | בהערכת שווי קרקע במצב קודם אין להפחית משוויה בשל הפרשות צפויות לצרכי ציבור כאשר להפחתה אין עיגון בתכנית הסטטוטורית החלה על המקרקעין; גודל החלקה, היותה לא-רגולרי |
| 719 | 67278-12-23 | 2ee91ca7-e304-4f9b-992f-64eff044005e | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 46e10325-3336-42f3-b6a9-ba32f420d62d | הלכת אורה כהן בדבר ניטרול ציפיית ההפקעה משווי הקרקע אינה מוגבלת בתחולתה למקרים שבהם החלקות קטנות, אין צורך בחלוקה מחדש, או זכויות הבנייה זמינות; פרשנות המצמצמת |
| 720 | 67278-12-23 | 0ef1ae97-ea66-4491-a61c-da99552d9725 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | e6d65801-6193-4296-afe7-7f2a61bebe31 | בעריכת שומה לחישוב שווי קרקע במצב הקודם אין להפחית משווי הקרקע ציפייה תכנונית המבוססת על הערכות כלליות או על ספקולציות; הפחתה כזו טעונה ביסוס בתשתית עובדתית-תכנ |
| 721 | 67278-12-23 | d54b30b9-b1c8-431c-9f95-1fe233df3455 | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 3d3716bf-7231-4cc9-8287-31512fdfa401 | בהערכת שווי מקרקעין לצורך פיצויים לפי סעיף 197, על השמאי לנטרל מן המחיר במצב התכנוני הקודם את ציפיות השוק להפקעה עתידית צפויה שאינה מעוגנת בתכנית סטטוטורית; אין |
| 722 | 67278-12-23 | c9acd023-fcfb-4355-a44a-2dbfd61a2cb5 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | caca1724-8e19-42e1-a428-37b1b477d739 | יש להתחשב בשווי שמקורו בציפייה לשינוי תכנוני משביח רק כאשר מדובר בפוטנציאל תכנוני קונקרטי וקרוב לוודאי, שביטויו המינימלי הוא תכנית שהופקדה; משכך, על עורך השומה |
| 723 | 67278-12-23 | 129f25ed-7085-475f-832e-c2c488f0a0bd | approved | rejected | 3 | 0.91 | 5bc6aae5-bae0-4471-b38a-bd9e7e8936eb | משהופקדה תכנית המבססת ציפייה לשינוי תכנוני, חל סטנדרט הוכחה מקל שלפיו די בעצם ההפקדה כדי להתחשב בשווי שיסודו באותה ציפייה, ואין צורך להוכיח "דבר מה נוסף" בדבר ס |
| 724 | 67278-12-23 | 1844e993-a7d5-4c6a-bc7d-77bd082e4dd9 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 4e4dd4f5-5b27-4300-8417-a2d5227894a8 | סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מאזן בין זכות הקניין של בעל המקרקעין לבין האינטרס הציבורי בפעולה תכנונית סדירה; ציפייה או תקווה גרידא של בעל המקרקעין לשינוי תכנוני |
| 725 | 67278-12-23 | d51878ac-3b0a-49df-a0f1-9413c44df3ef | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 53a929c2-43e6-442f-9b9e-30bbb9b7ce16 | בעת אומדן שווי המקרקעין במצב התכנוני הקודם לצורך הערכת היקף הפגיעה, על השמאי (ובהתאמה על ועדת הערר) להתבסס אך ורק על הזכויות, הייעודים, ההפרשות והמגבלות הנגזרים |
| 726 | 67278-12-23 | 57a727b7-ff6e-43e9-a891-b90cc72268da | approved | approved | 3 | 0.9267 | 20195a34-89cc-4b2b-90f4-c3b10b1a2bf0 | לצורך קביעת מצבה התכנוני של קרקע במצב הקודם בתביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, אין די בכך שהמקרקעין מצויים במיקום מסוים שקיימות לגביו הערכות לפיתוח |
| 727 | 67278-12-23 | ad5aaa8e-91e0-4b68-b661-a49a52eb616b | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | aba0390b-f125-4370-895a-20adc7976c1b | במצב של מחלוקת פרשנית באשר להוראת חוק או תכנית, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את זכות הקניין; זכות הקניין היא זכות יסוד חוקתית שמשקלה באיזון הפרשני גובר על תכליו |
| 728 | 67278-12-23 | b0289704-0a65-4b48-b629-8affcc233404 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 64e0eb31-bc11-4961-a04b-a09d46f6d3f6 | בחישוב שווי מקרקעין ב'מצב הקודם' לצורך פיצויים לפי סעיף 197, אין להתחשב בציפייה לתכנון עתידי (כגון הפרשת שטח לצרכי ציבור) הנלמדת מתכניות שאושרו במקרקעין סמוכים, |
| 729 | 67278-12-23 | 6a558371-5309-4dcd-8527-93f230bb7641 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 4de1c486-3d25-4576-b54c-d20799a0cc10 | בתביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בעת עריכת שומה לקביעת שווי הקרקע במצב התכנוני הקודם ערב התכנית הפוגעת, אין להפחית משווי הקרקע ציפייה תכנונית המב |
| 730 | 67278-12-23 | 53c9dd44-355b-4ac1-aea4-837f39b0d0dd | approved | rejected | 3 | 0.9 | bfa46139-0f2f-4aa3-988c-5dc4df814cda | בעריכת שומה לחישוב שווי מקרקעין במצב הקודם יש לנטרל הערכות והשערות כלליות, ספקולציות ותכניות החלות על מקרקעין סמוכים; כן יש לנטרל ציפייה קונקרטית או כללית להפקע |
| 731 | 67278-12-23 | 3912efad-40ae-4994-a086-4ff0d809274f | approved | rejected | 3 | 0.8933 | d1cce313-1194-41d8-b565-047d14dbb749 | תכליתו של סעיף 197 לחוק התכנון והבניה היא לאזן בין זכות הקניין של בעל המקרקעין לבין האינטרס הציבורי בפעולה סדירה ויעילה של רשויות התכנון, באופן שמכווין את התנהג |
| 732 | 67278-12-23 | f51b53e5-61bd-49d5-8061-507b9c6d361d | approved | rejected | 3 | 0.8667 | ad492668-aa0c-4118-a249-cc126515b66b | אין להפחית משווי המקרקעין במצב התכנוני הקודם בשל פוטנציאל תכנוני שלילי המבוסס על הנחות, השערות וספקולציות, שכן מניעת פיצוי על יסוד זה חותרת תחת תכלית סעיף 197 ל |
| 733 | 67278-12-23 | 09e5e63f-c112-4d28-95c4-99180f834a7c | approved | rejected | 3 | 0.8767 | 7091e044-7cfb-4cef-a8b3-a582e6831371 | בקביעת שווי המקרקעין במצב הקודם לצורך שומת פיצויי ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, אין להפחית זכויות בנייה או יחידות דיור על יסוד ציפיות שוק סובייקטיב |
| 734 | 67278-12-23 | bc2c153b-e131-4b3f-94b0-d266a6a185fe | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 2665a1fb-14f5-44b0-b57b-7ed123fe4b6f | בחישוב שווי מקרקעין במצב הקודם יש להתחשב אך ורק בתכונות אובייקטיביות של המקרקעין המשפיעות על שווי השוק. הסכם שנטלו על עצמם חלק מבעלי המקרקעין (כגון הסכם עקרונות |
| 735 | 67278-12-23 | 893cf7eb-4425-411e-b169-305dff5ed4b7 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 5c738a24-24e9-41fe-b2da-16a72704f839 | בשומת השבחה ובחישוב שווי השוק של מקרקעין יש להתחשב אך ורק בנתונים שהם תוצר או תוצאה של התכנון המאושר; התחשבות בנתונים חיצוניים שאינם פועל יוצא של פעולת התכנון א |
| 736 | 67278-12-23 | bd2d8990-df70-4c2f-bd30-3af7252368ff | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 271a5dfa-3b7f-4401-b78f-2c77435397ad | חיוב מכוח כתב שיפוי או הסכמה חוזית בין יזם/בעל מקרקעין לרשויות התכנון, שלא נכלל בהוראות התכנית המשביחה, אינו בגדר "תוצאה" של התכנון שאושר ואין בו כדי לשנות את ש |
| 737 | 67278-12-23 | b8054e5c-10b2-4aeb-ae49-14d3d169d6f6 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | 5c60adb1-c334-4db8-9eb0-c15e4a887455 | בעת אומדן שווי מקרקעין במצב הקודם לצורך תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק, על השמאי לנטרל (או לחלץ) מן השווי את הסכומים הגלומים בציפיות השוק שמקורן אינו מתבטא במצ |
| 738 | 1200-12-25 | 031a7b9b-a5a6-405e-9a26-7a37d313eb33 | pending_review | rejected | 3 | 0.7933 | 6611ad46-c182-497f-bd3a-db6ba4146996 | פרשנות הוראות תכנית אינה פרשנות מילולית גרידא; יש לפרש את מילות התכנית לאור המהות התכנונית, המעשית וההגיונית שביסודן, ולקרוא אותן ביחד עם כלל המרחב הנורמטיבי — |
| 739 | 1200-12-25 | e9cbcda3-359c-4e23-8d13-b407ab2e7c15 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | bb4d8180-b20b-438a-a920-85f9e10354ee | תכנית הינה דבר חיקוק, והכללים החלים על פרשנותה הם הכללים החלים על פרשנות דינים בכלל; משכך, פרשנות הוועדה המקומית את התכנית כמוה כפרשנות חיקוק, ואין מקום להחיל ע |
| 740 | 1200-12-25 | 53d5cbcb-c722-4277-b0ff-87e6547c8f9e | approved | rejected | 0 | 0.0 | 6eefdc0d-9078-44c4-99da-3e1c7bb8d91b | לשון הוראות התכנית היא נקודת המוצא לפרשנותה, מתוך הנחה שאין מוסד התכנון משחית לשונו לשווא; על תכלית התכנית ניתן ללמוד הן מבחינה סובייקטיבית — כוונת מוסד התכנון |
| 741 | 1200-12-25 | eac4528f-1fc8-4cf7-ba28-0d7d7eb93836 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | cb44067c-a029-4be1-8c4d-5b07735b91c6 | השימושים העיקריים המותרים באזור מסוים נגזרים בראש ובראשונה מקביעתו התכנונית של האזור, המעצבת את אופיו ואת התאמתו לסביבה; לפיכך יש לפרש את השימושים המותרים על רק |
| 742 | 1200-12-25 | c36dd291-1476-46b9-bf81-4e7aef55f4bd | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 13accc6a-772a-41a7-85a0-0c11a08c5567 | שימוש נלווה (כגון מסחר ומשרדים) מותר בייעוד קרקע מסוים אך ורק כל עוד הוא משרת את השימוש העיקרי המאפיין את האזור ותלוי בו, ואינו עומד באופן עצמאי תחת הגדרת הייעו |
| 743 | 1200-12-25 | b14a5307-9b7d-4ccd-bd1e-b36a59bd2975 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | e57b3ad1-ea94-4cf4-89a6-11ac5c8f5e62 | בפרשנות הוראת תכנית המתירה "שירותים מסחריים נלווים" לשימוש עיקרי "כגון" דוגמאות מסוימות, המילה "נלווים" משמשת ככלל מגביל המתחם את היקף ההיתר, ואילו המילה "כגון" |
| 744 | 1200-12-25 | c2534c0e-dfa3-42f9-9a20-3db990a43f79 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 6bc3be88-593b-40a1-b77d-eecbc95fecec | פרשנותם של מוסדות התכנון לתכניות שאישרו או המצויות במרחב התכנון שלהם הינה עמדה בעלת ערך שיש ליתן לה משקל רב בעת פרשנות ויישום הדין; כל עוד פרשנות זו אינה בלתי ס |
| 745 | 1200-12-25 | 2d97644e-793f-4541-bc45-9724e948027a | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 081bdc12-f2d9-4a40-8a22-b7b978316650 | חזקת התקינות החלה על החלטות גופי התכנון אינה חזקה חלוטה אלא ניתנת לסתירה, ככל שמי שתוקף את ההחלטה מוכיח סטייה מהוראות הדין, חריגה מסמכות, או החלטה בלתי סבירה בע |
| 746 | 1200-12-25 | 2866e63f-ac1b-4edc-a40d-b8a00c873808 | approved | rejected | 2 | 0.825 | d117c36b-69ec-4b8e-bcaa-14b397b98d21 | בבחינת ייעודה המרכזי של קרקע יש לקרוא את התכלית גם לאור התכניות הקודמות החלות על המקרקעין; הוספת שימושים מסחריים נלווים במסגרת שימוש נלווה אינה משנה כשלעצמה את |
| 747 | 1200-12-25 | 2a8c8246-2e7e-4f21-abdf-5d7968e6f608 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 330eea55-6a22-4a9f-baff-785bef8605e6 | נספח הבינוי מהווה חלק ממסמכי התכנית על פי הוראותיה, וניתן ללמוד ממנו ומיחס המידות בין השטחים השונים שנקבעו בו על ההבחנה בין השימוש העיקרי לבין שימוש נלווה; שטח |
| 748 | 1200-12-25 | 77b16d32-9cd0-411a-a0cc-8621bce32deb | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | 667c4312-84dd-41a5-b961-2288b377dd74 | קידום תכנית על ידי מבקש ההיתר עצמו המשנה את ייעוד המקרקעין לייעוד התואם את השימוש המבוקש מהווה אינדיקציה לכך שאותו שימוש אינו מתיישב עם הייעוד הקיים ומצריך שינו |
| 749 | 1200-12-25 | c66db16c-98a4-495c-b98d-947007a4e35d | approved | rejected | 1 | 0.9 | af0b259d-4030-41fc-9a53-e478cc2ec330 | הליך תכנוני נעשה ככלל באמצעות הכנת תכנית, פרסומה להתנגדויות ודיון בהן, ובעקבות אישורה יינתן היתר בנייה התואם אותה; לכלל זה שני חריגים בלבד — שימוש חורג והקלה — |
| 750 | 1200-12-25 | ed3a5464-7e66-47f5-84bc-5bafce2a8b75 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 9b616511-ec0d-4244-bcf1-78af6f0ff8eb | בחינת בקשה לשימוש חורג מתכנית נעשית על פי מקבץ פרמטרים שגובש בפסיקה ובהחלטות ועדות הערר: עצימות השימוש החורג; היקף השימוש החורג; הפגיעה ו/או הרווח של צדדי ג' וש |
| 751 | 1200-12-25 | ca892c82-4828-4fee-b9f2-5a9361ec5505 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 470e85ce-42d8-4a67-a7df-617d983df8ff | הליך השימוש החורג לפי סעיף 146 לחוק נועד לאפשר, במקרים המתאימים, הוצאת היתר במציאות התכנונית המשתנה תוך סטייה מסוימת מהוראות התכנית התקפה, באמצעות הליך קצר ופשו |
| 752 | 1200-12-25 | 9bc72d9d-a4fd-49e3-a5b4-25487c3ab1fb | pending_review | rejected | 3 | 0.7933 | 46a3eaf7-96b7-4032-acb6-9e0ac44c160d | סמכות אישור השימוש החורג מוגבלת לפי סעיף 151(א) לחוק למקרים שאין בהם 'סטיה ניכרת' מהתכנית החלה, כך שהמונח 'סטיה ניכרת' מתחם את היקף הסמכות, וחריגה מהוראות תקנות |
| 753 | 1200-12-25 | ddf761de-1afa-4842-9b01-e8dfeb1ed7d8 | approved | approved | 2 | 0.9 | d7c61c76-8dee-4dcc-995d-28a4a1bca782 | מהווה סטיה ניכרת מתכנית, לעניין סעיף 151 לחוק, שימוש בבניין או בקרקע שיש בו שינוי מהשימוש שנקבע בתכנית והוא משנה את אופיה של הסביבה הקרובה. |
| 754 | 1200-12-25 | 60f77ca8-5d1c-43a3-93e4-d4e618a15ba8 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 080cbbca-2244-453b-a0ee-8edb112bcb72 | עצימותו והיקפו של שימוש חורג מבוקש נבחנים, לצורך הכרעה אם מדובר ב"סטייה ניכרת", בראש ובראשונה ביחס לתכנית התקפה החלה במקרקעין ולהיקף הבנייה הכולל שהיא מתירה. |
| 755 | 1200-12-25 | 65157c0b-af6b-476a-ae17-14bfebb39490 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 8255f474-3c2b-4c72-a67b-84f14c29d872 | שימוש מסחרי בהיקף ובעצימות התואמים מרחב עירוני, כאשר הוא מבוקש ביישוב כפרי, מהווה 'עצימות תכנונית' שקשה לאשרה במסלול המקוצר של שימוש חורג, שכן מסלול זה נעדר את |
| 756 | 1200-12-25 | 8bcb9428-c417-484b-9747-ddddbd25f05f | approved | rejected | 2 | 0.825 | d4c66570-a5f0-4daf-96d9-b17620165133 | במסגרת בחינת הפגיעה או הרווח של צדדי ג' והציבור בהליך שימוש חורג, יש לתת משקל ניכר להיקף ההתנגדות הציבורית המקומית; התנגדות רוחבית של חלק נכבד מן הציבור הסמוך מ |
| 757 | 1200-12-25 | c78e4d6d-8421-400c-a5c6-d71fb883244c | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 393ed02e-8cb8-4af9-9b89-1f3597ff6755 | כאשר השימוש המבוקש נועד לשרת צורך אזורי ולא צורך מקומי של היישוב, הפגיעה הצפויה במרקם הכפרי, בנוף, בתשתיות ובאיכות חיי התושבים הסמוכים גוברת על התועלת, ואינה מצ |
| 758 | 1200-12-25 | 056a4ffd-1a3a-448d-822a-941653f44ab4 | approved | rejected | 3 | 0.8567 | 9de83f8c-1466-4330-b896-27b6d2b47f93 | שימוש מסחרי החורג מהיקף של "שירות מסחרי נלווה" המשרת את באי המתחם, והופך לעוגן מסחרי-אזורי המושך תנועה, קהל ופעילות עצמאיים החיצוניים למתחם, מהווה מעבר משימוש מ |
| 759 | 1200-12-25 | 18aae1fa-a263-45df-8994-afe58069a33b | pending_review | rejected | 3 | 0.83 | 68a39bf3-4f4f-4b21-baf4-796c034a43d3 | עצימות השימוש לצורך בחינת שינוי מהותי נבחנת לא רק לפי ההיקף הכמותי, אלא גם לפי אופי הפעילות הצפויה והתשתיות התפעוליות שהיא מצריכה (פריקה וטעינה, חניה תפעולית, מ |
| 760 | 1200-12-25 | 99aa15ed-60ee-4f47-a731-0be659b91276 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 2868ea76-bd56-4d51-8a0c-3b9cdcce0f0b | תכניות המקודמות במקרקעין אשר התקבלו לבדיקת תנאי סף בלבד ומצויות בראשית הליכי קידומן במוסדות התכנון, בטרם התקיים בהן דיון משמעותי, אינן מלמדות על מגמת מדיניות תכ |
| 761 | 1200-12-25 | f5bb9d7f-ffbc-4b38-a8d4-66dc01f2a11e | approved | approved | 2 | 0.9 | a6361cbf-b6e1-41a2-9930-6ddadbfcfdd1 | הפרמטר של "צורך חיוני ודחוף" בבחינת בקשה לשימוש חורג נועד לבחון האם השימוש בא לענות על מחסור אמיתי ומיידי, שאינו ניתן להמתנה עד להשלמת הליך תכנוני סדור. |
| 762 | 1200-12-25 | 5d2bec46-f5f6-42d6-a921-838279274c3e | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 37e8cdee-8d29-4b70-b87f-a5f154d54545 | בהיעדר מצוקה אובייקטיבית המצדיקה מענה מיידי, אין לאשר שימוש חורג בעל השלכות רחבות, ויש להפנות את הסוגיה להליך קידום ואישור תכנית שבמסגרתו ייבחנו כלל השלכותיה. |
| 763 | 1200-12-25 | 40a01782-daab-4593-aa8f-c005ae81caf3 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 3d4cb324-e310-4516-b957-e450c45aed28 | חלוף הזמן ממועד אישור תכנית, כשלעצמו, אינו מבטל את התכנית ואינו ממיס את הוראותיה; הדרך הראויה לעדכון ייעוד תכנוני שהתיישן היא קידום תכנית חדשה בהליך הסטטוטורי ה |
| 764 | 1200-12-25 | 7007b5a0-d3dc-4264-bf8a-0dbc582c0923 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 49f55395-b609-431f-bef0-869f496ae643 | הוצאת היתרי בניה מכוח תכנית בשנים שלאחר אישורה מלמדת כי התכנית לא נזנחה וכי הגורמים המוסמכים ראו במימושה דבר נכון, ועל כן אין לראותה כתכנית שנזנחה. |
| 765 | 1200-12-25 | cfa83f92-6ad3-47f5-ad5e-fe4483e99d06 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 3d22b481-ebde-4b7d-bd9f-c0715f8fa46a | ההלכה הפסוקה ופרקטיקת ועדות הערר מכירות באפשרות לאשר שימוש חורג, אף בהיקף ניכר, כ'גשר תכנוני זמני' המחבר בין המצב התכנוני הקיים לבין הכיוון התכנוני העתידי המסתמ |
| 766 | 1200-12-25 | 5c16b468-4b58-4df7-ae19-1ed01bf55eef | approved | rejected | 3 | 0.79 | 51d029f8-136f-421f-a240-9affcd7b7527 | לא כל קידום תכנית במקרקעין מצדיק שימוש בכלי 'הגשר התכנוני'; תנאי הכרחי הוא קיומה של הרמוניה תכנונית מספקת בשלושה רבדים — השימוש החורג המבוקש, התכנית המפורטת המק |
| 767 | 1200-12-25 | 35367351-1f65-4ad5-937b-5b069e20df5c | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | bc53b1ac-9216-40b4-8eff-3eda0ac784cd | סימון של דרך קיימת בתשריט תכנית כ"דרך לביטול" מהווה אינדיקציה פרשנית למגמה תכנונית לצמצם את הנגישות התחבורתית למתחם, ולפיכך אינו עולה בקנה אחד עם אישור שימוש הצ |
| 768 | 1200-12-25 | 8da9e762-6950-48c8-8474-31bd2d9c438b | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | ebd0566f-3222-4bd3-b0af-3e515eb6a108 | אישור בקשה על רקע תכניות המקודמות וטרם הבשילו עלול להוות ניסיון להקדים את ההסדרה התכנונית הכוללת ולקבוע עובדות בשטח בטרם תידון התכנית הכוללנית באופן מסודר, ועל |
| 769 | 1200-12-25 | 2a11aecc-c2ca-40cf-b12b-1fb847cb89fb | approved | rejected | 2 | 0.9 | a322b20c-2037-4aa5-ac11-958111486027 | כאשר מקודמות במקביל תכנית כוללנית ותכנית מצומצמת הסותרת אותה, יש להעדיף את אישור התכנית הכוללנית תחילה, שכן היא נושאת את הראייה המקיפה על היישוב כולו ולא רק על |
| 770 | 1200-12-25 | a1d52168-2bec-4140-a3d3-8d185f07f006 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 4653d4b8-42cd-4bdc-8c08-eb2d9648858f | שימוש חורג הכרוך בניוד היקף משמעותי של זכויות בנייה אל חלל אטום, באופן המותיר חלקים נכבדים מן המבנה הקיים ללא זכויות בנייה ומחייב את אטימתם עד לאישור תכנית חדשה |
| 771 | 1200-12-25 | 0e897057-480f-4600-a3b5-22e94fae7e86 | approved | rejected | 3 | 0.79 | 6c851333-b731-49de-b185-d55e56687f5f | במסגרת בחינת בקשה לשימוש חורג יש לשקול את עקרון ההפיכות — מידת היכולת והסבירות להשיב את המצב לקדמותו בתום תקופת השימוש. ככל שההיתר מצריך השקעה הנדסית, כלכלית ות |
| 772 | 1200-12-25 | 3ad4a77d-22cf-48a7-9463-29ca3dbeb4d9 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 70c5db94-18fc-4e66-9442-684ee2611d7c | עקרון השקיפות בהליך התכנוני נבחן לפי מידת השמירה על שקיפות ההליך כלפי הציבור, ובכלל זה פרסום הבקשה, מתן הזדמנות סבירה להגשת התנגדויות, קיום דיונים פתוחים, והתחש |
| 773 | 57258-12-22 | 6c9396aa-4a07-4c8e-a4ec-b733561e9c92 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | 3ed9e015-65aa-4ad3-9163-398c2267519a | מועד החבות בהיטל השבחה מתגבש בעת אירוע ההשבחה (לרוב אישור התכנית המשביחה), בעוד שמועד התשלום נדחה למועד המימוש הראשון מבין שלושת אירועי המימוש הקבועים בחוק. יש |
| 774 | 57258-12-22 | 44d3007f-2fe7-4a45-b956-50e40c67e2f8 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | f0893146-bedf-4b77-9e7b-394665e27790 | תכליתו של היטל ההשבחה היא השתתפות בעל המקרקעין בהוצאות התכנון והפיתוח שהובילו לעליית ערך מקרקעיו, מתוך רעיון של צדק חלוקתי — מי שהתעשר אך בשל פעילות נורמטיבית ש |
| 775 | 57258-12-22 | 17141528-d29c-4e4d-a084-54faac7bb1df | approved | approved | 3 | 0.9267 | bc46b5bd-1cdc-4950-b9cd-868105bc0b90 | בית המשפט יתערב בקביעותיו של שמאי מכריע רק במקרים יוצאי דופן: כאשר הממצאים נסמכים על מסד עובדתי בלתי הולם, כאשר ההנחות שבבסיס חוות הדעת אינן הגיוניות, כאשר השמא |
| 776 | 57258-12-22 | 25f68693-5074-4d73-87e6-e64aa729a2a1 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 4c6bfeb0-8238-4a91-814e-208b4cae94c2 | לצורך חישוב היטל השבחה יש להעריך את שווי המקרקעין בהתאם למצבם התכנוני ערב אישור התכנית המשביחה ולאחריה, וההשבחה נמדדת מן ההפרש בין שני המצבים התכנוניים. |
| 777 | 57258-12-22 | 4b9464b2-751a-4b0d-91bb-0a0bb4f7a2ca | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 7b673db1-71ca-4081-a8b7-97602d282fcd | בחינת השימוש המיטבי לצורכי שומה אינה אחידה: בקרקע ריקה במועד הקובע נבחן השימוש המיטבי על דרך תכנון תאורטי אופטימלי, ואילו כאשר הקרקע כבר בנויה בהתאם להיתר בר-תו |
| 778 | 57258-12-22 | 274e1975-dd84-49e9-92bc-6c5080cff166 | pending_review | rejected | 3 | 0.9267 | 1a0a9ba6-5197-4d98-a4fd-8d56536a7df5 | שומת היטל ההשבחה נערכת ליום אישור התכנית המשביחה, וגובה ההשבחה הוא ההפרש שבין שווי הזכויות במקרקעין לאחר אישור התכנית (המצב החדש) לבין שוויָן ערב האישור (המצב ה |
| 779 | 57258-12-22 | 01de2950-5e4a-4e54-b2e4-3e2893182c76 | approved | rejected | 3 | 0.9267 | 9bba9901-b532-4991-b0f6-0ea3ce538817 | לצורך חישוב שווי הזכויות במקרקעין במצב הקודם, לפני אישור התכנית המשביחה, יש להעריך את המקרקעין על-פי "מבחן השימוש הטוב והיעיל" (highest and best use), קרי לפי ה |
| 780 | 57258-12-22 | a5fa2e4a-48dc-470f-abb7-a59a4328ca23 | approved | approved | 3 | 0.95 | c4d2678a-e692-48c7-9fea-05eabaa0ece4 | ההשבחה לצורך היטל השבחה נקבעת באמצעות הערכת המקרקעין ליום אישור הפעולה התכנונית פעמיים — פעם לפי הזכויות שהוענקו בה (מצב חדש) ופעם לפי הזכויות שהיו קיימות אלמלא |
| 781 | 57258-12-22 | 9c9220e9-6bae-4883-b1c3-76b5511c71bb | approved | rejected | 3 | 0.9 | 9736ac25-f668-497a-b865-f9423867a178 | בהערכת שווי מקרקעין, כאשר על אותם מקרקעין חלות במקביל כמה אפשרויות תכנוניות הנשענות על אותו מצב תכנוני ומניבות ערך כלכלי שונה, יש לקבוע את השווי לפי האפשרות המנ |
| 782 | 57258-12-22 | ec6ace30-ec7e-42c9-af9b-665048913413 | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | a3c3a9e9-9b90-4432-89e0-062aa4dc217a | שומת היטל ההשבחה נערכת בדרך של שומה כפולה: הערכת שווי המקרקעין לפי "המצב החדש" (מצב הזכויות לאחר הפעולה התכנונית המשביחה) בניכוי הערכת שווים לפי "המצב הקודם" (מ |
| 783 | 57258-12-22 | 1ede212b-fd8b-435f-a890-482500b30e97 | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | 663ab558-461b-45d3-9b00-856af3be20d7 | הערכת שווי המקרקעין לצורך שומת ההשבחה נעשית לפי מבחן אובייקטיבי-אוניברסלי, המניח שוק משוכלל וקונה סביר ומשקף את הערך האובייקטיבי של המקרקעין, תוך נטרול והוצאת צ |
| 784 | 57258-12-22 | a74e11f2-bb1d-4b7d-a29e-94fcdf21cf99 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 0ee427d2-6bf1-446a-97b7-e51c75c74792 | כאשר קיימות מספר אפשרויות שימוש במקרקעין הנשענות על אותו מצב תכנוני וכל אחת מניבה ערך שונה, יש לקבוע את שווי המקרקעין לפי האפשרות המשיאה את ערכם, וזהו 'השימוש ה |
| 785 | 57258-12-22 | 6380e959-0d25-49e3-b142-119e3a3d96bd | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | e599e643-055b-4bb6-b8b2-9164f3299e54 | בחינת 'השימוש המיטבי' או 'השימוש הטוב והיעיל' (highest and best use) של מקרקעין נמדדת באמצעות השוואה כספית של שווי שוק בין חלופות השימוש האפשריות, כאשר השימוש ה |
| 786 | 57258-12-22 | 98c99d14-a99f-4871-a4d1-222c86e901c5 | pending_review | rejected | 3 | 0.9267 | ce0f708c-0193-4d7c-88f3-b41eee825eb2 | לצורך שומת שווי מקרקעין (לרבות לעניין היטל השבחה), יש להעריך את הקרקע על-פי עקרון השימוש המיטבי (Highest and Best Use) — קרי, לפי השימוש החוקי-תכנוני שיניב לה א |
| 787 | 57258-12-22 | ee618a9d-9e01-4443-9c63-2744cf22c45f | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 5e02affe-f751-495b-8e5e-65c77842d642 | בהערכת שווי המקרקעין ב'מצב הקודם' לצורך חישוב ההשבחה, כאשר קיימות שתי אפשרויות מימוש מקבילות הנשענות על אותו מצב תכנוני, יש לבחור באפשרות המשקפת את הערך הכלכלי |
| 788 | 57258-12-22 | aca7d557-e42e-45c0-a0bb-bcd62298a703 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 38ce47cb-0efa-448c-b88b-904a98e42e9d | לצורך חישוב היטל השבחה יש לקבוע את שווי המקרקעין במצב החדש לפי התכנית המשביחה, ואת השווי במצב הקודם לפי מבחן השימוש היעיל והטוב (Highest and Best Use) — הבוחן א |
| 789 | 57258-12-22 | 3988fa66-6f96-4205-8441-6ce0d7d5c235 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 69e368ae-1eed-452c-9d16-2b8b2a67dcd8 | חלופת השימוש שבחר בעל המקרקעין או היזם בפועל (למשל זו שבגינה הוצא היתר בניה) אינה מהווה בהכרח את חלופת השימוש המיטבית הגלומה באותה תכנית, ולצורך שומת השווי יש ל |
| 790 | 57258-12-22 | 582d1e5a-4ac7-4646-9007-f437dd669aea | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | aac324ea-9f05-49f7-9b1a-c230c8eac3a8 | בעת חישוב שווי הזכויות במקרקעין ב"מצב הקודם" לצורך אומדן ההשבחה, יש לאמוד את המחיר שהיה מתקבל בעסקה בשוק חופשי בין מוכר מרצון לקונה מרצון, תוך החלת "מבחן השימוש |
| 791 | 57258-12-22 | 33055606-0109-4f17-b2c8-c026ba8ad15e | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | cff95ab0-ff5e-4d04-8b7f-f7217636ce99 | מבחן השימוש היעיל והטוב הוא מבחן שמאי גרידא, הבוחן כל שימוש אפשרי בנפרד ומאתר את השימוש המוביל לערך הכלכלי הגבוה ביותר. |
| 792 | 57258-12-22 | 12190046-ddb9-41f6-87ea-f4cd337d0d7f | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 73c1a993-bbcc-4e97-90bd-c51b8cf10acb | בחינת השימוש היעיל והטוב במקרקעין נעשית לא רק לפי המצב הבנוי הקיים בפועל, אלא גם בהתחשב באפשרות הריסת מבנה קיים ובניית חלופה המניבה ערך גבוה יותר. |
| 793 | 57258-12-22 | c1b16bbc-ca5a-46f4-8d14-6071cd0eda21 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | 35810764-eb7e-4ae6-96b7-a77853360ecd | ניתן לחייב בהיטל השבחה נוסף בגין תכנית משביחה רק מקום שבו המימוש הראשון לאחר אישורה נעשה בדרך של הוצאת היתר בניה שניצל אך חלק מזכויות הבניה שהוקנו בתכנית, כך שנ |
| 794 | 57258-12-22 | 145b5d20-9789-4633-97b6-d3d547ae44cd | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 2019f825-9e02-4bf2-acd4-bd5d8a17a6e5 | הוצאת היתר בנייה אחד למימוש שימוש מסוים אינה ממצה את זכויות הבנייה ואינה גורעת מהזכות לממש בעתיד שימוש חלופי אחר המותר באותה תכנית, ללא חבות נוספת בהיטל השבחה. |
| 795 | 57258-12-22 | 8b4b5bb2-e66e-43bc-9646-a0df78d148c5 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | b34bc91e-8912-4691-b702-c46c2cce040f | בשומת היטל השבחה, ה"מצב הקודם" שכנגדו נבחנת ההשבחה צריך לשקף את חלופת השימוש המיטבית המותרת בתכנית הקודמת, ולא דווקא את השימוש הקונקרטי שסומן בהיתר הבנייה הראשו |
| 796 | 57258-12-22 | 8fcf23f8-cea8-4d9e-9675-19a65aa6f39d | approved | rejected | 3 | 0.91 | 64506577-9c1a-4f40-9078-83d9b443b971 | בקשה להיתר בנייה חדש התואם את התכנית התקפה אינה מהווה אירוע מס המקים עילה לחיוב בהיטל השבחה בגין שימוש חלופי שהתכנית מתירה; מימוש זכויות מכוח תכנית קיימת אינו ה |
| 797 | 57258-12-22 | a0d24707-3b20-46a7-a71b-40308b4a6b68 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 31712c8c-d278-49a0-a6d6-b1c34a70b358 | שאלת השימוש הטוב והיעיל במקרקעין לצורך שומת היטל השבחה מוכרעת על-פי בדיקה שמאית אובייקטיבית של מכלול השימושים האפשריים, ולא לפי השימוש הקונקרטי שבחר בפועל בעל ה |
| 798 | 57258-12-22 | ab2bc47c-a5da-4c0c-b2e9-b75cce5090f9 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 8e719287-043c-4187-b5e7-b8f07a135e6a | לצורך קביעת גובה ההשבחה והיטל ההשבחה, אין נפקות לשאלה מדוע בחר בעל המקרקעין בשימוש מסוים במקרקעין; השאלה הרלוונטית היא מהם השימושים האפשריים במקרקעין לפני אישור |
| 799 | 57258-12-22 | 39df53d8-2bf6-45c3-abc1-2b774375dcc7 | approved | rejected | 3 | 0.9 | 2eb8e5d0-259b-4e54-9de2-8692725d2f92 | התכנית החלה על המקרקעין היא הקובעת את מכלול השימושים המותרים, ואילו היתר הבנייה אינו מייצר בעצמו שימושים אלא משקף בלבד את בחירת בעל המקרקעין בשימושים ספציפיים מ |
| 800 | 57258-12-22 | 8fbda28e-2403-4bc6-9c30-de1e83ade4a2 | approved | approved | 3 | 0.9333 | 63e5be92-7863-4c51-8767-fd721bc87d1b | לצורך קביעת שווי הזכויות במקרקעין במצב הקודם (לפני התכנית המשביחה) לשם חישוב היטל השבחה, יש להחיל את 'מבחן השימוש הטוב והיעיל' — לבחון את מכלול האפשרויות התכנונ |
| 801 | 57258-12-22 | dd819581-1f7c-4dba-82c0-bf56f8a91c64 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 8595ecfa-33ef-4346-9d05-b951edc5a6a1 | בחירתו של בעל מקרקעין בעבר בשימוש מסוים מבין החלופות שאיפשר ההיתר אינה מהווה הוכחה לכך שאותו שימוש הוא השימוש הטוב והיעיל במקרקעין, שכן שיקוליו עשויים להיות זרי |
| 802 | 57258-12-22 | 1b67d13f-f38a-4454-8212-ec5e77191e62 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | c72fd970-e14e-460e-ae4a-c4b95bae8e37 | לצורך אומדן ההשבחה יש לבחון את מכלול האפשרויות התכנוניות והשימושים האפשריים על פי התכנית, ולשום את המקרקעין לפי השימוש המיטבי — היינו השימוש האפשרי מבחינה פיזית |
| 803 | 57258-12-22 | 71e311fb-f750-457e-b72b-6c3833d6118d | approved | rejected | 3 | 0.91 | 41772617-8834-44eb-8b68-77dff6f0cf22 | את חוקי המס, ובכללם הוראות היטל ההשבחה, יש לפרש על פי התכלית שבבסיסם, ולבחור בפרשנות המגשימה את מטרת חקיקת המס. |
| 804 | 57258-12-22 | 444f0680-61cc-4c16-b86f-d511f0d32988 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 9e96793f-e94b-4652-9bb2-ebfe1acdb0a6 | שווי המקרקעין במצב הקודם לצורך חישוב השבחה ייקבע על פי מבחן השימוש הטוב והיעיל — היינו בחינת מכלול האפשרויות התכנוניות והשימושים החוקיים האפשריים במצב הקודם ובח |
| 805 | 57258-12-22 | 75f7c1d8-e043-4a81-8f48-9a24fc6010ba | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 23ead6b4-513c-4264-a595-9a1baf758c40 | בית המשפט יתערב בממצאיו של שמאי מכריע רק במקרים חריגים: כאשר הממצאים נסמכו על מסד עובדתי בלתי הולם, כאשר ההנחות שבבסיס חוות הדעת אינן הגיוניות, כאשר השמאי לא סי |
| 806 | 57258-12-22 | 5f1eda0f-7344-444f-8a29-eb162e17deb4 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 7c72e1ea-60b9-4b26-906a-932b675c28bd | לצורך קביעת שווי המקרקעין במצב הקודם בגדרי שומת היטל השבחה, יש לאמוד את הזכויות לפי האפשרות התכנונית המשיאה את ערכן באופן המיטבי, בהתאם למבחן השימוש הטוב והיעיל |
| 807 | 1079-22 | b9449d2a-de86-4ca4-9076-51fc59a63913 | approved | rejected | 2 | 0.85 | 8f9eaaea-872c-4288-941d-b9c6a845d45d | ועדת הערר מוסמכת לאשר צירוף משיבים נוספים להליך הערר, מקום שנוכחותם נדרשת לבירור ההליך וההכרעה בו. |
| 808 | 1079-22 | f0f7b3ab-9227-465a-9ce0-c27a0604078c | approved | rejected | 2 | 0.875 | f4d9129a-c8dc-491b-b206-f6c90765319e | מכוח חזקת תקינות המעשה המנהלי, עצם הוצאתם של היתרי בנייה בעבר לשימוש ציבורי מסוים — מבלי שאושרו תכניות נוספות — מהווה ראיה לקיומו של בסיס סטטוטורי לאישור בקשה ל |
| 809 | 1079-22 | 26f26dc3-9133-42bf-9120-e7d9f687c575 | approved | rejected | 2 | 0.825 | e5920a6a-aaf5-428e-8697-c0352d3db290 | ניתן להסדיר את מלוא תקני החניה הנדרשים בתחום הדרך, וזאת מכוח הגדרת "דרך" בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה ומכוח הוראות התכנית החלה; הסדרת חניה בתחום הדרך אינה בהכרח |
| 810 | 1079-22 | b3344b7c-79cc-49d7-a1c2-756590d3eab1 | approved | rejected | 2 | 0.8 | d4f7899c-2c63-4b2d-8638-880b6f18bd6e | ועדת הערר רשאית לאפשר הגשת השלמת טיעון בכתב לבעל דין שטען כי לא זומן כדין לדיון, וזאת אף אם היה מודע לקיומו של הדיון במועד עריכתו, וזאת על מנת לקיים את זכות הטי |
| 811 | 1079-22 | 0ba8b4a9-a070-4ca1-a08b-e55435d69305 | approved | approved | 2 | 0.9 | eb7c9096-ce4e-44e1-a51e-1efeeaba6378 | טענות חדשות שמעלים העוררים לראשונה במסגרת השלמת טיעון, ואינן נוגעות לליבת הערר כפי שנוסח מלכתחילה, מהוות הרחבת חזית אסורה. |
| 812 | 1079-22 | 7ea78b7a-6400-4ee9-b18c-d5ce577abd11 | approved | rejected | 2 | 0.825 | b8ec82c0-e003-40aa-bfba-2d6fd4420bb4 | מקום שבו תכנית אינה קובעת במפורש כי תקני חניה למוסדות ציבור מחוץ למגרש יידרשו מעבר לחניות הקיימות, ניתן לפרש כי תקן החניה המוסדר מחוץ למגרש יכול להתקיים על חשבו |
| 813 | 1079-22 | 58d3d4a8-d2b4-4763-b6d7-8b281ef6750b | approved | rejected | 1 | 0.8 | ad49fb66-909d-4cc8-a402-aa13fd8ce079 | בהיעדר חוות דעת תכנונית נגדית מטעם העוררים, אין בטענותיהם כדי לשלול את עמדת הצוות המקצועי של הוועדה המקומית באשר למגבלות התכנון הקיימות. |
| 814 | 1079-22 | 41359b3c-2c6c-4029-a2ec-3e489ff9da71 | approved | approved | 2 | 0.9 | ca08f812-356f-4e7f-a007-066bda7a5b3f | תיקון 43 לחוק התכנון והבניה והוראות סעיף 145(ז) לחוק חלים רק על תכניות שהופקדו לאחר 1.1.1996; משכך, אין לפסול באופן גורף תכניות שקדמו למועד זה כנגועות באי-חוקיו |
| 815 | 1079-22 | f1fe3262-d51c-4fca-928b-eacefcbcc1dd | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 0d0b19a4-331c-471c-a496-83fbe2a91c9d | אין להחליף הליך של תכנון מפורט — שתנאי מוקדם לו הוא מתן אפשרות התנגדות לציבור המעוניין — בהליך של מתן היתר בנייה. |
| 816 | 1079-22 | 41271063-b2e4-485d-a9c5-56de47b44deb | approved | approved | 2 | 0.9 | 36c799d5-10db-4dc0-b9f5-5fb6a2cbb053 | אף אם הוראה מסמיכה את הוועדה המקומית להוציא היתר בנייה גם בלא תכנית מפורטת, עליה להפעיל את סמכותה לפי אמות-המידה של המשפט המנהלי ולבחון כל בקשה לגופה ולנסיבותיה |
| 817 | 1079-22 | 9283b527-7b45-4a60-b546-288cfa9be3cf | approved | rejected | 1 | 0.9 | 0c4a38d6-81b8-4c72-8f91-567e0ce37381 | תרש"צ (תכנית לרישום שיכונים ציבוריים) שאושרה בשנת 1967, בהתאם לדין שהיה בתוקף אותה עת, מעמדה כתכנית בניין עיר, ומעמדה התכנוני לעניין השימושים במקרקעין הינו מחיי |
| 818 | 1079-22 | a5b28ea7-8ad7-4464-a2b4-8516d7c8b15e | approved | rejected | 3 | 0.79 | 167b022f-0b0e-43a3-9e9d-eb6a1eebd13c | הוצאת היתרי בנייה בהיקף מצומצם על-פי תכניות ישנות אינה בהכרח נגועה באי-חוקיות או באי-סבירות בשל ההיקף המצומצם, אך עשויה להיות נגועה באי-יעילות תכנונית ולפגוע בנ |
| 819 | 1079-22 | 2c57fe45-3538-4acc-89d1-62d23fe5e652 | approved | approved | 2 | 0.9 | e0d93a70-a8a4-4755-8711-e8e238c65a64 | שטחים עירוניים המיועדים לצורכי ציבור הם משאב מצוי בחסר המחייב תכנון מוקפד, מקסימלי ומיטבי, לרבות עירוב שימושים והעצמת זכויות, בהתאם לתדריך המעודכן להקצאת שטחים |
| 820 | 1079-22 | 556cb218-f70a-434e-b492-18cb5d1b2e50 | approved | rejected | 2 | 0.875 | d41ad7c5-664a-49c5-8f9b-56e48dfe49a3 | אף שסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה אינו חל על תכניות החלות על מקרקעין שהופקדו לפני ה-1.1.1996, ניתן וראוי לשאוב השראה מן הסעיף ומן הנורמות התכנוניות שהוא מבקש |
| 821 | 1079-22 | 5368e4d0-0020-4e41-ab0c-f7de49d128de | approved | rejected | 2 | 0.825 | 6bfb1b3f-379e-4c7b-908a-384d87b2f5c0 | תכניות ישנות אינן מהוות מאגר בלתי-מוגבל של זכויות בנייה שמכוחו ניתן לשוב ולהוסיף בינוי לאורך השנים; אף שהמחוקק לא מנע את האפשרות להוציא היתרי בנייה מכוח תכניות |
| 822 | 1079-22 | 5d39441d-f104-4164-ab94-19d4c64fcc91 | approved | rejected | 2 | 0.825 | b4652392-1194-4ad8-80ba-365159809335 | מקום שבו מדובר בתוספת בינוי משמעותית על בינוי קיים בחטיבת קרקע משמעותית המיועדת למבני ציבור, שהיא האחרונה הפנויה לבינוי בשכונה, ראוי לתכננה מחדש באופן מיטבי התו |
| 823 | 1079-22 | 696a76d3-5be8-469d-bd0c-f0a9ed8bf359 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 91c5ce9b-f6a0-4a11-b890-f1208145bee1 | שטח מקרקעין לא מבונה המוקצה לחצרות ולשטחים פתוחים לרווחת תלמידים, מכוח פרוגרמה מחייבת של משרד החינוך לצורכי ציבור, אינו מהווה ניצול-חסר או 'בזבוז' של משאב הקרקע |
| 824 | 1079-22 | eb3e6de0-2bbd-4bf2-b461-55bd9288673a | approved | rejected | 3 | 0.7767 | 80f00d4d-8d6b-4853-ba21-1666eb25adc7 | סבירותו של היקף בינoi המוצע במבנה ציבור, בהיעדר תכנית סטטוטורית עדכנית המסדירה אותו, נבחנת ביחס לבינוי המקובל שנהוג היה לאשר במבני ציבור בתקופה בה אושרו ויושמו |
| 825 | 1079-22 | c0ef6e73-c08c-42ac-8a1a-3a6d5e84c46a | approved | rejected | 2 | 0.825 | 6fbda07e-e30b-4401-a9cc-5c2279913e15 | אף שכעיקרון בינוי במגרשים חומים — שהם משאב נדיר בקרקע עירונית — נדרש להביא לניצול מקסימלי של המגרש בתוספת מירבית של שטחי בנייה, אין בעקרון זה כשלעצמו כדי לפגוע |
| 826 | 1079-22 | e4f75b24-7735-4ce9-a922-b8e05289c24d | approved | rejected | 2 | 0.825 | ab7bf14b-a42a-4be6-9fbf-54e47b91bf06 | סבירות היקף הבינוי בקרקע המיועדת למוסד חינוכי נבחנת לפי התאמתו לרווחת התלמידים ושמירה על חצרות ושטחים פתוחים כנדרש בפרוגרמות של משרד החינוך; בינוי השומר על פריש |
| 827 | 1079-22 | 1bab9781-4eeb-4a6c-a201-89e62d89d933 | approved | approved | 2 | 0.9 | 8e4a4b80-99fb-41c0-9875-4d7bbe4447c9 | תכנית בינוי שאינה תכנית סטטוטורית אינה מייצרת או מייסדת זכות לאישור היקף זכויות הבנייה; תפקידה הוא פרסום הבינוי המוצע ליידוע הציבור ולאפשר בחינתו והתנגדויות, במ |
| 828 | 1079-22 | 420ebc48-572a-492f-8a4f-308c6b12a9a4 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 185355b6-ffe6-4c70-b981-650f147d9211 | אין לעשות שימוש במכשיר העזר של תכניות בינוי כקיצור דרך במקום הכנתה ואישורה של תכנית מפורטת, מקום בו התכנית התקפה על המקרקעין נעדרת את הפירוט הנדרש לבינוי. |
| 829 | 1079-22 | ada40b34-d162-47ad-87e9-a6e72c593a1c | approved | rejected | 2 | 0.875 | 9a994176-6233-426d-a5e4-c1b7ff85395d | ניתן לאשר בינוי בהליך רישוי מכוח תכניות שאושרו טרם תיקונו של סעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה, ובלבד שהבינוי המבוקש תואם את סביבתו. |
| 830 | 1079-22 | f9112140-2777-43b6-a8cc-0695edb1a44e | approved | rejected | 1 | 0.8 | 061df3f2-25f5-434b-88bd-eb6ebd026d91 | כאשר מבוקש בינוי מכוח תכניות שאושרו טרם תיקון סעיף 145(ז), ראוי שהוועדה המקומית תפרסם את תכניות הבינוי ליידוע והתנגדות הציבור. |
| 831 | 1079-22 | 8a0f504d-f50f-4585-b58e-c6c9a86f4153 | approved | rejected | 3 | 0.5433 | 28a1f79e-4a79-4125-8768-9d154fe7ab20 | העדר זכות ערר עצמאית על אופן הפעלת שיקול דעת הוועדה המקומית בעניין פטור או הפחתת תקן חניה שנקבעו בתכנית, אינו מונע מוועדת הערר לבחון את הסדרת החניה והתנועה כחלק |
| 832 | 1079-22 | 60b88fa1-b55f-4306-bc91-9e3add0ab19e | approved | rejected | 2 | 0.8 | 692dad82-1445-4791-8b06-255b9049f5be | טענות בעלות אופי מקצועי-תחבורתי (תנועה, חניה ובטיחות) שלא נתמכו בחוות דעת מומחה מטעם המעלה אותן, ראויות להתייחסות עניינית ולבחינה לגופן על ידי ועדת הערר ויועציה |
| 833 | 1079-22 | 07dfd036-f82e-4798-bad0-1149600315af | approved | rejected | 3 | 0.8067 | c0fe8161-1c55-4db1-8f32-1c434a157b22 | אולם ספורט בית ספרי מהווה חלק אינטגרלי משימוש בית הספר ומחללי הלימוד של המבנה, כפונקציה הנכללת בפרוגרמת משרד החינוך לבתי ספר; המקור התקציבי שממנו מבונה האולם (ת |
| 834 | 1079-22 | 87f5b794-3cb4-48fe-aa5d-e17eb52cbc14 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 6be5cc76-3955-43bb-815d-0bc602fbed2d | שימושים האינהרנטיים לשימוש עיקרי — כגון אולם ספורט ואודיטוריום הנכללים בפרוגרמה התכנונית של מוסד חינוכי — אינם מהווים פונקציה נפרדת לצורך חישוב תקן החנייה, אלא |
| 835 | 1079-22 | 18759df5-6c9f-45e4-b3da-02883d721824 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 7f458194-3609-4283-9c4e-f93518d44780 | כאשר מבוצעת הריסה של מבנים קיימים והקמת מבנים חדשים תחתם, הבינוי החדש כפוף לתקן החניה התקף לעת הבנייה, ואין להפחית ממאזן החניה הנדרש את היקף החניות שנכללו בהיתר |
| 836 | 1079-22 | e2efc81a-6748-4768-a9ce-0f064dc443c5 | approved | rejected | 1 | 0.9 | d404705f-cd8f-44fb-b73b-ae2f71101234 | רשות התמרור העירונית מוסמכת, לפי סעיף 77 לפקודת התעבורה וסעיף 18 לתקנות התעבורה, להציב תמרורים 626 ו-627 (תמרורי מודיעין והדרכה) המסדירים חניה מותרת על הכביש או |
| 837 | 1079-22 | 5a8a9757-331f-4ba3-b8cd-6bb749e43ec8 | approved | rejected | 1 | 0.85 | 96c66230-e77a-4ea1-94ff-9f5b3185f83e | הסדרה של חניות בתחום דרך שאושרו זה מכבר על ידי רשות התמרור אינה מהווה הצגה של מקומות חנייה חדשים, ואין בה כדי לבסס פתרון חנייה חדש מצד הרשות המקומית. |
| 838 | 1079-22 | cb956e09-9ac1-499a-b989-36de13f9f880 | approved | rejected | 1 | 0.8 | f6f72bff-36fe-44ce-91ed-cc29012f96ac | אין למקם חניות במיקום המיועד לכניסה לחניון תת-קרקעי על פי נספח תנועה מאושר של תכנית, וחניות שסומנו בניגוד לנספח התנועה המאושר יש לגרוע. |
| 839 | 1079-22 | 27db7083-8b50-462b-9e99-7fd736bf9849 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | d06e2f37-50e0-4d9d-943a-0196a9a9f48a | פתרון תכנוני המתאפשר מכוח הוראות התכניות התקפות ניתן לאישור גם כאשר הוא בגדר פתרון "מאולץ" וקיימת חלופה של קידום תכנית סטטוטורית, שכן די בכך שהפתרון מעוגן בהורא |
| 840 | 1079-22 | a50a9ce6-ae32-4156-a96e-cf7235ba3de5 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 31833f22-df50-4226-a531-a6f999c8c16d | ועדת הערר אינה מתערבת בשיקול דעתה של הוועדה המקומית לאשר בינוי התואם את הוראות התכניות התקפות החלות על המקרקעין, אף אם מדובר בתכניות ישנות, כל עוד הבינוי נמצא ת |
| 841 | 1006-08-22 | 9c3d9b26-1b02-4d33-a2f5-f798e8292253 | approved | rejected | 1 | 0.8 | ef4da7e5-897d-4f2e-a945-94f4834e64bd | ייעוד של מגרש לשטח לבנייני ציבור (שב"צ) אינו שולל, כשלעצמו, את האפשרות לשימוש חוקי בחלק מהמגרש כדרך גישה, ובלבד שהשימוש תואם את התכניות החלות על המקרקעין. |
| 842 | 1006-08-22 | 3600b16e-d340-4a1f-8de6-513cd68bdd9e | approved | approved | 2 | 0.9 | bad2ade4-5d87-4a4f-a8bb-1af7f17daa7f | במקרקעי ציבור אין על פי החוק כל אפשרות לרכישת זיקת הנאה מכוח שנים, ועל כן שימוש ממושך בדרך גישה — אף למעלה משלושים שנה — אינו מקים זכות במקרקעין או זיקת הנאה. |
| 843 | 1006-08-22 | ce899b19-a78f-4fbf-bdb0-bd988c299b7c | approved | rejected | 1 | 0.9 | 92f34069-c4eb-4bd2-99b2-fbe4d25c4724 | זכות הטיעון של מתנגד בפני ועדת הערר מתממשת בכתב; הוועדה אינה נוהגת לזמן מתנגדים לדיון בעל-פה בפניה, ואין בכך משום פגיעה בכללי הצדק הטבעי. |
| 844 | 1006-08-22 | 22307030-1fb1-42b3-a99d-a481d34934c8 | approved | approved | 2 | 0.9 | 57604ebc-dd8f-4147-8785-dd2a5bb9d403 | מקום שלבעל-דין אין זכות התנגדות או זכות ערר מהותית בסוגיה הנדונה, לא קמה לו זכות טיעון כלל, ומקל וחומר אין לו זכות להתייצב ולטעון בעל-פה. |
| 845 | 1006-08-22 | 22091b50-0c87-4dfa-a884-59e7c570843c | approved | rejected | 1 | 0.8 | 11739a88-e88d-4631-85c7-784711979f80 | ייעודו של מגרש בתכנית נקבע על-פי סימוני התשריט בהתאם למקרא; סימון מגרש כבניין ציבורי אינו מהווה דרך, מקום שדרכים בתכנית מסומנות בסימון קרטוגרפי מובחן ונפרד (גוו |
| 846 | 1006-08-22 | bf0c5699-f0fc-4521-97c9-2c8209df70b1 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 8497608d-e8e0-4606-b280-3be81d739dcc | אין לבעל מקרקעין זכות קנויה לכך שדרך הגישה לנכסו תובטח דווקא דרך מגרש המיועד לצורכי ציבור או דווקא מכיוון מוניציפלי מסוים, שעה שקיימות לנכס דרכי גישה סטטוטוריות |
| 847 | 1006-08-22 | e8cf3bda-a911-49a2-baeb-253ce8974ceb | approved | approved | 2 | 0.9 | 38d958e1-cbea-46cc-94aa-ef942d9354b4 | בפרשנות תכנית, אין לפרש את הוראותיה המילוליות באופן הסותר את התשריט ואת ייעודי הקרקע הקבועים בו; התשריט הוא המכריע בדבר ייעוד הקרקע, ויש לפרש את הוראות התכנית ב |
| 848 | 1006-08-22 | 75ad4b1c-5c49-44ec-8f67-7bb01034a208 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 497a5e0c-b35d-4e1e-b82e-927e0085c845 | מסגרת הדיון בערר מוגבלת לטענות שהועלו בכתב ההתנגדות, ועל כן עורר מנוע מלהעלות בעררו טענות החורגות מן הטענות שהעלה בכתב ההתנגדות; הלכה זו, אף שנקבעה בהקשר של התנ |
| 849 | 1006-08-22 | 356acbb6-35a8-42ab-b78d-fbc7f26924f9 | approved | rejected | 2 | 0.875 | adc52fd2-72a2-4c2c-8426-0035c9ec793b | הוראת תכנית המקנה לוועדה המקומית או המחוזית שיקול דעת להסיט דרך קיימת אינה מקנה לאותה דרך מעמד תכנוני-סטטוטורי, ואין בה כדי לקבע את הדרך הקיימת בפועל כיעוד סותר |
| 850 | 1006-08-22 | 009e2459-1a8a-4c8e-b68e-da16d0eef4c7 | approved | rejected | 2 | 0.85 | 94642289-9fb0-470a-8941-432a25fffee0 | נטל ההוכחה לקיומה של דרך סטטוטורית או דרך קיימת במקרקעין מוטל על הצד הטוען לה, וקיומה נבחן למועד תחולתה של התכנית הרלוונטית ולא לפי המצב העכשווי בשטח. |
| 851 | 1006-08-22 | 66a0c13e-078b-4b19-8f25-d75cc988a0ab | approved | rejected | 3 | 0.82 | cc3629a5-09c8-406e-8a6b-3777cb5beee1 | סעיף 149 לחוק התכנון והבניה, המתיר הגשת התנגדות להקלה, יפורש כמתיר התנגדות בעניין ההקלה ובעניינה בלבד, ולא כפותח פתח להתנגדות כללית כנגד היתר התואם תכנית; פרשנו |
| 852 | 1006-08-22 | 51ab6469-d758-4fc3-b58e-4805f5b3a3a9 | approved | approved | 2 | 0.9 | 9894fce2-686e-4150-85e7-f08119bfc362 | זכות ההתנגדות להוצאת היתר התואם תכנית מוגבלת לקבוצה מצומצמת בלבד (כקבוע בתקנה 36 לתקנות), שכן היעוד התקף כבר נקבע בתכנית שניתן היה להגיש לה התנגדויות וזכות ההתנ |
| 853 | 1006-08-22 | 039bedf8-3341-4ac7-a113-b7b763f98873 | approved | approved | 2 | 0.9 | e1b45ddf-a21a-41d2-bd67-6d7f6929a877 | שלב הבקשה להיתר הוא שלב יישום התכנית החלה והחוליה האחרונה בשרשרת ההליכים התכנוניים, ובו אין לציבור בכללותו זכות להגיש התנגדות — להבדיל משלב הדיון בתכנית, המשרת |
| 854 | 1006-08-22 | 8c39b699-60a6-4cad-b9e9-6dc2569f5359 | approved | rejected | 1 | 0.9 | e168a9d2-1dd8-469a-b929-410d3575c40e | רשות הרישוי הדנה בבקשה להיתר אינה רשאית לשמוע התנגדות שהוגשה על ידי מתנגד שאינו זכאי להגיש התנגדות לפי התקנות; סמכותה לבחון התנגדויות ולהכריע בהן מוגבלת להתנגדו |
| 855 | 1006-08-22 | 764d97b4-0dc8-4880-8a90-12d8c020b56c | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 466f912b-e6a5-4f18-b4a9-0843402e8f9d | הוראה בתקנון תכנית המקנה לוועדה המקומית שיקול דעת להסטת דרכים אינה מסמיכה אותה להסיט דרכים כרצונה, ואין בה כדי להקנות לדרך קיימת מעמד חוקי או לקבעה כייעוד הסותר |
| 856 | 1006-08-22 | 7c0aaac2-0bd6-4bee-86ec-2d726f4f6e22 | approved | rejected | 1 | 0.0 | bddeff2d-9909-49de-a255-b89e3b63ff1c | הוראה בתקנון תכנית הקובעת כי קרקע או בניין באזור מסוים לא ישמשו אלא לתכלית המפורטת ברשימת התכליות לאותו אזור, פירושה כי מותר לעשות בהם שימוש לייעוד שנקבע בלבד, |
| 857 | 1006-08-22 | 3ef34e4c-b485-48ec-a305-dd740b8ccdab | approved | rejected | 0 | 0.0 | 96fb2326-5c73-4030-ba51-51a076340aaa | רשות מינהלית מוסמכת לפעול אך ורק מכוח סמכות שהוענקה לה בדין; משעה שסמכות זו הוגבלה בחקיקה באופן ברור, אין מקום להרחיבה מכוח שיקול דעתה של הרשות. |
| 858 | 1006-08-22 | 0b815894-9264-4a21-b668-2f7b194971f8 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 603a23cd-e381-43c8-86b2-54d78a3bc4f5 | סמכות רשות הרישוי לבחון התנגדויות ולהכריע בהן מוגבלת להתנגדויות שהוגשו על-ידי בעל זכות במקרקעין כאמור בתקנה 37, ואינה משתרעת על התנגדות של כל אדם, על התנגדויות |
| 859 | 1006-08-22 | 2a91120a-ce56-4c46-8d98-50fb33a366e2 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 7e0400f5-57f3-4064-ab6e-e22fb882900c | כאשר ניצבות זו מול זו פסיקת בית המשפט העליון הדנה באותו סוג הליך הנדון (הליך רישוי רגיל) לבין פסיקת בית המשפט המחוזי שעניינה הליך רישוי מסוג שונה ומיוחד (רישוי |
| 860 | 1006-08-22 | c4088c4c-4f5c-4065-8379-2cb99fee9236 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 00477ea2-2b40-4abb-b653-c319cd32a4a9 | המעמד להגיש התנגדות לבקשה להיתר שמור ל'בעל זכות במקרקעין' כמשמעותו בתקנות, והזכויות המקנות מעמד זה הן אלו המנויות בתקנה בלבד; לא כל זכות קניינית כהגדרתה בחוק המ |
| 861 | 1006-08-22 | 4472924d-58ac-46c9-8f66-35304c79fc64 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 53dd6892-7430-4704-9dd6-3352e053bc79 | עצם העובדה שהוועדה המקומית דנה בהתנגדות לגופה ולא דחתה אותה על הסף מחמת העדר מעמד, אין בה כדי להקים למתנגד זכות ערר לוועדת הערר. |
| 862 | 1006-08-22 | 5b07d60e-ba8e-49e6-985a-eff2d0db9e72 | approved | rejected | 2 | 0.9 | afdb982a-7b20-4c65-a0f0-7dfe49a7cea9 | בהתאם להלכת אינווסטמנטס, מתנגד שטענותיו מכוונות כנגד היעוד המותר בתכנית ואינן נסובות על ההקלה המבוקשת, נעדר מעמד להתנגד, ועל הוועדה המקומית לדחות את התנגדותו על |
| 863 | 1006-08-22 | 42b7e615-5c78-4bef-96b1-18337333f6be | approved | rejected | 0 | 0.0 | 1de5aa45-6713-4e52-bb4c-327b1bdab853 | מוסדות התכנון, ובהם ועדת הערר, ממלאים פונקציה תכנונית בלבד ואינם בבחינת בית משפט; אין הם מוסמכים לדון ולהכריע במחלוקת קניינית, וההכרעה בזכות קניינית נתונה לבית |
| 864 | 1006-08-22 | 1bc87622-58af-4eef-a4be-56d8b88adc02 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | dc7d8ebc-0d79-4f1e-9de3-c7445b437467 | צד המבסס מעמד או טענה על זכות קניינית (כגון זיקת הנאה) נדרש להוכיחה בפסק דין של ערכאה מוסמכת; הואיל ובפני ועדת הערר אין הליך של הגשת ראיות וחקירת עדים, אין די ב |
| 865 | 1006-08-22 | 55620c25-459c-490d-bdf4-fdf508fb6989 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 3bb6e62f-04ab-43c1-81a7-78111dd79693 | בהליך מעין-שיפוטי לא די בהעלאת טענה (לרבות טענה בעלת אופי קנייני) כדי לבססה; על הטוען להוכיחה בפני הערכאה המוסמכת לדון בה, ואין די בעצם הצגתה בפני הוועדה. |
| 866 | 1006-08-22 | 4a96433b-6736-45f9-8242-5e71dee6740b | approved | rejected | 2 | 0.9 | 0b6a24cd-5bf7-4b41-8123-be78c2377bc6 | ערר שעניינו השגה על מימוש היעוד התקף על פי תכנית — להבדיל מהשגה על דחיית התנגדות להקלה, שלגביה בלבד קמה זכות ערר לוועדת הערר — אינו בא בגדר סמכותה של ועדת הערר, |
| 867 | 1006-08-22 | b423508c-533c-4f35-b5c6-582350e83a4f | approved | rejected | 1 | 0.85 | 389980f3-6581-475a-8654-9218022aff53 | התנגדות שאין בה ממש תכנוני אלא שהיא טקטית במהותה אינה מצדיקה עיכוב הוצאת היתר בנייה למבנה ציבורי חשוב; משקלו הציבורי של המבנה גובר על התנגדות מסוג זה. |
| 868 | 1006-08-22 | ea114fcb-30d8-4da9-930d-4a4f0b155c81 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 5b926579-c1da-4a63-bf65-5f65f0cab7cd | מי שסבור כי ייעוד מקרקעין שאושר זה מכבר פוגע באינטרס חיוני שלו, מוטל עליו לפעול לטיפול בעניין בסמוך לאישור הייעוד ובדחיפות, ואין הוא רשאי להשתהות שנים ארוכות ול |
| 869 | 1006-08-22 | 73bbea89-0846-42e2-b6e7-a542be16208a | approved | rejected | 2 | 0.85 | 733f11e1-71e4-47eb-98d3-6457d693ecf9 | סוגיות הנוגעות לפעילות עסקית בלתי-חוקית ולתשתיות המשרתות אותה (כגון סלילת דרכי גישה), ככל שהן חורגות מגדר המגרש נשוא הבקשה, אינן בסמכות ועדת הערר הדנה בהיתר אלא |
| 870 | 1006-08-22 | ecb6f413-539b-4315-87f7-d25503928e4a | approved | rejected | 3 | 0.8033 | aa54e88c-44f2-4a6d-a53b-a9c0fd6ec3ba | אין להתנות או 'לשעבד' הוצאת היתר התואם את ייעוד המקרקעין ומשרת מטרה ציבורית חשובה, בפתרונן של סוגיות שאינן בתחום המגרש נשוא ההיתר; היתר תקין כאמור אינו יכול לשמ |
| 871 | 1006-08-22 | 9ba881b8-8d9f-42ed-8b1e-fedd72dafcc8 | approved | rejected | 2 | 0.9 | d039de01-956f-430f-a3bc-1f3e90cdfeb4 | פגם בהליך שניתן לריפוי, ובפרט פגם בזכות הטיעון שנרפא בפועל — משניתנה לבעל הדין הזדמנות ממשית להשמיע את טענותיו בכתב בפני הוועדה המקומית ובהרחבה בדיון בפני ועדת |
| 872 | 1006-08-22 | 69dc309c-bf83-4394-9aa4-e482d236fb33 | approved | rejected | 0 | 0.0 | 773f00fc-f3e2-418a-8fd2-f72ad1809c5c | הפסיקה הותירה פתח צר בלבד לסירוב ליתן היתר בנייה התואם תכנית מאושרת; ככלל קמה חובה ליתן היתר התואם תכנית, וסירוב למתן ההיתר שמור למקרים חריגים בלבד. |
| 873 | 1006-08-22 | 516d3053-a6a6-4fa1-be77-c4a2b61064da | approved | rejected | 2 | 0.9 | 49a7a14c-5af2-4248-9c16-44e159ad7b66 | טענות הנוגעות להליכי אישורה של תכנית המתאר אינן רלוונטיות להליך הרישוי שבפני ועדת הערר, ואין בהן כדי לבסס טענה לחוסר תום לב. |
| 874 | 3213/97 | e39c7bf2-0fb7-4323-9d4d-29f1916f9b4b | approved | approved | 3 | 0.9333 | 63d1038e-cab5-47f4-8464-0234716f2cfe | ערכאת הערעור לא תתערב בקביעה עובדתית של הערכאה הדיונית על נקלה, אף אם הייתה מכריעה אחרת לו שמעה בעצמה את העדים, כל עוד לקביעה יש יסוד ושורש בחומר הראיות; זאת מח |
| 875 | 3213/97 | c70979ed-3523-4751-9230-1da68674dc0e | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 77a8c6c0-07e7-42a2-89a7-7a6a68792446 | כאשר תכנית מיתאר שורטטה בקנה-מידה גס (כגון 1:10,000), לא ניתן לקבוע על-פיה מימצאים מדויקים בדבר גבולות וייעודי חלקות; אי-התאמה לכאורה הנובעת מכך עשויה להתפרש כא |
| 876 | 3213/97 | 2c4479c6-7511-4596-80a4-2cb60ccaa9db | approved | approved | 3 | 0.9267 | 85f76a62-658f-4648-80ce-64dbe3b46014 | ערכאת הערעור אינה כבולה בריסון החל על התערבות בממצאי עובדה כאשר ההכרעה אינה ממצא עובדתי אלא מסקנה הנגזרת מן העובדות בדרך ההיגיון; במסקנה מסוג זה, להבדיל מממצא ה |
| 877 | 3213/97 | 4328e82d-1114-4033-916a-2c4de72bde9a | approved | rejected | 3 | 0.86 | 525a305a-465c-47f8-b2ac-1b0753d13df3 | משאושרו כדין מספר העתקים של תשריט תכנית והופקדו לעיון הציבור במקומות אחדים, דין כל אחד מן ההעתקים כמקור לכל דבר ועניין, ואין מקום להעדיף העתק תשריט מאושר אחד על |
| 878 | 3213/97 | 6ec68288-3215-46dc-a6bd-88a474b1f8fc | approved | rejected | 3 | 0.8433 | 4af6ca9e-4ef3-4e40-b93f-b2cbcedcc8e7 | במקרה של אי-התאמה בין תשריט התכנית לבין תקנון התכנית, יש לשאוף ליישב ביניהם וליצור התאמה; אי-התאמה יחסית, להבדיל ממוחלטת, ניתן לאפיין כאי-דיוק 'שרטוטי' (גרפי) ג |
| 879 | 3213/97 | 463082d0-dc95-441c-b158-422dc9ff6915 | approved | rejected | 3 | 0.85 | ebc6babb-5d24-47d5-8bff-15e09b7734e3 | לאור ההגנה החוקתית על הקניין הפרטי המעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מקום שבו קיימות שתי חלופות תכנוניות מאושרות כדין, יש להעדיף את החלופה המקלה עם |
| 880 | 3213/97 | adf1f0f8-092c-445c-9ded-ca2c58651367 | approved | approved | 3 | 0.9267 | edd603e5-3e27-4429-b7cc-84bbc103ac07 | בפרשנות תכנית מיתאר, קיימת חזקה הניתנת לסתירה כי ללשון התקנון עדיפות משקלית ונורמטיבית על פני התשריט: לשון התקנון היא המלמדת על תכלית התכנית ועל כוונת מוסד התכנ |
| 881 | 3213/97 | e3ea7b7b-68db-4127-8254-e56c79d13e05 | approved | rejected | 3 | 0.9267 | e59aed4d-dc47-413f-a592-26fb70d13375 | תכנית בנייה (תכנית בניין עיר) היא בגדר חיקוק, ועל כן היא מסורה לפרשנותו של בית-המשפט ככל חוק אחר. |
| 882 | 3213/97 | f8a96750-fc2d-4a9b-a3fd-9f1c227dccc7 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 857898f4-6148-46d0-9aa6-248d3e1cf164 | פרשנות תכנית נעשית בכלים הפרשניים הרגילים העומדים לרשות בית-המשפט, מתוך מטרה להתחקות אחר תכלית התכנית וכוונת מוסד התכנון, ותוך שילוב התקנון, התשריט והנסיבות החי |
| 883 | 3213/97 | a5ed6fa1-fb0f-44d6-90a3-5cb3ffd43020 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | dbb7a22a-f571-4fd1-ac61-308ef5ac197e | בפרשנות תכנית בנייה חלים עקרונות פרשנות החוק, ולפיכך יש להתחקות אחר תכלית התכנית כדי לברר את משמעותה ולהכריע בין מרכיביה. |
| 884 | 3213/97 | 6b111836-83bd-4b84-9ef0-ee57e2c6e464 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 5ff1ea28-e0a7-44bf-9e53-6c3acce4901d | יש לפרש תכנית בנייה כמכלול הרמוני אחד, מתוך חזקה שמוסד התכנון אינו סותר את עצמו ואינו משחית מילותיו לריק; משום כך אין לקבוע ניגוד מהותי בין התשריט לבין תקנון הת |
| 885 | 3213/97 | cc611c60-60fe-42e9-a3cc-d26c3070caa5 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 3bd6d528-ea8d-4939-8f73-c630e685228f | התשריט הוא תוספת הנלווית לתכנית, ומלשון סעיף 83 לחוק התכנון והבניה ("לכל תכנית יצורף תשריט") עולה כי המחוקק התכוון להעניק לתקנון התכנית עדיפות נורמטיבית על פני |
| 886 | 3213/97 | 7e1c96c6-fd33-4cdb-8d38-4449129f860b | approved | rejected | 3 | 0.9067 | 0914bd9f-b330-422d-b985-b65e1dbf588e | בעת סתירה בין תקנון התכנית לבין התשריט גוברת הוראת התקנון, שכן התשריט נועד להמחיש את הוראות התקנון בלבד; אולם עדיפות זו אינה מוחלטת אלא בבחינת חזקה הניתנת לסתיר |
| 887 | 3213/97 | cc8bfa48-a970-42b8-9c7c-538ff490df66 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | c46df121-d771-4fc8-8879-599ac5b8b7b8 | בפרשנות תכנית בניין עיר, תקנון התכנית הוא ה"תכנית" המחייבת, ואילו התשריט נלווה לתקנון ונועד לסייע בהבנת הקביעות שנקבעו בו; משכך, בהתקיים סתירה בין השניים, קביעה |
| 888 | 3213/97 | 504c43bc-54a6-4e33-aa3a-8fed3a889118 | approved | rejected | 3 | 0.91 | 15ba61f5-b01d-4c0d-8bd3-2ead7267bdbb | פרשנותה של תכנית מיתאר נעשית על פי הדין שהיה בתוקף במועד עריכתה ואישורה של התכנית, ולא על פי חקיקה מאוחרת שנכנסה לתוקף לאחר מכן. תכנית שנערכה בעת שחלה פקודת בני |
| 889 | 3213/97 | 1f36474b-5587-4ef6-880c-df246e804c00 | approved | rejected | 3 | 0.9 | fe20dfe9-a139-42be-9fb8-0b015ec59859 | המפה הכלולה בתכנית אינה מהווה את התכנית גופה אלא רכיב נלווה לה; הגדרת מונח או סימון במפה, כשלעצמם, אינם מספיקים כדי לקבוע את תוכן ההסדר התכנוני, וההוראות שבכתב |
| 890 | 3213/97 | 1c94d400-06bc-4431-861d-d8cea26f632c | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 60b87039-8722-4046-9a99-fee33d050229 | אובדן מפה של תכנית אינו גורר באופן אוטומטי את בטלותה של תכנית שאושרה כדין; תוקפה של התכנית אינו מותנה בהמשך קיומה הפיזי של המפה. |
| 891 | 3213/97 | e7102b15-659f-4c53-8e85-3233ae20a0aa | approved | rejected | 3 | 0.9233 | b59f6efd-d866-47e0-97d7-9c0468d957d2 | בית המשפט (וערכאת הביקורת) אינו משמש כוועדת תכנון עליונה ואינו ממיר את שיקול הדעת התכנוני של רשויות התכנון בשיקול דעתו; ברם פירושה של תכנית — להבדיל מהפעלת שיקו |
| 892 | 3213/97 | abed7dae-53f7-4b88-8974-88ed19b23d54 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 775a19d7-dfa4-405c-b802-cb8eaa10a350 | כאשר חלקה המילולי של תכנית (התקנון) אינו מתחם בעצמו את גבולות אזורי הייעוד, אלא מפנה לעניין זה לתשריט בלבד, נקבעים תיחומי האזורים על-פי התשריט, והוא לבדו מדבר ב |
| 893 | 3213/97 | 017886de-0d43-4659-b3d6-2c94f82a081c | approved | rejected | 3 | 0.8833 | aa8ce3b6-099c-4626-b7b3-0e82f2e0a533 | בעת סתירה בין התשריט של תוכנית לבין ההחלטות בהתנגדויות (החלקים הטקסטואליים-הנלווים שלה), ידו של התשריט על העליונה והוא גובר. |
| 894 | 3213/97 | 430de302-75b1-43d9-bb2a-b4a693787566 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 74727417-f23d-484d-994d-7f332a6a5b1d | התכנית המאושרת כפי שפורסמה ברבים היא המקור הנורמטיבי המחייב העומד לפירוש וליישום. החלטות של מוסד תכנון (ובכללן הוועדה המחוזית) שאינן חלק מן התכנית ואינן נזכרות |
| 895 | 3213/97 | 4a901aa4-bc7c-4528-9de9-e3c002101b30 | approved | rejected | 3 | 0.9033 | af6cea11-e509-4ca2-9b9d-7fcc75bea71b | במהלך הכנתה של תכנית מיתאר נוצרים מסמכים, תשריטים, המלצות, החלטות ושינויים רבים, אך המסמך המחייב היחיד הוא התכנית כפי שאושרה על-ידי הרשות המוסמכת; כל המסמכים, ה |
| 896 | 3213/97 | 2cc337bd-dca7-4535-b5fb-738607c4fd77 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | 3128d40f-6e62-4edb-bf19-a2ee8101cb08 | תכנית מיתאר מקומית הינה בגדר 'חיקוק', ופרסומה ברשומות הוא הפרסום המחייב המקנה לה תוקף נורמטיבי. |
| 897 | 3213/97 | 69cc5b74-7628-49e9-9ad1-73082c7b5b79 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 9f77e720-74bf-4a5a-8bdf-09ed2bf698c4 | משפורסמה תכנית מיתאר ברשומות חלה עליה החזקה שבסעיף 34א לפקודת הראיות, שלפיה דבר שפורסם ברשומות נעשה כראוי; נטל ההוכחה כי נפל שיבוש בהליכי הפרסום או בתוכן מוטל ע |
| 898 | 3213/97 | 0dbe3de3-ff6b-428e-9601-c7b10ad6ba14 | approved | rejected | 3 | 0.9267 | 1bd7fe74-c39a-4736-8e3d-537dfca15148 | תכנית מיתאר היא בגדר "חיקוק", ועל כן מה שפורסם בה (בתקנון ובתשריט) הוא הדין המחייב, ואילו מה שלא פורסם אינו דין. זכויות במקרקעין נקבעות על-פי התכנית המפורסמת בל |
| 899 | 3213/97 | 15673642-453f-49df-8190-47a053b73965 | approved | rejected | 3 | 0.9233 | aa0bdd63-af91-40cb-912d-158a47f44365 | משפורסם חיקוק — ובכלל זה תכנית מיתאר — הוא מתנתק מן הגוף שחוקקו, ופרשנותו נתונה לבית המשפט בלבד. |
| 900 | 3213/97 | 329f21e7-3067-49be-b5f6-84bdb7130a03 | approved | rejected | 3 | 0.9067 | 7f9cb200-7bbc-4628-b9f7-f32f64c83ce4 | הנוסח המחייב של תכנית הוא נוסחה כפי שנתקבלה ונתפרסמה, והוא הנוסח המחייב אלא אם יוכח בעליל, בהליך המתאים לכך, כי נפלה פליטת קולמוס או טעות אחרת שראוי ונכון להכיר |
| 901 | 3213/97 | 9a9ca571-bba8-487e-99e1-fb6a14c60df1 | approved | approved | 3 | 0.9333 | 883f5469-2bfc-4d76-ac96-d56b09c06ae9 | תכנית מתאר מתפרשת על-פי לשונה והאמור בה (פרשנות אובייקטיבית), ופרשנותה אינה מוכרעת על-פי דברים, מחשבות או כוונות של מי שנטל חלק בהכנתה או באישורה; אלה יכולים לש |
| 902 | 3213/97 | f6365339-62eb-4503-a513-273d092d2b3e | approved | rejected | 3 | 0.9 | ce084c99-dc5a-49b1-90cf-5dc7d1d6e496 | תכנית מיתאר שפורסמה כדין מתפרשת לפי נוסחה כפי שפורסם ונחזה על פניו, ואין די בהפניה להחלטה סותרת שנתקבלה במהלך הליכי עריכת התכנית כדי לסתות מנוסח זה, שכן עד לחקי |
| 903 | 3213/97 | 955c2ffe-56c5-4e0d-97a0-e81b898caa0f | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 218b107d-e9d1-4e1f-a524-20597d378d0f | החזקה בדבר תקינות הליך החקיקה, העולה מעצם הפרסום ברשומות, אינה ניתנת לסתירה באמצעות הצגת פרוטוקולים של הגוף המחוקק, משום שאין בהם כדי לתת תיאור ממצה של ההליכים |
| 904 | 3213/97 | ef7ab253-289e-4556-9d56-90443dd93646 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 84760833-9d93-4d10-ba6b-127d42782d9c | תכנית מתאר שאושרה ופורסמה כדין נהנית מחזקת הכשרות, ויש להעמידה על חזקתה כי היא כשרה כנוסחה וכלשונה ותוכנה כאמור בה; הנטל לסתור את תוכנה מוטל על הטוען לפגם, ובהי |
| 905 | 3213/97 | bea284f9-9ce6-4994-bda2-9d449b155834 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | dc4feac7-790a-4bfb-9beb-b90bc591dfe6 | שיקול-דעתו של שר הפנים באישור תכנית הוא רחב, והוא אינו קשור בהחלטות הוועדה המחוזית; על כן אי-התאמה בין החלטת הוועדה המחוזית לבין נוסח התכנית כפי שאושר ופורסם בי |
| 906 | 3213/97 | 6b36799c-d418-44b5-9551-310b4bb1c6ad | approved | approved | 3 | 0.9333 | f7098d41-34b2-4b54-85aa-5b1472da4a0b | תכנית מיתאר מורכבת משני חלקים משלימים — החלק המילולי (התקנון) והתשריט — ואין ללמוד על הסטטוס התכנוני שהיא מקנה לשטח קרקע אלא מתוך עיון בתכנית כמכלול, תוך קריאת |
| 907 | 5898/16 | b09f4cc5-f43b-4605-92c7-dbdba4a3bb2a | approved | approved | 2 | 0.95 | 46fba49c-7185-4ffb-b5b8-f84a4b4d210a | הזכות לפיצוי לפי סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה מותנית בהוכחת שלושה יסודות מצטברים: יסוד התכנית, יסוד הפגיעה ויסוד הקשר הסיבתי בין התכנית לפגיעה. |
| 908 | 5898/16 | 9608ae5e-ca8e-4a89-9515-1f30df03841e | approved | rejected | 2 | 0.915 | 3de39b8e-72d0-444f-8e16-8a22924c0d0f | זכות לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה קמה רק מקום שהתכנית עצמה "פגעה" במקרקעין כמשמעות דרישה זו בסעיף; ירידת ערך שנגרמה מתכניות עבר שלא פגעו כשלעצמן במקרק |
| 909 | 5898/16 | 61a25f09-8c9e-4b70-84ef-5caea1324317 | approved | approved | 2 | 0.925 | 3bb626ca-4b8e-4097-9ffc-601d75d75070 | כאשר מקרקעין נפגעו מכמה תכניות, כל תכנית מקימה עילת תביעה עצמאית לפיצויים לפי סעיף 197, ובעל הזכות רשאי לתבוע מכוחה בכפוף למגבלת ההתיישנות החלה ביחס לכל תכנית ב |
| 910 | 5898/16 | b8d4a8f5-2e65-402c-84f4-52ceedf2f93f | approved | rejected | 2 | 0.88 | a1646a4a-c8d0-4577-bbda-9300677c92d6 | תכלית חוק התכנון והבנייה היא לראות כל תכנית לעצמה: כל תכנית נבחנת באופן עצמאי, ולפי נסיבותיה היא מקנה זכות לפיצויים לבעלי הזכויות במקרקעין שבתחומה או מטילה עליה |
| 911 | 5898/16 | f4646a22-0f2d-4fce-8e9f-2ba058466157 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | b622fab6-af9c-4bca-8bc0-b3b3322d25fd | כל שינוי לתכנית מתאר מהווה "תכנית" עצמאית כהגדרתה בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה (הכוללת גם "שינוי תכנית"), גם כאשר היא משלימה תכנית קודמת או מהווה עמה מהלך תכנוני |
| 912 | 5898/16 | 7299c7e4-e872-41e3-ad6f-d81703e23a42 | approved | approved | 3 | 0.9233 | 6f39c428-df93-4fc0-ac4e-03c68c1b5eb2 | פגיעה 'על ידי תכנית' לעניין סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נמדדת בדרך של השוואה בין זכויות הבנייה לפי התכנית הפוגעת לבין זכויות הבנייה לפי התכנית שחלה על המקרקעין |
| 913 | 5898/16 | 3193abca-6646-4ccb-8aab-6b92fdbcb283 | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | a4d28e42-139a-4350-8670-0d38e3d0ea90 | יש להבחין בין השאלה אם התגבשה 'פגיעה' המקימה עילה לפי סעיף 197 לבין השאלה אם הזכות לפיצוי אבדה מחמת חלוף תקופת ההתיישנות; אובדן הזכות עקב התיישנות אינו מלמד על |
| 914 | 5898/16 | 768b99a8-e9a6-4cbe-b890-5189e4fa101a | pending_review | rejected | 3 | 0.8267 | d7b8cf31-c796-4ff4-aa05-4d351325c086 | כאשר תכנית 'מקפיאה' זכויות בנייה ותכנית מאוחרת 'מפשירה' אותן קשורות זו לזו בזיקה הדוקה ונועדו להתאשר במרווח זמן קצר יחסית זו אחר זו — כך שהתכנית הראשונה היא במה |
| 915 | 5898/16 | 841e072d-c081-412e-85ee-b4f81e9af5ec | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 7696aaba-aadb-4f4c-af7b-77089060fe99 | ועדה מקומית שהציגה לבעלי הזכויות מצג ולפיו המועד הנכון להגשת תביעת פיצויים בגין נזקי הקפאה הוא לאחר אישור התכנית המשחררת, מנועה מכוח חובת ההגינות מלהתגונן בדיעב |
| 916 | 5898/16 | 6e01585a-57e9-4007-b622-c8d0902f6ded | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 5308e2e0-aa73-435c-97d6-eaf15b7cf57a | לצורך תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, יש לראות ככלל תכניות מתאר הבאות זו אחר זו כתכניות נפרדות. עצם העובדה שתכנית מפורטת מוציאה אל הפועל עיקרון ת |
| 917 | 5898/16 | f26bc75e-e766-4680-81c5-ae7d363cd0af | approved | approved | 3 | 0.95 | 65918320-f7fc-4472-b8ac-b8ce67d68266 | פגיעה במקרקעין לעניין סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה נבחנת על פי מבחן אובייקטיבי של פגיעה בתכונותיהם של המקרקעין כמקרקעין, ולא על פי מבחן סובייקטיבי של פגיעה באדם |
| 918 | 5898/16 | 161359af-548f-4939-8732-4d59b4e3df69 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | 873ff43d-fb19-44c8-a4a6-54284e9b481b | הפגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 יכולה להיות ישירה — כאשר התכנית קובעת הוראה מפורשת הגורעת מתכונות המקרקעין (כגון ייעוד להפקעה) — או עקיפה, כאשר פועלה של התכנית במק |
| 919 | 5898/16 | 4d41b7c7-0364-48ab-9912-a5e8f3381816 | approved | rejected | 2 | 0.91 | b7b3dc34-6461-4d88-a97e-11c5ee5fe07c | פגיעה במקרקעין המזכה בפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה היא פגיעה מסוימת וקונקרטית, באופן שאדם סביר המעיין בתכנית — בשים לב לטיב המידע התכנוני הגלום בה ולמא |
| 920 | 5898/16 | 142d81ff-12b1-4686-9e32-f8353344212c | approved | rejected | 3 | 0.9 | a634abf0-85ec-439b-b016-71363cd79b70 | תכנית מתאר ארצית יכולה לשמש בסיס לתביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה רק אם היא מסוימת דייה, באופן שניתן ללמוד ממנה השפעה קונקרטית על מקרקעין מסוימים; |
| 921 | 5898/16 | cb7535af-94ba-49e0-8eb8-3b74764a4a9c | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | c388fab6-4a2c-47fc-83e5-53e2d114101e | הזכות לפיצוי לפי סעיף 197 משתכללת רק כאשר המעשה השלטוני התכנוני מגיע לדרגה הגוררת שינוי ב'כללי המשחק' החלים במקרקעין, באופן המגביל את חופש הפעולה של הפרט ואת הי |
| 922 | 5898/16 | ce563298-625d-4e71-bc7b-8fc36978ef7e | approved | approved | 3 | 0.9267 | 016e0240-e114-4f8d-bd58-6c98c05ab515 | פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה מותנה בקיומה של פגיעה בתכונותיהם המקרקעיות של המקרקעין או בצמצום יכולת השימוש וההנאה מהם; נזק כלכלי גרידא הנובע משינוי שה |
| 923 | 5898/16 | f35a8e89-70af-45d1-a5c5-f8c4f72f226c | approved | rejected | 3 | 0.9233 | c2f433b4-aff3-45f7-8f16-5060ad133e32 | סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה אינו יוצר משטר פיצויים מוחלט אלא משטר יחסי, שביסודו איזון בין ההגנה על קניין הפרט לבין האינטרסים הציבוריים שהתכנון נועד להגשים; מאי |
| 924 | 5898/16 | 96e96603-437d-4105-bf98-66c145bc6acf | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 820314f7-38de-416e-b727-377f4449ebf8 | ההיגיון של הסדר הפטור שבסעיף 200 לחוק התכנון והבניה — הצדקת אי-פיצוי בגין פגיעה תכנונית מסוימת — חל ורלוונטי גם לבחינת זכות הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק. |
| 925 | 5898/16 | 21b21741-486e-489f-bafa-4bc0c01c0667 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 87a5f9ed-dd9d-4410-b72c-375199a15e04 | עצם קיומו של סעיף 200 לחוק התכנון והבניה אינו מחייב פרשנות מרחיבה של סעיף 197 ואינו ממצה את האיזון בין האינטרסים השונים בסוגיית הפיצוי בגין פגיעה מתכנית; הוא לכ |
| 926 | 5898/16 | f04ba5d3-68cd-4b75-bb76-1f8623da3117 | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | bd22adce-df0e-4330-b546-9b0732baec2a | דרישת הפגיעה לפי סעיף 197 היא קו הגבול המבחין בין פעולות תכנוניות שלטוניות המקימות זכות לפיצוי לבין כאלה שאינן, והיא נבחנת ביחס לכל תכנית ותכנית בנפרד. |
| 927 | 5898/16 | c0f5a98c-bf56-40d5-92d3-dda83d578b9c | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 70f9bdda-55b3-45a5-afba-18af774bdec8 | נקודת האיזון שקבע המחוקק בסעיף 197 לחוק התכנון והבניה, לעניין היקף הזכאות לפיצויים בגין פגיעה תכנונית, מהווה רכיב יסודי בשיטת הפיצוי; ולפיכך אין להרחיב את היקף |
| 928 | 5898/16 | e1a9e975-d0d5-4cc8-81ed-5560c28cc4fa | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 8fc8c4ee-1580-4212-b4c3-8eafd2b36689 | אין די בהצבעה על פגיעה כלכלית שנגרמה עקב הליך תכנוני כדי לבסס זכאות לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה; לא כל פגיעה כלכלית הנובעת מהליך תכנוני היא בת-פיצוי, |
| 929 | 5898/16 | 28dd38dc-45d4-4de9-8f02-b6ff25fc7cd4 | approved | rejected | 3 | 0.91 | c2fd806e-87a3-4297-ac61-a6779a49d9a8 | הזכות לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה קשורה בזיקה ישירה לתכנית ספציפית ומוגדרת ולמועד אישורה; אין להכיר בעילה של "רצף תכנוני" או דוקטרינה דומה המנתקת א |
| 930 | 5898/16 | fca23e8f-c589-4e95-9704-786a3fcf7523 | approved | rejected | 2 | 0.86 | 33c10a52-8b6a-4e93-aac3-3ac12ac0e263 | הנסיבות החריגות והייחודיות שבבסיס הלכת הר אינן מבססות דוקטרינה כללית בדבר "רצף תכנוני" בין תכניות לעניין הזכות לפיצויים לפי סעיף 197, ואין לגזור מהן כלל בר-הכלל |
| 931 | 5898/16 | f8680fee-a005-48f1-985b-cebe6d25ca17 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 1e938373-a76d-4e20-a20a-6a4a7ef17505 | פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה אינם נועדו להעניק לבעל הזכויות במקרקעין פיצוי בשיעור העולה על ערך השוק של המקרקעין, קרי על השווי שהיה מקבל במכירה מרצון |
| 932 | 5898/16 | a48d27d4-b1b7-4c14-b390-a9596236d3eb | approved | rejected | 3 | 0.8833 | f22f5463-41a7-433c-b8d6-a12144189fd6 | כאשר מספר תכניות נתפסות כתכנית אחת לעניין זכות הפיצוי, לרבות צירוף של תכנית "מקפיאה" ותכנית "משחררת", תקופת ההתיישנות של עילת התביעה לפי סעיף 197 לחוק נמנית רק |
| 933 | 5898/16 | b17dd25e-ac17-45ea-97a3-43c530179d47 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 182b3886-fc25-4bb7-ab65-84cf0230333e | המאפיינים שנמנו בעניין הר לבחינת הקשר בין תכניות אינם מהווים תנאים מצטברים. לצורך תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ניתן לבחון את הקשר בין תכנית מוק |
| 934 | 5898/16 | 58e0af26-9710-4f56-8dcc-c14e9e1edf83 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | ccd8b54f-37c1-48ae-8f48-89cd8dedd7ec | המאפיין המכריע לבחינה האם שתי תכניות החלות על אותם מקרקעין ייראו כ"תכנית" אחת לצורך הערכת שווי הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא קיומה של זיקה משמעותית |
| 935 | 5898/16 | cc738f12-323a-4afc-8283-434110e27eec | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 9894158b-7df7-44aa-984c-1fda96294d82 | מקום בו קיימת מטרה תכנונית משותפת לתכנית קודמת ולתכנית הפוגעת, ובו התכנית הפוגעת מוציאה לפועל ומיישמת את העקרונות והמגמות התכנוניות שנקבעו בתכנית הקודמת, מתקיימ |
| 936 | 5898/16 | cb2de7e6-1ff9-49b4-83e6-6508ca58d64c | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 55a92ffd-2e48-4df6-82f6-158101bc0fd1 | במסגרת דוקטרינת הרצף התכנוני, פרק הזמן הצפוי לחלוף בין מועדי אישורן של שתי תכניות הוא מאפיין לבחינת עוצמת הקשר ביניהן: ככל שפרק הזמן הצפוי קצר יותר, כך מתחזק הק |
| 937 | 5898/16 | a2903fc5-0724-4a7f-a6f3-86d2baa83386 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 2c8723c8-b5d8-4818-9208-3f05b201184c | הקריטריון של קיום הוראה מפורשת בתקנון התכנית הקודמת המתייחסת לתכנית המאוחרת הוא דוגמה בלבד להוכחת קיומה של זיקה פורמאלית בין שתי תכניות לצורך הכרה בהן כ"תכנית" |
| 938 | 5898/16 | 7342b2d8-433b-4c80-a42c-6701c84fbcfa | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 79e57e8e-0d11-419d-89f2-684589a6d754 | ההגנה החוקתית על זכות הקניין מחייבת כי הפיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 יהא פיצוי מלא ושלם, המבטא את ירידת השווי הממשית והכוללת בערך המקרקעין, ואין להסתפק |
| 939 | 1079-24 | bc0ba1ce-dc23-4e92-9d9b-e11f2810d48e | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | e8507b29-f508-4f2f-a0cf-ee3fc9e62e27 | בקשה לפסילת חבר ועדת ערר היא צעד חריג, ועל המבקש להניח לה ביסוס ממשי; היעדר ביסוס כאמור מוביל לדחיית הבקשה. |
| 940 | 1079-24 | e5815767-d109-470c-a651-6d6d8d37eb03 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | cfb1353a-d579-4bab-a96f-2ef1805e831d | ועדת הערר אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטת יושב-ראש הוועדה לפסול את עצמו; משניתנה החלטת פסלות עצמית מנומקת, אין הוועדה בוחנת אותה מחדש. |
| 941 | 1079-24 | 46ebb9bb-81f9-4235-b204-48008267c29c | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 1b1019ef-24b0-4a25-82df-9db6777a2784 | ועדת הערר אינה תחליף לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ואין בסמכותה לדון בטענות אתיות נגד עורך דין; טענות אתיות אינן מהוות עילה לפסילת בא-כוח של בעל דין, והגשת |
| 942 | 1079-24 | 5f282bf4-4d4b-4e05-b80c-27d62651eb1b | approved | approved | 2 | 0.9 | 7631b999-7459-4429-9f94-12bddf4749bd | זכות עמידה כעותר ציבורי מהווה תנאי סף לבירור הערר לגופו, ואין מעמדו של עותר ציבורי נגזר מחוקיות ההיתר או מהשאלה המהותית שבמחלוקת; על ועדת הערר לברר תחילה את עצם |
| 943 | 1079-24 | c63703ac-e2c9-4422-aa53-210ac1eeb3b3 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | a29a4fe7-3580-4987-89a5-73ea808e18bc | אופיו הציבורי של מקרקעין, ובכלל זה היות שטח ציבורי פתוח לרווחת קשת נרחבת של תושבים, אינו מקנה כשלעצמו מעמד של עותר ציבורי או זכות התנגדות/ערר לכל תושב; הקניית מ |
| 944 | 1079-24 | 43809aab-87d4-4c00-8c6e-266faf4b8f9f | approved | rejected | 2 | 0.825 | ddf8bc71-1773-46d3-84b2-149e5173e3b6 | כאשר קיים נפגע ספציפי וישיר מן הפעולה השלטונית נושא ההליך, אשר נמנע מלפנות בבקשת סעד חרף הפגיעה בזכותו או באינטרס שלו, רשאי בית המשפט (או ועדת הערר) למנוע זכות |
| 945 | 1079-24 | 035a6ed0-d907-40b4-89c7-fdcde11cdad5 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | b8dad8c9-0e3c-480d-897f-c039b8047553 | הכרה במעמד עותר ציבורי בהליכי תכנון היא חריג הניתן במשורה, ותקום רק מקום שיוכח פגם מהותי ומשמעותי המעלה סוגיה בעלת חשיבות חוקתית ראשונה במעלה החורגת מעבר למחלוק |
| 946 | 1079-24 | 8616326f-c240-45a4-b7d9-8d94e1123f46 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | d28f721e-27ff-4756-b4cd-6bd1e7f67a10 | המבקש לעצמו מעמד של "עורר ציבורי" נושא במחויבות כלפי הציבור הרחב להימנע מפגיעה שלא לצורך, ומוטל עליו להביא בחשבון את השלכות הרוחב של התנהלותו על מבקשי ההיתר ומק |
| 947 | 1079-24 | 4fdd296c-d2c4-4aef-96c2-82edbc3ea5aa | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 281b8749-d192-4a95-a57d-aca3de334d6b | ועדת ערר, בכובעה כמוסד תכנון, רשאית לדון בבקשה לגופה ולהכריע בה לגופם של דברים גם כאשר זכות העמידה של העורר מוטלת בספק או נשללת, מקום שמונחת בפניה סוגיה כבדת-מש |
| 948 | 1079-24 | 93fabee7-3ed8-4d4f-ab5c-4674c7770b71 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 3dde54b5-5f5b-4352-a196-44fae54a5282 | מקום שבו תכנית מחייבת הכנת תכנית מפורטת מאושרת כתנאי מוקדם להוצאת היתר בנייה התואם את התכנית, אין לאשר אף בקשה להיתר לשימוש חורג בהיעדר תכנית מפורטת כאמור — קל |
| 949 | 1079-24 | 9dcc6b21-68ad-407f-a154-27c09d4835d4 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | c972ebb2-bf34-4550-a0f4-286c9c9b30ec | בפרשנות הוראה בתכנית מתאר יש להעדיף פרשנות המקיימת את עיקרה ותכליתה של ההוראה על פני פרשנות המאיינת את ליבת הדרישה שבה; אין לאמץ פרשנות המרוקנת מתוכן את חיוב הי |
| 950 | 1079-24 | 1300000d-1bd1-4587-bb8e-768a008f7c6e | approved | rejected | 3 | 0.82 | 6916162a-b7ce-4714-882c-534b968483a9 | מקום בו תכנית דורשת, כתנאי לקידום היתרי בנייה בתחומה, הכנת תכנית מפורטת — מלמד הדבר כי התכנית עצמה אינה 'מסוימת' ואינה בשלה להוצאת היתרי בנייה מכוחה, ולהשלמתה נ |
| 951 | 1079-24 | 68d3ae2f-39d0-4e2d-9b58-aac460848d75 | approved | rejected | 3 | 0.84 | bf933489-e675-4be8-bc10-b45799a114ff | 'תכנית מפורטת' ו'תכנית בינוי' הם מושגים מובחנים שהיו קיימים בדין עובר לאישור התכנית, ואין לראות בתכנית בינוי תחליף מקביל לתכנית מפורטת שנדרשה כתנאי בתכנית; אישו |
| 952 | 1079-24 | 11e82cf0-9f1c-4df8-a9a0-8ed0a5311ff7 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 55bd75fb-ba48-46de-9adf-e1b697397795 | תכנית שאינה כוללת הוראות בנושאים המנויים בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה אינה בלתי-חוקית באופן גורף; חוקיות ההיתר הנשען עליה נבחנת פרטנית לכל היתר ולפי נסיבותי |
| 953 | 1079-24 | 2764bf0a-8653-4645-8aee-027c10f43149 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 0ffeb8de-40d1-4fcf-b2b9-c476d3966d36 | בינוי הנגוע בחוסר סבירות קיצונית עולה כדי פגיעה בחוקיות ההיתר. |
| 954 | 1079-24 | 03a91e67-593f-4543-9499-af966dfbef1b | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 58d14638-2aef-4868-8b12-3924ed9566ce | היתר בנייה חייב לעלות בקנה אחד עם הוראות התכניות שבתוקף ולהינתן מכוח תכנית הכוללת רמת פירוט נאותה; רמת הפירוט הנדרשת נגזרת מאופי ההיתר המבוקש, הבנייה המתוכננת ו |
| 955 | 1079-24 | b2234e6f-21e0-44b1-a7e4-f5f2b3f0f41d | approved | rejected | 2 | 0.9 | a75a1b6c-92d5-4e88-9d88-d2ce09d603ab | אף כאשר הוראה מסוימת מסמיכה ועדה מקומית להחליט על מתן היתר בנייה גם ללא תכנית מפורטת, עליה להפעיל את סמכותה לפי אמות המידה של המשפט המנהלי ולבחון כל בקשה על נסי |
| 956 | 1079-24 | aa35d67a-fe5c-425f-80a3-74651a36891d | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 9c9bec0d-a6df-4165-92b7-964e0b2254cd | ביטולו של הצורך באישור הוועדה המחוזית בתכנית מאוחרת חל אך ורק על בקשות להיתר בנייה ועל הוראות שהן בגדר 'תנאי להיתר בנייה'; הוראה בתכנית קודמת המתנה פעולה תכנוני |
| 957 | 1079-24 | 22de6ae5-2908-4d00-870a-d8a659c5dfa8 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 3a5fa278-d65c-46f7-9fb0-f25b48cf87aa | הוראה ספציפית בתכנית המחייבת אישורה של תכנית מפורטת, ובפרט כשהיא נוקטת לשון עתיד, היא הוראה מחייבת שאין לעקוף; אין לקבל עמדה או לאשר מימוש שימושים העומדים בסתיר |
| 958 | 1079-24 | dd635899-08d6-4f2b-911d-706936439793 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 811d36f1-73ed-4b1e-86ac-1d96c3eb2047 | תכנית מפורטת משמעה הליך תכנון סדור הנבחן על ידי מוסדות התכנון לרבות הפקדה, יידוע הציבור ושמיעת התנגדויות, ועל התכנית לכלול את היקף השימושים, התאמתם לסביבה, זכוי |
| 959 | 1079-24 | f1bdf614-a9dc-411e-b947-f31f62eaa925 | pending_review | rejected | 3 | 0.8233 | 73f88574-69e9-4a2e-ab5e-fc15ae473ee6 | אף שתכנית הופקדה לפני 1.1.1996 וסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה אינו חל עליה במישרין, יש לשאוב השראה מהסעיף ומהנורמות התכנוניות והנורמטיביות שהוא מבקש לצקת בבחינ |
| 960 | 1079-24 | 21953126-531b-4021-bb4c-b59a0be5c623 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 8a777f86-cff7-49c9-8c02-677dc5f7d949 | דרישת תכנית מפורטת כתנאי למתן היתר אינה דרישה מוחלטת, ובהתאם לסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה יתכנו מקרים בהם דרישה כזו אינה מתבקשת לנוכח היקף הבינוי המבוקש — למ |
| 961 | 1079-24 | c2288491-bb4a-4b42-b3d9-cf57d4def1bd | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 1beb2ee0-42d1-4b2d-be34-8a6658443025 | מבחינה תכנונית יש לשאוף שהיתרי בנייה יוצאו רק מכוח תכניות מפורטות הכוללות את הפרמטרים הקבועים בסעיף 145(ז), שכן תכנית מפורטת מבטיחה תכנון ראוי המאזן בין האינטרס |
| 962 | 1079-24 | f0bb2c2d-dbcb-4291-8b8e-6ccbc6fd6841 | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 61a3e692-ac95-4196-b1a9-dab54fc4424c | מקום שעל מקרקעין חלה תכנית מתאר בעלת הוראות סביבתיות (כגון תכנית מתאר טבע עירוני), על הוועדה המקומית לבחון ולשקול את ההיבטים הסביבתיים בהתאם לאותה תכנית בטרם תא |
| 963 | 1079-24 | 2bb9157c-5500-4e34-b5e7-473e0f0e7d2d | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | b68e9afd-b483-4f4e-b49a-bb39b8328037 | אופיים הנייד של מבנים נושא בקשה לשימוש חורג אינו פוטר מבחינת הפיכות השימוש בסיומו; כאשר הבקשה כוללת מספר מבנים בעלי פיתוח סביבתי מותאם, יש לבחון את ההפיכות לפי |
| 964 | 1079-24 | 2c8d917c-9cc7-4eda-b003-07617ab0fd21 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | eb5be4a0-ba67-4723-9276-a9a65d3a7154 | כלי השימוש החורג הוא כלי תכנוני מוגבל וחריג, שנועד לסטיות נקודתיות ומצומצמות מהקבוע בתכניות החלות; אין הוא מיועד להקמת מבנים חדשים העלולים לייצר עובדות בשטח, וי |
| 965 | 1079-24 | 9f7d1ca7-40eb-4360-bf55-ad77c59672ae | approved | rejected | 2 | 0.9 | 614e87ca-01bf-4146-ab97-77412fc7979a | מקום שהמסגרת הסטטוטורית קובעת דרישה מפורשת וחד-משמעית להכנת תכנית מפורטת כתנאי להוצאת היתרי בנייה, לא ניתן לאשר חלף זאת תכנית בינוי כבסיס לבקשה להיתר; תכנית בינ |
| 966 | 1079-24 | ac10e7c9-c26b-46ec-93e6-e46e4ce98015 | approved | rejected | 1 | 0.95 | a5d435a2-4d94-4658-9c35-dc406e925aa2 | היתר לשימוש חורג מתכנית חייב להינתן לתקופה מוגבלת ומוגדרת מראש, בהתאם לסעיף 148 לחוק התכנון והבנייה; מגבלת הזמן היא תנאי מובנה בכלי השימוש החורג. |
| 967 | 1079-24 | 081f41b6-7539-472c-a3b0-5814ae123691 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | aa2dd3c3-61e4-45b8-a966-017470fa9c50 | לא יותר שימוש חורג בקרקע מקום שהדבר מהווה "סטייה ניכרת" מן התכנית; כן כפוף מתן ההיתר להסדרים דיוניים, ובהם החובה לפרסם את הבקשה לסטייה מתכנית ולשמוע התנגדויות ל |
| 968 | 1079-24 | 6aafe4e6-1a5b-4003-89f4-6ff9cbd4d877 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 98e8702c-958f-47c0-a483-8acccb26699c | ועדת הערר, הן מכוח סמכותה להיכנס בנעלי הוועדה המקומית והן כמוסד תכנון הניצב בהיררכיה גבוהה יותר מן הוועדה המקומית, מוסמכת להנחות את הוועדה המקומית באשר לאופן הפ |
| 969 | 1015-01-22 | 74dc0e30-1750-40ac-9cae-045701fcf401 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 6cc4d034-f452-4d8e-b467-daf8314cf001 | העדר פירוט מלא בהוראות תכנית אינו שולל מניה וביה את סמכות הוועדה המקומית להנפיק היתרי בנייה מכוחה; השאלה אינה שאלת סמכות אלא שאלת סבירות ההיתר בנסיבות העניין. |
| 970 | 1015-01-22 | 224431b5-4770-403f-8963-7f1daf3a1ecb | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 5d0dc9e2-9a22-4b27-a65a-1c68e7a8e279 | מקום שתקנון התכנית אינו מגביל את השימושים המותרים במבני ציבור ותכנית המתאר מאפשרת קשת רחבה של שימושים במבנים כאמור, ניתן להתיר במקרקעין שימוש ציבורי שאינו נמנה |
| 971 | 1015-01-22 | e84d8518-0040-4e42-b631-452e4656f317 | approved | rejected | 1 | 0.9 | b8c9dfde-1b18-4ab8-9f02-4b9539e4580b | ועדה מקומית מוסמכת לפטור גני ילדים ומעונות יום מן החובה להתקין מקומות חניה, מכוח סעיף 14.6.5(ב) והתכנית הרלוונטית המקנה לה שיקול דעת זה. |
| 972 | 1015-01-22 | a7887761-bfd4-4404-88a1-a1904000f46b | approved | rejected | 3 | 0.8433 | 4c600943-d1d8-49c4-a533-28e6be0cefa5 | סמכות הוועדה המקומית לפטור מתקן חניה למעון יום כוללת מקל וחומר גם סמכות לפטור ממפרץ הורדת נוסעים; זאת בשונה מן הפטור לתקן חניה לבית ספר, אשר כפוף לקיומו של מפרץ |
| 973 | 1015-01-22 | 558a6aa5-ffc9-4cf9-836c-639547246cb8 | pending_review | rejected | 2 | 0.8 | adf70f4b-7870-4343-8e15-ec8129a0ed6b | כאשר כתב ערר מוגש כשהוא נעדר נימוקים לעניין זכות העמידה של העוררים וחוקיות החלטת הוועדה המקומית, פתוחות בפני ועדת הערר שתי דרכים: סילוק הערר על הסף, או לחלופין |
| 974 | 1015-01-22 | 85ca95b9-6349-4e5d-9e0f-f2af8710b1d8 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | a462e1fd-de0c-4320-9f55-29766a0c5064 | על עותר ציבורי המבקש להכיר במעמדו בפני ועדת הערר להציג את מלוא טענותיו כנדרש ולהקפיד על הצגת התמונה העובדתית והמשפטית לאשורה; אי-עמידה בחובת גילוי והגינות זו עש |
| 975 | 1015-01-22 | a5a32b51-e2bd-442d-b3f6-af3f996120c9 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 16c0d557-0540-411b-b4b4-d49e5aa0ea9d | העלאת טענות שלא נכללו בכתבי הטענות, גם אם מוצגת כחובה לדון בכל טענה משום הגנה על שלטון החוק, אינה מקימה חובה כזו על ועדת הערר, ויש בה משום סרבול הליכי התכנון וה |
| 976 | 1015-01-22 | 652cff45-a758-4b53-8838-816354722a0c | approved | approved | 2 | 0.9 | f1689fea-b3e3-4add-9d24-03f171955040 | גוף ציבורי אינו רשאי להגיש התנגדות או ערר בתכנית כ"בעל עניין ציבורי" אלא אם נכלל ברשימת הגופים שנקבעו לכך בצו מטעם שר הפנים; עצם קיומו של עניין ציבורי בתכנית אי |
| 977 | 1015-01-22 | c7ba9cf3-d0de-4ded-ac2f-58832ef357ee | approved | approved | 2 | 0.9 | 66ff3428-fb42-481c-8f14-e790f738ff40 | ועדת הערר אינה מוסמכת להכיר בזכותו של גוף ציבורי להגיש ערר מקום שלא הוסמך לכך בצו, שכן הסמכת גופים ציבוריים נקבעה כדבר חקיקה ראשית המקנה את הסמכות לשר הפנים בלב |
| 978 | 1015-01-22 | 11d5e58c-17e3-4189-a8af-899886fe05e1 | approved | approved | 2 | 0.9 | 05113340-428f-4f12-9719-2688be92852a | מעמד של "עורר ציבורי" בהליכי רישוי בפני ועדות הערר יוענק במשורה ובמקרים חריגים בלבד, של חשיבות ציבורית מיוחדת או של פגיעה חמורה ביותר בעקרון שלטון החוק, וזאת לנ |
| 979 | 1015-01-22 | a9212086-d799-4f9d-8383-f9296ace944f | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 3190bb2a-6723-4199-8393-ef0e1b96e4ec | מתן היתר התואם תכנית מהווה ככלל מימוש של זכות ולא מהלך הכרוך בשיקול דעת תכנוני, ועל כן מצומצם בו עוד יותר המקום להכרה במעמד של עורר ציבורי. |
| 980 | 1015-01-22 | 41514060-93dc-4042-bda1-e1e48dcfd847 | pending_review | rejected | 3 | 0.7833 | 4f0f9644-115d-4a5f-844e-3aa7d9953b4c | תכנית לרישום שיכון ציבורי (תרש"צ) המאוחרת בזמן יכולה להוות תכנון המשכי לתכנית קודמת תקפה, המוסיף שימושי קרקע בשילוב עם הוראותיה, כל עוד אין סתירה בין הייעוד מכו |
| 981 | 1015-01-22 | c0c506a9-e047-46ee-9c3c-3fa16fdc2839 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 58ddf88c-ee8f-4bd0-879e-7bc1067a2273 | במקרקעין שיועדו לשטח לבנייני ציבור, ובהיעדר פירוט ספציפי של השימושים המותרים בתכנית החלה, ניתן להקיש מהשימושים שהותרו למבני ציבור בתכנית המתאר (כדוגמת בתי תפילה |
| 982 | 1015-01-22 | 0cfbbf74-4162-4702-a977-ec3b6ac5b238 | pending_review | rejected | 2 | 0.8 | e30e3b0d-d222-4511-a953-4e29c0e23dcb | בינוי המיועד למעונות יום נכלל בגדר השימושים המותרים מכוח שימוש המותר עבור מבנה חינוך בתכנית, שכן מעון יום הוא מסוג השימושים החינוכיים-קהילתיים הנגזרים משימוש זה |
| 983 | 1015-01-22 | f0786498-36a9-4623-b3cd-b577426a2c8b | approved | approved | 2 | 0.9 | 7b088656-c410-4118-a4fa-c205cfa9f6ea | היתר בנייה חייב לעלות בקנה אחד עם הוראות התכניות שבתוקף ולהינתן מכוח תכנית הכוללת רמת פירוט נאותה; רמת הפירוט הנדרשת נגזרת מאופי ההיתר המבוקש, מהבנייה המתוכננת |
| 984 | 1015-01-22 | a4ae3ca2-84dc-4e21-8836-0da7b6d5827e | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 04e40bb4-2a5d-456d-9420-95d5f60d1e29 | אף כאשר הוראה מסמיכה את הוועדה המקומית להחליט על מתן היתר בנייה גם בלא תכנית מפורטת, עליה להפעיל את סמכותה לפי אמות המידה של המשפט המנהלי ולבחון כל בקשה להיתר ע |
| 985 | 1015-01-22 | 5b2f9376-9ae1-4ec2-94bb-f0dd2d6c41ae | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | dcc8a12a-6883-489e-89f1-65fde3f3d74f | הישענות ועדה מקומית על הוראה המסמיכה אותה להחליט בבקשה למתן היתר בלא אישור תכנית מפורטת עלולה לחרוג ממתחם הסבירות; כל מקרה נדרש להיבחן לגופו ולנסיבותיו, ובכלל ז |
| 986 | 1015-01-22 | 6eef2afc-3d18-4fd2-a8bf-837a5a523095 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 40f797c9-ea4c-4e21-884d-dd75423ec5ea | תכנית שאינה כוללת הוראות בנושאים המנויים בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה אינה בלתי-חוקית באופן גורף; חוקיותה ביחס להיתר נבחנת פרטנית לכל היתר ונסיבותיו, על-פי |
| 987 | 1015-01-22 | 686d8ee1-2b3e-421a-8739-13dfa83b97dc | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | d6fd7d57-3395-424b-86c4-5abc974b6d42 | כאשר הבינוי המוצע נגוע בחוסר סבירות קיצונית, הדבר עולה כדי פגיעה בחוקיותו של ההיתר. |
| 988 | 1015-01-22 | 0c556b7a-2f4f-46e8-8e28-96626fd88748 | approved | rejected | 2 | 0.9 | ecf703e5-7f6e-46bb-a1d8-c34fe5f27eee | הוראות תיקון 43 לחוק התכנון והבניה וסעיף 145(ז) לחוק, המחייבות פירוט של זכויות בנייה והוראות בינוי, חלות אך ורק על תכניות שהופקדו לאחר 1.1.1996; ומשכך לא ניתן ל |
| 989 | 1015-01-22 | f26bc6cc-1122-4cc9-b960-34be71d76830 | approved | rejected | 2 | 0.85 | 5d4bb7f7-b12c-47be-bb4f-8307db3baea8 | קיומה של סמכות חוקית להוצאת היתר מכוח תכנית שאינה כוללת הוראות בינוי וזכויות בנייה מפורטות אינו מייתר את הפעלת שיקול הדעת, ובמסגרתו ניתן לבטל היתרים שניתנו מכוח |
| 990 | 1015-01-22 | 005d3521-64fa-4f32-87b4-c643eafd522f | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 0d6641c6-6c41-41a4-8f71-8786717aff25 | הוצאת היתר בהיקף בנייה מצומצם מכוח תכניות ישנות עשויה שלא להיות נגועה באי-חוקיות או באי-סבירות דווקא בשל היקפה המוגבל, אך עלולה להיות נגועה באי-יעילות תכנונית ו |
| 991 | 1015-01-22 | c598cbbd-7f92-4c0d-8dda-a90820985715 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 2a70c08c-6c28-41d3-9fb4-b06bb5f138b6 | שטחים עירוניים לצורכי ציבור מהווים משאב מצוי בחסר, ועל כן הם מחייבים תכנון מוקפד, מקסימלי ומיטבי הכולל עירוב שימושים והעצמת זכויות, בהתאם לתדריך להקצאת שטחים לצ |
| 992 | 1015-01-22 | e1f52944-16f9-4825-99ab-0b9aa91de2a0 | pending_review | rejected | 1 | 0.8 | a9e61cde-d210-4fd2-94fa-4c7812f905b9 | אין פסול בנוהג של ועדה מקומית לפרסם בינוי מבוקש ליידוע הציבור גם כאשר ההיתר תואם את התכניות החלות על המקרקעין ואינו מחייב הקלה או שימוש חורג. |
| 993 | 1015-01-22 | 0b2e70eb-5510-4aa4-a960-ecfc486e80da | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 5fffe688-58df-4f53-b1c2-96a01954db64 | הענקת מעמד של 'עורר ציבורי' באופן נרחב ובלתי מבוקר אינה ראויה, שכן היא מקנה למבקשים כוח דיוני ניכר לעכב את הליך הרישוי עצם הגשת הערר והצורך בבירורו המלא, ועל-כן |
| 994 | 1015-01-22 | 8f55d3b8-8037-4db0-b021-384fe489b77a | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 417e820d-7835-44eb-a233-ecc5e7558784 | תוספת בינוי במקרקעין המיועדים לצורכי ציבור (מבני ציבור), המהווה בינוי סביר ותואמת את התכניות החלות על המקרקעין, מצויה בגדר סמכותה של הוועדה המקומית ואינה מחייבת |
| 995 | 1015-01-22 | 93803696-ca22-4c88-8660-cc8b1f0bb5d2 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 596f8faa-5f80-408d-98f3-f02b929735d1 | כאשר ההיתר תואם את התכניות החלות על המקרקעין, אין פסול בנוהג הוועדה המקומית לפרסם את הבינוי המבוקש ליידוע הציבור. |
| 996 | 1015-01-22 | e44ee467-0a07-4094-b8d4-c6473f4919da | pending_review | rejected | 3 | 0.8 | 42c318f9-458f-4cb1-a514-c14fa191a4f6 | המבקש להשיג בפני ועדת הערר על בינוי קונקרטי מכוח בקשה מסוימת, חייב להצביע על פגיעה ממשית הנגרמת לו כתוצאה מאותו בינוי; העלאת טענות כלליות או תקיפת מדיניות כללית |
| 997 | 1015-01-22 | 66015d59-f9c4-4188-9d14-5e53ef6f83c7 | pending_review | rejected | 1 | 0.85 | f7571564-fe96-42e5-b348-cf45806abcac | הכרה בעוררים כ'עוררים ציבוריים' המתיימרים להשמיע את קול הציבור עלולה לפגוע באינטרסים האישיים של דיירים המתגוררים בסמיכות למקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי, ואף לה |
| 998 | 683/13 | 1230c627-83a2-4b44-8e5c-51861dc82a46 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | faf3759d-3d79-4bd2-8343-1c3112c9d17a | תכנית הגדלת קיבולת התנועה (כגון הגדלת קיבולת הנוסעים בנמל תעופה), שגידול זה מביא ככלל לעלייה במפלס הרעש, נחשבת ל'תכנית פוגעת' לעניין סעיף 197 לחוק התכנון והבניה |
| 999 | 683/13 | 75e9c2cd-36ad-4c7c-84e0-522bbbfedf9e | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 8d83b9a4-1b75-4391-9448-0da7037222b9 | העובדה שרשות פועלת בשטח ללא תכניות סטטוטוריות מפורטות אינה שוללת את זכות התביעה של הנפגעים בגין תכנית מאוחרת המאשרת או מרחיבה את אותה פעילות; היעדר מצב תכנוני ק |
| 1000 | 683/13 | a13a3ded-eeff-475c-9bd5-f961bbbd50d6 | approved | rejected | 3 | 0.9 | f1633b96-6dac-45a1-a147-f0bb2c67cf59 | פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה אינו מותנה בהוכחה שהתכנית הפוגעת גרמה לירידה בפועל בשווי המקרקעין בהשוואה לשווים ערב אישור התכנית; די בכך שהתובע מוכיח כי |
| 1001 | 683/13 | 2079cf4f-de26-4be9-8b1c-864cfd2df130 | approved | approved | 3 | 0.93 | 46823b1c-0a67-49ec-b643-eff35d6c1424 | לצורך פסיקת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה יש לכמת את שיעור הפגיעה במקרקעין בשיטת ה'לפני ואחרי' — שומת שווי המקרקעין ערב אישור התכנית הפוגעת והשוואתו ל |
| 1002 | 683/13 | f3d6e7f9-15b5-41f0-87c9-ffce2dd25397 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 2d124eec-5b29-47da-9559-bfb6a2556255 | תכלית הפיצוי בגין פגיעה תכנונית היא להעמיד, ככל הניתן באמצעים כספיים, את מי שמקרקעיו נפגעו במצב שבו היה נתון אלמלא הפגיעה — בדומה לעקרון השבת המצב לקדמותו בדיני |
| 1003 | 683/13 | bee74590-4781-49f3-bae6-86d2f65b5103 | approved | rejected | 3 | 0.86 | da29e832-4ca9-415d-bf9c-5c2c755c05dd | הפגיעה בערך המקרקעין הנובעת מתכנית פוגעת אינה מתרחשת בהכרח במועד אחד ובאופן מיידי עם אישור התכנית; היא עשויה להתהוות בהדרגה — כבר בשלב הכנת התכנית או הפקדתה (מע |
| 1004 | 683/13 | 85084197-082a-44f1-9f74-a9c9eac98192 | approved | rejected | 2 | 0.88 | 41a89713-0af2-4013-9b25-5f3bcf64e678 | ניתן לפסוק פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה גם בגין פגיעה שצפויה להתרחש בעתיד, ובלבד שהפגיעה הוכחה באמצעים שמאיים, וזאת אף אם היקפה המלא של הפגיעה טרם נג |
| 1005 | 683/13 | abe766fb-9fe9-413a-8cff-37cd00fe2e3b | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 7cf94ef1-d3d9-42f5-bec8-bb54cff3844a | אין לקבוע אמת מידה אחידה ומראש בדבר שיטת השומה הראויה להערכת פגיעה במקרקעין; שאלת דרך השמאות המיטבית היא שאלה תלוית-נסיבות המשתנה ממקרה למקרה ונבחנת לגופו של ענ |
| 1006 | 683/13 | cb9d26b2-f562-407b-8cbc-a8bd9cd486e7 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 3eb16476-8d6d-4085-b603-8ad533c64d22 | קביעת אמות מידה מנחות לעבודת השמאי מצויה בגדרי מומחיותן של ועדות הערר, שהן טריבונל מינהלי המתמחה בענייני תכנון ושומה, ואין לערכאה המינהלית להתערב בבחירת שיטות ה |
| 1007 | 683/13 | aaf729b0-7c78-4486-a286-eff7354af60e | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 44c11571-9c01-437d-ba09-0833abc7eafc | אין מניעה להעניק פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בגין פגיעה בערך המקרקעין, גם כאשר כימות הנזק הנובע מן התכנית הפוגעת מחייב מידה של הערכה ואומדן, ואין בכך |
| 1008 | 683/13 | 2920c646-60e7-42a8-81fa-afb623489f79 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 099eee68-a206-4bb9-b057-c310994084a3 | מסקנה תכנונית בדבר הפחתה עתידית ברעש כתוצאה משיפור טכנולוגי אינה יכולה להתבסס על אמירה כללית, אלא טעונה תשתית עובדתית-נתונית; בהיעדר נתונים תומכים, אין להביא בח |
| 1009 | 683/13 | 9bcc8893-ab7f-43df-98f6-6fcb2b9efa49 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | f44845f4-e447-4387-85aa-85586be9b790 | קיומה של פגיעה בת-פיצוי מרעש לפי סעיף 197 נגזר ממצב הרעש הצפוי בפועל; משכך, מקום שבו אין צפויה עלייה במפלס הרעש — ממילא אין פגיעה המקימה זכות לפיצוי. |
| 1010 | 683/13 | a4a75f98-cdd6-4c2c-bab4-e81b882a95ed | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 86127502-f45a-4c0d-9e7f-9604e8c1ea16 | קביעות שמאיות ומקצועיות של ועדות הערר — ובהן הקביעה בדבר קיומה או היעדרה של ירידת ערך במקרקעין — מצויות בליבת מומחיותן, ובית המשפט לא יתערב בהן בנקל; ואולם אין |
| 1011 | 683/13 | 42f00b84-45ef-430a-a257-6011c6f41153 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | a7f27ac6-1107-4f56-8ccc-71d804372287 | עלות מיגון (כגון מיגון אקוסטי מפני מטרד) המהווה רכיב בפיצוי בגין פגיעה במקרקעין, מוטלת על יוצר המטרד או על הגורם החב בפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, ואי |
| 1012 | 683/13 | ddbebd88-6002-4940-9695-fb4539cbfc97 | approved | rejected | 3 | 0.9 | 3328a545-07f4-4f78-b951-28c869303a1b | מקרקעין החשופים לרעש חזוי הנמוך מסף של 60 Ldn אינם מבססים פגיעה בת-פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, ותביעת פיצוי בגינם תידחה — אף כאשר הערכת מפלס הרעש שמת |
| 1013 | 683/13 | 485ed814-b67a-4e85-a0c2-a70da94370a8 | approved | rejected | 3 | 0.9067 | e88ca8e9-01fc-4228-adde-c565c2f854a3 | החריג הקבוע בסעיף 200 לחוק התכנון והבניה, הפוטר מתשלום פיצויים לפי סעיף 197, הוא חריג צר שיש להפעילו אך ורק במקרים נדירים ויוצאי דופן, ואין להחילו באופן גורף על |
| 1014 | 683/13 | 12303d3a-b4e2-4461-b4c0-397a784bcf0b | approved | rejected | 3 | 0.8867 | c198f83e-4881-4800-b903-a238932e5952 | אין להפעיל את הפטור שבסעיף 200 לחוק התכנון והבניה בטרם נערכה הערכה שמאית של היקף הפגיעה ובטרם מצויים בידי ועדת הערר נתונים קונקרטיים בדבר היקף וכמות התביעות שעל |
| 1015 | 683/13 | f7e88f98-063b-4b6a-b9ef-8fb4da0242c1 | approved | approved | 3 | 0.9233 | 8cb29f80-2325-4d74-908a-3964ff052263 | הנטל להוכחת התקיימותם של תנאי הפטור שבסעיף 200 לחוק רובץ על הוועדה המקומית הטוענת לפטור, ולא על הנפגע. |
| 1016 | 683/13 | a578b89e-c24c-41ea-8dfe-65cc5e4d3d80 | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | 92ffc0bb-d868-4c28-93f6-dc27502379fb | בחינת תנאי הסבירות שבסעיף 200 לחוק התכנון והבניה ("פגיעה שאינה עוברת את תחום הסביר") נעשית בדרך של איזון בין זכות הקניין לבין אינטרס הציבור, איזון המושפע משלושה |
| 1017 | 683/13 | 1f0dc020-34f7-44f0-b6fd-bcb1f46c6360 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 364ac5f1-732d-419d-b50a-7fa5039030d2 | בבחינת סבירות הפגיעה לצורך סעיף 200, השיקול המרכזי הוא אחוז ירידת הערך של המקרקעין, אותו אחוז שכבר חושב לצורך קביעת ה"פגיעה" לפי סעיף 197, ואין לחשבו מחדש או לפ |
| 1018 | 683/13 | b8ecaa86-ab06-46da-bc2c-896bba62669d | approved | rejected | 3 | 0.9067 | a65bc16a-3cd3-4bd3-b58a-86d41f201de7 | בבחינה אם פגיעה תכנונית עברה את תחום הסביר לעניין הזכאות לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, אין שיעור ירידת הערך השיקול היחיד או זה ש'ימשול בכיפה'. יש לשקו |
| 1019 | 683/13 | 3f233e58-3c84-4623-bce7-b3fb5f13c5c6 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 42a4ae2d-10b6-4590-b68e-a604cd1214be | היקף השפעתה של התכנית הוא שיקול רלוונטי בבחינת סבירות הפגיעה לעניין סעיף 197: כאשר התכנית כלל-ארצית, הנטל אינו מפוזר על מי שנהנה ממנה ולכן מידת הלגיטימיות של נט |
| 1020 | 683/13 | 5d076e9d-fc3b-48a6-8cb4-5ae5c6d0231b | approved | rejected | 3 | 0.86 | 9dcfe28b-4af9-4dc7-809d-94b652ce5bf9 | במסגרת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, ירידת ערך מקרקעין בשיעור נמוך הקרוב ל"זוטי דברים" אינה עוברת את תחום הפגיעה הסבירה, ואין מקום לחייב בגינה בפיצוי |
| 1021 | 683/13 | 5ed3dc98-d424-4810-a74b-9678e7d7d1d0 | approved | approved | 3 | 0.9233 | bdfcc5a8-1c13-43d8-a316-1c8eeddfd6e0 | תנאי הצדק שבסעיף 200 לחוק התכנון והבניה הוא בעל מעמד עצמאי ומובחן מתנאי הסבירות; שיקולי הצדק חולשים על עצם החבות בפיצויים, ועל כן גם כאשר הפגיעה במקרקעין אינה ע |
| 1022 | 683/13 | 143c35e1-42b9-40a8-9d71-c57f9ac5263f | approved | rejected | 3 | 0.8833 | fc7f42dd-5bea-42ef-8fd6-aee6ebd08432 | מבחן הצדק שבסעיף 200 הוא פתוח ורחב: כל נסיבה עשויה להיות רלוונטית לשאלת הצדק, והכרעה בה נתונה לשיקול-דעתו הרחב של בית המשפט, כך שמשקלם של השיקולים משתנה ממקרה ל |
| 1023 | 683/13 | 8c5588df-5409-484c-a4b4-c01f76b7f3c9 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | 2cbae33d-f3e0-4cc7-859f-5db8a3aab60c | במסגרת מבחן הצדק שבסעיף 200 רלוונטית מערכת היחסים שבין בעל המקרקעין לבין רשויות התכנון, ובכלל זה אופן התנהגות הרשות כלפי התובע. |
| 1024 | 683/13 | d39f66e2-914a-4bcf-8aac-ba372e867019 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | a9ee92be-7de9-47ec-8d70-084cd42cb67b | במסגרת 'מבחן הצדק' לפי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה, כאשר עסקינן בתביעות פיצויים המוניות (אלפי נפגעים), מומחיותן של ועדות הערר מתמקדת בבחינת התנהלותה התכנונית של |
| 1025 | 683/13 | 4e3b6b0f-3882-4e29-8aa4-0d22f7130146 | approved | approved | 3 | 0.9333 | 05034b91-686e-47b1-8f63-eb6ed9596e2c | לעניין פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, הפגיעה במקרקעין נבחנת במבחן אובייקטיבי — לפי תכונות המקרקעין כמקרקעין ולפי הפגיעה באפשרות להשתמש ולהנות מהם — ול |
| 1026 | 48074-01-23 | b8f26f5b-cd0c-4c48-b98e-df6b8ec81724 | pending_review | approved | 3 | 0.9167 | 186b6e98-b2ad-41d5-bc06-f0b1f3bd587b | ועדת ערר אינה רשאית ואינה מוסמכת לדון מחדש בהכרעות שיפוטיות שנתנה לאחר דיון ממצה, כמי שיושבת כערכאת ערעור על עצמה, בהיעדר שינוי נסיבות מהותי; ובפרט אין היא רשאי |
| 1027 | 48074-01-23 | c788b332-8baf-4224-9089-82ae133faa5b | pending_review | approved | 3 | 0.9067 | ca22334c-ced2-4158-b116-d0ae6ae3b92e | רשות מנהלית — ובכלל זה ועדת ערר — אינה כפופה לעקרון סופיות הדיון ומוסמכת לבחון מחדש ולשנות את החלטותיה הקודמות בהתקיים הצדקה לכך; ואולם שיקול-דעתה בהפעלת סמכות |
| 1028 | 48074-01-23 | 68c08b08-e404-4987-a3bf-1f429cbd216d | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 972c4f8e-54f8-48f7-b919-08f77f211d31 | סמכותו של גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי לשוב ולהידרש להחלטת ביניים שנתן ולשנותה תלויה במהות ההחלטה: בעוד שהחלטות זמניות מטבען (כגון סעד זמני) ניתנות לשינוי כדבר שבש |
| 1029 | 48074-01-23 | 1cb919fc-6e79-4848-9aa7-5a2d147bed79 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 158bb04b-6482-4bef-9f10-4d17393b312a | בבחינת שאלת סמכותה של ועדת הערר לשנות החלטה קודמת שנתנה, יש לשקול שני מבחנים מצטברים: מהות הגוף המחליט מזה, ומהות ומאפייני ההחלטה הספציפית שמבקשים לשנות מזה. |
| 1030 | 48074-01-23 | c7365995-c081-4190-abbe-4c9ff86238ce | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 81f87aab-9622-44c2-933a-c2f0eb3ee46d | ועדת הערר היא טריבונל מנהלי בעל מאפיינים מעורבים — חלקם מנהליים וחלקם מקרבים אותה בהיבטים מסוימים לערכאה שיפוטית; קרבה זו משתקפת, בין היתר, בכך שתקיפת החלטותיה |
| 1031 | 48074-01-23 | 42130071-da4d-4bca-a423-0c28bb08f4bd | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 5ececc53-9fd4-4086-9d6f-346710a8e510 | בשונה ממוסדות תכנון בעלי מאפיינים מנהליים דומיננטיים — שעליהם, חרף סמכויותיהם המעין-שיפוטיות, אין להחיל את כלל סופיות הדיון במלוא חומרתו הפורמאלית ויש להותיר בי |
| 1032 | 48074-01-23 | b799d365-6daa-479c-b70b-3930c43efe6b | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 58ab324c-fc18-48b5-adf1-9334b10ddcbc | להבדיל מרשות מינהלית, שעל החלטותיה אין חל עקרון סופיות הדיון, ערכאה שיפוטית אינה מוסמכת ככלל לשנות החלטות שנתנה, ושינוין נתון לערכאת הערעור. |
| 1033 | 48074-01-23 | b36405d3-c47d-406f-8198-1f41d6a4a3bf | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | f60b2856-e585-4568-86a4-d717372fdb7f | סיווג החלטה של ועדת ערר על הרצף שבין החלטה מנהלית להחלטה שיפוטית נעשה לפי מאפייניה: היותה החלטה מהותית (להבדיל מדיונית), שניתנה לאחר טיעון נרחב וממצה של הצדדים, |
| 1034 | 48074-01-23 | 9ff77ffe-7b8c-48bd-8928-eb00fb4df35f | pending_review | rejected | 3 | 0.8467 | 1706a7a4-8e9e-4889-917d-6be8759f7c05 | הטענה כי החלטה של ועדת ערר נוגעת לשאלה בעלת השלכות רוחב על תוכניות אחרות אינה מצדיקה, כשלעצמה, שינוי ההחלטה על-ידי ועדת הערר עצמה, שכן מדובר בהחלטה פרטנית שאינה |
| 1035 | 48074-01-23 | 92056ba0-8a54-440b-920b-58722826960e | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | e9a0c226-26c5-4e78-bf26-e24bfbe7c7f8 | זכות הטיעון מתקיימת מהותית מקום שניתנה לבעל הדין הזדמנות להעלות את טענותיו בסוגיה שבמחלוקת בפני הערכאה בטרם ההכרעה, ובוודאי כאשר הטענות נפרשו גם בהמשך ההליך; אי |
| 1036 | 48074-01-23 | 3df479bc-d53e-49d5-a932-4147b888afd1 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 8ce76e99-531c-4a1b-9628-26cc0671875f | החלטה של ועדת ערר הנתונה לערעור אינה חלוטה כל עוד ההליך תלוי ועומד, ועל בעל הדין מוטל לקחת בחשבון את האפשרות לשינוי ההחלטה בערעור ולכלכל את צעדיו הדיוניים בהתאם |
| 1037 | 48074-01-23 | fa8a11a5-b1f1-4229-b829-a07cd5fe947f | approved | approved | 3 | 0.9233 | 7bf697e4-f7c7-40a7-baf4-f1334c89d973 | פגם שנפל בהליך מינהלי או בהחלטת ערכאה אינו מוביל בהכרח לבטלות; יש להבחין בין עצם הפגם לבין תוצאתו, ובית המשפט בוחן את התוצאה הראויה בנפרד מהשאלה אם נפל פגם. |
| 1038 | 48074-01-23 | a462538f-5a56-4f35-b481-4e6d4cd48fe4 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 160f2ffd-baa6-467f-9284-691fc128140e | שינוי החלטתה הראשונה של ועדת ערר על ידיה עצמה במסגרת ההכרעה בערר מהווה פגם, הפוגע בעקרונות היציבות והוודאות המשפטית ביחס לעבודת הוועדה והחלטותיה, כחלק מאינטרס צ |
| 1039 | 48074-01-23 | ca5906ce-b78e-4203-936c-8ffaa3e8a559 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 6575e769-b652-4fa9-af17-c2aebe946469 | מקום שטענות הצדדים במחלוקת הפרשנית נפרשו לפני הערכאה באופן מלא, ראוי להכריע בהן לגופן, שכן מתכונת דיונית אחרת תהיה מלאכותית ותיצור סרבול מיותר. |
| 1040 | 48074-01-23 | 4fda8341-faa3-445f-84da-3659137a2961 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 0c32a6ce-25b7-4171-9436-006805b3d89d | המונח "תכנית דרך" שבסימן ו'1 לחוק התכנון והבניה מתפרש כחל על דרכים שהן עורקי תחבורה ראשיים בעלי אופי ארצי — הכלולות בתכנית מתאר ארצית לדרכים או הנגזרות ממנה — ו |
| 1041 | 48074-01-23 | 7f63bd51-6e77-4c40-afda-740cc10f0973 | pending_review | approved | 3 | 0.9167 | 4746fee0-4667-4d92-9013-d949ee5723eb | הגורם הנושא בנטל תשלום הפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בגין פגיעת תכנית במקרקעין הוא הוועדה המקומית, וזאת אף אם מדובר בתכנית שניזומה על-ידי המדינה, אוש |
| 1042 | 48074-01-23 | fc0493f2-5c22-49b9-bb17-e1b0306e45fe | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 9a01dd3a-43ee-4290-8675-3c07d9f92c18 | המונח "תכנית דרך" מוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה באופן כולל ואחיד, ולפיכך ההגדרה חלה במידה שווה על כלל הוראות סימן ו'1, ואין לאמץ פרשנות מנתקת לפיה תכנית תיחש |
| 1043 | 48074-01-23 | 9a793484-1637-4330-8eec-d517d6e3b1ce | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | c73fea1b-8962-4487-9cef-9ec82b21b1bd | תנאי מוקדם לתחולת סעיף 119ד(א) לחוק התכנון והבניה הוא קביעה כי התכנית הנדונה היא "תכנית דרך" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק; בהיעדר סיווג כזה אין כניסה לגדרי הסעיף, ואין |
| 1044 | 48074-01-23 | a7a1a4cf-d528-4635-986a-38f34df393bc | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 803256ca-1852-4488-a34d-045cd45f9063 | הגדרת תכנית כ"תכנית דרך" גוררת חובת שיפוי גורפת של יוזם התכנית בגין כלל הפגיעות שמקורן באותה תכנית בכללותה, ולא רק בגין הפגיעות הנובעות מרכיב הדרך שבה. |
| 1045 | 48074-01-23 | d35b893b-fc5c-4233-b4c1-3bc1f97001b3 | approved | approved | 3 | 0.9067 | cfc33c07-8d92-4935-8914-3ab91c694d18 | המונח "תכנית דרך" בסעיף 119ד(א) לחוק התכנון והבניה יפורש בצמצום ואינו כולל תכניות בעלות תכליות רחבות שרכיב הדרך בהן קטן ביחס למכלול; מאחר שמודל השיפוי החקיקתי ג |
| 1046 | 48074-01-23 | 0fb2426d-f943-4b58-ab9a-b369a11c9dcb | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 4e1755c3-4913-42de-ab8a-754e6ab9d5d7 | חובת המדינה לשפות את הוועדה המקומית לפי סעיף 119ד(א) לחוק התכנון והבניה בגין פיצויים שהוועדה חבה בהם לפי סעיף 197 עקב אישור תכנית, קמה אך ורק מקום שמדובר ב"תכני |
| 1047 | 48074-01-23 | 990e125a-f0fe-434b-9b5c-c1405c368b53 | pending_review | rejected | 3 | 0.81 | 62d78011-cfd3-4026-a324-2da300ef7913 | אין הצדקה לעכב הכרעה בהליך ערר התלוי ועומד תקופה ממושכת, מקום שהבקשה לעיכוב נסמכת על הליכי תכנון ראשוניים המצויים בחיתוליהם בלבד, שהם בבחינת "חזון למועד"; ערכאת |
| 1048 | 48074-01-23 | 423be763-f33d-4501-a9ae-cde4aa4bde07 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 0ce81baa-7967-48d1-b6d7-2e65831148d2 | הגדרת "דרך" בחוק התכנון והבנייה היא רחבה וכוללת אף מתקני דרך, היינו כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלתה של הדרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה; בהתאם, שטח (כגון שצ" |
| 1049 | 48074-01-23 | a2163c61-bd30-451f-80da-6a08d8873a4b | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 993136e9-b6e4-42e1-93b7-4d3235815270 | ההסדר שבסעיף 197 לחוק התכנון והבניה מתייחס לתכנית הפוגעת כמכלול אחד, ואינו מבחין בין פגיעות הנגרמות מרכיבים שונים בתוך אותה תכנית; אין בו חובת שיפוי יחסית בגין |
| 1050 | 48074-01-23 | 24cc6d08-dacd-40f6-b850-219fccf1f9f0 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | c92748c3-f78f-412b-aa4a-792f95242097 | בהיעדר הסדר מוסכם, ובהתאם לדין המצוי, לא ניתן לאכוף על המדינה לשפות את הוועדה המקומית בגין פיצויים שהיא חבה בהם, אף כאשר הפגיעה נובעת מתשתית הכלולה בתכנית המיוע |
| 1051 | 48074-01-23 | 458148a9-4e0a-49a3-861c-68829730f5cf | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 851668d6-5fe4-425c-ae24-7f97cb204e53 | במצב החוקי הקיים, ובהיעדר הסדר חוקי מפורש המתיר זאת, לא ניתן לפצל "תכנית דרך" לרכיביה השונים ולחייב את המדינה בשיפוי הוועדה המקומית ביחס לרכיב מסוים בלבד מתוך ה |
| 1052 | 48074-01-23 | 921621dd-1559-4dfa-95ff-c9264d2985fb | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 68c14d48-daa9-4e2b-a412-70e1ced59891 | סעיף 28(ה) לחוק יוצר הסדר מפורש המאפשר חלוקה יחסית של נטל הפיצויים בתכנית הכוללת ייעוד למתקן גז לצד ייעודים אחרים, ולפיו ייקבע החלק מן הפיצוי המתחייב מייעוד המק |