הקונטיינר והשרת ה-HTTP הם שתי דלתות לאותו קורפוס, ולכן חייבים לדרג
אותו. הם לא עשו זאת: הקונטיינר רץ `MULTIMODAL_ENABLED=true`, בעוד שרת
ה-MCP נפל לברירת-המחדל `false` — `~/.env` אינו מגדיר את הדגל כלל. סוכן
ו-UI יכלו לענות על אותה שאלה מתוך קבוצות-תוצאות שונות, בלי שאיש ידע
(G2 — מסלול מקביל שמתפצל בשקט).
מה שונה
- `MULTIMODAL_ENABLED: "true"` בקונפיג ה-pm2 של legal-mcp-http.
- תיעוד השירות ב-operations-runbook (פורט, שער-Bearer, ו**האזהרה
שהחשובה מכולן**: קוד ב-`mcp-server/` לא נכנס לתוקף עד restart — זהו
תהליך ארוך-חיים, בניגוד ל-stdio שנטען בכל סשן. שלושה מיזוגים היום
רצו על קוד ישן עד שהבחנתי).
מה **לא** שונה, ולמה
`STORAGE_BACKEND` נשאר לא-מוגדר. הקונטיינר רץ `s3`, השרת נופל
ל-`filesystem`, וזה דריפט אמיתי — סוכן שכותב דרך MCP כותב לדיסק בעוד
ה-web קורא מ-S3. אבל הפיכת הדגל דורשת `MINIO_ENDPOINT`/`ACCESS_KEY`/
`SECRET_KEY`, ואלה **אינם ב-Infisical** — רק ב-env של Coolify. בלעדיהם
`MINIO_ENDPOINT` נפתר לברירת-המחדל `http://minio:9000` (שם-רשת פנימי של
דוקר, לא נגיש מהמארח) וכל פעולת-בלוב נשברת.
יצירת סוד חדש מחייבת אישור חיים לשם/תיקייה/תגית, ולכן הדריפט מתועד
בבירור ב-runbook עם בדיוק מה שצריך כדי לסגור אותו — במקום להישאר
ידיעה שבעל-פה. MinIO **כן** נגיש מהמארח: `https://s3.nautilus.marcusgroup.org`
מחזיר 200 ב-`/minio/health/live` (אומת), כך שהחסם היחיד הוא הסודות.
invariants: G2 (שתי דלתות, דירוג אחד) · §6 (הדריפט הנותר מתועד, לא נבלע)
Chaim
95571e0f05