סוכנים המונעים דרך Agent Client Protocol מקבלים את שרתי-ה-MCP שלהם מהלקוח
בפתיחת הסשן, והערוץ הזה נושא שרתי HTTP בלבד. ל-stdio אין מסלול לשם, ומכאן
שהסוכנים נותרו בלי 108 הכלים. זהו הקצה ה-HTTP שאפשר להפנות אותם אליו.
**אינו מחליף את stdio.** כל סשן אינטראקטיבי ממשיך להגיע לאותו שרת דרך
הרשומה legal-ai ב-~/.claude.json. אותו קוד, אותו מרשם-כלים, שתי תחבורות
(G2) — דלת שנייה, לא שרת שני.
אבטחה — שתי הגנות, שתיהן נדרשות:
1. bind ל-127.0.0.1. צר יותר מ-10.0.1.1 של legal-chat-service בכוונה: שום
קונטיינר לא צריך לקרוא ל-MCP.
2. Bearer מ-MCP_HTTP_SHARED_SECRET. השרת מסרב לעלות בלי טוקן
(services/http_auth.py), ולכן תקלת-הגדרה לא יכולה לייצר בשקט מאזין
לא-מאומת — pm2 יציג crash במקום להגיש תעבורה פתוחה.
הסוד: מקור-אמת ב-Infisical (All Infrastructure / main / /apps/legal-ai,
תג credentials). ~/.legal-mcp-http.env הוא עותק-ריצה chmod 600, אותו סידור
כמו legal-chat-service.
max_restarts נמוך במתכוון: טוקן חסר מפיל את התהליך מיד, ועדיף ש-pm2 יפסיק
לנסות ויותיר רשומת errored גלויה מאשר ילולאה על טעות-הגדרה.
אומת על השירות החי:
POST בלי Authorization → 401
POST עם טוקן שגוי → 401
POST עם הטוקן הנכון → 200
אחרי pm2 restart → 200
pm2 save → ✓
invariants: G2 — מקיים (תחבורה שנייה לאותו שרת, לא מימוש מקביל).
G12 — לא נגוע. INV-AG3 — לא נגוע.
Co-Authored-By: Claude Opus 5 <noreply@anthropic.com>
