הקונטיינר רץ `STORAGE_BACKEND=s3` ושרת ה-MCP נפל ל-`filesystem`. כלומר
מסמך שסוכן כתב דרך MCP נחת על הדיסק בעוד ה-web חיפש אותו ב-S3 — שני
מסלולים לאותו נכס, שמתפצלים בשקט (G2 / INV-STG1).
מה נדרש כדי לסגור, ומה נמצא בדרך
- **הסודות לא היו קיימים במקור-האמת.** `MINIO_ENDPOINT`/`ACCESS_KEY`/
`SECRET_KEY` חיו רק ב-env של Coolify. נוצרו ב-Infisical תחת
`/apps/legal-ai` (tag `credentials`, באישור חיים) ונטענים
ל-`~/.legal-mcp-http.env` — אותו דפוס כמו MCP_HTTP_SHARED_SECRET.
הערכים עברו ב-stdin דרך infisical-set.sh; לא ב-argv ולא בהיסטוריה.
- **`aioboto3` לא היה מותקן ב-venv המקומי.** מוצהר ב-pyproject אך חסר.
מסלול ה-S3 מייבא אותו **עצלנית**, ולכן השירות היה עולה בהצלחה ונשבר
רק בפעולת-הקובץ הראשונה — כשל שקט עד לשימוש. זו בדיוק הסיבה שהבדיקה
רצה לפני ההפעלה ולא אחריה.
אימות מהמארח לפני ההפעלה: put/get/delete מלא מול
https://s3.nautilus.marcusgroup.org, וקריאת בלוב-ייצור קיים
(573KB) מתוך 2,283 אובייקטים בדלי.
ה-runbook עודכן: בלוק-האזהרה הוחלף בתיעוד המצב הסגור, כולל מלכודת
הייבוא-העצל ופקודת-אימות שאפשר להעתיק.
invariants: G2 (מסלול-אחסון אחד לשתי הדלתות) · INV-STG1 · §6
הקונטיינר והשרת ה-HTTP הם שתי דלתות לאותו קורפוס, ולכן חייבים לדרג
אותו. הם לא עשו זאת: הקונטיינר רץ `MULTIMODAL_ENABLED=true`, בעוד שרת
ה-MCP נפל לברירת-המחדל `false` — `~/.env` אינו מגדיר את הדגל כלל. סוכן
ו-UI יכלו לענות על אותה שאלה מתוך קבוצות-תוצאות שונות, בלי שאיש ידע
(G2 — מסלול מקביל שמתפצל בשקט).
מה שונה
- `MULTIMODAL_ENABLED: "true"` בקונפיג ה-pm2 של legal-mcp-http.
- תיעוד השירות ב-operations-runbook (פורט, שער-Bearer, ו**האזהרה
שהחשובה מכולן**: קוד ב-`mcp-server/` לא נכנס לתוקף עד restart — זהו
תהליך ארוך-חיים, בניגוד ל-stdio שנטען בכל סשן. שלושה מיזוגים היום
רצו על קוד ישן עד שהבחנתי).
מה **לא** שונה, ולמה
`STORAGE_BACKEND` נשאר לא-מוגדר. הקונטיינר רץ `s3`, השרת נופל
ל-`filesystem`, וזה דריפט אמיתי — סוכן שכותב דרך MCP כותב לדיסק בעוד
ה-web קורא מ-S3. אבל הפיכת הדגל דורשת `MINIO_ENDPOINT`/`ACCESS_KEY`/
`SECRET_KEY`, ואלה **אינם ב-Infisical** — רק ב-env של Coolify. בלעדיהם
`MINIO_ENDPOINT` נפתר לברירת-המחדל `http://minio:9000` (שם-רשת פנימי של
דוקר, לא נגיש מהמארח) וכל פעולת-בלוב נשברת.
יצירת סוד חדש מחייבת אישור חיים לשם/תיקייה/תגית, ולכן הדריפט מתועד
בבירור ב-runbook עם בדיוק מה שצריך כדי לסגור אותו — במקום להישאר
ידיעה שבעל-פה. MinIO **כן** נגיש מהמארח: `https://s3.nautilus.marcusgroup.org`
מחזיר 200 ב-`/minio/health/live` (אומת), כך שהחסם היחיד הוא הסודות.
invariants: G2 (שתי דלתות, דירוג אחד) · §6 (הדריפט הנותר מתועד, לא נבלע)
סוכנים המונעים דרך Agent Client Protocol מקבלים את שרתי-ה-MCP שלהם מהלקוח
בפתיחת הסשן, והערוץ הזה נושא שרתי HTTP בלבד. ל-stdio אין מסלול לשם, ומכאן
שהסוכנים נותרו בלי 108 הכלים. זהו הקצה ה-HTTP שאפשר להפנות אותם אליו.
**אינו מחליף את stdio.** כל סשן אינטראקטיבי ממשיך להגיע לאותו שרת דרך
הרשומה legal-ai ב-~/.claude.json. אותו קוד, אותו מרשם-כלים, שתי תחבורות
(G2) — דלת שנייה, לא שרת שני.
אבטחה — שתי הגנות, שתיהן נדרשות:
1. bind ל-127.0.0.1. צר יותר מ-10.0.1.1 של legal-chat-service בכוונה: שום
קונטיינר לא צריך לקרוא ל-MCP.
2. Bearer מ-MCP_HTTP_SHARED_SECRET. השרת מסרב לעלות בלי טוקן
(services/http_auth.py), ולכן תקלת-הגדרה לא יכולה לייצר בשקט מאזין
לא-מאומת — pm2 יציג crash במקום להגיש תעבורה פתוחה.
הסוד: מקור-אמת ב-Infisical (All Infrastructure / main / /apps/legal-ai,
תג credentials). ~/.legal-mcp-http.env הוא עותק-ריצה chmod 600, אותו סידור
כמו legal-chat-service.
max_restarts נמוך במתכוון: טוקן חסר מפיל את התהליך מיד, ועדיף ש-pm2 יפסיק
לנסות ויותיר רשומת errored גלויה מאשר ילולאה על טעות-הגדרה.
אומת על השירות החי:
POST בלי Authorization → 401
POST עם טוקן שגוי → 401
POST עם הטוקן הנכון → 200
אחרי pm2 restart → 200
pm2 save → ✓
invariants: G2 — מקיים (תחבורה שנייה לאותו שרת, לא מימוש מקביל).
G12 — לא נגוע. INV-AG3 — לא נגוע.
Co-Authored-By: Claude Opus 5 <noreply@anthropic.com>
