66 KiB
66 KiB
| 1 | case_number | halacha_id | old_status | final_verdict | votes | score | canonical_id | rule |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2 | 403-17 | 15a17d39-7eb6-458b-89de-a7bc3c448b25 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 0b47b8ef-41eb-488e-89b2-a93532bd7f1e | ועדת ערר הדנה בעררים על שומות שמאים מכריעים שונים באותו מרחב תכנון נדרשת לראיה כוללת של מכלול השומות והטענות — השמאיות והמשפטיות — ואינה רשאית להסתפק בבחינה פרט |
| 3 | 403-17 | ad985432-e89d-4b39-9bea-91f69179c92a | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 11b9f6fb-e26f-4d32-a20a-6e4dcde555b3 | עקרון היסוד העומד בבסיס החיוב בהיטל השבחה הוא עקרון הצדק החלוקתי, שמשמעותו כפולה: ראשית, מי שמתעשר בגין פעולות תכנון של הוועדה המקומית ראוי שישתף את יתר חברי קה |
| 4 | 403-17 | b222a04c-d643-4e89-a51d-0e773a2ca748 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 9d5d0b81-79c5-4218-9310-af4b4f3c547b | מגבלות הבנייה הקבועות בתכנית גוברות על שטחי הבנייה המוצעים במסגרתה, כך ששטחים נומינליים אינם ניתנים למימוש מלא אם הם מתנגשים במגבלות שהתכנית עצמה הציבה. |
| 5 | 403-17 | 457dfcc7-0add-4d6c-8ccc-2b654b182e7e | pending_review | rejected | 3 | 0.7433 | afda31a9-0c6c-4270-8104-d3f3c7657783 | מעמדו של מבנה במסגרת תכנית שימור אינו קבוע בהכרח במועד אישור התכנית, ועשוי להשתנות בחלוף הזמן בהליך מינהלי שאינו סטטוטורי — דהיינו, באמצעות שינוי כרטסת השימור — |
| 6 | 403-17 | 279bc0c7-18e2-4e3f-9943-96ba303b7843 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 966bc42e-0ad7-4154-96fe-7b4dac385963 | כאשר תכנית מפורטת קובעת כי הוראותיה יהוו את "מדיניות התכנון" לעניין בקשות היתר לפי תכנית מכוח סעיף 23 לתמ"א 38, יש בכך כדי להגביל עקרונית את השימוש בזכויות לפי |
| 7 | 403-17 | 994c7493-c2f3-4f7c-92ee-35230f984e5e | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | af04077c-3355-4c27-9bdb-a71734bfb2aa | חובת קיום הליך יידוע למגרשים גובלים בטרם הפעלת סעיפי גמישות תכנונית נגזרת מהצורך הענייני בביצוע איזון אינטרסים מורכב, גם בהיעדר הוראה מפורשת בתכנית; בלא הליך כא |
| 8 | 403-17 | 1a58c7f0-92c9-4da3-8bd0-bade22c9d483 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | e7a8529e-74a1-4cdd-858b-362736706f79 | אין לפרש סעיף בתכנית באופן שיהפוך אותו לכפילות של סעיף אחר באותה תכנית; פרשנות שמרוקנת סעיף מתוכן עצמאי, ובפרט פרשנות שאינה מתיישבת עם הלשון המפורשת של הסעיף, י |
| 9 | 403-17 | a7775ffc-3e15-4cbb-94ea-9cdfa50dfc9b | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | eb47dd76-bbb5-479a-b7f5-f8a05a9d9a46 | כאשר תכנית כוללת סעיף כללי המאפשר שקילת "רווחת דיירים" בשלב הרישוי, אין להסתפק בעמדה לפיה הבחינה תיעשה על-ידי מהנדס העיר והצוות המקצועי בלבד ללא פרסום לציבור; ע |
| 10 | 403-17 | 511736a8-8c34-4d46-a1ba-1df279ee385d | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | d2887620-94f0-4bf2-ba5a-d30b3cdfc181 | הפסיקה יצרה, באמצעות חקיקה שיפוטית, הגדרות וקטגוריות משפטיות חדשות — בהן "זכויות צפות" ו"זכויות מעין מוקנות" — שנועדו ליצור ודאות ולאפשר גביית מס אמת בהיטל השבח |
| 11 | 403-17 | 8fe5bae8-7b63-4631-b1ee-dcf1f080ebb0 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 7d5c21a8-0c5e-46b0-be0b-57af075293ef | כאשר עסקינן בזכויות צפות, התגבשות הזכות מתרחשת לעת הוצאת היתר הבנייה, ורק באותה עת מתגבש האקט התכנוני המחייב בהיטל השבחה — להבדיל ממועד אישור התכנית המפורטת. |
| 12 | 403-17 | 32a8b766-f6e4-4a72-853e-905de03188c2 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | fb16ed9f-cdf3-497e-b055-c583e8f31f35 | אין רשות התכנון רשאית לדחות בקשה להיתר בניה התואמת את התכניות הקיימות; לשם כך קבע המחוקק את מידת הפירוט הנדרשת בתכנית כך שניתן יהיה להוציא מכוחה היתר בניה ללא ' |
| 13 | 403-17 | 7db58900-4598-496d-8daa-337b0ca816e0 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 4c0e9766-f580-40f8-a7a7-09e5ede3e178 | עקרון המימוש הינו מאבני היסוד של דיני המס, ובהקשר של היטל השבחה הוא מתבטא בקביעת המועד הקובע לשומה כמועד יישום התכנית בפועל, ולא כמועד אישורה. |
| 14 | 403-17 | a9517c90-410b-417d-8e59-f1fc6c301bd0 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 0b53309d-17d7-473c-bc1b-c0a146ecd7f5 | סיווג תכנית לצורך היטל השבחה ייקבע על פי מהותה ולא על פי צורתה הפורמלית, ולפיכך קביעת אופי הזכויות הנובעות ממנה תיעשה לפי תוכנן הממשי. |
| 15 | 403-17 | 07784d09-c910-490f-a90b-1ffa5c459e27 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 87b4ac0d-fe4a-4892-8b80-caaf6ecb5edc | גביית היטל השבחה מכוח אישור תכנית מותנית בקיומה של דרישת מסוימות, ותתאפשר רק כאשר ניתן להוכיח פגיעה או השבחה קונקרטית במקרקעין מסוימים מכוחה של אותה תכנית. |
| 16 | 403-17 | b2231875-11eb-4d96-bf89-25876e27ff2f | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 7928bb10-b142-46d7-aaed-9e8d9a183772 | ההבחנה בין זכויות מעין מוקנות לזכויות צפות נבחנת לפי מבחן הוודאות במועד אישור התכנית: בזכויות מעין מוקנות קיימת ודאות במועד האישור כי בקשה לניצול הזכויות תאושר, |
| 17 | 403-17 | 8ab3eb69-f044-405f-aa2a-3c3cf7dd2a2e | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 42cc0a03-05b3-43ef-8014-382e9ed708ae | תכנית החלה על מרחב עירוני בשלמותו או על חלק משמעותי ממנו, אשר זכויותיה הוקנו תוך מתן שיקול דעת רחב והעדר תכנון פרוגרמתי מקיף לתשתיות, תחבורה, שטחי ציבור ומוסדות |
| 18 | 403-17 | eeea3db3-340a-40cb-a593-328daa61a881 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | a691f41a-112c-4211-abdb-6e5a91d88e21 | כאשר הוראות תכנית מעניקות לוועדה המקומית שיקול דעת רחב ביחס לאפשרות לקבלת זכויות, החורג מן המקובל בתחום הרישוי ומתייחס לשיקולים תכנוניים במובנם הרחב, אין לראות |
| 19 | 403-17 | bc5f790b-7fff-4b90-8bb0-647555c17810 | pending_review | rejected | 1 | 0.8 | 663b3788-d955-4931-90f2-3bbd9d044954 | חוות דעת של מהנדס העיר, המוגשת אגב הליך לגביית היטל השבחה, אינה יכולה לבטל הוראה מפורשת בתכנית, ואין לקבל פרשנות הניתנת על-ידי מהנדס העיר שאינה תואמת את לשונה ו |
| 20 | 403-17 | 6e284c8b-38e2-4c93-9cf7-e1a26af12676 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | e15a9985-a233-4692-90e2-15f2326d75bc | כאשר באים להטיל על מוכרי דירות היטל השבחה בגין תוספת בנייה שלכאורה התווספה לרכושם, יש להתבסס על הוראות התכנית בלבד ולפרש אותן לחומרה כנגד הרשות המטילה. |
| 21 | 403-17 | 66537693-0b74-4baa-b29c-440916cfb5a8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8233 | d7d4f70f-3ac7-4555-b765-f8215e7b2632 | אין לקבל ניסיון של רשות תכנון להפוך זכויות הקבועות בתכנית מסוימת לזכויות מוקנות באמצעות אמירה כללית של מהנדס העיר, כאשר המציאות התכנונית טופחת על פני אמירה זו — |
| 22 | 403-17 | 07a07127-4db1-4049-b9be-67f173c14054 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 6444c925-2964-48f8-9c15-5179a0786aa1 | הוראה ייחודית בתכנית המקנה שיקול דעת לוועדה המקומית מטילה "עננה של אי ודאות" על הזכויות שבתכנית, ולכן יש לה השפעה משמעותית על הערכת שווי המקרקעין על ידי השוק במ |
| 23 | 403-17 | 963e5c27-8ff4-49b1-912c-4ea71439e962 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | e0ffed43-73d8-4814-9695-6f4675a07a75 | מדיניות של ועדה מקומית או של בעלי תפקידים בה אין בכוחה לשנות מלשון התכנית הברורה ומתכליתה, ולפיכך אין בה כדי להפוך זכויות צפות לזכויות מוקנות. |
| 24 | 403-17 | 017ec44d-37e4-47ca-b4c5-d17fc72c4038 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | f025d4e2-75f0-4073-931c-27e6a8ebadfe | רשות מינהלית אינה רשאית להחליט מראש מה תהא עמדתה בעתיד באשר לאופן הפעלת שיקול דעתה, שכן בכך היא פוטרת עצמה מבחינה מחודשת של העניין בעת הצורך. |
| 25 | 403-17 | 2eb71d37-be64-4bb0-8542-0302c006389f | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 03f73f67-bd7e-48ca-8da8-e188b6ce3647 | ניתוח הוראות תכנית לצורך בחינת מימוש הזכויות אינו ניתוח פילולוגי של לשון התכנית בלבד, אלא חייב לכלול גם בחינה מהותית של תכלית התכנית ושל היקף שיקול הדעת המוקנה |
| 26 | 403-17 | 932a38cb-a763-47a6-8fb4-11484c6610ff | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 81ffeb6c-fcef-4847-933a-23b0d131e927 | עלות בלתי סבירה של הקמת תשתיות הנדרשות לשם הוצאת היתר בניה יכולה לשמש, כשלעצמה, עילה מספקת לסירוב מתן ההיתר, אף כאשר הבקשה תואמת את הוראות התכנית. |
| 27 | 403-17 | 0d7d15db-9e67-4f38-8e5a-bda75b5c381f | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 8dc7b7c1-1858-4626-9bbf-deab40d7233e | המנגנון שנקבע בהלכת הפטריארך היווני, לפיו בחישוב היטל השבחה בגין תכנית זמנית שזכויותיה מתכלות יילקח בחשבון הסיכון של אי-מימוש ההשבחה והיטל ההשבחה יופחת בהתאם, מ |
| 28 | 403-17 | ebbee08b-2b7a-4b24-ad36-496c7f92a33b | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | c91cceb5-0a69-4da0-875b-2bc081182251 | בעת עריכת שומה להיטל השבחה בגין תכנית הכוללת תוספת זכויות בנייה משמעותית בשכונה, על השמאי לתת דעתו על ההשפעה הצפויה לירידה בשווי הנכסים הקיימים אם תמומש התכנית |
| 29 | 403-17 | ae06a424-d3a3-412a-919c-44b8fdb8702a | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 274dfb27-43a9-4ffb-9b8d-89138c156824 | עם תיקון 3/א לתמ"א 38 בוטלה דרישת ה"טעמים המיוחדים" שהיו תנאי לסירוב הועדה המקומית למתן היתר בניה מכוח תמ"א 38, ובמקומה נותרו שיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיי |
| 30 | 403-17 | 7b20dce3-bcce-43b7-a9f8-1ec4d3b5eec7 | pending_review | rejected | 1 | 0.8 | dc82fdaa-6c9f-461e-ac77-a1b3b208f621 | משך חיי תכנית בניין ערים מוגבל בזמן גם כאשר הדבר לא צוין במפורש בהוראותיה, נוכח הדינמיקה התכנונית שבה תכניות חדשות משנות או מבטלות תכניות קיימות בקצב המושפע מצר |
| 31 | 403-17 | 3ecd2b1d-f912-48df-949f-158e3d381dbf | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | d97c4456-5e43-4649-9384-3e387e85ddd2 | כאשר חלה תמ"א 38 וקיימת תכנית מפורטת שטרם מומשה, היקף הזכויות הכולל לא יעלה על הגבוה מבין השתיים — הזכויות מתחברות בחפיפה ולא במצטבר. |
| 32 | 403-17 | ad739c75-15ab-4e24-8870-030a4b562f51 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 3a27a5ea-07e1-4008-9ea2-a6cff22207ba | כאשר שתי תכניות מקודמות במקביל ואחת מהן כוללת הוראה המפנה במפורש לרעותה ויוצרת ביניהן קשר וחיבור — ניתן לראות בהן תכנית אחת לעניין פרשנות והפעלה. |
| 33 | 403-17 | 4a3d0430-4740-4e65-942b-67318b48d985 | pending_review | rejected | 3 | 0.83 | fb4ea557-60b4-4014-8585-d3c371d70483 | עצם עריכתה של תכנית מכוח סעיף 23 לתמ"א 38 אינה קובעת כשלעצמה את החיוב בהיטל השבחה; החיוב הוא פועל יוצא של מהות התכנית והוראותיה הקונקרטיות, ולפיכך תכנית לפי סעי |
| 34 | 403-17 | c28fd489-0dd4-4c9e-bfcc-a65f27560d40 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 091b8a1c-0bda-47a4-ace3-4eea4029b573 | חובת ההנמקה החלה על השמאי המכריע — וכמוהו על שמאי הוועדה המקומית — היא אבן יסוד בשומה, והיא יונקת ממקור סמכותה של חובת ההנמקה הכללית החלה על הרשות המינהלית. |
| 35 | 403-17 | 56b9dd22-045a-45a4-81fd-e75cc290f233 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | d264dc95-3ab5-4b3e-a3b6-ca5c18424324 | על ועדת הערר מוטלת חובה כפולה — לוודא שהמס שהוטל הוא צודק ואינו שרירותי, ולצד זאת לדאוג שהפרט יבין את השומה גם אם אינו מסכים לחיוב שהוטל עליו. |
| 36 | 403-17 | f2f251e9-15eb-4749-b5ca-0d0ce33f1c2c | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | d3d6edf4-e568-40f6-8d8d-8d373d8df609 | ידע מקצועי ייחודי של שמאי מכריע, גם אם הוא בתחום מומחיותו הבלעדית, אינו יכול להוות תחליף להוכחה או תוספת לה, ועליו לבוא לידי ביטוי בנימוקי השומה. |
| 37 | 403-17 | b7852e5e-4031-4a29-8491-96b6b5eda544 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 1e18b8bb-1b61-4700-9be6-fa24992017a7 | היטל השבחה מוטל אך ורק בגין עליית ערך מקרקעין הנובעת מאחת משלוש פעולות משביחות (אירועי מס) שנקבעו בסעיף 1 לתוספת השלישית: אישור תכנית, אישור הקלה או אישור שימוש |
| 38 | 403-17 | 46425a51-3f87-48c6-a097-711c4d38bfd5 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 40156af5-fd04-44d2-8792-be95c14ff372 | ההשבחה נמדדת כהפרש בין ערכם של המקרקעין לפני הפעולה התכנונית המשביחה לבין ערכם לאחריה, כאשר ערך המקרקעין הוא ערך אובייקטיבי של שווי שוק הנקבע באמות מידה שמאיות |
| 39 | 403-17 | b912cfa8-f2b4-4424-8217-0d339b016cdf | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 6e055f2d-3863-429d-a059-04fe49d56f86 | חיוב בהיטל השבחה מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: עלייה בשווי המקרקעין, ועליית שווי זו קשורה בקשר סיבתי ישיר לאישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג. |
| 40 | 403-17 | 312a0457-fd66-4793-a0c7-7a94df37b30a | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 197fceae-729e-426e-9346-b7294ecfabdc | סעיף 196א לחוק התכנון והבניה מפנה לתוספת השלישית לקביעת "השיעור, התנאים והדרכים" לגביית היטל השבחה, והתוספת מבחינה בין "מקור ההשבחה" — אחת מפעולות התכנון המנויו |
| 41 | 403-17 | f04ab6e8-2e7c-4fad-8d51-2b2e2e76d1bd | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 76a1c239-922d-475b-926f-16721a374ef6 | שווי השוק של מקרקעין לצורך שומת היטל השבחה ייבחן מבעד למשקפיו של "קונה מרצון" אלמוני, כאשר הדגש הוא על המידע שהיה בידיו ועל מערכת ציפיותיו מהמקרקעין ערב אישורה |
| 42 | 403-17 | bba24a49-13e2-41f0-af61-a2fc22b5fe26 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 7dd7f080-387d-479b-9b8c-f9f5cc349295 | הציפייה הכללית לפיתוח מקרקעין מהווה חלק אינטגרלי מהפוטנציאל הכלכלי שלהם, ועל כן שווים של מקרקעין חקלאיים הצמודים לאזור בנוי או המצויים בלב עיר אינו כשווים של מק |
| 43 | 403-17 | 60b4e419-4296-4b52-a4de-98657a39f4f3 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 38cd685c-6fb0-499d-9790-7df550b6af5b | תכלית היטל ההשבחה היא לתפוס את ההשלכות הישירות של התכנית המשביחה על ערך המקרקעין בלבד, ולא לשמש ככלי כללי למיסוי עליות שווי שמקורן בגורמים אחרים, אשר ממוסות בלא |
| 44 | 403-17 | b855f886-cc72-4a76-b5fa-4d3039d3186d | pending_review | approved | 3 | 0.8433 | 13cce478-372a-417b-99dd-0722687dd7ee | בקביעת שווי המצב הקודם לצורך חישוב היטל השבחה יש לנטרל את הציפיות הספציפיות הנובעות מהאקט התכנוני שיצר את ההשבחה (עוד טרם אישורו הסופי), אך אין לנטרל את הציפיות |
| 45 | 403-17 | 9d721021-ae8d-46e3-bbc0-b49e758e9d48 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 9fd88b0a-3573-4e64-85c6-6c8a2ec5077a | עקרון המימוש בהיטל השבחה ובמיסוי מקרקעין מבוסס על שלושה נימוקים מצטברים: נזילות — דחיית החיוב במס למועד שבו לנישום כסף נזיל לתשלום; יכולת מדידה — המתנה למועד שב |
| 46 | 403-17 | 20db510c-a297-40f7-9928-b381cccce6a2 | pending_review | approved | 3 | 0.86 | dc7c5775-7427-40bb-a802-f2a063f887f8 | פיצול היטל השבחה בין מועד המכר למועד מתן היתר הבנייה — קרי מיסוי חלקי בעת המכר והותרת היתרה למועד ההיתר — נעדר עיגון בחוק הקיים, ואינו פתרון לגיטימי גם כאשר הוצ |
| 47 | 403-17 | 383e631a-c94e-4d9b-ad8f-663aad74af57 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | efd81d7a-37a3-4211-a22f-6bc35433f09b | יש להבחין בין היטל השבחה לבין תביעות ירידת ערך לפי ס' 197 לעניין שקלול הפוטנציאל: פוטנציאל כללי משפיע על שווי המקרקעין ויש להביאו בחשבון בחישוב שווי המצב הקודם |
| 48 | 403-17 | 81f52922-a35c-416e-be20-37e13decc1fd | pending_review | rejected | 3 | 0.81 | 18048f23-6c6d-4d81-a4db-bfa61302c29c | בהערכת השפעת תמ"א 38 על שווי מקרקעין יש להבחין בין שתי השפעות נפרדות: השפעה פנימית הנובעת מיישום התכנית במקרקעין המסוימים, לעומת השפעה חיצונית הנובעת מיישום התכ |
| 49 | 403-17 | a0be05c0-fe60-4103-ba35-bd869b397218 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | b1e0996b-1057-4e4c-a9a7-a218eabf0b21 | בבחינת השווי האובייקטיבי של המקרקעין אין להתעלם אפריורית מזכויות שאינן ודאיות, אלא יש לקחת אותן בחשבון תוך שקלול מידת הוודאות במימושן. |
| 50 | 403-17 | ee0c1db4-c33c-41a1-80f3-14f49562b695 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | c93368d0-1429-446f-976f-be1b419c996c | הסדר היטל ההשבחה והסדר הפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 אינם הסדרים משלימים באופן מלא, ולמעשה אינם סימטריים. אף שהם מהווים 'תמונת ראי' זה של זה בכמה הי |
| 51 | 403-17 | fb6d6e2b-78ff-4f26-ae82-12dc445eed80 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 80c40126-8dfc-413d-82a3-6e2b8a51b44d | אין לאמץ פרשנות הסותרת פסיקה של בית המשפט העליון ויסודות מושרשים בדיני היטל השבחה על בסיס אמרות אגב (אוביטר) בפסק דין מחוזי, ובפרט כאשר פסק הדין המחוזי עוסק בהק |
| 52 | 403-17 | 26b69a30-d1c7-4a05-b911-82bf7a2a9125 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 52a07022-f3e9-4dc2-bac2-5d56cfc286b4 | ההלכה שנקבעה בעניין סי.בי.די — לפיה יש לנטרל בשווי מצב קודם השפעה של ציפייה לקבלת הקלה לאור הקלות דומות שניתנו במרחב — מותנית בקיומו של "קשר סיבתי ישיר" בין ההק |
| 53 | 403-17 | 61e52b9d-8292-48ca-bcad-2056e22912cb | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 547d717b-bd68-404a-b400-54193a97b1ed | הפטור מהיטל השבחה בגין מימוש זכויות מכוח תמ"א 38 מעוגן במדיניות המחוקק לעודד חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה, ובפרט מבנים שההיתר לבנייתם ניתן לפני שנת 1980 ו |
| 54 | 403-17 | 2c89b662-117f-46ca-957b-4e55f9edb0b7 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 76b70a81-a2e7-4718-98f0-aa9f7eaf5fda | מקום בו לא קיימת כלל חובת תשלום היטל השבחה, שווי השוק במצב הקודם הוא שווי השוק האובייקטיבי, ואין להפחית ממנו עליית ערך כתוצאה מהציפייה לקבלת הזכויות, שכן זכויות |
| 55 | 403-17 | 221857b7-6941-4856-a248-e740e39b0114 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 912fc05c-3053-4c50-b6d8-875be833b238 | בהתאם להלכה הפסוקה, אין לנטרל את תרומתה של תמ"א 38 (ככל שישנה) לשווי המקרקעין במצב הקודם לצורך חישוב היטל השבחה. |
| 56 | 403-17 | 91a3d3c6-b1fe-46ff-a508-2204c169c970 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 0210b086-ac6d-42c6-96fb-57d886eb50a8 | מחלוקת בין שמאי הצדדים שעיקרה סוגיה משפטית — ובכלל זה השאלה אילו זכויות תכנוניות יש לכלול בשווי המצב הקודם — אינה בסמכותו של השמאי המכריע להכריע בה, והכרעתה מסו |
| 57 | 403-17 | 71360140-bcf8-411a-a6a1-1dfc3926a56f | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | ac674056-4721-426c-946c-f3c2358b1245 | קביעת מידת הוודאות או אי-הוודאות של זכויות תכנוניות נגזרת מסיווג הזכויות (מוקנות, מותנות או צפות) ולא להיפך; אין לבסס סיווג של זכויות על טענה בדבר שוני בוודאות |
| 58 | 403-17 | 8edb4175-f488-4a00-8bd5-72b0a1321756 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 6822683b-85e8-45cb-a26b-c6999cc7e197 | בקביעת היטל השבחה אין להביא בחשבון שיקולי פטור מהיטל השבחה הנובעים מתכנית אחרת, שכן שווי השוק כשלעצמו מגלם כבר את הפוטנציאל העתידי לרבות את ההשפעה של תשלום או א |
| 59 | 403-17 | cdb5f0a0-4d1f-4c84-93d1-26f521c945bc | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | ed34ff84-94f7-410e-84df-c8c3568d4159 | הבחנה בין תכנית מקנה-זכויות לבין תכנית הקובעת תנאים ואי-וודאות נדרשת לצורך אומדן ה"מצב החדש": תנאי תכנית ואי-וודאויותיה יובאו בחשבון בבחינת השווי, אך אינם הופכי |
| 60 | 403-17 | 2573b877-376c-4edf-a87a-24cfc8037565 | pending_review | rejected | 1 | 0.85 | 92da4ff2-4516-48e0-b9f8-a562929094cd | תכנית מאוחרת אינה מוסיפה זכויות בנייה מהותיות מקום שהיא משקפת את מדיניות הוועדה המקומית שכבר נהגה למתן זכויות מכוח תכניות קודמות (כגון תמ"א 38 ותכנית מתאר), שכן |
| 61 | 403-17 | fd164417-94e5-4a67-a007-3d0f4c5ea98d | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 3e80802a-33a1-4635-b45f-8623b7696c7e | דרך המלך לחישוב היטל השבחה מחייבת הערכת שווים המלא של המקרקעין בשני מצבים — מצב קודם ומצב חדש — וההשבחה הינה ההפרש בין שני המצבים. |
| 62 | 403-17 | 0821ee9e-c117-40ac-8c6b-ad346a2bb733 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 40307e74-0e10-4da5-b527-e6bdccd15b8e | ניתן לחרוג מדרך המלך ולשום רק את הפער בין המצבים (שיטת הדלתא) במצבים שבהם שווי המקרקעין אינו משתנה כתוצאה מהאקט התכנוני, ולכן אין צורך לשום את מלוא שווי המקרקעי |
| 63 | 403-17 | 596516df-125d-47af-a990-40402fafcfd7 | pending_review | approved | 3 | 0.8467 | e424d09d-d0f9-4d5a-a050-9e8bb2ff300c | בחינת ההשבחה אינה מתייחסת לאחד ממרכיבי המצב החדש בלבד אלא לכלל מרכיביו, בהשוואה למצב הקודם, בכפוף לכללים החלים על שיטת הדלתא. אין לבודד מרכיב פלוני (כגון תוספת |
| 64 | 403-17 | 9ed6f87e-90fe-432f-af40-7cd578a7596c | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | e9bc7573-aafc-469c-af7a-600f3bdc0fcb | תוספת קומה או קומות ותוספת שטחי בניה הן בגדר "הרחבת זכויות הניצול" כמשמעותן ברישא של סעיף 2 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, ואינן בגדר "השבחה בדרך אחרת" כאמו |
| 65 | 403-17 | f67f9717-d11a-4c18-8a8e-a7bd8c4cf474 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 85c85ee3-6c2f-4493-81f5-677398f29c4c | גישת ההשוואה היא השיטה המועדפת והיעילה ביותר לקביעת היטל השבחה, ועל השמאי לנמק מדוע בחר לסטות ממנה לטובת גישות אחרות, במיוחד באזורי ביקוש פעילים כשכונת רחביה בי |
| 66 | 403-17 | 45d44c31-1568-402c-a474-9379cf904b3f | pending_review | approved | 3 | 0.86 | 767d5248-c97a-430f-a602-7406f84893d6 | השמאי המכריע אינו כבול להסכמת הצדדים על שיטת שמאות מסוימת, ועליו לערוך את שומתו על-פי מיטב הבנתו המקצועית, גם אם הצדדים בחרו יחדיו בגישה אחרת. |
| 67 | 403-17 | c3521c26-38a6-494c-bf93-30809c8554cb | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | efefa5a8-175f-43da-a958-5cb1f533a0e6 | השומה הולכת אחר הדין — העקרונות הנורמטיביים נקבעים על ידי בית המשפט, ומהם נגזר החישוב השמאי. אין להפוך את היחס ולגזור את הדין מן השומה. |
| 68 | 403-17 | ac80b87f-b75b-40a6-a4e8-0ff3d3918c1a | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 4b4e4cbb-d6f6-4010-b943-398db5f363d1 | בעת בחינת ההשבחה בנכס הכולל עבירות בנייה, יש להתעלם מהשפעת עבירות הבנייה על ערכי השווי, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה. |
| 69 | 403-17 | d3fd1a9b-83d8-4599-8d24-f6bfa34d2bac | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 186833fc-51bb-40b5-b316-904557d3d7e7 | נקודות ה"לפני ואחרי" בשומת היטל השבחה אינן נקודות בזמן אלא במרחב התכנוני או בתהליך התכנוני — קרי, הערכת שווי המקרקעין לפני תחילת הליכי התכנון יוצרי ההשבחה לעומת |
| 70 | 403-17 | ccc4919f-5dac-4943-837d-0bbe2afef950 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | ba5d0b5b-b471-43e9-9396-75c7a500709f | בבואו של שמאי לנטרל את השפעתה של תכנית מסוימת לצורך קביעת השבחה, עליו לבחון בפועל את מידת השפעת השוק מכל אחת מהתכניות הרלוונטיות בנפרד; אין די בהנחה תיאורטית כי |
| 71 | 403-17 | 4f97688e-d353-4bb3-86ad-ea59a2e79b9d | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | a4627cf7-7860-4a61-b905-3969b8dd1085 | כאשר הוועדה המקומית חוזרת בהשגותיה בפני ועדת הערר על טענות שמאיות שכבר הוצגו בפני השמאים המכריעים ונדחו על ידי רובם, נדרשת ועדת הערר להכריע בטענות אלו לגופן ואי |
| 72 | 403-17 | 5bcaffba-c6e4-4ca9-8814-384b206cd748 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | f2e3f549-120d-4b6f-9d14-c687f2697fd6 | השוואת עליית מחירים בין שכונות לצורך שומת השבחה חייבת להביא בחשבון מאפיינים ייחודיים המשפיעים על הביקוש, ובכלל זה פופולריות בקרב תושבי חוץ; התעלמות ממאפיין כזה |
| 73 | 403-17 | 94c26325-1290-4380-9ddb-6b511a8676be | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 861608c4-3c79-488f-af58-4b3fe1dad51f | כאשר שתי תכניות מקנות זכויות חופפות, השפעתן על שווי המקרקעין מתפצלת לדילמה בינארית: או שהתכנית הקודמת (תמ"א 38) כבר מיצתה את השפעת השוק — ואזי התכנית המאוחרת בע |
| 74 | 403-17 | a994e46a-1129-47f0-8b78-04d5ceb1996d | pending_review | approved | 3 | 0.8433 | b0ecc064-1ab5-4db8-9664-6513e3dc7b6d | ההנחה השמאית כי תוספת זכויות בניה מעלה בהכרח את ערך המקרקעין מעוגנת בלשון סעיף 2(א) לתוספת השלישית ("בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם"), אך אין מדובר באקסיו |
| 75 | 403-17 | c188846c-0dad-40ca-a6da-d3307d4c4d74 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 95fcc437-632d-411d-87dd-49cee3840b61 | שווי מקרקעין לצורכי שומת השבחה נקבע לפי ערכו בשוק — קרי, הסכום שקונה מרצון מוכן לשלם בעדם — ולא על-פי תוספת זכויות תיאורטית הנגזרת ממודלים שמאיים מופשטים. |
| 76 | 403-17 | 7b10adb9-708b-4bab-9fca-f706b799503a | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 9bfdfbf0-591d-4242-99c6-4fd14f02ec2f | בעת אומדן שווי שוק של מקרקעין הכפופים לתכנית מאושרת המותנית במימוש מורכב (כגון גיבוש כלל בעלי הזכויות), יש להביא בחשבון את ההסתברות הריאלית למימוש התכנית, ובכלל |
| 77 | 403-17 | 96dfa97d-3341-41b6-b4cd-6371bd042ef2 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 5310a53f-ce69-44ab-97e1-9248079fe742 | על פי תקן מס' 2.0 של הוועדה לתקינה שמאית של מועצת שמאי המקרקעין (מרץ 2007), בנכסי מגורים גישת ההשוואה היא הגישה השמאית בעלת התוקף הגבוה ביותר, ויש להפעילה על מד |
| 78 | 403-17 | 98bf14be-672f-48e0-8850-3c5fea6b8c3f | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | e6b74bf5-efc0-430b-bda5-f1784ab814a6 | בגישת ההשוואה לצורך שומה, נתוני עסקאות בפועל יזכו ככלל ברמת תוקף גבוהה יותר מאשר מחירי היצע, ועל נתוני ההשוואה לעמוד בתנאי סף של מועד (לא יותר משנתיים מהמועד הק |
| 79 | 403-17 | 0445c27d-9b69-4656-a8ad-78043b76348e | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 1e704cfa-c97a-44a1-96ca-772055a59f1e | אי הוודאות הגלומה בתכניות בנייה במרקמים מבונים מקבלת ביטוי בתמ"א 38 עצמה, אשר בסעיף 22 שלה כללה את "כושר נשיאה של תשתיות" כאחד השיקולים שעל הוועדה המקומית לשקול |
| 80 | 403-17 | d4b3b5fb-7030-4011-8a9e-e1a8a50ec093 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | f377ea27-47df-45f7-97f1-5d98067b1580 | ריבוי בעלים במקרקעין במרקם מבונה הוא גורם המפחית את סיכויי מימוש זכויות הבניה, ויש להביאו בחשבון במסגרת הערכת ודאות הזכויות לצרכי שומה והכרעות תכנוניות. |
| 81 | 403-17 | fff4148f-a023-40c6-b4a9-a8e73ffd4a41 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 214adc7b-2106-4f17-addb-07354ae24ca0 | הנטל להוכיח את ההשבחה הנובעת מתכנית מוטל על השמאי המבקש לקבוע אותה; שומה שאינה עומדת ברף ההוכחה הנדרש - גם בהתבוננות עצמאית בתכנית הנדונה ובלא תלות בתכניות מקבי |
| 82 | 403-17 | 56a36d11-d85c-4071-bf6b-a25a7fa569a8 | pending_review | rejected | 3 | 0.7767 | 364c8f72-58ac-49c0-ad3f-1b614365f11c | שיטה תחשיבית של בידוד השפעת תכנית באמצעות השוואת מחירי דירות לאורך ציר הזמן מול אזור ייחוס שעליו לא חלה התכנית סובלת מקושי מובנה — הטרוגניות המאפיינים הפיזיים ש |
| 83 | 403-17 | 5fcde79a-cf06-403d-9dba-e38091cd82d2 | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | e396ac3d-5ba6-43c2-afb9-863623339b0b | בהערכת השבחה במקרקעין יש להביא בחשבון, כשיקול מפחית, הן את אי-הוודאות באשר למימוש הזכויות הנובעת מהוראות התכנית, והן את אי-הוודאות הנובעת מהמצב הקנייני והפיזי ש |
| 84 | 403-17 | 9b373faa-df65-4df3-9188-9afc2a0a0b4a | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 1048d7b1-8db4-4b9e-a0b7-aaf93578742b | כאשר תכנית מקנה זכויות בנייה אך אחוזי המימוש בפועל נמוכים, על השומה לכלול מקדם הסתברות או אי-ודאות נפרד המשקף את המימושים הנמוכים הצפויים, וזאת מעבר למקדם הדחיי |
| 85 | 403-17 | fb13705a-54a5-4896-80b4-e509ff64cea3 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 6b2e9e11-c662-49a8-9cd9-ed3e5b5e00b4 | גביית היטל השבחה מותנית בהוכחת התעשרות בעליל בערך השוק של המקרקעין; על המבקש להראות כי "הקונה הסביר" מייחס ערך כלכלי ממשי לתכנית המקימה את החיוב, ואין די בהנחות |
| 86 | 403-17 | c74a9838-efc5-4608-b86a-373e570e6364 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 813a1b99-3eea-445b-beba-c4b5b4a9aae6 | כאשר זכויות הבעלות במקרקעין משותפות בידי בעלי זכויות שונים, שווי הנכס נמוך משווי הנכס בבעלות יחידנית ומלאה, וההפחתה נגזרת ממספר הבעלים, זכויותיהם בנכס, ייעודו, |
| 87 | 403-17 | 353e1e0c-c5c2-44f8-8ddc-eafcff0c3fe1 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 2a1e6c80-ee9f-49dc-be17-e54eacf9e692 | בחינה שמאית של עליית הערך בעקבות תכנית התחדשות עירונית במרקם מבונה צריכה להביא בחשבון שני רכיבים נפרדים: רכיב שמקורו בתורת המימון (מקדם דחייה למימוש הזכויות) ור |
| 88 | 403-17 | 96216356-85cd-46d0-833b-93fd12e79f76 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 4087495f-50d7-4145-b7f1-764f3ba36839 | אין לבסס שומת היטל השבחה על ספקולציות והשערות, אף אם הסיכוי לסטייה לטובת הנישום זהה לסיכוי לסטייה לטובת הרשות; סימטריה של חוסר ודאות אינה מכשירה הטלת מס. |
| 89 | 403-17 | 8024832f-852f-4aa5-8d94-2cba9a73f4b4 | pending_review | rejected | 3 | 0.8233 | d82ffe4d-7a75-4b6b-9dbd-53c45226672e | עקרון מס האמת — לפיו המס יוטל על רווח שמומש ולא על רווח שאינו קיים במציאות, תוך איזון בין אינטרס הציבור בגביית מס לבין זכות הפרט שהפגיעה בקניינו לא תחרוג מן המי |
| 90 | 403-17 | c31c1223-5c1a-410e-9b5a-6d225c5a5612 | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 8e20bee9-2f69-4105-85d3-98fe88ff0951 | עמדת הועדה המקומית באשר לאופי הזכויות (קבועות אל מול צפות) חייבת להיות עקבית ואינה יכולה להישען על קיומו או היעדרו של פטור פרטני; כאשר עמדת הרשות ביחס לאופי הזכ |
| 91 | 10212/16 | 8e1620e3-4536-4b6c-81d9-68cef4743d44 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | a783dd4a-f728-4df1-83e2-f1630f78fd03 | כדי שפגיעה בפוטנציאל התכנוני של מקרקעין תעלה כדי "פגיעה במקרקעין" המקימה עילת פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים, שהראשון בהם |
| 92 | 10212/16 | ffc7c613-02da-4973-848c-437d91df3227 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | d6096b47-d886-423a-ae8e-7fa9d6e7afbd | סיכוי להרחבת אפשרויות הניצול של המקרקעין — למשל בדרך של שינוי ייעוד או הגדלת אחוזי בניה — נלקח בחשבון לעניין הפגיעה בפוטנציאל התכנוני רק אם אין הוא קלוש ורחוק, |
| 93 | 10212/16 | d6ad0f63-3339-4fc2-b35e-d2efd9057521 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | c81809bb-08c7-41ce-b595-315843dbc3d4 | תכנית שמימושה סותם את הגולל על שינוי תכנוני צפוי שהיה מצמיח השבחה, מקיימת קשר סיבתי בינה לבין הפגיעה בפוטנציאל התכנוני של המקרקעין, ועל כן ניתן להגדירה כ"תכנית |
| 94 | 10212/16 | c1d05321-40b4-4e39-9484-f34918f11e66 | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | e35e45b7-d3f1-468b-b5ff-29f0dc529a8d | לצורך הוכחת פגיעה בפוטנציאל תכנוני במסגרת תביעת פיצויים לפי סעיף 197, על התובע לעמוד בתנאי של 'ודאות קרובה' של הפוטנציאל התכנוני, הכולל שני יסודות מצטברים: ראשי |
| 95 | 10212/16 | 802fd767-eb00-48b3-aa27-1041835b913f | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 4d149074-e4d1-40c6-8078-4494e0bca4f7 | תנאי הסף המינימלי שבלעדיו אין להכרה בפוטנציאל תכנוני המקנה פיצוי לפי סעיף 197 הוא הגעת התכנית לשלב ההפקדה; שלב ההכנה, הקודם להפקדה, אינו מספיק לביסוס התביעה. |
| 96 | 10212/16 | 2576504c-6f08-4d2a-a9dc-06174026182a | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 36df3e49-f536-477e-b5f1-e9df3cd8305c | תכנית המצויה בשלב ההפקדה היא תכנית המיועדת באופן ברור לחול על הקרקע הרלוונטית; אף שהיא עשויה עוד להשתנות, במהלך הדברים הרגיל מדובר בשאלה של זמן עד שיחולו על השט |
| 97 | 10212/16 | 4f1a446d-96ee-4628-bd30-aee51bcb5ff3 | pending_review | rejected | 3 | 0.8667 | 5bd9d0a2-208e-4df6-9735-f04871d0989c | ההחלטה להפקיד תכנית היא בעלת משמעות והשלכות נורמטיביות וכלכליות כשלעצמה, והיא משקפת את עמדתו החיובית של מוסד התכנון ואת גמירות דעתו לאשר את התכנית בהיעדר התנגדו |
| 98 | 10212/16 | 9081682c-32f3-4ea8-aafa-b620439f31f3 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | 3bba67e6-61b8-4f40-a786-71e8d279723a | הפקדתה של תכנית מבססת אצל הפרט ציפייה מוגבלת בלבד, הכפופה לסמכותו של מוסד התכנון להחליט בסופו של דבר שלא לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים — בין לנוכח התנגדויות |
| 99 | 10212/16 | dbd54295-7f17-43b6-8c63-9330ff68f8a8 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 4ae305ef-948e-4298-bee5-1d7710871eec | כבר בשלב ההפקדה, ועוד טרם הגשת התנגדויות, מצויה התכנית המופקדת במידת בשלות גבוהה יחסית, וככלל היא ערוכה באופן וברמת הפירוט הנדרשים מתכנית תקפה. |
| 100 | 10212/16 | bff5fd22-a7c2-4fca-81d1-19cd57366803 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 58deb30a-5692-4ff7-a3c8-48d96961ad27 | בבחינת טענת פוטנציאל תכנוני לצורך תביעת פיצויים, אין כלל גורף באשר לוודאות מימוש הפוטנציאל; כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו תוך עריכת בחינה פרטנית של רמת הוודאות לאיש |
| 101 | 10212/16 | 64a7c6e4-914e-41b3-8a3d-23fde029ce11 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | ed5832db-2762-43fc-84dd-0fa6b87502fd | שאלת ההתחשבות במחיר השוק כמשקף את הפוטנציאל התכנוני הכללי של הקרקע (שלב השווי) רלוונטית אך ורק במקרים שבהם כבר הוכחה פגיעה במקרקעין; הוכחת הפגיעה היא שלב מקדים |
| 102 | 10212/16 | e90dbaf6-b24a-4125-99fd-ef0cb0c62483 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | 6b61034d-f6df-4859-90e2-da4ab33cbb80 | תכנית עתידית/צפויה תובא בחשבון בהערכת שווי מקרקעין רק בהתקיים שני תנאים מצטברים – תנאי הקונקרטיות ותנאי הוודאות. תכנית שטרם הגיעה לשלב ההפקדה אינה מקיימת תנאים |
| 103 | 10212/16 | bebd8ab2-5587-4053-8a6c-d2c740806bb1 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | d08351d1-3b8c-4693-a2d7-84e702877c79 | הפקדת תכנית, אף שאינה מקימה זכות לאישורה, יוצרת סבירות מספקת לאישורה המצדיקה את שלילת הזכות לפיצוי בגין שינוי שנעשה במקרקעין לאחר ההפקדה; פעולות בקרקע לאחר ההפק |
| 104 | 10212/16 | 61483299-d9e0-4ebd-ae05-99ea88545a9a | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | e1695946-2ff4-45ed-a207-bae9b323459c | פיצוי בגין פגיעה בפוטנציאל תכנוני אינו מוכר בטרם הגעת התכנית לשלב ההפקדה, משום שלפני שלב זה אין מתקיימים תנאי הקונקרטיות ותנאי הוודאות; הצבעה על תכנית מופקדת שי |
| 105 | 10212/16 | 2fed9d7c-3a61-4e81-9c61-9e092be6df11 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 2fbf7206-bbd9-47c2-a51e-5ba00538b069 | בחישוב היקף ההשבחה לצורך היטל השבחה, ערך המקרקעין במצב הקודם (עובר לתכנון החדש) כולל גם את עליית השווי הנובעת מציפיות השוק לשינוי הייעוד, ולא רק את שווי הייעוד |
| 106 | 10212/16 | eda00dc3-8733-40dd-b9a9-32f6ecfe4c57 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 8e2eb3ca-3e01-4ff7-8f72-4cd7686ed59b | בהערכת שווי מקרקעין יש להתחשב גם בפוטנציאל המקרקעין, באפשרויות הניצול הגלומות בהם ובציפייה לשינוי תכנוני, שכן אלה נתונים רלוונטיים לקביעת השווי. |
| 107 | 10212/16 | ad7374c2-320b-4897-888b-7125c1cdbc27 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 673d607f-15fe-46ad-851b-1dec18edcb47 | עליית ערך מקרקעין בשל פוטנציאל תכנוני אינה בהכרח פרי קידומה של תכנית קונקרטית בלבד, אלא עשויה לנבוע ממגוון גורמים — לרבות ציפיות והערכות כלליות יותר כגון מיקום |
| 108 | 10212/16 | 9f8b808f-852c-40bb-ad37-371c827715f9 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | ab7f9dc4-d176-4ce9-821e-1fa4b4df0058 | בקביעת שווי השוק של מקרקעין לצורך חישוב היטל השבחה, אין להביא בחשבון, במצב הקודם לתוכנית המשביחה, את ציפיות השוק הקיימות כתוצאה מהליכי התכנון לאישורה; שיקולים ה |
| 109 | 10212/16 | ec2cf309-89c0-4888-9cc0-570b866506c1 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | ae3c45a8-9fbe-4451-966c-f94ef6496690 | בקביעת שווי השוק של מקרקעין נפגעים במצב שקדם לתוכנית הפוגעת, ניתן שלא להביא בחשבון נתון הרלוונטי מבחינה שמאית (כגון הפקעה עתידית ללא פיצוי) מקום שעקרונות יסוד ה |
| 110 | 10212/16 | b5456fed-723a-4a0a-a902-d8f13fdc3aa8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 28c1f818-1cda-40c2-8f10-ff6759f5e86e | המשפט אינו מקנה הגנה מלאה על הציפייה לשימור ערכו של נכס או לעלייתו; הגנה ניתנת רק לציפייה הנחשבת לגיטימית או סבירה. |
| 111 | 10212/16 | 7f09f1ee-da6b-470f-97f5-d5cc5ffe38e5 | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | f6a3cfa0-87f6-4f2a-ba6c-1c55ad4c9221 | בהערכת שווי מקרקעין לצורכי פיצוי, אין ליתן משקל לציפיות לשינוי ייעוד שהשתקפו בעסקאות שנעשו באזור כאשר לא היה להן בסיס במצב התכנוני, שכן התחשבות שכזו תוביל להגנת |
| 112 | 10212/16 | f317e8d6-68cb-47d5-8f4b-afbc0df9f2b7 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 461a7802-ee2f-4476-86e1-2e1feae7c855 | כאשר קיימת עילת תביעה נפרדת לפי סעיף 197 (להבדיל מטענת אובדן פוטנציאל תכנוני), בעת עריכת השומה המעריכה את היקף הפגיעה יש מקום להתחשב בציפייה לשינוי תכנוני משביח |
| 113 | 10212/16 | 9e6b80d2-fad7-4bc4-a170-fe91349ce7cd | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | aa117bf2-7058-4513-8470-86ac47e46dbd | כדי לבסס "פוטנציאל תכנוני" המקים עילת תביעה עצמאית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, על התובע להצביע על הליך תכנוני ממשי לשינוי ייעוד המקרקעין ערב כניסת התכנית ה |
| 114 | 10212/16 | fa19aa20-c868-4c8e-9641-9df15f2426e2 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | e6560c0d-f10a-4f5b-b7f5-20c2aaee329d | הרף המינימלי לביסוס טענה של אובדן פוטנציאל תכנוני המקימה עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא הצבעה על תכנית מופקדת העונה הן על תנאי הקונקרטיות והן על |
| 115 | 10212/16 | 29f7da7a-4627-40c7-ba9c-510943d19a89 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 74fb8654-f3e5-4bff-bea6-0be9504b0b66 | קרבה לאזור בנוי או למקרקעין שייעודם שונה אינה יכולה כשלעצמה לבסס טענה לאובדן פוטנציאל תכנוני המקים עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. |
| 116 | 10212/16 | f5314cd3-2541-4c3d-9dba-661532c16d38 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | 6916d29d-7849-42ca-af64-a40fabff66ba | בעריכת שומת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, פוטנציאל תכנוני עתידי יובא בחשבון לצורך הערכת שווי המקרקעין רק אם הוא קונקרטי וקרוב לוודאי, המתבטא לכל הפחו |
| 117 | 10212/16 | f5db53b6-d4a0-4b0f-a585-87597a68e35c | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | c331e32c-2bc7-47df-8a5a-eeceeca40c06 | עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה חייבת להתבסס על פגיעה ממשית הנובעת מהוראות התכנית עצמה — כגון שינוי ייעוד המקרקעין — ואין די בטענה לאובדן פוטנציאל תכ |
| 118 | 10212/16 | eb551ef2-e2a3-4d27-ad35-0bfdeb08c0d1 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 2bf74c1e-bb9d-4f78-8d43-73a4d2308311 | תכנית אב שאין לה מעמד סטטוטורי, המצביעה לכל היותר על מגמה תכנונית בלבד, אינה מהווה הליך תכנוני פוזיטיבי ואינה יכולה לבסס טענה לפגיעה במקרקעין עקב אובדן פוטנציאל |
| 119 | 10212/16 | c03e3db1-7ba9-4dd7-bf03-575b1283b315 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 1c6c142c-d073-4cc1-a881-79f724ed8872 | לא ניתן לבסס טענה לאובדן פוטנציאל תכנוני, המקים עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק, על עובדות שאינן תכנוניות (כגון מפות או פרסומים נטולי מעמד תכנוני). |
| 120 | 10212/16 | 9fa031c4-78f2-4d6c-be5d-4c729c745eba | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | e67edef1-d9dc-4e1e-959c-52ab42bf1eaf | עצם מיקומם של מקרקעין בצמוד לאזור בנוי או בסמוך למקרקעין בעלי ייעוד שונה אינו מבסס כשלעצמו טענה לאובדן פוטנציאל תכנוני המקים עילת תביעה לפי סעיף 197 לחוק. |
| 121 | 10212/16 | eb7f723c-8303-45c3-8cdb-bc5ff20ce81f | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | a93a292f-a348-4e4a-a79d-2b0265dbe4f8 | לצורך עריכת שומה בתביעת פיצויים, ציפייה לשינוי ייעוד המקרקעין הנסמכת על סברות כלליות ועל הצהרות שונות של גורמים ברשות המקומית, בלא שהיא נתמכת בתכנית קונקרטית, א |
| 122 | 10212/16 | cbc059cb-b864-4428-9739-186f9531b66f | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 76752343-4f20-4994-b0c9-c749094931fa | אין להרחיב את עקרון מעשה בית הדין כך שיחול באופן חד-צדדי וטקטי כלפי הוועדה המקומית, מקום שאין זהות מלאה בין המקרים ושעה שהצדדים המבקשים להסתמך עליו לא ראו עצמם |
| 123 | 10212/16 | 81c0ad5c-a3d7-4a2c-a518-e43a7587b147 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 903f5296-4325-419d-99f1-6698b35f37e0 | בקביעת שווי המקרקעין לצורך פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, יש לנטרל מהשווי ציפיות לשינוי ייעוד הנובעות ממיקום המקרקעין בלבד (קרבה למרכז הארץ או לאזורים |
| 124 | 10212/16 | 53135edb-7bb2-48f6-b52a-8bc242f23c0d | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | 922e69e5-1619-43be-9389-49465e2bed50 | ציפיות סובייקטיביות לשינוי ייעוד ולעלייה הנובעת ממנו בערך הקרקע אינן פסולות כשלעצמן, אך אין בהן כדי להקים חובת פיצוי מן הקופה הציבורית; תפקידו של המשפט הוא לקבו |
| 125 | 10212/16 | 57fc8f79-2709-4096-b093-ac8898911177 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 8c9f86b6-86ae-4ece-87d5-a550af001ac7 | מנגנון הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא ייחודי וחורג מעבר לסוג הפגיעות שדיני ההפקעות הרגילים מפצים בגינן; משכך, אין לגזור את אופן חישוב הפיצוי או את ש |
| 126 | 10212/16 | 629065d1-6a47-4084-a8e0-4cb2b3a7aded | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | de27fa3d-3458-4750-b7b4-ac5c127090cd | השומה הולכת אחרי הדין: העקרונות הנורמטיביים לחישוב הפיצוי נקבעים על ידי בית המשפט, ומהם נגזר החישוב השמאי. כאשר גבולות הפיצוי נקבעים על ידי הדין, הפיצוי יוענק ב |
| 127 | 10212/16 | 4e7cadb4-51f2-4f23-bc13-2fddbcee2162 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 90f2394f-aa70-4357-85f7-9e37c782605f | פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה משולמים אך ורק בגין פגיעה במקרקעין הנגרמת 'עקב תכנית'; זהו עקרון יסוד שאין לחרוג ממנו גם בעת אימוץ גישה המרחיבה את היקף |
| 128 | 10212/16 | 87f7a3db-c0a3-4d21-b470-b2024784c8e7 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | a163c879-80ad-4723-bda0-824c1af2f44f | סעיף 197 לחוק התכנון והבניה אינו יוצר משטר פיצויים מוחלט אלא משטר יחסי, שבבסיסו איזון בין ההגנה על קניין הפרט לבין האינטרסים הציבוריים המגוונים שהתכנון נועד להג |
| 129 | 10212/16 | f08bfedf-92c3-4170-9176-63914579cbe8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 9a598711-1a88-430b-a309-f4fb244d7638 | כאשר גבולות הפיצוי נקבעים על ידי הדין, הפיצוי מוענק בסייגים שקובע הדין ולא בהכרח כפועל יוצא של מחיר השוק; בניגוד להפקעה ולהיטל השבחה — שבהם מחיר השוק הוא נקודת |
| 130 | 10212/16 | 83ce0db7-639d-47a5-ae60-c40101bf9f84 | pending_review | rejected | 3 | 0.9067 | 704e2918-4882-4ff8-929f-c97f51461e78 | הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נועד לכסות את הפגיעה שנגרמה למקרקעין על ידי התכנית הפוגעת בלבד, ולא להבטיח לבעל הקרקע את מלוא שווי השוק; אם הפיצוי הסטטוט |
| 131 | 10212/16 | 1439e17a-239c-4554-9694-8b85f6263d26 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | bc1fa085-2eed-4c21-9cd1-d623f8493cc8 | ציפיות של בעל מקרקעין לשינוי תכנוני עתידי שאין לו ביטוי בתכנית הסטטוטורית אינן בנות-פיצוי לפי סעיף 197, גם אם ציפיות אלה משתקפות במחיר השוק של הקרקע; אין מקום ש |
| 132 | 10212/16 | d9fe4ba7-e42b-4d9e-890f-a5f4d21eee2c | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | 597186ff-0fb0-464f-ae14-67b633d624d7 | קיומו של קשר סיבתי בין כניסתה לתוקף של תכנית לבין ירידת ערך המקרקעין אינו מספיק כשלעצמו לזכאות לפיצוי לפי סעיף 197; נדרש שירידת הערך תנבע מפגיעה בתכונותיהם המקר |
| 133 | 10212/16 | 67ca816e-3577-4fff-b5ea-11ee67b66fe5 | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | 1e4f8725-b9a4-423f-bffc-b7abba448028 | השאלה מי זכאי לפיצוי בגין פגיעה תכנונית ("שאלת הפגיעה") והשאלה מהו היקף הפיצוי שיינתן בגין אותה פגיעה ("שאלת השווי") הן שתי שאלות משפטיות נפרדות ועצמאיות; ההכרע |
| 134 | 10212/16 | 285c59c9-f14d-41e5-a6cc-837d7c81b212 | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | e71d961e-25b7-4ecb-a03b-f26e7f795259 | בית המשפט יצמצם את הכרעתו לשאלה הדרושה להכרעה בהליך שלפניו, ויימנע מלטעת מסמרות בשאלה משפטית נכבדה שאינה נדרשת להכרעה — ובפרט כאשר אותה שאלה תלויה ועומדת בהליכי |
| 135 | 10212/16 | e2ee600f-911e-4519-9031-47af2a4cbf68 | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | 9c378df8-c188-47f4-89a1-2236e8d05f35 | הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא פיצוי תרופתי שתכליתו להעמיד את בעל המקרקעין מבחינה כלכלית במצב בו היה אלמלא הפגיעה התכנונית, דהיינו לפצותו על מלוא הנ |
| 136 | 10212/16 | 4568ffac-1bce-4a16-8a62-f7e6801a13bc | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | e1fa231d-f188-4859-82c2-d842cbad5ff9 | שיעור הפגיעה במקרקעין לצורך פיצוי לפי סעיף 197 נקבע בדרך של השוואת ערך המקרקעין לפני אישור התכנית הפוגעת לערכם לאחר אישורה. |
| 137 | 10212/16 | 087d39b7-2878-416a-aa23-6b4027397f53 | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | 4c7f877d-8ed0-4e37-b8a3-b23b8b173d00 | הדרך לאמוד פיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה היא באמצעות הירידה שחלה בשווי השוק של המקרקעין בעקבות הפגיעה התכנונית, קרי חישוב ההפרש שבין |
| 138 | 10212/16 | 10de241a-012d-496a-b16b-a225bb666071 | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 4f892f3a-f946-47ea-8ccf-4ae01d8f5ef2 | התובע פיצוי לפי סעיף 197 נושא בנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי, ועליו להראות כי התכנית הפוגעת היא שגרמה לגריעת שווי השוק של המקרקעין לעומת השווי שהיה להם, או שעשו |
| 139 | 10212/16 | c6565f3e-b61b-48f5-94dc-8832d1268879 | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 9ebad68d-34a5-45ae-b90b-8727af0cf4dd | פיצויי הנטילה השלטונית נמדדים על-פי עקרון השבת המצב לקדמותו: יש להעמיד את הנפקע במצב שבו היה אלמלא הפגיעה, כך שבכספי הפיצוי יוכל לרכוש מחדש זכות דומה לזו שניטלה |
| 140 | 10212/16 | e9db8060-6b77-4e08-a168-c203604446dc | pending_review | rejected | 2 | 0.86 | bed8dd33-da1a-4550-aa59-bd9d4a3c9c27 | סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הוא חלק מדיני הנטילה השלטונית, המאפשרים לרשויות התכנון לפגוע בזכויות קנייניות של בעלי מקרקעין פרטיים ללא הסכמתם תוך חובת פיצוי. |
| 141 | 10212/16 | 671d5b75-cd29-468a-bc56-38ff282f29a3 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 7c88298d-193a-4a5c-b13c-8e35b15a436d | במסגרת דיני הנטילה השלטונית הפיצוי לבעל הנכס נקבע על פי הנזק שנגרם לו בעקבות האקט השלטוני, ולא על פי קריטריונים חילופיים כגון ההתעשרות שהפיקה הרשות מן הנטילה. |
| 142 | 10212/16 | c2573b39-1f47-41e3-9e65-810aafd0c6bd | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 4d2e0d6f-4ab8-4de9-8638-e9af0a0674f0 | אחת מתכליותיהם של דיני הנטילה השלטונית, ובכללם הזכות לפיצוי בגין פגיעה תכנונית, היא להביא להפנמת מלוא עלויות פעולת הרשות על ידה; אי-הפנמת העלויות (החצנתן) מטילה |
| 143 | 10212/16 | 051704f7-c055-47d9-9ea9-a7a0e8a335ee | pending_review | rejected | 3 | 0.9233 | 61af3e15-9003-4b45-bd75-b1995d659182 | ירידת ערך המקרקעין בעקבות תוכנית פוגעת נמדדת באופן אובייקטיבי — לפי טיבם של המקרקעין ולא לפי זהותם או מאפייניהם האישיים של בעליהם. |
| 144 | 10212/16 | 6a90da20-b246-4702-b9cf-731a9eefec8f | pending_review | rejected | 3 | 0.8 | 6ce4eb7e-9a2c-4658-be81-a04db0434e1d | חובת הפיצוי מחייבת את הרשות התכנונית לשקלל מראש בתקציבה את סכומי הפיצוי שתידרש לשלם לבעלי מקרקעין שזכויותיהם ייפגעו מתוכנית, ואת אופן נשיאתה בהם — בין בפיצוי כס |
| 145 | 10212/16 | 6afc5f04-c986-4dc3-86b1-b3ce5f1aab48 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 82dea662-ad88-4e94-9ee6-fc2b35fa1ab4 | הזכות לפיצוי בגין פגיעה תכנונית מוגבלת משיקולי יעילות, ואינה משתרעת על נפגעים שפגיעתם שולית, שכן פגיעה כזו אינה מצדיקה את העלויות האדמיניסטרטיביות הכרוכות בהפעל |
| 146 | 10212/16 | 8add4347-6a09-48c4-b4cd-89037ae27b72 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | d4dcd9ac-5d4e-4040-a40c-dd7b74748e41 | הדרך המקובלת לקביעת שווי השוק של מקרקעין היא שיטת ההשוואה (שיטת שווי השוק), שלפיה נאמד שווי הנכס באמצעות עסקאות השוואה שבהן נבחן המחיר ששולם בעבור נכסים דומים ב |
| 147 | 10212/16 | 1d077799-19d2-4de8-9a60-e94c3660fddb | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 6ec1a4f1-f0d6-42ef-9736-011f8ba01f67 | שיטת שווי השוק מביאה בחשבון את מכלול מאפייני הנכס, ובכללם מאפיינים שאין להם עיגון סטטוטורי ואינם משקפים בהכרח זכויות משפטיות המוקנות לבעל המקרקעין מכוח תוכנית מ |
| 148 | 10212/16 | 531ad70a-e5ef-4ba2-a2d8-2a3e1b10f9a7 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | ff3275fd-49a8-4eb0-b66f-96cdcfaf5f78 | בחינת ירידת הערך — ההפרש בין שווי המקרקעין עובר לתוכנית הפוגעת לבין שוויים לאחריה — תיערך על ידי שמאי מקרקעין, שהוא המומחה ובעל הידע הרלוונטי לעניין. |
| 149 | 10212/16 | 42289bc0-656a-45e2-8278-350172c9143f | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | c23d0925-0324-4187-86ba-1a7b66274da3 | פוטנציאל תכנוני של מקרקעין, לרבות ציפיות תכנוניות, מהווה רכיב שיש להתחשב בו בקביעת שווי המקרקעין לצורך השומה. |
| 150 | 10212/16 | 26d825c3-f47a-4aa7-99c0-9ff76462c98d | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 8ab4225e-6d1b-490d-bb61-1e73172568ca | פיצויים בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נאמדים על פי הפער שבין שווי השוק של המקרקעין ערב הפגיעה התכנונית לבין שווי השוק שלהם לאחר הפגיעה, ושי |
| 151 | 10212/16 | cd384be8-84ea-4d78-b578-51c269596410 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 63678f78-3df0-454b-91ef-3dbb71330ece | ציפיות כלליות לשינוי ייעוד הן אחד ממאפייני המקרקעין, אשר אף שפגיעה בהם כשלעצמה אינה מהווה פגיעה תכנונית בת-פיצוי, הם מובאים בחשבון כרכיב ערכי בעת קביעת שיעור הפ |
| 152 | 10212/16 | 9f9e34b0-6383-421f-add6-185d5ef53b66 | pending_review | rejected | 2 | 0.81 | a91f5f79-aba8-448e-9360-85dba91088ef | פגיעה בשווי מקרקעין הנובעת מתוכנית שאינה חלה על המקרקעין הצמודים אינה מקימה זכות לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, משום שאין מדובר ב'פגיעה תכנונית' של המק |
| 153 | 10212/16 | 0110332a-e516-451b-8fc9-2fc92a50bd19 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 2088b373-c6a6-4c46-bbef-5204b20d3680 | עליית שווי הנובעת מציפיות קונקרטיות למהלך התכנוני שבמסגרתו בוצעה הפגיעה התכנונית יש לנטרל מהערכת השווי השמאית, משום שבעל הקרקע זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו מן |
| 154 | 10212/16 | cda6bad3-dab6-4de8-96a7-dc2703db32c0 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 74164e5e-f015-4e05-937a-52e2b73ab0fa | מאפיין של המקרקעין הרלוונטי מבחינת השוק ומשפיע כפועל יוצא על שומת המקרקעין הוא מאפיין שיש להתחשב בו בעריכת השומה, אלא אם קיימים שיקולים נורמטיביים אחרים המצדיקי |
| 155 | 10212/16 | a5c39bfe-d00e-4f84-a634-41e8573abfea | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | b182ec09-1785-4db1-aa78-1c8288158a2c | כללי הפיצוי המקובלים נועדו להבטיח שבעל המקרקעין לא ייפגע עקב התוכנית הפוגעת, במובן שבאפשרותו לרכוש בכספי הפיצויים נכס חלופי זהה לזה שהיה ברשותו עובר לתוכנית הפו |
| 156 | 10212/16 | 555d9b62-c42b-4a5c-82c1-593991d9550e | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 739f454f-277d-41f3-96a1-0789b43fb9ad | פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נועד להשיב את המצב לקדמותו, ועל כן יש למודדו באופן המביא בחשבון את מיקום המקרקעין ואת הפוטנציאל התכנוני הטמון בהם, ולא להס |
| 157 | 10212/16 | d29f0da8-45a1-46ba-b964-b25f9326d700 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 8564aad6-e2bc-4041-b568-57451abb9005 | דרך חישוב הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה צריכה ליצור אחידות בין הפיצוי הכולל המשולם לפי דיני התכנון והבניה לבין הפיצוי הכולל המשולם לפי דיני הנטילה השלט |
| 158 | 10212/16 | 1166e324-54f0-4eff-a443-49dae4151cd1 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 59dc98ed-6865-464c-a2ca-bc3ce537a5cd | עליית שווי המקרקעין הנובעת מציפיות קונקרטיות לאותו מהלך תכנוני שבמסגרתו בוצעה הפגיעה התכנונית, יש לנטרלה מהערכת השווי השמאית לצורך חישוב הפיצוי. |
| 159 | 10212/16 | 34fe5b88-c9db-46d8-97ca-e4e3a192af69 | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | 31dc17bd-0093-4f2d-8d9f-cdf41e05d787 | שיטת חישוב הפיצוי וההשבחה בדיני הנטילה השלטונית (היטל השבחה, פיצויי סעיף 197, רכישה) צריכה להיות אחידה ומבוססת על שווי השוק של המקרקעין; אין לשנות את שיטת החישו |
| 160 | 10212/16 | b8c1f2e3-1d26-42b9-ae9b-85f9e715222e | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | c25b1490-65a6-4878-baaf-7c6b1c6ed6e3 | הפיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 197 נקבע כהפרש שבין שווי השוק של המקרקעין לפני אישור התכנית הפוגעת לבין שוויים לאחריה, כאשר שווי השוק בכל נקודת זמן מביא בחשב |
| 161 | 10212/16 | 83518d72-f514-46b9-b5d7-6d9f3d8f1864 | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | 8f9c6fb8-d4b3-450a-8023-560ce841ca52 | ערך המקרקעין בכל אחת מנקודות הזמן הרלוונטיות לחישוב הפיצוי נקבע על פי שווי השוק של המקרקעין, ולא לפי ערך מנוכה. |
| 162 | 10212/16 | de52b9f4-fccd-474e-898b-2776228768e8 | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | 8bfa0762-f4c3-4319-a97b-09d3fa360fe9 | יש להבחין בין מישור העילה — השאלה "מהי פגיעה תכנונית?" — לבין מישור הסעד — השאלה "מהו הפיצוי בגין פגיעה תכנונית?". בין שני מישורים אלה אין צורך שתתקיים אחידות, |
| 163 | 10212/16 | a4c0e918-dbe6-43d1-824c-70a01c989686 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | f565c9a8-7f76-46a9-8d32-ddeb48c9d145 | פגיעה תכנונית מתרחשת כאשר יש גריעה ממצב תכנוני קיים. |
| 164 | 10212/16 | 8e67a952-e1e3-4900-878f-b2230bf17104 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 6f72a9e1-75b6-4dda-9fd4-37f60fc25ac9 | "רשת הביטחון" שמעניק סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מגנה על בעל המקרקעין אך ורק מפני אובדן הערך הכלכלי שהיה בידיו במועד שינוי הייעוד, ואין בה כדי להעניק לו את הערך |
| 165 | 10212/16 | 6f5abdb1-1aa4-4a85-b57e-bf6b02cd6d7d | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 16febf97-9026-4837-ba18-fb94662da1f8 | ציפיות השוק לשינוי ייעוד אינן עשויות מקשה אחת אלא בנויות על רצף: ככל שהציפייה מעוגנת בתוכנית קונקרטית יותר וקרובה לוודאי, כך עולה הערך הכלכלי שהשוק מייחס לה. שו |
| 166 | 10212/16 | 4b238a4d-416e-4d00-829a-97d5aa19d3c7 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | e052dd05-5271-443a-ac5b-d68fcef3e16f | במסגרת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, הרשות אינה נדרשת לפצות את בעל המקרקעין על הרווח שהתכנית הפוגעת עשויה הייתה להקנות לו, אלא אך ורק על ההפסד שנגרם |
| 167 | 10212/16 | f08f306c-1292-4e0d-8e41-2c40e0a0ebe5 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 31489d28-3421-4ba7-b747-acb56a22fcaa | שווי ציפייה לשינוי ייעוד נמדד בהתאם לטיבה: ציפייה המעוגנת בתוכנית קונקרטית אינה שווה בערכּהּ לציפייה כללית, והסיכוי להתממשותה כמו גם הסיכון הגלום בה מתומחרים לפ |
| 168 | 10212/16 | c69c58ad-d545-4150-b794-d331c179f9e5 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | e9516fe6-63cb-463b-aec1-a8ecce1439ee | ציפיות המשפיעות על מחיר השוק אך אינן מבוססות על מידע רלוונטי הנגיש לבעלי העניין, או העומדות בסתירה למידע כאמור, הן ציפיות ספקולטיביות גרידא, ועל השמאי לנכותן ממ |
| 169 | 10212/16 | 6680b8b0-18dc-4e7d-80e4-90eda963b92d | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 61136c31-d66a-41df-a996-2cdfe0f0ffd8 | שווי השוק של נכס משקף את מצרף העדפותיהם של ציבור הקונים והמוכרים, ובכללן את ציפיותיהם לתשואה עתידית; משכך, ציפיות אלה הן מאפיין שיש לשקללו כעניין שבשגרה בקביעת |
| 170 | 10212/16 | f9026814-83b1-426a-9534-4cfd9b5f688e | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 836ca34d-0a37-4c11-9bf0-3f9578ddbaea | הפוטנציאל התכנוני של מקרקעין הוא אחד המאפיינים המשפיעים על מחיר השוק שלהם, ואין הצדקה נורמטיבית להתעלם ממאפיין זה בעת קביעת הפיצוי בגין פגיעה תכנונית לפי סעיף 1 |