legal-ai/docs/daphna-procedural-patterns.md

קטלוג תבניות פרוצדורליות של דפנה

מסמך זה מקטלג כלים פרוצדורליים שדפנה משתמשת בהם במקום הכרעה מלאה — לא תבניות סגנון, אלא מהלכים שמתבצעים כשהתיק לא מבשיל להחלטה סופית.

⚠️ הבחנה קריטית:

• daphna-architecture-by-outcome.md + daphna-acceptance-architecture.md = תבניות תוצאה (דחייה / קבלה — דפנה הכריעה).
• מסמך זה = תבניות אי-הכרעה / הכרעה דחויה (דפנה בחרה לא להכריע עכשיו).

⚠️ אזהרת קורפוס: החלטות תחת תבניות אלה הן בדרך כלל outliers סגנוניים — קצרות, חסרות, לפעמים רשלניות בניסוח. הן אינן מתאימות ל-voice corpus או ל-structure corpus. הן מתאימות רק למטרת זיהוי-תבנית בעתיד.

---

תבנית 1: החלטת ביניים — חזרה לשמאי המכריע

מתי להשתמש

כשמתקיימים כל התנאים הבאים:

1. השומה המכרעת מנומקת וסדורה ברמה הכללית — הצהרת אמון בגלר חייבת להישאר תקפה. אם השומה רעועה מיסודה, לא משתמשים בתבנית זו — הולכים לקבלה (תבנית E ב-acceptance).
2. יש פרט עובדתי קונקרטי, לא טענה משפטית, שדורש מענה — למשל: "12 מתוך 15 עסקאות ההשוואה הן בקיר משותף", "הנכס בבעלות יחיד ולא במושע", "השמאי לא חישב מקדם דחייה".
3. הפרט הזה לא הוצג בצורה ישירה לשמאי בעת ההכרעה הראשונה — או שהעורר חידד אותו בדיון / בהשלמת מסמכים.
4. דחיית הערר בלעדיו תיראה כעודף שמרנות; קבלת הערר תיראה כעודף התערבות — היא נקודת איזון שהחלטת ביניים פותרת.
5. השמאי המכריע זמין ומסוגל להשיב להבהרה (לא פרש, לא נפטר, לא נמצא בניגוד עניינים מתעורר).

מה התבנית עושה

הוועדה אינה מכריעה את הערר. במקום זאת, היא:

• מציגה את הרקע (בלוק ה+ו)
• מציגה את ההליכים שכבר נערכו (בלוק ח)
• מצמצמת את בלוק ז לטענה המרכזית הרלוונטית (לא 47 טענות מקור)
• בבלוק י: מצטטת את גלר/אשקלוני, מצהירה על אמון בשומה, ואז מזהה פרט שדורש הבהרה
• בבלוק יא: פונה לשמאי המכריע עם שאלה ספציפית וצרה אחת

התוצאה היא לא "הערר נדחה" ולא "הערר מתקבל" — אלא: "לאחר קבלת הבהרת השמאי המכריע תתקבל החלטה סופית בערר".

מבנה קנוני

בלוק	תוכן	חריגה מהסטנדרט
ה	פתיחה — זיהוי הצדדים, השומה, הנכס, התכנית	כותרת: "החלטת ביניים" (לא "החלטה")
ו	רקע עובדתי — הנכס, היסטוריה קניינית, השומה, הסוגיות שהמכריע הכריע	סטנדרטי
ז	טענות הצדדים — רק הטענה הרלוונטית להבהרה, לא כל הטענות מהמקור	מקוצר באופן דרמטי
ח	הליכים — הדיון + השלמת מסמכים + תגובות נוספות	חשוב לתעד את ההליך שגרם להבהרת הטענה
י	דיון — ציטוט גלר/אשקלוני, הצהרת אמון, זיהוי הפרט, "למשנה זהירות"	קצר יחסית — אין הכרעה מלאה
יא	פנייה לשמאי המכריע + צמצום השאלה ("נדייק כי...") + הוראת מזכירות	תחליף לפסקת "סוף דבר"
יב	"לאחר קבלת הבהרת השמאי המכריע תתקבל החלטה סופית בערר"	חתימה רגילה (פה אחד + תאריך)

ביטויי מעבר קנוניים

ביטוי	תפקיד
"בנקודה זו יכולנו לסיים ולדחות את הערר אלא..."	מסמן שהעמדה הראשונית היא דחייה; מכין דחייה סופית
"לאחר בחינת טענות העורר במלואן בכל זאת לא נוכל להתעלם מכך כי..."	מצביע על פרט עובדתי קונקרטי שדורש מענה
"למשנה זהירות נכון יהיה לקבל הבהרה"	מילת מפתח — מגן משפטי מפני טענת קלות דעת
"אנו פונים לשמאי המכריע להבהרה במסגרתה יתבקש להבהיר..."	הפעולה האופרטיבית
"נדייק כי השמאי המכריע יבדוק את [X] בהתייחס ל[Y]"	צמצום השאלה — שולל הבנה רחבה מדי
"לשם מתן ההבהרה מזכירות הוועדה תעביר לשמאי המכריע את כתבי הטענות..."	הוראה מינהלית
"לאחר קבלת הבהרת השמאי המכריע תתקבל החלטה סופית בערר"	סיום — לא הכרעה

תקדים-מקור

ערר 8174-24 (גולדמן / בית מדרש) — החלטה מ-11.05.2026.

⚠️ אזהרה: התקדים הזה הוא דוגמת תבנית בלבד, לא דוגמת איכות. בהחלטה זו זוהו 7 סימני "זריקה":

1. משפט run-on ב-§46 (3 חיבורים בלי פיסוק)
2. כפילות לקסיקלית ב-§40 ("כאמור סדורה")
3. בלוק ז מקוצץ — רק טענה אחת מתוך 47 מהמקור
4. סוגיות נוספות (טבצ'ניק/דייר מוגן; טענת סף) נזנחו לחלוטין
5. רטוריקת "במלואן" שלא מתיישבת עם הטקסט
6. תאריך מאוחר ביחס לתיק (שנה וחצי)
7. אזכור פסיקה מינימלי (רק גלר + אשקלוני)

לכן: חיקוי המבנה של תבנית זו לגיטימי; חיקוי הניסוח של 8174-24 — לא. בעת חיקוי, יש לתקן את הסימנים לעיל (במיוחד 1, 2, 5).

מתי לא להשתמש

• כשהפגם בשומה הוא משפטי-עקרוני (שאלת פרשנות חוק/תכנית) — שם לוועדה יתרון (אשקלוני), ועליה להכריע בעצמה.
• כשהפגם הוא מתודולוגי-יסודי (השמאי בחר שיטה שגויה) — שם מקומה של תבנית E ב-acceptance ("השומה תושב לתיקון" + רשימת הוראות).
• כשעברו זמן רב מההכרעה הראשונה והשמאי כבר אינו זמין — אז ועדת הערר חייבת להכריע בעצמה.
• כשהעורר ויתר על ההליך או נמשך / נדחה.

בדיקת איכות לפני שימוש (QA)

• שאלה ספציפית אחת, לא רשימה.
• הצהרת אמון בשמאי לפני זיהוי הפרט (סדר חשוב).
• "למשנה זהירות" מופיע — מגן משפטי.
• הבלוק ז כולל רק את הטענה הרלוונטית (לא ניסיון לסקור 47 טענות בקיצור).
• אין run-on של 3+ חיבורים בלי פיסוק.
• אין "במלואן" כשבפועל בחנת רק קטע.
• בלוק יב מסמן בבירור שזו לא הכרעה סופית.

---

תבנית 2: (שמורה) — דחיית סף עם דיון "למען הסדר הטוב"

טופלה ב-daphna-architecture-by-outcome.md §3 (מוד F). מקושר כאן לשם שלמות הקטלוג.

זוהי תבנית קרובה אבל אינה החלטת ביניים — היא הכרעה מלאה (דחייה), עם דיון מהותי שאינו דרוש משפטית. ההבדל:

• דחיית סף + מהות = "אני דוחה, ולמרות זאת אדון לרווחת הצדדים"
• החלטת ביניים = "אני לא דוחה ולא מקבלת — שלחתי שאלה אחורה"

---

תבנית 3: (עתידית) — החלטה מותנית

מקום שמור לתבנית של "הערר מתקבל בכפוף ל-X תוך Y ימים, אחרת ייחשב כנדחה" — אם תזוהה כתבנית חוזרת בקורפוס.

---

תיעוד תבניות חדשות

כאשר מזוהה החלטה שאינה מתיישבת עם תבניות תוצאה (acceptance-architecture / architecture-by-outcome):

1. בדוק אם היא נכנסת לקטלוג זה.
2. אם כן — עדכן כאן.
3. אם לא — שמור אותה כ-outlier (case-tags.json בתיק עצמו, pattern_corpus: false) עד שמתגלה תבנית שניה דומה.
4. אסור להוסיף החלטות outlier ל-voice corpus או ל-structure corpus — הן יזהמו את הקול של דפנה.

---

מטא-data — תיוג מסמכי outlier

כל החלטה שנכנסת לתבנית פרוצדורלית (בניגוד לתבנית תוצאה) מסומנת בקובץ case-tags.json בתיק עצמו:

{
  "case_number": "8174-24",
  "document_role": "interim_decision",
  "voice_corpus": false,
  "structure_corpus": false,
  "pattern_corpus": true,
  "pattern_tag": "appraiser_clarification_request",
  "quality_signal": "pragmatic_disposition",
  "comments": "תבנית פרוצדורלית — חזרה לשמאי. לא ייצוג של החלטה מלאה."
}

TODO עתידי: כשנמיגרר את שדות אלו ל-DB schema (documents.tags או cases.metadata), ה-API יוכל לסנן אוטומטית בעת בניית קורפוס לאימון Hermes. כיום זה ידני.

---

עדכון המסמך

עדכן את הקובץ הזה רק כאשר:

1. מזוהה החלטה שנייה (לפחות) עם אותה תבנית פרוצדורלית — מאשר שזו תבנית ולא אקראיות.
2. נוסף ביטוי-מעבר חדש בתבנית קיימת.
3. נוסף קריטריון "מתי להשתמש" / "מתי לא" — לרוב על בסיס feedback מהיו"ר.