114 KiB
114 KiB
| 1 | case_number | halacha_id | old_status | final_verdict | votes | score | canonical_id | rule |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2 | 14306-09-23 | 2cdc1348-6de9-4518-b8f0-718953b1ad50 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 9dd6bae8-aba0-410b-9711-ca72036dce12 | נישום החולק על עצם חבותו בהיטל השבחה (למשל בטענה שאינו בעל זכות במקרקעין) אינו רשאי לפנות למינוי שמאי מכריע; אולם נישום המודה בקיומו של חיוב עקרוני בהיטל השבחה |
| 3 | 14306-09-23 | f9641fd8-7f83-45d8-8b51-3200be97f5cc | pending_review | rejected | 3 | 0.8567 | c12dff85-24da-4097-b23b-f56fd847ff18 | כאשר קיימת מחלוקת שמאית בשומת היטל ההשבחה ובמקביל מועלית טענה לפטור, רשאי הנישום לבקש מינוי שמאי מכריע ולהביא בפניו גם את שאלת הפטור; השמאי המכריע מוסמך להכריע |
| 4 | 14306-09-23 | cb3855d9-7c77-49ad-97e8-3950657d7120 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 983993a8-e574-4910-af11-3b4bf58343df | תכלית המנגנון של הפניה ישירה לשמאי מכריע היא מניעת עומס מיותר על ועדות הערר וייחוד העררים המוגשים ישירות לוועדת הערר לנושאים שאינם מצריכים הכרעה שמאית. |
| 5 | 14306-09-23 | c2ad0789-ecc8-4b3f-85eb-009eb947e8cc | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | 3aba6353-1a53-4f3c-bbe4-7ac74e3559c4 | הפטור מהיטל השבחה מכוח סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה חל אך ורק כאשר ההשבחה נובעת מהיתר בנייה שניתן מכוח תמ"א 38 או מכוח תכנית מפורטת שהוכנה ע |
| 6 | 14306-09-23 | 9d61067f-c270-42e1-b6b9-88402c2bca53 | approved | approved | 3 | 0.9 | 4fd542e3-d4be-47a4-ad4d-f8eed213400b | עצם הפנייתה של מחלוקת בהיטל השבחה לשמאי מכריע אינה חוסמת את הנישום מלהעלות טענה משפטית לקיומו של פטור מן ההיטל, וועדת הערר רשאית וצריכה לדון בטענת הפטור לגופה ו |
| 7 | 14306-09-23 | bafba619-8eec-4bec-9bb0-3c4eef8aa5e2 | approved | approved | 3 | 0.9233 | eb42684d-d47b-4230-a112-d9fa08eaf81a | היקף התערבותה של ועדת הערר בהכרעות השמאי המכריע נגזר ממהות ההכרעה: בהכרעות שבתחום השמאות תמעט ועדת הערר להתערב, ואילו בהכרעות שבתחום המשפטי תבחן את הסוגיה מראשי |
| 8 | 14306-09-23 | 7663ce10-16c9-406f-82a1-e4aba5f296a7 | approved | rejected | 3 | 0.86 | da754643-f352-442c-9343-7ce8e088f1a9 | מימוש זכויות בנייה מכוח תכנון מאושר קיים שונה מהותית, ולא רק טכנית, ממימוש זכויות מכוח תמ"א 38, ושוני מהותי זה מצדיק הבחנה ביניהם גם לעניין הפטור מהיטל השבחה; א |
| 9 | 14306-09-23 | d9b10812-150e-48a9-9748-ea78e39f443d | pending_review | approved | 3 | 0.91 | 927d82b6-910a-454f-80aa-7cba31f0ce3b | זכויות בנייה מכוח תכנון מאושר קיים הן זכויות מוקנות, שעל הוועדה המקומית לאשר את הבקשה המממשת אותן ללא שיקול דעת של ממש כל עוד היא תואמת את התכנית המאושרת, ואין |
| 10 | 14306-09-23 | 006cd888-ee1f-402e-ba3a-6996c75516ed | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | ae24692e-e6f1-464f-8c69-d120e3fe3ce0 | מימוש זכויות בנייה מכוח תכנון מאושר ('המסלול הירוק') להוצאת היתר תואם תכנית אינו כפוף למגבלות ולתנאים המוקדמים שתמ"א 38 מציבה לניצול הזכויות מכוחה — לרבות הכנת |
| 11 | 14306-09-23 | c49cbf52-fd5a-4736-a2d7-202a0edcd627 | pending_review | rejected | 2 | 0.86 | dfe28037-4419-48e9-ba08-a692b1d97cfe | תמ"א 38 אינה תכנית המעניקה זכויות בנייה בלבד, אלא תכנית המטילה מכלול חובות כנגד מתן הזכויות — ובראשן החובה לחזק את הבניין — לרבות הוראות הנוגעות לבנייה, למרווחי |
| 12 | 14306-09-23 | 43835b8f-c66f-4322-bfa0-b133d4100f4f | approved | approved | 3 | 0.91 | ab2dfdc0-5183-497c-91af-8dbcc8b04f2e | הפטור מהיטל השבחה הנלווה לתמ"א 38 מותנה בבחירת מבקש ההיתר במסלול תמ"א 38 על חבויותיו — ובראשן חובת חיזוק המבנה — ואינו חל על בקשה להיתר המוגשת מכוח התכנון ה'רגי |
| 13 | 14306-09-23 | 4465c959-b6c9-429e-a313-e8c6c389fba4 | approved | rejected | 2 | 0.875 | bbfe4f38-da39-47e1-9a29-0bc62650237b | ההסדר שבסעיף 13 לתמ"א 38, המאפשר לראות בזכויות הראשונות שמומשו כזכויות מכוח תמ"א 38 (וממילא פטורות מהיטל השבחה), חל אך ורק מקום שבו הבקשה להיתר הוגשה בפועל במסל |
| 14 | 14306-09-23 | 07650164-bb3f-441e-beb6-2cbebb57f098 | pending_review | rejected | 2 | 0.84 | 2d12d5b2-1643-411d-9caf-34ee65bbcd0f | קביעת חלותה של תמ"א 38 על מבנה (אי-עמידה בתקן) אינה טעונה החלטה של הוועדה המקומית, ודי באישורו של מהנדס לשם כך. |
| 15 | 14306-09-23 | ee70daeb-a4be-4946-bb37-ffdd05225b1d | approved | rejected | 3 | 0.89 | e2eb2aac-370b-405f-8f8a-e21d8539d7c9 | מבקש היתר בנייה מכוח תמ"א 38 חייב להציג את המסמכים המבססים את תחולת התכנית ואת עמידתו בדרישותיה כבר בעת הגשת הבקשה להיתר, ולכל המאוחר בעת הדיון בוועדה המקומית; |
| 16 | 14306-09-23 | 9be638c0-49d0-472b-9374-8cac4a60c3e0 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 409a80a7-b95b-4514-b83a-915a8b3e1fc6 | תנאי מקדמי לזכאות לזכויות מכוח תמ"א 38 הוא הוכחת תחולת התמ"א על המקרקעין; על מבקש הזכויות מוטל הנטל להראות תחילה כי קיימת תחולה לתמ"א 38, ורק לאחר מכן ניתן לדון |
| 17 | 14306-09-23 | 8b7283c2-c682-4209-9af6-7c04f80cffa3 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 7c924747-2123-4e0d-90c2-660af130723f | הוכחת תחולת תמ"א 38 מותנית בעמידה בתנאי סעיפים 8-9 לתמ"א, ובכלל זה הצגת חוות דעת הנדסית הקובעת כי הבניין ראוי לחיזוק, בצירוף המסמכים המפרטים את מצבו הקונסטרוקטי |
| 18 | 14306-09-23 | 12f90b5b-4df7-4f80-8aa2-480c09f4fcb4 | pending_review | rejected | 1 | 0.62 | 25e5d81e-2918-41f7-a98a-95be99458dd9 | סעיף 13 לתמ"א 38 מכוון במקורו לסיטואציה של תוספת בנייה למבנה קיים המחייבת את חיזוקו לפי התקן, ולא לסיטואציה של הריסת המבנה ובנייתו מחדש; שאלת החלת הסעיף גם על מ |
| 19 | 14306-09-23 | c38630b3-3b2a-4179-a5f6-cd9f0baf491e | approved | rejected | 3 | 0.86 | 03a9ba53-b7d6-40f6-8843-34fdda631b5c | מכוח סעיף 25.3 לתמ"א 38, לא יינתן היתר לעבודות בניה וחיזוק לפי התכנית אלא לאחר שהתקבל אישור של מהנדס הוועדה המקומית לנושא הקונסטרוקטיבי; דרישה זו עומדת בעינה אף |
| 20 | 14306-09-23 | 1e0e4f5c-f51e-4677-8c4e-816a14e2871c | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 59290cfc-039d-43da-b95b-4f3605feaf13 | הליכי רישוי לפי תכנון קיים שונים באופן מהותי מהליכי רישוי מכוח תמ"א 38, ולפיכך לא ניתן לראות בקשה להיתר שהוגשה מכוח תכנון קיים כאילו הוגשה לפי תמ"א 38 — לא לצור |
| 21 | 14306-09-23 | f8c0c2e0-4261-4caf-94c2-d2b60680ce21 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 78d6a44a-65a5-4ca2-a704-c40c7031fb6a | כדי שזכויות מכוח תמ"א 38 ייחשבו כמומשות או כמוכרות בהליך הרישוי, נדרשת קביעה מפורשת בהחלטת ההיתר — בין של מהנדס הוועדה המקומית ובין של הוועדה המקומית עצמה — כי |
| 22 | 14306-09-23 | bf143905-f536-4a5d-8f90-064ded4e64fa | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 90648e5e-a96f-4b4b-940a-40261325bff4 | היקף חובת מסירת המידע התכנוני המוטלת על הוועדה המקומית כולל ציון הזכויות הניתנות לניצול מכוח תמ"א 38 (בכפוף לעמידה בתנאיה) ואת הזכויות הניתנות לניצול מכוח התכנו |
| 23 | 14306-09-23 | 2f705ae2-b735-4c6c-b0cb-20c6d1e31dac | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 6955fa99-3424-40e1-9704-cbf111f54ebf | עקרון העל של היטל ההשבחה הוא חיוב הנישום בגין התעשרותו בפועל מהשבחת המקרקעין; משקמה התעשרות בפועל, חב הנישום בהיטל באופן עקרוני, אלא אם חל עליו פטור. |
| 24 | 14306-09-23 | 21938857-e567-4b9c-ab77-11658c0599af | pending_review | rejected | 2 | 0.86 | c1e10c6b-ec02-42ed-ab25-21380085c540 | פטור מהיטל השבחה הוא חריג לעקרון המחייב את הנישום לחלוק את התעשרותו עם הקהילה; פטור הניתן בגין מימוש זכויות מכוח תמ"א 38 מותנה בעמידה הן בזכויות והן בחובות שמכו |
| 25 | 14306-09-23 | b47fd4a5-1a8e-4d8b-97a2-d8d47e5f9a44 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 4b2e47a8-8df7-41e5-b900-7838907845cd | עקרון השוויון בין נישומים פועל בין שווים בלבד ולא בין שונים; הבחנה שערך המחוקק בין מימוש זכויות מכוח תכנון קיים לבין מימוש זכויות מכוח תמ"א 38, מקום שמצא כי האב |
| 26 | 14306-09-23 | 9427a3c6-ccb5-4730-a247-433b75f6eda5 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | d581bee2-a50e-417e-8848-5d0ba9ee4803 | תמ"א 38 נועדה לחיזוק מבנים קיימים, ועל כן מתעורר קושי של ממש בהחלתה על מגרשים ריקים שבהם נהרסו המבנים בטרם הוגשו למוסדות התכנון המסמכים הקונסטרוקטיביים הנדרשים |
| 27 | 14306-09-23 | 7c57a51e-ec07-4bf5-a8b2-65a181b89ddb | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 844a92ba-2d4a-4ab8-bee5-677b2061f5cd | צד שזכה בהליך זכאי להחזר ריאלי של שכר טרחת עורכי דינו ושל הוצאות המשפט שהוציא, ובלבד שאלה סבירות ומידתיות לניהול ההליך; בקביעת שיעור ההוצאות יש לשקול גם פרמטרים |
| 28 | עמ"נ 18618-12-22 | 77b2d85d-edcb-4e92-893b-38f5013c89d0 | approved | rejected | 3 | 0.9167 | fd63da9b-6c58-4040-a052-3a8b03778e95 | בעת חישוב היטל השבחה בגין תמ"א 38, יש לנטרל מרכיב 'מצב קודם' רק את חלק השווי הניתן לייחוס לעצם תחולתה של תמ"א 38 על המקרקעין; אין לנטרל מרכיב שמקורו בעליית ערך |
| 29 | עמ"נ 18618-12-22 | c33373d1-aa7e-46e5-9f1b-6f93820d3141 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 244fcced-6b02-4000-80f3-09c64b6d4278 | מועד אירוע המס בהיטל השבחה מכוח תכנית מפורטת לפי תמ"א 38/23 ייקבע לפי שלוש קטגוריות: (א) כאשר ניתן להוציא היתר במסלול תואם תכנית ללא פרסום וללא שיקול דעת — הזכו |
| 30 | עמ"נ 18618-12-22 | 2b280970-455e-47ff-8939-6b07e059a773 | approved | approved | 3 | 0.9333 | 554e7c28-fdd9-436c-88ce-dacd50b4dc8e | חיוב בהיטל השבחה מותנה בהתקיימותם המצטברת של שני תנאים: ראשית, שווי המקרקעין עלה; שנית, עליית השווי נגרמה עקב אחת מפעולות התכנון המנויות בחוק. בהיעדר אחד מהתנאי |
| 31 | עמ"נ 18618-12-22 | 50b25ae7-786e-4ccc-b520-3843056fb7b1 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 4438d697-110b-427a-b668-86b3321c41c4 | סעיף 4(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה מעגן את עקרון דחיית המס (עקרון המימוש) בהיטל השבחה — כאשר פעולת התכנון היא אישור תכנית, רשאית הוועדה המקומית לדחות א |
| 32 | עמ"נ 18618-12-22 | 9e270484-0168-4fcd-895a-7330edb032cf | approved | rejected | 2 | 0.875 | e629a91b-5f4d-4fb3-b225-c8e79ac5a342 | סעיף 1(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה מגדיר שלושה מצבי מימוש זכויות המהווים אירוע מס לעניין היטל השבחה: (א) קבלת היתר לבניה או לשימוש שלא ניתן היה לתיתם ל |
| 33 | עמ"נ 18618-12-22 | a53c5cf3-b77b-4f52-8881-d7b5a44e52b9 | approved | approved | 3 | 0.9233 | 9ea8abba-efd1-4985-ba79-09546d293733 | חישוב היטל ההשבחה ייערך באמצעות שתי הערכות שווי של המקרקעין ליום תחילת התכנית (או יום אישור ההקלה/השימוש החורג): האחת לפי המצב החדש בהתאם לזכויות שהוענקו בתכנית |
| 34 | עמ"נ 18618-12-22 | 36614674-61a8-4dd4-904f-43c7d850d262 | approved | rejected | 3 | 0.91 | e33dfcad-fcab-4a00-892c-a0d2450137c2 | לצורך קביעת "שווי השוק" של מקרקעין ערב אישורה של תכנית משביחה לעניין היטל השבחה, יש לבחון את השווי מבעד למשקפיו של "קונה מרצון" אלמוני, על בסיס המידע שהיה בידיו |
| 35 | עמ"נ 18618-12-22 | 7db2574f-d308-479d-b7d1-3d01d640b9de | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 0b701bc2-fb68-4b60-b70e-3eb26c6750fa | ההשבחה הנובעת מזכויות מותנות הינה השבחה אחת המורכבת הן מהזכויות המוטמעות בתכנית והן מאישורן הסופי, ויש לחשבה בכללותה נכון למועד תחילת התכנית. אין לראות באישור ה |
| 36 | עמ"נ 18618-12-22 | 96e60d79-02c3-4ed1-91ab-18e6430683eb | approved | rejected | 3 | 0.9167 | 18e581c9-880c-47c5-9659-dafe77b54483 | ציפיות או תקוות לשינוי תכנוני שנכזבו, לרבות ציפייה המבוססת על פעילות תכנונית שהוחל בה ביחס למקרקעין, אינן מהוות כשלעצמן פגיעה בתכונות המקרקעין המקימה עילת פיצוי |
| 37 | עמ"נ 18618-12-22 | 5007c010-73c2-4281-a345-66970c436bcb | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 0a86b3c0-4781-40e6-8354-1ffc21acfb09 | מקום בו צפוי שינוי בתכונות ובשימושי המקרקעין שסיכויי התרחשותו קרובים וממשיים, ותכנית שהתקבלה היא שסתמה את הגולל על אותו שינוי צפוי — מתקיים קשר סיבתי בינה לבין |
| 38 | עמ"נ 18618-12-22 | a7fb903e-0eb1-43b4-aa91-5ff7726c5dcc | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 173b3c90-fe07-42ff-adaf-5bcfb44ea528 | ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין תכנית מתאר ארצית שהסירה מחסום נורמטיבי, חרף המדרג הנורמטיבי שבין תכנית מתאר ארצית לבין תכנית מקומית מפורטת. |
| 39 | עמ"נ 18618-12-22 | bf625667-be27-4748-99e2-1c1b1ffd1448 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 36a2538e-b37a-408d-b1eb-b9a3b79984a2 | המתחם שבמסגרתו נבחנת ההשבחה לצורך היטל השבחה חייב להיות מתחם ריאלי, מכוח עקרונות ההיגיון וההגינות. תכלית קביעת ההיטל היא חילוץ מס אמת — קרי, השיעור האמיתי של הה |
| 40 | עמ"נ 18618-12-22 | e34ac92e-9faa-4df4-a37d-0d28bbef05e7 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 5e04fe5e-b70a-4a3c-a38d-b802b577f4d3 | מבחן הקשר הסיבתי הישיר מעניין לוסטרניק חל על קביעת "מצב קודם": ככל שקיים קשר סיבתי ישיר בין התכנית המשביחה לבין עליית הערך הנובעת מציפייה תכנונית, אין להביא את |
| 41 | עמ"נ 18618-12-22 | 47e6aaff-4509-4053-9e81-32b63384cfaf | approved | rejected | 2 | 0.875 | 54492409-3318-444f-bb37-e63fed63107f | אין לקבוע קטגורית כי הסיכוי לקבל היתר בניה מכוח תמ"א 38 הינו סיכוי קלוש ורחוק; הערכת סיכוי המימוש היא שאלה שמאית מובהקת המחייבת בחינה על-ידי שמאי מומחה, תוך התח |
| 42 | עמ"נ 18618-12-22 | 96a0c169-61aa-4688-9b5c-7298ddad25da | approved | rejected | 3 | 0.8867 | e228fe56-91de-4e93-90c0-e4b25332781f | בבחינת היטל השבחה הנובע מתמ"א 38, על השמאי המייעץ לבדוק האם חלה עליית שווי בדירות ממועד תחולתה של תמ"א 38 ובעטיה, ובכלל זה לבחון כיצד נהגה הוועדה המקומית בפועל |
| 43 | עמ"נ 18618-12-22 | 38ee601b-7fc4-4ac3-a08a-1b23d05e2936 | approved | approved | 3 | 0.9233 | f579423b-2750-4232-a3ff-86f29d6ab6af | היטל השבחה מוטל אך ורק על השבחה שמקורה בפעולת תכנון, ולפיכך מוטלת על השמאי חובה לחלץ ולבודד את רכיב השבחת התכנון מיתר הגורמים שהביאו לעליית שווי המקרקעין, באופן |
| 44 | עמ"נ 18618-12-22 | 01ef325f-4a90-485c-81e8-dd3430e8ff6b | approved | approved | 3 | 0.9233 | e1d9a0d8-5e79-4564-ad33-39d61e161a55 | לא ניתן לגבות היטל השבחה בגין תכנית מופקדת שטרם אושרה, שכן 'השבחה' מוגדרת בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כעליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה א |
| 45 | עמ"נ 18618-12-22 | 5e159171-d65f-413d-ba23-5285c0d22d39 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 1621c32e-4a88-49a8-86d3-7044081f11c2 | לא ניתן לשלול קטגורית התחשבות בפוטנציאל התכנוני הנובע מעליית שווי בשל תחולתה של תמ"א 38 בעת קביעת "המצב הקודם" של הדירות לצורך חישוב היטל השבחה. ההתחשבות בעליית |
| 46 | עמ"נ 18618-12-22 | 945f8155-1893-4841-a8be-f5f4c0301fd1 | approved | approved | 3 | 0.9233 | 5438c27d-8d15-4a58-ba81-fb5c7013b773 | המועד הקובע לחישוב היטל השבחה הוא יום תחילת התכנית המשביחה, ולא מועד מאוחר יותר כגון מועד הוצאת היתר הבניה או המועד הצפוי למימוש בפועל. |
| 47 | עמ"נ 18618-12-22 | 5ff2cbe7-3fc6-4dff-9d96-9ef8d87b6043 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 308ae7d9-b128-421c-bb1e-b12f06bff3d3 | בשומת היטל השבחה הכוללת מקדם דחיה בגין ריבוי בעלים, על השמאי להתייחס לכל אחד מגורמי הדחיה בנפרד, להסבירו ולכמתו בהתייחס לנתוניו ומאפייניו של הנכס הספציפי; אין ל |
| 48 | עמ"נ 18618-12-22 | 4339e34c-e9a9-4dbd-8923-73f55468e716 | approved | rejected | 3 | 0.91 | f04a58a2-5437-4957-8ca5-d732d7932c36 | אין להרחיב חזית בסיכומים על-ידי הבאת נתונים חדשים שלא נטענו בערעור, ובוודאי לא תוך צירוף נספחים חדשים; נספחים שצורפו באופן זה דינם להימחק מהסיכומים. |
| 49 | עמ"נ 18618-12-22 | 445cb2f4-d078-4aef-a3af-1a37cfc2b243 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 83a7d2ef-5f36-472c-95bf-0d8fa4209c26 | כתבות עיתונאיות אינן קבילות כראיה, ואין מקום לצרפן לסיכומים; נספח מסוג זה יימחק מהסיכומים ובית המשפט לא יתייחס אליו. |
| 50 | עמ"נ 18618-12-22 | 560d301e-b409-4450-a24b-9540f79336ab | approved | rejected | 3 | 0.8733 | f1e879ea-fd52-4245-81d5-2ae9fee55ef2 | בחינת תקינותן של שומות היטל השבחה הינה עניין המצוי במומחיותה של ועדת הערר, ובית המשפט המנהלי יימנע מלהתערב בהחלטתה בנושא זה כל עוד היא סבירה ומבוססת. |
| 51 | עמ"נ 18618-12-22 | 30eb914f-30a2-486a-af1d-e38be3a9a805 | approved | rejected | 3 | 0.84 | 190989be-e7ea-4514-9e0f-c655ab83bd79 | כאשר ועדת הערר סבורה כי טענות שהועלו בערר אינן מצדיקות ביטול החיוב בהיטל השבחה אך מעוררות שאלות שמאיות, מוסמכת היא למנות שמאי מייעץ לפי תקנה 16 לתקנות התכנון וה |
| 52 | עמ"נ 18618-12-22 | 2cc9fd43-aefa-4bd6-9e22-7148e38e1e7a | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 50d29aa8-38c8-4c21-87c4-6fe55700e7aa | זהותו של השמאי המייעץ או המכריע אינה צריכה להשפיע באופן ניכר על הערכת השווי של מקרקעין בעלי מאפיינים דומים; שונוּת כזו פוגעת בעקרון השוויון בחיוב במס ויש למונעה |
| 53 | 1975/24 | 31832674-484f-4ec8-9af9-9110394fbb75 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | b87d1662-1e09-46bb-a586-52135c9e106d | דו"ח מבקר המדינה אינו יכול לשמש ראייה בהליך משפטי, מכוח סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, ולפיכך אין מקום שיימצא בתיק בית המשפט כראייה. |
| 54 | 1975/24 | d0ed7ae4-1828-4327-9e78-f8297907d1d3 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | f6369e27-a45e-4a6b-9ca7-68e2afac7e9e | כאשר עליית ערך המקרקעין נובעת משיווי המשקל בין הביקוש להיצע בשוק החופשי, ולא מפעולה רגולטורית של רשויות התכנון, אין הציבור רשאי לדרוש מבעל המקרקעין לחלוק עמו את |
| 55 | 1975/24 | 4d7cdc3c-f157-437e-8dc0-459ccdfafafd | approved | rejected | 3 | 0.91 | 04200e5c-8f1a-448f-8d6b-fc459b95871b | עצם אישורה של תכנית המקנה פוטנציאל תכנוני — אפשרות בלתי ודאית לקבלת תוספת זכויות בניה — אינו מגבש כשלעצמו אירוע השבחה; ה'מתת הרגולטורי' המצדיק עקרונית הטלת חיוב |
| 56 | 1975/24 | 13f84c01-6583-4437-bcde-d6f5c03e7152 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | d970db37-83d3-435e-b79f-1dd233dc6a27 | סוגיית אופן שומת "המצב הקודם" לצורך חישוב היטל ההשבחה – ובכלל זה השאלה האם יש לנטרל עליית שווי שמקורהּ בתכנית אחרת – נטועה בדיני המס ולא בדיני התכנון והבניה, וע |
| 57 | 1975/24 | 866a03b6-80dc-4bdf-9914-df12eb753d85 | approved | rejected | 3 | 0.9033 | 0394a71d-e8ad-477c-857a-d695fa49db93 | עצם אישורה של תכנית מתאר ארצית (תמ"א) אינו מכונן כשלעצמו אירוע מס לעניין היטל השבחה; אירוע המס הרלבנטי מתגבש רק עם אישור התכנית האחרת המקימה בפועל את עליית שווי |
| 58 | 1975/24 | c414669d-5c09-44e5-be8c-8fa4a05f334a | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | b8ac863d-35a8-404d-891b-e11f9b2b46b5 | היטל השבחה חל אך ורק על רכיב עליית הערך שנגרם כתוצאה ישירה מהתכנית המשביחה, ועל כן יש לחלץ ולבודד רכיב זה מתוך העלייה הכוללת בשווי המקרקעין המושפעת גם מגורמים א |
| 59 | 1975/24 | 4b7f0751-6689-4759-b561-1a48eeb8a9f4 | approved | rejected | 3 | 0.8667 | 22341100-e031-4a8c-9c99-b3377f337d35 | מבחינת הפרקטיקה השמאית, ההשבחה נקבעת כהפרש שבין שווי המקרקעין ב'מצב הקודם' לבין שוויָם ב'מצב החדש', והפרש זה — המייצג את ההשבחה שצמחה בעקבות הפעולה התכנונית — ה |
| 60 | 1975/24 | bb8a8a8b-e342-4b4e-bab1-1811ccb73585 | pending_review | approved | 3 | 0.9167 | a9e3e5ed-8d66-48bf-bcf9-5020b360d4ae | תכלית היטל ההשבחה היא השתתפות בעל המקרקעין בהוצאות הרשות המקומית ושיתוף הציבור בהתעשרותו שמקורה בפעולה תכנונית של הרשות; מתכלית זו נגזרת דרישת הקשר הסיבתי, ובכך |
| 61 | 1975/24 | 9d7ff5cd-c2b7-4726-ad0f-00ab28cacab5 | approved | approved | 3 | 0.9233 | d1f697ac-36e0-4c1f-8fe8-e0087f615026 | גביית היטל השבחה כפופה לעיקרון היסוד "אין מס ללא חוק", ואין להטיל היטל על עליית שווי בהיעדר מקור חוקי המסמיך זאת; שיטת שומה המנטרלת רכיב שווי ללא עיגון בדין נוג |
| 62 | 1975/24 | 8cc2bb45-cf03-489a-94be-aecb13886768 | approved | rejected | 3 | 0.9 | 51b83c7e-5431-43c3-8899-9d5827f211dd | לא כל פעולה תכנונית של רשות ציבורית, אף אם יש בה כדי להעשיר את האזרח, מכוננת אירוע מס וגוררת חיוב בהיטל השבחה; חיוב בהיטל מותנה בקיום אירוע מס המוכר בדין ולא בע |
| 63 | 1975/24 | 1187b0d8-5846-4818-a3d4-3a39aed2e530 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | be5e2d8e-1fb8-403d-8bf5-19637c889a04 | שומת ערך המקרקעין לצורך חיוב בהיטל השבחה נערכת לפי "גישת ההכללה" — קרי, הערכת השווי לפי ערכי שוק חופשי "כמות שהם", הכוללת בתוכה את מלוא השפעת התכנית על השווי — |
| 64 | 1975/24 | 60440032-888a-4b7e-a673-da5659bb081e | approved | approved | 3 | 0.9233 | 16587c4f-b386-4f3c-be6a-9956e2c50995 | חיוב בהיטל השבחה מותנה בקיומו של קשר סיבתי בין התעשרות הנישום לבין התכנית המשביחה העומדת בבסיס החיוב; בהיעדר קשר סיבתי כזה — לא ניתן להטיל היטל השבחה, גם כאשר ח |
| 65 | 1975/24 | f6c897fc-d510-4c26-ad9d-33c2ff685160 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 9364f0ff-0001-4395-b63f-af9520bb0ac4 | משאין נגבה היטל השבחה על עליית הערך הנובעת מאישור תמ"א 38 במועד מימוש המקרקעין, אין מקום לאמץ את 'גישת הנטרול' ולהחיל דין שונה — דהיינו לגבות היטל בגין אותה עלי |
| 66 | 1975/24 | e14fca55-b1c7-4692-8e68-f5a9c95fb31b | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | 10986084-442f-4149-a4f0-685aa70c1060 | יש להבחין בין "השבחה" כעובדה כלכלית — עליית ערך המקרקעין בפועל — לבין "השבחה" כאירוע מס המגבש חבות בהיטל השבחה. עליית ערך עובדתית אינה מנביעה כשלעצמה התגבשות אי |
| 67 | 1975/24 | 42ac6f8a-b60b-4997-8540-a25ea6668333 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | f251fc8a-5ed6-4193-bdb1-c74b2b9d53f0 | התחשבות בערכן הכלכלי של זכויות מותנות בשומת "המצב הקודם" אינה הופכת זכויות אלה ל"זכויות מוקנות". שווי מקרקעין בשוק החופשי מגלם משתנים שונים, לרבות זכויות שאינן |
| 68 | 1975/24 | 00581d89-6ca5-4d42-a376-c8371e1f130e | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | ccd3a9a6-265c-4685-b6bb-41738b360425 | בהערכת שווי זכויות בנייה מותנות מכוח תמ"א 38, שיטת ההשוואה באמצעות עסקאות דומות אינה מעוררת קושי שמאי של ממש, שכן מחירן של העסקאות הדומות ממילא מגלם בתוכו את ער |
| 69 | 1975/24 | 5e9f1fe9-40d3-41ab-82aa-4b5589e09255 | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | 048cc8cd-57e4-43ad-b564-c65d15567474 | השאלה אם אירוע תכנוני מסוים תרם בפועל לערכם של המקרקעין היא שאלה שמאית מובהקת שהכרעתה מסורה לשמאים המוסמכים, שכן שומת מקרקעין מתארת עובדות כלכליות אמתיות של חלי |
| 70 | 1975/24 | 89518160-9042-4158-a0b0-611803a8fabf | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | b710188d-8ac2-430d-abd8-e33461a30e9c | בדיני היטל השבחה בעל המקרקעין אינו אמור לחלוק עם הציבור את מה שהשוק נתן לו, וכשם שכך — אין הציבור אמור לפצותו על מה שהשוק לקח ממנו; היטל ההשבחה נועד ללכוד את על |
| 71 | 1975/24 | 4f26dfab-3f71-4352-8370-058c6515a04a | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 96d39c3f-85fa-4d3c-9205-da5e86e8eae1 | שווים בפועל של מקרקעין אינו תוצר של הזכויות המשפטיות המוקנות לבעליהם בלבד, אלא של מכלול מאפיינים שחלקם מעוגנים בדין וחלקם אינם מעוגנים בו (כגון מיקום גיאוגרפי, |
| 72 | 1975/24 | 3390b24d-8413-495d-9528-c2b374205adc | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | 0efa0717-30b4-4a30-a814-27ec86560a80 | בקביעת שווי המקרקעין "במצב הקודם" לצורך חישוב היטל השבחה חל "כלל הנטרול": ממכלול הנתונים האובייקטיביים המשפיעים על שווי השוק יש להוציא את עליית הערך שנגרמה בשל |
| 73 | 1975/24 | 04176457-162b-48bb-966f-69fc26cfc785 | pending_review | rejected | 3 | 0.9033 | 0fe2bf5b-2793-4b3f-9937-ddfce06727f6 | בקביעת שומת היטל השבחה השומה השמאית נגזרת מן הדין ולא להפך; על בית המשפט לקבוע תחילה את העקרונות הנורמטיביים המחייבים, ורק מהם ייגזר החישוב השמאי. |
| 74 | 1975/24 | 4d906974-4f7c-40ea-9c47-43b3818cda23 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 544f7364-4cc4-40a1-877f-534401ca9764 | ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות וממצאים עובדתיים "בגלגול שלישי", ובכלל זה בקביעות הנוגעות לטיבן של תכניות. |
| 75 | 1975/24 | 4a27de24-415f-4636-a044-8d70416e109c | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | d6e6c1d2-a449-4855-97f5-e4c2013bffcc | תכלית היטל ההשבחה היא לחייב את בעל המקרקעין רק בגין השבחה שצמחה מפעולת התכנון של הוועדה המקומית והשקעת משאביה. לפיכך, כאשר ההשבחה צמחה מאישור תכנית מתאר ארצית ( |
| 76 | 1975/24 | ab3f739c-6295-4040-9717-3b02b3043cf0 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | d282198c-095e-4dfa-a8d7-d89b6e7ccd07 | להשלמת התגבשות החיוב בהיטל השבחה יש לבחון ביחס לכל אחת מן התכניות בנפרד את יסוד ההתעשרות, על בסיס השוואה בין "המצב הקודם" ל"מצב החדש", תוך בידוד ההשבחה שצמחה בק |
| 77 | 1975/24 | 2e92fd54-cf87-4317-857d-dfb62b3f09f2 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 19c970a7-cbdd-46bb-adb7-511c4bdd7ef6 | בעת שומת "המצב הקודם" של מקרקעין לצורך גביית היטל השבחה, אין להפחית משווי השוק את תרומתה של תמ"א 38 ישנה ככזו, מקום שלא הוצא מכוחה היתר בניה. עליית הערך הנובעת |
| 78 | 1128-08-20 | 721c35f8-04f4-40e2-95fc-a70883efdb7c | approved | rejected | 3 | 0.79 | 549b55b0-7715-482b-8769-8005e4f24e00 | הגשת בקשות היתר בנייה בשיטת 'הסלמי' — ריקון החלקה מזכויות הבנייה שלה לטובת חלקות אחרות ולאחר מכן הגשת בקשה נוספת הנשענת על הקלות וניוד זכויות ממגרשים אחרים — על |
| 79 | 1128-08-20 | 2c563aea-7719-404e-a97f-08bf1fc761a0 | approved | approved | 2 | 0.9 | cdf18dc3-6859-48f7-97c4-8b7fbbd3a934 | פרסום בקשה להיתר בנייה ללא גרמושקה מהווה פגם בזכות הטיעון היורד לשורשו של ההליך. |
| 80 | 1128-08-20 | 809d64cf-6979-4250-a834-7071e9fc7fda | approved | approved | 2 | 0.9 | ae114368-ca47-47b6-99dd-c6a071723179 | טענות שלא פורטו ולא הועלו בכתב ההתנגדויות ואף לא בערר המקורי, שהועלו לראשונה בשלב השלמות הטיעון בפני ועדת הערר, מהוות הרחבת חזית אסורה שיש לדחותה. |
| 81 | 1128-08-20 | 9145d103-0624-4ac2-800e-c2883e89b75d | approved | rejected | 3 | 0.86 | 1ab766de-1952-4752-af77-316c96bd1d47 | בבחינת התנגדות לבקשת היתר בניה המבוססת על חסר בשטחי ציבור, יש להבחין בין חסר סטטוטורי (היעדר הקצאת שטחים בתכנית) לבין חסר פיתוחי (אי-ביצוע בפועל של שטחים שהוקצו |
| 82 | 1128-08-20 | 81688e2c-0368-4d8d-934a-a63d994c0971 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 419ef49c-1642-4a96-b7f6-c3d27043e277 | תנאי תכנית המחייב סיום ביצוע שטחים פתוחים ציבוריים (שצ"פ) כתנאי לקבלת טופס אכלוס למבנה המגורים הראשון מהווה ערובה סטטוטורית מספקת לכך שהפיתוח הציבורי יתממש בד ב |
| 83 | 1128-08-20 | 977ebfbd-dfe2-4bf7-a865-48bf5b43d331 | approved | rejected | 0 | 0.0 | f15c214d-0ee6-4431-82f3-4247ca0e444c | פגם פרוצדורלי בהעדר נגישות לגרמושקה (תוכניות בינוי) מרופא בהליכים בפני ועדת הערר, מקום שהעוררים מיצו בפניה את מלוא טענותיהם לגוף העניין — בנוגע לבינוי, ניוד שטח |
| 84 | 1128-08-20 | 040df4ea-40bc-4eb5-89b0-a43029240594 | approved | rejected | 3 | 0.7933 | 3c3bcf2a-ec78-45d0-b307-419ad2c67ba2 | לפי סעיף 151 לחוק התכנון והבנייה, תוספת הזכויות נקבעת לפי הזכויות הקיימות במגרש ולא בבניין — ההתייחסות ל'בניין' בגוף הסעיף נועדה אך להבהיר שהתוספת הכמותית תשמש |
| 85 | 1128-08-20 | f7ddc2e0-48e5-4665-9ca2-b8d50c5d7492 | approved | rejected | 2 | 0.825 | b8782b14-f88d-41c5-9339-fbdc4fc11150 | ועדת ערר רשאית לדון בטענה שהועלתה לראשונה בפניה ומהווה הרחבת חזית, כאשר קבלתה עלולה לאיין לחלוטין את עצם הסעד המבוקש — זאת מכוח שיקול דעת פרוצדורלי בנסיבות קיצו |
| 86 | 1128-08-20 | 4e826d39-2af5-4f22-abfa-ce5004e53e21 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | be590ca8-ae04-4c9e-8282-f149c2648dab | תכנית המאפשרת תוספת שטחי שירות עבור מחסנים ברמה רוחבית החלה על כלל שכונה, ללא קביעת מיקום בתשריט ומבלי שנדרשת תכנית נוספת, מהווה 'תכנית נושאית' כמשמעה בסעיף 151 |
| 87 | 1128-08-20 | 042ca8a5-abe7-4386-8aaf-9e50e41eb2df | approved | rejected | 2 | 0.875 | dab14554-87ef-4c57-898f-0e518c7f6fbb | הצדקה תכנונית היא תנאי סף לאישור הקלה; בהיעדרה אין מקום לאשרה כלל. מעבר לכך, יש לבחון את מועד אישור התכנית החלה ואת היקף ההקלה, וכן את הפגיעה האפשרית בסביבה ובצ |
| 88 | 1128-08-20 | a84e2f65-9cee-451e-882e-eaeb5d392abf | approved | approved | 2 | 0.9 | cbfd9238-3033-40ee-8bf3-d7861aab8a7c | הוראות סעיף 151(ב3) לחוק התכנון והבנייה וסעיף 2(9)(ד) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002, מחייבות שני תנאים מצטברים: (א) הפעלת שיקול דעת של |
| 89 | 1128-08-20 | e8021395-3a15-432d-9ea2-8ed2853c28b3 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 016b939c-eff1-4a79-b161-9b3edbaa2fe2 | כאשר תכנית חדשה עשויה לפגוע בהוראות תכנוניות קודמות החלות על מגרשים ספציפיים, מוסמכת ועדת הערר להורות על הכללת הוראת עדיפות מפורשת בתכנית החדשה, לפיה הוראות התכ |
| 90 | 1128-08-20 | a45cb59d-0c32-478b-93ea-e0e35526129b | approved | rejected | 3 | 0.79 | 769ffcf9-66b0-4462-9d1d-37534bf39b11 | כאשר ההקלה המבוקשת נוגעת ליחידות דיור שהוחסרו מהתכנית המאושרת — ולא ליחידות נוספות מעבר למתוכנן — אין לראות בה 'הטלת עומס' על השכונה, ומדובר בהצדקה תכנונית התומ |
| 91 | 1128-08-20 | 326cf232-aed0-40dc-8de2-4556a709d0bf | approved | rejected | 2 | 0.825 | a5b3c359-2945-488d-acac-acee167473fe | שטחי ציבור שאושרו בתכנית ועונים על דרישות הוועדה המחוזית — לרבות שטחים שיתממשו במקביל לבנייה — מהווים מענה תכנוני מספק גם ליחידות דיור שנוספו בדרך של הקלה, ואין |
| 92 | 1128-08-20 | f22214df-740d-4e24-92c8-96d73cddc5e4 | approved | rejected | 2 | 0.825 | 80737d5b-a9f2-4f42-a5fd-ab05ca9ee875 | ועדה מקומית רשאית להישען על מסמכי פרוגרמה ומדיניות שכונתיים לצורך בחינת כשירות הקלה לתוספת שטחים, ובלבד שמהנדס העיר אישר כי היקף הבינוי הכולל המבוקש נותר במסגרת |
| 93 | 1128-08-20 | d5226f84-52a1-4a01-916b-71fa20d3d127 | approved | approved | 2 | 0.9 | 77c03df3-f913-42dd-97ea-ca2e91b2f992 | אופי הסביבה לצורך בחינת הקלה נקבע על פי הסביבה הסטטוטורית ולא על פי הסביבה הקיימת בפועל; ושינוי אופי הסביבה נבחן אף הוא ביחס לסביבה הסטטוטורית בלבד. |
| 94 | 1128-08-20 | eb8f5113-166c-4775-98fd-517fbb054883 | approved | rejected | 3 | 0.8233 | ca99829d-1377-43ba-8c7e-40f2bf1a3ebd | הרשות המקומית מחויבת ליתן מענה למוסדות ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה; ככל שקיים חסר בשטחי מבני הציבור, על הרשות לתגברם — לרבות באמצעות בנייה לגובה — ואין להעביר |
| 95 | 1128-08-20 | 0d3256b0-32bd-462f-90e8-98c6e748e9d4 | approved | rejected | 2 | 0.875 | ed6c5dde-103e-4843-9aea-66afbdfa2af0 | עצימות הקלה נמדדת ביחס למדיניות ולהיקפי בינוי שאושרו בפועל או המצויים בקידום, ולא בערכים מוחלטים. הקלה שמידתה אינה עולה על מדיניות שאישרה הוועדה המקומית ועל עצמ |
| 96 | 1128-08-20 | feff454e-ca5d-4bb5-93ba-4c87d08890d3 | approved | rejected | 2 | 0.875 | a9d95521-079d-40ca-8d70-8d334bbe1151 | פרסום הודעות כוללות לצורך הגנה על זכויות קנייניות של בעלים בתחום תכנית, שאינו כולל בקשה קונקרטית להיתר בניה ואינו מבצע כל פעולת העברת שטח ממגרש למגרש, אינו מהוו |
| 97 | 1128-08-20 | 613dcbde-da62-4b09-bb5b-8f88ebcafe4d | approved | rejected | 2 | 0.875 | a964f7e1-fa25-462d-a5ec-786987ea1f01 | מספר מגרשים הנמצאים בבעלות גורם אחד עשויים להוות מתחם אחד לצורך ניצול זכויות הבנייה הנגזרות מהתכניות החלות עליהם; במצב זה מחשבים את היקף הזכויות לכלל המגרשים במ |
| 98 | 1128-08-20 | 54a0358d-c3f5-4dbe-acaa-aca6cf1c05e8 | approved | approved | 2 | 0.9 | 379c2d51-1091-456c-a5cd-95b1f99d8136 | נושא חישוב השטחים לצורך היתר בנייה הינו עניין שבין מבקש ההיתר לבין הרשות המאשרת, ואינו מקים לעוררים עילת ערר עצמאית בגין פערים שאינם נוגעים להם במישרין. |
| 99 | 1128-08-20 | a5330837-e244-4e21-913a-09294c154e0d | approved | rejected | 0 | 0.0 | 5ed287c8-e12b-4022-ad37-612da757bbf6 | הוצאת היתר בניה הינה עניין שבין האזרח לרשות ולא בין האזרח לשכנו; עקרון זה (הלכת אגרא-רמא) מהווה נקודת מוצא לבחינת זכות העמידה של שכן בהליכי הוצאת היתר, ורק חריג |
| 100 | 1128-08-20 | a34e6221-8b14-45a6-a7fc-28a5fd2cf771 | approved | rejected | 3 | 0.7267 | 00cd6a86-bcf6-44bf-b444-17ba6a592168 | בדיקת חישוב השטחים הינה עניין שבין הרשות לאזרח, ויש לצמצם את האפשרות של השכן להתערב בנושא זה. אמנם מתנגד רשאי לתקוף בגדר התנגדותו את אופן חישוב השטחים, אך בנושא |
| 101 | 1128-08-20 | d6dd6d99-6f45-467a-b868-f301206eedae | approved | rejected | 1 | 0.8 | a8b1836f-e0c5-493f-b4bf-8a51aab0450c | שטחים ציבוריים סטטוטוריים אינם 'על הנייר' בלבד — הרשות המקומית מחויבת בפיתוחם, ומבני ציבור שנבנו בפועל (בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת, שצ"פים מפותחים) נלקחים בחש |
| 102 | 8181-21 | 02623bb9-efe9-49b7-879b-d9ba5fc49262 | approved | approved | 2 | 0.9 | 55e5c42f-8e4d-4d34-afb6-5b296875aff2 | לעניין הפטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית, יש לפרש את המונח "או" שבסיפת הסעיף ("המקרקעין או התמורה בעדם") כמכוון לתנאים חלופיים ולא מצטברים, כך |
| 103 | 8181-21 | b48af425-c9f2-4fe9-8e06-783d72c7ede8 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | a596e864-876f-440b-8215-d09e9a1e4f4a | קביעת תנאים ייחודיים בתוכנית — מעבר לתנאים החלים על שימוש מאותו סוג במתחמים אחרים — מלמדת על ייעוד מיוחד ומובחן של המקרקעין, ויש בה כדי לדחות טענה כי המתחם זהה |
| 104 | 8181-21 | 97c96844-2ab4-41cb-a668-aabb910cd85f | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | d9dcbea4-76f4-4eb1-8012-85fbd84838e2 | אי-חיוב בהיטל השבחה בעבר בגין פעולה דומה אינו מהווה ראיה לכך שלא חלה השבחה, מקום שאי-החיוב לא נבע מבחינה פוזיטיבית של שאלת ההשבחה אלא מעמדה שלפיה תנאי ההשבחה כל |
| 105 | 8181-21 | cd62e036-290f-442c-8dcd-5a4bba441669 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 7e76def9-142b-4027-81d9-9bd04a30a4ad | המבחן לפטור מהיטל השבחה בגין שימוש בעל אופי ציבורי הוא קיומה של זיקה בין הפעילות המסחרית-כלכלית לבין פעילותו של הגוף הזכאי לפטור; משנשמרת זיקה זו, אופיו הרווחי |
| 106 | 8181-21 | 9ad6dfea-c540-4ae3-a4ff-e373f34674dc | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | 2522e80a-d953-46c9-8d66-067c8d6df1c2 | אין לקבל ניסיון של בעל דין להבחין בין תקדים החל עליו לבין המקרה הנדון, מקום שההבחנה נשענת על טענה העומדת בסתירה לעמדה שאותו בעל דין עצמו טען בהליך הקודם. |
| 107 | 8181-21 | 63e3ef5b-60b1-4699-9653-1ed1bda85e30 | approved | approved | 2 | 0.9 | 9fead3fd-8bfb-453d-a700-48adab7846bb | תיקון 53 לחוק התכנון והבנייה הוסיף את חלופת התמורה בעד המקרקעין, ותכליתו הייתה להרחיב את הפטור ממוסד ציבורי גם למימוש בדרך של מכר; אולם התיקון לא שינה את הדרישה |
| 108 | 8181-21 | e07fe79b-eda5-4cf7-a21c-d22e3de13f37 | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | fc95fbb4-3785-4d31-b7c2-aad931ac11b2 | המועד הקובע להענקת פטור מהיטל השבחה הוא מועד כניסת התוכנית המשביחה לתוקף, ולא מועד המימוש; ומכאן שהדין החל על הפטור נקבע לפי הדין שהיה בתוקף במועד התוכנית. |
| 109 | 8181-21 | ecae5f8e-cf71-4da0-9e39-eca6ded33cbf | approved | approved | 2 | 0.9 | 4d79742a-603f-4c85-b718-2ff343e6da53 | אף אם לא נגבה היטל ההשבחה במועד המימוש הראשון, אין הוועדה המקומית מוסמכת להימנע מגבייתו במועד מימוש מאוחר יותר; היעדר גבייה במועד אינו מקים מניעות כלפי הנישום. |
| 110 | 8181-21 | a2abd395-c6d2-4e59-8393-1012c9a4612e | approved | rejected | 1 | 0.9 | 1335ad47-1eaf-47b4-aa75-2de0a29dd49d | טענת הסתמכות אינה מתקבלת מקום שהיא נסמכת על סברתו של הנישום בלבד ולא על עמדה או מצג שהציגה לו הרשות; יסוד ההסתמכות מחייב מצג מטעם הרשות. |
| 111 | 8181-21 | 253949ff-6371-42db-9a8a-38ec8045856a | approved | rejected | 0 | 0.0 | 32346580-8a01-4db4-b9d7-ca209c18912b | הוראות הפטור מהיטל השבחה יש לפרש בצמצום ובהתאם לתכליותיהן. |
| 112 | 8181-21 | 641a4472-1475-408f-b837-acbcccc480a6 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 278f8454-e9f5-4a99-9bee-351b913f176b | לצורך הפטור לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית, בעת מימוש במכר נדרש כי המקרקעין יהיו מיועדים למטרות המוסד עצמו; ייעוד למטרה אחרת (כגון הקמת אזור תעסוקה) אינו מקיי |
| 113 | 8181-21 | 9a0b326d-308e-4a29-b6fe-f0e3dab11aa6 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 61c60a65-3bc4-40cd-8cb4-4279f8673b4f | סוגיות שמאיות — לרבות השאלה אם תכנית היא תכנית פוגעת המצדיקה התחשבות בירידת ערך — אינן מוכרעות על ידי ועדת הערר עצמה אלא ראוי להפנותן לשמאי מייעץ. |
| 114 | 8181-21 | b77b63a2-6d26-4d4b-862e-56461c09bd0f | approved | rejected | 2 | 0.875 | ebe9ffc5-ec1b-4b49-a41d-fc007c7ed9be | תכלית הפטור ממוסד ציבורי מהיטל השבחה היא לסייע למוסד להקים מבנים המשמשים באופן ישיר את צרכי המוסד ומטרותיו, ולא נועדה לאפשר למוסד להשקיע במקרקעין לשם ביצוע פעול |
| 115 | 8181-21 | 707bdc10-c69f-4fdb-9232-fed6cde056e6 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | ea07b7a9-4b73-4c98-a754-fef4134d658f | קביעה שמאית שלפיה אישור שימוש חורג אינו יוצר השבחה שונה במהותה ממתן פטור מהיטל השבחה: הראשונה היא הכרעה ערכית-שמאית בדבר היעדר השבחה, ואין בה כדי להוות פטור או |
| 116 | 8181-21 | f839175f-3aa1-4722-9d5d-610c13292a98 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | a35a9e72-114f-4475-ba23-421b40166692 | מגבלות תכנוניות מחייבות — כגון הגבלת השימוש וחיוב זיקה למוסד ואיסור ייצור סדרתי — הן גורם רלוונטי המבחין בין תכנית המצדיקה פטור מוסדי לבין תכנית שאינה מצדיקה או |
| 117 | 8181-21 | 92a406bf-4fbf-4387-a549-3f2cc7d092c1 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 15d54ad5-aea2-401e-b24d-f4e814af67fb | כאשר זכויות במקרקעין מעוגנות בחוזים מפורשים, יש לפרשן על פי לשונם; וכדי לקבוע מצב זכויות השונה מן העולה מלשון החוזים המפורשים נדרש להצביע על טעמים כבדי משקל. אי |
| 118 | 8181-21 | b3828ee5-f71f-4c9e-8cba-ad9a2e77e366 | pending_review | rejected | 1 | 0.85 | 04fce031-2208-4690-8e9e-810b5f205645 | אזכור בהסכם כי בעבר שולמו דמי חכירה אינו יוצר זכות מהותית במקרקעין 'יש מאין', מקום שבו תנאי חוזי החכירה המפורשים קובעים אחרת לעניין היקף הזכויות. |
| 119 | 8181-21 | 55ca75c1-17b8-4aef-816f-02e9005a0696 | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | 4c1bb7db-63d2-437a-af65-141987e3c384 | טענה כנגד מתן זכות עתידית ללא הליך מכרז מהווה טענה נגד תקינות ההסכם שמכוחו הוקנתה הזכות, ואין בה כשלעצמה כדי ללמד על עצם קיומה של זכות חכירה. |
| 120 | 8181-21 | 0867191a-9a9c-4bc5-8c79-bd2b7e4257b1 | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | 2044a1cc-ab8e-4d0e-80a5-17d88f7357e5 | מעמד של בעל 'הסכם פיתוח' אינו ניתן לקביעה במשתמע מקום שאין לו כל זכר בהסכמים שנכרתו בעניין המקרקעין; כדי לראות בהתקשרות משום הסכם פיתוח כמשמעותו בע"א 7084/13 בר |
| 121 | 8181-21 | fec6be9b-f6e4-40a5-b6fe-81ed076b9fc9 | pending_review | rejected | 2 | 0.85 | 6c954a34-02dc-4c96-9a12-f35c356507f0 | מקום שבו בעל מקרקעין טוען כי במועד הקובע לא היו לו זכויות במקרקעין, מוטל על המבקש לקבוע אחרת הנטל להביא הוכחות חד-משמעיות הסותרות עמדה זו. |
| 122 | 8181-21 | a2dfb0a8-69a7-402a-97fa-c77c7f6f726b | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 159b0ece-6ad1-4a05-863e-cdbfdc78421b | ועדת הערר מוסמכת לדון במשמעות זכויותיו של נישום במקרקעין לעניין חבותו בהיטל השבחה כאשר אין מחלוקת על מהות הזכויות; אך אין בסמכותה לקבוע כי לאדם קיימות זכויות שב |
| 123 | 8181-21 | 92df933f-5075-4a95-8571-c39262a77af4 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 36f08e93-6199-4b9e-8fc4-a2a0195a5385 | חבות בהיטל השבחה מותנית בהיותו של הנישום בעל זכויות במקרקעין המקימות את החבות במועד הקובע; בהיעדר זכויות כאמור במועד הקובע — לא קמה חבות והשומה מבוטלת. |
| 124 | 8181-21 | 5f3a4419-58ab-4340-a365-767682b24052 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 6aac63fc-00da-4675-9631-e925ac12b6d4 | ועדה מקומית רשאית לחייב בהיטל השבחה רק מקום שעל פי התוספת השלישית היא בעלת הזכויות בהיטל, ונטל הבירור מיהו בעל הזכויות במועד הקובע — ועל איזה מסד עובדתי — מוטל |
| 125 | 8181-21 | a4ae69e8-17ee-4477-9758-4e4ecde5a487 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 37ca3f6c-17b3-4981-b916-2594e32535db | סוגיית חלף היטל השבחה אינה מתבררת במסגרת הערר על שומת היטל ההשבחה, אלא יש לבררה מול רשות מקרקעי ישראל בהליכים המתאימים לכך. |
| 126 | 1096-24 | fae03c03-ee88-4b27-be24-7444aaab6e47 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 1edebb5e-cbf3-4ddc-9efc-e96b7e2d5684 | נספח התנועה של תכנית הוא נספח רקע (בהתאם לנוהל מבא"ת), ואינו גובר על הוראות התכנית הברורות; כאשר נוצרת אי-התאמה בין נספח הרקע להוראות התכנית, גוברות הוראות התכנ |
| 127 | 1096-24 | c8670420-c55b-43d3-a9fc-a2b5ca73f283 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 8d9b563b-163a-41bb-9ddf-d863dac8ae37 | נספח התנועה אינו מסמך מחייב ואינו גובר על הוראות התכנית המחייבות; במקום של סתירה או אי-התאמה, הוראות התכנית המחייבות הן הקובעות. |
| 128 | 1096-24 | 3fd9284f-d260-45af-b388-f8e7dc1febaf | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 0946ecf8-f146-40ec-92b7-a2f5a12e170d | כאשר התכנית קובעת כי תקן החניה יהיה לפי התקן הארצי התקף במועד הגשת היתר הבניה ואינה מאשרת הפחתה ממנו, מתן הפתרון הקונקרטי למקומות החניה רשאי להידחות לשלב הרישוי |
| 129 | 1096-24 | e2b27c81-bb99-4c52-93a2-8626f1fdfc5d | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 0af22d0e-2535-490a-b011-7376344c1815 | קביעת הוראה בתכנית לפיה פתרון החניה לשימושים המוצעים ייקבע בהתאם לתקן החניה הארצי התקף במועד הגשת בקשת ההיתר מצויה בגדר סמכותה של ועדת התכנון. תקנות החניה חלות |
| 130 | 1096-24 | 04056caf-3b70-4881-871a-10a7dc0b3be1 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 3a03c5e1-f139-4b33-a53f-d31de9ce30da | השימוש במנגנון קרן חניה לצורך מתן מענה לדרישת החניה אינו מותנה בקיומה של תכנית עירונית לחניה. אופן מתן המענה לחניה — בין באמצעות קרן חניה ובין במנגנונים אחרים כ |
| 131 | 1096-24 | e22c3293-bd20-4542-adbf-52bdfeab223f | approved | approved | 2 | 0.9 | 802dfd67-afee-43f4-a2f9-be6beee67b1b | טענות המכוונות במהותן כנגד הוראותיה של תכנית תקפה אינן יכולות להיות מועלות במסגרת ערר על היתר בנייה; ערכאת הערר על ההיתר אינה המסגרת לתקיפת התכנון שאושר על ידי |
| 132 | 1096-24 | 0c46b5bc-3556-4bb5-a61f-1ce75204b154 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 5c8b9c49-74f7-433e-b679-0892cd72bf0a | אין להעלות טענות חדשות בשלב מתקדם של ההליך, אלא במקרים חריגים ובכפוף לקבלת רשות מפורשת; טענה שלא נכללה בכתב הערר ונטענה לראשונה בתגובה שהוגשה ללא רשות אינה עומד |
| 133 | 1096-24 | cabb814e-6f43-403c-a07b-40fa8610497e | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | c63a32b7-04da-4dbf-b772-2c4309abd00c | ועדת הערר אינה הפורום המוסמך לבירור טענות כנגד תוקפה של תכנית או תיקון לתכנית, לרבות פגמים בהליכי האישור והפרסום; תקיפת תוקף התכנית נעשית בדרך של הגשת עתירה מינ |
| 134 | 1096-24 | 9d7d7f9b-30f2-453d-ab3f-f9bc799995f4 | pending_review | rejected | 3 | 0.8567 | c03b933b-517a-4526-b263-25b6e9aeda37 | כאשר ניתן היתר בנייה ללא שהתקיים הליך פרסום ושמיעת התנגדויות, חלה על הגשת הערר תקופת 30 הימים הקבועה בסעיף 152 לחוק התכנון והבניה, אך מנייתה תיעשה מהיום בו נודע |
| 135 | 1096-24 | af03806e-abf7-4488-bcc9-3975671e56bb | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | ba28b38a-1e15-471d-93b3-2b8410154b1f | עורר המגיש ערר במצב בו לא הייתה לו זכות קנויה וברורה להגשתו — נדרש לפעול בזריזות, שלא להתעכב ובוודאי שלא להמתין ליום האחרון של תקופת ההגשה, בעיקר מקום בו הוא מב |
| 136 | 1096-24 | 7e75638d-459e-453c-8dfd-2576905f319d | approved | approved | 2 | 0.9 | e8246f4a-1bc5-4853-b407-93eb9750823d | ועדת הערר היא "מוסד תכנון" בעל סמכות מקורית, ולא ערכאת ביקורת שיפוטית בלבד; ככזו היא רשאית להפעיל שיקול דעת תכנוני עצמאי ולהמיר את שיקול דעתה תחת זה של הוועדה ה |
| 137 | 1096-24 | 04fce89e-3812-46f7-a7c0-e4e1700481e8 | approved | rejected | 2 | 0.9 | b557d6df-051c-42a7-897e-c128b4f590f7 | דרך המלך לתקוף החלטה של ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית ליתן היתר בנייה, כאשר עולה טענה של סטייה מתכנית, היא בהגשת ערר לועדת הערר; זאת להבדיל ממחלוקות בשאלות ק |
| 138 | 1096-24 | 82fc8496-6b25-46cf-b844-cff1321d5a84 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 3c5a625a-6cf5-40ac-8351-b2879ab62f59 | סמכות ועדת הערר לבחון טענת סטייה מתכנית חלה גם על בחינה תכנונית של חוקיות היתר שכבר ניתן ושל בנייה קיימת שבוצעה לפיו, ולא רק על היתר טרם הוצאתו. |
| 139 | 1096-24 | 9328dffc-056d-48e6-a1c0-fa5c676c6b46 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 066ba4d7-39c1-41cb-bc7f-ecbf34d12fd3 | בבחינת ערר על היתר בנייה בעילה של סטייה מתכנית, מקום שנמצא כי ההיתר תואם את התכנית החלה על המקרקעין — מסתיימת בכך בחינת ועדת הערר; רק אם נמצאת אי-התאמה תיבחן הש |
| 140 | 1096-24 | 06956ac2-cf43-42a4-b516-bd4681d2fc44 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 37db79a0-cb86-46aa-9923-4e59ca66203c | מוסד תכנון אינו רשאי לאשר המרת התקנתם בפועל של מקומות חניה בתשלום דמי השתתפות (כופר חניה) אלא אם הוקמה קרן חניה מיוחדת המיועדת להקמת חניון ציבורי; בהיעדר קרן כא |
| 141 | 1096-24 | 371778e3-3081-463e-ad00-fb42c0e1aac3 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 093f3de8-d65f-4c83-9ace-192ccf2b4815 | לאחר תיקון תקנות החניה משנת 2016, תכנית מתאר מקומית מוסמכת לקבוע אך ורק מספר מקומות חניה שונה מן הקבוע בתוספת לתקנות, ואינה רשאית עוד לשנות מיתר ההוראות שבתוספת |
| 142 | 1096-24 | 0af19b16-3af1-4b64-9749-a4f2bf756743 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | bfe64526-a733-46ae-aef2-8dc8adeba62e | החלטה המעניקה פטור מהתקנת מקומות חניה חייבת להתבסס על שיקולים תכנוניים, תחבורתיים וסביבתיים מנומקים בעלי אחיזה בלשון תקנות החניה ובתכליתן; שיקולים זרים שאין להם |
| 143 | 1096-24 | 1ef250a8-64ba-401d-9b90-ffae65e21bf8 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | a5cfa33c-b75d-4bf5-bdbb-cdfdc8ce492b | פתרון חניה באמצעות קרן חניה חייב להישען על חוות דעת שמאית סדורה הקובעת את שווי מקום החניה לפי מתודה שמאית מובנית; בהיעדר שמאית כאמור אין בסיס לשווי הפתרון שאומץ |
| 144 | 1096-24 | a2df08e1-6f8c-44e9-b350-3be9d9eb0ccd | pending_review | rejected | 3 | 0.7733 | 6378c88c-9edb-4dbd-89fa-eb0adb420ff7 | הסתמכות היזם אינה כשלעצמה זהה לטובת הציבור, ועל כן אין בה כדי להצדיק לבדה אימוץ פתרון חניה מסוים. |
| 145 | 1096-24 | d9899639-0c7a-4893-9175-ea6c0cdc3032 | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | 6750e261-4109-4682-a43b-eed6b4d269a7 | כאשר פתרון החניה נשען על שימוש במקומות חניה בחניון ציבורי, על מוסד התכנון לבחון את ההשלכות כלפי הציבור — למי מיועד החניון, אלו שימושים וצרכים הוא משרת ומה משמעו |
| 146 | 1096-24 | 1f882035-bb26-49bf-abe5-fe476d09c0a6 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | e7e6466f-4516-4c62-b1e9-17297d01f12b | ועדת הערר תימנע מלהמיר את שיקול דעתו של מוסד התכנון בשיקול דעתה שלה בסוגיות מקצועיות-תכנוניות, מקום שבפני מוסד התכנון עומדת מלוא התמונה העובדתית והמקצועית — לרב |
| 147 | 1096-24 | 80264f89-98e8-4a42-98d5-4be696024b1e | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | cbc9512d-3272-4b61-b5b7-3efc1b16478a | מקום שבו לרשות הרישוי לא הייתה מלכתחילה סמכות לדון בנושא מסוים, ועדת הערר מנועה מלרפא את הפגם בדרך של אישור ההיתר דה נובו, והפתרון הנכון הוא החזרת הדיון לוועדה |
| 148 | 1096-24 | 483cc19d-1e3d-45e5-bd2e-de341661bb32 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 7949640e-0908-4471-a1b6-130affd511a6 | הסכמות בין יזם לרשות המקומית מצויות מחוץ לתקנות החניה ואינן באות חלף השיקולים המקצועיים-התכנוניים הנדרשים והמפורטים בתקנות החניה; אין בהן כדי לאיין את החובה להס |
| 149 | 1096-24 | 9bb9b1cf-10a5-4193-8aac-8fa53fd6c602 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | 7fe7b803-a7da-470f-8255-b2452e015de9 | רשות הרישוי אינה מוסמכת לפטור מן החובה להתקין מקומות חניה שלא בהתאם לנדרש בתקנות החניה; החלטת פטור החורגת ממסגרת התקנות אינה החלטה התואמת אותן ואין לקבלה. |
| 150 | 59770-02-25 | d908909d-4049-4be8-bf93-1cfc22192a0b | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | 5b770025-f688-4bf3-ba32-ade71b6408af | התפקיד והסמכות לעסוק בתכנון מסורים לרשויות התכנון בעלות הכלים והידע המקצועי, ובית המשפט אינו משמש כמוסד תכנון או כמוסד תכנון-על ואינו מעמיד את שיקול דעתו תחת שי |
| 151 | 59770-02-25 | 60ad25d8-0dfe-4d5f-9471-5677ba944bd9 | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | 3d2ccc72-bd91-4239-952d-e9ffaaa4029f | בית המשפט לעניינים מנהליים אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות הרשות המנהלית ואינו נכנס בנעליה או מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו; התערבות שיפוטית בשיקול הדעת המנהל |
| 152 | 59770-02-25 | 7980b37d-505e-4cdb-83ed-3005a74b5c90 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | dd012839-86e7-4839-9d78-c6f361bc4348 | התקיפה המנהלית של החלטות ועדות התכנון מצומצמת במיוחד, משום שהתפקיד והסמכות לעסוק בתכנון מסורים לרשויות התכנון המחזיקות בכלים ובידע המקצועי הנדרשים. |
| 153 | 59770-02-25 | cee666fa-21dc-4a18-ba50-e5f891ed39c2 | pending_review | approved | 3 | 0.9 | 46c284a9-45f0-481e-9c1c-212c38926d0e | פרסום תכנית בניין עיר ברשומות יוצר 'מעשה עשוי'; כל עוד לא התבקש וניתן צו ביניים המעכב את כניסת התכנית לתוקף, יתערב בית המשפט בתכנית שאושרה ופורסמה רק מטעמים כבד |
| 154 | 59770-02-25 | e2964eef-ce54-4708-8245-90ce4159a99c | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 277dd71e-723a-4393-b217-1562409c9cde | הסדרי חניה, כניסה ויציאה והקצאת שטחי ציבור בתכנית מצויים בליבת שיקול הדעת התכנוני של הוועדה המחוזית, ובית המשפט לעניינים מנהליים לא יתערב בהם אלא אם נפל בהפעלת |
| 155 | 59770-02-25 | ea341a3b-8949-460b-9e6b-b44dff41de35 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | b2414741-372b-40f6-8816-0d444837eeaa | תכנית שאושרה ופורסמה למתן תוקף דינה כדין, ובית המשפט יתערב לבטלה רק במקרים מיוחדים וחריגים המצדיקים זאת במכלול השיקולים והאיזונים, בין היתר משום שעם פרסומה הופכ |
| 156 | 59770-02-25 | 26278beb-3c34-4f3a-81c1-573ac8c624b7 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | d59f3a35-ccd7-409f-925f-f204d2a37f06 | משפורסמה תכנית למתן תוקף היא הופכת לנחלת הכלל וצדדים להליך וצדדי ג' רשאים להסתמך עליה; על כן בית המשפט יתערב לבטל תכנית חרף פרסומה רק מקום שבו הפגם מובהק ובעל ה |
| 157 | 59770-02-25 | 6245e3d2-2e70-4f60-8e89-8c2eb9729e0b | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 8e806a5d-7dda-49ee-b52b-2d2c15f58438 | רשות תכנון אינה מוסמכת לעכב או להתנות קידום תכנית בנייה לשם כפיית תכנון משותף עם בעלים נוספים במקרקעין, מקום שתקנון הבית המשותף מקנה ליזם זכות לבנות בתא השטח שב |
| 158 | 59770-02-25 | 53b73b5d-19df-4b2e-9999-2d4fc297436e | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 29b7f49e-d040-4468-bf41-c12280262912 | כלל המעשה העשוי, השולל ככלל התערבות שיפוטית בתכנית שאושרה ופורסמה, אינו כלל נוקשה ונתון לחריגים שבהם רשאי בית המשפט להתערב; פגיעה חמורה ושלא כדין בזכות הקניין נ |
| 159 | 59770-02-25 | df2f72bb-9eee-4844-8107-5835d14815af | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 35731d48-a11a-43ee-ae2d-4de968e2ae4f | זכאותו של בעל דירה או יזם בבית משותף להגיש תכנית בניה תלויה בסיווגו המשפטי של הבית — ובכלל זה בשאלה אם הבית המשותף הרשום מהווה "בית מורכב" כמשמעות מונח זה בחוק |
| 160 | 59770-02-25 | 650237da-8c4e-43e1-9bae-9d190528ed56 | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 08c103dc-5a10-41d4-a561-72c3bf37eef1 | ניסיונות קודמים שנכשלו לשתף בעלי זכויות נוספים בקרקע בקידום תכנית אינם משפיעים על שאלת חוקיות קידום התכנית ואישורה בידי מוסד התכנון; חוקיות ההליך התכנוני נבחנת |
| 161 | 59770-02-25 | c0dda6a8-3561-4c0e-b3e4-437ea8c2b4e6 | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | 3e8d180f-f2c7-4abb-8b37-37f1a1003a6d | בפרשנות תקנות התכנון והבניה (הגשת תכנית בבית משותף) יש לקרוא את סעיף 1, שהוא סעיף ההגדרות, כמשרת את פירושו של סעיף 2, שהוא הסעיף האופרטיבי הקובע מי רשאי להגיש ת |
| 162 | 59770-02-25 | 10b77f80-a803-41d4-8162-47f45268f264 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 1af1455c-5c75-4334-b334-b7268a5dd58e | מקום שבו בית משותף מהווה "בית מורכב" כמשמעותו בסעיף 59 לחוק המקרקעין, ותכנית כוללת הרחבה או הריסה במבנה או אגף אחד בלבד, רואים אותו מבנה או אגף כבית משותף נפרד |
| 163 | 59770-02-25 | 89cb9448-adac-4557-a958-1f92410f86db | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | 040f2b1d-4de2-4101-ba21-86b5346dee64 | תכנית בנייה שאינה דורשת אלא את הסכמת יזמת התכנית, ועומדת בדרישות ההסכמה להגשתה, אינה כשרה לאישור אך מכוח כך; עליה לעמוד בנוסף בדרישה כי אין בה משום "פגיעה" כהגד |
| 164 | 59770-02-25 | a4513baa-797a-44ac-bc8c-201b8a775392 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 7e5ba117-f5d0-4a41-bffe-bf2e9a8a6045 | כאשר הרחבה במבנה היא מסוג תוספת דירה, נדרשת הסכמת בעלי 60% מהדירות, אך ה'בית המשותף' שעליו חלה דרישת הרוב הוא המבנה המסוים שעליו חלה התכנית בלבד, ולא המתחם כולו |
| 165 | 59770-02-25 | c97da6cc-41f9-4a38-8adb-276ae2c6603c | approved | approved | 3 | 0.9 | 0728ef57-93a7-411f-96cd-9c6a517f9a92 | מוסדות התכנון אינם מכריעים בשאלות קנייניות לגופן אלא פועלים על יסוד תשתית קניינית נתונה ומובהקת; כאשר קיימת מחלוקת קניינית מהותית הדרושה הכרעה, או כאשר למבקש הה |
| 166 | 59770-02-25 | 62bdcd38-1ccf-495e-b4bb-9807c1ccc3fc | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | aa4e0c2f-5a00-4628-8617-976b1ebec2b7 | סמכותם של מוסדות התכנון מוגבלת לדיון בשאלות תכנוניות בלבד, ואין הם מוסמכים לדון או להכריע בשאלות קנייניות; עליהם לפעול על יסוד תשתית קניינית נתונה וברורה, מאחר |
| 167 | 59770-02-25 | 341c45ed-15dd-469a-a457-c6faa5a75921 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | cd522675-1bae-46af-9f67-d181fbd5db63 | כאשר בקשת היתר נעדרת תימוכין קנייניים, ובפרט כאשר מדובר בבנייה ברכוש משותף וניצול זכויות בנייה העלולים לפגוע בזכויות שותף אחר, רשאים מוסדות התכנון לעכב את הדיון |
| 168 | 59770-02-25 | cbf0d1b2-f51e-4b24-a45e-de94aeb8c7da | approved | rejected | 3 | 0.88 | 1b56a508-891e-4dc0-b877-a48f8a227591 | התקנות הקובעות תנאים להגשת תכנית בבית משותף, ובכללן הדרישה שלא תהיה "פגיעה" כהגדרתה בתקנה 1, אינן מהוות הסדר שלילי ביחס לפגיעה בזכות קניינית שאינה נכנסת בגדר או |
| 169 | 59770-02-25 | c49bd67a-7418-44f1-b6b7-8e7da9e2ca3c | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | c09c1a86-dcfb-4b2f-818b-94177443ac1f | מונח "פגיעה" שבתקנות בעניין הגשת תכנית בבית משותף מתפרש בצמצום, כמתייחס לפגיעה פיזית ישירה וממשית בדירה או ברכוש משותף שהוצמד לה, או למניעת מעבר/גישה, או להפקעת |
| 170 | 59770-02-25 | 0f6282c1-4a43-4b55-b3e4-93feece715e6 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 8595df12-92bd-4e71-a127-3acf3cb00ae8 | כאשר תכנית פוגעת בזכויות קנייניות שמעבר להגדרת "פגיעה" בתקנות, אין לוועדה המחוזית סמכות להכריע במחלוקות קנייניות הכרוכות בכך. |
| 171 | 59770-02-25 | 00d20a35-bd21-4191-9bf6-856716160cdf | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 57ae939c-9a80-4e14-9f3e-2f97e5f660a9 | תכנית המנצלת את מלוא זכויות הבניה (לרבות לצורכי מסחר) על פני כלל המקרקעין המשותפים מעבר לחלקו היחסי של יזם התכנית ברכוש המשותף, נעדרת תימוכין קנייניים, ואין לאש |
| 172 | 59770-02-25 | a8e53c41-cd45-43dc-9c41-92fb73ea45da | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 15d6879c-aed5-4db1-8b7a-54738e5585b3 | כאשר תכנית עלולה לפגוע בזכויות הבניה של בעל זכות במקרקעין, ואין מובהקות קניינית כי הזכויות שמבקשת יזמת התכנית לנצל נתונות בידיה, על מוסדות התכנון לעצור את הליכי |
| 173 | 59770-02-25 | cf164b67-b973-40ee-826f-ce5c6aafd936 | approved | rejected | 3 | 0.9 | adb67e4d-348e-4c07-bc2e-eef98fdc6874 | בתכנית שאינה תכנית איחוד וחלוקה, המקרקעין נותרים מבחינה קניינית יחידה אחת והפיצול הוא לצורכי תכנון ובניה בלבד; לפיכך זכויות הבניה החלות על המקרקעין משותפות לכלל |
| 174 | 46111-12-22 | 56265541-0e23-449c-8b5a-cae6124481fa | pending_review | rejected | 3 | 0.8433 | b9e13d9e-3516-41f6-9179-ce2e22fb10f9 | כאשר קיימת מחלוקת פרשנית או ספק בדבר ייעודם התכנוני של מקרקעין, יש להעדיף את הפרשנות המקלה עם בעל הזכות הקניינית במקרקעין. |
| 175 | 46111-12-22 | 796f13fa-63d1-42c9-82ec-f5b1f006e3c5 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 142a522d-c04a-418f-bab5-40adb014dee0 | מקום שתכנית מיתאר קובעת במפורש, מכוח סעיף 129 לחוק התכנון והבניה, רשימה של תכניות מפורטות קודמות שכוחן יפה עליה — תכנית מפורטת קודמת שלא נכללה באותה רשימה כפופה |
| 176 | 46111-12-22 | ed412782-3fbe-406e-b114-e2e22374fde6 | pending_review | approved | 3 | 0.9 | 3fe8cba3-a3a4-4b81-bf2e-08ad1f6a4296 | תכנית מאוחרת הקובעת הוראת עדיפות למקרה של סתירה בין תכניות אינה מבטלת בכך את התכנית הקודמת; ההוראה חלה רק מקום שקיימת סתירה בפועל בין התכניות, ובהיעדר סתירה ממש |
| 177 | 46111-12-22 | ac048cb4-e950-4e59-b142-769121d59854 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | a63ad476-a4fe-44ad-8a82-b5b91bd314f7 | אין לייחס לתכנית מאוחרת כוונה לשנות באופן דרסטי ייעוד שנקבע בתכנית קודמת, אלא אם כן הדבר בא לידי ביטוי מפורש במטרות התכנית המאוחרת; בהיעדר ביטוי כזה, נסיבות ערי |
| 178 | 46111-12-22 | a8e84d54-6ed8-4975-bd33-a22776947194 | approved | rejected | 3 | 0.86 | 0d9ea493-3a9f-4c81-b22b-e6bf069844a4 | ניתוק שטח מגן לאומי מוכרז מהווה תכנית חדשה, ולגריעת השטח חלות הוראות חוק גנים לאומיים ושרשרת האישורים שהוא מחייב לגריעת שטח גן לאומי, וזאת מעבר לדרישה לאישור תכ |
| 179 | 46111-12-22 | 962a256d-c07e-410d-8795-8466be90bf9f | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 924ba182-fdda-49f7-b9c5-3d2b92732d88 | אין הגדרה אחידה ל"שטח ציבורי פתוח", והשימושים המותרים בו נקבעים אך ורק בתקנון התכנית הספציפית, בהתאם למאפייני השטח ולצורך הציבורי שנועד לשרת; אין ללמוד על השימו |
| 180 | 46111-12-22 | 34d26bff-c86c-4eac-aee9-8dd36a894533 | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 3b4cb7b4-5970-4d88-842f-7e7e72fffd39 | מכוח סעיף 5.1.1 לתמ"א 1 (פרק שטחים מוגנים), הפעולות והשימושים בשטח מוגן יוגבלו לשטח מצומצם ככל הניתן, ולפיכך אין להתיר שימושים בהיקפים מסחריים נרחבים בשטח כזה. |
| 181 | 46111-12-22 | 3dc3968a-a069-48d5-baa7-5984003c1341 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | e0c1ddd2-a2ec-46f5-bcbd-6cd26eb07e2a | השימושים המותרים בקרקע שייעודה גן לאומי / שטח ציבורי פתוח הם אך אותם שימושים המגשימים את התכליות והמטרות של מכלול התכניות החלות על המתחם; ובכלל זה, שימושים המנו |
| 182 | 46111-12-22 | 08caaa5f-e1e5-4f61-a538-011a1715d9f7 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 833d746e-0bc8-4bfb-942a-7b81a5bfb340 | עצם היותו של שימוש מותר על-פי תכנית אינו מקנה זכות לקיימו באופן בלתי מוגבל ובכל היקף שיתבקש; ההכרעה בדבר התאמת השימוש לתכנית נעשית בהתאם לנסיבות המקרה, בכפוף לת |
| 183 | 46111-12-22 | d9b38853-b3f5-4ed0-a2af-3b29e835c31f | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 00fa1718-9817-4383-9997-b024dfeb3607 | בחינת התאמתו של שימוש מבוקש להיתר נעשית לאור הקונטקסט התכנוני החוקי; שימוש שאינו נלווה לשימושים המותרים על-פי התכניות ואינו בא לשרת את תכליותיהן, ואשר משנה את א |
| 184 | 46111-12-22 | 08be5b09-7df0-42c1-8803-29418043d71d | pending_review | rejected | 3 | 0.8033 | 61e69eea-668b-486e-b8cc-1fb81b3d054f | בבחינת היקף השימושים המבוקשים בהיתר בשטח ציבורי פתוח, ניתן להחיל על דרך ההיקש את השיקול המוכר מסוגיית השימוש החורג בדבר עצימות השימוש והיקפו; ככל שהשימוש המבוקש |
| 185 | 46111-12-22 | 6009ce9c-7e4a-4986-943a-2e88301d739a | approved | rejected | 3 | 0.89 | 1ffe4ced-f5ac-483e-913b-a4e73aeb5a8f | פרשנות הוראותיה של תוכנית חלה כפופה לגבולות הפרשנות הסבירה; אין למתוח את לשון התוכנית מעבר לגבולות אלה כדי לאפשר שימוש שאינו נכלל במטרותיה ובהוראותיה. |
| 186 | 46111-12-22 | 566ea72e-f8b1-45b7-a1b0-31c4dd6afc8e | approved | rejected | 3 | 0.86 | 006e7a93-5739-448a-8e73-4befebfc178f | לוועדה המחוזית נתונה סמכות לסרב לאשר בקשה להיתר בנייה בהתבסס על אי-התאמתה לתכנית החלה, בהתאם לשיקול דעתה; מקל וחומר כך כאשר הבקשה אינה תואמת את התכניות החלות על |
| 187 | 46111-12-22 | facc8c44-fd7c-406c-9e38-629767754226 | approved | approved | 3 | 0.8933 | 852326bf-3988-4d26-b485-3166c9135bc2 | ועדת התכנון אינה 'חותמת גומי' המאשרת אוטומטית כל בקשה התואמת תכנית; נתון לה שיקול דעת מצומצם ומתוחם לסרב לבקשה להיתר או להתנותה בתנאים, ובלבד שמתן היתר יתאפשר כ |
| 188 | 46111-12-22 | 1e7d336c-433c-4c1f-8198-07b18deff7f2 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | a421386d-70ef-4d72-ab02-9dff14e6a4c9 | שינוי בנסיבות העובדתיות או הפיזיות הסובבות מקרקעין (כגון הקמת תשתיות תחבורה וחשמל בסביבה) עשוי להצדיק שינוי במישור התכנוני, אך אין בו כדי להוות בסיס להוצאת היתר |
| 189 | 46111-12-22 | 58db7ace-dcab-4f06-a911-1ae4593c9912 | pending_review | approved | 3 | 0.91 | 6690d187-e280-4d05-8b12-0bc8d9ee222d | הוועדה המחוזית ממוקמת מעל הוועדה המקומית בהיררכיה התכנונית ואינה משמשת חותמת גומי לה; היא רשאית ומחויבת להפעיל שיקול דעת תכנוני מהותי, לבחון דה-נובו את החלטות ה |
| 190 | 46111-12-22 | 5cb9424f-caa9-4dee-bf9b-593a0c1b63e1 | approved | rejected | 3 | 0.89 | 9b94797d-b00a-41bd-a727-cee83b8e83fc | מסמך תכנוני המהווה תנאי מקדים להכנת תכניות מקומיות הוא מסמך מנחה בלבד; אין בכוחו לשנות את ייעודי הקרקע והוא אינו עולה כדי תכנית סטטוטורית. ייעודי הקרקע הסופיים |
| 191 | 46111-12-22 | 73c7c666-ea6d-4cf3-9faf-92c1983e35ac | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | 14e93a8e-4086-425a-94d6-e907318a6a48 | אישור הוועדה המקומית לבקשה להיתר בנייה אינו מספיק כשנדרש על-פי דין אישורה או הסכמתה של הוועדה המחוזית; בהיעדר אישור הוועדה המחוזית ההיתר פגום. |
| 192 | 46111-12-22 | 670e43ef-ae18-4e5b-84c6-676170a6f7a4 | approved | approved | 3 | 0.9167 | 2a5ec272-b9ef-43bd-b810-9798750d0beb | רשות מנהלית אינה כפופה, לעניין החלטותיה שלה, לכללי הסופיות ומעשה בית-דין, והיא רשאית לסטות מהחלטתה הקודמת על יסוד הערכה מחודשת של נתונים קיימים אף ללא שינוי בנס |
| 193 | 46111-12-22 | 9ae182b1-5331-40cc-8882-567b26cdbe09 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | d2320b1b-d962-40cc-8dac-262d61465954 | לאינטרס ההסתמכות משקל נמוך יחסית בתחום התכנון; אדם הרוכש מקרקעין לאחר שערך בדיקות מקיפות של המצב התכנוני אינו יכול לטעון כי הסתמכותו על המצב הקיים מהווה מחסום ב |
| 194 | 46111-12-22 | f5aadca1-2d50-44ba-849d-450823e34674 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 64b8f8da-0f09-4256-ac3e-71fa1920bd9d | מידת התערבותו של בית המשפט בהחלטת רשות תכנון בעניין הוספת שימושים מצומצמת ומוגבלת, בדומה למידת ההתערבות המצומצמת במיוחד החלה לגבי סירוב לבקשה להיתר לשימוש חורג, |
| 195 | 46111-12-22 | e1eab6be-cdb0-447f-862b-1c15dbacbb22 | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | b78f104f-9127-4cd8-9d6d-86fc0398cddb | נימוק תכנוני המבוסס על אפשרות עתידית שטרם התגבשה והתממשה הוא נימוק פסול, ואין רשות התכנון רשאית לבסס עליו את החלטתה. |
| 196 | 46111-12-22 | dd868ba3-882c-4715-8a28-606d4e8765d0 | approved | approved | 3 | 0.9 | 5b3af139-4660-48bd-b86c-3e9e986be850 | הביקורת השיפוטית על החלטות מקצועיות של רשויות התכנון נעשית במשורה ומוגבלת למצבים חריגים שבהם נפל פגם היורד לשורש ההחלטה המנהלית; בהיעדר פגם כזה לא יתערב בית המש |
| 197 | 1050-10-22 | 6ea909d1-f526-40db-9771-02b2298850a0 | approved | approved | 2 | 0.9 | 78f51655-b1c6-4e31-b3dc-5690fe4127eb | מי שלא הגיש התנגדות לבקשה להיתר לפי סעיף 149(א) לחוק התכנון והבנייה אינו רשאי להגיש ערר על ההחלטה ליתן את ההיתר, מכוח חובת מיצוי ההליכים העולה מסעיף 152(א)(1) ל |
| 198 | 1050-10-22 | e13d1882-2dae-4e62-bb9d-b1a4692e2937 | approved | rejected | 3 | 0.8067 | 9bc8062d-74cd-49f6-b5b9-d052536160cf | ועדת הערר המחוזית אינה דנה כערכאה ראשונה בטענות שמקומן בשלב ההתנגדות; היא בוחנת את החלטת הוועדה המקומית על יסוד ההתנגדויות שכבר הועלו בפניה, ולפיכך טענות חדשות |
| 199 | 1050-10-22 | 7c7233bd-d5c1-425b-b241-245b9db474ad | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 0e7b9aad-a081-4c91-a2c7-271b0dbbf251 | בתיקון 3א לתמ"א 38, חישוב הזכויות במסלול הריסה ובנייה מחדש מבוסס ככלל על היקף תוספת הבנייה שניתן היה לאשר לבניין במסלול החיזוק, בתוספת זכויות בנייה שטרם מומשו מ |
| 200 | 1050-10-22 | c0f5c027-3406-4483-b9f0-4d6a6e7a8a19 | approved | rejected | 1 | 0.9 | f956821c-53cd-4690-b7fa-07a56d0a08ff | מקום שתוכנית מקומית אינה קובעת בעצמה את מספר הקומות אלא מפנה לעניין זה לתמ"א 38, מספר הקומות נקבע לפי תמ"א 38, ואין בכך משום סתירה לתוכנית כוללנית הקובעת מגבלת |
| 201 | 1050-10-22 | dc45918b-6efe-4c36-817d-260b33eb32b2 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 77557a34-efaf-4cef-ae06-83b257c73c4a | הוראת "גמישות להיתר" בתוכנית, הקובעת כי אין בתוכנית כדי לשלול את סמכות הוועדה המקומית לסרב למתן היתר לפי סעיף 22 לתמ"א 38, משמרת את שיקול הדעת של הוועדה המקומית |
| 202 | 1050-10-22 | 92b75d7f-46bc-4ee8-9d4c-cf984a2a18f5 | approved | approved | 2 | 0.9 | dfb5373e-de01-4e2c-8e63-f3d977aa539c | כאשר בניין מיועד להריסה ובנייה מחדש, ההוראות התכנוניות החלות עליו הן הוראות הבינוי המתייחסות להריסה ובנייה מחדש, ולא ההוראות הקובעות בינוי לחיזוק בניין קיים (לל |
| 203 | 1050-10-22 | 832b1f5f-90a3-4966-a447-7cbd4c494e0b | approved | approved | 2 | 0.9 | 4a35e02d-484f-48b9-b008-a223d66e9445 | כאשר הוראת תכנית מתנה את הכפיפות למגבלות הגובה הקבועות בתכנית אחרת בכך ש"תתבקש הקלה לתוספת קומות", אין תחולה למגבלות הגובה האמורות כל עוד לא התבקשה הקלה כאמור; |
| 204 | 1050-10-22 | aa8c134d-c7b9-4be3-a70f-db403429b595 | approved | rejected | 1 | 0.9 | 426a0199-a50f-4f1b-ac7e-e949915a848a | תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית כללית החלה על כלל שטח המדינה, ללא תשריט וללא התייחסות למגרשים ספציפיים, ולפיכך אין בכוחה לגלם איזונים קונקרטיים והכרעות תכנוניות ספ |
| 205 | 1050-10-22 | 334d241f-f5f5-466f-b117-cb9dc8ae3ec9 | pending_review | approved | 2 | 0.9 | 9a694d11-88c8-4c5b-af8a-ee97631faaf6 | קבלת היתר בניה מכוח תמ"א 38 אינה בגדר זכות מוקנית, להבדיל מבקשה רגילה להיתר התואם תכנית — שבה ככלל, ולמעט מקרים חריגים, זכאי המבקש שבקשתו תאושר; שיקול הדעת לאיש |
| 206 | 1050-10-22 | e96d02d7-5cef-48d9-b421-bb947927f556 | approved | rejected | 2 | 0.875 | 7970e4f7-2de3-45ac-952e-78a55bd674ac | השמטת דרישת "הטעמים המיוחדים" לסירוב לבקשת היתר לפי תמ"א 38, במסגרת תיקון 3א לתמ"א (דצמבר 2016), מדגישה את שיקול הדעת התכנוני הרחב המסור לוועדה המקומית בדונה בב |
| 207 | 1050-10-22 | 6c9acd1e-4527-4afe-a667-ef73fb8cb87f | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 2f3cb143-ffd1-4aea-ae3d-cc7c573106c7 | הוראות תמ"א 38 יוצרות איזון בין קידום יעיל של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לבין הצורך שלא לדרוס אגב כך שיקולים תכנוניים חשובים אחרים; בבחינת בקשה להיתר יש לשאוף |
| 208 | 1050-10-22 | 424fee6c-e340-4098-80f1-1aef1809d843 | pending_review | rejected | 2 | 0.9 | a722cb4b-fd4e-4158-9dc9-237a352c89ab | הסף לסירוב למתן היתר לפי תמ"א 38 אינו מוגבל לפגיעה "בעוצמה ניכרת" באינטרסים תכנוניים אחרים; הפנל אימץ את הסתייגות הנשיאה נאור מהגישה המצמצמת לפיה רק פגיעה בעוצמ |
| 209 | 1050-10-22 | 660571c7-d115-41a2-ab36-96247e4ee473 | pending_review | rejected | 2 | 0.825 | 2e6c94a9-58df-4580-8c34-d4b1bcb2a04c | זכויות הבנייה מכוח תמ"א 38 נועדו להתממש ואין לראותן כיעד תיאורטי שלעולם לא ניתן להגיע אליו; ההתפתחות העירונית, על הגדלת נפח הבנייה, תוספת הקומות והגדלת צפיפות י |
| 210 | 1050-10-22 | 27b2d726-2ec4-4272-9360-13a6acd2d502 | pending_review | rejected | 1 | 0.9 | 400927aa-e17c-4fe7-bf71-e4093aafdba2 | מגמת הציפוף העירוני וההתחדשות העירונית מהווה שיקול תכנוני בעל משקל שיש להביאו בחשבון בעת בחינת תוספות בנייה, נוכח מגמה עולמית גוברת של פיתוח עירוני וריכוז אוכלו |
| 211 | 1050-10-22 | 592e9184-8210-46d9-a78a-58210eb1f75f | approved | rejected | 2 | 0.825 | b5eff450-33ba-4f99-9bcf-facd6c86750a | מסלול ההריסה והבנייה מחדש מכוח תמ"א 38, הכרוך בעלויות מימוש גבוהות בהרבה ממסלול החיזוק (בין היתר בשל הקמת מרתף חניה תת-קרקעי רב-מפלסי), אך הטומן בחובו יתרונות מ |
| 212 | 1050-10-22 | ba7d1867-1fe5-4d13-9979-a4a47e7781f6 | pending_review | rejected | 2 | 0.45 | 654cbe52-ee89-4a4a-9d52-5fe3e6aa743b | טענה לירידת ערך מקרקעין אין מקומה במסגרת הליך ערר תכנוני (כגון השגה על מספר הקומות המותר), ויש לבררה במסלול הייעודי לכך. |
| 213 | 1050-10-22 | 81a5f28d-4c25-4cec-8b5a-888542168713 | pending_review | rejected | 2 | 0.8 | b8b8573a-06dc-4d06-8743-3e63a808f75d | המתנגד להיתר בנייה הטוען לפגיעה קשה בדירתו עקב הקמת בניין סמוך נושא בנטל לבסס את הטענה בחוות דעת תומכת; היעדר ביסוס כאמור שומט את הקרקע תחת הבקשה לשנות את היקף |
| 214 | 1050-10-22 | 13065080-73cd-4288-96cc-ca8fe16c5a86 | pending_review | rejected | 2 | 0.875 | 8fb8458b-29a3-49c1-ba5a-e8c478e1ad09 | ועדה מקומית רשאית לאשר הקלה המקטינה את שיעור החלחול הטבעי שקובעת תכנית (כדוגמת הדרישה לשטח מרתף שלא יעלה על 85% לשם שמירה על 15% חלחול טבעי), ובלבד שיוצג פתרון |
| 215 | 1050-10-22 | 063404d9-08c2-40e9-87db-9e9b363d090c | approved | rejected | 2 | 0.9 | 320f5592-f4f8-497f-b818-f1e2c74c0da7 | הוראת צפיפות בתכנית הקובעת רף מרבי של יחידות דיור לדונם המותנה בחריגה מיחס המרה מסוים בין דירות קיימות לדירות חדשות, אינה חלה כאשר אין חריגה מאותו יחס המרה; הרף |
| 216 | 1050-10-22 | 97bbd459-bdf5-4e40-b176-b807fe35f6c4 | pending_review | rejected | 2 | 0.8 | 3b43b0f3-799e-4627-a9b0-8f657827c7e8 | תוספת מצומצמת של קומה אחת לבניין קיים אינה הופכת, כשלעצמה, את הבניין לחורג מסביבתו באופן השולל את השתלבותו בבינוי הקיים והמתוכנן, ואין בה כדי לסתור מסמך מדיניות |
| 217 | 1050-10-22 | 6516c2ef-bf31-4dab-b791-1adbc64d7574 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | f2b9128b-b267-47a0-9d83-614af7a438bf | לצורך חישוב שטחים ואחוזי בנייה מכוח תקנות חישוב שטחים, יש להביא בחשבון את שטח המגרש בניכוי שטח ההפקעה בלבד, ללא ניכוי השטח המיועד לזיקת הנאה; כל עוד לא בוצעה הפ |
| 218 | 1050-10-22 | 1759001c-3c92-4bb2-a0fb-ed7cb06aa8f0 | approved | rejected | 2 | 0.9 | 2885d449-e433-4fb0-8009-f5d2b2e94350 | דחייה קודמת של בקשה אחרת להיתר באותם מקרקעין אינה מצדיקה כשלעצמה את דחיית בקשה חדשה, ואין בדיון בבקשה החדשה משום חריגה מסמכות; ההפך הוא הנכון — הדבר מלמד שהרשות |
| 219 | 1050-10-22 | 677c5699-b7ff-4205-b684-d346a23bbe81 | approved | rejected | 2 | 0.825 | a06134eb-b449-4499-8a59-6f01566c6a1d | סימון זיקת הנאה לציבור לצורך שימור אפשרות להרחבת כביש בעתיד אינו מהווה הפקעה, ואין לחייב את הוועדה המקומית בהפקעת שטח נוסף מקום שדי בסימון זיקת ההנאה. |
| 220 | 1137-03-22 | 358ef863-0226-48a7-8d5c-57ad7658add4 | pending_review | approved | 3 | 0.9167 | d3673738-21e2-43e5-9384-060424fe273b | הזכות לדיור חלוף, או לפיצוי בגין דיור חלוף, לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה קמה רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: כי הנפקע התגורר בנכס המיועד להריסה טרם ההפקעה, וכי |
| 221 | 1137-03-22 | be4f0266-5c82-4702-ae5d-a5daf60e7b85 | approved | approved | 3 | 0.9233 | adccc6e8-45d0-4d8e-b2f0-c91262cd9b43 | שינוי ייעודם של מקרקעין במסגרת תכנית — אף כאשר התכנית כוללת הוראת הפקעה — אינו משנה כשלעצמו את המערך הקנייני במקרקעין, והזכויות הקנייניות בהם נותרות בעינן עד למ |
| 222 | 1137-03-22 | 16848b92-58ff-4a6d-b016-27bfd360ba5c | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | cbc0cdd9-f740-4727-9939-117ff09c1e5a | זכאותו של בעל זכות חכירה לפיצויי הפקעה נבחנת לפי תוקף חוזה החכירה במועד ביצוע ההפקעה (מועד הודעת ההפקעה), ולא במועד אישור התכנית המשנה את הייעוד; בהיעדר חוזה חכ |
| 223 | 1137-03-22 | 2923e468-c997-4946-acc5-9459878822e0 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 168ffa83-36a4-46aa-9ad8-22d4506058fd | התכלית שביסוד הזכות לפיצוי בגין דיור חלוף לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה היא תכלית סוציאלית, ומשכך תנאי לקבלת הפיצוי הוא מגורים בפועל בנכס שהופקע. |
| 224 | 1137-03-22 | fc771e6d-b117-4d9c-8713-604c3ecd0fd7 | approved | rejected | 3 | 0.8667 | 1762ee94-4775-49c5-9590-d413ca0c89c7 | קיים חריג לדרישת המגורים בפועל לצורך פיצוי בגין דיור חלוף: הזכאות תוכר גם מקום שהנפקע לא התגורר במקרקעין, כאשר העזיבה הייתה כפויה עקב מצוקה אמיתית, או נבעה מרשל |
| 225 | 1137-03-22 | edd787d3-d6b2-4c1b-9d1b-f74f8bc8fd10 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 08ee6f18-d19b-4b09-acc9-7c5473db6d22 | תכלית הפיצוי בגין דיור חלוף לנפקע היא תכלית סוציאלית — להבטיח כי הנפקע לא יוותר ללא קורת גג. לפיכך, עזיבה זמנית של המקרקעין מסיבה אובייקטיבית, מתוך כוונה לשוב ו |
| 226 | 1137-03-22 | 9469314e-cc3c-4147-a39e-09cdf262b78e | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 73e08064-7177-489a-8e29-e2db89694da1 | רשות מפקיעה אינה יכולה להסתמך על עזיבת בעל המקרקעין את ביתו כשוללת את זכאותו לפיצוי בגין דיור חלוף, מקום שהתנהלות הרשות עצמה — השתהות בביצוע ההפקעה ומתן היתרי ב |
| 227 | 1137-03-22 | 611c3009-81d9-478a-a0bf-9d19d310aee9 | pending_review | approved | 3 | 0.9233 | ab17c2da-3eb4-446f-b51e-ddeef4906980 | בית המשפט לא יסטה מחוות דעתו של מומחה שמונה מטעמו אלא אם נמצאה בה טעות בולטת; למעמדו המיוחד של המומחה מטעם בית המשפט משקל מכריע בקביעת הממצאים שבמומחיותו. |
| 228 | 1137-03-22 | e0d75d47-9784-4859-a7c4-b8f0d5cf49d7 | pending_review | rejected | 3 | 0.89 | 89162dcd-3ddd-4da2-ba10-9990444bd8e5 | היקף התערבותה של ערכאת הערעור בהכרעות המבוססות על חוות דעת של מומחים הוא מצומצם. |
| 229 | 1137-03-22 | 4c79f3f7-1b1c-4d55-9e7d-1a3887aaf76f | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | f3c7b18a-85ed-435f-a36c-9cbbc146e0ee | הזכות לפיצוי בגין דיור חלוף בהליך הפקעה נושאת תכלית סוציאלית — להבטיח שהנפקע לא יוותר ללא מגורים — ואין תכליתה מתן פיצוי מלא בגין ההפקעה, שכן פיצוי כאמור שמור ל |
| 230 | 1137-03-22 | 7582e62f-b329-44d5-9e64-c537f43c987a | approved | rejected | 3 | 0.8767 | fe4b8c33-0bc0-4212-a3b3-19310bc6d55e | פיצוי דיור חלוף נועד לאפשר לנפקע דיור בדמות הדיור שהיה לו טרם ההפקעה, בכפוף להגבלתו במתחם של סבירות והגיון כלכלי המגשים גם את התכלית הסוציאלית של הסעיף, וזאת מת |
| 231 | 1137-03-22 | 88c12b7a-ec62-4dea-8224-88584cd7a202 | pending_review | rejected | 2 | 0.86 | cc0bd243-2b0c-447c-a620-1f3e198c2545 | לא ניתן לקבוע מראש ובאופן כללי את מתחם הסבירות הראוי לתשלום פיצוי דיור חלוף, נוכח זיקתו לשווי הדיור המופקע, ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. |
| 232 | 1137-03-22 | a46f6c1a-900b-49b8-a451-01bde813fb47 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 8fc8cab4-bddd-4f38-8d18-4c263bf86e9b | מטרת הפיצוי בגין הפקעה לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה אינה השבת המצב לקדמותו; עקרון השבת המצב לקדמותו אינו עומד ביסוד הפיצוי בגין דיור חלוף. |
| 233 | 1137-03-22 | 4e787c19-e497-447e-814c-90da19847c2e | pending_review | rejected | 3 | 0.7933 | 279fc4d8-6ca6-452b-a5bd-debd8f9ed7b1 | פיצוי בגין דיור חלוף לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה נאמד לפי שווי המקרקעין למגורים במצבם הנוכחי, ואין להביא בחשבון את שווי זכויות הבניה הקיימות במקרקעין ואת הפ |
| 234 | 1137-03-22 | a67f72a8-bcbe-4c99-9084-fcca3dcfa22f | approved | rejected | 3 | 0.8833 | bceb3e73-a7e5-47dd-bd14-bb192cd6f315 | פגיעה בזכותו הקניינית של הנפקע בהליך הפקעה מזכה אותו, בנוסף לפיצויי ההפקעה בגין הקרקע המופקעת עצמה, גם בשיפוי בגין הוצאות נלוות הניתנות לכימות; אין מקום לפצות ב |
| 235 | 1137-03-22 | ba27c19b-bcf0-42db-b367-2af8617cec81 | approved | approved | 3 | 0.91 | dae5bf72-5465-4a54-83b5-b8049b6c003f | השיפוי בגין הוצאות נלוות בהפקעה משתרע על הוצאות העברה, שמאי, תיווך ושכר טרחת עורך דין; לעסק שהתנהל כחוק — גם הוצאות התאמה, אובדן מוניטין ואובדן רווחים; ולדירת מ |
| 236 | 1137-03-22 | 8fdd916e-1ce8-4812-8957-1359771e1b5f | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 289936cf-27c6-4ff1-8295-c4169987d675 | בנושאים שמאיים מקצועיים מובהקים, העומדים בליבת העשייה השמאית, יש להעדיף את עמדתו המקצועית של השמאי האובייקטיבי שמונה מטעם בית המשפט על פני עמדות שמאי הצדדים; אי |
| 237 | 1137-03-22 | 26b0d5f4-8985-446e-aa96-65a4eecd11f3 | pending_review | rejected | 3 | 0.86 | 596bbdb9-92f2-4a44-84b3-b742247f10e3 | בפסיקת פיצויי הפקעה אין לחייב את הנפקע בהצגת חשבוניות בפועל בגין ההוצאות הנלוות הכרוכות ברכישת דיור חלופי (הוצאות העברה, תיווך, שכר טרחת עורך דין לעסקת הרכישה ו |
| 238 | 1137-03-22 | da8c846f-e4ab-4591-908a-f20f313028b4 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 25deee91-e711-4942-ad89-d47f1e7e25e7 | פיצוי בגין הוצאות נלוות בהפקעה נועד להשיב את הנפקע למצבו ערב ההפקעה ולא לשפר את מצבו; הוצאות נלוות שתכליתן להיטיב את מצב הנפקע מעבר למצבו טרם ההפקעה אינן ברות-פ |
| 239 | 1137-03-22 | bb02dd75-f6cb-4b56-90b2-49776a342a22 | pending_review | rejected | 3 | 0.8867 | 75d5cdc5-3ddc-4f82-81d9-76da20d93da1 | הוצאות נלוות הנתבעות בגין הפקעה צריכות להיות סבירות ומוכחות כדבעי, והנטל להוכחתן ולהפחתתן מוטל על הנפקע. |
| 240 | 1137-03-22 | ad2ca4bc-689b-49c1-bcbd-90b29fe302d8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | ca67cb7e-b402-40f9-874e-8b7faf7e7034 | שכר טרחת עורך הדין וההוצאות הישירות של ההליך המשפטי בתביעת פיצויי הפקעה נקבעים במסגרת דיני הוצאות המשפט לפי תקנות סדר הדין האזרחי, ואין מקום להבחין לעניין פסיקת |
| 241 | 1137-03-22 | 26402af6-1e39-4580-a5a4-c5a98e563551 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | b6c02c90-1ea4-47b2-bed7-581b58d4c985 | פסיקת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לטובת הצד הזוכה היא נקודת מוצא בלבד; על בית המשפט לשקול שיקולים נוספים, ובפרט לבחון אם מדובר בהוצאות סבירות לניהול ההליך בה |
| 242 | 1137-03-22 | 9cfce1d2-6032-4de3-8ee7-7fe988d33779 | pending_review | approved | 3 | 0.91 | eb66ffb7-c4c0-4b9a-846b-0098d967ef44 | רשות ציבורית המפעילה את סמכותה להפקיע את קניינו של אזרח אינה רשאית להתנהל כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד, ומוטלת עליה חובת תום לב מוגברת בהפעלת סמכות זו. |
| 243 | 67290-02-24 | d72edb8b-5b95-48a1-9e08-13d98f628cc5 | pending_review | approved | 3 | 0.9267 | 4cee2a9f-6510-4bea-a928-713f5ed39b39 | היטל ההשבחה הוא בן-זוגו הראוי של הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה: כשם שבעל מקרקעין זכאי לפיצוי מקום שתכנית פגעה במקרקעיו, כך מוטל עליו לשאת בהיטל השבחה כ |
| 244 | 67290-02-24 | cbd15d46-5533-4edf-b75e-54b4f956b5d6 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 7e0acbff-b90f-4ea8-a544-c5ecfa515743 | היטל ההשבחה מיועד לקופת הוועדה המקומית והרשות המקומית — לקהילה שאליה משתייך בעל המקרקעין ולא לאוצר המדינה — ונועד, כהוראת סעיף 13 לתוספת השלישית, לכסות את הוצאו |
| 245 | 67290-02-24 | 8bb05b2a-c3b9-48f5-b003-6961cf3a2412 | pending_review | approved | 3 | 0.9267 | 1b83ec08-0be3-449f-b8a9-2c32fb976df5 | החיוב בהיטל השבחה מוגבל לעליית ערך המקרקעין הנובעת מרשימה סגורה של פעולות תכנוניות מוגדרות — אישור תכנית מתאר מקומית או מפורטת, מתן הקלה, ומתן היתר לשימוש חורג. |
| 246 | 67290-02-24 | 208ed1b4-1289-4616-85db-9232b635a8ef | pending_review | rejected | 3 | 0.91 | 87c77b2c-b84b-4514-bb87-877f974d139a | החבות בהיטל השבחה מוגבלת למקרקעין המצויים בתחום התכנית המשביחה או הגובלים עמה בלבד, גם כאשר היקף המקרקעין הנהנים מעליית הערך עקב הפעולה התכנונית רחב יותר. |
| 247 | 67290-02-24 | b8f242d8-4f85-42e0-b4bb-8f9e933d325d | pending_review | approved | 3 | 0.9333 | de92dc23-1053-4c59-8230-aba9816e45ec | החבות בתשלום היטל השבחה אינה קמה עם עצם ההשבחה אלא רק עם מימושה, ובלבד שהמימוש נעשה באחת הדרכים הקבועות בתוספת השלישית: קבלת היתר שלא ניתן היה ליתנו אלמלא הפעול |
| 248 | 67290-02-24 | 19c1190e-b1f8-425b-a9ca-1c2cb6429082 | approved | approved | 3 | 0.9667 | 58cfc846-5f34-40eb-964b-4b356aa4bfc0 | שומת ההשבחה נערכת בשני שלבים: תחילה נקבע שווי הזכות במצב התכנוני שקדם לפעולה המשביחה (המצב הקודם), ולאחר מכן שווי המקרקעין בעקבות אישור הפעולה המשביחה (המצב החד |
| 249 | 67290-02-24 | 0c224e93-1b21-4f6c-a6f1-37e9ea004e86 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | a45dcbb0-9009-4f3e-89ac-510f691722f1 | השומה תיערך ליום ההשבחה, ושווי המקרקעין ייקבע כאילו נמכרו בשוק חופשי, דהיינו לפי מחיר השוק. |
| 250 | 67290-02-24 | 8373beaa-99d2-443f-957d-80e7529f76bf | approved | rejected | 3 | 0.9 | f9f1bfec-1e1f-4280-8f6e-fa996058b9b6 | השיטה המקובלת ביותר להערכת שווי מקרקעין היא שיטת ההשוואה, המבקשת לאמוד את השווי מתוך השוואה למחירים שנקבעו בעסקאות במקרקעין דומים בשוק החופשי בסמוך למועד הקובע. |
| 251 | 67290-02-24 | 2b609448-ea2d-414a-ace6-7c9bf8657ed8 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | a3e0762a-ea66-4a26-bf31-ba941b31b129 | ההשוואה לפי שיטת ההשוואה צריכה להיעשות לנכסים בעלי מאפיינים דומים לנכס נשוא השומה, ויש להיזהר מהשוואה לנכסים בעלי מאפיינים ייחודיים שאינם מתאימים לנכס המוערך. |
| 252 | 67290-02-24 | 316cdec4-3c37-4bdb-baca-4231be169d23 | approved | approved | 3 | 0.9233 | a6e962cb-4c42-4212-a884-f304212e4ae4 | בהערכת שווי המקרקעין במצב הקודם לצורך חישוב היטל השבחה, יש להוציא מן הנתונים האובייקטיביים המשפיעים על שווי השוק את ציפיות השוק לעליית הערך הנובעות מהליכי התכנו |
| 253 | 67290-02-24 | 03ab6d83-4e12-4688-a51c-5fffc41c0518 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | fe6cd882-e2b1-4a9d-93bb-5c297be07d30 | בקביעת השווי האובייקטיבי של מקרקעין יש לנטרל מתוך מחירי עסקאות ההשוואה השפעות סובייקטיביות החורגות מתנאי שוק רגילים, כגון מחיר שנקבע מתוך מצוקה כלכלית של המוכר |
| 254 | 67290-02-24 | e845046e-3804-4617-b011-be05f0d17c23 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | d97c7f22-2e7c-4e2e-9da3-27657165561f | בשומה בשיטת ההשוואה ההנחה היא ששווי מקרקעין סמוכים בעלי מאפיינים דומים יהיה זהה, אך כאשר קיימים מאפיינים ייחודיים לחלקה (שוני בזכויות בנייה, צורך בעבודות תשתית |
| 255 | 67290-02-24 | 9ebf797f-f79b-4731-afea-04a1d566e91f | pending_review | rejected | 3 | 0.79 | ef8a4d81-5af5-4aae-bd0a-546c4ed12b84 | הכלל שלפיו שווי המקרקעין מוערך מתוך השוואה למחירי מקרקעין דומים שנקבעו בעסקאות בסמוך למועד הקובע עלול ליצור קושי שעה שההליך התכנוני נמשך זמן רב והשפיע על ערך המ |
| 256 | 67290-02-24 | aa77e736-c713-4b7f-8515-7f19c2c13e15 | approved | rejected | 3 | 0.8733 | 2bac5c9f-b7f4-4637-af7c-f976603e4950 | עליית ערך מקרקעין הנובעת מאירועים שאינם נמנים עם רשימת האירועים המטילים חבות בהיטל השבחה, יש להביאה בחשבון בהערכת השווי במצב הקודם, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה |
| 257 | 67290-02-24 | 84874e32-17be-47a3-a028-d918e28f4d13 | approved | rejected | 3 | 0.9 | d7265b9f-421b-498e-b21d-a681cf58b3e0 | רק תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת היא תכנית משביחה שאישורה גורר חבות בהיטל השבחה; תכנית מתאר ארצית או מחוזית אינה מטילה כשלעצמה חבות בהיטל. |
| 258 | 67290-02-24 | ffaeac4e-5e56-444a-9618-09b7ca8f805b | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 007c1498-81c2-4a48-9b9d-3699229c036b | בהערכת השווי לצורך היטל השבחה יש לנטרל את השפעת ההליך התכנוני של התכנית המשביחה על ערך המקרקעין עובר ליום הקובע, ולשם כך יש לברר מהו ההליך התכנוני הרלבנטי והאם |
| 259 | 67290-02-24 | 513ab9d8-7fe5-486f-b047-19198a1f1622 | pending_review | rejected | 3 | 0.9167 | ad321fef-823a-4596-8e21-036303e9e052 | קיים מדרג הירארכי בין סוגי התכניות — תכנית מיתאר ארצית בראש (וכוחה יפה מכל תכנית אחרת), תחתיה תכנית מיתאר מחוזית, תחתיה תכנית מיתאר מקומית ומתחתן תכנית מפורטת — |
| 260 | 67290-02-24 | 0024d9f3-1c32-4cda-85b9-058d655daea3 | approved | rejected | 3 | 0.91 | d66153c0-169b-40e9-9260-d4d41efce767 | אישורה של תכנית מתאר מקומית (וכן של תכנית מפורטת) מותנה בקיומן של הוראות מתאימות המתוות את עקרונות התכנון בתכניות המתאר המצויות במעלה מדרג התכניות, מכוח סעיף 61 |
| 261 | 67290-02-24 | 4c0000b0-7131-4a7c-a3ff-fabcd56accdd | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | e49e0866-1a60-4ec7-8bca-108c8cef495c | מקום שבו נדרש אישורן או שינוין של תכניות מתאר במדרג גבוה (ארצי ומחוזי) כדי לאפשר את השלמת ההליך התכנוני והענקת הסמכות להתקין תכנית מקומית או מפורטת משביחה, ההלי |
| 262 | 67290-02-24 | 2787de44-6dfd-4f98-b326-f9877e0da50e | approved | rejected | 3 | 0.9033 | 2e623c76-1d9c-4388-971f-8b535047155d | בקביעת שווי המקרקעין במצב הקודם לצורך חישוב ההשבחה, יש לנטרל אך ורק את רכיב השווי הנובע מן הציפייה להשלמת ההליך התכנוני שהביא לשינוי הייעוד ולאישור התכנית המשבי |
| 263 | 67290-02-24 | cdfa6aa7-bda8-44c6-b094-ee20f4b47706 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 215332e9-1fef-44c5-8998-77e6df1ce55a | אין לקבוע את שווי המקרקעין במצב הקודם על בסיס השווי שלאחר אישור התכנית הארצית והתכנית המחוזית בלבד, שכן אלו מתוות מגמות ועקרונות כלליים ואינן כוללות הוראות קונק |
| 264 | 67290-02-24 | 860e1f40-c021-4623-a419-a9c6a0128b44 | approved | rejected | 3 | 0.8933 | 715559be-18b1-4532-90e2-76b3dc7f15ef | בשומת היטל השבחה (וכן בהערכת שווי מקרקעין לצורך פיצויים), יש לנטרל משווי המקרקעין ערב אישורן של התכניות המשביחות את השפעת הציפייה להשלמת ההליך התכנוני, וזאת גם |
| 265 | 67290-02-24 | a5c4b7ac-d90a-4f62-bf5a-7678815c5fe2 | pending_review | rejected | 1 | 0.7 | bc6d311c-c9cd-4eb5-8a0c-3edd2992f159 | תכנית מתאר ארצית ותכנית מתאר מחוזית הכוללות הוראות של תכנית מפורטת עשויות אף הן להיחשב כתכניות משביחות לעניין היטל השבחה. |
| 266 | 52011-09-23 | 9bf8b5e7-1b38-4247-837e-63e275feb5b3 | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | 1d3d4d56-9abf-455e-ab6d-6ee980e68a7d | ערר על שומת שמאי מכריע הוא ההליך המתאים לתקיפת פגמים שנפלו בשומה המכרעת עצמה; כאשר בעל הדין אינו תוקף את נכונות השומה אלא מבקש להסתמך על ראיה חדשה שנתגלתה לאחר |
| 267 | 52011-09-23 | f1e4a2d9-bfe7-475a-aa39-043d537f7e9b | pending_review | approved | 3 | 0.9 | c66c8a5b-8236-47ab-ad41-653cca42f743 | התנאי לפתיחת פסק דין חלוט בשל ראיות חדשות הוא ששקדנות סבירה לא הייתה מאפשרת להשיגן בהתדיינות הראשונה; ואולם יש להותיר פתח לסטייה מתנאי זה במקרים בעלי חשיבות ציב |
| 268 | 52011-09-23 | 4c098960-ed09-46e1-b575-51a3549b0ea5 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 825edf7d-68ef-4ab7-a2eb-86ac80018a34 | שיהוי רב בהגשת תביעה לביטול פסק דין חלוט מטה את הכף לטובת עקרון סופיות הדיון ומגביר את הנטל המוטל על הטוען לביטול. |
| 269 | 52011-09-23 | 15e9f163-e9ec-4d24-9c79-38a18698be87 | approved | approved | 3 | 0.9167 | 0e4e732e-be38-4872-9382-159bc1621e99 | תנאי החיוניות מחייב כי הטענה או הראיה החדשה תהיה בעלת פוטנציאל לשנות את תוצאת ההליך הראשון; משאין בכוחה לשנות את התוצאה, אין מקום לקיום משפט חוזר אזרחי. |
| 270 | 52011-09-23 | 4ddc5e1c-5001-4c5b-877d-c749c4fc40d0 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 9162144b-d05a-48b7-9ea9-cadd5c3d5d18 | הדרך לביטול פסק דין שניתן בהליך אזרחי בשל מרמה או בשל ראיות חדשות שנתגלו היא תקיפה ישירה של פסק הדין, באמצעות הגשת בקשה לביטולו לאותו טריבונל שנתן את פסק הדין. |
| 271 | 52011-09-23 | 9f561b6c-82ae-4b2c-9e42-c7fb3f6957e6 | pending_review | approved | 3 | 0.9 | f7eca588-632f-4a6f-9fd6-5d963db7515d | מוסד "המשפט החוזר" עוגן בחקיקה בהקשר הפלילי בלבד; במשפט האזרחי-מנהלי הסמכות לשוב ולדון בעניין שהוכרע באופן חלוט היא יציר הפסיקה, והיא מוכרת בעיקר בעילת תרמית וב |
| 272 | 52011-09-23 | 69c02ccf-bf12-4298-8296-a61966dcf855 | pending_review | approved | 3 | 0.9167 | cabfcaf7-edde-40f0-a183-ee46a477bc5e | פתיחה מחדש של הכרעה חלוטה בעילת מרמה מותנית בכך שהראיות המוכיחות את המרמה מבוססות על אירוע שהתרחש לאחר ההכרעה, או על ראיות חדשות שהתגלו לאחר ההכרעה ושלא ניתן הי |
| 273 | 52011-09-23 | 689b4227-38c5-48e6-a664-908a397abc2f | pending_review | rejected | 3 | 0.84 | d3a75694-1c92-4579-a438-2a19c4da0473 | כאשר נטען כי החלטה מינהלית פגומה במצב דברים מסוג זה, ההליך הדיוני הנכון לתקיפתה הוא תקיפה ישירה ולא הגשת ערעור (או בקשה להארכת מועד להגשת ערר), ואין למתדיין שתי |
| 274 | 52011-09-23 | 52a85c0e-c5ba-4acf-8032-f55708bef86f | pending_review | rejected | 0 | 0.0 | 4927c562-15db-4e91-ae03-90b8f053ff32 | ההליך המתנהל בפני שמאי מכריע הוא הליך משפטי; הדין מקנה לשמאי המכריע סמכויות מעין-שיפוטיות ומחיל עליו חובות אתיות הדומות לאלה החלות על שופט, לרבות איסורי ניגוד ע |
| 275 | 52011-09-23 | f2d82959-5d5f-4b0a-9261-fd4f893a5cb7 | approved | approved | 3 | 0.9267 | 54884370-61bf-483e-82e7-4173edfc5c27 | תפקידו של השמאי המכריע הוא תפקיד מעין-שיפוטי; משכך, עילה להתערבות בחוות דעתו תקום רק מקום שנפל בה פגם שורשי, כגון ניגוד עניינים, משוא פנים או חוסר תום לב, ולא ב |
| 276 | 52011-09-23 | 9aebfb6d-6743-40ae-afda-cd3049ee8766 | approved | rejected | 3 | 0.8667 | 2a01497d-5a7f-49c2-bc1e-81fd2a3e4b59 | מאחר שההליך בפני שמאי מכריע הוא הליך משפטי וסמכויותיו מעין-שיפוטיות, יש להחיל על דרכי פעולתו את הכללים המשפטיים הנדרשים להכרעה, ובכללם הכללים הנוגעים ל"משפט חוז |
| 277 | 52011-09-23 | 16b6a11a-b10a-4806-94a1-51a8c8c43369 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | 46aba7d8-6bdf-497c-8de2-3b71322f9fe5 | ועדת ערר מקצועית, המורכבת מאנשי מקצוע, מוסמכת ואף חייבת להיזקק למלוא הטענות שניתן להעלות כנגד החיוב הנתון לסמכותה, לרבות טענות בדבר חוסר סבירות ופגמים בהליך קבל |
| 278 | 52011-09-23 | 9fe25c2d-17d1-4af3-ad3f-881e55f365d8 | pending_review | rejected | 3 | 0.9 | 4eee463b-e8c5-4196-ab21-f3d18bc0eef8 | מועדים הקבועים בדין להגשת ערר אינם בגדר נקודת-פתיחה או המלצה בלבד, וההקפדה עליהם הכרחית לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה ויעילה ולשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי-הד |
| 279 | 52011-09-23 | 635affa8-bfbb-496b-b833-6c87199f28aa | pending_review | rejected | 3 | 0.8933 | 09efbe35-040b-4f4b-9733-d710067f9e32 | סמכותו של שמאי מכריע אינה מוגבלת לשאלות שמאיות גרידא; הוא רשאי וצריך להיזקק ולהכריע בכל עניין הכרוך במחלוקת המקצועית שבפניו, לרבות טענות כגון חוסר סבירות ופגמים |
| 280 | 52011-09-23 | fa658ead-7c0f-47e3-964a-ee9a71abf828 | approved | rejected | 3 | 0.8633 | 30028668-55e7-4c43-9fb2-7ff8f418f60f | החלטת שמאי מכריע כי אין בידו סמכות להיזקק לבקשה היא החלטה הניתנת לתקיפה בדרך של ערר על אותה החלטה; בעל דין החולק עליה אינו רשאי להמיר את הליך הערר בבקשה להארכת |
| 281 | 52011-09-23 | f87b3129-3efa-47f0-a2d0-85f09ba17ac1 | approved | rejected | 3 | 0.9 | e0cf4827-5fae-484f-b809-a00d313c62fe | הארכת מועד להגשת ערר מותנית בהוכחת טעמים מיוחדים, ואף איחור של יום אחד מהווה איחור המחייב הצגת טעמים מיוחדים להצדקתו. |
| 282 | 52011-09-23 | 08ac97f9-9704-40d5-bc32-e26bc843f671 | pending_review | rejected | 3 | 0.8833 | d0a73be0-c289-43d1-af3f-43046524e943 | עומס עבודה אצל הפרקליט וטעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו (כגון חילופי גברא במחלקה הרלבנטית) אינם מהווים, ככלל, טעם מיוחד להארכת מועד, שכן טעם מיוחד צריך להיות נעוץ |
| 283 | 52011-09-23 | 7c96b623-3ae1-4d3c-8775-1448ff1ced56 | approved | rejected | 3 | 0.8867 | 45ea0365-e421-4d61-aca4-37e54163030b | ועדת הערר היא טריבונל מקצועי, ולפיכך כלל אי-ההתערבות בסוגיות מקצועיות חל גם על הכרעותיה, באופן שערכאת הביקורת תימנע מהתערבות במסקנותיה המקצועיות אלא במקרים החרי |
| 284 | 52011-09-23 | 272d3562-6e70-4507-b862-e4fc2065c351 | pending_review | rejected | 3 | 0.8733 | 1e2817cd-0e7a-4993-961d-c77eefbd270c | בקשת נישום לעריכת שומת היטל השבחה טרם אירוע מימוש (היתר או מכר), מכוח זכותו לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, מקבעת ככלל את שיעור ההיטל ללא תלות בתמורה שית |
| 285 | 52011-09-23 | 5dcd9ad7-2767-4f24-a076-6ec0df22e9c9 | pending_review | rejected | 2 | 0.82 | 15b7b67c-2606-41a2-8a22-ce056650bfbb | השומה לקביעת ההשבחה נערכת למועד הקובע (יום תחילת התכנית, או יום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי העניין), בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חופשי באו |
| 286 | 52011-09-23 | bca89a5b-16a5-4141-92ff-a26a6d9cc623 | pending_review | rejected | 3 | 0.8767 | ee0ad011-bd59-43fe-826e-888667c14e2e | כללי השיהוי (היסוד האובייקטיבי והיסוד הסובייקטיבי) שנקבעו ביחס לעתירות מנהליות נועדו לבחינת השגתו של אזרח כנגד רשות מנהלית, ועל כן אינם רלוונטיים מקום שהרשות המ |
| 287 | 52011-09-23 | 6fad15cc-d738-4b16-b0f1-3e58d05624cf | pending_review | rejected | 3 | 0.8067 | 7e720a0e-5b34-42cd-a8f7-088b454c9ddf | ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בממצא עובדתי שנקבע על-ידי הערכאה הדיונית, בפרט כאשר בעל הדין ויתר על חקירת המצהירים והעלה בהקשר זה טיעון רפה ולאקוני. |
| 288 | עע"מ 317/10 | 4405955f-ed49-4a88-b434-164f36e4287c | approved | rejected | 3 | 0.7767 | 7308fdd8-84d8-4d46-8a2c-b22a7836350c | זכותו של מי שרכש מקרקעין מבעלים קודמים על בסיס מצב קיים למצות זכויות בנייה נופלת מזו של בעלים שזכויותיו קדמו לרכישה; על הרוכש לדעת כי יכולת הניצול המלא של זכויו |
| 289 | עע"מ 317/10 | 405fa437-3bd6-4402-b102-70fb8898db21 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | c9b622a6-fd5c-43e0-b9bc-8f2079f45263 | סעיף 12ב לחוק התכנון והבניה בא להסדיר את עבודתה של ועדת הערר בלבד, ואין הוא מקור הזכות להגשת ערר; מקור הזכות הוא סעיף 152(א)(1) לחוק, ופרשנות אחרת תרוקן את סעיף |
| 290 | עע"מ 317/10 | 504f72a2-8051-40ab-bba1-997ab8cdd823 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | a344548b-25e1-47b4-80a1-32ed13188598 | ועדת הערר היא גוף מקצועי-תכנוני, ואין בסמכותה ואין ביכולתה לדון בעילות סף משפטיות כגון שיהוי, מניעות וכיוצא באלה. |
| 291 | עע"מ 317/10 | af7e157d-ba2b-4533-8830-0473f12fb670 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | 6dfb9c08-33e2-4a72-87e9-de9d87927bc0 | במקרה של סתירה בין הוראת סעיף 152(א)(1) לחוק התכנון והבניה להוראת סעיף 12ב(א)(2) לחוק, יש ליתן את הבכורה להוראת סעיף 12ב, בהיותה ההוראה המכוננת את ועדות הערר וה |
| 292 | עע"מ 317/10 | ac4b878a-9ad5-4f09-9ce8-3110053e5542 | approved | rejected | 3 | 0.8833 | b7bade40-63f3-4cc4-9f06-bfb896adba6c | סמכותה העניינית של ועדת הערר אל מול בית המשפט לעניינים מינהליים בערר על החלטת ועדה מקומית בעניין היתר נקבעת לפי סיווג הבקשה על ידי הועדה המקומית: מקום שהועדה המ |
| 293 | עע"מ 317/10 | 9f6ba65a-4b25-4c8d-bfda-23d4276262c9 | approved | approved | 3 | 0.9233 | 9d606a1f-d61a-4a73-8048-f47243a9a4cb | ועדת הערר היא "מוסד תכנון" בעלת סמכות מקורית, ורשאית להפעיל שיקול דעת תכנוני עצמאי ולהמיר את שיקול דעתה תחת שיקול דעתה של הועדה המקומית בהחלטה למתן היתר. בכך מו |
| 294 | עע"מ 317/10 | 405fc33f-e1cc-4cbd-8c6b-6dec3abf53dc | approved | approved | 3 | 0.9067 | 6e3915a2-560b-41db-97fe-a621eed88ed1 | ועדת הערר מוסמכת לדון בערר על החלטה ליתן היתר בנייה גם כאשר טענת המתנגד היא כי ההיתר סוטה מתכנית. פרשנות מרחיבה זו לסמכות ועדת הערר הולמת את מגמת המחוקק בתיקון |