diff --git a/data/database.db b/data/database.db
index ca49e6a..a413a6e 100644
Binary files a/data/database.db and b/data/database.db differ
diff --git a/data/seed/contracts-general-part-law-1973.json b/data/seed/contracts-general-part-law-1973.json
index a767b06..fa5cbc0 100644
--- a/data/seed/contracts-general-part-law-1973.json
+++ b/data/seed/contracts-general-part-law-1973.json
@@ -1,50 +1,462 @@
{
"id": "contracts-general-part-law-1973",
"type": "statute",
- "title": "חוק החוזים (חלק כללי), תשל\"ד-1973",
- "title_en": "Contracts (General Part) Law, 5733-1973",
+ "title": "חוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג–1973",
+ "title_en": "Contracts Law (General Part), 5733-1973",
"short_name": "CGL",
"status": "in_force",
- "issued_date": "1973-04-10",
- "in_force_date": "1973-04-10",
- "url": "https://www.nevo.co.il/law_html/law01/067_001.htm",
- "description": "The Contracts (General Part) Law 5733-1973 establishes the general principles of contract law in Israel. It governs the formation, interpretation, validity, and performance of contracts, including electronic contracts and digital agreements.",
+ "issued_date": "",
+ "in_force_date": "",
+ "url": "https://he.wikisource.org/wiki/חוק_החוזים_(חלק_כללי)",
+ "description": "",
"provisions": [
{
"provision_ref": "sec1",
"section": "1",
- "title": "Formation of Contract",
- "content": "Section 1. A contract is formed by an offer made by one person to another and acceptance of the offer by the offeree."
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "כריתת חוזה – כיצד",
+ "content": "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה."
},
{
"provision_ref": "sec2",
"section": "2",
- "title": "Offer",
- "content": "Section 2. An offer to enter into a contract is a proposal made by one person to another expressing willingness to enter into a contract on specified terms."
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "הצעה",
+ "content": "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec3",
+ "section": "3",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "חזרה מן ההצעה",
+ "content": "(א) המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.\n(ב) קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec4",
+ "section": "4",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "פקיעת ההצעה",
+ "content": "ההצעה פוקעת –\n(1) כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה;\n(2) כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול־דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק, והכל לפני מתן הודעת הקיבול."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec5",
+ "section": "5",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "קיבול",
+ "content": "הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6",
+ "section": "6",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "קיבול דרך התנהגות",
+ "content": "(א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו־4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.\n(ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec7",
+ "section": "7",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "חזקת קיבול",
+ "content": "הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec8",
+ "section": "8",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "מועד הקיבול",
+ "content": "(א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר.\n(ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא היתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec9",
+ "section": "9",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "קיבול לאחר פקיעה",
+ "content": "קיבול של הצעה לאחר שפקעה, כמוהו כהצעה חדשה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec10",
+ "section": "10",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "חזרה מן הקיבול",
+ "content": "הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה בסעיף 6(א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11",
+ "section": "11",
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "קיבול תוך שינוי",
+ "content": "קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה, כמוהו כהצעה חדשה."
},
{
"provision_ref": "sec12",
"section": "12",
- "title": "Good Faith",
- "content": "Section 12. (a) In negotiating a contract, each party shall act in good faith and in a customary manner. (b) A party who does not act in good faith is liable for damage caused to the other party through reliance on the negotiation."
+ "chapter": "פרק א׳: כריתת החוזה",
+ "title": "תום לב במשא ומתן",
+ "content": "(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.\n(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום־לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו־14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א–1970, יחולו בשינויים המחוייבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec13",
+ "section": "13",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "חוזה למראית עין",
+ "content": "חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה."
},
{
"provision_ref": "sec14",
"section": "14",
- "title": "Mistake",
- "content": "Section 14. (a) A contract made as a result of a mistake may be voidable if the mistake was material and the other party knew or should have known of the mistake. (b) A contract made as a result of a fundamental mistake, shared by both parties, may be void."
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "טעות",
+ "content": "(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.\n(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.\n(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.\n(ד) ”טעות“, לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec15",
+ "section": "15",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "הטעיה",
+ "content": "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, ”הטעיה“ – לרבות אי־גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec16",
+ "section": "16",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "טעות סופר",
+ "content": "נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec17",
+ "section": "17",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "כפיה",
+ "content": "(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.\n(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec18",
+ "section": "18",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "עושק",
+ "content": "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec19",
+ "section": "19",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "ביטול חלקי",
+ "content": "ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec20",
+ "section": "20",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "דרך הביטול",
+ "content": "ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec21",
+ "section": "21",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "השבה לאחר ביטול",
+ "content": "משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec22",
+ "section": "22",
+ "chapter": "פרק ב׳: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו",
+ "title": "שמירת תרופות",
+ "content": "אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec23",
+ "section": "23",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "צורת חוזה",
+ "content": "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec24",
+ "section": "24",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "תכנו של חוזה",
+ "content": "תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים."
},
{
"provision_ref": "sec25",
"section": "25",
- "title": "Interpretation",
- "content": "Section 25. A contract shall be interpreted according to the intention of the parties as evident from the contract, read as a whole, and in the light of the surrounding circumstances."
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "פירוש של חוזה",
+ "content": "(א) (נוסח לחוזים שנכרתו עד יום 6.1.2026): חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.\n(א) (נוסח לחוזים שנכרתו או חודשו החל מיום 7.1.2026):\n אופן הפרשנות של חוזה והראיות שיהיו קבילות לפירושו יהיו ככל אשר הסכימו הצדדים; לא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יפורש החוזה בהתאם ליתר הוראות חוק זה.\n חוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין אופן הפרשנות יפורש בהתאם ללשונו בלבד, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:\n מלשון החוזה בלבד נובעת תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת;\n מלשון החוזה בלבד עולה סתירה בין הוראות שונות בו.\n חוזה שיש לפרשו בהתאם ללשונו בלבד, בין לפי פסקה (1) ובין לפי פסקה (2), שהתקיימו בו הוראות פסקה (2)(א) או (ב), יפורש בהתאם ליתר הוראות חוק זה ובכלל זה פסקה (4).\n חוזה שאינו חוזה עסקי, חוזה אחיד אף אם הוסכם בו אחרת, וכן חוזה עבודה או הסכם קיבוצי יפורשו לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין; המשקל היחסי שיינתן ללשון החוזה ולנסיבות העניין יתבסס, בין השאר, על שיקולים אלה:\n יחסי הצדדים, ובכלל זה פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים ביניהם;\n מידת הפירוט של החוזה;\n הניסיון המקצועי של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם לעניין עריכת החוזה.\n לעניין סעיף קטן זה –\n יראו צדדים שאינם מיוצגים על ידי עורך דין לעניין עריכת החוזה כצדדים שלא הסכימו על אופן הפרשנות לפי פסקה (1);\n לא יהיה תוקף להסכמה של הצדדים שנוגדת את הוראת סעיף קטן (ב1).\n(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.\n(ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.\n(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.\n(ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו־10 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec26",
+ "section": "26",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "השלמת פרטים",
+ "content": "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec27",
+ "section": "27",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "חוזה על תנאי",
+ "content": "(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק).\n(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה.\n(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec28",
+ "section": "28",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "סיכול תנאי",
+ "content": "(א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי־קיומו.\n(ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו.\n(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec29",
+ "section": "29",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "בטלות החוזה או ההתנאה",
+ "content": "היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec30",
+ "section": "30",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "חוזה פסול",
+ "content": "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec31",
+ "section": "31",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "תחולת הוראות",
+ "content": "הוראות סעיפים 19 ו־21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec32",
+ "section": "32",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "חוזה של משחק, הגרלה או הימור",
+ "content": "(א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת־הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים.\n(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec33",
+ "section": "33",
+ "chapter": "פרק ג׳: צורת החוזה ותכנו",
+ "title": "חוזה למתן ציונים",
+ "content": "חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית־משפט."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec34",
+ "section": "34",
+ "chapter": "פרק ד׳: חוזה לטובת אדם שלישי",
+ "title": "הקניית הזכות",
+ "content": "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן – המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec35",
+ "section": "35",
+ "chapter": "פרק ד׳: חוזה לטובת אדם שלישי",
+ "title": "דחיית הזכות",
+ "content": "זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על דחיית הזכות תוך זמן סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec36",
+ "section": "36",
+ "chapter": "פרק ד׳: חוזה לטובת אדם שלישי",
+ "title": "ביטול הזכות",
+ "content": "(א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה.\n(ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec37",
+ "section": "37",
+ "chapter": "פרק ד׳: חוזה לטובת אדם שלישי",
+ "title": "טענות נגד המוטב",
+ "content": "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec38",
+ "section": "38",
+ "chapter": "פרק ד׳: חוזה לטובת אדם שלישי",
+ "title": "שמירת זכותו של הנושה",
+ "content": "זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב."
},
{
"provision_ref": "sec39",
"section": "39",
- "title": "Performance in Good Faith",
- "content": "Section 39. In performing a contractual obligation and exercising a contractual right, each party shall act in good faith and in a customary manner."
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיום בתום לב",
+ "content": "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec40",
+ "section": "40",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיום – בידי מי",
+ "content": "חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec41",
+ "section": "41",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "מועד הקיום",
+ "content": "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec42",
+ "section": "42",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיום מוקדם",
+ "content": "חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec43",
+ "section": "43",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "דחיית קיום",
+ "content": "(א) המועד לקיומו של חיוב נדחה –\n אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה – עד שהוסרה המניעה;\n אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה – עד שקויים אותו חיוב;\n אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד – כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו.\n(ב) נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה – לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec44",
+ "section": "44",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "מקום הקיום",
+ "content": "(א) חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע.\n(ב) שינה הנושה את מקום עסקו או מקום מגוריו אחרי כריתת החוזה, ישא בהוצאות הנוספות הנובעות מקיום החיוב במקום החדש."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec45",
+ "section": "45",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיום בבינונית",
+ "content": "חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec46",
+ "section": "46",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיום בסכום ראוי",
+ "content": "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec47",
+ "section": "47",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיום במטבע ישראלי",
+ "content": "חיוב לשלם בארץ במטבע־חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48",
+ "section": "48",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיום על תנאי",
+ "content": "חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קויימו החיוב האחר או הזכות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec49",
+ "section": "49",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "זקיפת תשלומים בחיוב אחד",
+ "content": "סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב, לאחר מכן לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec50",
+ "section": "50",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "זקיפת תשלומים בחיובים אחדים",
+ "content": "סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec51",
+ "section": "51",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "בחירה בין חיובים חלופים",
+ "content": "(א) בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה תוך תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה זאת, רשאי הנושה, בהודעה לחייב, לבחור את החיוב.\n(ב) הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה והוא לא השתמש בה תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, רשאי החייב, בהודעה לנושה, לבחור את החיוב."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec52",
+ "section": "52",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "תחליף קיום",
+ "content": "נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec53",
+ "section": "53",
+ "chapter": "פרק ה׳: קיום החוזה",
+ "title": "קיזוז",
+ "content": "(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.\n(ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול.\n(ג) הוראות סעיפים 49 ו־50 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec54",
+ "section": "54",
+ "chapter": "פרק ו׳: ריבוי חייבים ונושים",
+ "title": "ריבוי חייבים",
+ "content": "שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec55",
+ "section": "55",
+ "chapter": "פרק ו׳: ריבוי חייבים ונושים",
+ "title": "חיוב יחד ולחוד",
+ "content": "(א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו.\n(ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד.\n(ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו – בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec56",
+ "section": "56",
+ "chapter": "פרק ו׳: ריבוי חייבים ונושים",
+ "title": "נטל החיוב בין החייבים",
+ "content": "(א) שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים.\n(ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם.\n(ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם.\n(ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55(ב) והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec57",
+ "section": "57",
+ "chapter": "פרק ו׳: ריבוי חייבים ונושים",
+ "title": "סייג לזכות החזרה",
+ "content": "חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי לחזור על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec58",
+ "section": "58",
+ "chapter": "פרק ו׳: ריבוי חייבים ונושים",
+ "title": "העברת בטוחות",
+ "content": "(א) שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה שהדבר לא יפגע בנושה.\n(ב) עברו שעבוד או זכות כאמור בסעיף קטן (א), על הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59",
+ "section": "59",
+ "chapter": "פרק ו׳: ריבוי חייבים ונושים",
+ "title": "ריבוי נושים",
+ "content": "(א) שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד מהם רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב יותר מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב כלפי אחד הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת הנושה האחר.\n(ב) חזקה על הנושים שהם שותפים בחיוב בחלקים שווים; קויים החיוב כלפי אחד מהם, רשאי השני לדרוש ממנו את חלקו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec60",
+ "section": "60",
+ "chapter": "פרק ז׳: שונות",
+ "title": "דרך ומועד למסירת הודעה",
+ "content": "(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין.\n(ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec61",
+ "section": "61",
+ "chapter": "פרק ז׳: שונות",
+ "title": "תחולה",
+ "content": "(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.\n(ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec62",
+ "section": "62",
+ "chapter": "פרק ז׳: שונות",
+ "title": "ביטולים",
+ "content": "בטלים –\n(1) סעיפים 658, 948, 949 ו־1003 עד 1007 והספר השנים עשר של המג׳לה;\n(2) הנוסח שולב בחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec63",
+ "section": "63",
+ "chapter": "פרק ז׳: שונות",
+ "title": "עצמאות החוק",
+ "content": "בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1922–1947."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec64",
+ "section": "64",
+ "chapter": "פרק ז׳: שונות",
+ "title": "תחילה והוראת מעבר",
+ "content": "תחילתו של חוק זה ביום א׳ באלול תשל״ג (29 באוגוסט 1973); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.\n\n* '''גולדה מאיר'''\nראש הממשלה\n* '''יעקב ש׳ שפירא'''\nשר המשפטים\n* '''שניאור זלמן שזר'''\nנשיא המדינה\n\nקטגוריה:בוט חוקים"
}
],
"definitions": []
diff --git a/data/seed/land-law-1969.json b/data/seed/land-law-1969.json
new file mode 100644
index 0000000..5c2c7e1
--- /dev/null
+++ b/data/seed/land-law-1969.json
@@ -0,0 +1,1455 @@
+{
+ "id": "land-law-1969",
+ "type": "statute",
+ "title": "חוק המקרקעין, תשכ\"ט–1969",
+ "title_en": "Land Law, 5729-1969",
+ "short_name": "LL",
+ "status": "in_force",
+ "issued_date": "1969-07-15",
+ "in_force_date": "1970-01-01",
+ "url": "https://he.wikisource.org/wiki/חוק_המקרקעין",
+ "description": "The Israeli Land Law is the primary statute governing real property rights in Israel, covering ownership, transactions, registration, joint ownership, condominiums, easements, mortgages, and the land registry system.",
+ "provisions": [
+ {
+ "provision_ref": "sec1",
+ "section": "1",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בחוק זה –\n ”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;\n ”מקרקעין“ – קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;\n ”מקרקעין מוסדרים“ – מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969;\n ”רישום“ – רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו;\n ”רשם“ – רשם שנתמנה לפי סעיף 116 ללשכה שבאזור פעולתה נמצאים המקרקעין הנדונים, לרבות סגן רשם שנתמנה לאותה לשכה ומי שהוסמך בסמכויות של רשם לפי סעיף 116;\n ”מפקח“ – מפקח שנתמנה לפי סעיף 117 ושבאזור סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים;\n ”הממונה על המרשם“ – לרבות סגן הממונה על המרשם ומי שהוסמך בסמכויות של ממונה על המרשם לפי סעיף 118;\n ”שכירות“ – לרבות שכירות משנה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec2",
+ "section": "2",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "בעלות",
+ "content": "הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec3",
+ "section": "3",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "שכירות",
+ "content": "שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא ”חכירה“; שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא ”חכירה לדורות“."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec4",
+ "section": "4",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "משכנתה",
+ "content": "משכנתה היא מישכון של מקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec5",
+ "section": "5",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "זיקת הנאה",
+ "content": "זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6",
+ "section": "6",
+ "chapter": "פרק ב׳: עסקאות ורישומן",
+ "title": "עסקה במקרקעין",
+ "content": "עסקה במקרקעין היא הקניָה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec7",
+ "section": "7",
+ "chapter": "פרק ב׳: עסקאות ורישומן",
+ "title": "גמר העסקה",
+ "content": "(א) עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום.\n(ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec8",
+ "section": "8",
+ "chapter": "פרק ב׳: עסקאות ורישומן",
+ "title": "צורתה של התחייבות",
+ "content": "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec9",
+ "section": "9",
+ "chapter": "פרק ב׳: עסקאות ורישומן",
+ "title": "עסקאות נוגדות",
+ "content": "התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום־לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום־לב – זכותו עדיפה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec10",
+ "section": "10",
+ "chapter": "פרק ב׳: עסקאות ורישומן",
+ "title": "רכישה בתום לב",
+ "content": "מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום־לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11",
+ "section": "11",
+ "chapter": "סימן א׳: תחום הבעלות",
+ "title": "עומק וגובה",
+ "content": "הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע, בכפוף לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו, אולם, בכפוף לכל דין, אין בכך כדי למנוע מעבר בחלל הרום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12",
+ "section": "12",
+ "chapter": "סימן א׳: תחום הבעלות",
+ "title": "המחובר לקרקע",
+ "content": "הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec13",
+ "section": "13",
+ "chapter": "סימן א׳: תחום הבעלות",
+ "title": "היקף העסקה במקרקעין",
+ "content": "עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי בסעיפים 11 ו־12, ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14",
+ "section": "14",
+ "chapter": "סימן א׳: תחום הבעלות",
+ "title": "הגבלת זכויות",
+ "content": "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14א",
+ "section": "14א",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "הגדרות – סימן א׳1",
+ "content": "בסימן זה –\n ”חוק התכנון והבנייה“ – (נמחקה);\n ”חלקה תלת־ממדית“ – יחידה נפחית שגבולותיה רשומים באופן תלת־ממדי, המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, במקרקעין רשומים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14ב",
+ "section": "14ב",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "תחום הבעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "content": "(א) על אף הוראת סעיף 11, הבעלות בחלקה תלת־ממדית מוגבלת לגבולותיה הרשומים, ואינה מתפשטת מעבר לכך.\n(ב) הבעלות בחלקה תלת־ממדית כאמור בסעיף קטן (א), כפופה לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה ואין בה כדי למנוע מעבר בחלל הרום בכפוף לכל דין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14ג",
+ "section": "14ג",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "תחום הבעלות במקרקעין רשומים שבגבולותיהם רשומה חלקה תלת־ממדית",
+ "content": "הבעלות במקרקעין רשומים שבגבולותיהם רשומה חלקה תלת־ממדית מתפשטת בהתאם להוראות סעיף 11, למעט בתחום הבעלות של החלקה התלת־ממדית כאמור בסעיף 14ב."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14ד",
+ "section": "14ד",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "בעלות נפרדת בחלקה תלת־ממדית",
+ "content": "בלי לגרוע מהוראת סעיף 13 סיפה, חלקה תלת־ממדית תהווה נושא נפרד לבעלות, לזכויות במקרקעין ולעסקאות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14ה",
+ "section": "14ה",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "תנאים לרישום חלקה תלת־ממדית",
+ "content": "בלי לגרוע מהוראות סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה, לא תירשם בפנקסי המקרקעין חלוקת קרקע הכוללת חלקה תלת־ממדית, ולא יינתן פסק דין לחלוקת קרקע כאמור בין בעליה המשותפים, אלא על פי אחד מאלה:\n(1) תכנית שאושרה לפי הוראות סימן ז׳ לפרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה;\n(2) תשריט שאושר לפי הוראות פרק ד׳ לחוק התכנון והבנייה;\n(3) הפקעה או רכישה שנעשתה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, או לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943; שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר ההליכים שיש לנקוט, בטרם רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקת קרקע לפי פסקה זו, אם הקרקע הופקעה או נרכשה לפני יום תחילתו של חוק המקרקעין (תיקון מס׳ 33), התשע״ט–2018."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14ו",
+ "section": "14ו",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "רישום או ניהול בית משותף בחלקה תלת־ממדית",
+ "content": "אין ברישום חלקה תלת־ממדית כדי לגרוע מהאפשרות לנהל או לרשום באותה חלקה בית משותף בהתאם להוראות לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14ז",
+ "section": "14ז",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "מקרים שבהם לא תירשם חלקה תלת־ממדית",
+ "content": "(א) דירה בבית משותף או חלק אחר בבית המשותף המיועד לשמש את בעלי הדירות או מרביתם לא יירשמו כחלקה תלת־ממדית; לעניין סעיף זה, ”בית משותף“ – לרבות בית שחלות עליו הוראות פרק ו׳1.\n(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים שבהם לא תירשם חלקה תלת־ממדית.\n פורסמו תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14ח",
+ "section": "14ח",
+ "chapter": "סימן א׳1: בעלות בחלקה תלת־ממדית",
+ "title": "תחולת דיני מקרקעין על חלקה תלת־ממדית",
+ "content": "כל הוראה בחוק זה וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על חלקה תלת־ממדית, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec15",
+ "section": "15",
+ "chapter": "סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה",
+ "title": "החזקה",
+ "content": "בסימן זה, ”מחזיק“ – בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec16",
+ "section": "16",
+ "chapter": "סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה",
+ "title": "תביעה למסירת מקרקעין",
+ "content": "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec17",
+ "section": "17",
+ "chapter": "סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה",
+ "title": "תביעה למניעת הפרעה",
+ "content": "המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec18",
+ "section": "18",
+ "chapter": "סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה",
+ "title": "שימוש בכוח נגד הסגת גבול",
+ "content": "(א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.\n(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec19",
+ "section": "19",
+ "chapter": "סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה",
+ "title": "החזרת גזלה",
+ "content": "מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף 18(ב) חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לדון בזכויות שני הצדדים בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec20",
+ "section": "20",
+ "chapter": "סימן ב׳: הגנת הבעלות וההחזקה",
+ "title": "שמירת תרופות",
+ "content": "אין בהוראות סעיפים 16 עד 19 כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מכל תרופה אחרת או סעד אחר על פי דין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec21",
+ "section": "21",
+ "chapter": "פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת",
+ "title": "ברירת בעל המקרקעין",
+ "content": "(א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן – המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.\n(ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.\n(ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.\n(ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec22",
+ "section": "22",
+ "chapter": "פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת",
+ "title": "ביצוע הברירה",
+ "content": "לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות בסעיף 21(א) תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים בידו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec23",
+ "section": "23",
+ "chapter": "פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת",
+ "title": "זכות המקים לרכישת המקרקעין",
+ "content": "(א) הוקמו המחוברים במקרקעין לא־מוסדרים, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שוויים בלי המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה:\n המקים סבר בתום לב בשעת הקמת המחוברים כי הוא בעל המקרקעין;\n הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה, בשעת הקמתם, על שוויים של המקרקעין בלי המחוברים באותה שעה;\n רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה עלולה לגרום לבעל המקרקעין נזק חמור שאין בתשלום שוויים כדי לפצותו עליו.\n(ב) ההוצאות הקשורות ברכישת המקרקעין לפי סעיף זה – לרבות כל מס, אגרה ותשלום חובה אחר המשתלמים אגב העברת מקרקעין, אך למעט תשלום המגיע בעד תקופה שלפני הקמת המחוברים – יחולו, על אף האמור בכל דין, על המקים.\n(ג) זכויות המקים לפי סעיף זה עדיפות על זכויות בעל המקרקעין לפי סעיף 21."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec24",
+ "section": "24",
+ "chapter": "פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת",
+ "title": "תשלום בעד שימוש",
+ "content": "בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין, לחייב את המקים לשלם לבעל המקרקעין שכר ראוי בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec25",
+ "section": "25",
+ "chapter": "פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת",
+ "title": "תנאי התשלום",
+ "content": "בית המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שווי המחוברים בשיעורים ובתנאים שיקבע בית המשפט, לרבות ריבית והבטחת התשלום; והוא הדין בסכומים המגיעים לבעל המקרקעין לפי סעיפים 23 או 24."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec26",
+ "section": "26",
+ "chapter": "פרק ד׳: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת",
+ "title": "קיזוז",
+ "content": "חובות שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי פרק זה ניתנים לקיזוז."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec27",
+ "section": "27",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "בעלות משותפת במקרקעין",
+ "content": "מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסויים בהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec28",
+ "section": "28",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "שיעור חלקו של שותף",
+ "content": "חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה שהם שווים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec29",
+ "section": "29",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "הסכם שיתוף",
+ "content": "(א) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן – הסכם שיתוף) ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר.\n(ב) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות סעיפים 30 עד 36."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec30",
+ "section": "30",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "ניהול ושימוש",
+ "content": "(א) בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם.\n(ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף קטן (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות הענין.\n(ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec31",
+ "section": "31",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "זכותו של שותף יחיד",
+ "content": "(א) באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים –\n להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר;\n לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם;\n לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם.\n(ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לשותפים האחרים ככל האפשר בהקדם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec32",
+ "section": "32",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "נשיאת הוצאות",
+ "content": "(א) כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין המשותפים בהוצאות הדרושות להחזקתם התקינה ולניהולם.\n(ב) שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם במקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec33",
+ "section": "33",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "תשלום בעד שימוש",
+ "content": "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec34",
+ "section": "34",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "זכות השותף לעשות בחלקו",
+ "content": "(א) כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים.\n(ב) תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec35",
+ "section": "35",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "הזכות לפירות",
+ "content": "כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי חלקו במקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec36",
+ "section": "36",
+ "chapter": "סימן א׳: יחסי השיתוף",
+ "title": "קיזוז",
+ "content": "חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים לקיזוז."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec37",
+ "section": "37",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "הזכות לתבוע פירוק השיתוף",
+ "content": "(א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.\n(ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec38",
+ "section": "38",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט",
+ "content": "(א) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים; נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון והבנייה, וכל חיקוק אחר בנדון.\n(ב) באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים 39 עד 43."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec39",
+ "section": "39",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "פירוק דרך חלוקה",
+ "content": "(א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.\n(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.\n(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec40",
+ "section": "40",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "פירוק דרך מכירה",
+ "content": "(א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.\n(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec40א",
+ "section": "40א",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "דירת מגורים של בני זוג",
+ "content": "(א) החליט בית המשפט לפי סעיף 40 על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.\n(ב) הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec41",
+ "section": "41",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "פירוק במקרים מיוחדים",
+ "content": "(א) היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי אחד השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין לפי זה.\n(ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה.\n(ג) היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור בסעיף 40."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec42",
+ "section": "42",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "פירוק דרך הפיכה לבית משותף",
+ "content": "(א) היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם.\n(ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec43",
+ "section": "43",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "משאלות השותפים",
+ "content": "בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת השותפים לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם של שותפים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec44",
+ "section": "44",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "ניהול ושימוש עד לפירוק",
+ "content": "בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec45",
+ "section": "45",
+ "chapter": "סימן ב׳: פירוק השיתוף",
+ "title": "שיתוף בזכויות אחרות",
+ "content": "הוראות הסימן הקודם והסימן הזה, ככל שהן נוגעות לענין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכויות אחרות במקרקעין כשהן של כמה בני אדם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec46",
+ "section": "46",
+ "chapter": "סימן ג׳: בניה ונטיעה במקרקעין משותפים",
+ "title": "פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין",
+ "content": "הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים (להלן – שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים, על אף כל מגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף בהתאם להוראות סימן ב׳; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו הוראות פרק ד׳, בשינויים המחוייבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec47",
+ "section": "47",
+ "chapter": "סימן ג׳: בניה ונטיעה במקרקעין משותפים",
+ "title": "פירוק השיתוף דרך חלוקה",
+ "content": "בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את המחוברים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48",
+ "section": "48",
+ "chapter": "סימן ג׳: בניה ונטיעה במקרקעין משותפים",
+ "title": "פירוק השיתוף דרך מכירה",
+ "content": "היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין והמחיר שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת השקעתו במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני המחירים; היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים האחרים את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec49",
+ "section": "49",
+ "chapter": "סימן ד׳: מחוברים שבמיצר",
+ "title": "בעלות ושימוש",
+ "content": "(א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן – מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.\n(ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה – בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec50",
+ "section": "50",
+ "chapter": "סימן ד׳: מחוברים שבמיצר",
+ "title": "פירות שנשרו לתחום אחר",
+ "content": "עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר ושב ליטול אותם לעצמו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec51",
+ "section": "51",
+ "chapter": "סימן ד׳: מחוברים שבמיצר",
+ "title": "צמחים הגדלים סמוך למיצר",
+ "content": "עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec52",
+ "section": "52",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה, וכן בסימן ד׳ לפרק ט׳ –\n ”בית“ – מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה;\n ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;\n ”בית משותף“ – בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים;\n ”בעל דירה“ – לגבי דירה שהוחכרה לדורות – החוכר לדורות או חוכר המשנה לדורות, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין פרק זה לא יראו אותם כבעלי דירה;\n ”רכוש משותף“ – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec53",
+ "section": "53",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "תחולת דיני מקרקעין",
+ "content": "כל הוראה בחוק זה, וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על דירות בבית משותף, בשינויים המחוייבים; ומקום שמדובר ברישום בפנקסי המקרקעין, רואים אותו כאילו מדובר ברישום בפנקס הבתים המשותפים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec54",
+ "section": "54",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "בעלות נפרדת בדירות",
+ "content": "על אף האמור בסעיף 13 תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec55",
+ "section": "55",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות",
+ "content": "(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.\n(ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.\n(ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו בסימן ג׳ לפרק זה (להלן – התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעלית, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec56",
+ "section": "56",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "אי־תחולת פרק ה׳",
+ "content": "(א) הוראות פרק ה׳ לא יחולו על הרכוש המשותף.\n(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות משותפת בדירה או פירוק השיתוף בדירה כזאת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec57",
+ "section": "57",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "החלק ברכוש משותף",
+ "content": "(א) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה יהיה לפי יחס שטח רצפתה אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר; בחישוב שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום חלקי המאה.\n(ב) בחישוב שטח הרצפה לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון שטחם של גזוזטראות ושל קירות חיצוניים, אלא אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת.\n(ג) הוצמד חלק מסויים של הרכוש המשותף לדירה פלונית, יובא שטחו בחשבון לענין סעיף קטן (א) בשיעור שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת – בשיעור שקבע המפקח לפי הנסיבות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec58",
+ "section": "58",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "נשיאת הוצאות",
+ "content": "(א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר; לענין זה, ”החזקה תקינה“ – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.\n(ב) (בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59",
+ "section": "59",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים",
+ "content": "(א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן – בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.\n(ב) באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) אם נוכח שנסיבות הענין מצדיקות לעשות כן; הורה המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול עליהם סעיף קטן (א).\n(ג) אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59א",
+ "section": "59א",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "התקנת דוד שמש",
+ "content": "(א) בעל דירה רשאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, דוד לחימום מים על ידי השמש (להלן – דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה את המיתקנים הקשורים לכך והצינורות להולכת המים לדירתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:\n ההתקנה נעשית בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה;\n ביום ההתקנה לא שימש המקום שעליו יותקן דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;\n התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבית.\n(ב) בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את התקנת דוד השמש.\n(ג) תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה תשמש ראיה לענין היותו של גג הבית מספיק או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית; בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש מספיק גג הבית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ב",
+ "section": "59ב",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "הינתקות ממערכת חימום מרכזית",
+ "content": "(א) בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן – המערכת המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראת סעיף 2 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק.\n(ב) שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מהי הינתקות לענין סעיף זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים היא תבוצע.\n פורסמו תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף), התשנ״א–1991.\n(ג) הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה, ולא תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקתה התקינה.\n(ד) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בענין תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג) שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן בענין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות.\n פורסמו תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשנ״א–1991."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ג",
+ "section": "59ג",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "התאמות לאדם עם מוגבלות",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;\nסוג=הגדרה ”מרפא בעיסוק“, ”פיזיותרפיסט“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008;\nסוג=הגדרה ”הנציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;\nסוג=הגדרה ”רופא“ – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976.\n(ב) בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט בחלקים א׳ עד ג׳ לתוספת השניה (להלן – התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:\n היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון והבנייה – בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר;\n רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו במסמך הערוך לפי הטופס שבחלק ד׳ לתוספת השניה, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה;\n ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית;\n ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה;\n בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.\n(ג)|(1) ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק א׳ שבתוספת השניה אינו טעון הסכמת בעלי הדירות האחרים בבית המשותף.\n ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק ב׳ שבתוספת השניה טעון הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף.\n ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק ג׳ שבתוספת השניה טעון הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות בבית המשותף.\n(ד) מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי סבירים לביצוע התאמה או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לענין סעיף קטן (ג)(2) ו־(3).\n(ה) נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך 30 ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב)(5); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את ביצוע ההתאמה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה.\n(ו) בעל דירה שביצע התאמה יישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה; ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות האמורות.\n(ז) אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל לא יאוחר מ־90 ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור.\n(ח) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת.\n(ט) הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב)(2), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל דירה, שהוא או שאדם השוכר ממנו את הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות ברכוש המשותף לפי הוראות פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, ככל שהדבר נדרש לצורך הגעה למקום הציבורי או לשירות הציבורי, לפי הענין, וכדי לאפשר שימוש והנאה סבירים, בנסיבות הענין, מהמקום הציבורי או מהשירות הציבורי; סעיף זה לא יחול על מקום ציבורי או שירות ציבורי אם קיים מקום ציבורי או שירות ציבורי חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל או מוחזק בידי בעל הדירה או השוכר, הכל לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ד",
+ "section": "59ד",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ה",
+ "section": "59ה",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "מיתקני גז",
+ "content": "(א) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית בבית משותף שנועדו לשמש דירה מסויימת בלבד, יהוו חלק מאותה דירה, בין אם הם נמצאים בתוך הדירה ובין אם הם נמצאים מחוץ לדירה.\n(ב) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות או חלקם, למעט מכל מיטלטל או נייח, מונה או וסת, יהוו חלק מהרכוש המשותף.\n(ג) הוראה, בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה לסעיפים קטנים (א) או (ב) – בטלה, זולת אם היא מיטיבה עם בעלי הדירות.\n(ד) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”מכל מיטלטל“ ו”מכל נייח“ – כהגדרתם בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989;\nסוג=הגדרה ”מערכת גז מרכזית“ – מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ו",
+ "section": "59ו",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "התקנת מעלית",
+ "content": "(א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה:\n ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבנייה;\n ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.\n(ב)|(1) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור.\n בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה.\n כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית.\n התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם התשלומים.\n(ג)|(1) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.\n אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית.\n(ד)|(1) ההוראות בפרק ו׳ סימן ד׳ יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.\n המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ז",
+ "section": "59ז",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "הפעלת מעלית כמעלית שבת",
+ "content": "(א) בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת.\n(א1) בבית משותף כאמור בסעיף קטן (א), שמותקנת בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן באחת המעליות, לפי העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת.\n(ב) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות.\n(ג1) לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), תופעל מעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור בסעיף קטן (א1) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם.\n(ד)|(1) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת.\n בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (א1), יישאו בהוצאות התקנתו.\n(ה) התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.\n(ו) לענין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59, יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף.\n(ז) הוראות פרק ו׳ סימן ד׳ יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים.\n(ח) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”מנגנון פיקוד שבת“ – כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001;\nסוג=הגדרה ”מעלית שבת“ – מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ח",
+ "section": "59ח",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "תאורה בשבת ובמועד",
+ "content": "(א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה – המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף;\n ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון;\n אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת.\n(ב) בבית מורכב, כהגדרתו בסעיף 59, תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1) לבעלי הדירות באותה כניסה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ח1",
+ "section": "59ח1",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "התקנת מנגנון שבת למשאבת מים",
+ "content": "(א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של משאבת מים בלא חילול שבת (בסעיף זה – המנגנון) ברכוש המשותף, והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:\n בעל הדירה מסר, לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף על כוונתו לבצע התקנה כאמור, ואם המנגנון יותקן במשאבת מים המשמשת רק חלק מבעלי הדירות – לאותם בעלי דירות; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף ותכלול פרטים בדבר סוג המנגנון ואופן ההתקנה;\n ניתנה התחייבות בכתב מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך, אם לא יהיה עוד צורך במנגנון;\n אין בהתקנת המנגנון או בהפעלתו משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת;\n התקנת המנגנון נעשית לפי הוראות חוק החשמל, התשי״ד–1954;\n מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית ובעל ניסיון בהתקנת מיתקנים של מערכות מים אישר כי אין בהתקנת המנגנון או בהפעלתו כדי לפגוע במערכות הבניין ובאספקת המים; לעניין זה, ”מהנדס רשום“ – כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958.\n(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין חלקו של בעל הדירה שהתקין מנגנון בתשלום הוצאות ההחזקה וההפעלה השוטפת של משאבת המים שבה הותקן המנגנון, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלו שנגרם לבעלי הדירות האחרים כתוצאה מהפעלת המנגנון.\n(ג) בסעיף זה, ”משאבת מים“ – למעט משאבת מים המשמשת לצורכי כיבוי אש בלבד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59ט",
+ "section": "59ט",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "התקנת מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה המשמש את כל בעלי הדירות",
+ "content": "(א) בסעיף זה ובסעיף 59י –\nסוג=הגדרה ”מיתקן אגירה“ – מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;\nסוג=הגדרה ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית.\n(ב) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנה של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה (בסעיף זה – המיתקן) על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, כולו או חלקו, ולהתקין בדרך סבירה את ההתקנים והתשתיות הקשורים להתקנה כאמור, וכן רשאים הם לקבל החלטות על עסקאות במיתקן ובהכנסות הנובעות ממנו על אף האמור בסעיף 55, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n התקנת המיתקן וההתקנים והתשתיות הקשורים להתקנתו (בסעיף זה – ההתקנה) תיעשה לפי הוראות חוק התכנון והבנייה וחוק החשמל, התשי״ד–1954;\n ההתקנה וההפעלה של המיתקן ייעשו בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006;\n ההתקנה תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית;\n אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין על גג הבית המשותף;\n הוצגו בפני בעלי הדירות באסיפה הכללית כל אלה: ההוצאות שיישאו בהן בעלי הדירות בשל התקנת המיתקן, ההוצאות הצפויות להפעלת המיתקן ותחזוקתו, ההכנסות הצפויות מהפעלת המיתקן, תקופת החזר ההשקעה של בעלי הדירות, הגורם שיבצע את התקנת המיתקן, אופן תחזוקת המיתקן והפעלתו, מיקומו, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו.\n(ג)|(1) בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) יישאו בהוצאות התקנתו, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם יישאו בהוצאות כאמור.\n הוצאות ההתקנה שבהן יישאו בעלי הדירות לפי פסקה (1) יהיו בהתאם לחלקם היחסי של בעלי הדירות שהחליטו על התקנת המיתקן ברכוש המשותף, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות כאמור על חלוקת ההוצאות בדרך אחרת.\n כל בעלי הדירות בבית המשותף יישאו בהוצאות ההפעלה והתחזוקה של המיתקן.\n הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), יראו במיתקן ובהכנסות שיתקבלו מהפעלתו חלק מהרכוש המשותף בבית המשותף, אולם ההכנסות מהפעלתו ישמשו, לפני כל שימוש אחר, לכיסוי הוצאות התחזוקה וההפעלה של המיתקן, ויתרת ההכנסות תשמש, לפני כל שימוש אחר, להחזר הוצאות ההתקנה לבעלי הדירות שנשאו בהן, לפי שיעור השתתפותם בהוצאות האלה; לאחר החזר הוצאות ההתקנה תשמש יתרת ההכנסות את כל בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי של בעלי הדירות בבית המשותף; לעניין זה, ”החזר הוצאות ההתקנה“ – לרבות החזר ההוצאות שבהן היו נושאים בעלי הדירות שלא החליטו על התקנת המיתקן אילו היו נמנים עם בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה, נוסף על החזר הוצאות ההתקנה שבהן נשאו בפועל בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה.\n(ד) בעל דירה המתנגד להחלטה שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו רשאי לפנות למפקח בתביעה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ג(ב) עד (ה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף קטן (ד), המילים ”או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור“ והסיפה החל במילים ”בין בדרך של תשלומי איזון“ – לא ייקראו.\n(ה)|(1) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ובעל דירה טוען כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאי הוא לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן.\n מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; המפקח ייתן הוראות לעניין הנשיאה בעלויות הסרת המיתקן.\n(ו) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.\n(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת המיתקן.\n(ח) שר המשפטים, באישור ועדה הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין השינויים הנדרשים בהוראות סעיף זה אם הבית המשותף נמצא בשטח מגרש שחלה עליו תוכנית נושאית כהגדרתה בסעיף 62א(ח)(1) לחוק התכנון והבנייה, המאפשרת הרחבת דירות קיימות בדרך של בנייה על גג הבית המשותף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59י",
+ "section": "59י",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "התקנת מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה המשמש בעל דירה מסוים",
+ "content": "(א) בעל דירה רשאי להתקין, במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה, וכן להתקין בדרך סבירה את המיתקנים והתשתיות הקשורים להתקנה כאמור, והכול בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה משטח הגג מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (3) או קיימים מיתקנים שהותקנו כדין על גג הבית, למעט דודי שמש, מיתקנים פוטו־וולטאיים או מיתקני אגירה, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;\n היה מותקן על גג הבית המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);\n התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 59ט(ב);\n ביום ההתקנה לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;\n בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ־45 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף לגבי כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף; ההודעה תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו.\n(ב) כמה בעלי דירות יחד רשאים לפעול כאמור בסעיף קטן (א) אם מתקיימים התנאים האמורים באותו סעיף קטן, בשינויים המחויבים.\n(ג) בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (א), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן לפי סעיף קטן (א) ובהכנסה שתתקבל מהפעלתו חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.\n(ד) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, לרבות בשל סיכון בטיחותי, יחולו לעניין זה הוראות סעיף 59ט(ה) בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים ”המפקח ייתן הוראות“ יקראו ”בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת“.\n(ה) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (א), והתקבלה החלטה לפי חוק זה שעניינה הרחבת דירה כאמור בסעיף 71ב על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.\n(ו) הוראות סעיפים 59ט(ו) ו־(ז) יחולו לעניין מיתקן כאמור בסעיף זה, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec60",
+ "section": "60",
+ "chapter": "סימן ב׳: דירות ורכוש משותף",
+ "title": "בית משותף שנהרס",
+ "content": "(א) נהרס בית משותף, כולו או מקצתו, מכל סיבה שהיא, ובעלי הדירות ששלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (להלן – המשקמים) החליטו להקים את הבית מחדש או לתקנו, ישא כל בעל דירה בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו, ובעלי כל הדירות ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתו.\n(ב) סירב בעל דירה להשתתף בהקמת הרכוש המשותף או תיקונו, רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים ולאחר שנוכח שאין אפשרות מעשית להקים את הבית המשותף לגבי יתר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה להעביר, תוך המועד שקבע ושלא יפחת מששה חדשים, את זכותו בדירה לאדם אחר שיקבע בעל הדירה, ושיבוא במקומו בכל הנוגע לחובת ההקמה או התיקון.\n(ג) לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים, לצוות על העברת הזכות למי שהציעו המשקמים, ובאין הצעה מצידם – למי שקבע המפקח, ועל רישומה על שמו של אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או יופקד בידי המפקח, שוויה של הזכות.\n(ד) נתגלעו חילוקי דעות לגבי שווי הזכות, ייקבע השווי על ידי המפקח, לפי בקשת המשקמים או בעל הדירה.\n(ה) כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה, דינה כדין תביעה לפני המפקח לפי סימן ד׳."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec61",
+ "section": "61",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "תקנון",
+ "content": "בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec62",
+ "section": "62",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "תקנון מוסכם",
+ "content": "(א) בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.\n(א1) הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 145.\n(ב) לענין סעיף קטן (א), ”בעל דירה“ – לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות.\n(ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec63",
+ "section": "63",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "תקנון שנערך על ידי יחיד",
+ "content": "תקנון ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף על כל דירותיו הוא בבעלותו של אדם אחד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec64",
+ "section": "64",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "התקנון המצוי",
+ "content": "מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף 62, ובמידה שאין בתקנון שנרשם הוראה בנדון, יראו את התקנון המצוי שבתוספת כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec65",
+ "section": "65",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "נציגות הבית המשותף",
+ "content": "לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec66",
+ "section": "66",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "הנציגות הראשונה",
+ "content": "(א) עם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה המפקח שנתן את צו הרישום נציגות זמנית לאותו בית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת בעלי הדירות שביקשו את הרישום; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית המשותף או – אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן – שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע לה שכר שישולם לה על ידי בעלי הדירות.\n(ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec67",
+ "section": "67",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "הנוהל באין נציגות",
+ "content": "(א) לא נכונה בבית משותף נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות סעיף 66 יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי הנציגות, על קביעת שכרה ועל מעמדה.\n(ב) קבע תקנונו של הבית המשותף בחירת הנציגות באסיפה כללית, לא ישתמש המפקח בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שכינס את בעלי הדירות לאסיפה כללית לבחירת הנציגות והנציגות לא נבחרה באסיפה, או שנוכח כי בנסיבות המקרה כינוס האסיפה לא יהיה מעשי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec68",
+ "section": "68",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "השכר לנציגות",
+ "content": "השכר שנקבע על ידי המפקח לנציגות שנתמנתה כאמור בסעיף 66 או בסעיף 67, דינו כדין הוצאה שבעלי הדירות חייבים להשתתף בה כאמור בסעיף 58."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec69",
+ "section": "69",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "הנציגות – מורשה של בעלי הדירות",
+ "content": "הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70",
+ "section": "70",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "אסיפה כללית",
+ "content": "קבע תקנונו של בית משותף הוראות בדבר קיום אסיפה כללית של בעלי הדירות והאסיפה לא נתכנסה במועדה בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח לכנסה ולקבוע את סדר יומה, והוראות התקנון בדבר אסיפה כללית יחולו כאילו כונסה בהתאם להוראותיו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec71",
+ "section": "71",
+ "chapter": "סימן ג׳: ניהול הבית המשותף",
+ "title": "החלטות בעלי הדירות",
+ "content": "(א) החלטה של בעלי הדירות שנתקבלה בהתאם לתקנון ונרשמה בספר ההחלטות תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת קבלת ההחלטה ובין שהיה לבעל דירה אחרי קבלתה; ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון בכל עת סבירה לכל בעל דירה.\n(ב)|(1) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור (בחוק זה – מתחזק).\n החלטה לענין התקשרות עם מתחזק מסוים או לענין החלפתו תתקבל בידי בעלי הדירות שיותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.\n(ג) דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות חייבים להשתתף בה, כאמור בסעיף 58(א).\n(ד) על המתחזק יחולו, לענין ניהול החשבונות ואישורם והמצאת מידע לבעלי הדירות, החובות המוטלות על גזבר בסעיף 16 לתקנון המצוי שבתוספת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec71א",
+ "section": "71א",
+ "chapter": "סימן ג׳1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בסימן זה:\n ”חוק התכנון והבנייה“ – (נמחקה);\n ”זכויות בניה“ – זכויות לבניה בבית משותף לפי תכנית בת תוקף כמשמעותה בפרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה;\n ”הרחבה“ – הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף שניתן לקבל לגביה היתר בניה לפי תכנית בת תוקף;\n ”מרחב מוגן“ – מקלט כהגדרתו בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי החוק האמור;\n ”מרחב מוגן דירתי“ – מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה והמיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד;\n ”מרחב מוגן קומתי“ – מרחב מוגן המיועד לשרת כמה דירות ואשר הכניסה אליו היא מרכוש משותף בקומה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec71ב",
+ "section": "71ב",
+ "chapter": "סימן ג׳1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה",
+ "title": "שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה",
+ "content": "(א)|(1) על אף הוראות סעיף 62(א) סיפה, או סעיף 12(ב) לתקנון המצוי שבתוספת, רשאים מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסויימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בניה שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת זכויות הבניה הנדרשות לצורך זה ואולם, היה נושא ההחלטה כאמור הרחבת דירה פלונית אחת או יותר לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, רשאים להחליט על כך מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות.\n לעניין הרחבת דירה לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי כאמור בפסקה (1), יראו אגף או מבנה בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59, כבית משותף, ובלבד שהרחבת הדירה כאמור אינה מחייבת ביצוע פעולת בנייה באגף או במבנה אחר בבית המורכב.\n אין בהוראות פסקה (2) כדי לפגוע בזכויותיו של בעל דירה באגף או במבנה אחר בבית המורכב, לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ז) וסעיף 71ג.\n(א1) בבית משותף שלא ניתן לבנות בו מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, יחולו הוראות סימן זה, העוסקות בהרחבת בנייה לשם הקמת מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, גם על בנייה של שיפורי מיגון בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.\n(ב) לא תתקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה לפי סימן זה.\n(ג) בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת באותו בנין.\n(ד) נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף.\n(ה) לא הגיעו בעלי הדירות להסכמה באשר לגובה תשלומי האיזון, יקבעו התשלומים על ידי שמאי מקרקעין, שימונה בהסכמה.\n(ו) הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף, לפני החלטת ההרחבה.\n(ז) לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע מבעל דירה את האפשרות לבנות סוכה, אם נהג לעשות כן לפני ההחלטה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec71ג",
+ "section": "71ג",
+ "chapter": "סימן ג׳1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה",
+ "title": "הגשת תביעה למפקח",
+ "content": "(א) בעל דירה המתנגד להחלטה שנתקבלה כאמור בסעיף 71ב(א), וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, בעל דירה המבקש מינוי שמאי מקרקעין בהעדר הסכמה, או בעל דירה החולק על קביעת השמאי רשאי לפנות למפקח בתביעה.\n(ב) התביעה תוגש תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, ואם בעל הדירה לא היה נוכח בעת קבלת ההחלטה, תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה; המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה מטעמים מיוחדים שיירשמו.\n(ג) הוראות סימן ד׳ לפרק זה יחולו על הדיון בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.\n(ד) ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה, פגיעה מהותית, או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור, רשאי הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה או להתנותה בתנאים, הכל כפי שימצא לנכון, בין בדרך של תשלומי איזון ובין בדרך אחרת, וכן רשאי הוא ליתן הוראות לענין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין.\n(ה) אין בפניה למפקח, כשלעצמה, כדי להוות עילה לעיכוב ביצוע ההרחבה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec71ד",
+ "section": "71ד",
+ "chapter": "סימן ג׳1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה",
+ "title": "תחולה",
+ "content": "(א) בעלי הדירות בבית משותף רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות סימן זה לא יחולו עליהם, למעט הוראות העוסקות בבנייה של מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, או בבנייה של שיפורי מיגון בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.\n(ב) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר הרחבת דירה או זכויות בניה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec72",
+ "section": "72",
+ "chapter": "סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות",
+ "title": "סמכות להכריע בסכסוכים",
+ "content": "(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59, או 59א עד 59ג ו־59ה עד 59י, לפי סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008 או לפי סעיף 6נט עד 6סא, 21ב, 21ד ו־27ג לחוק הבזק, התשמ״ב–1982, יכריע בו המפקח.\n(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח.\n(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות – גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.\n(ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec73",
+ "section": "73",
+ "chapter": "סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות",
+ "title": "הזכות לתבוע בסכסוך",
+ "content": "ואלה זכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח:\n(1) כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר בסעיף 72;\n(2) נציגות הבית המשותף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec74",
+ "section": "74",
+ "chapter": "סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות",
+ "title": "סמכויות המפקח",
+ "content": "למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec75",
+ "section": "75",
+ "chapter": "סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות",
+ "title": "דיון בסכסוך",
+ "content": "(א) מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית צדק; החליט לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.\n(ב) התחיל מפקח לדון בסכסוך ונבצר ממנו לסיים את הדיון בו, ימשיך מפקח אחר בדיון מהשלב אליו הגיע קודמו, אולם רשאי הוא להרשות הבאת הראיות שנית, כולן או מקצתן.\n(ג) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76",
+ "section": "76",
+ "chapter": "סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות",
+ "title": "אכיפתם של החלטות וצווים",
+ "content": "החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77",
+ "section": "77",
+ "chapter": "סימן ד׳: יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות",
+ "title": "ערעור",
+ "content": "(א) כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף.\n(ב) הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על כך המפקח או בית המשפט שלפניו הוגש הערעור.\n(ג) בערעור על החלטת המפקח לפי סעיף 72(ב) ידון בית המשפט המחוזי בשלושה שופטים.\n(ד) פסק־הדין של בית המשפט בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77א",
+ "section": "77א",
+ "chapter": "פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה –\n ”בית“ – מבנה של קבע, שיש בו לפחות שתי דירות, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה, ואינו רשום כבית משותף;\n ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;\n ”בעל דירה“ – מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית או שהוא רשום או זכאי על פי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה לדורות; כל מחזיק בדירה בבית יראוהו לענין פרק זה כבעל דירה, כל עוד לא הוכיח שאינו כך;\n ”רכוש משותף“ – כל חלקי הבית חוץ מהדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מיקלטים וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77ב",
+ "section": "77ב",
+ "chapter": "פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים",
+ "title": "תחולת הוראות של פרק ו׳",
+ "content": "סעיפים 56, 57, 58, 59, 59א עד 59ג, 59ה עד 59י, 62(א), 65, 68 עד 70, 71, 71א עד 71ד ו־72 עד 77 וכן סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991, והתוספת לאותו חוק יחולו על בית לפי פרק זה, בשינויים המחוייבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77ג",
+ "section": "77ג",
+ "chapter": "פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים",
+ "title": "תקנון",
+ "content": "בית יתנהל לפי התקנון המצוי שבתוספת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77ד",
+ "section": "77ד",
+ "chapter": "פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים",
+ "title": "הנציגות הראשונה",
+ "content": "(א) המפקח רשאי למנות לבית נציגות זמנית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית, או – אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן – שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע שכר שישלמו לה בעלי הדירות.\n(ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77ה",
+ "section": "77ה",
+ "chapter": "פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים",
+ "title": "הנוהל באין נציגות",
+ "content": "לא נכונה בבית נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות סעיף 77ד יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי הנציגות, קביעת שכרה ומעמדה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77ו",
+ "section": "77ו",
+ "chapter": "פרק ו׳1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים",
+ "title": "דין בית שנרשם",
+ "content": "בית שנרשם בפנקס הבתים המשותפים לאחר שהתנהל לפי פרק זה יחולו עליו הוראות אלה:\n(1) זכות או חובה שהיתה לנציגות הבית ערב הרישום תהיה לנציגות הבית המשותף שנכונה לאחר רישומו;\n(2) הליך משפטי עקב סכסוך כאמור בסעיף 72 שהוחל בו ערב הרישום, ימשיכו בו ויראוהו, בשינויים המחוייבים, כאילו הוגש לפי סימן ד׳ לפרק ו׳."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec78",
+ "section": "78",
+ "chapter": "סימן א׳: שכירות",
+ "title": "שכירות של חלק מסויים של מקרקעין",
+ "content": "על אף האמור בסעיף 13 ניתן להשכיר חלק מסויים של מקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec79",
+ "section": "79",
+ "chapter": "סימן א׳: שכירות",
+ "title": "דינה של שכירות קצרה",
+ "content": "(א) על אף האמור בסעיפים 7 ו־8, שכירות לתקופה שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות לעשות עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב.\n(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, ולא על שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה כעבור חמש שנים מגמירת חוזה השכירות.\n(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של שכירות שאינה טעונה רישום, אם ביקשו זאת הצדדים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec80",
+ "section": "80",
+ "chapter": "סימן א׳: שכירות",
+ "title": "שכירות קצרה נוגדת",
+ "content": "הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה, אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום לב – זכותו עדיפה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec81",
+ "section": "81",
+ "chapter": "סימן א׳: שכירות",
+ "title": "שיעבוד שכירות במשכנתה או בזיקת הנאה",
+ "content": "(א) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות, לשעבדה במשכנתה בלי הסכמת המשכיר והוראות סימן ב׳ יחולו, בשינויים המחוייבים.\n(ב) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות, לשעבדה בזיקת הנאה בלי הסכמת המשכיר והוראות סימן ג׳ יחולו, בשינויים המחוייבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec82",
+ "section": "82",
+ "chapter": "סימן א׳: שכירות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec83",
+ "section": "83",
+ "chapter": "סימן א׳: שכירות",
+ "title": "השאלה",
+ "content": "הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות, שהוקנתה שלא בתמורה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec84",
+ "section": "84",
+ "chapter": "סימן א׳: שכירות",
+ "title": "דיני השכירות וחוקי הגנת הדייר",
+ "content": "(א) בכפוף להוראות פרק זה יחולו על שכירות מקרקעין דיני השכירות הכלליים.\n(ב) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות החוקים שעניינם הגנת הדייר, לרבות חוק דמי מפתח, תשי״ח–1958."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec85",
+ "section": "85",
+ "chapter": "סימן ב׳: משכנתה",
+ "title": "זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים",
+ "content": "(א) משכנתה אינה פוגעת בזכותו של בעל המקרקעין להחזיק בהם, להשתמש בהם ולעשות בהם כל עסקה, והכל בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה.\n(ב) עסקה שבעל המקרקעין עשה בהם לאחר שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה לממש אותה, ואין לעסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את המקרקעין בהוצאה לפועל של המשכנתה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec86",
+ "section": "86",
+ "chapter": "סימן ב׳: משכנתה",
+ "title": "דרגה שנתפנתה",
+ "content": "מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה אחת מהן, רשאי בעל המקרקעין להביא במקומה משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת בתנאי המשכנתה שלאחריה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec87",
+ "section": "87",
+ "chapter": "סימן ב׳: משכנתה",
+ "title": "העברת המשכנתה",
+ "content": "(א) בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה רשאי בעל המשכנתה להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם אחר, יחד עם החוב המובטח על ידיה, כולו או מקצתו, ללא הסכמת בעל המקרקעין.\n(ב) הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על ההעברה, מופטר הוא על ידי תשלום החוב לבעל המשכנתה הקודם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec88",
+ "section": "88",
+ "chapter": "סימן ב׳: משכנתה",
+ "title": "פדיון המשכנתה לפני המועד לקיום החוב",
+ "content": "אין בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות לפדות את המקרקעין הממושכנים לפני המועד לקיום החוב בהתאם להוראות סעיף 13(ב) לחוק המשכון, תשכ״ז–1967; האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני תחילת חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec89",
+ "section": "89",
+ "chapter": "סימן ב׳: משכנתה",
+ "title": "הפקדת הפרעון בלשכה",
+ "content": "רצה בעל המקרקעין לפרוע מה שמגיע ממנו על פי המשכנתה אלא שבעל המשכנתה לא קיבלהו, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה במידה שנפדתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec90",
+ "section": "90",
+ "chapter": "סימן ב׳: משכנתה",
+ "title": "מימוש המשכנתה",
+ "content": "מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ״ז–1967."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec91",
+ "section": "91",
+ "chapter": "סימן ב׳: משכנתה",
+ "title": "תחולת חוק המשכון",
+ "content": "בכפוף להוראות פרק זה יחולו על משכנתה הוראות חוק המשכון, תשכ״ז–1967; אולם אין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec92",
+ "section": "92",
+ "chapter": "סימן ג׳: זיקת הנאה",
+ "title": "הזכאים",
+ "content": "זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן – מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec93",
+ "section": "93",
+ "chapter": "סימן ג׳: זיקת הנאה",
+ "title": "צורות הזיקה",
+ "content": "(א) זיקת הנאה יכול שתקבע –\n כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה לטובתו זכאי לשימוש מסויים במקרקעין הכפופים;\n כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע פעולה מסויימת באותם מקרקעין.\n(ב) זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע כי בעל המקרקעין הכפופים חייב לבצע בהם פעולה מסויימת או שלא יהיה זכאי למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין הזכאים.\n(ג) על אף האמור בסעיף 13 יכול שתהא זיקת הנאה לגבי חלק מסויים במקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec94",
+ "section": "94",
+ "chapter": "סימן ג׳: זיקת הנאה",
+ "title": "זיקה מכוח שנים",
+ "content": "(א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה.\n(ב) הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec95",
+ "section": "95",
+ "chapter": "סימן ג׳: זיקת הנאה",
+ "title": "העברת הזיקה",
+ "content": "בזיקת הנאה לטובת אדם או סוג בני אדם אין בעלי הזיקה רשאים להעביר זכותם אלא בהסכמת בעל המקרקעין הכפופים, והוא באין הוראה אחרת בתנאי הזיקה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec96",
+ "section": "96",
+ "chapter": "סימן ג׳: זיקת הנאה",
+ "title": "תקופת הזיקה ותנאיה",
+ "content": "זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעוניין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec97",
+ "section": "97",
+ "chapter": "סימן ג׳: זיקת הנאה",
+ "title": "חלוקת המקרקעין",
+ "content": "חולקו המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת ההנאה לחלקה שהזיקה היתה לזכותה או לחובתה, לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec98",
+ "section": "98",
+ "chapter": "סימן ג׳: זיקת הנאה",
+ "title": "זיקה בין מקרקעי בעל אחד",
+ "content": "(א) בעל שתי חלקות מקרקעין רשאי לשעבד אחת מהן בזיקת הנאה לטובת השניה.\n(ב) נתמזגה הבעלות במקרקעין הזכאים ובמקרקעין הכפופים בידי אדם אחד, לא תתבטל זיקת ההנאה משום כך בלבד.\n(ג) אוחדו המקרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים לחלקה אחת, מתבטלת זיקת ההנאה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec99",
+ "section": "99",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "זכות קדימה על פי הסכם",
+ "content": "(א) בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסויים במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל זכות הקדימה.\n(ב) על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו הוראות הסעיפים 102–105, בכפוף למוסכם בתנאי הזכות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec100",
+ "section": "100",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "זכות קדימה בין יורשים",
+ "content": "(א) מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965, והם עברו בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה.\n(ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי חלקו של יורש אחר; מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec101",
+ "section": "101",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "זכות קדימה בין בני זוג",
+ "content": "מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן־זוגו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec102",
+ "section": "102",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "רכישה על־פי זכות קדימה",
+ "content": "(א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם.\n(ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה, או להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר העסקה.\n(ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש את המקרקעין.\n(ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם לרכוש, יעמוד חלקו לזכותם של השאר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec103",
+ "section": "103",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "העברת המקרקעין",
+ "content": "(א) סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין המוצעים לו במחיר הנדרש, יהיה המציע רשאי, תוך ששה חדשים מיום הסירוב, להעבירם כרצונו, ובלבד שלא יעבירם במחיר נמוך מהמחיר שצויין בהצעה.\n(ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת החדשים האמורה בסעיף קטן (א), בטלה זכות הקדימה, ואם נרשמה – תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה, לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל זכות הקדימה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec104",
+ "section": "104",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "אי־תחולה על מתנות",
+ "content": "החובה להציע מקרקעין לבעל זכות קדימה כאמור בפרק זה לא תחול על העברה ללא תמורה, אלא שזכות הקדימה לא תתבטל ותחול לגבי מי שרכש את המקרקעין ללא תמורה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec105",
+ "section": "105",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "אי־רישום העברות",
+ "content": "לא תירשם העברת מקרקעין שקיימת לגביהם זכות קדימה, אלא מאחר [צ״ל: לאחר] שנוכח הרשם כי נתמלאו הוראות פרק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec106",
+ "section": "106",
+ "chapter": "סימן ד׳: זכות קדימה",
+ "title": "זכות קדימה לגבי חכירה לדורות",
+ "content": "הוראות סימן זה בדבר העברת בעלות, יחולו, ככל שהן נוגעות לענין, גם על העברה של חכירה לדורות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec107",
+ "section": "107",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה –\n ”מקרקעי ציבור“ – מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, ומקרקעין של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על ידי חיקוק;\n ”מקרקעי יעוד“ – מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, והם –\n שפת הים, לרבות מקרקעין שבתחומי נמל;\n נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם;\n דרכים ומסילות ברזל, לרבות מקרקעין המשמשים תחנות של מסילות ברזל;\n נמלי תעופה;\n סוגים אחרים של מקרקעי ציבור שנקבעו בתקנות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כמקרקעי יעוד לענין פרק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec108",
+ "section": "108",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "מקרקעין תת־ימיים",
+ "content": "מקרקעין הנמצאים מתחת למימי החופין של ישראל ומקרקעין הנמצאים מתחת למימי האגמים שבישראל הם של המדינה ונמנים על מקרקעי הציבור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec109",
+ "section": "109",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "רישום של מקרקעי יעוד",
+ "content": "ברישום של מקרקעי יעוד יצויין היותם מקרקעי יעוד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec110",
+ "section": "110",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "הפיכת מקרקעי יעוד למקרקעי ציבור",
+ "content": "(א) מקרקעי יעוד לא יהפכו למקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד אלא אם אישרה הממשלה או השר שקבעה לכך שחדלו לשמש ליעודם; הודעה על האישור תפורסם ברשומות וציון המקרקעין כמקרקעי יעוד יימחק.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ייהפכו מקרקעי יעוד למקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד ויירשמו בהתאם לכך אם נועדו לשמש שלא למקרקעי יעוד באחת מתכניות אלה:\n תכנית שאושרה סופית לפי חוק התכנון והבנייה;\n תכנית שאושרה סופית לפי חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), תשכ״ד–1964."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec111",
+ "section": "111",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "איסור עסקאות במקרקעי יעוד",
+ "content": "במקרקעי יעוד לא יהיה תוקף לכל עסקה הטעונה רישום, לא יינתן צו אכיפה בשל התחייבות לעשות בהם עסקה כזאת, ולא תירשם הערה ביחס להתחייבות כזאת, אלא אם העסקה או ההתחייבות אושרו על ידי הממשלה או השר שקבעה לכך."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec112",
+ "section": "112",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "אי־תחולה",
+ "content": "במקרקעי ציבור לא יחול סעיף 23."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec113",
+ "section": "113",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "התיישנות",
+ "content": "(א) במקרקעי יעוד אין התישנות.\n(ב) במידה שלפי חוק זה חלה התיישנות במקרקעי ציבור שאינם מקרקעי יעוד, לא תתחיל תקופת ההתיישנות לפני היום שנרשמו על שם בעליהם.\n(ג) במקרקעי ציבור לא יחול סעיף 94."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec114",
+ "section": "114",
+ "chapter": "פרק ח׳: מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד",
+ "title": "שמירת דינים",
+ "content": "הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות חוק־יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960 וכל דין אחר החל על מקרקעי ציבור או סוג של מקרקעי ציבור, ולא לגרוע מהן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec115",
+ "section": "115",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "לשכת רישום",
+ "content": "שר המשפטים יקים לשכות רישום ויקבע את אזור פעולתן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec116",
+ "section": "116",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "רשמים",
+ "content": "(א) שר המשפטים ימנה רשם לכל לשכה ורשאי הוא למנות רשם אחד ללשכות אחדות.\n(ב) שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם ללשכה או ללשכות אחדות, ורשאי הוא להסמיך אדם בסמכויות של רשם, כולן או מקצתן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec117",
+ "section": "117",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "מפקחים",
+ "content": "(א) שר המשפטים ימנה אנשים הכשירים להיות שופטי בית משפט שלום למפקחים על רישום מקרקעין ויקבע את אזור סמכותם.\n(ב) מפקח רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לרשם שבאזור סמכותו. אזור סמכותו של מפקח יכול שיהיה שטח המדינה כולו או חלק או חלקים ממנו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec118",
+ "section": "118",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "הממונה על המרשם",
+ "content": "(א) שר המשפטים ימנה אדם הכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי כממונה על המרשם ורשאי הוא למנות אדם הכשיר כאמור כסגן הממונה על המרשם.\n(ב) הממונה על המרשם וסגן הממונה על המרשם רשאים ליטול לעצמם כל סמכות הנתונה למפקח או לרשם.\n(ג) שר המשפטים רשאי להסמיך מפקח בסמכויות של הממונה על המרשם, כולן או מקצתן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119",
+ "section": "119",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "פרסום ברשומות",
+ "content": "על הקמת לשכה וקביעת אזור פעולתה, על כל מינוי לפי פרק זה ועל קביעת אזור סמכותו של מפקח תפורסם הודעה ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec120",
+ "section": "120",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "סמכויות חקירה",
+ "content": "לממונה על המרשם ולכל מפקח יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec121",
+ "section": "121",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "ערר לממונה",
+ "content": "(א) הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רשם או מפקח – למעט החלטת מפקח לפי סימן ד׳ לפרק ו׳ – רשאי לערור עליה לפני הממונה על המרשם תוך תקופה שנקבעה בתקנות.\n פורסמו תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011.\n(ב) הממונה על המרשם רשאי להחליט בערר על פי המסמכים שהיו לפני הרשם או המפקח בלי לשמוע את הצדדים, ורשאי הוא לשמוע את הצדדים וכל אדם אחר, הכל כפי שימצא לנכון לבירור הענין.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין לערור על אישור עסקה לרישום לאחר שנרשמה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סעד אחר בקשר לרישום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec122",
+ "section": "122",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "ערעור לבית המשפט",
+ "content": "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על המרשם, כולל החלטה בערר לפי סעיף 121, רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין הנדונים.\n פורסמו תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec123",
+ "section": "123",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "הפנקסים",
+ "content": "(א) בכל לשכה יתנהלו הפנקסים שנקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו, ויירשמו בהם המקרקעין הנמצאים באזור פעולתה של הלשכה.\n פורסמו תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011.\n(ב) בפנקסים יירשמו, לגבי המקרקעין הנוגעים בדבר –\n העסקאות שהרשם אישרן לרישום;\n פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית משפט או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והוגשו לרשם;\n כל דבר אחר הטעון רישום, או ניתן לרישום, לפי חיקוק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec124",
+ "section": "124",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "עיון בפנקסים",
+ "content": "הפנקסים המתנהלים בלשכה יהיו פתוחים לעיון הציבור, וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מן הרשום בהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec125",
+ "section": "125",
+ "chapter": "סימן א׳: הוראות כלליות",
+ "title": "כוח ההוכחה של רישום",
+ "content": "(א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969.\n(ב) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא־מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec126",
+ "section": "126",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "הערת אזהרה",
+ "content": "(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית.\n(ב) נרשמה ההערה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec127",
+ "section": "127",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "תוצאות של הערת אזהרה",
+ "content": "(א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט.\n(ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה.\n(ב1) הערה אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף 126, אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל על פי דין.\n(ג) עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה, לא יראו כעסקה הסותרת הערת אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec128",
+ "section": "128",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "הערה על צורך בהסכמה",
+ "content": "הוכח, להנחת דעתו של הרשם, כי עשיית עסקה בידי בעל המקרקעין או בעל זכות במקרקעין מותנית – על פי חיקוק, על פי צו של בית משפט או על פי התחייבות בכתב של הבעל – בהסכמתו של צד שלישי, ירשום הרשם, לפי בקשת הצד השלישי, הערה על כך."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec129",
+ "section": "129",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "הערה על הגבלת כשרות",
+ "content": "הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת העדות, כי כשרותו המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין נשללה או הוגבלה על פי חוק, ירשום הרשם, לפי בקשת צד מעוניין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה על כך."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec130",
+ "section": "130",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "הערה לפי צו בית משפט",
+ "content": "בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שנקבע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec131",
+ "section": "131",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "תוצאה של רישום הערה",
+ "content": "נרשמה הערה לפי סעיפים 128, 129, או 130, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, כל עוד לא נמחקה ההערה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec132",
+ "section": "132",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "מחיקת הערה",
+ "content": "(א) הערה שנרשמה לפי סעיפים 126, 128 או 129, תימחק על פי צו של בית משפט או אם הוכח, להנחת דעתו של הרשם, אחד מאלה:\n הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה;\n עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש לצדדים המעוניינים על כוונתו למחוק את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית המשפט;\n (בוטלה).\n(ב) הערה שנרשמה לפי סעיף 130 תימחק על פי צו של בית משפט."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec133",
+ "section": "133",
+ "chapter": "סימן ב׳: הערות",
+ "title": "הערות אחרות",
+ "content": "שר המשפטים רשאי, במידה שהדבר דרוש להפעלתו של חוק או למניעת הפרתו, לקבוע בתקנות הערות שהרשם יהא חייב לרשמן, ורשאי הוא לקבוע בתקנות דרכי רישומן ומחיקתן; על הערות כאלה יחולו הוראות סעיף 131, בשינויים המחוייבים.\n פורסמו תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec134",
+ "section": "134",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "זכות לרישום ראשון",
+ "content": "מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי מקרקעין, כל התובע זכות בהם רשאי לבקש את רישומם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec135",
+ "section": "135",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "זכות לחידוש רישום",
+ "content": "מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש, כל התובע זכות בהם וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאי לבקש חידוש הרישום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec135א",
+ "section": "135א",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "תיקון רישום שטח או גבולות",
+ "content": "מקרקעין לא מוסדרים הרשומים בפנקסי המקרקעין, רשאי בעל זכות בקרקע או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו לבקש לתקן רישום לא נכון של השטח או של גבולותיו; היה התיקון עלול לפגוע במקרקעין סמוכים, לא ייעשה התיקון אלא לאחר שניתנה לכל מי שהתיקון עלול להשפיע על זכויותיו הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec136",
+ "section": "136",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "פרסום והתנגדות",
+ "content": "(א) הודעה על בקשת רישום לפי פרק זה תפורסם ברשומות.\n(ב) כל אדם המעוניין בדבר וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו שלא הגישו את הבקשה רשאי להגיש למפקח התנגדות לרישום תוך ששים יום מיום פרסום ההודעה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec137",
+ "section": "137",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "ההחלטה בבקשת רישום או חידוש",
+ "content": "(א) המפקח יחליט בבקשת הרישום לפי סימן זה לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם; הוא רשאי לסטות מדיני הראיות אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת; החליט לסטות מדיני הראיות, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך.\n(ב) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec138",
+ "section": "138",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "רישום של מקרקעין ללא בעלים",
+ "content": "מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי המקרקעין ואשר הממונה על המרשם, אחרי בירור עם האפוטרופוס הכללי, אישר שהם ללא בעלים, יירשמו על שם המדינה, אולם אין בכך כדי למנוע מכל אדם לתבוע זכות בהם ולבקש תיקון הרישום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec139",
+ "section": "139",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "כוחו של הרישום",
+ "content": "רישום לפי סימן זה יהווה ראיה לכאורה לתכנו; אין בו כדי למנוע הסדר על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec140",
+ "section": "140",
+ "chapter": "סימן ג׳: רישום ראשון וחידוש רישום",
+ "title": "הגבלת תחולה",
+ "content": "הוראות סימן זה לא יחולו על מקרקעין שלגביהם אין לעשות רישומים בהתאם לסעיף 35 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec141",
+ "section": "141",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "פנקס בתים משותפים",
+ "content": "בכל לשכה יתנהל פנקס בתים משותפים (בסימן זה – הפנקס)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec142",
+ "section": "142",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "בית הראוי להירשם בפנקס",
+ "content": "(א) בית שיש בו שתי דירות או יותר ואפשר לזהות כל אחת מהן כיחידה נפרדת, ניתן לרישום בפנקס.\n(ב) שני בתים או יותר שבכל אחד מהן יש דירה אחת או יותר והבתים הוקמו על חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על חלקה נפרדת, ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף.\n(ג) שני בתים או יותר שיש להם מיתקנים משותפים, ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec143",
+ "section": "143",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "צו רישום",
+ "content": "(א) צו לרישום בית בפנקס יינתן על ידי המפקח, אם ביקשו זאת הבעלים ששטח הרצפה של דירותיהם מהווה למעלה ממחצית שטח הרצפה של כל הדירות שבבית; בדירה המוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות צריך שהבקשה תוגש גם על ידי המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.\n(ב) צו הרישום יפרט לגבי כל דירה בנפרד את הפרטים שייכללו ברישום בפנקס.\n(ג) היתה דירה מוחכרת ערב הרישום, רשאים הצדדים, עקב הרישום, לבטל את החכירה ולהעביר את הבעלות בדירה לחוכר, ואם הסכימו לעשות כן, יהיה צו הרישום בהתאם לכך."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec144",
+ "section": "144",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "רישום שכירות וזכויות אחרות",
+ "content": "(א) נרשם בית בפנקס וערב הרישום היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, מושכר בשכירות רשומה, תירשם השכירות בפנקס על כל דירה, או על חלק בלתי מסויים מכל דירה, לפי הענין; היתה אחת הדירות מושכרת כאמור, תירשם השכירות על אותה דירה, זולת אם הוסכם בין הצדדים כאמור בסעיף 143(ג).\n(ב) היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, משועבד ערב הרישום במשכנתה או מעוקל כדין, תירשם המשכנתה או העיקול על כל דירה, או על חלק מכל דירה, לפי הענין, זולת אם הוסכם עם הנושה על דרך אחרת.\n(ג) היתה שכירות כאמור בסעיף קטן (א) משועבדת ערב הרישום במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמה השכירות בהתאם לסעיף קטן (א); בוטלה השכירות כאמור בסעיף 143(ג), יירשמו המשכנתה או העיקול על הבעלות בדירה.\n(ד) היה הבית ערב הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם זיקת ההנאה לטובתן או לחובתן של הדירות, לפי ענין הזיקה.\n(ה) היה הבית, כולו או חלק בלתי מסויים ממנו, כפוף ערב הרישום להערה כמשמעותה בסימן ב׳, תירשם ההערה בפנקס על כל דירה או על חלק בלתי מסויים מכל דירה, לפי הענין; נרשמה ההערה על סמך התחייבות המתייחסת לאחת הדירות, תירשם ההערה על אותה דירה בלבד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145",
+ "section": "145",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "תיקון צו רישום",
+ "content": "(א) המפקח רשאי, על פי בקשת בעל דירה או בעל זכות בדירה, לתקן צו רישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה או לבעל זכות בדירה שלא הגיש את הבקשה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.\n(ב) צו המתקן צו רישום, דינו לכל דבר כדין צו רישום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec146",
+ "section": "146",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "ביטול רישומו של בית משותף",
+ "content": "(א) המפקח רשאי לצוות על ביטול רישומו של בית בפנקס, אם ביקשו זאת בעלי כל הדירות או אם נוכח שהבית אינו ראוי עוד לרישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה, או לבעל זכות בדירה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.\n(ב) צו הביטול יפרט את הפרטים שייכללו ברישום הנכס בפנקסי המקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec147",
+ "section": "147",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "הרישום החדש בפנקסים",
+ "content": "ניתן צו ביטול, יבטל הרשם את רישום הבית בפנקס ויחדש את רישומו בפנקסי המקרקעין בתור נכס שהוא בבעלותם המשותפת של מי שהיו ערב מתן צו הביטול רשומים בפנקס כבעלי הדירות, וכל אחד מהם יהיה בעל חלק בלתי מסויים כחלק שהיה לו ברכוש המשותף של הבית המשותף, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת לענין זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec148",
+ "section": "148",
+ "chapter": "סימן ד׳: רישום בתים משותפים וביטולו",
+ "title": "רישום שכירות וזכויות אחרות",
+ "content": "(א) בוטל רישומו של בית בפנקס וערב הביטול היתה דירה בו מושכרת בשכירות רשומה, תירשם השכירות בפנקסי המקרקעין לגבי אותה דירה.\n(ב) היתה דירה ערב ביטול הרישום משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על חלקו הבלתי מסויים של מי שהיה ערב הביטול בעל הדירה.\n(ג) היתה שכירות כאמור בסעיף קטן (א) משועבדת במשכנתה או מעוקלת כדין, יירשמו המשכנתה או העיקול על השכירות כפי שנרשמת השכירות בהתאם לסעיף קטן (א).\n(ד) היתה דירה ערב ביטול הרישום מקרקעין זכאים או כפופים בזיקת הנאה, תירשם זיקת ההנאה על הבית, לפי ענין הזיקה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec149",
+ "section": "149",
+ "chapter": "סימן ה׳: אגרות",
+ "title": "סמכותו של שר המשפטים",
+ "content": "(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות אגרות לענין חוק זה וכן רשאי הוא לקבוע מי יהיה חייב בתשלום האגרה.\n(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע בתקנות תנאים שבהם סוגי בני אדם או סוגים של פעולות יהיו פטורים, או ייהנו מהנחות, מתשלום אגרה או שבהם תשלום האגרה יידחה.\n(ג) שיעור ההנחה או משך הדחייה בתחומים שנקבעו בתקנות ייקבעו על ידי שר המשפטים או על ידי מי שהשר הסמיך לכך.\n(ד) אגרה שתשלומה נדחה תהיה שעבוד על המקרקעין הנוגעים בדבר, והרשם ירשום את השעבוד.\n פורסמו תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec150",
+ "section": "150",
+ "chapter": "סימן ה׳: אגרות",
+ "title": "שיעורי אגרה לפי שווי",
+ "content": "(א) שר המשפטים רשאי לקבוע אגרה בסכום קבוע או שיעורי אגרה לפי שווי המקרקעין או העסקה.\n(ב) נקבעה אגרה לפי שווי המקרקעין או העסקה, יקבע שר המשפטים בתקנות מי יעשה את השומה, ועל החלטת השומה יחולו הוראות הסעיפים 121 ו־122, בשינויים המחוייבים.\n פורסמו תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec151",
+ "section": "151",
+ "chapter": "סימן ה׳: אגרות",
+ "title": "תשלום אגרה כתנאי לרישום",
+ "content": "על אף האמור בחוק זה, לא תיעשה פעולת רישום מבלי ששולמה תחילה האגרה שנקבעה לאותה פעולה, זולת אם החייב באגרה פטור או קיבל הנחה ממנה או שתשלום האגרה נדחה בהתאם לתקנות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec152",
+ "section": "152",
+ "chapter": "סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין",
+ "title": "ביטול סיווג",
+ "content": "סיווג מקרקעין לסוגים שונים שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה מכוח החקיקה העותמנית – בטל."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec153",
+ "section": "153",
+ "chapter": "סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין",
+ "title": "מקרקעין מסוג ”מירי“",
+ "content": "מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג ”מירי“, הבעלות בהם תהיה בעלות מלאה בהתאם להוראות חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec154",
+ "section": "154",
+ "chapter": "סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין",
+ "title": "מקרקעין מסוג ”מתרוכה“",
+ "content": "(א) מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג ”מתרוכה“ יירשמו על שם המדינה, אולם אם היו המקרקעין בתחום רשות מקומית וערב תחילת חוק זה היו דרכים או שטחים פתוחים, למעט שפת ים, ששימשו בעיקר את תושבי אותה רשות מקומית, יירשמו על שם הרשות המקומית.\n(ב) מקרקעין שנרשמו על שם רשות מקומית בהתאם לסעיף קטן (א) ואחרי כן שונה שימושם לשימוש שלא היה מצדיק רישומם על שם הרשות המקומית, יעברו לבעלות המדינה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec155",
+ "section": "155",
+ "chapter": "סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין",
+ "title": "מקרקעין מסוג ”מואת“",
+ "content": "מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג ”מואת“ יירשמו על שם המדינה; אולם אם קיבל אדם שטר קנין על מקרקעין כאלה על פי סעיף 103 לחוק הקרקעות העותמני משנת 1274 להג׳רה או על פי פקודת העברת קרקעות, זכאי הוא, או חליפו, לרישום המקרקעין על שמו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec156",
+ "section": "156",
+ "chapter": "סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין",
+ "title": "שמירת זכויות",
+ "content": "אין בהוראות סעיפים 153, 154 או 155, כדי לגרוע מזכויות שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק זה במקרקעין האמורים בהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec157",
+ "section": "157",
+ "chapter": "סימן א׳: ביטול סוגי מקרקעין",
+ "title": "מחוברים שנרשמו בנפרד מן הקרקע",
+ "content": "(א) מבנים או נטיעות (להלן – מחוברים) שערב תחילתו של חוק זה היו רשומים בנפרד מן הקרקע על שם אדם אחד, יירשמו על שמו כיחידה אחת, והרישום הנפרד יבוטל.\n(ב) (בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec157א",
+ "section": "157א",
+ "chapter": "סימן א׳1: מחיקת עיקולים מהמרשם",
+ "title": "הגבלת משך תקפו של עיקול ומחיקתו",
+ "content": "(א) עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול, רשאי הרשם למחקו אלא אם כן הוגש לרישום צו להארכת תקפו.\n(ב) החליט הרשם למחוק עיקול בתום התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ישלח הודעה, לפחות ארבעים וחמישה ימים לפני המחיקה, למי שהעיקול נרשם לזכותו, ככל שמענו ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עתונים יומיים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158",
+ "section": "158",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "ביטולים",
+ "content": "בטלים –\n(1) חוק הקרקעות העותמני משנת 1274 להג׳רה וכל חקיקה עותמנית אחרת שעניינה מקרקעין;\n(2) הסעיפים 882–886, 905–909, 950–956, 1008–1044, 1051–1052, 1192–1233, 1241–1246, 1270–1291, 1328, 1644–1646, 1673 ו־1675 למג׳לה;\n(3) הנוסח שולב בחוק שופטי השלום הזמני העותמני משנת 1331 להג׳רה;\n(4) פקודת העברת קרקעות;\n(5) פקודת המשכנתאות (תיקון);\n(6) פקודת קרקעות מחלול, 1920;\n(7) פקודת הקרקעות (מואת);\n(8) פקודת בתי משפט לקרקעות;\n(9) פקודת תיקון ספרי האחוזה, 1926;\n(10) הנוסח שולב בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין);\n(11) פקודת חוק הקרקעות (תיקון);\n(12) פקודת פנקסי קרקעות, 1944;\n(13) חוק לתיקון דיני הקרקעות (המרת ”מתרוכה“), תש״ך–1960;\n(14) חוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב]."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec159",
+ "section": "159",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "אי־תחולת הוראות מסויימות",
+ "content": "(א) הספר העשירי של המג׳לה לא יחול על מקרקעין.\n(ב) חוק ההתיישנות, תשי״ח–1958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec160",
+ "section": "160",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "עצמאות החוק",
+ "content": "בעניני מקרקעין לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ־ישראל, 1922–1947."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec161",
+ "section": "161",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "שלילת זכויות שביושר",
+ "content": "מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec162",
+ "section": "162",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "שמירת דינים",
+ "content": "על אף האמור בסעיפים 152 ו־158 עד 161, אין בהוראות חוק זה כדי לבטל או להביא שינוי –\n(1) בדין המיוחד שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע למקרקעין מסוג מוקופה ולהקדשות;\n(2) בדין שהיה קיים ערב תחילתו בנוגע להתיישנות במקרקעין לא־מוסדרים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec163",
+ "section": "163",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "תחולה",
+ "content": "הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec164",
+ "section": "164",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "",
+ "content": "הנוסח שולב בפקודת הפרשנות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec165",
+ "section": "165",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "",
+ "content": "הנוסח שולב בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec166",
+ "section": "166",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "הוראות מעבר",
+ "content": "(א) עסקה במקרקעין, והתחייבות לעסקה כזאת, שנעשו לפני תחילת חוק זה, וכן זכות במקרקעין שהיתה מוקנית ערב תחילתו וחוק זה אינו מכיר בה, יוסיף לחול עליהן הדין הקודם.\n(ב) זכות במקרקעין שחוק זה דן בה יחול עליה חוק זה אף אם נוצרה לפני תחילתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec167",
+ "section": "167",
+ "chapter": "סימן ב׳: ביטול דינים והוראות מעבר",
+ "title": "קיום מינויים, רישומים וכו׳",
+ "content": "(א) מי שכיהן ערב תחילת חוק זה בתפקיד של ממונה על המרשם, מפקח או רשם, יראוהו כאילו נתמנה לפי חוק זה.\n(ב) לשכות רישום שהוקמו, אזורי פעולתן שנקבעו ופנקסים שהתנהלו בהן כדין לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו הוקמו, נקבעו והתנהלו לפי חוק זה.\n(ג) רישומים שנעשו כדין בפנקסים לפני תחילת חוק זה, יראום כאילו נעשו לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec168",
+ "section": "168",
+ "chapter": "סימן ג׳: הפעלת החוק",
+ "title": "ביצוע ותקנות",
+ "content": "שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר –\n(1) הפנקסים שיתנהלו, סדרי ניהולם וסדרי הרישומים ופרטיהם;\n(2) סדרי העיון בפנקסים וקבלת העתקים מהם;\n(3) סדרי הדין בדיונים ועררים לפי חוק זה;\n(4) ההליכים בקשר לרישום בתים משותפים, לתיקון רישום ולביטול רישום;\n(5) ההליכים בקשר לרישום ראשון וחידוש רישום;\n(5א) ההליכים בקשר לתיקון הרישום של שטח או גבולות במקרקעין לא מוסדרים;\n(6) ההליכים בקשר לרישום איחוד ופיצול של חלקות, כולל הרישום מחדש של זכויות בחלקות שהיו רשומות ערב האיחוד או הפיצול;\n(7) סמכויותיהם של רשמים, של מפקחים ושל הממונה על המירשם.\n פורסמו תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974.\n פורסמו תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec169",
+ "section": "169",
+ "chapter": "סימן ג׳: הפעלת החוק",
+ "title": "תחילה",
+ "content": "חוק זה תחילתו ביום כ״ג בטבת תש״ל (1 בינואר 1970)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec170",
+ "section": "170",
+ "chapter": "סימן ג׳: הפעלת החוק",
+ "title": "תחולת פרק ו׳1",
+ "content": "שר המשפטים יחיל בהדרגה, בצווים, את הוראות פרק ו׳1 על אזורי המדינה."
+ }
+ ],
+ "definitions": [
+ {
+ "term": "מקרקעין",
+ "definition": "קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה",
+ "source_provision": "sec1"
+ },
+ {
+ "term": "מקרקעין מוסדרים",
+ "definition": "מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ״ט–1969",
+ "source_provision": "sec1"
+ },
+ {
+ "term": "רישום",
+ "definition": "רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו",
+ "source_provision": "sec1"
+ },
+ {
+ "term": "בעלות",
+ "definition": "הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם",
+ "source_provision": "sec2"
+ },
+ {
+ "term": "בית משותף",
+ "definition": "בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים",
+ "source_provision": "sec52"
+ }
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/data/seed/planning-and-building-law-1965.json b/data/seed/planning-and-building-law-1965.json
index 8e79e07..1252cc9 100644
--- a/data/seed/planning-and-building-law-1965.json
+++ b/data/seed/planning-and-building-law-1965.json
@@ -1,45 +1,3872 @@
{
"id": "planning-and-building-law-1965",
"type": "statute",
- "title": "חוק התכנון והבנייה, תשכ\"ו-1965",
+ "title": "חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965",
"title_en": "Planning and Building Law, 5725-1965",
"short_name": "PBL",
"status": "in_force",
- "issued_date": "1965-06-26",
- "in_force_date": "1966-09-12",
- "url": "https://www.nevo.co.il/law_html/law01/042_001.htm",
- "description": "The Planning and Building Law 5725-1965 is the primary legislation governing land use planning and building in Israel. It establishes the planning hierarchy (national, district, local), building permit requirements, and enforcement mechanisms. Relevant to infrastructure projects, data center construction, and critical infrastructure siting.",
+ "issued_date": "",
+ "in_force_date": "",
+ "url": "https://he.wikisource.org/wiki/חוק התכנון והבניה",
+ "description": "",
"provisions": [
{
"provision_ref": "sec1",
"section": "1",
- "title": "Definitions",
- "content": "Section 1. In this Law: \"building\" - any construction, including erection, alteration, extension, or demolition of a structure; \"planning institution\" - the National Planning Council, a district planning committee, or a local planning committee."
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בחוק זה –\n ”אדריכל רשוי“ ו”מהנדס רשוי“ – כמשמעותם לפי חוק המהנדסים והאדריכלים;\n ”בית חולים ציבורי“ – בית חולים שמתקיימים בו כל אלה:\n הוא אחד מאלה:\n בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;\n בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;\n בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;\n בית חולים כללי שהוא תאגיד, שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;\n לעניין בית חולים חדש – הוא יכלול לפחות 300 מיטות אשפוז, ולעניין הרחבה של בית חולים קיים – בית החולים הקיים כולל לפחות 300 מיטות אשפוז, והשטח הכולל המותר לבנייה בהרחבה המוצעת לא יפחת מ־3,000 מ״ר שלפחות 80% מתוכם נועדו לשמש לטיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;\n שר הבריאות, לאחר שהתייעץ עם שר הפנים, הכריז שבית החולים הוא תשתית לאומית, אולם לא ייכללו בהכרזה שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית או שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתוכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים;\n ”בטיחות הטיסה“ – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;\n ”בית סוהר“ – בית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו בפקודה האמורה ותאי מעצר בתחנות משטרה;\n ”בנין“ – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –\n כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;\n קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;\n ”בנין חורג“ – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;\n ”בעל“ – לרבות חוכר לדורות כאמור בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;\n ”בקר“ – כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק ה׳3;\n ”בקר מורשה“ – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי סעיף 158כב;\n ”בקרת ביצוע“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי סעיף 158כג(ז), והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;\n ”בקרת תכן“ – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי סעיף 158כג(ז), והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;\n ”גורם מאשר“ – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;\n ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;\n ”דרך“ – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;\n ”היתר“ – לרבות הרשאה;\n ”הנדסאי“ – הנדסאי רשום כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים, הרשום כהנדסאי בנין או כהנדסאי אדריכלות;\n ”הקלה“ – הרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי סעיף 145 בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג;\n ”ועדה מקומית עצמאית“ – ועדה מקומית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית לפי סעיף 31א;\n ”ועדה מקומית עצמאית מיוחדת“ – ועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לוועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי סעיף 31א;\n ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה בחוק האמור;\n ”חוק גנים לאומיים“ – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;\n ”חוק ההנדסאים והטכנאים“ – חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012;\n ”חוק חופש המידע“ – חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998;\n ”חוק המהנדסים והאדריכלים“ – חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;\n ”חוק משק הגז הטבעי“ – חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002;\n ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;\n ”חוק לקידום תשתיות לאומיות“ – חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023;\n ”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016;\n ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;\n ”חוק שמאי מקרקעין“ – חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001;\n ”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;\n ”יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין“ – מי שמונה לפי סעיף 2(ג) לחוק שמאי מקרקעין;\n ”יחידת דיור“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;\n ”יועץ סביבתי“ – (נמחקה);\n ”ימי עבודה“ – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערביהם, ולמעט ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין זה, בין דרך כלל ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים;\n ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;\n ”מבנה דרך“ – מחלף, גשר או מנהרה לרבות חפיר או סוללה המצויים בתחילתו או בסופו של אחד מאלה, וכן תחנה לתחבורה ציבורית, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או השימוש בה שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה);\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (בניין הדרוש במישרין לצורך הקמתה של דרך או שימוש בה), התשע״ו–2016.\n ”מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי“ – מבנה שאינו ממוקם בים, ושהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת־קרקעי או מיתקן נלווה לו או לצורך שימוש בקו או במיתקן כאמור, ובלבד שהוא נלווה לקו התשתית והוא אחד מאלה:\n מבנה הנדסי הכולל מכשור וציוד הנדסי, חשמלי ואלקטרוני לצורך ייצור, השנאת או אגירת אנרגיה הנדרשים לתפעול קו תשתית תת־קרקעי;\n מבנה לניהול מי נגר;\n בניין אחר שקבע שר הפנים;\n ”מגרש“ – יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו, לרבות מגרש תלת־ממדי;\n ”מגרש תלת־ממדי“ – יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;\n ”מהנדס הועדה“ – מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה;\n ”מורשה להיתר“ – כהגדרתו בסעיף 13א לחוק המהנדסים והאדריכלים, שניתנה לו תעודת מורשה להיתר;\n ”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;\n ”מוסד תכנון“ – כל רשות שיש לה סמכות בענין תכניות או היתרים, למעט מכון בקרה או מורשה להיתר;\n ”מינהל התכנון“ – (פקעה);\n ”מסילת ברזל“ – כמשמעותה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972, וכן מיתקנים לצורך מסילת ברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;\n ”מיתקן לאגירת אנרגיה“ – מיתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית;\n ”מיתקן אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי;\n ”מיתקן פוטו־וולטאי“ – מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית;\n ”מיתקני דרך“ – כל אחד ממיתקנים אלה שבתוואי הדרך: אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, תחנת המתנה לרכב, ספסל רחוב, מיתקן איסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור, חניה במפלס הקרקע, מיתקני איתות, בקרה, ניטור ומדידה הנדרשים להפעלת הדרך, מיתקן טעינה לרכב חשמלי, מיתקני חשמול וטעינה בחשמל לרכבת, וכן כל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלה של דרך והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה;\n ”מיתקני תקשורת“ – תחנת שידור, כהגדרתה בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990, המשמשת או המיועדת לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית;\n ”מיתקני תשתית“ – קווי תשתית ומיתקני חיבור כהגדרתם בסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות, וכן כבלי תקשורת, מיתקנים להולכת גז וצינורות להולכת חומרים מסוכנים כמשמעותם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;\n ”מכון בקרה“ – גוף שניתן לו רישיון לפי סעיף 158טו;\n ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל;\n ”מרחב מוגן“ – מקלט כהגדרתו בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי החוק האמור;\n ”מתחם פינוי ובינוי“, ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית;\n ”סביבה חופית“ – כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004;\n ”קרוב“, לאדם פלוני –\n בן זוג;\n הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני;\n אח או אחות ובני זוגם;\n תאגיד שהוא מנהלו או נושא משרה בו, או שחלקו בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה, עולה על 5%;\n ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;\n ”רשות עירונית“ – רשות מקומית למעט מועצה אזורית;\n ”שטח כולל המותר לבניה“ – סך כל השטח המותר לבניה, הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות;\n ”שימוש חורג“, בקרקע או בבנין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על־פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה;\n ”תחנה לאיסוף נוסעים והורדתם“ – תחנה המיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, ובכלל זה ספסל, מצללה, עמדת בידוק, עמדת כרטוס וכל מיתקן אחר הנדרש במישרין להפעלת תחנה כאמור שקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם שר התחבורה;\n ”תחנה לתחבורה ציבורית“ – תחנה לנוסעים בתחבורה ציבורית שאינה מיועדת רק לאיסוף נוסעים או להורדתם מרכב או מרכבת, לרבות מיתקנים המיועדים למתן שירותים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת התחנה ולמתן שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים בה;\n ”תכן הבנייה“ – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין;\n ”תכנית“ – תכנית מהתכניות שלפי פרק ג׳, לרבות שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה;\n ”תכנית דרך“ – תכנית לדרך הכלולה בתכנית מיתאר ארצית לדרכים או בתכנית מיתאר ארצית למסילות ברזל, או שהיא תכנית הנגזרת מתכנית מיתאר ארצית לדרכים, או שהיא תכנית לדרך המהווה עורק תחבורה ראשי שהועדה המקומית הנוגעת בדבר, בהסכמת הועדה המחוזית, החליטה כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה, או ששר התחבורה החליט, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם הועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יראו אותה כתכנית דרך לענין חוק זה; לעניין הגדרה זו, ”דרך“ – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת;\n ”תכנית החיזוק (תמ״א 38)“ – תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38);\n ”תכנית בסמכות ועדה מקומית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, כאמור בסעיף 62א;\n ”תכנית בסמכות ועדה מחוזית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאינה תכנית בסמכות ועדה מקומית;\n ”תסקיר השפעה על הסביבה“ או ”תסקיר“ – מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס״ג–2003.\n ”תשתיות לאומיות“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתם בסעיף 202ב, תחנת כוח, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי, אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות, בית חולים ציבורי ובית סוהר;\n ”תשתית תיירות“ – מיזם ששר התיירות הכריז עליו לפי הוראות סעיף 76ב1."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec1א",
+ "section": "1א",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "פרסום בעתון",
+ "content": "(א) ”פרסום בעתון“ לעניין חוק זה,\n פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעתון המקומי;\n במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור;\n במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.\n(ב) לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ.\n(ג) הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“.\n(ד) בכל פרסום בעיתון תצוין הפניה לאתרי אינטרנט כאמור בסעיף 1ב הכוללת את שמות המתחם של האתרים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec1ב",
+ "section": "1ב",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "חובת פרסום הודעות באינטרנט",
+ "content": "(א) נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת הפרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד, שיישא את הכותרת ”הודעות בענייני תכנון ובניה“, כמפורט להלן:\n הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;\n הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.\n(ב) פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1), למעט הודעה לפי סעיף 149, תועבר על ידי הוועדה המקומית למשרד הפנים; הועברה הודעה כאמור יפרסמה משרד הפנים גם באתר האינטרנט שלו; לעניין זה יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(1), כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי סעיף קטן זה.\n(ג) לעניין שפת הפרסום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות סעיף 1א(א), בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec1ג",
+ "section": "1ג",
+ "chapter": "פרק א׳: פרשנות",
+ "title": "אתר אינטרנט",
+ "content": "(א) אתר אינטרנט שבו יש לפרסם תכניות, הודעות או מסמכים אחרים לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום והפרסום בו ייעשה באופן שיבטיח את זמינותו, שמירתו, יכולת אחזור המידע באתר והפקת פלט ממנו.\n(ב) המועד לפרסומם באתר אינטרנט של תכנית, הודעה או מסמך שיש לפרסמם לפי חוק זה יהיה עם מועד פרסומם הראשון בעיתון או עם הפרסום הראשון לגביהם לפי חוק זה, לפי העניין, והם לא יוסרו מהאתר, ואולם הודעה לפי סעיף 149 לעניין שימוש חורג ניתן להסיר בתום תקופת תוקפו של השימוש החורג נושא ההודעה; מועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסום.\n(ג) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:\n מבנה ומאפיינים אחרים של אתר אינטרנט, לרבות אמצעים טכנולוגיים שישמשו בהפעלתו ואבטחת המידע בו;\n צורת תכניות, הודעות או מסמכים המתפרסמים באתר אינטרנט ופרטים נוספים הנוגעים לאופן פרסומם;\n מסמכים נוספים שיש לפרסמם באתר אינטרנט;\n תכניות, הודעות או מסמכים, או חלקים מהם, שאין חובה לפרסמם באתר אינטרנט לצמיתות או שאין חובה לפרסמם כלל, לרבות בשל חשש לפגיעה בפרטיותו של אדם או בזכויות אחרות;\n פטור לוועדה מקומית מסוימת או לסוגים של ועדות מקומיות מחובת הפרסום באתר אינטרנט, לפרק זמן שלא יעלה על שנה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec2",
+ "section": "2",
+ "chapter": "סימן א׳: המועצה הארצית",
+ "title": "מועצה ארצית",
+ "content": "(א) תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה (להלן – המועצה הארצית) לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.\n(ב) וזה הרכב המועצה הארצית:\n שר הפנים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש;\n 12 חברי הממשלה, שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן, או נציגיהם;\n מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מבין עובדי מינהל התכנון, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;\n בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה שימנהו שר השיכון;\n מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו;\n ראשי העיריות ירושלים, תל־אביב־יפו וחיפה;\n ראשי שתי עיריות אחרות, ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות; שר הפנים יקבע לענין זה את העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובלבד שאחת מהן בגליל ואחת בנגב; בפסקה זו, ”הגליל“ – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993, ו”הנגב“ – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991;\n חבר אחד שימנה שר הפנים מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958, וממלא מקומו יהיה נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל שימנה שר הפנים; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969;\n נציגה אחת של ארגון נשים, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;\n נציג המוסדות להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בענייני תכנון ובנייה שימנה שר הפנים מתוך רשימה שימליצו עליה דיקני הפקולטות המקיימות תוכניות לימודים לתארים מתקדמים לתכנון ערים, הנדסה או אדריכלות;\n נציג המוסדות המיישבים שימנהו שר הפנים לפי המלצת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל;\n בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה שיתמנה על ידי שר הפנים;\n נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון האמור יגיש לו;\n (פקעה);\n נציג הדור הצעיר, שימנהו שר הפנים בהתייעצות עם הגופים שלדעתו נוגעים בדבר;\n שני חברים שימנה שר הפנים הבקיאים בענייני תכנון ובנייה, האחד בן האוכלוסייה החרדית והשני בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית.\n(ג) במקומו של ראש רשות מקומית כחבר המועצה הארצית יכול לבוא אחד מסגניו או מהנדס הרשות המקומית שימנה לכך.\n(ד)|(1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (ב) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.\n על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם כחברי המועצה הארצית של מנהל מינהל התכנון של מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, של חברי הממשלה ושל ראשי העיריות המנויים בסעיף קטן (ב)(6) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.\n(ה) (בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec3",
+ "section": "3",
+ "chapter": "סימן א׳: המועצה הארצית",
+ "title": "פרסום ברשומות",
+ "content": "מינוי חבר המועצה הארצית יפורסם ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec4",
+ "section": "4",
+ "chapter": "סימן א׳: המועצה הארצית",
+ "title": "מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר",
+ "content": "חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec5",
+ "section": "5",
+ "chapter": "סימן א׳: המועצה הארצית",
+ "title": "מזכיר המועצה הארצית ויועציה",
+ "content": "(א) שר הפנים ימנה מזכיר למועצה הארצית.\n(ב) המועצה הארצית רשאית למנות לה יועצים מקצועיים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6",
+ "section": "6",
+ "chapter": "סימן א׳: המועצה הארצית",
+ "title": "ועדות משנה",
+ "content": "(א) המועצה הארצית רשאית –\n למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן (בסעיף זה – ועדות משנה);\n למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים;\n לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.\n(ב) היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה, על־פי דרישתו, להכרעתה הסופית של המועצה.\n(ג) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בערר על החלטת ועדה מחוזית כאמור בסעיף 12(ה); דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.\n(ד)|(1) המועצה הארצית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, שתדון ותחליט בתכניות שהועברו לה לפי סעיף 109א(ב)(2) או בבקשות שהועברו לה לפי סעיף 145(ג1); ועדת משנה כאמור תהיה בת תשעה חברים, ובהם –\n שני חברים לפחות מבין החברים המנויים בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב);\n חבר אחד לפחות מבין החברים המנויים בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב).\n בדיון בתכנית הנוגעת לשטחים שהוראות סעיף 62א(ו) חלות עליהם, תכלול ועדת המשנה את נציג שר הביטחון במועצה הארצית.\n בדיון בבקשה הנוגעת לתנאים לעניין מיתקני מים וביוב, תכלול ועדת המשנה את שר הבריאות או נציגו במועצה הארצית.\n לדיון בבקשה, בנושא המצוי בתחום אחריותו של משרד ממשלתי, יוזמן נציג השר הנוגע לעניין במועצה הארצית, שתהיה לו דעה מייעצת, וזאת אם השר האמור או נציגו אינם חברי ועדת המשנה.\n דין החלטת ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה כדין החלטת המועצה הארצית, והוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.\n(ה)|(1) המועצה הארצית תבחר מבין חבריה ועדת משנה לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, שתהיה בת אחד עשר חברים, ובהם:\n יושב ראש המועצה הארצית או חבר אחר מבין חברי המועצה הארצית שהוא ימנה, והוא יהיה היושב ראש;\n נציג ראש הממשלה במועצה הארצית שמונה לפי פסקה (2) של סעיף 2(ב), אם מונה;\n נציג שר האוצר במועצה הארצית שמונה לפי פסקה (2) של סעיף 2(ב), אם מונה;\n נציג שר הבינוי והשיכון במועצה הארצית שמונה לפי פסקה (2) של סעיף 2(ב), אם מונה;\n נציג השר להגנת הסביבה שמונה לפי פסקה (2) של סעיף 2(ב), אם מונה;\n מנהל מינהל התכנון או נציגו;\n שלושה חברים מבין החברים המנויים בפסקאות (6) ו־(7) של סעיף 2(ב);\n שני חברים מבין החברים המנויים בפסקאות (8) עד (14) של סעיף 2(ב).\n ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב שטח התכנית הנדונה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.\n נציג שר הכלכלה והתעשייה יוזמן להשתתף כמשקיף בוועדת המשנה.\n מינה יושב ראש המועצה הארצית את אחד מחברי ועדת המשנה ליושב ראש ועדת המשנה, לפי פסקת משנה (1)(א), תבחר המועצה הארצית מבין חבריה חבר נוסף במקומו.\n לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף קטן זה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה מחוזית, לעניין תכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ויחולו לגביה הוראות פרק ג׳ בשינויים המחויבים.\n הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי תכניות שהוגשו לוועדת המשנה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6א",
+ "section": "6א",
+ "chapter": "סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות",
+ "title": "ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות",
+ "content": "(א) תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן – הועדה לתשתיות), וזה הרכבה:\n נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;\n נציג ראש הממשלה;\n נציג שר המשפטים;\n נציג השר לתשתיות לאומיות;\n נציג שר התחבורה;\n נציג שר האוצר;\n נציג שר הבינוי והשיכון;\n נציג השר לאיכות הסביבה;\n נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;\n נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;\n נציג רשות מקרקעי ישראל;\n נציג שר הביטחון;\n (פקעה);\n בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר הפנים – והוא יהיה מתכנן הועדה;\n נציג ציבור שתמנה הממשלה;\n נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר הפנים מתוך רשימת מועמדים שהארגון יגיש לו;\n נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;\n נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.\n(א1) בדיון בתכנית לתשתית תיירות, יבוא נציג שר התיירות במקומו של נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.\n(א2) בדיון בתוכנית לתשתית לאומית החלה בסביבה החופית, יכלול הרכב הוועדה לתשתיות שני נציגים נוספים שמונו לפי סעיף 3(א)(13) לתוספת השנייה או נציגים שימונו בהתאם להוראות אותו סעיף לעניין סעיף קטן זה.\n(א3) בדיון בתוכנית לפי סעיף 76ב(ב1), יהיה חבר בוועדה לתשתיות גם ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום התוכנית.\n(א4) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות יוזמן להשתתף בדיוני הוועדה לתשתיות כמשקיף.\n(ב) הועדה לתשתיות תפעל ליד המועצה הארצית, וחבר במועצה הארצית יוכל להתמנות גם לחבר בועדה לתשתיות.\n(ג) תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות תהא חמש שנים; ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.\n(ד) (בוטל).\n(ה) מי שמינה נציג לועדה לתשתיות רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה.\n(ו) כל אימת שהועדה דנה בתכנית, ששטחה, כולו או חלקו, בתחום ועדה מקומית, תזמין את מהנדס הועדה המקומית או את נציגו ותיתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שתחליט בענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6ב",
+ "section": "6ב",
+ "chapter": "סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות",
+ "title": "תפקידי הועדה לתשתיות וסמכויותיה",
+ "content": "(א) בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית.\n(ב)|(1) על אף האמור בפרק ה׳, לעניין מתן היתר לפי אותו פרק לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:\n רשות הרישוי תהיה יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה, ולעניין מתן היתר המנוי בפסקה (2)(ב) עד (ח) או בסעיף קטן (ב1) או לעניין היתר לייעודים או שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם לסעיף 76ב(ב1), תהיה רשות הרישוי נוסף על אלה – גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;\n הוועדה המקומית תהיה הוועדה לתשתיות; ואולם הוראות סעיף 152(א) לא יחולו;\n מהנדס הוועדה יהיה מתכנן הוועדה לתשתיות.\n הוראות פסקה (1) יחולו על סוגי היתרים והרשאות כמפורט להלן:\n היתר על פי תוכנית לתשתית לאומית;\n היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, למעט תוכנית כאמור לפי סעיף 145(ח)(3);\n הרשאה כאמור בסעיף 145(ו)(1א);\n היתר על פי תמ״א 70/א כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021;\n היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;\n היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית מועדפת לדיור כהגדרתה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014;\n היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, ובלבד שהיא בתחום שטח המיועד לתשתית לאומית בתוכנית לפי פסקאות משנה (א) עד (ו), והוגשה בקשה להיתר לגבי התשתית הלאומית האמורה לפי אותן פסקאות משנה שטרם ניתנה החלטה לגביה (בפסקת משנה זו – התשתית המוצעת);\n לא תיתן רשות הרישוי היתר לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן קבעה בהיתר לתשתית הלאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, כי תנאי למימוש ההיתר על פי תוכנית התשתית בלא תשריט יהיה מימוש התשתית המוצעת;\n היתר לביצוע והקמה של קווי תשתית תת־קרקעיים של מים או ביוב שעוברים ביותר ממרחב תכנון אחד – אם מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959, אישר כי הם נדרשים לשם עמידה בתוכניות פיתוח למשק המים והביוב, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי לפי פסקת משנה זו יותר משמונה בקשות להיתר בשנה קלנדרית אחת.\n בסעיף זה –\n ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ – כל אחת מאלה:\n תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה;\n תוכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;\n תוכנית מיתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3);\n ”תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית“ – תוכנית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שאישרה ועדה מחוזית;\n ”תוכנית תשתית בלא תשריט“ – תוכנית מיתאר ארצית להקמת תשתית לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה שלא מצורף לה תשריט.\n(ב1) הוראות סעיף קטן (ב)(1) יחולו גם לעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תוכנית תשתית בלא תשריט, שאינו היתר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ז) או לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם בחוק לקידום תשתיות לאומיות על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי טרם מתן ההיתר, או שלושה חודשים מהמועד שבו הוגשה בקשה להרשאה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף 145(ו)(1), וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או הרשאה או טרם ניתנה החלטה שעניינה סירוב לבקשה;\n מגיש הבקשה להיתר או להרשאה ביקש להעבירה לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1);\n רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) קיימה דיון מקדמי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה, מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו, ובהרשאה – הגורם המוסמך לפי סעיף 145(ו)(1); מצאה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בדיון המקדמי, שההחלטה בבקשה להיתר או להרשאה לא ניתנה מסיבות שאינן בשליטת רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך כאמור, תורה על החזרת הבקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, ורשאית היא להחליט כאמור גם אם מצאה כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה; החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1) שלא להחזיר את הבקשה לרשות הרישוי המקומית או לגורם המוסמך, תמשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיעו רשות הרישוי המקומית או הגורם המוסמך, לפי העניין.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן להגיש בקשה להיתר לפי תכנית כאמור באותו סעיף קטן לוועדה המקומית שבמרחב התכנון שלה חלה התכנית האמורה או לרשות הרישוי שלה, לפי העניין, ומשהוגשה בקשה להיתר כאמור יהיו כל הסמכויות לעניין מתן ההיתר נתונות לוועדה המקומית האמורה ולרשות הרישוי שלה, לפי העניין; ואולם היתה התכנית תכנית לתשתית לאומית רשאי רק מגיש התכנית או מי שהוא הסמיך לעניין זה להגיש בקשה להיתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי שלה כאמור; לעניין זה, ”בקשה להיתר“ – למעט בקשה להרשאה לפי סעיף 261(ה) או (ה1).\n(ד) על אף האמור בסעיף 261(ה) ו־(ה1), לעניין הרשאה כאמור באותו סעיף לפי תכנית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות הסעיף האמור בשינויים אלה:\n בפסקה (2), במקום ”למתכנן המחוז“ יקראו ”למתכנן הוועדה לתשתיות“;\n בפסקה (3), במקום ”יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”יבדקו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“, אחרי ”ויאשרו אותה“ יבוא ”לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית, שימסור את חוות דעתו בתוך שמונה עשר ימים מיום שהוגש לו העתק הבקשה,“ ובמקום קבעו המתכנן והמהנדס\" יקראו ”קבעו יושב ראש הוועדה תשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;\n בפסקה (4), במקום ”לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית“ יקראו ”לא החליטו יושב ראש הוועדה לתשתיות ומתכנן הוועדה לתשתיות“;\n פסקאות (5) ו־(7) – לא ייקראו;\n בפסקה (6), במקום ”יושב ראש הועדה המחוזית“ יקראו ”יושב ראש הוועדה לתשתיות“.\n(ה) על אף האמור בכל דין, ובכלל זה בסעיף 145(א3) ו־(ג2), ראתה רשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כי בעל תשתית לא השיב לפנייה לעניין בקשה להיתר בתוך המועד שבו היה עליו להשיב לפי דין או שהשיב לפנייה כאמור וכלל בתשובתו הגבלות או תנאים שיש בהם כדי לסכל את מתן ההיתר או להקשות על מתן ההיתר או על ביצועו באופן בלתי סביר, רשאית רשות הרישוי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), לתת היתר אף בלא שהשיב בעל התשתית לפנייה או שלא בהתאם לתנאים או להגבלות שכלל בעל התשתית בעמדתו, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו שני אלה:\n התוכנית שעל פיה מבוקש ההיתר היא תוכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של בעל התשתית הוא תנאי למתן היתר;\n רשות הרישוי נתנה לבעל התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה, לפני שקיבלה את החלטתה.\n(ו) רשות הרישוי לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (ה) אם סברה כי יש במתן היתר כאמור כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.\n(ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יחולו לעניין קליטת בקשה להיתר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות הרישוי“ יקראו ”מתכנן הוועדה לתשתיות“.\n(ח) בסעיף זה, ”בעל תשתית“ – גוף שאישורו, תיאום עימו, התייעצות עימו או התייחסותו, נדרשים, בין השאר, לפי דין, לצורך קליטת בקשה להיתר או למתן היתר, והוא בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית, בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6ג",
+ "section": "6ג",
+ "chapter": "סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות",
+ "title": "ועדות משנה ותוקף החלטותיהן",
+ "content": "(א) הועדה לתשתיות רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסוימים, לקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ולאצול להן מסמכויותיה (בסעיף זה – ועדות משנה).\n(ב) שני חברים לפחות של הועדה לתשתיות רשאים, בתוך שלושה ימים מיום שנמסרה להם החלטת ועדת משנה, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה לתשתיות דיון בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; התקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה לתשתיות דיון ותקבל החלטה בענין בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה הדרישה כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6ד",
+ "section": "6ד",
+ "chapter": "סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות",
+ "title": "ועדת משנה להשגות",
+ "content": "הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת השגות לתכנית לתשתית לאומית, וזה הרכבה –\n(1) יושב ראש הועדה לתשתיות או ממלא מקומו, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;\n(2) נציג שר המשפטים;\n(3) מתכנן הועדה;\n(4) חבר הועדה לתשתיות שהוא נציג הציבור;\n(5) חבר מבין חברי הועדה לתשתיות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6ה",
+ "section": "6ה",
+ "chapter": "סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות",
+ "title": "יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים",
+ "content": "(א) יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בועדה לתשתיות ימנו לועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה.\n(ב) שר הפנים ימנה מזכיר לועדה לתשתיות.\n(ג) הועדה לתשתיות רשאית למנות לה ולועדות המשנה שלה יועצים מקצועיים.\n(ד) הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה רשאים לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצאו לנכון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec6ו",
+ "section": "6ו",
+ "chapter": "סימן א׳1: ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות",
+ "title": "מסירת החלטות הועדה לתשתיות",
+ "content": "על אף האמור בסעיף 48ב, החלטות הועדה לתשתיות יימסרו למשתתפים בדיון, לרבות לחברי ועדה שלא נכחו בדיון, מיד בתום הדיון בועדה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec7",
+ "section": "7",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדה מחוזית",
+ "content": "(א) לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מחוזית), וזה הרכבה:\n נציג שר הפנים, והוא יהיה היושב ראש;\n נציג השר לאיכות הסביבה;\n נציג שר הבטחון;\n נציג שר הבינוי והשיכון;\n נציג שר הבריאות;\n נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי;\n נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר;\n נציג שר המשפטים;\n נציג שר התחבורה;\n נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;\n (פקעה);\n נציג רשות מקרקעי ישראל;\n מתכנן המחוז כאמור בסעיף 8(א);\n חמישה חברים שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (להלן – נציגי הרשויות המקומיות);\n חבר אחד שימנה שר הפנים והוא – אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:\n הוא בקי בענייני תכנון ובניה;\n הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;\n חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;\n נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002;\n נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי.\n(א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הרכב הוועדות המחוזיות במחוז הצפון והדרום יכלול את נציג שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות וכן חבר שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז ולעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ב).\n(ב) הרשויות המקומיות שבמחוז יגישו, תוך שלושים ימים מיום שנדרשו לכך על ידי שר הפנים או מי מטעמו, את המלצותיהן כאמור בסעיף קטן (א)(12); לא עשו כן, רשאי השר למנות את חמשת החברים ללא המלצה.\n(ג) חברותם של נציגי השרים כאמור בפסקאות (2), (4), (5) ו־(8) של סעיף קטן (א) בועדה המחוזית, או של ממלאי מקומם (להלן – הנציגים הקבועים), תהיה עיסוקם הבלעדי, זולת אם אישר שר הפנים לשר הממנה, להטיל עליהם תפקיד נוסף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec8",
+ "section": "8",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "מתכנן מחוז, מזכיר ועדה מחוזית ויועצים",
+ "content": "(א)|(1) שר הפנים ימנה לכל ועדה מחוזית מתכנן מחוז ומזכיר; מתכנן המחוז יכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.\n מינוי מתכנן מחוז שלא מקרב עובדי המדינה, יהיה לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, ומשמונה יחולו עליו הדינים החלים על עובד ציבור.\n(ב) ועדה מחוזית רשאית להתייעץ בענין מסוים עם יועץ מקצועי שתקבע וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע לרבות יועץ משפטי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec9",
+ "section": "9",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "תקופת כהונה",
+ "content": "(א)|(1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית תהיה חמש שנים, ניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות מכוח אותה פסקה בסעיף 7(א) שלפיה מונה, וכן לתקופות כהונה נוספות כאמור – אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן; ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.\n על אף האמור בפסקה (1), תקופת כהונתם של מתכנן המחוז ושל נציגי הרשויות המקומיות המנויים בסעיף 7(א)(11) ו־(12) כחברי הוועדה המחוזית תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו או שבשלו הם חברי הוועדה המחוזית.\n(ב) שר רשאי בכל עת להחליף את נציגו בועדה המחוזית.\n(ג) חבר ועדה מחוזית – שאינו נציג שר – שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסויימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הועדה שקדם לו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec10",
+ "section": "10",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "מהנדס מקומי בועדה מחוזית",
+ "content": "כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec10א",
+ "section": "10א",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11",
+ "section": "11",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדת משנה להתנגדויות",
+ "content": "(א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת התנגדויות לתכניות לפי פרק ג׳ סימן ו׳ (להלן – ועדת משנה להתנגדויות), וזה הרכבה:\n יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יושב ראש ועדת המשנה להתנגדויות;\n נציג שר המשפטים;\n חבר מבין הנציגים הקבועים;\n חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות;\n חבר שתבחר הועדה המחוזית.\n(ב) דנה ועדת המשנה להתנגדויות בהתנגדות לתכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה, דנים, או שהוא הומלץ, לפי סעיף 7(ב), על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש לדיון האמור חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11א",
+ "section": "11א",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדת משנה לעררים",
+ "content": "(א) ועדה מחוזית תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה אחת לפחות, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי סעיף 111 (להלן – ועדת משנה לעררים), וזה הרכבה:\n יושב ראש הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יושב ראש ועדת המשנה לעררים;\n נציג השר לאיכות הסביבה;\n נציג שר המשפטים;\n מתכנן המחוז;\n חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.\n(ב) דנה ועדת המשנה לעררים, בערר לגבי תכנית הנוגעת לרשות מקומית או לועדה מקומית מסוימת, ונציג הרשויות המקומיות בועדת המשנה הוא חבר או עובד הרשות המקומית או הועדה המקומית שבתכנית הנוגעת לה דנים או שהוא הומלץ, לפי סעיף 7(ב), על ידי רשות מקומית כאמור, ימנה היושב ראש, לגבי אותו ערר, חבר אחר מבין נציגי הרשויות המקומיות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11א1",
+ "section": "11א1",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”שיכון ציבורי“ – מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964;\nסוג=הגדרה ”תכנית לשיכון ציבורי“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי פקודת המועצות המקומיות, והכוללת הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד.\n(ב) בכל מחוז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות לשיכונים ציבוריים (בסעיף זה – ועדה משנה לרישום שיכונים ציבוריים), וזה הרכבה:\n יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;\n נציג שר המשפטים;\n נציג שר הבינוי והשיכון;\n נציג השר להגנת הסביבה;\n (פקעה);\n חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים;\n מתכנן המחוז;\n נציג רשות מקרקעי ישראל.\n(ג) הודעה על הקמת ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.\n(ד) לדיוני ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.\n(ה) לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדת מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות פרק ד׳, וליושב ראש ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי סעיפים 125 ו־141.\n(ו) דין החלטת ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו־11ה לא יחולו על ההחלטה.\n(ז) בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית, לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.\n(ח)|(1) החליטה ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית לשיכון ציבורי, שיש בה כדי לסתור את התכנית לשיכון ציבורי, עד שתאושר התכנית לשיכון ציבורי או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה.\n החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בפסקה זו – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית לשיכון ציבורי החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שתתקבל החלטה שלא לאשרה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11א2",
+ "section": "11א2",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד;\nסוג=הגדרה ”תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים“ – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים;\nסוג=הגדרה ”תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50.\n(ב) במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות מסוימות ביישובי מיעוטים (בסעיף זה – ועדת משנה ליישובי מיעוטים), וזה הרכבה:\n יושב ראש הוועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיושב ראש מינה מקרב חברי הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;\n נציג שר המשפטים;\n נציג שר הבינוי והשיכון;\n נציג השר להגנת הסביבה;\n נציג שר הפנים;\n שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית;\n מתכנן המחוז.\n(ג) נציג רשות מקרקעי ישראל יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.\n(ד) הודעה על הקמת ועדת משנה ליישובי מיעוטים תפורסם ברשומות.\n(ה) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן דרך קבע מנהל המרכז למיפוי ישראל או נציגו מקרב עובדי המרכז למיפוי ישראל.\n(ו) לדיוני ועדת משנה ליישובי מיעוטים יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית מסוימת ביישוב מיעוטים חלה במרחב התכנון שלה.\n(ז) דין החלטה של ועדת משנה ליישובי מיעוטים כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו־11ה לא יחולו על ההחלטה.\n(ח) ועדת משנה ליישובי מיעוטים רשאית לאשר תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים לאחר שהתקיימו שני אלה:\n הוגשה למנהל המרכז למיפוי ישראל תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית המסוימת;\n מנהל המרכז למיפוי ישראל הודיע כי המרכז למיפוי ישראל יאשר את התכנית לצורכי רישום שהוגשה לו התואמת את התכנית המסוימת, ככשרה לרישום בהתאם לפקודת המדידות ולחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, עם אישור התכנית המסוימת בוועדת המשנה ליישובי מיעוטים ובהתאם לה.\n(ט) לוועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות פרק ד׳, וליושב ראש ועדת המשנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יושב ראש ועדה מקומית לפי סעיפים 125 ו־141.\n(י) בכפוף להוראות סעיף קטן (יא), אין בסמכויות הנתונות לוועדת משנה ליישובי מיעוטים בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לוועדה מקומית לאשר כל תכנית או תשריט לפי כל דין.\n(יא) החליטה ועדת משנה ליישובי מיעוטים על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים, לא תחליט ועדה מקומית, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית אחרת החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית המסוימת, שיש בה כדי לסתור את התכנית המסוימת, עד שתאושר התכנית האמורה או עד שיוחלט שלא לאשרה.\n(יב) החליטה ועדה מקומית או ועדה מחוזית על הפקדת תכנית (בסעיף קטן זה – התכנית הראשונה), לא תחליט ועדת משנה ליישובי מיעוטים, בתוך חמש שנים ממועד ההחלטה האמורה, על הפקדת תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים החלה, כולה או חלקה, בתחום התכנית הראשונה, שיש בה כדי לסתור את התכנית הראשונה, עד שתאושר התכנית הראשונה או עד שיוחלט שלא לאשרה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11א3",
+ "section": "11א3",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "",
+ "content": "(פקע)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11א4",
+ "section": "11א4",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדת משנה להתחדשות עירונית",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”תכנית להתחדשות עירונית“ – כל אחת מאלה, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בה הוא 70 לפחות:\n תכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות;\n תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים.\n(ב) תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:\n יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש;\n נציג שר הבינוי והשיכון;\n נציג שר המשפטים;\n נציג השר להגנת הסביבה;\n נציג שר הפנים;\n נציג רשות מקרקעי ישראל;\n שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הוועדה המחוזית, ובלבד שלעניין תכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים;\n מתכנן המחוז;\n נציג כאמור בסעיף 7(13).\n(ג) נציג שר הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.\n(ד) הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.\n(ה) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות האמורה.\n(ו) לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.\n(ז) דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו־11ה לא יחולו על ההחלטה.\n(ח) לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי סעיף 62א(ו)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11א5",
+ "section": "11א5",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדת משנה של הוועדה המחוזית לעניין שמיעת טענות",
+ "content": "(א) תוקם, מקרב חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה על פי תוכנית מיתאר ארצית כאמור בסעיף 145(ח)(3) (בסעיף זה – ועדת משנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה:\n יושב ראש הוועדה המחוזית, והוא יהיה היושב ראש;\n מתכנן המחוז;\n נציג שר האנרגיה והתשתיות;\n נציג השר להגנת הסביבה;\n חבר שתבחר הוועדה המחוזית מקרב חברי הוועדה המנויים בסעיף 7(א)(12).\n(ב) דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו־11ה לא יחולו על ההחלטה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11ב",
+ "section": "11ב",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "ועדות משנה אחרות",
+ "content": "ועדה מחוזית רשאית לבחור, מבין חבריה, ועדות משנה נוספות, בנות חמישה חברים כל אחת, ובהן לפחות חבר אחד שהוא מבין נציגי הרשויות המקומיות; הועדה תמנה יושב ראש לכל ועדת משנה שבחרה כאמור, מקרב חברי הועדה המחוזית, והיא רשאית לאצול לה מסמכויותיה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11ג",
+ "section": "11ג",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "משלוח ההחלטות של ועדות המשנה",
+ "content": "החלטות ועדות המשנה יישלחו לכל חברי הועדה המחוזית, תוך עשרה ימים מקבלתן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11ד",
+ "section": "11ד",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "החלטה פגומה – דיון במליאת הועדה",
+ "content": "שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec11ה",
+ "section": "11ה",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "דין החלטת ועדת משנה",
+ "content": "בכפוף להוראות סעיף 11ד, דין החלטת ועדת משנה כדין החלטת הועדה המחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12",
+ "section": "12",
+ "chapter": "סימן ב׳: ועדה מחוזית",
+ "title": "מרחב תכנון מחוזי",
+ "content": "(א) כל שטח במחוז שאיננו מרחב תכנון מקומי לפי סימן ג׳ או מרחב תכנון מיוחד לפי סימן ד׳, יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, ולועדה המחוזית של המחוז יהיו באותו שטח, בנוסף על סמכויותיה האחרות לפי חוק זה, כל הסמכויות שהיו לועדה המקומית אילו הוכרז השטח מרחב תכנון מקומי, למעט הסמכויות לפי פרק ה׳, שיחולו לגביהם הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – מרחב תכנון מחוזי).\n(ב) שטח כאמור שביום תחילתו של חוק זה או בכל מועד שלאחר מכן נכלל בתחומה של רשות מקומית, לא יחולו עוד עליו הוראות סעיף קטן (א) בתום תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה או מהיום שבו נכלל השטח בתחום רשות מקומית כאמור, הכל לפי המאוחר. שר הפנים רשאי, לגבי שטח פלוני, להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות.\n(ג) לעניין הסמכויות לפי פרק ה׳ לגבי מרחב תכנון מחוזי, יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כהגדרתם בסעיף 158ס, כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, בהתאמה ולפי העניין.\n(ד) תכנית בסמכות ועדה מקומית במרחב תכנון מחוזי, יראו אותה לעניין חוק זה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.\n(ה) בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית, למעט ערר על החלטה בעניין תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), וההחלטה ניתנה על ידי הוועדה המחוזית מכוח סמכותה לפי סעיף זה, יוגש הערר לוועדת המשנה של המועצה הארצית שהוקמה לפי סעיף 6(ג)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12א",
+ "section": "12א",
+ "chapter": "סימן ב׳1: ועדת ערר",
+ "title": "ועדת ערר",
+ "content": "(א) לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:\n עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;\n נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה;\n חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:\n הוא בקי בעניני תכנון ובניה;\n הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;\n חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;\n שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;\n לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה;\n לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בועדה מקומית, בועדה מיוחדת או בועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.\n(ב) בדיון בערר לפי סעיף 12ב(א)(3) על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי סעיף 62א, יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:\n נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;\n נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;\n נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.\n(ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.\n(ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12ב",
+ "section": "12ב",
+ "chapter": "סימן ב׳1: ועדת ערר",
+ "title": "סמכויות ועדת הערר",
+ "content": "(א) ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר:\n לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי סעיף 12ו;\n לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי פרק ד׳, או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג;\n לדון ולהחליט בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי סעיף 158נז;\n לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי סעיף 62א ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה;\n לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי סעיף 145ד(ז);\n לדון ולהחליט בהשגה לפי סעיף 152(א2);\n לדון ולהחליט בערר בשל אי־מתן היתר לפי סעיף 152(א3);\n לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו;\n לדון ולהחליט בערר לפי סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי.\n(ב) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר הפנים רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה.\n(ב1) בדיון בערר לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) על החלטת ועדה מקומית לעניין מתן היתר לפי תכנית החיזוק (תמ״א 38) או על החלטה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לעניין תכנית להתחדשות עירונית, ישמש עובד הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שימנה מנהל הרשות האמורה כיועץ לוועדת הערר, ובלבד שהרשות לא יזמה או הגישה את התכנית שעליה הוגש הערר או שמכוחה הוגש ההיתר; בסעיף זה, ”תכנית להתחדשות עירונית“ – תכנית לפינוי ובינוי לפי סעיף 62א(א2) או תכנית כהגדרתה בפסקה (2) להגדרה ”תכנית להתחדשות עירונית“ שבסעיף 11א4(א).\n(ג) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה.\n(ד)|(1) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תהיה סופית.\n על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי סעיף 111.\n(ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי סעיף 152(א2), על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12ג",
+ "section": "12ג",
+ "chapter": "סימן ב׳1: ועדת ערר",
+ "title": "הקמת ועדות ערר נוספות",
+ "content": "(א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם הועדות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאי להקים ועדות ערר נוספות לפי סימן זה, למרחב תכנון מקומי אחד או יותר, שבמחוז מסוים, אם נוכח כי יש צורך לעשות כן.\n(ב) הודעה על הקמת ועדת הערר, הרכבה, ותחום סמכותה, תפורסם ברשומות והעתקה יישלח ליושב ראש הועדה המחוזית שבתחומה הוקמה ועדת הערר; יושב ראש הועדה המחוזית ישלח העתק מההודעה לועדות המקומיות שבמחוז, והועדות המקומיות ימסרו את ההודעה לכל דורש."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12ד",
+ "section": "12ד",
+ "chapter": "סימן ב׳1: ועדת ערר",
+ "title": "סדרי דין",
+ "content": "שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12ה",
+ "section": "12ה",
+ "chapter": "סימן ב׳1: ועדת ערר",
+ "title": "הוצאות ועדת ערר",
+ "content": "(א) הוצאותיה של ועדת הערר, לרבות שכרם של חברי הועדה, ייכללו בתקציב משרד הפנים.\n(ב) הוקמה במחוז יותר מועדת ערר אחת, רשאי שר הפנים לקבוע את שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות בהוצאותיהן של הועדות הנוספות שהוקמו, בהתחשב באגרות הערר שיגבו באותו מחוז.\n(ג) קבע שר הפנים את סכום שיעור השתתפותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ב), יהיה סכום זה חוב המגיע ממנה לאוצר המדינה, מיום שהומצאה לה הודעה על כך משר הפנים; מותר לאוצר המדינה לנכות חוב כאמור מתוך הסכומים המגיעים מאוצר המדינה לרשות המקומית על פי דין או הסכם, או בדרך אחרת, על פי דרישת שר הפנים, וזאת על אף כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, המוטלים על הסכום האמור, ורואים את התשלום לועדת הערר כתשלום לרשות המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12ו",
+ "section": "12ו",
+ "chapter": "סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה",
+ "title": "ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה",
+ "content": "לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה:\n(1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;\n(2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה;\n(3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12ז",
+ "section": "12ז",
+ "chapter": "סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה",
+ "title": "סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה",
+ "content": "ואלה התפקידים והסמכויות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה:\n(1) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי פרק ח׳1;\n(2) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי פרק ט׳;\n(3) לדון ולהחליט בערר לפי סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי, ובדרישה לפיצויים לפי סעיפים 28(ב), (ג), (ד) ו־(ד1), 28א, 45 ו־53 לחוק האמור;\n(4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec12ח",
+ "section": "12ח",
+ "chapter": "סימן ב׳2: ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה",
+ "title": "תחולת הוראות על ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה",
+ "content": "הוראות סעיפים 12א(ב1), 12ב(ב), (ג) ו־(ד)(1), 12ד ו־12ה(א) יחולו על ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec13",
+ "section": "13",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "מרחב תכנון מקומי",
+ "content": "(א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן – צו תכנון).\n(ב) צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec14",
+ "section": "14",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "תכנו ופרסומו של צו תכנון",
+ "content": "צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec15",
+ "section": "15",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "תחילתו של צו תכנון",
+ "content": "צו תכנון – תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה־עשר מיום פרסומו ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec16",
+ "section": "16",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "שינוי מרחב תכנון",
+ "content": "(א) שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי סעיף 13.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec17",
+ "section": "17",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "ועדה מקומית",
+ "content": "לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec18",
+ "section": "18",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "ועדה ברשות מקומית אחת",
+ "content": "(א) במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית.\n(ב) לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת):\n נציגי שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה;\n נציג רשות מקרקעי ישראל;\n נציג שימנה שר הפנים והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:\n הוא בקי בעניני תכנון ובניה;\n הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז;\n נציג לפי פסקה זו ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;\n שני נציגים שימנה שר הפנים שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי;\n נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;\n נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר – בוועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית;\n נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003.\n(ג) לפי המלצת נציג שר הפנים, יזמין יושב ראש הועדה את נציגו של שר, שאינו מנוי בסעיף קטן (ב), אשר יש לו ענין בדבר הנדון בועדה; לנציג כאמור תהא דעה מייעצת בלבד.\n(ג1) נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף קטן (ב)(3) או (3א) יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה המקומית או ועדות המשנה; הגמול ישולם מקופת הוועדה המקומית, בסכום שיקבע שר הפנים ולפי תנאים שיקבע; משרד הפנים ישפה את הוועדה המקומית בעלות תשלום הגמול לפי סעיף קטן זה; שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי לפי סעיף קטן זה, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע כי ועדות מקומיות או סוגי ועדות מקומיות שיקבע לא יהיו זכאיות לשיפוי, כולו או חלקו, בהתחשב באמות מידה שיקבע לעניין זה ובין השאר במצבן הכלכלי.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (כללים בדבר גמול והוצאות לנציג בעל דעה מייעצת), התשע״ו–2015.\n(ג2) לנציג בעל דעה מייעצת תינתן הזדמנות לחוות את דעתו בכל עניין העולה לדיון בוועדה המקומית או בוועדת המשנה; הגיש נציג כאמור חוות דעת בכתב לפני הדיון, תוצג חוות דעתו בדיון.\n(ד) כל שניים, מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת, רשאים לערור כאחד על כל החלטה של הועדה המקומית או של ועדת המשנה לפני ועדת הערר, והיא רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או לבטלה.\n(ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה:\n ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;\n במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;\n נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן, דרך קבע, לדיוני ועדת המשנה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה.\n(ו) כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו מוקנים לועדת המשנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), כדין החלטת הועדה המקומית.\n(ז)|(1) כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, תוך עשרה ימים מיום קבלתה.\n שניים מחברי הוועדה המקומית כאחד או נציג בעל דעה מייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.\n הוגשה דרישה כאמור, יידון הענין בישיבה הקרובה של הועדה המקומית; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטתה של ועדת המשנה כהחלטת הועדה המקומית, לכל דבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec19",
+ "section": "19",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "ועדה במספר רשויות מקומיות",
+ "content": "(א) במרחב תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת (להלן – הרשויות המרחביות), יהיה הרכבה של הועדה המקומית כזה:\n יושב ראש שימנה שר הפנים, מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות והתקיימו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר (בסעיף קטן זה – הרשות המובילה) או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית:\n מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 18,000 או יותר;\n מספר התושבים ברשות הגדולה הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי;\n שבעה חברים, ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה שר הפנים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, בשים לב ככל האפשר למספר התושבים של כל אחת מהן, ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא יתמנה עובד הרשויות הללו ושלפחות שנים מהממונים לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המרחביות;\n (נמחקה);\n (נמחקה);\n (נמחקה);\n (נמחקה);\n (נמחקה).\n ובלבד שלנציגי השרים תהא דעה מייעצת בלבד.\n(א1)|(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במרחב תכנון מקומי, שברשות מרחבית אחת לפחות המצויה בתחומו, מספר התושבים הוא שלושים וחמישה אלף או יותר, יחולו הוראות אלה:\n הועדה המקומית תהיה בת 17 חברים ותורכב מנציגי הרשויות המרחביות;\n שר הפנים יקבע את מספר הנציגים של כל רשות מרחבית בועדה המקומית, לפי היחס שבין מספר התושבים של כל אחת מהרשויות המרחביות למספר התושבים הכולל של הרשויות המרחביות שבאותו מרחב תכנון, אך לא פחות מנציג אחד לכל רשות מרחבית;\n כל רשות מרחבית תבחר, ככל שניתן, את נציגיה לועדה המקומית בהתאם להרכב היחסי של הסיעות; ואולם, אם מספר הנציגים של רשות מרחבית אחת בועדה המקומית הוא ארבעה לפחות, וקיימת באותה רשות מרחבית ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, תבחר הרשות המרחבית, לועדה המקומית, נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה;\n הועדה המקומית תבחר מבין חבריה יושב ראש; ואולם אם מרחב התכנון המקומי כולל לכל היותר שתי רשויות מרחביות ומספר התושבים ברשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר הוא 80% לפחות ממספר כלל התושבים במרחב התכנון המקומי, יהיה ראש הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר או אחד מסגניו שמועצתה מינתה לכך, יושב ראש הוועדה המקומית.\n הועדה המקומית שהוקמה לפי פסקה (1) תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה לתכנון ולבניה (להלן – ועדת משנה) בת שבעה חברים.\n כל התפקידים והסמכויות של ועדה מקומית יהיו נתונים לועדת משנה ודין החלטתה, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג), כדין החלטת הועדה המקומית.\n על החלטות ועדת המשנה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 18(ז), ונוסף על המנויים בסעיף 18(ז)(2), גם חבר הוועדה המקומית שהוא נציג יחיד בה של רשות מרחבית רשאי לדרוש בכתב, בתקופה כאמור באותו סעיף, שיתקיים במליאת הוועדה המקומית דיון בעניין; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.\n(א2) לדיוני הועדה המקומית יוזמנו, דרך קבע, הנציגים בעלי הדעה המייעצת ויחולו בעניינם הוראות סעיף 18(ג1) עד (ד).\n(ב) נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הכשרה בתחום בטיחות אש והצלה, יוזמן דרך קבע לדיוני הוועדה, ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לבטיחות אש והצלה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec20",
+ "section": "20",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "מהנדס ומזכיר הועדה המקומית",
+ "content": "(א) בועדה מקומית לפי סעיף 18, מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הועדה.\n(ב) במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, תמנה הועדה המקומית את מהנדס הועדה מבין הכשירים להיות מהנדס ברשות מקומית שמספר תושביה הוא 10,000 לפחות, לפי חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991, והוא יהיה עובד הוועדה; הוראות סעיפים 5א, 6 ו־6א לחוק האמור יחולו על מהנדס שמונה לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ושר הפנים יקבע הוראות בנוגע לדרכי מינויו והעברתו מכהונה.\n(ג) מהנדס הועדה המקומית ישמש גם כמזכיר הועדה, ואולם הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לוועדה והוא יהיה עובד הרשות המקומית אם היא ועדה מקומית לפי סעיף 18, או עובד הוועדה – אם היא ועדה מקומית לפי סעיף 19."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec20א",
+ "section": "20א",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "מבקר הוועדה המקומית",
+ "content": "(א) בוועדה מקומית לפי סעיף 18, מבקר הרשות המקומית יהיה מבקר הוועדה המקומית.\n(ב) במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, יהיה מבקר הוועדה המקומית מבקר הרשות המרחבית שמספר תושביה הוא הגדול ביותר.\n(ג) על פעולתו של מבקר הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות החלות על מבקר עיריה לפי הוראות פקודת העיריות, בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע השר אחרת בעניין זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec20ב",
+ "section": "20ב",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "יועץ משפטי של ועדה מקומית",
+ "content": "(א) לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי.\n(ב) בוועדה מקומית לפי סעיף 18, היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975, יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.\n(ג) במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec21",
+ "section": "21",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית",
+ "content": "כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec22",
+ "section": "22",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "פרסום ברשומות",
+ "content": "הודעה על מינוי חבר ועדה מקומית שסעיף 21 דן בו, תפורסם ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec23",
+ "section": "23",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec24",
+ "section": "24",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "תקציב",
+ "content": "(א) בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית.\n(ב) היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע.\n(ג) בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב.\n(ד) התקציב יוגש לאישור שר הפנים ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על־פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור.\n(ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec25",
+ "section": "25",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "גביית האגרות",
+ "content": "אגרות המשתלמות על־פי תקנות לפי חוק זה לועדה המקומית בקשר לקרקעות או בנינים שבתחום רשות מקומית פלונית, ישולמו לקופת אותה רשות מקומית ויהיו חלק מהכנסותיה; אגרות כאמור בקשר לקרקעות ובנינים במקומות אחרים ישולמו לקופת הועדה המקומית ויהיו חלק מהכנסותיה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec26",
+ "section": "26",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "הקניית מקרקעין",
+ "content": "(א) מקרקעין שהופקעו על־ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.\n(ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על־שמו יבצע כל עסקה בהם על־פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec27",
+ "section": "27",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "ביצוע החוק על־ידי הועדה המקומית",
+ "content": "(א) מתפקידה של הועדה המקומית ושל כל רשות מקומית במרחב תכנון הכולל תחום של יותר מרשות מקומית אחת להבטיח את קיומן של הוראות חוק זה וכל תקנה על פיו.\n(ב) מקום שקיימת ועדת משנה לתכנון ולבניה חייבים בביצוע כאמור גם הועדה המקומית וגם ועדת המשנה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec28",
+ "section": "28",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "כפיית ביצוע על־ידי הועדה המחוזית",
+ "content": "(א) הועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לועדה מקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הועדה המקומית בחוק זה או על־פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסויים.\n(ב) לא קיימה הועדה המקומית הוראה או דרישה של הועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בנינים, תוך הזמן שקבעה הועדה המחוזית, רשאית הועדה המחוזית לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על־חשבון הועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לענין זה יהיו לה כל הסמכויות של הועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על־ידי הועדה המקומית.\n(ג) לענין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבניה או רשות הרישוי המקומית כדין הועדה המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec28א",
+ "section": "28א",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "ועדה ממונה",
+ "content": "(א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, רשאי שר הפנים למנות ועדה ממונה למילוי תפקידי הועדה המקומית לפי סעיף 19:\n הועדה אינה ממלאת עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה;\n הועדה אינה עשויה למלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי חוק זה.\n(ב) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לענין זה, והתייעץ עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר.\n(ג) לועדה ממונה וליושב ראש שלה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראש שלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.\n(ד) הועדה הממונה תכהן לתקופה שיקבע שר הפנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec28ב",
+ "section": "28ב",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית",
+ "content": "(א) שר הפנים רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי סעיף 62א, לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות.\n(ב) שר הפנים ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה.\n(ג) לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר.\n(ד) העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר הפנים; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 18 והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר הפנים לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר הפנים ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור.\n(ה) תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית.\n(ו) הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec29",
+ "section": "29",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec29א",
+ "section": "29א",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "אצילת סמכויות בועדה מקומית של רשות מרחבית",
+ "content": "ועדה מקומית לפי סעיף 19 רשאית, במידה שקבע שר הפנים בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ״ט–1999."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec30",
+ "section": "30",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "רשות רישוי",
+ "content": "יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לענין מתן היתר לפי סעיף 145."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec31",
+ "section": "31",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "המצאת מידע על ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה",
+ "content": "ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר –\n(1) את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים;\n(2) את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית;\n(3) את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב;\n(3א) את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה;\n(3ב) את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה;\n(4) כל דבר הדרוש לשר הפנים, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec31א",
+ "section": "31א",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית או כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת",
+ "content": "(א) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור בסעיף 62א(א1) או (ג), אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ורישוי לפי חוק זה, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן בסעיף 11א4(א), מתוך כלל ההיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור.\n(ב)|(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא אם כן מכהן בוועדה המקומית נציג בעל דעה מייעצת, אחד לפחות, מבין הנציגים האמורים בסעיף 18(ב)(3) או (3א), ואולם שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית כאמור גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור, ובלבד שימונה בתוך שנה מיום הסמכת הוועדה.\n על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים, להסמיך ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית גם אם לא מכהן בה נציג בעל דעה מייעצת כאמור באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי התקיימו כל אלה:\n בוצעו כל הפעולות הדרושות למינוי נציג כאמור והנציג לא מונה מטעמים שאינם תלויים בשר הפנים או בוועדה המקומית;\n נקבע בחוות דעתה של יחידת הבקרה כמשמעותה בסעיף 31ג, שהוגשה לפי סעיף קטן (ד), כי נציג בעל דעה מייעצת אחד לפחות, מבין נציגי השרים האמורים בסעיף 18(ב)(1), משתתף דרך כלל בישיבות הוועדה המקומית או ועדת המשנה שלה.\n(ג)|(1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית, אלא לאחר שנתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לפי חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.\n טרם הסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית יפנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1); חוות הדעת תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתה; לא הוגשה חוות הדעת כאמור, לא יחולו הוראות פסקה (1).\n(ג1) לא יסמיך שר הפנים ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית אלא בהתקיים שני אלה:\n הוא נוכח כי מכהנים בה מהנדס ועדה, תובע כהגדרתו בסעיף 203 ומנהל פיקוח כמשמעותו בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985;\n הוא מצא כי היא עדכנה את סקר עבירות הבנייה בהתאם להוראות סעיף 254טז וכי יש בכוונתה לבצע אכיפה בהתאם למדיניות אכיפה שתקבע.\n(ד) החלטה לעניין הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת מאת יחידת הבקרה כמשמעותה בסעיף 31ג; המלצות וחוות דעת כאמור יוגשו לשר הפנים בתוך 21 ימים ממועד פניית שר הפנים לקבלתן.\n(ה) שר הפנים רשאי להסמיך ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לרבות בעניין שיעור היתרים שנתנה מכוח תכניות התחדשות עירונית כהגדרתן בסעיף 11א4(א), מתוך כלל הבקשות להיתרים שהוגשו לה מכוח תכניות כאמור, שיהיו נתונות לה הסמכויות לדון ולהחליט על הפקדה ועל אישור של תכניות כאמור בסעיף 62א(א2), אם נוכח כי היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין הסמכה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).\n(ו) הסמכה לפי סעיף זה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת תהיה לתקופה שיורה שר הפנים שלא תפחת משלוש שנים ושלא תעלה על חמש שנים; שר הפנים רשאי להאריך הסמכה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת לאחר שמצא, לעניין ועדה מקומית עצמאית, גם כי מיום הסמכתה היא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת אכיפה של ההוראות לפי חוק זה.\n(ו1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הוארכה הסמכה של ועדה מקומית עצמאית שחלפו חמש שנים ממועד הסמכתה כאמור לראשונה, יהיו נתונות לה הסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, אלא אם כן מצא שר האוצר כי היא לא מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון, רישוי ואכיפה של ההוראות לפי חוק זה ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n(ז) מצא שר הפנים כי ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה או להארכת הסמכתה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), רשאי הוא לבטל את הסמכתה, לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר הפנים, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ד).\n(ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), החליט שר הפנים לבטל את הסמכתה של ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת או לא לחדש את הסמכתה, רשאי הוא להורות לגבי תכניות או סוגי תכניות שוועדה מקומית כאמור החליטה להפקידן, כי תמשיך ותהיה נתונה לוועדה האמורה, לגבי אותן תכניות, הסמכות לפי הוראות סעיף 62א(א1), (א2) או (ג), לפי העניין.\n(ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור ועל החלטה לפי סעיף קטן (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec31ב",
+ "section": "31ב",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "מינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית",
+ "content": "(א) ראה שר הפנים, מטעמים שיירשמו, כי יש צורך במינוי מלווה מקצועי לוועדה מקומית כדי להבטיח את התנהלותה התקינה והמקצועית או לשם הסמכתה כוועדה מקומית עצמאית, ימנה לוועדה המקומית מלווה מקצועי לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנתיים (בסעיף זה – מלווה מקצועי); שר הפנים רשאי להאריך את תקופת כהונתו של המלווה המקצועי לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת.\n(ב) החלטה לעניין מינוי מלווה מקצועי לפי סעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים ויושב ראש הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, ולאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית, ואם היא ועדה מקומית במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו – גם לראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום מרחב התכנון האמור, הזדמנות לטעון את טענותיהם.\n(ג) מלווה מקצועי יהיה בעל הכשירות הנדרשת ממהנדס ועדה מקומית במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, כאמור בסעיף 20(ב).\n(ד) מונה לוועדה מקומית מלווה מקצועי, יחולו הוראות אלה:\n לא יפעיל מהנדס הוועדה סמכות מסמכויותיו בתחומי הפעילות שקבע שר הפנים בכתב המינוי של המלווה מקצועי, אלא אם כן התקבל לכך אישור בכתב של המלווה המקצועי;\n המלווה המקצועי יוזמן לכל דיוני הוועדה המקומית, ועדת המשנה שלה ורשות הרישוי המקומית, וכן לכל דיון של מוסד תכנון שאליו נדרשת הזמנת מהנדס הוועדה, והוא יהיה רשאי להגיש חוות דעת בכתב, מטעמו, לגבי כל עניין הנדון בדיון כאמור ולהציג את עמדתו במהלך הדיון;\n המלווה המקצועי יהיה רשאי לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, וכן לדרוש כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקה זו לדרוש אותם מאותו גורם; מידע או מסמך שדרש מלווה מקצועי כאמור, יימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;\n לשם מילוי תפקידו תהיה למלווה המקצועי גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בפסקה זו – מאגר מידע) של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו ולוועדה המקומית גישה אליו, לפי דין או הסכם;\n מלווה מקצועי שאינו עובד המדינה יפעיל את סמכויותיו לפי פסקאות (3) ו־(4) בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.\n(ה) שכרו של מלווה מקצועי ישולם מתקציב משרד הפנים.\n(ו) מלווה מקצועי יגיש לשר הפנים דוח על תפקודה של הוועדה המקומית בתחומי תפקידיו; דוח כאמור יוגש בתום כל שנה ובכל מועד אחר שבו ידרוש זאת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.\n(ז) הודעה על מינוי מלווה מקצועי ועל תקופת כהונתו תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec31ג",
+ "section": "31ג",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "יחידת בקרה על ועדות מקומיות",
+ "content": "(א) במשרד הפנים תוקם יחידת בקרה על ועדות מקומיות שתערוך בקרה על אופן פעילותן לפי חוק זה.\n(ב) יחידת הבקרה תגיש לשר הפנים דוח שנתי לעניין פעולותיה וממצאי הביקורת שערכה באותה שנה; הדוח השנתי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.\n(ג) מנהל יחידת הבקרה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים ליחידת הבקרה לשם מילוי תפקידיה, לגבי ועדה מקומית מסוימת – מהוועדה המקומית, מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, מהרשות המקומית או מהרשויות המרחביות שבתחום מרחב התכנון שלה, מהוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר שקבע שר הפנים לעניין זה; מידע או מסמך שדרשה יחידת הבקרה כאמור, יימסרו לה באופן ובמועד שנקבעו בדרישה; מנהל יחידת הבקרה רשאי להסתייע, לשם מילוי תפקידו, באדם שאינו עובד המדינה, שהוסמך לכך בכתב, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec31ד",
+ "section": "31ד",
+ "chapter": "סימן ג׳: ועדה מקומית",
+ "title": "הדרכה, הכוונה וסיוע לוועדות מקומיות",
+ "content": "שר הפנים יפעל ככל הניתן להדרכתן ולהכוונתן של הוועדות המקומיות כדי שיהיה ניתן לקדם את הסמכתן כוועדות מקומיות עצמאיות, וככל שנקבעו לכך סכומים בתקציב המדינה השנתי – יקצה שר הפנים לוועדות המקומיות סיוע כספי, לפי אמות מידה שיקבע, בהתחשב בין השאר במצבן הכלכלי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec32",
+ "section": "32",
+ "chapter": "סימן ד׳: ועדה מיוחדת",
+ "title": "מרחב תכנון מיוחד",
+ "content": "(א) שר הפנים, על־פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד, אם נתמלא אחד מאלה:\n בשטח הנדון עוד אין ישוב והוא נועד להקמת ישוב חדש;\n ביום תחילתו של חוק זה וערב פרסום הצו היו באותו שטח 75% לפחות מיחידות הדיור הקיימות והנמצאות בתהליך של בניה גם יחד, יחידות דיור שהוקמו או שהן מוקמות על ידי המדינה או מטעמה, וקויימה התייעצות בדבר מתן הצו עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח.\n(ב) שר הפנים, על פי המלצת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואם סירבה רשות מקומית או לא הסכימה להמלצת שר הבינוי והשיכון תוך 90 יום מיום שנמסרה לה – באישור המועצה הארצית על פי הצעת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום אותה רשות מקומית יהיה מרחב תכנון מיוחד, אם המדינה הכינה תכנית להקים בו שכונה חדשה שעל פיה 75% לפחות של כלל יחידות הדיור באותו שטח יוקמו על ידי המדינה או מטעמה.\n(ג) סעיפים 14 עד 16 יחולו על תכנו של הצו, פרסומו, תחילתו ושינויו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ושאר הוראות חוק זה יחולו במרחב תכנון מיוחד, ככל שאין בסימן זה או בסימן ה׳ לפרק ג׳ הוראה מפורשת אחרת לאותו ענין.\n(ד) (בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec33",
+ "section": "33",
+ "chapter": "סימן ד׳: ועדה מיוחדת",
+ "title": "תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד",
+ "content": "(א) תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר מחמש שנים מיום תחילתו.\n(ב) רשאי שר הפנים, בדרך האמורה בסעיף 32, להאריך תקפו של צו כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, וכן רשאי הוא לשוב ולהאריך את תקפו של צו כאמור, בדרך האמורה, בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לבטל צו כאמור.\n(ג) (פקע)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec33א",
+ "section": "33א",
+ "chapter": "סימן ד׳: ועדה מיוחדת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec34",
+ "section": "34",
+ "chapter": "סימן ד׳: ועדה מיוחדת",
+ "title": "ועדה מיוחדת והרכבה",
+ "content": "(א) לכל מרחב תכנון מיוחד תהיה ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מיוחדת), וזה הרכבה:\n שני נציגים של שר הפנים שאחד מהם יהיה יושב ראש ואחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה;\n שני נציגים של שר הבינוי והשיכון, שאחד מהם יהיה בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובניה;\n נציג אחד של שר הבריאות;\n נציג אחד של שר המשפטים;\n נציג אחד של השר לאיכות הסביבה;\n נציג אחד של שר התחבורה;\n נציג אחד של שר הבטחון;\n (פקעה);\n ארבעה נציגים של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שאליו מתייחס הדיון;\n נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002, שימנה שר הפנים בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.\n(ב) נוסף על הנציגים המנויים בסעיף קטן (א), בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה בסעיף 33 יהיה חבר בוועדה המיוחדת גם נציג רשות מקומית הגובלת בתחום מרחב התכנון המיוחד, שימנה שר הפנים.\n(ג) לדיוני הוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה כמשמעותה בסעיף 33 יוזמנו דרך קבע שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר.\n(ד) (פקע).\n(ה) (פקע).\n(ו) (פקע)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec35",
+ "section": "35",
+ "chapter": "סימן ד׳: ועדה מיוחדת",
+ "title": "מזכיר הועדה",
+ "content": "מזכיר הועדה המיוחדת יהיה מהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר; באין רשות מקומית או מהנדס רשות מקומית כאמור ימנה שר הבינוי והשיכון את המזכיר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec36",
+ "section": "36",
+ "chapter": "סימן ד׳: ועדה מיוחדת",
+ "title": "הסמכויות והתפקידים",
+ "content": "(א) בתחום מרחב תכנון מיוחד יהיו כל הסמכויות והתפקידים אשר לועדה מחוזית בידי הועדה המיוחדת בלבד כאילו היה מרחב התכנון המיוחד מחוז, וכן יהיו לועדה המיוחדת באותו תחום כל הסמכויות אשר לועדה מקומית כאילו היה מרחב תכנון מקומי שסעיף 13 חל עליו; כל הוראה בחוק זה או על פיו המחייבת אישור הועדה המחוזית לדבר שנעשה על ידי הועדה המקומית לא תחול במרחב תכנון מיוחד.\n(ב) במרחב תכנון מיוחד תהיה רשות רישוי מיוחדת. רשות רישוי כאמור תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה המיוחדת וממזכיר הועדה.\n(ג) (פקע)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec37",
+ "section": "37",
+ "chapter": "סימן ה׳: ועדה משותפת",
+ "title": "הקמת ועדות משותפות",
+ "content": "שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית ומוסדות התכנון הנוגעים בדבר, רשאי, בצו, להקים ועדה משותפת לתכנון ולבניה ליותר ממחוז אחד או ליותר ממרחב תכנון אחד (להלן – ועדה משותפת)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec38",
+ "section": "38",
+ "chapter": "סימן ה׳: ועדה משותפת",
+ "title": "הרכבן של ועדות משותפות",
+ "content": "(א) שר הפנים יקבע את הרכבה של הועדה המשותפת וימנה את חבריה לפי המלצת מוסדות התכנון הנוגעים בדבר.\n(ב) לא המליצו מוסדות התכנון על הרכב אחיד או על חברים מוסכמים או שלא המליצו כלל תוך המועד שהורה שר הפנים, רשאי השר לקבוע את ההרכב ולמנות את החברים.\n(ג) שר הפנים רשאי למנות לועדה משותפת חברים נוספים שמספרם לא יעלה על חמישית מכל חבריה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec39",
+ "section": "39",
+ "chapter": "סימן ה׳: ועדה משותפת",
+ "title": "סמכויות הועדה המשותפת",
+ "content": "לועדה המשותפת יהיו בתחום שנקבע לה הסמכויות והתפקידים של ועדה מחוזית, של ועדה מקומית, של רשות רישוי מחוזית או של רשות רישוי מקומית, הכל לפי הענין, שיוחדו לה בצו של שר הפנים, ורשאי שר הפנים בצו לאסור או להגביל את השימוש באותם סמכויות ותפקידים על ידי מוסדות התכנון הנוגעים בדבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec40",
+ "section": "40",
+ "chapter": "סימן ה׳: ועדה משותפת",
+ "title": "פרסום ברשומות",
+ "content": "כל צו לפי סימן זה יפורסם ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec41",
+ "section": "41",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "מקום פנוי במוסד",
+ "content": "שום פעולה של מוסד תכנון לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במוסד פנוי מכל סיבה שהיא."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec41א",
+ "section": "41א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "מינוי נציגים מסוימים למוסד תכנון",
+ "content": "לא המליץ הארגון המייצג כמשמעותו בסעיף 7(א)(13) או 18(ב)(3), לפי העניין, על מועמד לכהונה כחבר בוועדה מחוזית או כנציג בעל דעה מייעצת בוועדה מקומית, בתוך תשעים ימים ממועד פניית שר הפנים לארגון כאמור, רשאי שר הפנים למנות לאותו תפקיד אדם שמתקיימת בו הכשירות הנדרשת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec42",
+ "section": "42",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "מנין חוקי",
+ "content": "(א) המנין החוקי בישיבות של מוסדות התכנון הוא מחצית החברים; אם לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, ידחה היושב ראש את פתיחת הישיבה לחמש עשרה דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו בה שליש ממספר החברים והיושב ראש בכללם, ובלבד שמספרם לא יפחת משנים בנוסף ליושב ראש.\n(ב) משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיף קטן (א), יהא המשך הישיבה כדין רק כל עוד נכחו במהלכה שני חברים בנוסף ליושב ראש.\n(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), המנין החוקי בישיבות מוסד תכנון, שמספר החברים בו הוא פחות מארבעה, הוא שניים לפחות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec43",
+ "section": "43",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "דעות שקולות בהצבעה",
+ "content": "היתה הצבעה בישיבת מוסד תכנון והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו ענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec44",
+ "section": "44",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "סדרי הדיון והעבודה",
+ "content": "(א) ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהיעדרו – על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.\n(ב) מזכיר מוסד התכנון ישלח את סדר היום של ישיבותיו, שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכן למתכנן המחוז, לכל גורם אחר שהזמנתו לדיון נדרשת לפי חוק זה וכן לכל גורם אחר שקבע שר הפנים; ואולם יושב ראש מוסד התכנון רשאי להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי סדר היום או שינויים בו יישלחו במועד קצר יותר בשל דחיפות העניין; מתכנן המחוז יעביר בהקדם האפשרי את סדר היום של ישיבות הוועדה המקומית שנשלח אליו, לנציגי השרים בוועדה המחוזית.\n(ג) מזכיר מוסד התכנון יצרף לסדר היום ששלח, את המסמכים הנדרשים לדיון או הודעה על העמדתם לעיון מקבלי ההודעה; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.\n(ד) סדר היום יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון זמן סביר לפני הדיון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec44א",
+ "section": "44א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "היעדרות חבר מישיבות מוסד תכנון",
+ "content": "(א) חבר מוסד תכנון שנעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסד התכנון או של ישיבות ועדת המשנה של מוסד התכנון, או שנעדר למעלה משליש מהישיבות בתקופה של שנה אחת, ואיש לא מילא את מקומו, יחדל להיות חבר במוסד התכנון; תקופת השנה תימנה מיום מינויו של החבר למוסד התכנון.\n(ב)|(1) נעדר חבר מוסד תכנון משתי ישיבות רצופות, וגם ממלא מקומו לא השתתף בהן, ישלח יושב ראש מוסד התכנון, מיד לאחר הישיבה השניה הרצופה של מוסד התכנון שממנה נעדר חבר המוסד, הודעה לחבר המוסד וכן למי שמינה את החבר ולמי שהמליץ על חברותו במוסד התכנון, ואם היה החבר נציג שר – ישלח העתק גם למזכירות הממשלה; ההודעה תציין את מועדי ישיבות מוסד התכנון שמהן נעדר אותו חבר ואת הנוסח המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח במכתב רשום ותציין כי אם לא ישתתף החבר בישיבה הקרובה של מוסד התכנון, יחדל להיות חבר במוסד התכנון ומינויו יפקע.\n יושב ראש מוסד תכנון ישלח ב־31 בדצמבר של כל שנה, הודעה לכל חבר המוסד, ובה פירוט הישיבות שבהן נכח ושמהן נעדר במשך אותה תקופה; נעדר החבר משליש או יותר ממספר הישיבות שהתקיימו, ישלח יושב ראש מוסד התכנון הודעה כאמור גם לגורמים המנויים בפסקה (1).\n(ג) נעדר חבר מוסד תכנון כאמור בסעיף קטן (א) ונשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע יושב ראש מוסד התכנון לחבר ולגורמים המנויים בסעיף קטן (ב) על פקיעת חברותו של החבר במוסד התכנון.\n(ד)|(1) פקעה חברותו של חבר מוסד תכנון, לא יחזור וימונה אותו חבר, כחבר באותו מוסד תכנון, במשך שנה מיום פקיעת חברותו.\n פקעה חברותו של חבר במוסד תכנון שאינו ועדת משנה תפקע חברותו גם בכל ועדות המשנה של אותו מוסד תכנון.\n(ד1) מונה לחבר מוסד תכנון ממלא מקום קבוע לפי סעיף 48א, לא יחולו הוראות סעיף זה על חבר מוסד התכנון, והן יחולו על ממלא המקום הקבוע לפי הוראות הסעיף האמור.\n(ה) בסעיף זה, ”מוסד תכנון“ – למעט ועדה מקומית וועדת משנה של הועדה המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec44ב",
+ "section": "44ב",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "חבר מוסד תכנון מקומי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”הוועדה לבחינת השעיה“ – כמשמעותה בסעיף 19א לחוק הבחירה הישירה;\nסוג=הגדרה ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – חבר ועדה מקומית או ועדת משנה שלה, למעט חבר כאמור הממונה בידי שר, ולמעט ראש רשות מקומית שהוגשה לגביו בקשה להשעיה לפי סעיף 19א לחוק הבחירה הישירה;\nסוג=הגדרה ”חוק הבחירה הישירה“ – חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975.\n(ב) לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ולא יכהן כחבר מוסד תכנון מקומי אם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון, ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, ובלבד שטרם חלפו שבע שנים מיום הרשעתו כאמור; לא קבע בית המשפט כאמור בפסק הדין המרשיע, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לעניין זה, שתוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור – לבית המשפט שלערעור.\n(ג) הוגש כתב אישום נגד חבר מוסד תכנון מקומי במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד חבר מוסד תכנון מקומי כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כחבר מוסד תכנון ובין לפני שהחל לכהן כחבר מוסד תכנון, רשאית הוועדה לבחינת השעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנתנה לחבר מוסד התכנון המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את חבר מוסד התכנון המקומי מכהונתו במוסד התכנון המקומי, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין הוא ראוי לכהן כחבר מוסד תכנון.\n(ד) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בתוך מועד אחר שקבע שר הפנים, והוראות סעיף 19א(א) עד (ד), (ו) עד (ח), (י), (יב) ו־(יג) לחוק הבחירה הישירה יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.\n(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל לעניין חבר מוסד תכנון שהורשע בעבירה או שהוגש נגדו כתב אישום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec44ג",
+ "section": "44ג",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "חבר מוסד תכנון שקיים לגביו ניגוד עניינים תדיר",
+ "content": "לא יחל אדם לכהן כחבר מוסד תכנון ולא יכהן כחבר מוסד תכנון אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו במוסד התכנון לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו (בפרק זה – ניגוד עניינים תדיר); שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות שיש בהן כדי להעמיד חבר מוסד תכנון במצב של ניגוד עניינים תדיר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec44ד",
+ "section": "44ד",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "בדיקת ניגוד עניינים של חבר מוסד תכנון מקומי ותוצאותיה",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”חבר מוסד תכנון מקומי“ – כהגדרתו בסעיף 44ב;\nסוג=הגדרה ”היועץ המשפטי“ – היועץ המשפטי של הוועדה המקומית;\nסוג=הגדרה ”המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים“ – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כחבר מוסד תכנון מקומי, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.\n(ב) מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי ימסור ליועץ המשפטי את המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, לפני תחילת כהונתו.\n(ג) חבר מוסד תכנון מקומי ידווח ליועץ המשפטי על כל שינוי שחל במידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, שמסר לפי הוראות סעיף קטן (ב), מידע כשנודע לו על השינוי כאמור.\n(ד) בתוך 21 ימים ממועד קבלת המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים, יקבע היועץ המשפטי אם מתקיים ניגוד עניינים במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או בחבר מוסד תכנון מקומי, לפי העניין; היועץ המשפטי ימסור את חוות דעתו בלא דיחוי למי שחוות הדעת ניתנה לגביו וכן ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר.\n(ה)|(1) קבע היועץ המשפטי כי מתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או יחדל מכהונתו, לפי העניין.\n אדם שניתנה לגביו החלטה לפי פסקה (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת היועץ המשפטי, רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, בבקשה לבחון את החלטת היועץ המשפטי; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך רשאי, בתוך שלושים ימים מיום הפנייה אליו, לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.\n(ו) קבע היועץ המשפטי כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מוסד תכנון מקומי או חבר מוסד תכנון מקומי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים שאינו ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים שלפיו יפעל אותו אדם, או יורה על עריכת שינויים בהסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בעבר; הודיע מי שנקבע לגביו הסדר למניעת ניגוד עניינים על הסכמתו להסדר, רשאי הוא להתחיל לכהן כחבר מוסד התכנון, ואם הוא מכהן כחבר מוסד התכנון – ימשיך בכהונתו, והכול בכפוף לתחולת ההסדר; לא הודיע אותו אדם על הסכמתו להסדר – לא יתחיל לכהן, ואם הוא מכהן – יחדל מכהונתו.\n(ז) המגבלות שהוטלו על חבר מוסד תכנון מקומי לפי הסדר למניעת ניגוד עניינים, אם הוטלו, וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למסרם לפי חוק חופש המידע.\n(ח) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה.\n(ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הוראת מינהל החלים על חבר מוסד תכנון שסעיף זה אינו חל עליו לעניין ניגוד עניינים כאמור בסעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec45",
+ "section": "45",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "התפטרות חבר",
+ "content": "חברים של מוסד תכנון המכהנים מכוח מינוי – למעט נציגו של שר וחבר ועדה משותפת לפי סימן ה׳ שאיננו חבר ועדה מחוזית – רשאים להתפטר מכהונתם בהודעת התפטרות בכתב שימסרו ליושב ראש מוסד התכנון שבו הם מכהנים; תקפה של ההתפטרות הוא עם מסירת ההודעה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec46",
+ "section": "46",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "שמירת סוד",
+ "content": "חבר מוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, עובד או יועץ של מוסד תכנון, שהגיע לידיעתו במהלך דיוני המוסד או ועדת משנה שלו דבר שהמוסד או ועדת המשנה החליטו לשמור אותו בסוד – לא יגלנו למי שאינו חייב לגלות לו את הדבר לפי כל דין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec47",
+ "section": "47",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים",
+ "content": "(א) חבר במוסד תכנון שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל ענין העומד לדיון במוסד או בועדה מועדותיו –\n יודיע על כך ליושב ראש בכתב או בעל פה מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור עומד לדיון; נמסרה ההודעה בעל־פה, תירשם בפרוטוקול הישיבה הקרובה של המוסד או הועדה;\n לא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה על כל שאלה בקשר אליו.\n(ב) עובד במוסד תכנון, נציג בעל דעה מייעצת, ממלא תפקיד, או יועץ למוסד תכנון, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בענין העומד לטיפול או לדיון במוסד או בועדה מועדותיו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר, מיד לאחר שנודע לו כי הענין האמור הובא לטיפול או לדיון באותו מוסד או בועדה מועדותיו, ולא יטפל באותו ענין ולא יהיה נוכח בדיוני המוסד או הועדה הדנים בו.\n(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית או האזרחית של אדם על פי כל דין אחר.\n(ד) (בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec47א",
+ "section": "47א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "הימנעות מהשתתפות בדיון בשל קשר ליזם או נטילת חלק בהחלטה העולה לדיון",
+ "content": "(א) חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי סעיף 62(ד), אם נתקיים בו אחד מאלה:\n הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית;\n הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש ערר.\n(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה וועדות המשנה שלה ועל דיוני הועדה למתקנים בטחוניים או ועדת הערר למתקנים בטחוניים לפי פרק ו׳.\n(ג) חבר מוסד תכנון שנודעו לו עובדות המונעות ממנו מלהשתתף בהצבעה ובדיון לפי סעיף זה, יודיע על כך מיד בכתב ליושב ראש מוסד התכנון או בהודעה לפרוטוקול.\n(ד) היה מוסד התכנון ועדת משנה, יקבע יושב ראש מליאת הועדה מי מחברי מוסד התכנון ימלא את מקומו של החבר שנתקימו בו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג).\n(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יראו חבר מוסד תכנון או ממלא מקומו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני הגוף שהוא מייצג או של האוכלוסייה שהוא נציגה במוסד התכנון, ככל שהם קשורים לחוק זה, והכול ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת אחרת בחוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48",
+ "section": "48",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48א",
+ "section": "48א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "ממלא מקום לחבר מוסד תכנון",
+ "content": "(א) מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך ולתקופה שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום אחד או יותר, ואולם בישיבת מוסד תכנון ייצג אותו ממלא מקום אחד בלבד.\n(ב) הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.\n(ג) נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.\n(ג1)|(1) חבר מוסד תכנון שמונה לו ממלא מקום רשאי להטיל עליו למלא, דרך קבע, את מקומו באותו מוסד תכנון, דרך כלל או בוועדה מוועדותיו (בסימן זה – ממלא מקום קבוע); הטיל חבר מוסד התכנון על ממלא מקומו להיות ממלא מקומו הקבוע כאמור, יודיע על כך ליושב ראש מוסד התכנון.\n ממלא מקום קבוע שמונה לפי פסקה (1), יראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו היה חבר מוסד התכנון או חבר הוועדה כאמור באותה פסקה, לפי העניין, ובלבד שחבר מוסד התכנון לא הפעיל את סמכויותיו באותו עניין.\n(ד) סעיף 45 יחול אף על ממלא מקום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48ב",
+ "section": "48ב",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו",
+ "content": "(א) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי סעיף 61ב, יישלחו, למי שאינו חבר המוסד ואינו נציג בעל דעה מייעצת, בדואר רשום.\n(ב) החלטות מוסד התכנון והודעות לפי סעיף 61ב יישלחו לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי דעה מייעצת, בדואר או בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו; נשלחו ההחלטות בדואר – יראו אותן כאילו נמסרו בתום שלושה ימים מיום שנמסרו לדואר למשלוח; נשלחו ההחלטות בדרך מקוונת – יראו אותן כאילו נמסרו ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתן.\n(ג) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין משלוח החלטות והודעות לפי סעיף 61ב בדרך מקוונת על ידי מוסד התכנון, ורשאי הוא לקבוע, על אף הוראות סעיף קטן (א), כי החלטות והודעות מסוגים שיקבע יישלחו למנויים באותו סעיף קטן בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת, ובלבד שלא יקבע הוראות כאמור לגבי החלטות של מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים כהגדרתו בסעיף 48ג, אלא בהסכמת שר הביטחון.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48ג",
+ "section": "48ג",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "זכות עיון במסמכי מוסד תכנון",
+ "content": "(א) בסעיף זה ובסעיף 48ד –\nסוג=הגדרה ”חוק חופש המידע“ – (נמחקה);\nסוג=הגדרה ”מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים“ – הוועדה למיתקנים ביטחוניים וועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותן בפרק ו׳;\nסוג=הגדרה ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;\nסוג=הגדרה ”מסמך“ – לרבות פרוטוקול, וכן מידע מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.\n(ב) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת ונציג שר בוועדה המחוזית, זכאי לעיין בכל מסמך של אותו מוסד תכנון, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מיום שביקש זאת, וכן זכאי הוא לקבל העתק מהמסמך, ובלבד שאין בהכנת ההעתק הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד מוסד התכנון; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל העתק ממסמך כאמור, ינהג בו לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד הפנים בנוגע לאבטחת מידע (להלן – הנחיות אבטחת מידע).\n(ג)|(1) חבר מועצה ברשות מרחבית הנמצאת בתחומו של מרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 19, שאינו חבר בה, זכאי לעיין במסמכי מוסד התכנון של אותו מרחב הנוגעים לרשות המרחבית שבה הוא מכהן ולקבל העתק מהם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן קבע יושב ראש מוסד התכנון כי אין לאפשר עיון במסמך או מסירת העתקו בשל אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע.\n על חבר מועצה כאמור בפסקה (1) שעיין במסמך לפי הוראות סעיף קטן זה או קיבל העתק ממנו, יחולו הוראות סעיף 46, בשינויים המחויבים.\n(ד) בכל דיון של מוסד תכנון יובאו לפני חברי המוסד, ובוועדה מקומית – גם לפני הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כל המסמכים הנוגעים לדיון; לא הובא מסמך כאמור לפני חברי המוסד או הנציגים בעלי הדעה המייעצת, ינמק יושב ראש המוסד את הטעמים לכך.\n(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מסמך שיושב ראש מוסד התכנון קבע שהוא כולל מידע בדבר דיונים פנימיים או תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי מוסדות תכנון, חבריהם או יועציהם, למעט התייעצויות הקבועות בדין ולמעט פרוטוקולים מישיבות של מוסד התכנון.\n(ו) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות ועל חובות אחרות לעניין מסירת מידע וקבלתו ולא לגרוע מהן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48ד",
+ "section": "48ד",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "חובת ניהול פרוטוקול ופרסומו",
+ "content": "(א) בכל ישיבה של מוסד תכנון יירשם ויוקלט פרוטוקול, ואולם חובת הקלטה לא תחול על ישיבות של רשות רישוי; יושב ראש מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולם התקין של הפרוטוקול וההקלטה ורשאי הוא, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להפסיק את הקלטת הישיבה לצורך התייעצות.\n(ב) הפרוטוקול ישקף נאמנה את פרטי הדיון ויצוינו בו, בין השאר –\n מועד הישיבה ומקום קיומה;\n סדר היום ושינויים שנערכו בו;\n שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה ותפקידיהם, ובוועדה מקומית – גם שמות הנציגים בעלי הדעה המייעצת, בציון אלה שנכחו בפתיחת הישיבה, וכן שמות החברים והנציגים כאמור שנעדרו מהישיבה ותפקידיהם;\n קיומו של מניין חוקי לפי סעיף 42;\n שמות מוזמנים שאינם חברי מוסד התכנון ואינם הנציגים בעלי הדעה המייעצת שנכחו בישיבה ותפקידיהם;\n מהלך הדיון, לרבות עמדות הנציגים בעלי הדעה המייעצת בוועדה מקומית, הפסקות בהקלטת הישיבה לצורך התייעצות והטעמים להפסקות;\n החלטות שקיבל מוסד התכנון בישיבה ותוצאות הצבעות שהתקיימו, וכן פירוט המשתתפים בכל הצבעה, ואם דרשו זאת לפחות שליש מחברי מוסד התכנון – אופן הצבעתו של כל אחד ממשתתפי ההצבעה;\n הודעות שחובה למסרן למוסד התכנון לפי חוק זה.\n(ג)|(1) פרוטוקול ישיבה יובא לאישור מוסד התכנון כסעיף ראשון בסדר היום של הישיבה הראשונה הבאה שמקיים מוסד התכנון; לא היה סיפק בידי יושב ראש מוסד התכנון להכין פרוטוקול ולהביאו לאישור כאמור, יובא הפרוטוקול לאישור מוסד התכנון בישיבה הראשונה לאחר המועד שבו הועבר לחברי מוסד התכנון כאמור בפסקה (2).\n פרוטוקול ישיבה יועבר לחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – גם לנציגים בעלי הדעה המייעצת, זמן סביר לפני הישיבה שבה יאושר הפרוטוקול, ובכל מקרה, לא יאוחר משלושים ימים ממועד הישיבה; חבר מוסד התכנון או נציג בעל דעה מייעצת שנכח בישיבה שלגביה נערך הפרוטוקול, רשאי לבקש את תיקון הפרוטוקול, עד למועד אישורו על ידי מוסד התכנון.\n אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 48ה.\n(ד)|(1) חבר מוסד תכנון, ובוועדה מקומית – גם נציג בעל דעה מייעצת, רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב שיגיש ליושב ראש מוסד התכנון, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה, אם שוכנע יושב ראש המוסד כי יש בבקשה טעם ענייני; חבר מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים שקיבל תמליל כאמור ינהג בו לפי הנחיות אבטחת מידע.\n דרשו לפחות שליש מחברי מוסד התכנון, ובוועדה מקומית – שליש מחבריה או שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת, לפחות, לקבל תמליל הקלטה של ישיבה או חלק ממנה, יורה יושב ראש מוסד התכנון על הכנה ומסירה של תמליל כאמור לחברי מוסד התכנון או לנציגים בעלי הדעה המייעצת שדרשו זאת.\n(ה)|(1) פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון שאושר יהיה פתוח לעיון הציבור והקלטת ישיבה תהיה פתוחה לציבור לצורך האזנה; עיון והאזנה כאמור יהיו בלא תשלום.\n פרוטוקול ישיבה של מוסד תכנון יפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסם הפרוטוקול באתר האינטרנט של משרד הפנים.\n(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) –\n לא יתיר יושב ראש מוסד תכנון עיון, האזנה או פרסום כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע או אם סבר כי העיון, ההאזנה או הפרסום מהווים מסירת מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי פסקה זו תהא מנומקת והיא טעונה הסכמת היועץ המשפטי של מוסד התכנון שניתנה בחוות דעת מנומקת בכתב;\n לעניין מוסד תכנון למיתקנים ביטחוניים, יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו כאמור באותו סעיף קטן רק החלטות שקיבל המוסד.\n(ז) מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים יפרסם הנחיות בדבר האופן והמועדים –\n להגשת בקשות לתיקון פרוטוקול;\n לעיון בפרוטוקולים ולהאזנה להקלטות של ישיבות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48ה",
+ "section": "48ה",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה",
+ "content": "(א) החלטה שקיבל מוסד תכנון תיכנס לתוקפה במועד קבלתה.\n(ב) החלטה שקיבל מוסד תכנון תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שלושה ימים ממועד קבלתה.\n(ג) נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, יימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec48ו",
+ "section": "48ו",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות",
+ "title": "דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון",
+ "content": "(א) יושב ראש מוסד תכנון יגיש לשר הפנים ויפרסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי על פעולות מוסד התכנון לפי חוק זה, ובכלל זה על היקף פעילותו ועמידתו במועדים שנקבעו לפעילותו לפי חוק זה, והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים.\n(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש ועדה מקומית יגיש למי שרשאי למנות נציגים בעלי דעה מייעצת ויפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, בתוך שישה חודשים מתום כל שנה, דוח שנתי המפרט את מועדי הדיונים שקיימה הוועדה בשנה החולפת, בציון מועדי הדיונים בתכניות שבסמכותה לפי סעיף 62א, ומועדי הדיונים שמהם נעדרו הנציגים בעלי הדעה המייעצת, כולם או חלקם.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) –\n דוח שנתי של ועדה למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה בפרק ו׳ יוגש לשר הפנים ולא יפורסם;\n יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים כמשמעותה בפרק ו׳ יפרסם דוח שנתי כאמור באותו סעיף קטן לגבי פעולות כלל הוועדות למיתקנים ביטחוניים ואין הוא חייב לכלול בו פירוט לגבי כל ועדה בנפרד;\n לא יפורסם מידע הנכלל בדוח השנתי כאמור בפסקה (2) אם יושב ראש ועדת הערר למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך, קבע שהתקיימו אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec49",
+ "section": "49",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "הוראות תכנית מיתאר ארצית",
+ "content": "תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר –\n(1) ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;\n(2) אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים;\n(3) התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק, ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון;\n(4) הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע;\n(5) הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם;\n(6) מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית;\n(7) תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתוים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם;\n ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec50",
+ "section": "50",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "תכנית חלקית",
+ "content": "המועצה הארצית רשאית להורות על עריכת תכנית המיתאר הארצית חלקים חלקים לפי שטחים שונים של המדינה או לפי הענינים שהם נושא התכנית, ודין כל חלק כאמור כדין תכנית המיתאר הארצית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec51",
+ "section": "51",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "עריכת התכנית",
+ "content": "המועצה הארצית תפרסם בדרך הנראית לה את נושא התכנית שעומדים לערוך וכן תתן את ההוראות לעריכתה, והוראות אלה יבוצעו על ידי מי ששר הפנים מינה לכך או על ידי מי שזכה לכך במכרז שפירסם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec51א",
+ "section": "51א",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "",
+ "content": "(פקע)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec52",
+ "section": "52",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "מסירת העתק לועדות המחוזיות",
+ "content": "(א) נערכה תכנית מיתאר ארצית, תמסור המועצה הארצית העתק ממנה לועדות מחוזיות, וכל ועדה מחוזית רשאית להגיש למועצה הארצית את הערותיה לתכנית תוך התקופה שתקבע המועצה.\n(ב) ועדה מחוזית שקיבלה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע לועדות המקומיות, שלדעתה יש להן ענין בתכנית, על קבלת התכנית והוראותיה, ותאפשר להן לעיין בה במשרדי הועדה המחוזית.\n(ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים, החל מיום מסירתה לוועדות המחוזיות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec53",
+ "section": "53",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "אישור תכנית",
+ "content": "(א) המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה:\n היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;\n היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה;\n היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה.\n(ד) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec53א",
+ "section": "53א",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "אישור תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות",
+ "content": "(א) על אף האמור בסעיף 53, החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב), ישלח מזכיר המועצה הארצית למזכיר הממשלה, בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית, עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים של התוכנית כמספר חברי הממשלה; מזכיר הממשלה ישלח לחברי הממשלה את התוכנית – בתוך שבעה ימים מיום שקיבל אותה לידיו בעותק דיגיטלי, ובתוך 14 ימים אם קיבל אותה בעותקים כמספר חברי הממשלה; יראו את התוכנית כמאושרת על ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה.\n(ב) ביקש חבר הממשלה להביא תוכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.\n(ג)|(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה התוכנית מיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו בסעיף 2 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, וב־21 הימים כאמור בסעיף קטן (א) ביקש חבר הממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, כאמור בפסקה (2), בתוך 14 ימים מהיום שבו ביקש זאת חבר הממשלה ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה; חבר הממשלה שביקש כי יתקיים דיון כאמור יוזמן להציג את עמדתו לגבי התוכנית לפני הוועדה; הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התוכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.\n לעניין סעיף זה, תוקם ועדת שרים לענייני תשתיות חיוניות, ואלה חבריה:\n ראש הממשלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;\n שר האוצר, והוא יהיה ממלא מקום יושב ראש הוועדה;\n שר הפנים;\n השר הממונה על מיזם התשתית החיוני אשר בעניינו התכנסה הוועדה;\n השר להגנת הסביבה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec54",
+ "section": "54",
+ "chapter": "סימן א׳: תכנית מיתאר ארצית",
+ "title": "פרסום",
+ "content": "(א) אישרה הממשלה את התכנית, תודיע על כך ברשומות; התכנית תפורסם בדרך ובמידה שתורה המועצה הארצית.\n(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תכנית מתאר ארצית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים עם אישורה על ידי הממשלה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec55",
+ "section": "55",
+ "chapter": "סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית",
+ "title": "מטרות התכנית",
+ "content": "המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec56",
+ "section": "56",
+ "chapter": "סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית",
+ "title": "עריכת התכנית",
+ "content": "כל ועדה מחוזית תכין ותגיש לאישור המועצה הארצית תוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה תכנית מיתאר מחוזית, כפי שתפרט המועצה הארצית בהוראה; לא עשתה כן, רשאית המועצה הארצית להורות למי ששר הפנים ימנה לכך שיכין את התכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec57",
+ "section": "57",
+ "chapter": "סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית",
+ "title": "הוראות התכנית",
+ "content": "הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר –\n(1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;\n(2) שטחים חקלאיים;\n(3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;\n(4) שטחי ייעור ועתיקות;\n(5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;\n(6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;\n(7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;\n(8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים;\n(9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec58",
+ "section": "58",
+ "chapter": "סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית",
+ "title": "הוראות המועצה הארצית",
+ "content": "(א) המועצה הארצית רשאית לחייב את הועדה המחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות שהועדה המחוזית רשאית לקבען בתכנית לפי סימן זה, וכן הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.\n(ב) לא קיימה הועדה המחוזית הוראה מהוראות המועצה הארצית לפי סימן זה, תוך הזמן שקבעה לה, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec59",
+ "section": "59",
+ "chapter": "סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית",
+ "title": "סמכויות של ממונה לביצוע",
+ "content": "מי שמונה על ידי שר הפנים על פי סעיפים 56 או 58 יהיו לו לענין המוטל עליו במינוי כל הסמכויות של הועדה המחוזית ומה שעשה יראו כאילו נעשה על ידי הועדה המחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec60",
+ "section": "60",
+ "chapter": "סימן ב׳: תכנית מיתאר מחוזית",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec61",
+ "section": "61",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "מטרות התכנית",
+ "content": "מטרות תכנית מיתאר מקומית הן:\n(1) פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;\n(2) הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, ”מבני דת“ – לרבות מקוואות טהרה;\n(3) שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה;\n(4) שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי, תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת;\n(5) ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec61א",
+ "section": "61א",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית",
+ "content": "(א) (בוטל).\n(ב) משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, וכן בעל קרקע או מי שיש לו ענין בקרקע (להלן – מגיש התכנית), רשאים להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה לועדה המקומית; היתה התכנית בסמכות הועדה המחוזית, יעביר מגיש התכנית עותק לועדה המחוזית.\n(ב1) לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין הוכחת התקיימות התנאים כאמור:\n מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 66% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו, ”פגיעה“ – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:\n פגיעה כמשמעותה בפרק ט׳ בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי פרק ח׳;\n העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשווייה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכול באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;\n לעניין בית משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין או בית שפרק ו׳1 לחוק האמור חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה, כפי שתיקבע בתקנות כאמור, במקרקעין של בעל זכות אחר כפי שנקבע בתקנות כאמור.\n(ב2)|(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או תכנונה או מי שהממשלה הסמיכה אותו לעניין הקמת תשתית או תכנונה, לרבות גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, רשאי להגיש תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין התשתית האמורה בלבד, לרבות לעניין השימושים הדרושים לצורך הקמתה והשימושים הנלווים לאותה תשתית הדרושים לצורך הפעלתה והשימוש בה.\n תכנית כאמור בפסקה (1) תחול רק על שטח הנדרש לקיומה של התשתית או על שטח שלגביו נקבעו הוראות הנדרשות מחמת קיומה של אותה תשתית, ויכול שתחול גם על שטח הנדרש לשימושים נלווים לתפעול אותה תשתית ועל שטח המיועד להקמת התשתית לתקופת ההקמה כפי שתיקבע.\n לעניין סעיף קטן זה, ”תשתית“ – מיתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מיתקן להתפלת מים, מיתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מיתקני תקשורת, תחנת כוח, מיתקני השנאה או מיתוג לחשמל, מיתקן אחסון נפט, גז ודלק, דרך, מיתקני גז ומיתקני גט״ן כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי, אתרי כרייה וחציבה וחניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית.\n(ב3) ועדה מחוזית רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, שהן בסמכות ועדה מחוזית, אם התקיים אחד מאלה:\n התכנית חלה על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו או על רוב שטחו של היישוב כאמור, או שהיא תכנית כוללנית;\n התכנית חלה על יותר ממרחב תכנון מקומי אחד;\n התכנית חלה על חלק ממרחב תכנון מקומי אחד ומתקיים לגביה אחד מאלה:\n הוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון נתנה את הסכמתה להכנת התכנית על ידי הוועדה המחוזית;\n הוועדה המחוזית הודיעה לוועדה המקומית על כוונתה להגיש תכנית, ככל שלא תוגש על ידה תכנית בשטח האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטת הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית לא הגישה תכנית כאמור בתוך אותו פרק הזמן.\n(ג) תכנית בסמכות ועדה מקומית תדון בה הועדה המקומית, ורשאית היא להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים, ואולם תכנית כאמור בסעיף 62א(א1) – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית, תכנית כאמור בסעיף 62א(א2) – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, ותכנית כאמור בסעיף 62א(ג) – תדון ותחליט בה רק ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, והכול ובלבד –\n שלא תקבל הועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית, אלא אם כן הונחו לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הועדה המקומית ושל היועץ המשפטי שלה, ולפיהן התכנית המוצעת היא תכנית בסמכות הועדה המקומית, ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות סעיף 62א(ד), לא מתקיים לגביה האמור בסעיף 62א(ו) עד (ח), ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;\n שאם החליטה הועדה המקומית על הפקדת תכנית הכוללת הגדלת שטחים, כאמור בסעיף 62א(א)(3), תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל רשום שאותם שטחים, או חלק מהם, הם במקרקעין שבבעלותו;\n שאם החליטה הוועדה המקומית על הפקדת תכנית לרישוי מהיר כאמור בסעיף 145א1, תשלח הודעה, במידת האפשר, לכל בעל זכות במקרקעין בתחום התכנית, הרשאי להגיש בקשה להיתר; ההודעה תימסר במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכות במקרקעין;\n שלא תופקד ולא תאושר תכנית בסמכות הוועדה המקומית אלא אם כן מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית; לא תאשר הועדה המקומית תכנית, אלא אם כן חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי פסקה (4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות כאמור נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;\n שלא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, המתייחסת, בין השאר, לאלה:\n עיקרי התכנית ומטרותיה;\n עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב התכנוני הקיים;\n היותה של התכנית ערוכה בהתאם להוראות לפי חוק זה ולדרישות מוסד התכנון כאמור בסעיף 85;\n מידת התאמתה של התכנית לתכניות גבוהות ממנה בסולם העדיפויות של תכניות כאמור בסימן ח׳, החלות בתחום התכנית, לתכנית כוללנית כאמור בסעיף 62א(ד), ולהוראות כאמור בסעיף 62א(ו) עד (ח), לתכניות כאמור שהועברו להערות הוועדות המחוזיות או להשגות הציבור או שהופקדו, לפי העניין וכן למגבלות אחרות, אם ישנן, החלות על אישור התכנית לפי כל דין;\n קיומם של שטחים המיועדים לצורכי ציבור, ובכלל זה שטחים המיועדים למוסדות ציבור, של שטחים פתוחים ושל תשתיות בשטח התכנית ובסביבתו, ואם הם נותנים מענה ראוי לצרכים הנובעים מהתכנית, כאמור בפסקה (3);\n אם התכנית כוללת אתר הכלול ברשימת האתרים לפי סעיף 12 לתוספת הרביעית – גם פרטים בדבר השפעת התכנית על אתר כאמור;\n כל עניין אחר הדרוש, לדעת מהנדס הוועדה, לצורך בחינת התכנית והחלטה בה;\n המלצות מהנדס הוועדה לגבי התכנית המוצעת, לרבות השינויים הנדרשים בה לדעתו, ובכלל זה השינויים הנדרשים לצורך התאמתה לתכניות ולמגבלות כאמור בפסקת משנה (ד).\n(ד) תכנית בסמכות הועדה המחוזית, ידונו בה הועדה המקומית והועדה המחוזית בהתאם להוראות סעיף 62, ורשאית הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה ועל אישורה של התכנית, עם או בלי שינויים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec61ב",
+ "section": "61ב",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות דעת",
+ "content": "(א) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית, תשלח הוועדה הודעה על כך לחברי מוסד התכנון, לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה המקומית, למתכנן המחוז וכן לגורמים אחרים שקבע שר הפנים; מתכנן המחוז יעביר את ההודעה לנציגי השרים בוועדה המחוזית; בהודעה יצוינו תחום התכנית ומטרותיה.\n(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 18(ג2), כל אחד מנציגי השרים בוועדה המחוזית וכל אחד מהגורמים הנוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א), רשאים להגיש חוות דעת בכתב לוועדה המקומית; הוגשה חוות דעת כאמור, יוזמן מגיש חוות הדעת לדיון על הפקדת התכנית בוועדה המקומית או בוועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת החלטה.\n(ג) הוגשה לוועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בתחום אחד מאלה, תשלח הוועדה הודעה על כך לרשות מקרקעי ישראל ולמינהל הדיור הממשלתי; בהודעה יצוינו תחום התכנית שהוגשה ומטרותיה:\n מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב);\n מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור בסעיף 26(א);\n מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec62",
+ "section": "62",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "תכנית בסמכות ועדה מחוזית",
+ "content": "(א) הוגשה לועדה מקומית תכנית בסמכות ועדה מחוזית, תדון בה הועדה המקומית, ותעביר המלצותיה לועדה המחוזית, תוך ששים ימים מהיום שהתכנית הוגשה לה; המלצות הועדה המקומית יכול שיהיו להפקיד את התכנית הנדונה, עם או בלי שינויים, או לדחותה; הועדה המקומית תשלח העתק ההמלצה למגיש התכנית, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההמלצה.\n(ב) הועדה המחוזית תדון בתכנית שהועברה אליה לפי סעיף קטן (א) לאחר שעברה בדיקה מוקדמת כאמור בסעיף 62ב; לא העבירה הועדה המקומית את המלצתה בתוך ששים הימים האמורים, תדון הועדה המחוזית בתכנית, אף ללא המלצת הועדה המקומית.\n(ג) מגיש התכנית רשאי להשיג בפני הועדה המחוזית על המלצה של הועדה המקומית, לדחות את התכנית או להפקידה בשינויים לפי סעיף זה, בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו המלצת הועדה המקומית.\n(ד) הועדה המחוזית תדון בהשגה שהוגשה ובתכנית והיא רשאית לקבל את ההשגה או לדחותה ולהפקיד את התכנית, בתנאים או בשינויים, או לדחות את התכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec62א",
+ "section": "62א",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "תכנית בסמכות ועדה מקומית",
+ "content": "(א) תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, הכוללת אך ורק אחד או יותר מהנושאים המפורטים להלן, היא תכנית בסמכות הועדה המקומית:\n איחוד וחלוקה של מגרשים, כמשמעותם בסימן ז׳ וכן תכנית שהמגרשים הנכללים בה הם בבעלות אדם אחד והיא כוללת הוראות לחלוקתם, באופן שלו היו בבעלות של יותר מאדם אחד, היה ניתן לראות בה תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז׳, והכול ובלבד שאין בתכנית שינוי בשטח הכולל של כל יעוד קרקע, למעט האמור בפסקאות (2) ו־(3);\n הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף, למעט דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית (בפסקה זו – דרך בתוואי מאושר), וכן הארכת דרך בתוואי מאושר לצורך גישה למגרש סמוך או לצורך גישה לדרך סמוכה שאינה דרך שאושרה בתכנית מיתאר ארצית או בתכנית מיתאר מחוזית;\n הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת־תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה –\n ”צורכי ציבור“ – כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חירום, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני תשתית מקומיים; שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובלבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין סעיף 188;\n פורסם צו התכנון והבנייה (צורכי ציבור נוספים), התשע״ו–2016.\n ”מיתקני תשתית מקומיים“ – מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטיפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תדלוק, וכן מיתקני תקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התכנון המקומי;\n קביעת קו בניין או שינוי בקו בנין הקבוע בתכנית;\n קביעת גובהם של בניינים ומספר הקומות שמותר להקים בבניין, או שינוי הוראות בדבר גובהם של בניינים ומספר הקומות כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שאישרה הוועדה המחוזית (בסעיף זה – תכנית שאישרה הוועדה המחוזית);\n שינוי של הוראות לפי תכנית בדבר בינוי או עיצוב אדריכליים;\n שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים בתכנית אחת שהיא תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, מבלי לשנות את סך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית האמורה ובתנאי שהשטח הכולל המותר לבניה, בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ־50%;\n קביעת גודל שטח מגרש שמותר להקים עליו בניין או שינוי הוראות בדבר גודל שטח מגרש כאמור הקבועות בתכנית, והכול בלי לשנות את היקף השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;\n הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת סך כל השטחים למטרות עיקריות;\n כל ענין שניתן לבקשו כהקלה לפי סעיף 147, בכפוף להוראות סעיף 151 או כל עניין ששר הפנים קבע לפי סעיף 145(ב)(2) שניתן לקבל לגביו היתר בלא צורך בהליך של מתן הקלה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תוכנית;\n אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכות הועדה המקומית לתת הקלה לפי סעיף 147 או בסמכות רשות רישוי מקומית לתת היתר לעבודה בסטייה מהוראות תוכנית לפי סעיף 145(ב)(2), ואולם לא יאושרו הקלה או היתר לעבודה בסטייה כאמור, אלא בכפוף להפחתה של הזכויות שנקבעו בתכנית שאושרה לפי פסקה זו;\n לעניין פסקת משנה (א), בסעיף 147(ב), הסיפה החל במילים ”לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה“ ופסקאות (1) ו־(2) – לא ייקראו;\n שר הפנים יקבע את דרכי הפרסום של הפקדת תכנית לפי פסקה זו;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9)), התשנ״ז–1997.\n שינוי ייעודה של קרקע מקרקע המיועדת לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה או לחניה, לקרקע המיועדת לתחנת תדלוק, ובלבד שאין בתכנית הגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע; תכנית לפי פסקה זו לא תתיר אלא את הקמתם של המיתקנים והבניינים הדרושים במישרין לצורכי הפעלת תחנת התדלוק, ולשימושים מסחריים ומתן שירותי רכב המיועדים לשרת את משתמשי התחנה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים מסחריים ולשירותי רכב כאמור לא יעלה על 80 מ״ר; בפסקה זו, ”תחנת תדלוק“ – לרבות תחנה המיועדת לאספקת גז, חשמל וכל מקור אנרגיה אחר לצורך הנעת כלי רכב;\n הוספת שימושים, במגרש המיועד בתכנית למגורים וששטחו אינו עולה על 2,500 מ״ר, למטרת משרדים או מלונאות, או למטרת מסחר בחזית בנין המיועד למגורים, והכל בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבניה במגרש על פי התכנית, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבניה לצורך השימושים הנוספים לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבניה במגרש ושהוא נמצא ברשות עירונית שמספר תושביה עולה על 5,000 לפי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;\n שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית, המיועדת בתכנית למסחר, למשרדים, לאחסנה או למלאכה, לקרקע המיועדת למלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התכנית לא ישונה;\n הקביעה כאמור היא לעניין בניין שבנייתו הושלמה;\n הרחבת שטחה של יחידת דיור שבנייתה הושלמה עשר שנים לפחות לפני תחילת התכנית, באופן שהשטח הכולל המותר לבניה באותה יחידת דיור לא יעלה על 140 מ״ר, ובלבד שתוספת השטח לא תשמש אלא להרחבת יחידת הדיור האמורה;\n קביעת ייעוד או שינוי ייעוד של קרקע לאתר כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת הרביעית (בסעיף זה – אתר לשימור) וקביעה או שינוי של הוראות לשימוש, למעט קביעה או שינוי של ייעוד או הוראות כאמור בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית המייעדת קרקע לאתר לשימור;\n בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), שינוי ייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או מסחר לייעוד מגורים, ובלבד שאין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית שמונעת בכל דרך את שינוי הייעוד, וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים בשל אישורה של תוכנית לפי פסקה זו; בפסקה זו, ”תעסוקה“ – כהגדרתה בסעיף קטן (א1)(3), למעט תעשייה כבדה;\n בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, או במגרש שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א), בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שחלה על המגרש, שאישרה הוועדה המחוזית, ואם חלה על המגרש תוכנית להתחדשות עירונית – עשר שנים לפחות מיום תחילתה של תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש, בשיעורים המפורטים להלן:\n נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – כל אחד מאלה:\n הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של הבניין מעל פני הקרקע או 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שההגדלה לפי פסקת משנה זו לא תעלה על השטח המרבי; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;\n הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התוכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות וכן שסך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקת משנה זו לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;\n נמצא במגרש בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א, ולא נקבע בתוכנית לפי פסקה זו כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הגדלה בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;\n במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין – כל אחד מאלה:\n הגדלה מעל פני הקרקע – בשיעור שלא יעלה על 80% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או בשיעור שלא יעלה על השטח המרבי, לפי הקטן; שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;\n הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה לפי תוכנית כאמור בפסקת משנה (1)(ב);\n בפסקה זו –\n ”שטח מרבי“ –\n לעניין רשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 50,000 – 1,000 מ״ר;\n לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 50,000 אך אינו עולה על 100,000 – 2,000 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;\n לעניין רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000 – 3,500 מ״ר, אולם אם שונה ייעודו של המגרש לפי פסקה (13א) – 1,200 מ״ר;\n ”תוכנית להתחדשות עירונית“ – תוכנית לפינוי ובינוי החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים;\n אושרה תוכנית לפי פסקה זו, לא תאושר לפי סעיף קטן זה, באותה תוכנית או בתוכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש, מעבר לאמור בפסקה זו, למעט הגדלה לפי פסקאות (13ג) ו־(14); על אף האמור, לעניין פסקת משנה (א)(2) ניתן לאשר הגדלה אף לפי פסקה (15);\n הוראות פסקה זו לא יחולו על מגרש שנכלל כאתר המיועד לשימור בתוכנית מאושרת או מופקדת, שנכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי התוספת הרביעית או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תוכנית שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78;\n בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית או שייעודו שונה למגורים לפי פסקה (13א) וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור –\n במגרש שבו טרם התחילה הקמתו של בניין או במגרש שנמצא בו בניין, ונקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 70ב(א)(3), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע לאחר הגדלתו לפי פסקה (13ב);\n במגרש שנמצא בו בניין שאינו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א ולא נקבע בתוכנית כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש – הוספת שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 70ד(א)(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקה (13ב)(א)(2);\n בלי לגרוע מהוראות סעיף 61א(ג), לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה זו או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התוכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 50% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, והוספת שימוש למסחר ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לאחר הגדלתו לפי פסקה זו, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה; בתכנית לפי פסקה זו ייקבע כי הוראות התוספת השישית יחולו עליה;\n הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותקים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד ששטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות ובשטח שלא יעלה על שטח המגרש או על כפל שטח התכסית המותרת לבנייה במגרש על פי התכנית, לפי הגדול;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום רשות עירונית –\n במגרש המיועד לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לבנייה שאינה למגורים – בשיעור שלא יעלה על 20% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 500 מ״ר, לפי הקטן;\n במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א, ושלא ניתן להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה בו לפי פסקה (13ב), המיועד לפי תוכנית שאישרה הוועדה המחוזית –\n למגורים בבנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מ״ר, לפי הקטן;\n למגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש כאמור או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר; בפסקת משנה זו, ”בנייה רוויה“ – בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;\n על אף הוראות פסקת משנה (א), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני יום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, יופחת משטח ההגדלה המותר לפי פסקת משנה (א) שטח התוספת שאפשרה את ההקלה כאמור;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הגדול, ובכל מקרה בשטח שלא יעלה על 175 מ״ר;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, בתחום מועצה אזורית שאינה במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר, לפי הקטן, ובלבד שהשטח האמור ישמש אך ורק לצורך יחידות הדיור שמותר לבנות במגרש לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;\n שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, מועצות אזוריות שאינן במחוז הצפון או במחוז הדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה (א), לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה; אמות המידה ייקבעו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויתייחסו, בין השאר, למצבן החברתי–כלכלי של מועצות אזוריות ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם לרשויות עירוניות סמוכות בשל החלת ההוראות כאמור; הוחלו הוראות פסקת משנה (א) על מועצה אזורית כאמור, לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ב);\n על אף הוראות פסקאות משנה (א) עד (ג), הופקדה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני המועד האמור בסעיף 151(ב), וניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, או ניתנה הקלה המאפשרת תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור בסעיף 151(ב2), יופחתו משטח ההגדלה המותר לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) שטחי התוספות שאפשרו ההקלות כאמור;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית, במגרש המיועד לפי התכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (3), אך ורק לצורך הקמת צורכי הציבור האמורים;\n בכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור שהם מבני ציבור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n לא ייקבעו בתוכנית לפי פסקה זו הוראות שיש בהן כדי לסכל את מימוש השימושים של מבני הציבור שנקבעו בתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית במגרש או להכביד הכבדה של ממש על מימושם;\n המגרש אינו נמצא במתחם שנקבע בתוכנית כמתחם להתחדשות עירונית;\n בפסקה זו, ”מבני ציבור“ – מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים;\n קביעת הוראות לעניין הריסת בניינים, לעניין זכות מעבר או זכות להעברה כאמור בסעיף 63(8) ולעניין הפקעת קרקע הנדרשת לצורכי ציבור, והכול אם הדבר דרוש למימוש תכנית ולבנייה לפיה;\n שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לתעסוקה כהגדרתה בסעיף קטן (א1) (בפסקה זו – תעסוקה) לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית לקרקע המיועדת לצורכי ציבור, או הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לצורכי ציבור, ובלבד שלאחר שינוי הייעוד או הוספת השימוש כאמור, השטח הכולל המותר לבנייה שנותר בייעוד תעסוקה במגרש לא יפחת מ־70% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש שיועד לתעסוקה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בפסקה (3), אך במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה) – למעט מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים מרפאות שטחי נופש וספורט; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה ניתן לשנות ייעוד או להוסיף שימוש כאמור בפסקה זו, לכל צורכי הציבור כהגדרתם בפסקה (3), לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת שינוי הייעוד או הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם;\n קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש, כהגדרתה בסעיף 70א, בהתאם להוראות סעיף 70ב ובכפוף לתנאים הקבועים בסימן ד׳;\n קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה בסעיף 70א, בהתאם להוראות סעיף 70ג, ובכפוף לתנאים הקבועים בסימן ד׳;\n קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כהגדרתה בסעיף 70א, בהתאם להוראות סעיף 70ד ובכפוף לתנאים הקבועים בסימן ד׳;\n קביעת הוראות בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה בסעיף 70א, בהתאם להוראות סעיף 70ה, ובכפוף לתנאים הקבועים בסימן ד׳;\n חלוקת מגרש המיועד לאזור מגורים בנחלה, לשלושה מגרשים לכל היותר ושינוי ייעוד של שניים מהם לכל היותר למגורים, ובלבד שהתקיימו שני אלה:\n שטח כל מגרש שייעודו שונה למגורים לא יעלה על 500 מ״ר או על שליש משטח המגרש כפי שהיה טרם החלוקה, לפי הנמוך;\n סך יחידות הדיור במגרשים לאחר החלוקה לא יעלה על מספר יחידות הדיור שמותר להקים במגרש כפי שהיה טרם החלוקה;\n (הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025):\n שינוי ייעודה של קרקע בתחום יישוב קיים הנמצאת בתחומה של מועצה אזורית במחוז הצפון או במחוז הדרום, לקרקע המיועדת למגורים ולשימושים הנדרשים בעיקר ובמישרין לתוספת יחידות הדיור ובכלל זה לצורכי ציבור (בפסקה זו – שימושים נלווים למגורים), ותוספת שטח כולל המותר לבנייה למגורים או לשימושים נלווים למגורים במגרשים המיועדים למגורים או שייעודם שונה לפי פסקה זו (בפסקה זו – שטח כולל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n על שטח התוכנית חלה תוכנית כוללנית, אולם בתקופה של 30 חודשים מיום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 162 – הוראת שעה), התשפ״ה–2025 (ביום 7.7.2025), יקראו את פסקת משנה זו כך שבסופה יבוא ”או שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז התומכת בקידום התוכנית המוצעת טרם הפקדתה, ואם התקבלה החלטה לשינוי התוכנית המוצעת לאחר קיום הליך לפי סעיף 106(ב) – גם טרם אישור התוכנית; לא הועברה חוות דעת מנומקת של מתכנן המחוז בתוך 60 ימים ממועד פניית הוועדה המקומית לקבלה, יראו כאילו התקבלה חוות דעתו התומכת בקידום התוכנית;“;\n התוכנית חלה בתחום שטח המיועד לפיתוח בתוכנית מיתאר מחוזית, אם נקבע כזה;\n שטח הקרקע שייעודה ישונה לפי פסקה זו לא יעלה על 20 דונם בכל יישוב;\n השטח הכולל שיתווסף לפי פסקה זו לא יעלה על 5,000 מ״ר בכל יישוב;\n מספר יחידות הדיור שיתווספו לפי פסקה זו לא יעלה על 40 יחידות דיור חדשות בכל יישוב, ובתוכנית ייקבע כי לפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא יעלה על 80 מ״ר;\n על אף האמור בפסקת משנה (1), הוועדה המקומית רשאית, בהחלטה מנומקת, לאשר תוכנית אף אם שיעור הדירות הקטנות הכלולות בה קטן מ־30%, אם נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התוכנית או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות כאמור;\n על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו־(2), קבעה תוכנית מיתאר ארצית הוראות שונות לעניין דירות קטנות בתחום יישוב שבמועצה אזורית, יחולו הוראות תוכנית המיתאר הארצית.\n(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית, יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת אחד או יותר מהנושאים האלה:\n שינוי ייעוד והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בהתאם להוראות פסקאות (13א) עד (13ג) שבסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ו1), בשינוי זה: במקום ההגדרה ”שטח מרבי“ שבפסקה (13ב)(ב) יקראו:\n ””שטח מרבי“ – שטח שאינו עולה על 5,000 מ״ר;“;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה, בתחום רשות עירונית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לא יוגדל ביותר מ־200% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית (בפסקת משנה זו – תוספת השטח);\n נקבע בתכנית כי הוראות התוספת השישית יחולו על תוספת השטח;\n מתקיימות הוראות סעיף 63ג;\n (נמחקה);\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש שיועד לתעסוקה או למלונאות, בהתאמה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, ובלבד שחלפו חמש שנים לפחות מיום תחילת התכנית האמורה ומתקיים המפורט להלן:\n השטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות, לפי העניין, באותו מגרש לא יגדל ביותר מ־40% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית;\n לעניין מגרש המיועד לתעסוקה – נוסף על הוראות פסקת משנה (א) – השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לאחר הגדלתו, לא יעלה על 350% משטח המגרש;\n בסעיף קטן זה, ”תעסוקה“ – אחד משימושי קרקע אלה: תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, משרדים או מרפאות;\n הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש לפי התכנית האמורה, ובלבד ששטחי השירות כאמור נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין מגרש שהשטח הכולל המותר לבנייה בו הוגדל לפי פסקאות (1) או (3);\n הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית לצורכי ציבור, גם אם יש בכך כדי להקטין שטחים אחרים לצורכי ציבור; לעניין פסקה זו, יקראו את הוראת סעיף קטן (א)(1) כך שאחרי ”ו־(3)“ יבוא ”או בסעיף קטן (א1)(5)“;\n הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורכי ציבור במגרש המיועד לצורכי ציבור;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לחניון ציבורי במגרש המיועד לחניון ציבורי;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך בנייה בקומות תת־קרקעיות, בתחום רשות עירונית;\n שינוי הייעוד של קרקע המיועדת לאחד מהשימושים המנויים בהגדרה ”תעסוקה“ שבפסקה (3) (בפסקה זו – שימושי תעסוקה) בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, לשימוש אחר משימושי התעסוקה או למלונאות וכן הוספת שימושי תעסוקה בקרקע כאמור, ובלבד שלגבי קרקע כאמור בתחום מועצה אזורית יחולו הוראות אלה:\n לא ישונה ייעוד של קרקע למשרדים ולא ייווסף שימוש כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש לצורך מתן שירותים לשימושי התעסוקה האחרים הקבועים בתכנית;\n לא ישונה ייעוד של קרקע לתעשייה עתירה ידע ולא ייווסף שימוש כאמור;\n הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית, למסחר הנלווה לתעסוקה, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש האמור לא יעלה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש;\n הוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים כאמור (בפסקה זו – השימושים הנוספים), במגרש המיועד למבני ציבור, שהוא מקרקעי ישראל או שהוא בבעלות רשות מקומית, בכפוף להוראות אלה:\n הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש בניית מבני הציבור שטרם נבנו באותו מגרש בעת אישור התכנית לפי פסקה זו;\n הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש;\n לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;\n היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;\n הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור בתכנית, בכפוף להוראות אלה:\n הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, ”יעדים ציבוריים“ – חיזוק בניין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצורכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה;\n הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש ובלבד שהיקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים;\n לא יהיה ניתן לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים;\n היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ״ר;\n אושרה בתכנית קודמת הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או הוספת שימושים לפי פסקה זו, יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימושים נוספים לפי התכנית הקודמת.\n הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית;\n הוספת שימוש במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, למעט במתחם שמותרים בו שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (בפסקה זו – תעשייה), כמפורט להלן:\n בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בתחום רשות עירונית – לכל אחד מהשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשימושים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(3), במצטבר, לא יעלה על 30%, ולשימוש המפורט בפסקת משנה (2), בנפרד או במצטבר עם השימושים האחרים כאמור, לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש כאמור לשימוש המפורט בפסקת משנה (2) ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לא יעלה על 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור; ואולם אם לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור בפסקת משנה זו, לאחר שנשקלו, בין השאר, המפגעים והסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים עקב שימושי קרקע לתעשייה והשפעת הוספת השימוש על אפשרויות הניצול של המתחם וסביבתו לשימושי התעשייה המותרים במתחם:\n בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012;\n דיור בהישג יד כהגדרתו בתוספת השישית שנקבע בתכנית כי יחולו עליו הוראות התוספת השישית והתקיימו לגביו הוראות סעיף 63ג;\n מעונות לתלמידים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, שנקבע בתכנית כי הן יושכרו רק לתלמידים כאמור שנבחרו על ידי מוסד הלימודים שבו הם לומדים לפי אמות מידה שפורסמו ברבים;\n בכל תכנית – הוספת שימוש לגן ילדים, לרבות מעון יום לגיל הרך, ואולם אם לפי התכנית כאמור מותרים במגרש שימושים נוספים על שימושי קרקע לתעשייה, ניתן להוסיף שימוש כאמור לאחר שנשקלו, בין השאר, השיקולים המפורטים בפסקת משנה (א);\n (הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025): שינוי ייעוד ותוספת שטח כולל מותר לבנייה בהתאם להוראות פסקה (26) שבסעיף קטן (א), למעט פסקת משנה (א) שבה.\n(א2) בלי לגרוע מסעיפים קטנים (א) ו־(א1), תכנית בסמכות ועדה מקומית לעניין ועדה מקומית עצמאית מיוחדת יכול שתהיה גם תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שהיא אחת מאלה:\n תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף 14(ג) לחוק האמור [צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית];\n תכנית במתחם להתחדשות עירונית; בפסקה זו, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – אזור בשטח המיועד לבינוי לפי תכנית, שקבעה הוועדה המחוזית לעניין זה.\n(ב) (בוטל).\n(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אישרה הוועדה המחוזית תכנית מיתאר מקומית ומתקיים בה המפורט להלן (בחוק זה – תכנית כוללנית), יראו כתכנית בסמכות ועדה מקומית, לעניין ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללנית, שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד), ולא יחולו לעניין אותה ועדה מקומית הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) למעט סעיף קטן (א1)(2), ובלבד שאם התכנית הכוללנית אושרה לפני יום י״ט בסיוון התשס״ו (15 ביוני 2006), ביום ההחלטה של הוועדה המקומית על הפקדת התכנית האמורה טרם חלפו עשרים שנים מיום אישורה של התכנית הכוללנית:\n (נמחקה);\n התכנית שאישרה הוועדה המחוזית חלה על אחד מאלה:\n כל שטח מרחב התכנון המקומי;\n כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו;\n חלק משמעותי ממרחב התכנון או משטח היישוב כאמור בפסקת משנה (א) או (ב); לענין זה, ”חלק משמעותי“ – כפי שתחליט הועדה המחוזית;\n כל שטחו של מתחם פינוי ובינוי שהוכרז בצו לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף האמור;\n (נמחקה);\n התכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת, לפחות, את כל הענינים כמפורט להלן:\n ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים;\n קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בסעיף 188(ב);\n קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד או בכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו;\n הנחיות בדבר שטחי קרקע שיש ליעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;\n הנחיות לענין גובה הבנינים;\n בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לא נקבעו הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 145(ז) לגבי מגרשים מסוימים, אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית שייקבעו בתכנית הוראות בעניינים כאמור לגבי מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) או למיתקני תשתית מקומיים.\n(ד)|(1) תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17) ו־(18)(ב) שבו.\n (הוראת שעה ל־5 שנים מיום 7.7.2025): תכנית בסמכות ועדה מקומית החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית, ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף האמור בתכנית הכוללנית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א) למעט פסקאות (4א), (6), (8), (13א), (13ב), (13ג), (16), (17), (18)(ב) ו־(26) שבו.\n תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1).\n על אף האמור בפסקת משנה (א), תכנית לפי סעיף קטן (א)(21) עד (24) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיים אחד או יותר מהעניינים האלה:\n היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־30% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;\n מספר יחידות הדיור במגרש לא חורג ביותר מ־30% ממספר יחידות הדיור שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;\n גובה הבניין ומספר הקומות במגרש לא חורג ביותר משלוש קומות ממספר הקומות שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.\n הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו לעניין מגרש שחלה עליו תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף 64(ב).\n בפסקה זו, ”מגרש“ – מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א או מגרש אחר כמשמעותו בסעיף 70ג או 70ה.\n תכנית לפי סעיף קטן (א1)(2) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:\n היקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־60% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית;\n התקבל אישור הוועדה המחוזית לתכנית, ובלבד שהיקף שטחי הבנייה במגרש לא חורג ביותר מ־120% מסך שטחי הבנייה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתכנית הכוללנית.\n(ה)|(1) לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה לפי סעיף 31א (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להגשת תכנית כוללנית כאמור.\n הפקידה הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), לפני המועד הקובע, תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית או תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), תמשיך לחול הסמכות האמורה לעניין אותה תכנית.\n שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע לתקופות שלא יעלו יחד על שנתיים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים.\n לעניין סעיף קטן זה, הוגשה תכנית כוללנית ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה.\n על אף הוראות פסקה (1), לא הוגשה לוועדה המחוזית תכנית כוללנית החלה על מרבית שטחו של מרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו עד המועד הקובע, אך הוגשה תכנית כאמור עד המועד הקובע החלה על רוב שטחה של רשות מרחבית באותו מרחב תכנון שהתכנית חלה בתחומה, לא יפקעו הסמכויות של הוועדה המקומית לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(א2), לגבי תחומה של אותה רשות מרחבית.\n פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים.\n(ה1)|(1) אישרה הוועדה המחוזית תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64(ב), יראו תכנית מפורטת החלה בשטח שעליו חלה התכנית הכוללת להתחדשות עירונית כתכנית בסמכות ועדה מקומית, ובלבד שמתקיימים בה התנאים האלה:\n התכנית המפורטת חלה במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק כהגדרתו בסעיף 70א;\n התכנית המפורטת אינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית; ואולם ועדה מקומית תהיה מוסמכת לכלול בתכנית כאמור, על אף הוראות התכנית הכוללת להתחדשות עירונית, עניינים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט פסקאות (4א), (6), (8), (16) ו־(17) שבו.\n על ועדה מקומית המוסמכת לדון בתכנית מפורטת כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(21) עד (24), וכן הוראות סעיפים קטנים (א1) ו־(א2) לגבי מגרשים שנקבעו בעניינם הוראות לעניין התחדשות עירונית בתכנית כוללת להתחדשות עירונית והוראות סימן ד׳.\n(ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה1), תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת שמתקיים לגביה אחד מאלה במועד שהוגשה, לא יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מקומית:\n היא תכנית למיתקן ביטחוני כהגדרתו בסעיף 159, או שבתחומה נכלל מיתקן ביטחוני כאמור, אלא אם כן התכנית חלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, על כל תחומה של רשות מקומית או כל שטחו של יישוב, ונקבע בה כי הוראותיה אינן חלות על המיתקן הביטחוני;\n בתחום התכנית נכלל שטח שנסגר בצו שהוצא לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על הוצאת צו כאמור בצירוף תשריט השטח שעליו הוא חל, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן ההודעה כאמור;\n בתחום התכנית נכלל שטח שהוועדה למיתקנים ביטחוניים החליטה להטיל בו מגבלות לפי סעיף 160(3א), אלא אם כן התכנית תואמת את המגבלות שהוטלו כאמור או שהוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית החורגות מהמגבלות האמורות;\n בתחום התכנית נכלל שטח ששר הביטחון הודיע, בתעודה בחתימת ידו, לוועדה למיתקנים ביטחוניים, לאחר התייעצות עמה, כי הוא שטח שיש לגביו אינטרס ביטחוני והתכנית אינה תואמת את ההוראות שקבע לעניין שטח זה, אלא אם כן הוועדה למיתקנים ביטחוניים נתנה את הסכמתה להוראות התכנית; שר הביטחון או נציגו יודיע למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות כאמור, אלא אם כן טעמים של ביטחון המדינה מצדיקים אי־מתן הודעה כאמור.\n(ו1)|(1) תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב), (13ג), (16) או (18)(ב) שבסעיף קטן (א) לא תסתור תוכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64(ב).\n תוכנית לפי פסקאות (13א), (13ב)(א)(2) או (13ג) שבסעיף קטן (א) לא תכלול הסדרה של בנייה שלא כדין שהתקיים בה אחד מאלה:\n הבנייה הסתיימה אחרי יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);\n שיעור החלק שנבנה שלא כדין במגרש עולה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שחלה על המגרש בעת הבנייה שלא כדין.\n לא הופקדה תוכנית כוללת להתחדשות עירונית או תוכנית כוללנית החלה על מרבית שטח מרחב התכנון של ועדה מקומית עד תום חמש שנים מיום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) (בפסקה זו – המועד הקובע), לא יחולו הוראות פסקאות (13א) עד (13ג) ו־(18)(ב) שבסעיף קטן (א) לעניין הוועדה האמורה מהמועד הקובע עד להפקדת תוכנית כוללת או תוכנית כוללנית כאמור.\n הוגשה לוועדה המקומית תוכנית לפי ההוראות האמורות בפסקת משנה (א), לפני המועד הקובע, תמשיך לחול הסמכות האמורה לגבי אותה תוכנית.\n שר הפנים רשאי לדחות את המועד הקובע, לעניין ועדה מקומית מסוימת, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים אם מצא כי הדחייה נדרשת לשם השלמת הפעולות להגשת התוכנית הכוללת או התוכנית הכוללנית; החליט שר הפנים כאמור, תפורסם הודעה על כך ברשומות, באתר האינטרנט של משרד הפנים ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית.\n על אף האמור בסעיף 119א1, הוגשה לוועדה המחוזית, לפני יום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023), תוכנית שעניינה כאמור בפסקאות (13א), (13ב), (13ג) ו־(25) שבסעיף קטן (א) ובפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), תהיה הסמכות לדון בתוכנית ולאשרה נתונה לוועדה המחוזית.\n בלי לגרוע מהוראות סעיף 61א(ג), לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תוכנית לפי פסקה (13א) או (13ב) או על אישורה, אלא אם כן הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת להיתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התוכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו בסעיף 70ז(1)(א).\n(ז) על אף האמור בסעיף זה, תכנית שהיא אחת מהתכניות המפורטות להלן, רשאים משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או מגיש תכנית כאמור בסעיף 61א(ב2) להגישה לוועדה המחוזית ולא יראו אותה, אם הוגשה כאמור, כתכנית בסמכות ועדה מקומית:\n תכנית המייעדת שטח לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב), לדרך או לתשתית כהגדרתה בסעיף 61א(ב2), לרבות תכנית דרך;\n תכנית המייעדת שטח למגורים ולשימושים נלווים למגורים, ובלבד שמתוכננות בו 400 יחידות דיור חדשות לפחות;\n תכנית לשיכון ציבורי כהגדרתה בסעיף 11א1;\n תכנית לפינוי ובינוי במתחם פינוי ובינוי או מתחם שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתן לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף 14(ג) לחוק האמור [צ״ל: לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית];\n תכנית המייעדת קרקע לאתר לשימור;\n תכנית ששר הפנים אישר לגביה כי היא בעלת חשיבות לאומית או מחוזית שפורסמה הודעה על הכנתה לפי סעיף 77, או שהיא מסוג התכניות ששר הפנים קבע כי הן בעלות חשיבות כאמור.\n(ח) לא תדון ולא תאשר ועדה מקומית תכנית שבסמכותה אם היא אחת מאלה:\n היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית נושאית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי סעיף 77, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת או בתנאים שקבעה; לעניין פסקה זו, ”תכנית נושאית“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף, בלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכול בלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית;\n היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(1), המייעדת קרקע לצורכי ציבור, לדרך או לתשתית כמשמעותם באותו סעיף קטן, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:\n אין בה שינוי של ייעוד הקרקע מצורכי הציבור, מהדרך או מהתשתית לייעוד אחר או צמצום השטח שיועד כאמור;\n אין בה הקטנה של השטח הכולל המותר לבנייה או צמצום מגבלות הנובעות מקיומה של הדרך או של התשתית כאמור;\n היא אינה קובעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;\n היא משנה תכנית שאישרה הוועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (ז)(2), אלא אם כן אין בה הקטנה של מספר יחידות הדיור שנקבעו בתכנית כאמור או קביעת תנאים נוספים להיתר או לשימוש שיש בהם משום הכבדה של ממש על הבנייה על פי התכנית האמורה;\n היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(3) או (6) שאישרה הוועדה המחוזית ושנקבע בה כי אין לשנותה בתכנית בסמכות ועדה מקומית.\n(ט) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיפים 129 עד 131 וסעיף 147."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec62א1",
+ "section": "62א1",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "תכנית כוללנית – מעקב אחר יישום ודיווח",
+ "content": "ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת שבמרחב התכנון שבתחומה אושרה תכנית כוללנית כאמור בסעיף 62א(ג), תעקוב אחר יישום התכניות שאושרו על ידיה לפי סעיף 62א, ותדווח לועדה המחוזית, לפי דרישתה ולפחות אחת לשנה, על תוצאות המעקב כאמור, ובין השאר על אלה:\n(1) אופן מימושה של התכנית הכוללנית, כמשמעותה בסעיף 62א(ג), באמצעות תכניות שבסמכותה של הועדה המקומית לפי הסעיף האמור;\n(2) מימוש התחזיות ששימשו להכנת התכנית הכוללנית האמורה בפסקה (1)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec62א2",
+ "section": "62א2",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "תכנית בסמכות ועדה מחוזית שהוראות",
+ "content": "חלות עליה\n(א) ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שטח כולל המותר לבנייה, שיחולו עליו הוראות התוספת השישית (בסעיף זה – שטח מוגדל), ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n השטח המוגדל הוא מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהוועדה המחוזית היתה מאשרת בתכנית אילו לא חלו על שטח כאמור הוראות התוספת השישית; הוועדה המחוזית תנמק בהחלטה על הפקדת תכנית ובהחלטה על אישורה את קביעתה בדבר השטח הכולל המותר לבנייה למגורים שהיתה מאשרת אילו לא היה נקבע שטח מוגדל באותה תכנית;\n התכנית תקבע את שיעור השטח המוגדל מתוך השטח הכולל המותר לבנייה למגורים בתחום התכנית;\n הוראות סעיף 63ג.\n(ב) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שהיועץ המקצועי לוועדה שהוסמך לפי הוראות סעיף קטן (ד) הגיש לה חוות דעת לעניין הוראות תכנית לפי סעיף זה, לרבות שיעור יחידות הדיור שנקבע בתכנית שהן יחידות לדיור בהישג יד, ישימות התכנית ואמצעים שיבטיחו את יעילותה, ובכלל זה לעניין מיקום יחידות הדיור שהן לדיור בהישג יד באגפים או בניינים שונים; ואולם הוועדה המחוזית רשאית להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות הדעת אם היועץ המקצועי לוועדה לא הגיש את חוות הדעת שבעה ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.\n(ג) עם הגשת תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף זה, תבקש הוועדה המחוזית מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב); הוגשה תכנית שלא כוללת הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לבקש מהיועץ המקצועי לוועדה חוות דעת כאמור, ובלבד שהפנייה ליועץ תיעשה 30 ימים לפחות לפני הדיון בהפקדת התכנית.\n(ד) שר האוצר יסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה יועץ מקצועי לוועדה לעניין תכניות לפי סעיף זה.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n(ה) הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שהתכנית בתחומה להביא לפני הוועדה את עמדתה ושקלה את העמדה האמורה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec62ב",
+ "section": "62ב",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "בדיקה תכנונית מוקדמת",
+ "content": "(א) הועדה המחוזית תדון בתכנית שבסמכותה לאחר שנבדקה בדיקה תכנונית מוקדמת בידי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך; מתכנן המחוז יסיים את בדיקת התכנית וימסור בכתב את הערותיו בתוך שלושים ימים מיום שהתכנית הועברה לועדה המחוזית לפי סעיף 62(ב) או (ג).\n(ב) מצא מתכנן המחוז כי התכנית שהוגשה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות מוסד התכנון כאמור בסעיף 85, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, על מנת שיתקנה, ויודיע על כך למהנדס הועדה המקומית; הוחזרה תכנית יערוך מתכנן המחוז בדיקה תכנונית מוקדמת נוספת תוך שלושים ימים ממועד הגשת התכנית המתוקנת.\n(ג) מתכנן המחוז רשאי להיוועץ עם נציגי השרים כאמור בסעיף 7, ועם יתר חברי הועדה המחוזית; התכנית תהיה פתוחה לעיון כל חברי הועדה; חברי הועדה יהיו רשאים להגיש הערותיהם לגבי התכנית תוך הזמן שקבע מתכנן המחוז, בהודעה לחברי הועדה.\n(ד) מתכנן המחוז רשאי לקבל חוות דעת מכל גורם מקצועי כפי שימצא לנכון; קיבל חוות דעת כאמור יצרפה להמלצתו; שוכנע יושב ראש הועדה המחוזית כי עקב הכנת חוות דעת לא יסיים מתכנן המחוז את בדיקתו בתוך שלושים הימים, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להאריך את המועד להגשת הערות מתכנן המחוז בשלושים ימים נוספים; הארכת מועד לפי סעיף קטן זה אינה באה להוסיף על המועדים המצויינים בסעיף 85(ב)(1).\n(ה) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בדיקה תכנונית מוקדמת של תכנית שבסמכות הועדה המקומית לפי סעיף 62א, על ידי מהנדס הועדה המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec63",
+ "section": "63",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "הוראות בתכנית מיתאר מקומית",
+ "content": "מגיש התכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה:\n(1) תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת –\n שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית;\n מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם;\n רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה;\n קרקע לשטחים פתוחים – בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד – וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען;\n קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים;\n קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים;\n קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה;\n איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים;\n(2) התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות;\n(3) מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין;\n(4) תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים;\n(5) צפיפות הבניה המותרת;\n(6) תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון;\n(7) תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות סעיפים 147 עד 153;\n(8) חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או את הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור;\n(9) הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור בסעיף 26;\n(10) השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec63א",
+ "section": "63א",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "מעונות לחוסים",
+ "content": "(א) יועדה בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, יראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון, למגורי מתמודדי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת, או לבית מאזן, ובלבד שבבנין מגורים מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים; הגבלה זו לא תחול לגבי בנין מגורים שאינו מאוכלס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או טיפול בנזקקים, בכל מספר שהוא.\n(א1) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית בהתאם לרשימת סוגי הדיור הכלולים בסעיף (1.\n(ב) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”בית מאזן“ – מסגרת טיפולית למתמודדי נפש בקהילה הפועלת לפי אישור משרד הבריאות לעניין מסגרות מסוג זה;\nסוג=הגדרה ”מעון“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965;\nסוג=הגדרה ”חוסים“ – כמשמעותם בהגדרת מעון;\nסוג=הגדרה ”חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה“ – חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000 (במקור ההגדרה נכתבה הפוך);\nסוג=הגדרה ”מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת של סוגי דיור“ – סוגי דיור כמפורט בתוספת החמישית;\nסוג=הגדרה ”מתמודד נפש“ – כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec63ב",
+ "section": "63ב",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "הכללת דירות קטנות בתכנית למגורים",
+ "content": "(א) בסעיף זה, ”דירות קטנות“ – דירות ששטח הבנייה הכולל שלהן לא עולה על 80 מ״ר.\n(ב) יועדה קרקע בתכנית למגורים, ומתקיימים בה כל אלה, תקבע התכנית כי לפחות 20% מיחידות הדיור הכלולות בה יהיו דירות קטנות:\n התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית להתחדשות עירונית;\n צפיפות הבנייה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית אף אם מספר יחידות הדיור הקטנות הכלולות בה קטן מ־20%, אם נוכח שמתקיים אחד מאלה:\n מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפייניה המיוחדים האחרים, מצדיקים שלא לכלול בה מספר דירות קטנות כאמור;\n נוכח מאפייני היישוב שבתחומו נכלל שטח התכנית, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אין צורך או הצדקה לייעד קרקע לדירות קטנות.\n(ד) הוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיף קטן (ב) לא ישונו, בין בתכנית ובין בדרך של הקלה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מיום תחילתה של התכנית שבה נקבעו או אם התקיימו התנאים שבסעיף קטן (ג) במהלך התקופה האמורה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec63ג",
+ "section": "63ג",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "דיור בהישג יד",
+ "content": "(א) נקבע בתכנית לפי סעיף 62א(א)(14), 62א(א1)(2) או (14)(א)(2) או 62א2, כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות התוספת השישית יחולו הוראות אלה:\n התכנית תקבע כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת לא יפחת מ־20% מהשטח הכולל המותר לבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד;\n התכנית תקבע כי הוראות התכנית לגבי יחידות הדיור שהוספו בה, שהוחלו עליהן הוראות התוספת השישית ושבנייתן לא מומשה, יפקעו בתום חמש שנים מיום אישור התכנית; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמש שנים; לעניין זה, ”מימוש“ – הגשת בקשה להיתר;\n מומשה הבנייה של חלק מיחידות הדיור לדיור בהישג יד, יהיו שיעור יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת מתוך סך יחידות הדיור לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה ושיעור השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת מתוך השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות לדיור בהישג יד שבנייתן מומשה, בהתאם לשיעורים שנקבעו בתכנית לפי הוראות סעיף זה;\n לא ייכללו בתכנית הוראות המתנות את מימושם של כל עבודה או שימוש המותרים לפיה, במימוש יחידות הדיור לדיור בהישג יד שהוספו בתכנית, כולן או חלקן; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות בשל אותן יחידות דיור יהיה תנאי למימושן.\n(ב) קבע מוסד התכנון בתכנית שיעורים גבוהים מהשיעורים האמורים בסעיף קטן (א)(1), ינמק את החלטתו.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), מוסד התכנון רשאי, בהחלטה מנומקת, לאשר תכנית הכוללת יחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בשיעורים נמוכים מהשיעורים האמורים באותו סעיף קטן, אם נוכח, לפי חוות דעתו של מי ששר האוצר הסמיך מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי חברה ממשלתית העוסקת בתחום הדיור להשכרה, כי מתקיים אחד מאלה:\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n נוכח מאפייני היישוב או היצע יחידות הדיור לדיור בהישג יד ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור;\n קביעת השיעורים כאמור בסעיף קטן (א)(1) תביא לכך שאי־אפשר יהיה ליישם את התכנית.\n(ד) חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון; לא הוגשה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) אף בלא חוות הדעת.\n(ה) בסעיף זה, ”דיור בהישג יד“ ו”השכרה במחיר מופחת“ – כהגדרתם בתוספת השישית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec64",
+ "section": "64",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו",
+ "content": "(א) מצאה ועדה מחוזית כי יש צורך להכין תכנית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לועדה המקומית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לפי הענין, ולהגישה תוך המועד שתקבע; הועדה המחוזית רשאית להורות לועדה המקומית אלו נושאים יש לכלול בתכנית וכן להורות לה לבצע תכנית שאושרה; הוראה זו באה להוסיף על סמכות הועדה המחוזית לפי סעיף 28.\n(ב)|(1) ועדה מקומית תכין תכנית כוללת להתחדשות עירונית כמשמעותה בפסקה (2) בתחום מרחב התכנון שלה ותגישה לוועדה המחוזית, ביוזמתה או אם מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כאמור בתחום אותו מרחב תכנון; מצאה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כאמור, תודיע על כך לוועדה המקומית; הוועדה המקומית תכין תכנית כאמור, ותגישה לוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים מיום ההודעה כאמור.\n תכנית כוללת להתחדשות עירונית תהיה תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה כל אלה:\n דרכים למימוש התחדשות עירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי ובינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שייקבעו לגבי אזור או מתחם כמה דרכים להתחדשות עירונית; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – כהגדרתו בסעיף 70ז;\n לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקת משנה (א) –\n קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית, ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות, לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;\n קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצורכי ציבור או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, לגבי ייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בסעיף 188(ב);\n קביעת ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מהייעודים, קביעת השטח הכולל המותר לבנייה מעל הקרקע בכל ייעוד או בכלל הייעודים לרבות גובה המבנים, מספר הקומות ומספר יחידות הדיור.\n תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר ובלבד שנקבעו הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 145(ז) בתכנית אחרת; בתכנית כוללת להתחדשות עירונית לא ייקבעו הוראות בעניינים המפורטים בסעיף האמור לגבי מגרשים מסוימים.\n שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש או אין לכלול במסגרת תכנית כוללת להתחדשות עירונית כאמור בסעיף קטן זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec65",
+ "section": "65",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec66",
+ "section": "66",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec67",
+ "section": "67",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec68",
+ "section": "68",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec69",
+ "section": "69",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "הוראות תכנית מפורטת",
+ "content": "(א) כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי סעיף 63, וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה:\n חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי־בניה, צורתם ואורך חזיתם;\n הוראות בדבר מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;\n גבולות המגרש התלת־ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות;\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020.\n אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, התכנית לא תהיה בסמכות ועדה מקומית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תכנית הכוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור תהיה בסמכות ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – כהגדרתם בסעיף 188(ב);\n פורסם צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024.\n ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי־ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים [צ״ל: ומחסים] ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים;\n מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים;\n מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות;\n שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית;\n הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות;\n שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה;\n הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית;\n מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני;\n נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים;\n מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה;\n הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת –\n יקבע בתקנות עניינים שלגביהם לא ייקבעו הוראות בתכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי;\n רשאי לקבוע הוראות ולפיהן לא ייכללו בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), מסמכים שאינם מחייבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70",
+ "section": "70",
+ "chapter": "סימן ג׳: תכנית מיתאר מקומית ותכנית מפורטת",
+ "title": "התאמת מגרשים",
+ "content": "(א) היו בתחום תכנית מפורטת קרקעות שאינן תואמות את תנאי התכנית בדבר השטח או הצורה של מגרשים, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות –\n המאפשרות להקנות לבעל קרקע כאמור, לפי דרישתו, קרקע הגובלת עם הקרקע שלו (להלן – קרקע משלימה), בתנאי שהדבר דרוש כדי שהקרקע שלו יחד עם הקרקע המשלימה תתאם את תנאי התכנית בדבר שטחם וצורתם של מגרשים וכן בתנאי שיתרת הקרקע הגובלת תתאם תנאים אלה;\n המסדירות את דרכי ההקניה של הקרקע המשלימה ואת רישום ההקניה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות סימן ז׳, בשינויים המחוייבים, ובהתאם לתקנות.\n(ב) מקבל הקרקע המשלימה ישלם לבעלה הקודם את שוויה של הקרקע המשלימה וכן יפצה אותו על כל נזק שנגרם ליתרת הקרקע הגובלת כתוצאה מההפרדה.\n(ג) בסעיף זה, ”בעל“ – למעט שוכר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70א",
+ "section": "70א",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בפרק [צ״ל: בסימן] זה –\n ”מבנה הטעון חיזוק“ – בניין הנמצא במגרש המיועד לפי תכנית גם למגורים, ש־70% לפחות משטח הבנייה הכולל הקיים שלו משמש כדין למגורים, ובכלל זה לשטחי שירות למגורים, ושמתקיימים בו כל אלה:\n מתקיים בו אחד מאלה:\n ניתן היתר לבנייתו לפני יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980);\n ניתן היתר לבנייתו בין יום י״ב בטבת התש״ם (1 בינואר 1980) ליום ז׳ בטבת התשמ״ה (31 בדצמבר 1984), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו בסעיף 266ג1 כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;\n לא בוצעו בו, לפי היתר, עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;\n הוא בן שתי קומות מעל פני הקרקע לפחות, ויש בו ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר לפחות; לעניין זה, תובא בחשבון קומת עמודים, אך לא תובא בחשבון קומה עליונה ששטחה פחות ממחצית שטחה של הקומה שמתחתיה;\n ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה באחד המסלולים האלה: הריסה ובנייה מחדש, הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, חיזוק או חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר;\n ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;\n ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה במגרש האחר רק בכפוף להריסת המבנה כולו ובנייתו מחדש;\n ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;\n ”תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר“ – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף לחיזוק המבנה כולו, לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה;\n ”תעודת גמר“ – אישור שנתנה הרשות המאשרת לפי סעיף 157א לאחר ששוכנעה כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ה1) של אותו סעיף;\n ”תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה“ – ת״י 413 – תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, כנוסחו מעת לעת; הוראות התקן יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ב",
+ "section": "70ב",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש",
+ "content": "(א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע (בסעיף זה – שיעור הגדלת השטח הכולל); לעניין פסקה זו –\n שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה;\n בחישוב שטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק לא תובא בחשבון תוספת בנייה למבנה שניתן היתר לבנייתה אחרי יום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005);\n הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה במגרש לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;\n סך שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;\n הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקאות (1) ו־(2), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, לאחר הגדלתו לפי הפסקאות האמורות; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);\n קביעת הוראות לעניין חניה, אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.\n(ב) אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א) –\n לא תאושר לפי סעיף 62א(א) או (א1), באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1);\n לא תאושר לפי סעיף 62א(א), באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) –\n בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש הכוללת לפחות שלושה מגרשים גובלים, שבכל אחד מהם נמצא מבנה הטעון חיזוק, ונקבע בה כי יהיה ניתן לממשה רק בדרך של הריסת כל המבנים האמורים ובנייתם מחדש והיא כוללת הוראות איחוד וחלוקה לפי סימן ז׳ לגבי אותם מגרשים לפחות, רשאית הוועדה המקומית לקבוע אחד או יותר מאלה:\n שיעור הגדלת השטח הכולל בכל המגרשים יהיה עד 500% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של המבנים הטעונים חיזוק בכל המגרשים כאמור;\n בשטח המגרשים כאמור – שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח;\n שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:\n שיעור הגדלת השטח הכולל במגרש יהיה עד 450%, 500% או 550%;\n שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ג",
+ "section": "70ג",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר",
+ "content": "(א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה:\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד ששיעור ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר לעלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקת משנה זו יחולו הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1); כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לפי פסקת משנה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 300% משטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור;\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1);\n במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק שיעור השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 400% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;\n הוספת שטחי שירות לשטחים למטרות עיקריות המותרים לבנייה, במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, לפי תכנית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n שטחי השירות נועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות לפי התכנית, והם יהיו בקומות תת־קרקעיות;\n סך כל שטחי השירות אחרי ההוספה לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, לא יעלה על פי שלושה משטח המגרש;\n הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 10% מסך השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם בסעיף 70ב(א)(3), ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם בסעיף 70ד(א)(2);\n הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותם מגרשים לשם השימושים הנוספים כאמור, ובלבד ששיעור ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם בסעיף 70ב(א)(3), ובמגרש אחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);\n קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.\n(ב)|(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה לפי סעיף 70ב, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי אותו סעיף תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף 70ב.\n אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי סעיף 70ב לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה תבוטל לפי סעיף זה או שייקבע בתכנית שתאושר לפי אותו סעיף כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.\n אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי סעיף 62א(א) או (א1), באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב)(2).\n אושרה תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא תאושר לפי סעיף 62א(א) באותה תכנית או בתכנית אחרת, הוספת שטחי שירות במגרש שבו נמצא מבנה הטעון חיזוק מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(2).\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, בהתחשב בין השאר בערכי הקרקע, במרחב התכנון ובמידת הסיכון להתרחשות רעידות אדמה, כי לעניין מרחב תכנון מקומי, כולו או חלקו, יחול אחד או יותר מאלה:\n שיעור הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה כמשמעותו בסעיף קטן (א)(1) יהיה עד 350%, 400% או 450%;\n שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן לא ייכלל במסגרת ההגדלה של השטח הכולל המותר לבנייה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ד",
+ "section": "70ד",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק",
+ "content": "(א) בתכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש), מעל פני הקרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש אחרי הגדלתו לפי פסקה זו ולפי כל תכנית, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע; לעניין פסקה זו יחולו הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1) והוראות סעיף 70ב(ג)(2)(ב);\n הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך;\n קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.\n(ב)|(1) מגיש התכנית יגיש לוועדה המקומית, יחד עם התכנית, חוות דעת מאת מהנדס הוועדה המקומית שניתנה בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת התכנית, ולפיה אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול במסלול חיזוק, בהתחשב, בין השאר, במצבו של המבנה ובתקופה שחלפה ממועד הקמתו וכן במאפייני המבנה, המגרש וסביבתו, ובכלל זה בחשיבותם האדריכלית או ההיסטורית; חוות דעת המהנדס לפי פסקה זו תינתן בתוך שישים ימים ממועד פנייתו של מגיש התכנית למהנדס בבקשה לקבלת חוות דעת כאמור.\n מגיש התכנית יגיש למהנדס הוועדה, יחד עם התכנית, תוצאות סקר הנדסי שערך מהנדס מבנים כהגדרתו בסעיף 266ג1, הכולל חישוב הנדסי לגבי המבנה הטעון חיזוק לעניין עומסים אופקיים לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולעניין עומסים אופקיים ואנכיים לפי הכללים המקובלים בענף הנדסת מבנים.\n נקבע בתכנית מרחב מוגן דירתי כמשמעותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, לכל יחידת דיור, בשטח שלא יפחת מהשטח שקבע שר הביטחון לפי החוק האמור או מרחב מוגן קומתי כמשמעותו לפי אותו חוק, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי אותו חוק.\n בתכנית ייקבע כי לא יינתן היתר מכוחה לביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת תוכן במכון בקרה לפי סעיף 145(ב3) או בקרת ביצוע במכון בקרה לפי סעיף 157ג, אלא אם כן מהנדס הוועדה אישר בכתב כי התנאים בהיתר עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה; לשם מתן אישור כאמור, מהנדס הוועדה רשאי להסתייע בחוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו בסעיף 266ג1, שאינה מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו.\n שר הפנים יקבע הוראות לעניין חובת פיקוח נוסף מטעם מגיש הבקשה להיתר או מי מטעמו, על ביצוע עבודות שאינן טעונות בקרת ביצוע במכון בקרה לפי סעיף 157ג, בהתאם להיתר שניתן מכוח תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק, כדי להבטיח כי עם השלמת ביצוע העבודות לפי ההיתר המבנה יהיה עמיד מפני רעידת אדמה בהתאם לתקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה.\n(ג) אושרה תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר לפי סעיף 62א(א) או (א1), באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)(1)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ה",
+ "section": "70ה",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר",
+ "content": "(א) בתכנית לעמידות מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר רשאית הוועדה המקומית לכלול אחד או יותר מהנושאים האלה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב):\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו המבנה הטעון חיזוק (בסעיף זה – המגרש האחר), מעל פני הקרקע, ובלבד שהיקף ההגדלה במגרש האחר לא יעלה על 100% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, ויהיה ביחס סביר להיקף העלויות לביצוע העבודות במבנה הטעון חיזוק כפי שיפורטו בתכנית; לעניין פסקה זו יחולו הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1); כללה התכנית כמה מגרשים שבהם מבנים הטעונים חיזוק או כמה מגרשים אחרים, לא יעלה ההיקף של הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, לפי פסקה זו, בכל המגרשים האחרים יחד, על 100% מסך שטח הבנייה הכולל הקיים, מעל פני הקרקע, של כל המבנים הטעונים חיזוק כאמור.\n הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שמתקיימים כל אלה:\n סך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א) ויחולו לעניין זה פסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 70ב(א)(1);\n במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק השטח הכולל המותר לבנייה לאחר הגדלתו לפי פסקת משנה זו ולפי כל תכנית אחרת, מעל פני הקרקע, לא יעלה על 200% משטח הבנייה הכולל הקיים של המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, בניכוי השטח שהוגדל לפי פסקת משנה זו במגרש האחר;\n הוספת שימושים נוספים לצורכי ציבור במגרש האחר וכן הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותו מגרש לשם השימושים הנוספים כאמור, נוסף על ההגדלה לפי פסקה (1), ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים הנוספים כאמור, במגרש האחר, לא יעלה על 14% מסך כל השטח שנוסף לשטח הכולל המותר לבנייה לפי הפסקה האמורה באותו מגרש, מעל פני הקרקע; בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש אחר שאין בו מבנה קיים – כהגדרתם בסעיף 70ב(א)(3), ובמגרש שיש בו מבנה קיים – כהגדרתם בסעיף 70ד(א)(2);\n הוספת שימושים לצורכי ציבור במגרש האחר ובמגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שסך ההגדלה בשני המגרשים לא יעלה על השיעור האמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, ”צורכי ציבור“ – במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק – כהגדרתם בסעיף 70ד(א)(2), ובמגרש האחר – כהגדרתם בפסקת משנה (א);\n בתכנית שנקבעו בה הוראות לפי פסקה (1)(ב) – קביעת הוראות לעניין חניה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק אף בסטייה מהוראות לפי חוק, תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה.\n(ב)|(1) לעניין תכנית הכוללת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב) יחולו הוראות סעיף 70ד(ב)(1), (2) ו־(5), בשינויים המחויבים.\n נקבעו בתכנית הוראות כאמור בסעיף 70ד(ב)(3) ו־(4).\n נקבעה בתכנית הוראה שלפיה יהיה ניתן לממש את הבנייה או תוספת השימושים במגרש האחר, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), רק לאחר קבלת תעודת גמר לעניין ביצוע העבודות שנקבעו בתכנית במבנה הטעון חיזוק.\n(ג)|(1) אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק לפי סעיף 70ד, לא תאושר תכנית לפי סעיף זה באותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי אותו סעיף תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף זה כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף 70ד.\n אושרה לגבי המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק תכנית לפי סעיף זה, לא תאושר תכנית לפי סעיף 70ד לגבי אותו מגרש, אלא אם כן התכנית שאושרה לפי סעיף זה תבוטל או שייקבע בתכנית שתאושר לפי סעיף 70ד כי לא ניתן לממשה יחד עם התכנית שאושרה לפי סעיף זה.\n אושרה תכנית לפי סעיף קטן (א), לא תאושר לפי סעיף 62א(א) או (א1), באותה תכנית או בתכנית אחרת, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, מעל פני הקרקע, מעבר לאמור בסעיף קטן (א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ו",
+ "section": "70ו",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "קביעת הוראות מפורטות לשם מתן היתר",
+ "content": "(א) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר.\n(ב) תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש ובמסלול חיזוק, יכול שתהיה תכנית לרישוי מהיר כאמור בסעיף 145א1."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ז",
+ "section": "70ז",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "תנאים להפקדה",
+ "content": "בלי לגרוע מהוראות סעיף 61א(ג), לא תקבל הוועדה המקומית החלטה על הפקדת תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה או על אישורה, אלא אם כן מתקיים המפורט להלן, לפי העניין:\n(1) הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המתייחסת לכל אלה:\n היתכנות סבירה לתכנון מתחמי ולהשפעתה של התכנית המוצעת על אפשרות סבירה לתכנון מתחמי עתידי; לעניין זה, ”תכנון מתחמי“ – תכנון הכולל מספר מגרשים גובלים או סמוכים למגרשים שלגביהם הוגשה התכנית, שיתוכננו כחטיבה תכנונית אחת;\n עיקרי השינויים המבוקשים בתכנית לעומת המצב הבנוי;\n(2) חוות הדעת שהגיש מהנדס הוועדה המקומית לפי סעיף 61א(ג)(4)(ה) קבעה כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות נותנים מענה לצרכים הנובעים מהתכנית;\n(3) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה הכוללת הוספת שימושים לצורכי ציבור לפי סעיפים 70ב(א)(3), 70ג(א)(3), 70ד(א)(2) או 70ה(א)(2), או לעניין תכנית לפי סעיף 70ב(ג)(1) הכוללת שלושה מגרשים רצופים לפחות והוראות לעניין שינוי ייעוד לשטח ציבורי פתוח – הונחה לפני הוועדה המקומית חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה, המתייחסת לסוג הצורך הציבורי הנדרש, לנחיצותו בשטח התכנית ובסביבתו ולהשתלבותו במבנה לרבות האפשרות לכניסה נפרדת לשימושים הציבוריים;\n(4) לעניין תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק ובמסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי סעיף 70ה(א)(1)(ב) – הוועדה המקומית שוכנעה, על סמך חוות הדעת של מהנדס הוועדה שהוגשה לפי סעיף 70ד(ב)(1), כי אף על פי שדרך כלל יש עדיפות לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש או במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, בנסיבות העניין יש הצדקה לפעול לגבי המבנה הטעון חיזוק על פי תכנית במסלול חיזוק או במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר לפי סעיף 70ה(א)(1)(ב)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ח",
+ "section": "70ח",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "סייג לתחולה",
+ "content": "הוראות סימן זה לא יחולו אם במועד הגשת התכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה, כאמור בסימן זה, מתקיים אחד מאלה:\n(1) על המגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק חלה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) שהוחלט להפקידה לפני תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 139), התשפ״ב–2022;\n(2) המבנה הטעון חיזוק נכלל כאתר המיועד לשימור בתכנית מאושרת או מופקדת, נכלל ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי התוספת הרביעית או שהוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78; הוראות פסקה זו לא יחולו על תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, שאינה כוללת את הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שבו נמצא המבנה הטעון חיזוק, ובלבד שבתכנית כאמור לא ייקבעו לגבי המבנה הטעון חיזוק הוראות הסותרות את התכנית שבה נכלל המגרש כאתר לשימור או פרטים שנקבעו לגביו ברשימת אתרים לשימור כאמור בתוספת הרביעית או תנאים בהודעה לפי סעיף 77 או סעיף 78."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec70ט",
+ "section": "70ט",
+ "chapter": "סימן ד׳: תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה",
+ "title": "דחיית תכנית",
+ "content": "(א) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, אם מצאה משיקולים תכנוניים, אדריכליים, נופיים או כלכליים או בשל היעדר מענה ראוי של תשתיות וצורכי ציבור לצרכים הנובעים מהתכנית, כי יש לדחות את התכנית או אם מצאה כי יש להעדיף תכנון מתחמי, כהגדרתו בסעיף 70ז; הוועדה המקומית תפרט בכתב את הנימוקים לדחייה כאמור.\n(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לדחות תכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שאינה תואמת תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית החיזוק (תמ״א 38) או תכנית כוללנית, ומטעם זה בלבד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec71",
+ "section": "71",
+ "chapter": "סימן ה׳: תכנית מיוחדת",
+ "title": "תכנית מיוחדת",
+ "content": "ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec72",
+ "section": "72",
+ "chapter": "סימן ה׳: תכנית מיוחדת",
+ "title": "אישור תכנית מיתאר מיוחדת",
+ "content": "תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר הפנים, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר הפנים כל הסמכויות לפי סעיף 109; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור בסעיף 100, לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec73",
+ "section": "73",
+ "chapter": "סימן ה׳: תכנית מיוחדת",
+ "title": "התנגדות וערר לתכנית של ועדה מיוחדת",
+ "content": "התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי סעיף 116.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית), תש״ל–1970."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec74",
+ "section": "74",
+ "chapter": "סימן ה׳: תכנית מיוחדת",
+ "title": "ערר על החלטות אחרות",
+ "content": "בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית שסעיפים 72 ו־73 אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר הפנים ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec75",
+ "section": "75",
+ "chapter": "סימן ה׳: תכנית מיוחדת",
+ "title": "דין תכנית מיוחדת",
+ "content": "בכפוף לאמור בסימן זה יחולו על תכנית של ועדה מיוחדת ההוראות החלות על תכנית שבסמכות ועדה מחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76",
+ "section": "76",
+ "chapter": "סימן ה׳: תכנית מיוחדת",
+ "title": "תקנות",
+ "content": "שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי להתקין תקנות בענין הפעלת סמכויותיה של ועדה מיוחדת במידה שלא נקבעו הוראות לכך בחוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76א",
+ "section": "76א",
+ "chapter": "סימן ה׳1: תכנית לשימור אתרים",
+ "title": "תכנית לשימור אתרים",
+ "content": "על תכנית לשימור אתרים יחולו הוראות התוספת הרביעית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76ב",
+ "section": "76ב",
+ "chapter": "סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית",
+ "title": "תכנית לתשתית לאומית",
+ "content": "(א) תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה.\n(ב) תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה.\n(ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), בתוכנית לתשתית לאומית ניתן לכלול הוראות לעניין בנייה למגורים, לשטחי ציבור, לתעסוקה, למסחר ולמלונאות –\n בכל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהוראות כאמור מתייחסות למקרקעי ישראל בלבד, ואין בו סטייה מהוראות תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ״א 35):\n תחנה לתחבורה ציבורית, למעט אם בניית התחנה הושלמה;\n חניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, למעט אם בניית החניון הושלמה;\n מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלה של רכבת;\n במקרקעין מיועדים.\n(ב2) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב1) ייקבעו רק לעניין אותו מגרש שבו נקבעה התשתית הלאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של אותו סעיף קטן, ולאחר שניתנה חוות דעת של מתכנן הוועדה כי יש הצדקה לתכנן בנייה כאמור בסעיף קטן (ב1) רישה כחלק בלתי נפרד מתכנון התשתית הלאומית.\n(ב3) על תוכנית לתשתית לאומית שהיא תוכנית משביחה כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021, יחולו הוראות סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014, כנוסחו במועד תחילתו של תיקון מס׳ 4, בשינויים המחויבים.\n(ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי סעיף 76ב1(ד) או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות (בסימן זה – מגיש תכנית).\n(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מעשר תכניות למיתקני השנאה לחשמל; אין באמור כדי למנוע הכללת מיתקני השנאה לחשמל בתכניות אחרות המוגשות לוועדה לתשתיות.\n(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יוגשו לוועדה לתשתיות יותר מחמש תוכניות לבית חולים ציבורי בשנה קלנדרית אחת.\n(ה1)|(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב1)(2), בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 4 או מיום אישור תוכנית מטרו הנוגעת לעניין, לפי המאוחר, לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית לפי סעיף קטן (ב1)(2), אלא בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר; הוראות פסקה זו לא יחולו על תוכנית במתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת, במרכז תחבורה משולב, ובתת־הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו.\n בחלוף התקופה האמורה בפסקה (1), לא תוגש לוועדה לתשתיות תוכנית שהוראות אותה פסקה חלות עליה אלא לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר.\n(ו) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”מערכת תחבורה עתירת נוסעים“ – כהגדרתה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014;\nסוג=הגדרה ”מקרקעין מיועדים“ – כהגדרתם בסעיף 58 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021;\nסוג=הגדרה ”מרכז תחבורה משולב“ ו”תוכנית מטרו“ – כהגדרתם בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021;\nסוג=הגדרה ”תיקון מס׳ 4“ – חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76ב1",
+ "section": "76ב1",
+ "chapter": "סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית",
+ "title": "הוראות לעניין תשתית תיירות",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”מיתקן אכסון מלונאי“ – מבנה אחד או כמה מבנים במתחם אחד, הכולל 25 יחידות אירוח לפחות, שכולו בבעלות אדם אחד ומנוהל בידי אדם אחד, המיועד לספק בכל עת לציבור הרחב, בתשלום, לפרקי זמן קצרים וקצובים, שירותי לינה ואירוח וכן שירותים נלווים לרבות שירותי הסעדה ובילוי, למטרות פנאי ונופש;\nסוג=הגדרה ”יחידת אירוח“ – יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד;\nסוג=הגדרה ”תכנית לתשתית תיירות“ – תכנית לתשתית לאומית לעניין תשתית תיירות.\n(ב) שר התיירות לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות, רשאי להכריז על אחד מאלה כתשתית תיירות:\n מיזם להקמת מיתקן אכסון מלונאי אחד לפחות, הכולל 400 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם אחד;\n מיזם להקמת שני מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, הכוללים יחד 300 יחידות אירוח לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;\n מיזם להקמת ארבעה מיתקני אכסון מלונאיים לפחות, המוקם במתחם בפריסה אזורית או ארצית;\n תשתית תחבורה שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור.\n(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף 76ב(ב), בתכנית לתשתית תיירות הכוללת הוראות המאפשרות הקמת מיתקני אכסון מלונאיים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3), לפי העניין, בהתאם להכרזתה של אותה תשתית תיירות לפי אותו סעיף קטן, ניתן לכלול הוראות להקמה של אתר, תשתית או בניין נלווים למיתקן אכסון מלונאי בסמיכות גאוגרפית אליו שיש בהם כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום תרומה של ממש לתיירות באזור, והכול ובלבד שהאתר, התשתית או הבניין כאמור נכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב).\n(ד) שר התיירות רשאי, בהכרזה לפי סעיף קטן (ב), להסמיך בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור בסעיף 61א(ב) ו־(ב1), להכין תכנית לתשתית תיירות ולהגישה לוועדה לתשתיות בהתאם להוראות סעיף 76ב(ג).\n(ה) לא ייכללו בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית.\n(ו) לא ייכלל בהכרזה לפי סעיף קטן (ב) שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים.\n(ז) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחודש מרס מדי שנה, על יישומן של הוראות חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 107 והוראת שעה), התשע״ו–2016, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76ג",
+ "section": "76ג",
+ "chapter": "סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית",
+ "title": "הוראות מיוחדות לתכנית לתשתית לאומית",
+ "content": "בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית שהגיש מגיש תכנית ינהגו לפי הוראות חוק זה שענינן תכנית מיתאר ארצית, בשינויים המפורטים להלן:\n(1) הוראות סעיפים 77 ו־78 יחולו בשינויים המחויבים, ואולם –\n פרסום בעיתון של הודעה על הכנת תכנית לבניית תשתיות יהיה כאמור בסעיף 1א, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;\n יראו את המועד המאוחר מבין הפרסומים בעיתון כאמור בסעיף 1א כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור בסעיף 78;\n(2) נכללו בתכנית לתשתית לאומית שינויים של תכנית מיתאר ארצית אחרת או תכנית מיתאר מחוזית, יצוינו בתכנית לתשתית לאומית השינויים גם לתכניות כאמור;\n(3)|(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית לאחר שנבדקה בדיקה מוקדמת בידי מתכנן שאינו עובד המדינה, אשר מינה יושב ראש הועדה מתוך רשימת מתכננים שיקבע שר הפנים (להלן בסעיף זה – המתכנן); המתכנן יסיים את בדיקת התכנית וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים מיום שהועברה התכנית לועדה;\n מצא המתכנן כי התכנית שהועברה אינה ערוכה בהתאם להוראות החוק והתקנות או לדרישות הועדה לתשתיות, יחזירה למגיש התכנית, בצירוף הערותיו, כדי שיתקנה; תוקנה התכנית והוחזרה לועדה, יערוך המתכנן בדיקה מוקדמת נוספת וימסור לועדה בכתב את הערותיו בתוך שבעה ימים ממועד הגשתה לועדה או מהמועד שהוחזרה לועדה;\n(4)|(א)|(1) תכנית לתשתית לאומית שהוגשה לועדה לתשתיות תועבר, באותו יום שהוגשה לה, ליועץ הסביבתי של הועדה;\n היועץ הסביבתי ימציא למגיש התכנית, בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו התכנית, הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה; העתק מההנחיות יומצא למתכנן הועדה לתשתיות;\n חלק מגיש התכנית על ההנחיות שניתנו לו להכנת התסקיר, רשאי הוא לערור לפני הועדה לתשתיות על ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ד); הועדה תדון ותכריע בערר לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו בתוך 14 ימים מיום הגשתו;\n התסקיר יוגש לועדה לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה בהתאם להנחיות כאמור בפסקת משנה (א)(2);\n בתוך שבעה ימים מיום קבלת התסקיר, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה לתשתיות; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הוא שלם;\n היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו לועדה לתשתיות ולמגיש התכנית בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת התסקיר השלם;\n(5) הועדה לתשתיות רשאית לפטור את מגיש התכנית מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או לחייבו להגיש חוות דעת סביבתית במקום התסקיר; בסימן זה, חוות דעת סביבתית – חוות דעת הבוחנת סוג מסוים של השפעה על הסביבה על ידי תכנית;\n(6)|(א) הועדה לתשתיות תדון בתכנית לתשתית לאומית, תחליט להעבירה להערות הועדות המחוזיות, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה, ותפרסם את החלטתה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לה התכנית, התכנית המתוקנת או חוות דעת היועץ הסביבתי, לפי הענין ולפי המאוחר מביניהם;\n החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית כאמור בפסקת משנה (א) –\n תפרסם הודעה על העברת התכנית בעיתון כאמור בסעיף 1א, אך יראו כאילו במקום ”בשני עיתונים“ נאמר ”בחמישה עיתונים“, ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ“ נאמר ”שלפחות שניים מהם הם עיתונים נפוצים“;\n תמסור הודעות על העברת התכנית לכל משרד ממשרדי הממשלה, לועדה המקומית של מרחב תכנון ששטח התכנית, כולו או חלקו, בתחומו או גובל בתחומו, וכן לתאגידים המפורטים בסעיף 119ב(9)(א);\n תכנית לתשתית לאומית תהיה פתוחה לעיון הציבור במשרד המועצה הארצית, במשרד הועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר;\n(7) החליטה הועדה לתשתיות להעביר תכנית לתשתית לאומית כאמור בפסקה (6)(א), ימנה יושב ראש הועדה, באותו יום, חוקר, כהגדרתו בסעיף 107א(א), לשמיעת ההערות וההשגות שיוגשו לה;\n(8) כל מי שרשאי, לפי סעיף 100, להגיש התנגדות לתכנית כאמור באותו סעיף, רשאי להגיש השגה על תכנית לתשתית לאומית שהועברה כאמור בפסקה (6), בתוך שישים ימים מיום הפרסום בדבר ההעברה כאמור בפסקה (6)(ב)(1);\n(9)|(א) ועדת המשנה לשמיעת השגות של הועדה לתשתיות תדון ותכריע בהשגות, בתוך עשרים ואחד ימים מהיום האחרון להגשת ההשגות;\n מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין;\n(10) הועברה תכנית כאמור בפסקה (6) ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך תוגש התכנית לממשלה בתום שלושה ימים מתום המועד להגשת ההשגות, זולת אם החליטה הועדה לתשתיות אחרת בתוך שלושת הימים כאמור;\n(10א) הגשת תוכנית לממשלה לפי פסקה (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לפי העניין, לגבי התוכנית, יהיו בהתאם להוראות סעיף 53א, ולעניין זה יקראו את הסעיף האמור כך שבמקום ”מזכיר המועצה הארצית“ יבוא ”מזכיר הוועדה לתשתיות“ ובמקום ”במועצה“ יבוא ”בוועדה לתשתיות“;\n(11) על אף האמור בסעיף 156, לא יחולו התוספת הראשונה והתוספת השנייה על תכנית לתשתית לאומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76ג1",
+ "section": "76ג1",
+ "chapter": "סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית",
+ "title": "הוראות מיוחדות לעניין שינוי תוכנית לתשתית לאומית",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”תא שטח“ – יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית מאושרת לשם קביעת הוראות לאותה יחידה;\nסוג=הגדרה ”תא שטח שהתווסף“ – תא שטח שהתווסף לתוכנית המאושרת לפי סעיף קטן (ב)(2)(ד) או (ה);\nסוג=הגדרה ”תוכנית מאושרת“ – תוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה;\nסוג=הגדרה ”תוכנית שינוי“ – תוכנית לשינוי של תוכנית מאושרת.\n(ב) הוועדה לתשתיות רשאית לדון בתוכנית שינוי ולהחליט לדחותה, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי סעיף 76ג(10א) עם שינויים או בלא שינויים, והכול אם מתקיימים בה כל אלה:\n תוכנית השינוי הוגשה על ידי מי שהגיש את התוכנית המאושרת או מי מטעמו;\n השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או יותר מאלה, בלבד:\n שינוי מיקום של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי למיקום אחר בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף;\n תוספת שטח כולל המותר לבנייה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 70% מהשטח הכולל המותר לבנייה כאמור לפי התוכנית המאושרת, או על 300 מ״ר – לעניין מבנה דרך, ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי – על 100 מ״ר, והכול לפי הנמוך;\n תוספת גובה למבנה דרך או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושרו בתוכנית המאושרת, ובלבד שלא תעלה על 3 מטרים מהגובה המותר של אותו מבנה מעל פני הקרקע לפי התוכנית המאושרת;\n שינוי גבול התוכנית באופן המרחיב את שטחה, ובלבד שהשטח המוגדל לא יעלה על 5% משטח התוכנית המאושרת או על 1,000 מ״ר, לפי הנמוך, ושייעודי ההגדלה יהיו ייעודי שטח התוכנית המאושרת; על אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שאינו מקרקעי ישראל או קרקע בבעלות רשות מקומית לא יעלה על 300 מ״ר;\n על אף האמור בפסקת משנה (ד), לעניין תוכנית מאושרת הקובעת תוואי של תשתית לאומית מסוג קו תשתית או דרך – הרחבת התוואי שאושר בתוכנית המאושרת, ובלבד שההרחבה לא תעלה על 10% מרוחב התוואי שאושר בתוכנית המאושרת וטרם חלפו חמש שנים מיום תחילת התוכנית המאושרת;\n הוספה, בשטח התוכנית המאושרת או בתא שטח שהתווסף, של מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה של אותו מבנה לא יעלה על 100 מ״ר ושגובהו לא יעלה על 5 מטרים;\n לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות –\n שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תאי שטח סמוכים בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 3,000 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שסך כל השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת וייעודי תאי השטח לפי התוכנית המאושרת לא ישונו;\n שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים בין תא שטח בתוכנית המאושרת לבין תא שטח שהתווסף הצמוד לו, בהיקף שלא יעלה על 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת או על 1,500 מ״ר, לפי הנמוך, ובלבד שייעוד תא השטח שהתווסף יהיה זהה לייעודו של תא השטח הצמוד לו בתוכנית המאושרת;\n על אף האמור בפסקה (2), כללה תוכנית השינוי תא שטח שהתווסף, סך השטח הכולל המותר לבנייה שיאושר בתא שטח זה לא יעלה על 1,500 מ״ר;\n הוועדה לתשתיות לא דנה בשינוי הכלול בתוכנית השינוי בדיון להעברת התוכנית המאושרת להערות לפי סעיף 76ג(6) או בדיון להחלטה על הגשה של התוכנית המאושרת לאישור הממשלה, או שהיא דנה בשינוי כאמור, אולם היא סבורה כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לדון בשינוי.\n(ג)|(1) סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה לפגוע באדם אשר לו הייתה תוכנית השינוי מועברת להערות כאמור בסעיף 76ג(6), היה רשאי להגיש השגה בהתאם להוראות סעיף 76ג(8), לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לאישור הממשלה לפני שנתנה לאותו אדם במהלך תקופה של 60 ימים הזדמנות להשמיע את טענותיו.\n סברה הוועדה לתשתיות כי תוכנית השינוי עלולה להשפיע על שטחים פתוחים או כי שינוי המוצע בה במבנה דרך פוגע במעבר בעלי חיים, לא תחליט בעניינה של תוכנית השינוי לפני שהתוכנית פורסמה בהתאם להוראות סעיף 76ג(6), וניתנה תקופה של 60 ימים מיום הפרסום להגשת השגות.\n(ד) הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תחליט הוועדה אם לדחות את תוכנית השינוי, להתנותה בתנאים או להגישה לאישור הממשלה לפי סעיף 76ג(10א) עם שינויים או בלא שינויים, לפי העניין, בתוך 21 ימים מתום התקופה שבאותו סעיף קטן; הודעה על הכרעה בדבר הטענות או ההשגות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע את הטענות או ההשגות.\n(ה) לא הוגשו טענות או השגות כאמור בסעיף קטן (ג), תוגש תוכנית השינוי לאישור הממשלה בהתאם לסעיף 76ג(10א) בתום 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אלא אם כן הוועדה החליטה אחרת באותם 14 ימים.\n(ו) הוראות פסקאות (2) עד (5) ו־(11) של סעיף 76ג יחולו על תוכנית השינוי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76ג2",
+ "section": "76ג2",
+ "chapter": "סימן ה׳2: תכנית לתשתית לאומית",
+ "title": "תחולה על תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות",
+ "content": "(א) הוראות סעיף 76ג1 יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:\n המועצה הארצית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור בפסקה (1) להגדרה ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ שבסעיף 6ב(ב)(3);\n הוועדה המחוזית – לעניין תוכנית שינוי של תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)(3).\n(ב) בסעיף 76ג1, במקום סעיף קטן (ו) יקראו:\n לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שבסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק זה.“."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec76ד",
+ "section": "76ד",
+ "chapter": "סימן ה׳3: תכנית למיתקן טעון היתר פליטה",
+ "title": "הוראות מיוחדות לתכנית למיתקן טעון היתר",
+ "content": "(א) בסעיף זה, ”תכנית למיתקן טעון היתר“, ”הליך משותף“ – כמשמעותם בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 (בחוק זה – חוק אוויר נקי).\n(ב) בהליכים לאישור תכנית למיתקן טעון היתר ינהגו לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי סעיף 23 לחוק אוויר נקי.\n(ג) לא יינתן היתר לפי חוק זה להקמתו או להפעלתו של מקור פליטה טעון היתר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, אלא אם כן נקבע במפורש בתכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקש ההיתר לפי חוק זה כי היא מיועדת למקור פליטה כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec77",
+ "section": "77",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הודעה על הכנת תכנית",
+ "content": "מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף 1א; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec78",
+ "section": "78",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים",
+ "content": "(א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור בסעיף 77, רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים.\n(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור –\n כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית – למועצה הארצית;\n כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית – לועדת הערר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec79",
+ "section": "79",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "פטור מתשלומי חובה",
+ "content": "הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח סעיף 78, רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec80",
+ "section": "80",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "תפקידים מיוחדים בקשר לבטיחות הטיסה",
+ "content": "המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec81",
+ "section": "81",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "ייזום תכניות לבטיחות הטיסה",
+ "content": "מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec82",
+ "section": "82",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "ערר על דחיית תכנית בדבר בטיחות הטיסה",
+ "content": "(א) נדחתה הצעה לפי סעיף 81, רשאי המציע לערור על הדחיה בפני ועדה המורכבת משר הפנים, שר האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה, והחלטת הועדה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון שדחה את ההצעה.\n(ב) הגשת הערר תובא, בדרך המניחה את דעתה של ועדת השרים, לידיעתם של בעלי הזכויות במקרקעין ושל מחזיקיהם העלולים להיפגע על ידי קבלת הערר, ותינתן להם הזדמנות נאותה להגיש את טענותיהם בכתב בפני הועדה או להשמיען בעל־פה בפני נציגי השרים שמהם מורכבת הועדה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec83",
+ "section": "83",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "תשריט",
+ "content": "(א) לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן – תחום התכנית); אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת.\n(ב) תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec83א",
+ "section": "83א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מסמכי לוואי לתכנית",
+ "content": "(א) מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה.\n(ב) דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec83א1",
+ "section": "83א1",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מועד הגשת תכנית",
+ "content": "שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי־עמידה במועדים; על אף האמור בסעיפים 83א ו־85(א), מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec83ב",
+ "section": "83ב",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "עריכת תסקיר השפעה על הסביבה",
+ "content": "(א) נדרש מגיש תכנית להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, ייערך התסקיר וייחתם בידי בעל מקצוע.\n(א1) על תסקיר לתכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה בסעיף 76ד, יחולו הוראות סעיף 23 לחוק אוויר נקי.\n(ב) השר לאיכות הסביבה יקבע, לסוגי תכניות, את המקצועות, ההשכלה וההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע, כאמור בסעיף קטן (א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec83ג",
+ "section": "83ג",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "שמירה על עצים בוגרים",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”עץ בוגר“ – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות;\nסוג=הגדרה ”תכנית“ – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי סעיף 83.\n(ב) בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר הפנים.\n(ג) היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר הפנים לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו בפקודת היערות, טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה.\n(ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec84",
+ "section": "84",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "שלבי ביצוע",
+ "content": "כל תכנית תציין את התאריך המשוער לביצועה, ואם יש צורך תקבע שלבים לביצוע והתאריכים לביצוע כל שלב."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec85",
+ "section": "85",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הפקדה",
+ "content": "(א) תכנית – למעט תכנית מיתאר ארצית – שהוגשה למוסד תכנון המוסמך לאשרה, תופקד על ידי מוסד התכנון בדרך הקבועה בסימן זה, אולם תכנית שלא הוגשה לפי דרישת מוסד התכנון או שאינה מתאימה לדרישות אלה, רשאי הוא לדחותה בלי שתופקד.\n(ב)|(1) מוסד תכנון המוסמך לאשר תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת ידון בתכנית ויחליט, בתוך ששים ימים מיום שהוגשה לו, להפקיד את התכנית, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה; יושב ראש מוסד התכנון, רשאי להאריך את תקופת ששים הימים בשלושים ימים נוספים, ולגבי תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על חלק משמעותי ממנו – בתשעים ימים נוספים.\n דרש יושב ראש מוסד התכנון להגיש מסמכי לוואי לפי סעיף 83א כתנאי להפקדת התכנית, או הוחזרה התכנית כאמור בסעיף 62ב(ב), יחושבו המועדים הקבועים בסעיף זה ממועד הגשת המסמכים או הגשת התכנית המתוקנת.\n(ג) החליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית, יירשם הדבר בפרוטוקול אשר ייחתם בידי היושב ראש ומזכיר מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מקבלתה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec86",
+ "section": "86",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "שינויים לפני ההפקדה",
+ "content": "(א) לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכל כפי שיורה מוסד התכנון.\n(ב) החליט מוסד התכנון להפקיד תכנית בתנאי שיוכנסו בה שינויים או ימולאו תנאים, והשינויים לא הוכנסו או שהתנאים לא מולאו, בתוך ששה חודשים מהמועד שנמסרה למגיש התכנית הודעה על החלטת מוסד התכנון, ואם מוסד התכנון הוא ועדה מקומית – בתוך שלושה חודשים מהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצע את הדרוש להפקדת התכנית במקומו ועל חשבונו של מגיש התכנית.\n(ג) ביצוע השינויים או מילוי התנאים לפי סעיף קטן (ב) על ידי מוסד התכנון ייעשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על ידי מוסד התכנון.\n(ד) לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטת מוסד התכנון על ההפקדה, בתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), כבטלה.\n(ה) יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי סעיף 109א."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec86א",
+ "section": "86א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הפקדת תכנית מצומצמת",
+ "content": "(א) על תכנית בסמכות ועדה מקומית לפי סעיף 62א(א)(4), (5), (7), (9), (12) או (15), החלה על מגרש אחד או על מגרשים צמודים, ושטח המגרש או השטח הכולל של המגרשים הצמודים, לפי העניין, אינו עולה על 5,000 מ״ר (בסעיף זה – תכנית מצומצמת), יחולו הוראות פרק זה, בשינויים אלה:\n הסמכות של הוועדה המקומית לעניין הפקדת התכנית, תהיה נתונה ליושב ראש הוועדה המקומית;\n הבדיקה התכנונית המוקדמת בידי מהנדס הוועדה לפי סעיף 62ב(ה) תבוצע בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלושים ימים מיום שהוגשה התכנית לוועדה המקומית; חוות הדעת לפי סעיף 61א(ג)(1), יוגשו עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה זו;\n יושב ראש הוועדה המקומית לא יחליט על הפקדת התכנית אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית המליץ בחוות דעתו לפי סעיף 61א(ג)(4), להפקיד את התכנית; חוות הדעת האמורה תוגש עד תום המועד לביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפי פסקה (2);\n על אף האמור בסעיף 85(ב)(1), יושב ראש הוועדה המקומית ידון בתכנית ויחליט אם להפקידה, לדחותה או להתנות תנאים להפקדתה, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לו;\n על אף האמור בסעיף 86, יושב ראש הוועדה המקומית רשאי, לפני שהוא מפקיד תכנית, לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלא תנאים, הכול כפי שיורה; דרש יושב ראש הוועדה המקומית כאמור, ימלא מגיש התכנית אחר הדרישה בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; לא עשה כן בתוך התקופה האמורה, יראו את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית על ההפקדה, בתום התקופה האמורה, כבטלה;\n הוראות סעיפים 78, 89א(ג), 97, 97א, 98, 108(ג) ו־201 לא יחולו על תכנית מצומצמת.\n(ב)|(1) החלטת יושב ראש ועדה מקומית על הפקדת תכנית מצומצמת תישלח לכל חברי ועדת המשנה, כהגדרתה בסעיף 18(ה), ולנציגים בעלי הדעה המייעצת בתוך שלושה ימים מיום קבלתה.\n כל שניים מבין חברי ועדת המשנה או הנציגים בעלי הדעה המייעצת רשאים לדרוש בכתב, בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לידיהם, שיתקיים דיון בעניין בוועדת המשנה; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים.\n הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שהוגשה הדרישה; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות סעיף 18(ז).\n(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תכנית שמגיש התכנית הודיע בעת הגשתה כי הוא מבקש שלא להחליט על הפקדתה בדרך הקבועה בסעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec87",
+ "section": "87",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec88",
+ "section": "88",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מקום ההפקדה",
+ "content": "(א) תכנית מיתאר מחוזית תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתקה יועבר למינהל התכנון במשרד הפנים בירושלים; תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, תופקד במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית הנוגעת בדבר.\n(ב) תכנית שהופקדה כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתרי אינטרנט כמפורט להלן:\n תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;\n תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.\n(ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיף 1ב(ב), בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec89",
+ "section": "89",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הודעה על הפקדת תכנית",
+ "content": "(א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור בסעיף 1א, וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.\n(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec89א",
+ "section": "89א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "פרסום ומסירה של הודעת הפקדה",
+ "content": "(א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות; ההודעה תכלול פרטים בהתאם להוראות סעיף 92 וכן פירוט עיקרי ההבדלים בין המצב התכנוני הקיים לבין התכנית המופקדת.\n(ב) כיתוב על שלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשפה העברית ואולם במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, יהיה הכיתוב גם בשפה הערבית.\n(ב1) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תוכנית כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם מצא כי הפרסום לפי הוראות אותם סעיפים קטנים אינו יעיל, בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתוכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, או עקב אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971.\n(ג) יושב ראש מוסד התכנון המוסמך להחליט על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מטעמים שיירשמו ובכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, להורות כי על תכנית מסוימת או על סוגי תכניות לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום חלופיות לתכנית שפטר כאמור; שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש מוסד התכנון לפטור מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).\n(ג1) החלטת יושב ראש מוסד תכנון לפי סעיף קטן (ב1) או (ג), תועבר למינהל התכנון ותפורסם באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון.\n(ד) נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ״ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), התשס״ד–2004."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec90",
+ "section": "90",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית",
+ "content": "הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תפורסם כאמור בסעיף 89 ונוסף על כך במשרד הועדה המחוזית ובמשרד כל ועדה מקומית שבמחוז."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec91",
+ "section": "91",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הודעה למוסדות תכנון ומשרדי ממשלה",
+ "content": "(א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר –\n לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;\n לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;\n לכל משרד ממשרדי הממשלה.\n(ב) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב התכנון שעליו חלה התכנית וכן לכל משרד ממשרדי הממשלה.\n(ג) הודעה על הפקדת תכנית מפורטת תימסר לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל קרקע שבתחום התכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec92",
+ "section": "92",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "תוכן הודעת ההפקדה",
+ "content": "(א) הודעה על הפקדה תכלול ככל האפשר את מספרי הגוש והחלקה, את שם השכונה ואת הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם; כן תכלול ההודעה את עיקרי הוראות התכנית המופקדת, ואת המען והמועד והגשת התנגדויות לתכנית.\n(ב) לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תיאור כללי של הסביבה שבה נמצא תחום התכנית, באופן המאפשר לזהותה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec93",
+ "section": "93",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הודעות על הפקדה מיוחדת",
+ "content": "שר הפנים רשאי לקבוע את דרכי מסירת הודעה על הפקדתה של תכנית לגופים ציבוריים המטפלים בשמירת טבע ונוף, בעתיקות ובערכים היסטוריים, אסתטיים וארכיטקטוניים וכמו כן למוסדות דת, חינוך ותרבות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec94",
+ "section": "94",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה",
+ "content": "הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec95",
+ "section": "95",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מניעת טענות",
+ "content": "טענה כי הודעת הפקדה לפי סעיפים 91 או 93 לא נמסרה למי שזכאי לכך, לא תישמע אלא מאותו זכאי עצמו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec96",
+ "section": "96",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "עיון בתכנית",
+ "content": "כל מעונין בתכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec96א",
+ "section": "96א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט",
+ "content": "(א) מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף 18(ג2), חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי סעיף 61א(ג)(1), חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי סעיף 61א(ג)(4), וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי סעיף 61ב(ב), יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.\n(ב) מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה.\n(ג) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec97",
+ "section": "97",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הוראות לגבי מתן היתר שלא על פי תכנית מופקדת",
+ "content": "(א)|(1) הפקידה הועדה המקומית תכנית שבסמכותה, כאמור בסעיף 61א, ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי סעיף 145 לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת, אלא באישור הועדה המקומית; לא תדון הועדה המקומית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה, על חשבון המבקש, הודעה כאמור בסעיף 149 וניתנה, למי שעלול להיפגע מההחלטה, הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.\n הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית, בדבר מתן היתר על פי סעיף זה, רשאי לערור לועדת הערר.\n(ב)|(1) הפקידה הועדה המחוזית תכנית שבסמכותה כאמור בסעיף 61א ועוד לא ניתן לה תוקף, לא יינתן כל היתר לפי סעיף 145 לגבי המקרקעין שבתחום התכנית שלא בהתאם לתכנית המופקדת אלא באישור ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית; לא תדון הועדה המחוזית לפי פסקה זו אלא אם כן פורסמה על חשבון המבקש הודעה כאמור בסעיף 149 וניתנה למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות לטעון טענותיו; החלטת הועדה תישלח לצדדים.\n הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית בדבר מתן היתר לפי סעיף זה, רשאי לערור לועדה המחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec97א",
+ "section": "97א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "היתר על־פי תכנית שהופקדה",
+ "content": "(א) על אף האמור בסעיפים 97 ו־145(ב), רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה:\n התכנית שבתוקף אושרה לפני י״ב בטבת התש״י (1 ינואר 1950);\n לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה.\n(ב) לענין פרקים ח׳, ח׳1 ו־ט׳, יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec98",
+ "section": "98",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית",
+ "content": "(א) מוסד תכנון שהפקיד תכנית, רשאי, אחרי הפקדת התכנית, ועד למתן תוקף לה, לאסור מתן כל היתר לבניה ולשימוש לגבי מקרקעין שבתחום התכנית או לקבוע תנאים למתן היתר כאמור.\n(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר.\n(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מחוזית לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני המועצה הארצית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec99",
+ "section": "99",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מקומות קדושים והיסטוריים ובתי־קברות",
+ "content": "הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec100",
+ "section": "100",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "התנגדות",
+ "content": "כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן –\n(1) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;\n(2) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;\n(3) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית;\n פורסמו צווים הקובעים את גופים ציבוריים ומקצועיים הבאים להגשת התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית, מקומית או מפורטת שהופקדה ושיש להם ענין ציבורי בה: המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לישראל, מינהל הפיתוח של קרן קיימת לישראל, מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, הרשות לגנים לאומיים, הרשות לשמורות טבע, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אגודת אדריכלי הנוף, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז), אגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים בישראל (ק״ת תשל״ד, 535); אגודת האדריכלים בישראל, אגודת הארכיטקטים העצמאית בישראל (ק״ת תשל״ט, 228, 1018); האגודה הגיאוגרפית הישראלית (ק״ת תשמ״ט, 738); אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, אתרא קדישא (ק״ת תשנ״ג, 431); התאחדות הקבלנים והבונים (ק״ת תשס״א, 486); התאחדות התעשיינים בישראל (ק״ת תשס״ב, 600); המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (ק״ת תשס״ד, 247); עמותה לקידום התכנון, הבניה והסביבה בישראל (ק״ת תשס״ה, 7); עמותת במקום, מתכננים למען זכויות תכנון (ק״ת תשע״ה, 1887); \n(4) כל משרד ממשרדי הממשלה;\n(5) מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec101",
+ "section": "101",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "התנגדות מטעמי בטיחות הטיסה",
+ "content": "(א) מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה או שר הבטחון רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה אם מצא שיש בה השפעה על הטיסה האזרחית או הצבאית והגשת ההתנגדות דרושה למען בטיחות הטיסה.\n(ב) נדחתה התנגדות לפי סעיף זה, רשאי המתנגד, תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על הדחיה, לערור על הדחיה בפני ועדת השרים כאמור בסעיף 82, והוראות אותו סעיף יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec102",
+ "section": "102",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "המועד להגשת התנגדות",
+ "content": "התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec103",
+ "section": "103",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מקום הגשת התנגדות",
+ "content": "התנגדות תוגש על ידי המתנגד –\n(1) לתכנית מיתאר מחוזית – למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר;\n(2) לתכנית בסמכות הועדה המחוזית – לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר;\n(3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית – לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec103א",
+ "section": "103א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הנמקת התנגדות",
+ "content": "(א) התנגדות לתכנית לא תתקבל ולא תידון אלא אם כן הוגשה בכתב בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנושא ציבורי שענינו שמירת אתרים, טבע, נוף, ואיכות חיים וסביבה, יכול שמתנגד המייצג קבוצת מתנגדים יגיש התנגדות מנומקת, המלווה בתצהיר שלו, ומתנגדים אחרים שהתנגדותם דומה במהותה רשאים להסתמך על התצהיר שהגיש אותו מתנגד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec104",
+ "section": "104",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "עיון בהתנגדויות",
+ "content": "רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי סעיף 101 פתוחה לעיון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec105",
+ "section": "105",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "המחליטים בהתנגדות",
+ "content": "המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec106",
+ "section": "106",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "דיון והכרעה בהתנגדות",
+ "content": "(א) הוגשה התנגדות –\n לתכנית מיתאר מחוזית – רשאית הועדה המחוזית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות למועצה הארצית, תוך ארבעים וחמישה ימים מתום המועד להגשת ההתנגדות לפי סעיף 102, אלא אם כן קבעה המועצה הארצית מועד אחר;\n לתכנית שהפקידה הועדה המחוזית – רשאית הועדה המקומית הנוגעת בדבר להגיש את חוות דעתה בקשר להתנגדות לועדה המחוזית תוך עשרים ואחד ימים מתום המועד להגשת התנגדויות לפי סעיף 102;\n לתכנית בסמכות הועדה המקומית – רשאי מתכנן המחוז או מי שהוא הסמיך לכך להגיש חוות דעת לועדה המקומית בקשר להתנגדות, תוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות.\n(ב) מוסד תכנון כאמור בסעיף 105, שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו.\n(ג) מוסד תכנון שהוגשו אליו התנגדויות זהות במהותן, רשאי להזמין ולשמוע רק מספר מתנגדים מבין מגישי ההתנגדויות, אם לדעתו מייצגים אותם מתנגדים ענין או מקום זהים; כן רשאי מוסד התכנון להחליט כי יימנע משמיעת התנגדות שיש בה חזרה על התנגדות ששמע קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.\n(ד)|(1) מצא מוסד תכנון כי התנגדות לתכנית או התנגדות להקלה או לשימוש חורג הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון.\n מצא מוסד התכנון כי ההתנגדות היתה מוצדקת, רשאי הוא לחייב את היזם בתשלום הוצאות ההליך למתנגד.\n (נמחקה)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec107",
+ "section": "107",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "שמיעת התנגדויות בפומבי",
+ "content": "לדיון בהתנגדויות יוזמנו המתנגד ומגיש התכנית; בתכנית מיתאר מחוזית יוזמן גם מתכנן המחוז ובתכנית שבסמכות הועדה המחוזית גם מהנדס הועדה המקומית, והם יהיו רשאים להשמיע דבריהם לפני המוסד המכריע; שמיעת ההתנגדות תהיה בפומבי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec107א",
+ "section": "107א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מינוי חוקר",
+ "content": "(א) בסעיף זה, ”חוקר“ – מי ששר הפנים מינהו, ברשימת חוקרים שפורסמה ברשומות, לשמוע התנגדויות לתכניות, והוא אחד מאלה:\n עורך דין בעל ותק של חמש שנים;\n מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, והוא בעל נסיון בתחום התכנון והבניה;\n מי שהיה יושב־ראש מוסד תכנון במשך חמש שנים לפחות;\n בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה.\n(ב) מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים בטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד התכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון.\n(ג) לא מינה מוסד התכנון חוקר לגבי תכנית פלונית, והיה שר הפנים סבור כי מן הראוי לעשות כן, רשאי השר למנות חוקר לאחר ששמע את דעתו של יושב ראש מוסד התכנון בענין.\n(ד) על שמיעת ההתנגדויות לפני חוקר יחולו הוראות סעיפים 106(ב) ו־(ג) ו־107 בשינויים המחוייבים; החוקר יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התכנון בענין התכנית והתנגדות לה.\n(ה) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע את סמכויותיו וסדרי עבודתו של חוקר, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרו.\n(ו) המועצה הארצית רשאית לפעול בהתאם להוראותיו של סעיף זה, בשינויים המחוייבים, כשהיא דנה בהערות ובתגובות לתכנית מיתאר ארצית, אם ראתה כי מן הנכון לעשות כן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec108",
+ "section": "108",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהעדר התנגדות",
+ "content": "(א) מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו לפי סעיף 106(א) והמלצות החוקר לפי סעיף 107א(ד), אם הוגשו, ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות והכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התכנון.\n(ב) הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד ולמי שהשמיע טענות לפי סעיף 106.\n(ג) הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה בסעיף 102, יראו את התכנית כמאושרת על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתום שלושים ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליט המוסד אחרת תוך אותם שלושים הימים; ואולם אם התכנית טעונה אישור שר הפנים, לפי סעיף 109, לא יראו אותה כמאושרת אלא לאחר קבלת אישור השר לפי אותו סעיף.\n(ד) החליט מוסד תכנון לאשר תכנית או לדחותה, או אישר מוסד תכנון תכנית לפי סעיף קטן (ג), יירשם הדבר בפרוטוקול שייחתם בידי היושב ראש והמזכיר של מוסד התכנון; ההחלטה תישלח לחברי המוסד ולמגיש התכנית בתוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה כאמור; בתכנית מיתאר מחוזית תישלח ההודעה האמורה גם לועדה המחוזית, בתכנית שבסמכות הועדה המחוזית – גם לועדה המקומית, ובתכנית שבסמכות הועדה המקומית גם לועדה המחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec109",
+ "section": "109",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "סמכויות השר",
+ "content": "(א) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית, יעביר את התכנית לעיונו של שר הפנים מיד לאחר החלטתו; השר רשאי להורות, תוך 60 ימים מהיום שהועברה אליו התכנית, כי התכנית טעונה אישורו; החליט השר כאמור, יודיע על כך למוסד התכנון הנוגע בדבר תוך עשרה ימים מיום החלטתו.\n(ב) החליט השר כי התכנית טעונה אישורו, לא יינתן תוקף לתכנית אלא באישור השר; החלטת השר תינתן תוך 30 ימים מהיום שהתכנית הוגשה לאישורו; לא נתן החלטה תוך תקופה זו, יראו את התכנית כמאושרת על ידי השר.\n(ג) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי תכניות בסמכות ועדה מחוזית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec109א",
+ "section": "109א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "מועדים לסיום הטיפול בתכנית",
+ "content": "(א)|(1) הוועדה המקומית תחליט לאשר תכנית שבסמכותה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, ולעניין תכנית מצומצמת שחלות לגביה הוראות סעיף 86א – בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש הוועדה המחוזית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.\n לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יועברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.\n הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי סעיף 11ב; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות סעיף 11ד; על החלטה כאמור למעט על החלטה על תכנית מצומצמת כמשמעותה בסעיף 86א יחולו הוראות סעיף 110.\n על אף הוראות פסקאות (1) עד (3), לא אושרה תכנית מצומצמת כמשמעותה בסעיף 86א בתוך עשרה חודשים מיום שהוחלט על הפקדתה לפי סעיף 86א, יראו את התכנית כבטלה.\n(ב)|(1) הוועדה המחוזית תחליט בתכנית שבסמכותה, בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה, ורשאי שר הפנים לקבוע תקופה ארוכה יותר לגבי סוגי תכניות שיקבע; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המחוזית, להאריך את התקופות האמורות, מטעמים שיירשמו.\n לא החליטה הוועדה המחוזית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המחוזית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית למועצה הארצית, ואולם, אם התוכנית היא תוכנית למגורים הכוללת למעלה מ־500 יחידות דיור, יעביר מזכיר הוועדה את התוכנית למועצה הארצית בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), אף אם מגיש התוכנית לא ביקש זאת; משהועברה התכנית למועצה הארצית, יועברו סמכויותיה של הוועדה המחוזית לגבי אותה תכנית למועצה הארצית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; המועצה הארצית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; המועצה הארצית תחליט בתכנית בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.\n הדיון בתכנית שהועברה למועצה הארצית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת המשנה שמינתה לעניין זה לפי סעיף 6(ד).\n בסעיף קטן זה, ”תוכנית למגורים“ – תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישור תוכנית נוספת, למעט תוכנית נוספת שהיא תוכנית איחוד או חלוקה כמשמעה בסימן ז׳.\n(ג) המועצה הארצית תדון ותחליט בתכנית מיתאר ארצית בתוך 12 חודשים מיום שהחליטה על העברת התכנית להערות לפי סעיף 52, ולגבי תכנית מיתאר מחוזית – בתוך 12 חודשים מיום שהוועדה המחוזית הגישה לה אותה.\n(ד) החליט יושב ראש מוסד תכנון על הארכת מועדים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, יודיע על כך לשר הפנים, בצירוף הנימוקים להחלטתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec110",
+ "section": "110",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "ערר בפני המועצה הארצית",
+ "content": "(א) על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה:\n בזכות –\n שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד;\n ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר;\n ברשות יושב ראש הועדה המחוזית –\n מגיש התכנית;\n מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;\n מי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב).\n(ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים.\n(ג) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו.\n(ד) הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין.\n(ה) המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם.\n(ו) לבקשת מוסד תכנון רשאי שר הפנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה.\n(ז) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec111",
+ "section": "111",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית",
+ "content": "(א) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף 112 רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר:\n מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר;\n מגיש התכנית;\n מגיש התנגדות;\n מי שהשמיע את טענותיו לפי סעיף 106(ב);\n חבר ועדת הערר;\n נציג בעל דעה מייעצת כאמור בסעיף 18(ב);\n יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;\n מהנדס הועדה המקומית;\n מהנדס הרשות המקומית.\n(ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה.\n(ג) התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית.\n(ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec112",
+ "section": "112",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "ערר בפני ועדת הערר",
+ "content": "(א) על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור בסעיף 62א או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר:\n שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית;\n שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור בסעיף 18(ב);\n שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית;\n מתכנן המחוז;\n מגיש התכנית;\n מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה;\n מי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב).\n(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הייתה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (א) ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, יחולו לגבי מי שמנוי בפסקאות (5) עד (7) שבאותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – מגיש ערר מוחרג) הוראות אלה:\n מגיש ערר מוחרג רשאי לערור ברשות יושב ראש ועדת הערר; בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (ב);\n יושב ראש ועדת הערר ייתן החלטתו בבקשת רשות לערור בתוך 15 ימים מיום שהוגשה לו; בהחלטתו יביא בחשבון יושב ראש הוועדה, בין היתר, שיקולים אלה: הבקשה מגלה עילה או שהיא מעוררת שאלה בעלת חשיבות או השלכה רחבה והיא אינה קנטרנית או טורדנית;\n ניתנה רשות לערור, יוגש הערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שניתנה הרשות כאמור.\n(ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית.\n(ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.\n(ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec113",
+ "section": "113",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec114",
+ "section": "114",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec115",
+ "section": "115",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec116",
+ "section": "116",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "סמכויות מוסד תכנון בערר",
+ "content": "(א) מוסד תכנון המוסמך להכריע בערר, רשאי לקבלו, כולו או מקצתו, או לדחותו ולאשר את התכנית, עם או בלי שינויים, או לדחותה.\n(ב) מוסד התכנון רשאי להחזיר את התכנית לדיון למוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר, עם הוראות או בלעדיהן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec117",
+ "section": "117",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "פרסום אישור תכנית ודחייתה",
+ "content": "הודעה על אישור תכנית לפי סימן זה ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec118",
+ "section": "118",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "שמירת תכנית שאושרה ופרסומה",
+ "content": "(א) תכנית, לאחר שאושרה לפי סימן זה, תימצא –\n בתכנית מיתאר מחוזית – במשרד הפנים ובמשרד הועדה המחוזית;\n בתכנית מיתאר מקומית או בתכנית מפורטת – במשרד הפנים בירושלים, במשרד הועדה המחוזית ובמשרד הועדה המקומית.\n(ב) תכנית, לאחר שאושרה לפי סימן זה, תפורסם באתר האינטרנט כמפורט להלן:\n תכנית בסמכות ועדה מקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית או באתר האינטרנט של רשות מקומית הנוגעת בדבר;\n תכנית אחרת – באתר האינטרנט של משרד הפנים.\n(ג) על תכנית שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיף 1ב(ב), בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119",
+ "section": "119",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "תחילתה של תכנית",
+ "content": "(א) תחילתה של תכנית, שאושרה לפי סימן זה, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה מבין ההודעות ברשומות או בעיתון.\n(ב) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין תביעת פיצויים לפי סעיף 197.\n(ג) אין חובה לפרסם את מסמכי התכנית והוראותיה ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119א",
+ "section": "119א",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "חובת מסירת מידע",
+ "content": "ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי סעיף 77 וכן תנאים לפי סעיף 78 החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119א1",
+ "section": "119א1",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "העברת הדיון למוסד תכנון אחר",
+ "content": "החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות סעיפים 31א או 62א(א1)(1) או (3), (ג), (ד)(1א)(ג) או (ה1), למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119א2",
+ "section": "119א2",
+ "chapter": "סימן ו׳: הוראות כלליות לתכניות",
+ "title": "הגשת התנגדויות, הערות, השגות או טענות – הוראת שעה",
+ "content": "(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026):\n(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);\nסוג=הגדרה ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026).\n(ב) יושב ראש מוסד תכנון רשאי להאריך את התקופה להגשת התנגדויות, הערות, השגות או השמעת טענות, לפי העניין (בסעיף זה – התנגדויות), דרך כלל או לעניין סוגי תוכניות או היתרים, בתקופות נוספות שלא יעלו על משך התקופה הקובעת, אם סבר שיש לכך הצדקה בשל המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שהתקיימו שני אלה:\n במועד תחילת המצב הביטחוני המיוחד, טרם חלף המועד להגשת התנגדויות;\n ניתנה סמכות בחוק להאריך את המועד להגשת התנגדויות – ההארכה האמורה מוצתה.\n(ג) החלטת יושב ראש מוסד התכנון לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון ובאתר האינטרנט של מוסד התכנון בתוך שלושה ימים מהמועד שבו התקבלה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119ב",
+ "section": "119ב",
+ "chapter": "סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל",
+ "title": "הוראות מיוחדות לדרכים",
+ "content": "בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן:\n(1) המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות סעיף 119ג;\n(2) לענין הוראות סעיפים 77 ו־78 –\n פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור בסעיף 1א, אך במקום ”בשני עתונים“ יבוא ”בשלושה עתונים“ ובמקום ”שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ“ יבוא ”שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים“;\n יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור בסעיף 1א כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור בסעיף 78;\n(3) נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים.\n(4) נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית;\n(5) על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים;\n(6) הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים שבסעיף 119ג, ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה;\n(7) ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה;\n(8) ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים.\n(9) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה:\n הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים בסעיף 91, גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים;\n התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, ”שטח בנוי“ – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת;\n הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר הפנים, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן;\n לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות;\n החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור;\n המועדים האמורים בסעיף 109(א) ו־(ב) יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור בסעיף 109(ב) 60 ימים;\n(10) תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין פרק ט׳, בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119ג",
+ "section": "119ג",
+ "chapter": "סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל",
+ "title": "תסקיר השפעה על הסביבה",
+ "content": "(א) בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית (בסימן זה – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית.\n(ב) הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה.\n(ג) סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת־תוקף.\n(ד) התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית.\n(ה) תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור.\n(ו) התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך עם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית.\n(ז) לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה).\n(ח) לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119ד",
+ "section": "119ד",
+ "chapter": "סימן ו׳1: תכנון דרכים ומסילות ברזל",
+ "title": "פיצויים",
+ "content": "(א) הוגשה תכנית דרך בידי המדינה או מטעמה כאמור בסעיף 119ב(1) או בידי רשות שהוקמה לפי דין שאינה רשות מקומית או ועדה מקומית, וחויבה ועדה מקומית בתשלום פיצויים לפי סעיף 197 עקב אישור התכנית, ישפה מגיש התכנית כאמור את הועדה המקומית, ב־70 אחוזים מסכום הפיצויים; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הסכמה אחרת בין הנושאים בתשלום הפיצויים או השיפוי ובין הזכאים להם.\n(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), חויבה ועדה מקומית שבתחומה מועצה אזורית בפיצויים כאמור באותו סעיף קטן, לראשונה לעניין תכנית דרך מסוימת, ואין עוד זכות להגיש על החיוב האמור ערר או ערעור, רשאית היא לפנות לוועדת השיפוי שהוקמה לפי סעיף קטן (א2) (בסעיף זה – ועדת השיפוי), בבקשה להעלאת שיעור השיפוי הקבוע בסעיף קטן (א) לגבי כלל הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם עקב אישור התכנית כאמור.\n(א2)|(1) תוקם ועדת שיפוי לטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (א1), שחבריה הם:\n הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;\n נציג שר התחבורה והבטיחות בדרכים;\n נציג שר הפנים;\n נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מועצות אזוריות;\n יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שאינה במחוז שבו אושרה תכנית הדרך נשוא הבקשה, שימנה שר האוצר.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n שני חברי ועדת השיפוי, ובהם היושב ראש, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.\n(א3) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בהתחשב בתועלת הכלכלית לוועדה המקומית ולמועצה האזורית שבתחומן חלה תכנית הדרך, הנובעת מהשבחה עתידית צפויה במקרקעין שבתחומן עקב ביצוע התכנית, במישרין או בעקיפין, ובהתקיים תועלת כלכלית כאמור – בהתחשב גם בחוסנן הכלכלי של הוועדה המקומית והמועצה האזורית האמורות.\n(א4) ועדת השיפוי תחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה, ורשאית היא להאריך את המועד האמור ב־60 ימים נוספים; היו הקולות בוועדת השיפוי שקולים, תועבר הבקשה לשר האוצר ושר הפנים, והם יחליטו בבקשה בתוך 60 ימים מיום העברתה אליהם.\n(א5) לא החליטה ועדת השיפוי או לא החליטו השרים בבקשה כאמור בסעיף קטן (א1) במועדים האמורים בסעיף קטן (א4), לפי העניין, ישפה מגיש התכנית את הוועדה המקומית במלוא סכום הפיצויים שחויבה או שתחויב בהם בשל אותה תכנית דרך.\n(ב) לענין חיוב מגיש תכנית דרך בשיפוי על תשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 198 ו־199 בשינויים אלה:\n מגיש תכנית הדרך יצורף ויהיה צד בכל שלבי הדיונים וההתדיינויות במוסד תכנון, בבית משפט או בהליך בוררות בקשר לפיצויים לפי סעיף 197 וכן יהיה, לפי דרישתו, צד לכל הסכם בקשר לכך;\n החלטות הועדה המקומית והועדה המחוזית בדבר גובה הפיצויים יינתנו בהסכמת מגיש התכנית; לא היתה הסכמה בין אחת מהועדות האמורות לבין מגיש התכנית, יכריעו במחלוקת שר האוצר ושר הפנים.\n(ג) הוראות סעיף זה יחולו רק על תכנית דרך שאושרה אחרי יום כ׳ באייר התשנ״ד (1 במאי 1994)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119ה",
+ "section": "119ה",
+ "chapter": "סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי",
+ "title": "מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד",
+ "content": "לענין מיתקן גז כאמור בסעיף 26 לחוק משק הגז הטבעי, יחולו, גם ההוראות לפי הסעיף האמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119ו",
+ "section": "119ו",
+ "chapter": "סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי",
+ "title": "רישוי מיתקני גז",
+ "content": "(א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז שסעיף 119ה חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1992;\n(ב) שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס״ג–2003.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס״ז–2006."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec119ז",
+ "section": "119ז",
+ "chapter": "סימן ו׳2: מיתקני גז טבעי",
+ "title": "ועדת המשנה לתכניות עבודה",
+ "content": "(א) תקום ועדת משנה של המועצה הארצית לתכניות עבודה, שתדון בתכניות עבודה בהתאם להוראות סעיף 25א לחוק משק הגז הטבעי (בסעיף זה – הוועדה).\n(ב) בוועדה יכהנו חברים אלה מבין חברי המועצה הארצית:\n מנהל מינהל התכנון או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;\n שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים או נציגו;\n ראש רשות מקומית שתמנה המועצה הארצית מבין חבריה המנויים בסעיף 2(ב)(6) ו־(7).\n(ג) שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה, ויכול שימנה אותו מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n(ד) הוראות סעיף 6(ב) לא יחולו על הוועדה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec120",
+ "section": "120",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "הגדרה",
+ "content": "בסימן זה, ”מגרש“ – לרבות דרך."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec121",
+ "section": "121",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה",
+ "content": "בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות –\n(1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם;\n(2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).\n(3) בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), הכוללים מגרש תלת־ממדי, ובלבד שמתקיימות הוראות סעיף 69(א)(1א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec122",
+ "section": "122",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "חלוקה שלא בהסכמה",
+ "content": "חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:\n(1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;\n(2) שוויו של המגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;\n(3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;\n(4) מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי סימן זה, תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, התשכ״ח–1968, בכפוף להוראות סעיף זה;\n(5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec123",
+ "section": "123",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "רישום הערה בפנקסי המקרקעין",
+ "content": "הופקדה תכנית לחלוקה חדשה, יעביר יושב ראש מוסד התכנון שהפקיד את התכנית העתק ממנה ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר, ורשם המקרקעין ירשום הערה על יד כל חלקה רשומה העשויה להיפגע על ידי התכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec124",
+ "section": "124",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "תחילה",
+ "content": "תחילת תקפה של חלוקה חדשה היא ביום תחילת תקפה של התכנית שבה נכללה החלוקה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec125",
+ "section": "125",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על פי תכנית",
+ "content": "(א) בתוך שמונה חודשים מיום תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, יגיש יושב ראש הועדה המקומית, שבתחומה אושרה תכנית החלוקה החדשה, למנהל כהגדרתו בפקודת המדידות (בסעיף זה – המנהל), תכנית לצורכי רישום התואמת את התכנית של החלוקה החדשה שאושרה; בתוך חודשיים מהיום שהועברה התכנית למנהל, יאשרה ככשרה לרישום בהתאם לפקודת המדידות וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, אם מצא כי התכנית ראויה לרישום כאמור.\n(ב) בתוך שמונה חודשים מהיום שאושרה תכנית ככשרה לרישום לפי סעיף קטן (א), יעביר יושב ראש הועדה המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר את התכנית, וכן את העתק התכנית לחלוקה החדשה שאושרה על תשריטיה, כשהוא חתום על ידיו, ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתכנית בתוך חודשיים מהיום שהועברו אליו התכנית והעתק התכנית כאמור.\n(ג) אי שמירת המועדים האמורים בסעיף זה לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוח סעיף 124."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec126",
+ "section": "126",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "השפעת חלוקה חדשה על שעבודים",
+ "content": "(א) שעבוד, שהיה ערב תחילת תקפה של חלוקה חדשה על אחת החלקות שבחלוקה, הולך אחרי בעלה הקודם, ויהיה על החלקה או על החלקות שהוקצו לו בחלוקה החדשה.\n(ב) היה השעבוד זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה שאינן נתונות להעברה לחלקה שבמקום האחר, תישאר הקרקע כפופה לשעבוד גם אחרי החלוקה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.\n(ג) בסעיף זה, ”שעבוד“ – משכנתה וכל זכות חפצית שיש בה כדי להגביל את הבעלות בקרקעות, וכן שכירות, איסור העברה, עיקול או הערה בפנקסי המקרקעין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec127",
+ "section": "127",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "איחוד מגרשים שלא בהסכמת הבעלים",
+ "content": "(א) אוחדו מגרשים על פי תכנית, שלא בהסכמת כל הבעלים, ולא חולקו שנית למגרשים נפרדים בין בעליהם, או חולקו כולם או מקצתם, למגרשים משותפים, זכאי בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד לתבוע מהועדה המקומית שתרכוש את חלקו במגרשים המאוחדים או המשותפים.\n(ב) בעל מגרש שלא הסכים לאיחוד, רשאית הועדה המקומית, בהודעה, לקבוע לו מועד של ששה חדשים לפחות שבו עליו להגיש לה תביעה כאמור בסעיף קטן (א); לא הוגשה התביעה תוך המועד שנקבע, לא יהיה בעל המגרש רשאי עוד להגישה.\n(ג) על רישום איחוד מגרשים ללא הסכמת כל הבעלים יחולו הוראות סעיף 125, בשינויים המחוייבים לפי הענין.\n(ד) איחוד מגרשים על פי תכנית לא ישפיע על זכויותיו של מי שהיתה לו לפני האיחוד זכות על פי שכירות באחד המגרשים המאוחדים, או זכות מעבר, זכות שאיבת מים או זכות אחרת כיוצא באלה; אולם מותר לקבוע בתכנית הוראות בדבר הפקעת זכויות אלה או שינוין, והוראות חוק זה בדבר הפקעת בעלות או פגיעה אחרת בה יחולו על הפקעה או שינוי כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec128",
+ "section": "128",
+ "chapter": "סימן ז׳: חלוקה חדשה",
+ "title": "הבטחת הזכויות של בעל משכנתה",
+ "content": "הגיע לבעל מגרש תשלום מהועדה המקומית מכוח סעיף 122 או מכוח סעיף 127 והיה המגרש ממושכן במשכנתה, תפקיד הועדה המקומית את הסכום המגיע ממנה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המגרש, ובית המשפט יחליט למי ישולם הסכום בשים לב לזכויותיהם של בעל המגרש ושל בעל המשכנתה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec129",
+ "section": "129",
+ "chapter": "סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות",
+ "title": "תכנית מיתאר מקומית",
+ "content": "תכנית מיתאר מקומית – כוחה יפה מתכנית מפורטת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec130",
+ "section": "130",
+ "chapter": "סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות",
+ "title": "תכנית מיתאר מחוזית",
+ "content": "תכנית מיתאר מחוזית – כוחה יפה מתכנית מיתאר מקומית ומתכנית מפורטת אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר המחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec131",
+ "section": "131",
+ "chapter": "סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות",
+ "title": "תכנית המיתאר הארצית",
+ "content": "תכנית המיתאר הארצית – כוחה יפה מכל תכנית אחרת, אם לא נאמר אחרת בתכנית המיתאר הארצית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec132",
+ "section": "132",
+ "chapter": "סימן ח׳: סולם העדיפויות של תכניות",
+ "title": "תקנות לפי החוק",
+ "content": "תקנות לפי פרק י״א – כוחן יפה מכוחה של תכנית, אם לא נאמר אחרת בתקנות; אולם אין בכוחן כדי לפגוע בתכנית שאושרה כדין לפני התקנתן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec133",
+ "section": "133",
+ "chapter": "סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן",
+ "title": "סמכות מוסד תכנון",
+ "content": "מוסד תכנון שבסמכותו לאשר תכנית, מוסמך, באותה הדרך, לשנותה, לבטלה או להתלותה ובלבד שלמגיש התכנית תינתן, ככל האפשר, הזדמנות להשמיע דעתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec134",
+ "section": "134",
+ "chapter": "סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן",
+ "title": "סמכות הועדה המחוזית",
+ "content": "הועדה המחוזית רשאית, לאחר שנתנה לועדה המקומית הזדמנות להשמיע דעתה, או על פי בקשת הועדה המקומית, לבטל, להתלות או לשנות כל תכנית שבסמכות הועדה המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec135",
+ "section": "135",
+ "chapter": "סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec136",
+ "section": "136",
+ "chapter": "סימן ט׳: ביטול תכניות, שינוין והתלייתן",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec137",
+ "section": "137",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "תשריט חלוקת קרקע",
+ "content": "בעל קרקע שחלה עליה תכנית שאושרה ושאיננה כוללת חלוקת קרקע, רשאי להגיש לאישור הועדה המקומית תשריט לחלוקת אותה קרקע; לא יינתן היתר לבניה על הקרקע כאמור אלא בהתאם לתשריט חלוקת קרקע (להלן בסימן זה [צ״ל: בפרק זה] – תשריט) שאושר או, באין תשריט כאמור, בהסכמת הועדה המחוזית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec138",
+ "section": "138",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "פרטי התשריט",
+ "content": "תשריט יפרט באופן ברור את גבולות הקרקע, את גבולותיהן של החלקות המוצעות, את דרכי הגישה לכל חלקה, כפי שהן בתכנית שאושרה, וכל פרט שתדרוש הועדה המקומית כדי לאפשר לה לבדוק את התאמת החלוקה לתכנית שאושרה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec138א",
+ "section": "138א",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי",
+ "content": "(א) ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת־ממדי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:\n אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת־ממדית לפי הוראות סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;\n גבולות המגרש התלת־ממדי נקבעו בתכנית או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (רישום מגרש תלת־ממדי), התש״ף–2020.\n(ב) הוגשה בקשה לאישור תשריט לפי פרק זה לעניין מגרש תלת־ממדי המיועד לשימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב), ובתכנית החלה על השטח שבו נמצא המגרש אין הוראות לעניין מגרש תלת־ממדי, יהיה התשריט טעון הסכמה של הוועדה המחוזית; שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה.\n פורסמו צו התכנון והבנייה (תוכניות ותשריטים של מגרש תלת־ממדי), התשפ״ד–2024."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec139",
+ "section": "139",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec140",
+ "section": "140",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "ערר על תשריט חלוקה",
+ "content": "(א) סירבה ועדה מקומית לאשר תשריט, רשאי בעל הקרקע, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה על הסירוב, לערור לפני ועדת הערר.\n(ב) אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec141",
+ "section": "141",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין",
+ "content": "רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין, על פי בקשת בעל הקרקע ולאחר תשלום האגרות שנקבעו לכך על פי כל דין, תשריט הכשר לרישום על פי פקודת המודדים וחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, התואם, תשריט הנושא עליו אישור יושב ראש הועדה המקומית שאישרה את התשריט, המעיד כי אין בתשריט סטיות מתכנית שאושרה, וכי הועדה המקומית אישרה את התשריט."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec142",
+ "section": "142",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "שינוי, ביטול או התלייה של תשריט חלוקת קרקע",
+ "content": "כל עוד לא נרשם תשריט, רשאית הועדה המקומית לבטלו, להתלותו או לשנותו, ובלבד שנתנה לבעל הקרקע או למי שעלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו; על החלטת ועדה מקומית לפי סעיף זה, רשאי בעל הקרקע או מי שעלול להיפגע כאמור, לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec143",
+ "section": "143",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "הגבלה על חלוקת קרקע",
+ "content": "לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי פרק זה או על פי סימן ז׳ לפרק ג׳; לא יינתן פסק־דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec144",
+ "section": "144",
+ "chapter": "פרק ד׳: חלוקה ואיחוד של קרקעות",
+ "title": "איחוד",
+ "content": "הוראות פרק זה יחולו על איחוד חלקות ורישומו בפנקסי המקרקעין, בשינויים המחוייבים לפי הענין."
},
{
"provision_ref": "sec145",
"section": "145",
- "title": "Building Permit Requirement",
- "content": "Section 145. No person shall carry out building or use land unless a building permit has been issued by the relevant local planning committee."
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "עבודות טעונות היתר",
+ "content": "(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:\n התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;\n הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;\n בפסקה זו –\n ”שינוי פנימי“ – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה, למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין, או את מספרן של יחידות הדיור;\n ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;\n כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז–1967.\n(א1) הרוצה להגיש בקשה להיתר לעבודה או לשימוש, ימציא למהנדס הועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לענין ההיתר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין –\n אופן הגשת בקשה לקבלת מידע, פרטיה ונספחיה;\n מידע להיתר והמועדים למסירתו; בסעיף זה, ”מידע להיתר“ – סוגי המידע שימסור מהנדס הוועדה במענה לבקשה לקבלת מידע, לרבות התנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, וכן מידע והנחיות מטעם גורמים מאשרים וגופים נוספים;\n מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;\n תקופת תוקפו של המידע להיתר שנמסר למבקש במסגרת מענה לבקשה לקבלת מידע;\n סוגי בקשות להיתר שלגביהן לא יהיה המבקש חייב להגיש בקשה לקבלת מידע.\n(א2) לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועדים שקבע שר הפנים, או שהבקשה להיתר היא מסוג שנקבע שאין חובה להגיש בקשה לקבלת מידע לגביה, רשאי מבקש הבקשה להיתר להגישה אף בלא המידע להיתר.\n(א3)|(1) בקשה להיתר תוגש לרשות הרישוי המקומית.\n שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי חוק גנים לאומיים או לפי חוק העתיקות, התשל״ח–1978, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר.\n מהנדס הוועדה יבדוק אם בקשה להיתר שהוגשה עומדת בתנאים המוקדמים לקליטתה, יודיע על החלטתו בדבר עמידת הבקשה להיתר בתנאים מוקדמים אלה למבקש ההיתר, ואם מצא שהיא עומדת בהם – יקלוט את הבקשה.\n לא הודיע מהנדס הוועדה למבקש על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בתנאים המוקדמים כאמור בפסקה (2) בתוך תקופה שקבע שר הפנים, יראו את הבקשה להיתר כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.\n(ב)|(1) לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי סעיף 145ד (בחוק זה – ההנחיות המרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבניין הנדונים.\n על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים יקבע נושאים אשר השפעתם מעטה וזניחה, שלגביהם רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תכנית, בלא צורך בהליך של מתן הקלה בהתאם להוראות סעיף 149, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n השפעתה של הסטייה המבוקשת מהתכנית כפי שהתבקשה בהיתר על חזות הבניין, על הסביבה או על אופיין ומאפייניהן, מעטה וזניחה, לפי חוות דעת בכתב מאת מהנדס הוועדה המקומית;\n אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש;\n אין בהם כדי לפגוע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;\n לא נקבעה בתכנית הוראה ולפיה הסטייה מהתכנית היא סטייה ניכרת או הוראה ולפיה לא ניתן לאשר לפי סעיף קטן זה בקשה להיתר שאיננה תואמת להוראות התכנית.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023.\n(ב1) רשות הרישוי המקומית תבדוק את התאמת הבקשה לתכניות ולהנחיות המרחביות ותיתן את החלטתה בעניין בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א3) (להלן – מועד קליטת הבקשה), אלא אם כן קבע שר הפנים מועדים אחרים לעניין סוגים שונים של בקשות להיתר.\n(ב2) הוגשה בקשה להיתר ונדרשת החלטתה של הוועדה המקומית או של מוסד תכנון אחר לפי חוק זה או לפי תכנית, לרבות החלטה לפי סעיפים 146 עד 149, יחל מניין 45 ימי עבודה לפי סעיף קטן (ב1) ממועד ההחלטה או מהמועד שבו הוגשה בקשה מתוקנת על פי השינויים או התנאים שנקבעו בהחלטה כאמור, לפי העניין.\n(ב3) החליטה רשות הרישוי כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), לא יינתן היתר אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשות להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות או שימושים שבשל מהותם, אופיים או היקפם לא נדרשת לגביהם בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי סימן ג׳ בפרק ה׳3; (החל מיום 1.1.2027): שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מתחולתו טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.\n(ב4) שר הפנים יקבע הוראות לעניין האופן והמועד להעברת בקשה להיתר לבדיקת מכון בקרה ולעניין העברת תוצאות הבקרה לרשות הרישוי המקומית, לרבות לעניין בקשה להיתר שמכון הבקרה לא עמד במועד הקבוע בחוק זה לביצוע בקרת התכן שלה.\n(ג) נקבעו בתכנית, החלה על קרקע או על בנין, שלבי ביצוע שונים, לא תיתן רשות הרישוי המקומית היתר לעבודה או לשימוש, אם העבודה או השימוש אינם תואמים את השלב שאליו הגיעו, אלא באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.\n(ג1)|(1) נקבעו בתכנית החלה על קרקע או על בניין תנאים למתן היתר הנוגעים לביצועה לעניין התניית ביצועה בסלילת דרכים או בהקמת תשתיות או נקבעו בתכנית למגורים החלה על קרקע או על בניין תנאים כאמור או תנאים אחרים למתן היתר הנוגעים לביצועה, לא תיתן רשות רישוי מקומית היתר לעבודה או לשימוש אם לא מולאו התנאים האמורים, אלא אם כן אישר זאת מוסד התכנון המוסמך לבקשת מי שרשאי להגיש את התכנית לגבי הקרקע או הבניין הנוגעים בדבר, ובלבד ששוכנע כי ניתן להשיג את המטרות שבשלהן נקבעו התנאים האמורים גם בלא מילוי אותם תנאים, ולעניין תנאים הנוגעים לסלילת דרכים או הקמת תשתיות – גם אם שוכנע כי השירות התשתיתי הנדרש יינתן באופן סביר, גם בלא מילוי אותם תנאים, והכול בשים לב לזמן שחלף ממועד אישור התכנית ולשינוי הנסיבות; מוסד התכנון המוסמך ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה.\n בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה תפורסם על חשבון המבקש, לתקופה של 15 ימים להערות הציבור; מוסד התכנון המוסמך יחליט על דרך פרסום הבקשה והליך שמיעת ההערות.\n לא החליט מוסד התכנון המוסמך בבקשה לפי סעיף קטן זה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר מוסד התכנון, לבקשת מגיש הבקשה, את הבקשה לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף 6(ד); ועדת המשנה תדון ותחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברה אליה, והיא רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון המוסמך.\n הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של מוסד התכנון המוסמך לדחות בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה או הערה שהוגשה לבקשה כאמור רשאי לערור לוועדת המשנה שהוקמה לפי סעיף 6(ד) בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו והחלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת מוסד התכנון המוסמך.\n אושרה בקשה לפי סעיף קטן זה, תפורסם ההחלטה ברשומות.\n בסעיף קטן זה –\n ”מוסד התכנון המוסמך“ – מוסד התכנון שאישר את התכנית, למעט ועדה מקומית;\n ”תכנית למגורים“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר לבניית יחידות דיור בלא צורך באישורה של תכנית נוספת וכן תכנית המייעדת שטח לתשתית הנדרשת במישרין לצורך בניית יחידות דיור.\n(ג2) רשות רישוי מקומית לא תתנה תנאים למתן היתר אלא אם כן התקיים אחד מאלה:\n התנאי פורט במידע להיתר;\n התנאי נדרש במפורש לפי חוק זה, לפי חיקוק אחר או לפי תכנית;\n התנאי נדרש, במקרים חריגים, למניעת סיכון ממשי לציבור או לבריאותו, או למניעת מפגע סביבתי חמור, ובלבד שלא היה ניתן לדעת על הסיכון או המפגע האמור בעת מסירת המידע להיתר.\n(ג3) אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות רישוי מקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין.\n(ד)|(1) החליטה רשות רישוי מקומית כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב1), וניתן אישור מאת מכון בקרה כאמור בסעיף קטן (ב3), אם הוא נדרש, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה, ושולמו האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, למעט ארנונה, שיש לשלמם על פי כל חיקוק בשל הנכס נושא ההיתר (בסעיף קטן זה – החיובים), או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלום החיובים, בכפוף להוראות כל דין; רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש ההיתר את פירוט החיובים לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור מכון הבקרה, או מיום ההחלטה כאמור, לפי העניין.\n לא שלחה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים; ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים; תשלום כאמור ייגבה על ידי הרשות המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין, לפי כל חוק.\n(ה)|(1) מהנדס ועדה מקומית רשאי להתיר שינויים בהיתר לצרכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות.\n בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית לצרכי התאמה, ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודות, על פי היתר, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה ובנושאים שיקבע, ובלבד שלא יתיר השר שינויים כאמור אם יש בהם שינוי של ממש לעומת ההיתר שנתנה רשות הרישוי המקומית.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ״ב–1992.\n(ו)|(1) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ועם השר לאיכות הסביבה, סוגים של עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל; נקבעו סוגים כאמור, תהיה הרשאת הקמתם בדרך שיקבע שר הפנים באותן תקנות; הרשאה כאמור תבוא במקום היתר לפי סעיף זה.\n על אף האמור בתקנות לפי פסקה (1) ובסעיף 6ב(ב1), ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמה של עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, לרשות הרישוי כאמור בסעיף 6ב(ב)(1), אם יושב ראש רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים שלגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לשם עמידה בתוכנית פיתוח כאמור בסעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, אולם לא יוגשו לרשות הרישוי כאמור בשנה קלנדרית אחת יותר מעשר בקשות להרשאה כאמור.\n על אף האמור בפסקה (1א), בקשה להרשאה שהועברה לרשות הרישוי לפי הוראות סעיף 6ב(ב1), לא תימנה במניין הבקשות לפי אותה פסקה.\n לענין פרק י׳, עבודה שבוצעה או מתקן שהוקם כאמור בפסקה (1) ללא הרשאה על פי חוק זה או שלא בהתאם להרשאה כזו, יראו אותם כבניה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר, לפי הענין.\n עבודות שבוצעו או מתקנים שהוקמו כאמור בפסקה (1) על פי הרשאה לפי חוק זה, יראו אותם כאילו בוצעו או הוקמו בהתאם לתכנית, ובלבד שאין בהם סתירה להוראות תכנית מאושרת; שר הפנים רשאי בתקנות כאמור בפסקה (1), לקבוע הוראות לענין סטיה של הרשאה כאמור מתכנית מופקדת.\n(ו1)|(1) הקמה של רשת כבלים אופטיים על גבי רשת חשמל עילית של בעל רישיון ספק שירות חיוני, המבוצעת בידי בעל רישיון כאמור, פטורה מהיתר לפי סעיף זה.\n הוסרה או הוטמנה רשת החשמל העילית, תוטמן או תוסר גם רשת הכבלים האופטיים שהוקמה על גביה.\n בסעיף קטן זה –\n ”רישיון ספק שירות חיוני“ – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;\n ”רשת חשמל עילית“ – מיתקנים עיליים להולכה, חלוקה והספקה של חשמל, לרבות עמודים למתח נמוך, גבוה, עליון ועל־עליון, וכן הציוד והאבזרים המותקנים עליהם והמחוברים אליהם לצורכי רשת החשמל, תחנות השנאה זעירות, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם וכן החיבורים אליהם, למעט חיבורים עיליים לבתים;\n ”רשת כבלים אופטיים“ – רשת כבלים אופטיים או כל חלק ממנה, לרבות תיבות חיבורים או ארונות תקשורת, שגודלם אינו עולה על 80 × 40 × 50 סנטימטרים, המשמשת או המיועדת לשמש להספקת שירותי בזק; לעניין זה, ”שירות בזק“ – כהגדרתו בחוק התקשורת.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ״ח–1998.\n(ז) מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:\n פירוט יעודי הקרקע;\n חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;\n קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;\n שטחי הבניה המותרים.\n(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) –\n מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר לגבי עבודה או שימוש בקרקע שלדעת מוסד התכנון אופיים אינו דורש את קיום כל ההוראות שבסעיף קטן (ז), אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של הסעיף הקטן האמור;\n הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר למיתקן שידור אלחוטי, קו או מיתקן ביוב, קו או מיתקן מים, מיתקן מדידה או ניטור, מיתקן לאגירת אנרגיה, מיתקן אגרו־וולטאי או מיתקן תשתית מסוג אחר שקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שנקבעו בתכנית מיתאר ארצית, או בתכנית מיתאר מחוזית החלה על כל שטח המחוז שאושרה לאחר יום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 100), התשע״ד–2013, אף אם התכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר כאמור תואם את הייעוד שנקבע בתכנית ואת השטח הכולל המותר לבנייה לפיה, ובתכנית כאמור מתקיימים כל אלה:\n עניינה תשתיות כלל־ארציות המחייבות פריסה רחבה של מיתקני תשתית ושנדרשת בשלהן גמישות לגבי מיקומו של כל מיתקן תשתית;\n היא קובעת כי ניתן להוציא מכוחה היתר;\n נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית;\n נקבעו בה שטחי בנייה והיקפי בנייה מותרים לכל מיתקן תשתית;\n הגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1) או רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות רשאים להחליט על מתן הרשאה לשינוי בנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בפסקה זו – קווי 161) קיימים, וכן בנוגע למבנים ומיתקנים הנלווים לקווים כאמור לרבות לעניין הקמתם, וכן להחליט על מתן הרשאה להקמת קווי 161 תת־קרקעיים ולהקמת המבנים והמיתקנים הנלווים להם, על פי תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית לא כללה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שהרשאה כאמור תואמת את הוראות התוכנית ובכלל זה את השטח הכולל המותר לבנייה על פיה, ובתוכנית כאמור מתקיימים כל אלה:\n האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ח)(2), בשינוי זה: בפסקת משנה (ג), במקום ”הוועדה המקומית“ יקראו ”הוועדה לתשתיות, אם הבקשה להרשאה הוגשה לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות, או ועדת המשנה לשמיעת טענות שהוקמה לפי סעיף 11א5, אם הבקשה להרשאה הוגשה לגורם המוסמך שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ו)(1)“;\n לעניין הסטה של קווי 161 קיימים או שינוי משמעותי במגבלות הנובעות מקו חשמל כאמור – נקבע בה כי יוגש לגורם המוסמך או לרשות הרישוי כאמור של הוועדה לתשתיות מסמך סביבתי, כפי שיוגדר בתוכנית, המתייחס להשפעות הסביבתיות של הסטת הקו וכן נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאה לתקופה שלא תפחת מ־45 ימים ולהליך השמעת הטענות בעניין; לעניין הסטה כאמור לשטח בנוי, ההוראות בה ייקבעו בשים לב לצורך בצמצום המגבלות בשטח בנוי הנובעות מקו החשמל;\n לעניין הקמת קווי 161 תת־קרקעיים – נכללו בה הוראות לעניין הקמת הקווים כך שקווים שניתן להקים מכוחה יהיו קווים שהמגבלות החלות עליהם מצומצמות;\n רשות הרישוי המקומית רשאית לתת היתר להקמת מיגונית, לפי הוראות תוכנית מיתאר ארצית, אף אם התוכנית אינה כוללת את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ז), ובלבד שההיתר תואם את הייעוד שנקבע בתוכנית כאמור ונקבע בה כי יהיה ניתן לתת היתר מכוחה; בסעיף זה, ”מיגונית“ – מבנה יביל לצורכי מיגון אוכלוסייה, הבנוי מבטון מזוין או מחומר בעל תכונות דומות, העשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ששטח הבנייה הכולל שלו אינו עולה על 15 מ״ר, וגובהו אינו עולה על 3.5 מטרים, ובלבד שהוצב על ידי המדינה או על ידי רשות מקומית.\n(ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מוסד התכנון המוסמך רשאי לתת היתר למפעל מים בהתאם לתכנית למפעל מים לפי פרק שלישי לחוק המים, התשי״ט–1959, שאושרה לפני יום י״ט באב התשס״ט (9 באוגוסט 2009) אף אם התכנית כאמור לא קבעה את ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של אותו סעיף קטן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145א",
+ "section": "145א",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר",
+ "content": "(א) היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר הפנים לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין.\n(ב) שר הפנים יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145א1",
+ "section": "145א1",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "היתר תואם תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה שהיא תכנית לרישוי מהיר",
+ "content": "(א) בסעיף זה, ”תכנית לרישוי מהיר“ – תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה מחדש כאמור בסעיף 70ב, תכנית לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה במסלול חיזוק כאמור בסעיף 70ד, תוכנית לפי סעיף 62א(א) (13ב)(א)(1) לעניין בניין שהוא מבנה הטעון חיזוק או תכנית מפורטת שאינה סותרת את התכנית הכוללת להתחדשות עירונית שהוגשה לוועדה המקומית לפי סעיף 62א(ה1), ומתקיימים בה התנאים שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).\n(ב) על אף האמור בסעיף 145, הוגשה לוועדה המקומית תכנית לרישוי מהיר, ניתן להגיש לוועדה המקומית, לאחר ההחלטה על הפקדת התכנית ולפני הפקדתה, בקשה להיתר התואם את התכנית, ובלבד שמגיש התכנית ביקש להגיש את הבקשה להיתר בעת שהגיש את התכנית לרישוי מהיר.\n(ג) הוגשה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב), תדון בה הוועדה המקומית במסגרת הדיון בתכנית ותחליט, במסגרת ההחלטה על אישור התכנית ובמקום רשות הרישוי המקומית, אם הבקשה להיתר עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 145(ב1) וכן תחליט על התנאים למתן ההיתר כאמור בסעיף 145(ג2) (בסעיף זה – החלטה לעניין מתן ההיתר), והכול בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי סעיף קטן (ה); על אף האמור, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור מקרים ותנאים שבהתקיימם רשות הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף זה ואת המועד לכך.\n(ד) הוראות סעיף זה יחולו על תכנית כאמור בסעיף קטן (א) החלה על מגרש אחד או שני מגרשים רצופים, שערך מי שרשאי לערוך בקשה להיתר למימוש התכנית לרישוי מהיר; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ה), הוראות אחרות לעניין שטח התכנית או מספר המגרשים הכלולים בה.\n(ה) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין תכנית לרישוי מהיר ולעניין מתן היתר מכוחה, ובכלל זה הוראות בעניינים כמפורט להלן:\n תנאים מקדמיים להגשת תכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה לעניין בקשה למידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה, פרטיה ונספחיה; מסירת מידע למהנדס הוועדה מאת גורמים מאשרים וגופים נוספים שיש בידם מידע לעניין תשתיות, מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, לשם מענה לבקשה לקבלת מידע, מסירת המידע מאת מהנדס הוועדה למגיש הבקשה והמועדים למסירת המידע מאת גורמים וגופים כאמור;\n תקופת תוקפו של המידע להגשת תכנית לרישוי מהיר ולהיתר לפיה;\n תנאים מקדמיים שעל התכנית לרישוי מהיר לעמוד בהם; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין שימושים מסוימים שאם ייקבעו בתכנית לא יחולו עליה הוראות סעיף זה, וכן לעניין החובה לקבוע בתכנית הוראות בדבר פקיעת תוקפה;\n מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר או אחרי הגשתה, לשם החלטה לעניין מתן ההיתר;\n הוראות לעניין ההליכים לפי סעיף זה ומועדיהם, ובכלל זה בעניינים המפורטים בסעיף 145(א3) ובעניין הדיון בהתנגדויות לתכנית ולבקשה להיתר;\n הוראות לעניין תקופת תוקפה של החלטה לעניין מתן היתר.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר), התשפ״ד–2023.\n(ו) נוסף על התנאים שנקבעו לפי סעיף 83א1, יראו את התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)(1), (3) ו־(4) לעניין מסמכים שיש להגישם עם הגשת התכנית לרישוי מהיר, כתנאים להגשת התכנית לרישוי מהיר.\n(ז) החליטה הוועדה המקומית על מתן היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות סעיף 145(ב3) עד (ג1) ו־(ג3) עד (ה), אולם רשות הרישוי לא תיתן את ההיתר לפי ההוראות האמורות אלא לאחר תחילתה של התכנית לרישוי מהיר שאושרה כאמור בסעיף קטן (ג) ושמכוחה ניתן ההיתר.\n(ח) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תוכנית לרישוי מהיר, בין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לפי סעיפים 70ב או 70ד, לפי העניין, ובין שההיתר הוא לעבודה או לשימוש מכוח הוראות נוספות הנכללות בתכנית לפי סעיף 62א."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145ב",
+ "section": "145ב",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "רישוי בדרך מקוצרת",
+ "content": "(א) בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים שקבע שר הפנים, שמתקיימים בהם כל אלה, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת בהתאם להוראות סעיף זה:\n הם לא עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש;\n הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן; אולם לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 וכן שטח נוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2) – הם לא עשויים ליצור השפעה מהותית על הסביבה.\n(ב) על בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות חוק זה החלות על בקשה להיתר, בשינויים אלה:\n בסעיף 145(ב1) ו־(ב2), בכל מקום, במקום ”45 ימי עבודה“ יקראו ”25 ימי עבודה“;\n לא החליטה רשות הרישוי המקומית במועד האמור בפסקה (1), יראו זאת כהחלטה שהבקשה תואמת לתכניות ולהנחיות המרחביות;\n רשות הרישוי המקומית תשלח למבקש הודעה על פירוט החיובים האמורים בסעיף 145(ד)(1) בתוך 40 ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה להיתר כאמור בסעיף 145(א3);\n החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ושלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו כל אלה, ובלבד שהתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה:\n אם הבקשה להיתר טעונה אישור של מכון בקרה כאמור בסעיף 145(ב3) – מכון הבקרה אישר כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;\n המבקש הגיש לרשות הרישוי בתוך עשרה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את ההודעה על פירוט החיובים, כאמור בפסקה (3), אישור על תשלום החיובים;\n החליטה רשות הרישוי המקומית כי בקשה להיתר תואמת את התכניות ואת ההנחיות המרחביות, ולא שלחה הודעה על פירוט החיובים במועד האמור בפסקה (3), תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהתמלאו התנאים בפסקה (4)(א), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 145(ד)(2), בשינויים המחויבים;\n לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר;\n התקיים האמור בפסקה (2) וכן התמלאו התנאים בפסקה (4) או (5), לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, ובלבד שמגיש הבקשה הגיש לה הצהרה מאת עורך הבקשה לפי חוק זה במתכונת שקבע שר הפנים על כל אלה:\n אם הבקשה להיתר נקלטה בהתאם להוראת סעיף 145(א2)(4) – על כך שהבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר שקבע שר הפנים לפי סעיף 145(א3)(4);\n אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה כאמור בסעיף 145(ב3) – על כך שלא נדרש אישור כאמור;\n על כך שהעבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין הנדונים;\n לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בפסקה (7), יראו את הבקשה להיתר כהיתר;\n על אף הוראות פסקה (7), הוגשה השגה לפי סעיף 152(א2), לא תיתן רשות הרישוי את ההיתר ולא יראו את הבקשה להיתר כהיתר כאמור בפסקה (8), אלא אם כן ההשגה נדחתה והתקיימו כל התנאים האמורים בפסקה (7).\n(ג) שר הפנים רשאי לקבוע סייגים, תנאים והוראות נוספות לעניין הליך רישוי בדרך מקוצרת, לרבות לעניין תוקף החלטה לפי סעיף זה, טפסים, סדרי נוהל והמועדים הנוגעים להליך כאמור.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145ב1",
+ "section": "145ב1",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הוראות מיוחדות לעניין הקמת מרחב מוגן בהליך רישוי בדרך מקוצרת",
+ "content": "(א) על אף האמור בכל דין, על בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן במבנה קיים בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, בהליך רישוי בדרך מקוצרת (בסעיף זה – בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן), יחולו הוראות אלה:\n גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה שהגיש מבקש ההיתר או מי מטעמו לקבלת מידע, לאישורו, או להתייעצות או לתיאום עימו, הנוגעת לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, בתוך 15 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי העניין, עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לביצוע הבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, ואם הבקשה הייתה למידע – כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור; בסעיף זה, ”גורם נוסף“ – גוף ציבורי או גוף תשתית כהגדרתם בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023, שאישורו, או התייעצות או תיאום עימו נדרשים על פי תוכנית או חיקוק, או שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, ובכלל זה מידע בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה;\n גורם מאשר וגורם נוסף יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם נוהל פנייה אליהם לעניין הוראות פסקה (1), בכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב), שבו יצוינו כל אלה:\n פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין לשם פנייה לקבלת פרטים לעניין הקמת מרחב מוגן;\n מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המאשר או הגורם הנוסף, אם נקבעו.\n(ב) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לגורם מאשר ולגורם נוסף ומתן מענה לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:\n חובתו של גורם מאשר או של גורם נוסף לקבל פניות בדרך מקוונת;\n המועדים שבהם יראו פנייה כאילו התקבלה, ומענה והיעדר מענה לפנייה של גורם מאשר או גורם נוסף כתשובה;\n מסמכים ופרטים שצריכים להיכלל בפנייה.\n ראו סימן ט׳ לחלק ב׳ לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017.\n(ג) לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות את התנאים שרשות רישוי או מהנדס הוועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן ההיתר או כתנאי בהיתר ואת התנאים כאמור שאינם רשאים לקבוע; נקבעו תקנות כאמור – יהיה כוחן יפה מכוחה של תוכנית, לרבות תוכנית שאושרה כדין לפני התקנתן.\n(ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי לדירות מגורים, כמשמעותם לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, או שהוא מרחב מוגן במבנה המשמש לצורכי ציבור, כהגדרתם בסעיף 70ב(א)(3), במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו.\n(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על הוספת שטח נוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145ג",
+ "section": "145ג",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "פטור מהיתר",
+ "content": "(א) שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין:\n הם פשוטים מבחינה הנדסית;\n אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;\n השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 – השפעתם על הסביבה מעטה;\n הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.\n(ב) קבע שר הפנים פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:\n חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה;\n מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה.\n(ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים.\n(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה.\n(ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור בסעיף 62א(ו)(1) עד (3)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145ג1",
+ "section": "145ג1",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הוראות מיוחדות לעניין עבודות להקמת מרחב מוגן",
+ "content": "הוראות סעיף 145ב1 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עבודות להקמת מרחב מוגן בהתאם להוראות לפי סעיף 145ג."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145ד",
+ "section": "145ד",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הנחיות מרחביות",
+ "content": "(א) ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות למרחב התכנון שלה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שאין בהן סתירה להוראות תכנית או להוראות לפי חוק זה.\n(ב) הנחיות מרחביות יכול שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבות הבניין בסביבתו, לחיבור תשתיות ולעניינים נוספים כפי שקבע שר הפנים; ואולם, שר הפנים רשאי לקבוע תנאים וסייגים לעניין קביעת הנחיות מרחביות, לרבות הנחיות מרחביות שנקבעו כדין לפני התקנת תקנות לפי סעיף קטן זה.\n(ג) הנחיות מרחביות יכול שייקבעו לכל מרחב התכנון או לחלק ממנו, לסוגי מגרשים או למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.\n(ד) ועדה מקומית רשאית לקבוע במסגרת ההנחיות המרחביות כי בשל מאפייניהם המיוחדים של מגרשים מסוימים או של סוגי מגרשים, ובכלל זה מיקומם, צורתם, גודלם או ייעודם, ייקבעו לגבי כל מגרש כאמור הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר כאמור בסעיף 145(א1); הנחיות מרחביות פרטניות יעמדו בתוקפן עד תום תקופת תוקפו של המידע להיתר.\n(ה) לא תקבע ועדה מקומית הנחיה מרחבית הכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.\n(ו) הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית יפורסמו באתר האינטרנט שלה והודעה על קביעתן תפורסם בעיתון; הנחיות מרחביות כאמור ייכנסו לתוקף בתום שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי סעיף 1א או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה המקומית.\n(ז) הרואה את עצמו נפגע על ידי הנחיות מרחביות שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומן.\n(ח) על בקשה להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר כאמור בסעיף 145(א1) – ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה.\n(ט) רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב), אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec145ה",
+ "section": "145ה",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "אישור לשינוי שימוש שנקבע בהיתר",
+ "content": "(א) על אף האמור בחוק זה רשות הרישוי המקומית תיתן אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק (בסעיף זה – אישור לשינוי שימוש), אם התקיימו כל אלה:\n השימוש המבוקש למטרת עסק הותר בתכנית החלה על המגרש והוא תואם אותה ואת ההנחיות המרחביות החלות על המגרש;\n התכנית שלפיה מבוקש האישור לשינוי שימוש אושרה לאחר יום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 279;\n הבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר;\n הבקשה אינה למטרת מפעל לייצור תעשייתי;\n השימוש המבוקש למטרת עסק אין בו כדי לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, או לשנות משמעותית את אופי הסביבה.\n(ב) ניתן אישור לשינוי שימוש, לא יידרש כל אישור נוסף של מכון בקרה ולא יהיה צורך בקבלת היתר נוסף על ההיתר הקיים.\n(ג)|(1) רשות הרישוי תחליט בבקשה לפי סעיף זה, לאחר שדנה בהערות שהוגשו לה לפי התקנות האמורות בסעיף קטן (ה), ככל שהוגשו, בתוך 30 ימי עבודה מיום שנקלטה.\n לא החליטה רשות הרישוי המקומית בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו זאת כסירוב לתת אישור ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לוועדת הערר בתוך 15 ימים מתום התקופה האמורה; ועדת הערר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה.\n(ד) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו.\n(ה) שר האוצר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה, ובכלל זה הגשתה בדרך מקוונת, פרטי הבקשה, הסכמתם הנדרשת של בעלי הזכויות במקרקעין לגביהם הוגשה הבקשה, משלוח הודעות ושמיעת הערות בעלי זכויות כאמור שלא נתנו את הסכמתם לבקשה, וכן תקופת תוקפו המזערית של אישור לשינוי שימוש.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025.\n(ו) על אף הוראות פרק זה, על אישור לשינוי שימוש לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו בשינוי שימוש כאמור שימוש חורג."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec146",
+ "section": "146",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "שימוש חורג",
+ "content": "(א) הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג.\n(ב) (בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec147",
+ "section": "147",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הקלות",
+ "content": "(א) הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145, בנושאים שנקבעו לפי סעיף 151(ב)(1), אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה מתוכנית שאושרה לפי סעיף 62א, שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי אותו סעיף, למעט פסקה (9) שבסעיף 62א(א).\n(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145, בכפוף להוראות סעיף 151(ב)(2), לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הגשת הבקשה להקלה ושאינה כרוכה בהריסת הבניין כולו ובנייתו מחדש, אולם לא תאשר ועדה מקומית הקלה שהיא אחת מאלה:\n הקלה מתוכנית שאושרה לפי סעיף 62א שלא ניתן לאשרה בתוכנית בסמכות הוועדה לפי אותו סעיף, למעט פסקה (9) שבסעיף 62א(א);\n הקלה מתוכנית חדשה אשר נקבעו בה, לגבי אותו בניין, הוראות המאפשרות להרחיב את ניצול המקרקעין לעומת התוכנית שלפיה נבנה, באותו נושא שבו מתבקשת ההקלה, למעט תוכנית נושאית כהגדרתה בסעיף 62א(ח); לעניין זה, ”תוכנית חדשה“ – תוכנית שאושרה אחרי יום ג׳ בניסן התשפ״ה (1 באפריל 2025)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec147א",
+ "section": "147א",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "היתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים – הוראת שעה",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”בית דיור מוגן“ ו”מעונות לתלמידים“ – כמשמעותם בסעיף 62א(א1)(14)(א);\nסוג=הגדרה ”השטח הכולל“ – השטח הכולל המותר לבנייה, למעט שטחי בנייה לתעסוקה שנוספו בתכנית לפי סעיף קטן (א)(16) או (א1)(3) שבסעיף 62א, שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021);\nסוג=הגדרה ”השכרה לטווח ארוך“ – כהגדרתה בתוספת השישית;\nסוג=הגדרה ”שימוש ציבורי“ – מרפאה, גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, או מרכז קהילתי הנועד לשמש את המעונות לתלמידים או את בית הדיור המוגן;\nסוג=הגדרה ”שימושים אחרים למגורים“ – דיור להשכרה לטווח ארוך, מעונות לתלמידים או בית דיור מוגן;\nסוג=הגדרה ”תכנית מפורטת“ – למעט תכנית שאושרה לאחר יום י׳ בכסלו התשפ״ב (14 בנובמבר 2021), הקובעת בתחומה שימוש למגורים או שטחי בנייה למגורים נוסף על שימוש התעסוקה שהותר בתחומה ערב אישורה ושניתן להוציא מכוחה היתר לבנייה למגורים בלא צורך באישורה של תכנית נוספת;\nסוג=הגדרה ”תעסוקה“ – כמשמעותה בסעיף 62א(א1).\n(ב) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש שימוש לתעסוקה ולמגורים והשטח הכולל המותר לבנייה למגורים במגרש נמוך מ־30 אחוזים מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, תיתן הוועדה המקומית היתר להגדלת השימוש למגורים ולתוספת יחידות דיור מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – הגדלת שימוש למגורים), בכפוף להוראות אלה:\n השטח הכולל המותר לבנייה למגורים לאחר הגדלתו, לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;\n תוספת יחידות דיור תהיה בהתאם להוראות שנקבעו בתכנית לעניין גודל או מאפייני הדירה, ככל שנקבעו.\n(ג) התירה התכנית המפורטת החלה במגרש בתחום רשות עירונית שימוש לתעסוקה ולא התירה בו שימוש למגורים, תיתן הוועדה המקומית היתר לתוספת שימושים אחרים למגורים מתוך שטחי הבנייה שהותרו לתעסוקה (בסעיף קטן זה – תוספת שימוש), בכפוף להוראות אלה:\n השטח הכולל המותר לבנייה לתוספת השימוש לא יעלה על 30 אחוזים מסך השטח הכולל;\n לא מותרים במגרש שימושי תעשייה או מלאכה;\n לעניין דיור להשכרה לטווח ארוך יחולו גם הוראות אלה:\n הוראות התוספת השישית;\n השטח הכולל המותר לבנייה של דירת מגורים לא יעלה על 50 מ״ר, לרבות שטחו של מרחב מוגן; לעניין זה, ”דירת מגורים“ – מערכת חדרים או תאים שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.\n(ד) בהיתר לפי סעיף זה רשאית ועדה מקומית, לאשר תוספת שימוש ציבורי שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים או את תוספת השימושים האחרים למגורים, נוסף על הגדלת השימוש למגורים או לתוספת השימושים האחרים למגורים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתוספת כאמור; תוספת לשימוש ציבורי כאמור לא תעלה על 10 אחוזים מהשטח הכולל, ובלבד שעל כל 20 מ״ר שהותרו למגורים או לשימושים אחרים למגורים לפי סעיף זה, יותר עד 1 מ״ר בנוי לשימוש ציבורי.\n(ה) הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהיתר לפי סעיף זה הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה, מתכנית מיתאר מקומית או מתכנית מפורטת לעניין חניה.\n(ו) היתר לפי סעיף זה יכלול 40 יחידות דיור לפחות.\n(ז) לא יינתן היתר לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:\n הוועדה המקומית מצאה, לפי חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי ניתן מענה נאות לצורכי ציבור; לעניין זה, ”צורכי ציבור“ – מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בכל אזור במרחב התכנון;\n טרם התחילה הקמת הבניין שלגביו מתבקש ההיתר;\n אין כל מגבלה, ובכלל זה מגבלה סביבתית, שמונעת בכל דרך את הגדלת השימוש או את תוספת השימושים האחרים למגורים למגרש וכן אין ולא תוטל כל מגבלה כאמור שמונעת את מימוש הייעודים החלים על מגרשים גובלים;\n התמלאו הוראות סעיף 149(א), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: כל מעוניין בקרקע, בבניין או בכל פרט תכנוני אחר, הרואה את עצמו נפגע על ידי תוספת השימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך רשאי להגיש התנגדות לעניין תוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך, בתוך 30 ימים ממועד פרסום הבקשה להיתר.\n(ח) היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית לעניין זה תהיה סטייה ניכרת; ואולם לא יינתן היתר כאמור אם התכנית שקבעה כי סטייה מהוראותיה כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת אושרה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).\n(ט) ניתן היתר לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לממש הגדלת שימוש למגורים, תוספת שימושים אחרים למגורים או הוספת שימוש ציבורי לפי היתר כאמור (בסעיף קטן זה – מימוש התוספת) בשיעור העולה על השיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין, מהשטח הכולל, שבנייתו מומשה לפני מימוש התוספת או יחד עימה.\n(י) ניתן היתר לפי סעיף זה וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר או מקרקעין הגובלים עימם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההיתר לפיצוי מהוועדה המקומית; הוראות סעיפים 197 עד 200 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתן ההיתר כמועד אישור תכנית.\n(יא) לעניין התוספת השלישית, יראו את החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפי סעיף זה כהחלטה למתן הקלה.\n(יב) על אף הוראות פרק זה, על היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד ולא יראו היתר כאמור כהיתר לשימוש חורג.\n(יג) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להיתר להגדלת שימוש למגורים או לתוספת שימושים אחרים למגורים, שהוגשה לוועדה המקומית עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec147ב",
+ "section": "147ב",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הקלה לפיצול דירות",
+ "content": "(א) ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף זה – יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף זה – התוכנית), וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (ב).\n(ב) אלה התנאים לעניין מתן הקלה לפי סעיף קטן (א):\n שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ״ר לפחות – אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, ובלא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;\n תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך יחידת דיור נוספת לא תעלה על 45 מ״ר (בסעיף זה – תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח;\n שטח יחידת הדיור הנוספת או יחידת הדיור הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ־45 מ״ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים;\n כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח שגודלו אינו פחות מהשטח המזערי למרחב מוגן שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי אותו חוק;\n לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח בגודל האמור בפסקת משנה (ב), רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;\n התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017);\n במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד);\n המגרש, כולו או חלקו, אינו נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021.\n(ג)|(1) ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ־20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה.\n החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון.\n הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסום ההחלטה.\n(ד) לא החליטה הוועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:\n לעניין בקשה להקלה שאינה כוללת תוספת שטח – ההקלה תינתן אם התקיימו כל אלה:\n לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;\n אם הוגשה התנגדות לפי סעיף 149 לבקשה להקלה – הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן ההקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש את ההתנגדות;\n לעניין בקשה להקלה הכוללת תוספת שטח – הוועדה המקומית רשאית לתת את ההקלה, אלא אם כן מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור.\n(ה) נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ״א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור ביישוב מסוים (בסעיף קטן זה – מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:\n הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שהוועדה המקומית תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף זה – לא יחולו;\n לגבי יישוב במחוז הצפון או במחוז הדרום, במגבלת הכמות לא יובא בחשבון מספר יחידות הדיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף זה, בשיעור של עד 20% ממספר יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות אלה יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית כאמור ברישה, כנוסחה ערב פרסומו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 155), התשפ״ד–2024.\n(ו)|(1) ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש לפי סעיף 147, תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף זה.\n תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות סעיף 147.\n(ז) יחידת דיור שנוספה לפי הוראות סעיף זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, והבעלות או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה שימוש יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו בתוספת השלישית.\n(ח) הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ״ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, אולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם הוועדה המקומית.\n(ט) על אף האמור בהוראות לפי חוק זה או בתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותּרַ בו לא יעלה על 60 מ״ר, ומתוכו שטח המחסן ששינוי השימוש בו יותּרַ לא יעלה על 7.5 מ״ר, והכול בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים.\n(י) על אף האמור בסעיף 145, ביטול של פיצול שלא כלל תוספת שטח ואושר מכוח סעיף זה והחזרת המצב לקדמותו פטורים מהיתר, אם מתקיים בהם האמור בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 145ג(א), ויחולו לעניין זה הוראות לפי סעיף 145ג(ב).\n(יא) על אף האמור בתוספת השלישית, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה לפי סעיף זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בסעיף קטן (ט) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בסעיף קטן זה – היטל מופחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה, ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה ”מימוש זכויות“ שבתוספת השלישית, לאחר מתן ההקלה.\n(יב) לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן, יחולו הוראות אלה:\n לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת, אם הרשות המוסמכת הורתה כך;\n כללה הבקשה להקלה לפי סעיף זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת, והכול בהתאם להוראות הרשות המוסמכת.\n(יג) על אף האמור בכל דין, הייתה יחידת הדיור שלגביה מתבקשת ההקלה לפי סעיף זה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור.\n(יד) הוראות סעיף זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025) או עד המועד שנקבע לפי סעיף 60(ג) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, אם נקבע, לפי המאוחר.\n(טו) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”יחידת דיור צמודת קרקע“ – יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע יחידות דיור לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;\nסוג=הגדרה ”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;\nסוג=הגדרה ”שטח יחידת דיור“ – השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec148",
+ "section": "148",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "שימוש חורג והקלה בתנאים",
+ "content": "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec149",
+ "section": "149",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות",
+ "content": "(א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:\n פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת כי התנגדויות לבקשה כאמור יוגשו בתוך 15 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה זו, ולעניין מי שנמסרה לו הודעה לפי פסקאות (2א) ו־(2ב) – ממועד מסירת ההודעה;\n הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;\n הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –\n לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;\n לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;\n לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.\n הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים;\n בבקשה הנוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור – מסרה הועדה הודעה כאמור בפסקה (2א) לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו לפי סעיף 100(3).\n הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום;\n בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נתקבל אישור המועצה הארצית; ואולם הוועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג או לתת הקלה, אף אם לא התקבל אישור המועצה הארצית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;\n לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח שבו מתקיימות הוראות פסקת משנה (א);\n התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון מקומי או על כל שטחה של רשות מקומית;\n נקבע בתכנית כי השימוש החורג או ההקלה אינם טעונים אישור של המועצה הארצית.\n(ב) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לקבוע כי על בקשה מסויימת או על סוגים מסויימים של בקשות לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן; הורה יושב ראש הועדה המחוזית כאמור, יקבע את ההוראות שיחולו על התכנית.\n(ג) שר הפנים יקבע באילו מקרים ונסיבות יכול יושב ראש הועדה המחוזית לפטור מהוראות סעיף זה.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (פטור סוגי בקשות מתחולת סעיף 149 לחוק), התשנ״ו–1996.\n(ד)|(1) בסעיף קטן זה, ”התאמת נגישות“ ו”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתם בסעיף 158ו1.\n בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ומהוראות סעיף 151(ב1) ו־(ג), רשאי יושב ראש ועדת מחוזית לקבוע כי על בקשה שעניינה יצירת דרך גישה שהיא התאמת נגישות שהוגשה על ידי בעל זכות בנכס נושא הבקשה, שהוא או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, לא יחולו הוראות סעיף זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא מתקיים אחד מאלה:\n התאמת הנגישות תמנע מאחר שימוש סביר בקרקע או בבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, או בקרקע או בבניין גובלים;\n התאמת הנגישות תפגע באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;\n התאמת הנגישות תחייב שינוי מהותי בבניין.\n החלטת יושב ראש הוועדה המחוזית כאמור בפסקה (2) תינתן בתוך שישים ימים מיום שהתבקש לכך; מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות בדבר אופן הגשת בקשה לפי סעיף קטן זה והמסמכים שיש לצרף לה ובדבר האופן והמועד לקבלת החלטה כאמור ולמסירת הודעה למגיש הבקשה, כדי להבטיח מתן החלטה בתוך התקופה האמורה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec150",
+ "section": "150",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec151",
+ "section": "151",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "סטיה ניכרת",
+ "content": "(א) לא יינתן היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב סטייה ניכרת לעניין זה.\n(ב)|(1) לא תינתן הקלה אלא בנושאים ששר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, יקבע בתקנות ואין בהם סטייה ניכרת מתכנית; ואולם, נושאים כאמור לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות.\n לעניין הקלה כאמור בסעיף 147(ב), לא תינתן הקלה אם יש בכך סטייה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע או הבניין; תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הקבוע בתוכנית שהופקדה לאחר כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989), היא סטייה ניכרת לעניין פסקה זו; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב סטייה ניכרת לעניין פסקה זו.\n(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות לפי פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או לפי הוראות לפי פרק ה׳1א לחוק זה – לא תיחשב כסטיה מתכנית.\n(ב2)|(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ביישוב מיעוטים, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה בתחום מגרש המיועד למגורים בתכנית שאישרה ועדה מחוזית, בהיקף של עד 30% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית (להלן – התוספת) לא תיחשב כסטייה ניכרת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:\n בניית התוספת הושלמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);\n הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי התוספת לא תפגע בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו;\n הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הכלולים בשטח התכנית ובסביבתו תואמים את הצרכים הנובעים מהתוספת;\n לא קיים צו שיפוטי סופי שניתן לפי פרק י׳, להריסת התוספת או למניעת השימוש בה שטרם בוצע.\n כללה התכנית שאישרה הוועדה המחוזית הוראות המאפשרות תוספת שטחי בנייה לשטחים המותרים מכוחה, בכפוף לאישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, בלי צורך באישור תכנית נוספת, יופחתו שטחים אלה מהשיעור הקבוע בפסקה (1).\n הוספה של קומות תת־קרקעיות או הוספה של שטח לצורכי חניה בקומות תת־קרקעיות, לא תיחשב כסטייה ניכרת לעניין בניית התוספת.\n ועדה מקומית רשאית לתת הקלה בנוגע למגבלה שנקבעה בהוראות תכנית לגבי מספר יחידות הדיור בבניין, מספר הקומות בו, גובהו, תכסית הבניין או קווי הבניין, אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:\n הסטייה כאמור נדרשת, לדעת הוועדה המקומית, לצורך התוספת;\n התכנית כאמור נכנסה לתוקף לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).\n ניתנה הקלה בהתאם להוראות פסקת משנה (א), לגבי סטייה ניכרת הקבועה לפי הוראת תכנית, וכתוצאה מכך נפגעו מקרקעין שלגביהם ניתנה ההקלה כאמור או מקרקעין הגובלים עמם, יהיה זכאי מי שהיה בעל הזכויות במקרקעין ביום מתן ההקלה לפיצוי מהוועדה המקומית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 197 עד 200, בשינויים המחויבים, ויראו את המועד שבו ניתנה ההקלה כמועד אישור תכנית פוגעת.\n הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם התבקש היתר לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ״א 38).\n הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020).\n(ב3) (פקע).\n(ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתוכנית לתשתית לאומית או מתוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב),\n לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 75 מ״ר, לשם הקמת מיתקן השנאה לחשמל שנדרש למיתקן פוטו־וולטאי שהוקם לפי תוכנית, או לשם הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי שאושר בתוכנית, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;\n לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 150 מ״ר, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם המבנה האמור תת־קרקעי – לתוספת שטח כאמור שלא יעלה על 500 מ״ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא ניתן לממש את התוכנית;\n לתוספת שטח כולל מותר לבנייה, בכל היקף, לשם הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בחלל כלוא בגשר, ובלבד שאין בכך כדי לצמצם את מפתח הגשר; בפסקה זו, ”חלל כלוא בגשר“ – חלל סגור אשר נמצא מתחת לגשר ואינו משמש למעבר.\n(ג)|(1) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית, או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 או תוספת שטחי שירות לשם בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור, בהתאם להוראות הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק האמור, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה – לא ייחשבו כסטיה מתכנית.\n נוסף על האמור בפסקה (1), לעניין תוספת שטחי שירות לשם הוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בפסקה (1), תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה או תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב־קומות (בסעיף זה – שטח נוסף), באישור הרשות המוסמכת – לא תיחשב כסטייה מתוכנית, ואולם, לעניין דירה קטנה בבניין שטרם החלה הקמתו, המילים ”תוספת של עד 3 מ״ר של שטח רצפה שלא ישמש חדר שירותים או חדר רחצה, ובלבד שהוא נוסף לשטח רצפה שישמש חדר שירותים או חדר רחצה, והכול“ – לא ייקראו; בפסקה זו –\n ”אזור עימות“ – (נמחקה);\n ”בניין רב־קומות“ – כהגדרתו בסעיף 158טו1;\n ”דירה קטנה“ – דירה ששטחה הכולל המותר לבנייה לפני הוספת שטח נוסף לא עולה על 80 מ״ר, ובכלל זה שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן דירתי שנקבע כאמור בפסקה (1);\n ”מרחב מוגן דירתי“ – כמשמעותו לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;\n ”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.\n הוראות פסקה (2) לא יחולו לעניין שטח נוסף במרחב מוגן בדירה שנבנתה או שמבוקש לבנותה מכוח תוכנית שהופקדה אחרי יום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 163), התשפ״ה–2025 (ביום 22.7.2025).\n(ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י׳ בכסלו התשס״ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או לפי הוראות שלפי פרק ה׳1א לחוק זה – לא תיחשב כסטיה מתכנית.\n(ד) תוספת קומות תת קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף קטן (ג) – לא תיחשב כסטיה מתכנית.\n(ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג או לעניין נטיעת עצים – ייחשב כסטייה ניכרת לעניין סעיף זה.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב–2002.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג–2023."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec151א",
+ "section": "151א",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "",
+ "content": "(פקע)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec151ב",
+ "section": "151ב",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”היתר להפעלת מעון“ – היתר לשימוש במבנה מגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות;\nסוג=הגדרה ”חוק הפיקוח“ – חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018;\nסוג=הגדרה ”היום הקובע“ – כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022);\nסוג=הגדרה ”מבנה מגורים“ – מבנה הנמצא במגרש המיועד למגורים, שיש בו דירת מגורים אחת או יותר;\nסוג=הגדרה ”מבקש ההיתר“ – מבקש הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון שהוא בעל המקרקעין של מבנה המגורים או הבעלים, המנהל או המפעיל של מעון היום לפעוטות, ולעניין מבקש בקשה שהוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד או מנהלו;\nסוג=הגדרה ”מעון יום לפעוטות“ – מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות;\nסוג=הגדרה ”פעוט“, ”רישיון“, ”רישיון זמני“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח.\n(ב) על אף ההוראות לפי פרק זה, על מעון יום לפעוטות שפועל בתוך דירה במבנה מגורים, שלפי התכנית החלה עליה או ההיתר לבנייתה לא הותר בה שימוש לשם הפעלת מעון יום, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:\n אם שוהים באותה דירה עד 6 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג או היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה, ויראו את ייעוד הקרקע למטרת מגורים כאילו הוא מתיר שימוש להפעלת מעון יום לפעוטות;\n אם שוהים באותה דירה בין 7 ל־36 פעוטות – המעון יהיה פטור מקבלת היתר לשימוש חורג, ובלבד שקיבל היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה והוא בעל רישיון או רישיון זמני להפעלת מעון יום כאמור.\n(ג) הוועדה המקומית תיתן היתר להפעלת מעון, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ח), ובלבד שהתקיימו הוראות אלה:\n מבקש ההיתר הגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת מעון, ואם הוא לא בעל המקרקעין – צירף לבקשה מסמך המעיד על הסכמת בעל המקרקעין להפעלת המעון;\n הבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון תכלול את אלה:\n כתובת הדירה;\n המספר המרבי של פעוטות שישהו במעון היום;\n הצהרה של מבקש ההיתר על ביצוע הפרסום כאמור בפסקה (3);\n רישיון או רישיון זמני או התחייבות של מבקש ההיתר להגיש בקשה לרישיון כאמור בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;\n בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להיתר;\n הודעה המפרטת את מהות הבקשה להיתר ואת המועד להגשת התנגדויות לוועדה המקומית הוצגה על גבי שלט, ערוך לפי הוראות שנקבעו לגבי פרסום שלט לפי סעיף 89א, בעניין צורת השלט, מידותיו, פרטי מציב השלט, גודל הכתב ושפת הפרסום בלבד, במקום בולט בחזית מבנה המגורים שלגביו הוגשה הבקשה וכן במבנים הגובלים עימו, בכל התקופה להגשת ההתנגדויות;\n התקיימו לגבי הבקשה להיתר הוראות סעיף 149(א)(2א)(א) ו־(ב), או מסרה הוועדה המקומית הודעה מקוונת כאמור בסעיף זה, ובלבד שלא יושתו על מבקש ההיתר הוצאות בשל מסירת הודעות לפי סעיף קטן זה בסכום העולה על 500 שקלים חדשים; נשלחה הודעה מקוונת, יראו אותה כאילו נמסרה ביום העבודה הראשון שלאחר שליחתה; בפסקת משנה זו, ”הודעה מקוונת“ – מסרון או דואר אלקטרוני הנשלחים לכתובת או למספר הטלפון הנייד שמסר הנמען לרשות המקומית לקבלת מסרים.\n(ד) התנגדות לבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון יכול שתוגש על ידי בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או במבנים הגובלים עימו, בלבד, בתוך 15 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(3).\n(ה)|(1) הוועדה המקומית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהוגשה הבקשה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ז); לא ניתנה החלטה, יראו את הבקשה כמאושרת בתום המועד האמור.\n הוועדה רשאית שלא לאשר את הבקשה במועד האמור בפסקה (1), אם בעל דירה או מחזיק דירה במבנה המגורים שבו יפעל מעון היום או בבניינים הגובלים עימו הגיש התנגדות שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית שאינה ניתנת לתיקון, ולאחר שפעלה בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז).\n(ו) הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ד) שממנה עולה כי מתן ההיתר יגרום פגיעה מרחבית משמעותית, תודיע הוועדה המקומית למבקש ההיתר על כך בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), ותיתן לו הזדמנות להציע דרך לתיקון הפגיעה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה; סברה הוועדה כי הפגיעה המתוארת בהתנגדות אינה ניתנת לתיקון, תיתן הוועדה למבקש ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.\n(ז) התקבלה תגובת מבקש ההיתר להתנגדות, תיתן הוועדה המקומית את החלטתה בתוך 30 ימים מיום קבלת התגובה; לא ניתנה החלטה במועד האמור – יראו את הבקשה כאילו אושרה בתום המועד האמור; לא התקבלה תגובה ממבקש ההיתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, תחליט הוועדה בבקשה בתוך 30 ימים נוספים.\n(ח) החליטה הוועדה לאשר בקשה להיתר להפעלת מעון או שלא ניתנה החלטה במועד האמור בסעיפים קטנים (ה) או (ז) לפי העניין, תיתן רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר היתר להפעלת מעון; בהיתר יצוין כי אין בו משום אישור או רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות לפי חוק הפיקוח; אין בקבלת היתר להפעלת מעון לפי סעיף זה כדי לגרוע מהאיסור להפעיל מעון יום ללא רישיון כאמור בסעיף 4 לחוק הפיקוח.\n(ט) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית לסרב לבקשתו לפי סעיף זה או לדחות התנגדות שהגיש לפי סעיף זה, רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחייה; ועדת הערר תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי תיתן את ההיתר; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית בכפוף להוראות סעיף קטן (ח).\n(י) קבלת היתר להפעלת מעון לא תיחשב השבחה, כהגדרתה בתוספת השלישית.\n(יא) על אף האמור בכל דין, הייתה הדירה שלגביה הוגשה בקשה להיתר להפעלת מעון במקרקעי ישראל, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר לפי סעיף זה ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההיתר כאמור.\n(יב) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מספר פעוטות מרבי שונה במעון יום שפועל בדירה צמודת קרקע כהגדרתה בסעיף 147(י, שניתן לבקש לגביו היתר להפעלת מעון או הליך אחר לקבלת היתר כאמור, בהתחשב, בין השאר, בהשפעה מרחבית ובהתנגדות בעלי דירות או מחזיקי דירות במבנה המגורים שבו יפעל המעון או במבנים הגובלים עימו.\n(יג) על מעון יום לפעוטות שהחל לפעול במבנה מגורים ערב היום הקובע ושוהים בו בין 7 פעוטות ל־36 פעוטות (בסעיף קטן זה – מעון קיים), יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה:\n מבקש ההיתר להפעלת מעון קיים יהיה רשאי להגיש לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר להפעלת המעון בתוך 90 ימים מהיום הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יהיה מפעיל המעון רשאי להמשיך ולהפעיל את המעון גם לאחר היום הקובע עד למתן החלטת הוועדה המקומית בבקשה כאמור;\n החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את הבקשה למתן היתר להפעלת מעון למעון קיים, תופסק פעילות המעון הקיים רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה החלטת הוועדה המקומית.\n(יד) על אף הוראות פרק זה, על אישור להפעלת מעון יום לפעוטות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף זה בלבד, ולא יראו שימוש כאמור כשימוש חורג."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec152",
+ "section": "152",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "ערר והשגה",
+ "content": "(א)|(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות סעיף 149(א) רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.\n שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי פרק זה או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.\n הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה בסעיף 158ס לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי פרק זה, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17) בלבד.\n(א1)|(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה בסעיף 6ב(ב), לפי פרק זה רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021 או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.\n חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה בסעיף 6ב(ב) רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה באותו סעיף, לפי פרק זה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021 או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.\n חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי סעיף 6ב(ג), בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.\n(א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור בסעיף 145ב(ב)(2) רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.\n(א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות סעיף 145(ד)(2), רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור בסעיף 145(ד)(1); קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.\n(ב)|(1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.\n על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, ”היתר“ – למעט היתר שנתן מורשה להיתר.\n (נמחקה).\n(ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.\n(ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec153",
+ "section": "153",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "סדרי הערר",
+ "content": "לדיון בערר לפי פרק זה, יוזמנו מבקש ההיתר, המתנגד, ונציגי רשות הרישוי המקומית או נציג הועדה המקומית, לפי הענין, ומשהתייצבו יתקיים הדיון בפניהם ורשאים הם להשמיע בפני ועדת הערר את טענותיהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec154",
+ "section": "154",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec155",
+ "section": "155",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "זכויות לפי דינים אחרים",
+ "content": "זכות ערר לפי פרק זה אינה גורעת מכל זכות של בעל זכות ערר לפי דין אחר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec156",
+ "section": "156",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הגבלות בקרקע חקלאית ובתחום הסביבה החופית",
+ "content": "(א) לא ישתמש אדם בקרקע חקלאית אלא בהתאם לאמור בתוספת הראשונה.\n(ב) לא יעשה אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי פרק זה אלא בהתאם לאמור בתוספת השניה."
},
{
"provision_ref": "sec157",
"section": "157",
- "title": "National Infrastructure",
- "content": "Section 157. The National Planning Council may approve national infrastructure plans that override local and district plans, including plans for telecommunications infrastructure, energy facilities, and defense installations."
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "מועד להכרעה בבקשות",
+ "content": "(א) לא החליטה רשות רישוי מקומית בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה בסעיף 145(ב1), יראו זאת כסירוב לתת היתר ורשאי המבקש להגיש את בקשתו לועדת הערר; ועדת הערר תחליט בבקשתו בתוך שלושים ימים מהיום שהוגשה לה; שר הפנים יקבע הוראות מיוחדות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים, לביצוע התאמות נגישות כאמור, במוסדות חינוך.\n(ב) לא החליטה ועדה מקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג, בתוך תשעים ימים ממועד קליטתה, יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר.\n(ג) (פקע).\n(ד) (פקע).\n(ה) (פקע).\n(ו) (פקע).\n(ז) (פקע).\n(ח) (פקע)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec157א",
+ "section": "157א",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”החברה“ – חברת החשמל לישראל בע״מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע״מ, לפי הענין;\nסוג=הגדרה ”המנהל“ – מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון;\nסוג=הגדרה ”הרשות המאשרת“ – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 יחד עם מהנדס הועדה המקומית;\nסוג=הגדרה ”ספק“ – רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי חוק המים, התשי״ט–1959, או חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), לפי הענין;\nסוג=הגדרה ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת הספקה לחיבור חשמל קיים;\nסוג=הגדרה ”הספקת חשמל“ – חיבור בניין לראשונה לרשת החשמל.\n(ב)|(1) לא תתחיל החברה בעבודה להספקת חשמל לבנין ולא תספק חשמל לצורך עבודות בניה, אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת או היתר בניה.\n לא תספק החברה חשמל לבנין אלא לאחר שמבקש החשמל המציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.\n לא תבצע החברה הגדלת חיבור לחיבור חשמל שגודלו עולה על 3×63 אמפר, אלא לאחר שקיבלה ממבקש החשמל הצהרה שלו כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או שהמציא לה אישור מאת הרשות המאשרת.\n החברה תדווח לרשות המאשרת, בתוך שבעה ימי עבודה לאחר תומו של כל רבעון קלנדרי, על הבקשות להגדלת חיבור שגודלן עולה על 3×40 אמפר שקיבלה באותו רבעון.\n מצאה הרשות המאשרת כי מבנה נושא בקשה להגדלת חיבור נבנה בסטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה שלא לבצע את הגדלת החיבור או להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ו).\n שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פסקאות (3) או (4) יחולו רק על חיבור בגודל העולה על האמור בפסקאות (3) או (4), כפי שינקוב בצו כאמור.\n(ג) לא יתקין המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.\n(ד)|(1) לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת;\n לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.\n(ה)|(1) הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) אם ניתן היתר לפי סעיף 145 לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין.\n על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד)(1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן.\n על אף האמור בפסקה (1), הרשות המאשרת לא תיתן אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2), (ג) ו־(ד)(2) לבנין חדש שנבנה בתחומה של חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, אלא לאחר שהחברה האמורה אישרה כי הבנין מחובר למערכת המים ולמערכת הביוב, או כי קיים פתרון אחר לשפכים, בהתאם לשימוש בבנין ולמטרותיו, ועל פי כל דין.\n(ה1) רשות מאשרת רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם להיתר.\n(ה2) (בוטל).\n(ה3) ניתן היתר לפי פרק זה בלי ששולמו החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) ובלי שניתנו הערבויות המתאימות להבטחת תשלומם בכפוף להוראות כל דין, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן שולמו החיובים האמורים או שניתנו ערבויות כאמור, ובלבד שפירוט החיובים האמורים נמסר למבקש האישור לא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף זה.\n(ה4) נקבעה חובת בקרת ביצוע לעבודות לפי ההיתר, לא תיתן הרשות המאשרת אישור לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע תקינות.\n(ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה.\n(ז) הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (ב), (ו) או (ח)(2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה בפניה.\n(ח)|(1) שר הפנים רשאי לקבוע, בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לעניין חיבור לחשמל, למים או לטלפון לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה המשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד (בסעיף קטן זה – מבנה) והתמלאו לגביו התנאים המנויים בפסקה (1ב); שר הפנים יהיה רשאי לקבוע צו כאמור אם התקיימו כל אלה:\n הוגשה למוסד התכנון המוסמך תכנית מפורטת כאמור בסעיף 83א1 המאפשרת מגורים בשטח האמור (בסעיף קטן זה – תכנית מוצעת);\n התקיים אחד מאלה:\n מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק;\n מי שהגיש את התכנית המוצעת הוא הוועדה המקומית, הרשות המקומית, בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע וניתנה חוות דעת מתכנן המחוז ולפיה התכנית האמורה תואמת את הוראותיה של תכנית כוללנית שאושרה לגבי השטח או של תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שאושרה כאמור; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום ששר הפנים, מוסד התכנון או הרשות המקומית הנוגעים בדבר או מגיש התכנית ביקשו זאת ממתכנן המחוז;\n מוסד התכנון המוסמך החליט על הפקדת התכנית המוצעת.\n שר הפנים רשאי לתת צו כאמור בפסקה (1) ביוזמתו או לפי בקשת מוסד תכנון או רשות מקומית הנוגעים בדבר; בקשה כאמור תוגש לשר הפנים עם העתק לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר ובצירוף חוות דעת מתכנן המחוז אם התבקשה לפי פסקה (1)(ב)(2); הוועדה המחוזית תעביר לשר הפנים את חוות דעתה לעניין הבקשה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לה; לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה עד תום התקופה האמורה, יהיה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה בלי לקבל את חוות דעתה; שר הפנים יחליט בבקשה שהוגשה לו כאמור בתוך 60 ימים מיום שקיבל את חוות הדעת של הוועדה המחוזית או מתום המועד לקבלת חוות הדעת, לפי המוקדם.\n ניתן צו כאמור בפסקה (1) לגבי שטח פלוני, לא יחולו הוראות סעיף זה על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של מבנה הנמצא באותו שטח אם התקיימו כל אלה:\n מבקש החיבור הגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לרשות המאשרת הנוגעת בדבר, שהתקיימו בה כל אלה:\n מי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר לגבי המבנה;\n המבקש התחייב כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התכנית המוצעת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;\n המבקש צירף לבקשתו ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1), שהיה חב בהם לפי התכנית המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו מבוקש החיבור, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור; המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד;\n לעניין סכום החיובים כאמור בפסקת משנה (א), בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את התכנית המוצעת ואת תאריך הגשתה כתכנית שאושרה במועד האמור;\n ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;\n הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה;\n ניתן אישור הרשות המאשרת לביצוע החיבור, ובו חיוותה דעתה כי המבנה תואם את התכנית המוצעת או שהוחלט להפקידה, לפי העניין;\n בפסקה זו –\n ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –\n ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;\n ”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;\n ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.\n ניתן אישור הרשות המאשרת לחיבור המבנה כאמור בפסקה (1ב)(ב), רשאים החברה, הספק או המנהל, לפי העניין, לחברו לחשמל, למים או לטלפון, לפי העניין, סמוך לאחר מתן האישור, ולא יותנה חיבור כאמור בהפקדתה או באישורה של התכנית המוצעת או במתן ההיתר למבנה.\n ראתה הרשות המאשרת כי בבניית המבנה, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית המוצעת, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו מבנה; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec157ב",
+ "section": "157ב",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "אישור תחילת עבודה",
+ "content": "(א) לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן מהנדס הוועדה המקומית נתן לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא יתנה מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי סעיף 145(א1) מאת גורם מאשר או בהיתר.\n(ב) נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור בסעיף 157ג לעבודות לפי ההיתר, לא ייתן מהנדס הוועדה המקומית אישור תחילת עבודה אלא אם כן מסר לו בעל ההיתר הודעה על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע.\n(ג) מהנדס הוועדה המקומית יחליט בבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימי עבודה מיום שהוגשה לה הבקשה, ובלבד שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); לא החליט מהנדס הוועדה המקומית בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימי עבודה נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידע להיתר שנמסר לפי סעיף 145(א1) מאת גורם מאשר או בהיתר.\n(ג1) על אף האמור בסעיף זה, לעניין היתר שניתן לפי פרק ה׳4, הסמכות לתת אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה תהיה נתונה למורשה להיתר, והוא ייתן אישור כאמור למי שהוא בעל היתר בתוקף שניתן על ידי מורשה להיתר אם מצא כי בעל ההיתר התקשר עם מכון בקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור בסעיף 158מח(2)(ב), וכן אם מצא כי התקיימו שאר התנאים שנקבעו לעניין זה בחיקוק, בהיתר, בתכנית ובמידע למורשה להיתר, כהגדרתו בסעיף 158מז, ובלבד שהמורשה להיתר הודיע למהנדס הוועדה המקומית על כוונתו ליתן אישור כאמור שבעה ימי עבודה לפחות לפני מתן האישור; מהנדס הוועדה המקומית רשאי לתת הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור במהלך התקופה האמורה.\n(ג2) המורשה להיתר יעביר את האישור שנתן לפי סעיף קטן (ג1) לרשות הרישוי המקומית בצירוף הודעה בדבר מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע, אולם לבקשה להיתר כאמור בסעיף 158מח(2)(ב) לא תצורף הודעה כאמור.\n(ד) על אף האמור בסעיף זה, ביצוע עבודה למבנה דרך אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי סעיף 261(ה) או למבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי סעיף 261(ה1) לא יהיה טעון אישור תחילת עבודה, ואולם בעל ההרשאה כאמור ימסור הודעה על תחילת העבודה למי שהוקנתה לו הסמכות לתת הרשאה בהתאם להוראות הסעיף האמור ולמהנדס הרשות המקומית הנוגעת בדבר, חמישה עשר ימים לפני תחילת העבודה.\n(ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עבודות לפי היתר שלא יהיו טעונים אישור תחילת עבודה לפי סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec157ג",
+ "section": "157ג",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה",
+ "content": "שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, לרבות חובת דיווח של מכון בקרה על ביצוע עבודות שלא בהתאם להיתר במועדים ובעניינים שיקבע; (החל מיום 1.1.2027): שינוי בתקנות שנקבעו לפי סעיף זה הפוטר סוגי בניינים, עבודות או שימושים מחובת בקרת ביצוע שנקבעה בתקנות כאמור, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158",
+ "section": "158",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158א",
+ "section": "158א",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "חובת התקנת מעליות וגנרטורים",
+ "content": "(א) בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור, ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ו).\n(א1)|(1) בכל בנין מגורים, ובכל בנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב, שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה.\n לא יינתן היתר לבניית בנין שבו מתוכננת יותר ממעלית אחת שאין בו תנאי המחייב התקנת מנגנון פיקוד שבת.\n בסעיף זה, ”מנגנון פיקוד שבת“ – כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס״א–2001.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס״ד–2004.\n(ב) בכל בנין רב־קומות יותקן גנרטור להספקת זרם חשמל בשעת הפסקת זרם החשמל ממקור האספקה הראשי, לחלקי הבנין ולמיתקניו שקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית; לא יינתן היתר לבניית בנין רב־קומות שאין בו תנאי המחייב התקנת גנרטור כאמור.\n(ג) שר הפנים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מהו בנין גבוה ובנין רב־קומות לענין סעיף זה.\n(ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בניה בהתקנת מעלית או גנרטור בבנין שאינו בנין גבוה, בנין נגיש או רב־קומות אם לדעתו ייעוד הבנין והשימוש בו מחייבים זאת.\n(ה) לענין סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות מיתקן אחר להספקת זרם חשמל שניתן להתקינו במקום גנרטור.\n(ו)|(1) בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור.\n בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי הענין, אחד מאלה:\n מעלית נגישה;\n התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס הוועדה, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;\n פיר למעלית.\n האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס הועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה׳1א, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה׳1א.\n בסעיף זה –\n ”אגף“ – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;\n ”בנין נגיש“ – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים; השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות גובה נמוך מהקבוע בסעיף זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע גובה העולה על הקבוע בסעיף זה אם הדבר נדרש מטעמים הנדסיים או טכניים.\n על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), השר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158א1",
+ "section": "158א1",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "הצמדת מקומות חניה",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”דירה“ – כהגדרתה בסעיף 145(א)(2);\nסוג=הגדרה ”מקום חניה“ – שטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התימרון לכניסה וליציאה של כלי רכב.\n(ב) לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה.\n(ג) המצמיד מקומות חניה לדירה בניגוד להוראות סעיף זה, הצמדתו בטלה.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158א2",
+ "section": "158א2",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "בתי שימוש המיועדים לנשים",
+ "content": "(א) בסעיף זה, ”בית שימוש ציבורי“ – בית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב.\n(ב) בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות.\n(ג) שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לפטור סוגי בנינים או מקומות מהוראות סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158א3",
+ "section": "158א3",
+ "chapter": "פרק ה׳: רישוי",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ב",
+ "section": "158ב",
+ "chapter": "פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה –\n ”בנין ציבורי“ – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שיקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים), התשמ״א–1981.\n ”היתר“ – היתר לבניה לפי פרק ה׳."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ב1",
+ "section": "158ב1",
+ "chapter": "פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים",
+ "title": "תחולת",
+ "content": "פרק זה והתקנות ולפיו יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין השר לפי סעיף 158ו1 ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם בחלק ב׳ לסימן ז׳ אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ג",
+ "section": "158ג",
+ "chapter": "פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים",
+ "title": "סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי קיים",
+ "content": "(א) בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, על אף האמור בכל דין, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע השר, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתקנות לפי חוק זה, או חלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע.\n(ב) בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן התשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה הועדה המקומית, על אף האמור בכל דין, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים.\n(ג) ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור בסעיף 147 מאת הועדה המקומית; הועדה המקומית תעביר למתכנן המחוז הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת הערר והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי.\n(ד) הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 (להלן בפרק זה – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי סעיף 158ה, אם ההוראה לא תקויים.\n(ה) מי שלא מילא אחר הוראה של שר הפנים לפי סעיף קטן (א) או הוראה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן (ב) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן (ג), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ד",
+ "section": "158ד",
+ "chapter": "פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים",
+ "title": "ערעור",
+ "content": "(א) מי שקיבל הוראה משר הפנים כאמור בסעיף 158ג(א) או שקיבל הוראה מועדה מקומית כאמור בסעיף 158ג(ב), והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעל או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט השלום.\n(ב) אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור בסעיף 158ג בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה.\n(ג) לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה.\n(ד) הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעל והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ה",
+ "section": "158ה",
+ "chapter": "פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים",
+ "title": "ביטול רשיון עסק",
+ "content": "(א) היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קויימה לגביו הוראה לפי סעיף 158ג תוך התקופה שקבע השר או הועדה המקומית כאמור בו, יורו השר או הועדה המקומית, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.\n(ב) (בוטל).\n(ג) (בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ו",
+ "section": "158ו",
+ "chapter": "פרק ה׳1: סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים",
+ "title": "מתן היתר לבנין ציבורי",
+ "content": "הועדה המקומית לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה; אין בהוצאה [צ״ל: בהוראה] זו כדי לגרוע מחובתה של הועדה המקומית לפי סעיף 145(ב) או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ו1",
+ "section": "158ו1",
+ "chapter": "פרק ה׳1א",
+ "title": "נגישות מקום ציבורי חדש",
+ "content": "(א) בפרק זה –\nסוג=הגדרה ”אדם עם מוגבלות“, ”אנשים עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נגישות“, ”התאמות נגישות“, ”מוסד חינוך“, ”נציבות“, ”נציב“, ”נטל כבד מדי“, ”רשות ציבורית“ – כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;\nסוג=הגדרה ”מקום ציבורי“ – מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;\nסוג=הגדרה ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד), לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;\nסוג=הגדרה ”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953.\n(ב) לכל מונח בפרק זה שאין לו הגדרה בחוק זה, תהא המשמעות שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.\n(ג) מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי פרק זה, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.\n(ד) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –\n יקבע בהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, את התאמות הנגישות הנדרשות במקום ציבורי חדש, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –\n הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי החדש ולרבות הנגשת מעברים ממקומות החניה כאמור בסעיף קטן (ב);\n הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, במקום הציבורי החדש;\n רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי לענין פסקה (1), ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו לענין מעלית, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, שקבע השר (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים.\n(ה)|(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות, במקום ציבורי חדש, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע כי מתקיים אחד מאלה:\n ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;\n הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;\n לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, שקבע השר – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;\n לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו.\n נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.\n בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב.\n מהנדס הוועדה והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.\n קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.\n החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.\n על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, מהנדס הוועדה והנציב יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 152 עד 155, בשינויים המחויבים.\n(ו) הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2), וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –\n מקום ציבורי חדש שעתיד ליהות מופעל בידי רשות ציבורית;\n חובה שחלה לפי חוק זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף זה;\n מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו׳ לפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;\n מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).\n(ז)|(1) במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לפי פרק זה.\n בלי לגרוע מהוראות לפי פרק ה׳1, שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:\n התקנת פיר למעלית בבנין המרכזי;\n התקנת תא שירותים נגיש לאדם עם מוגבלות, אחד לנשים ואחד לגברים;\n הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה למבנה המרכזי, בין המבנה המרכזי למבנים הסמוכים, ודרכי הגישה לאולם הספורט ולחצר ולרבות כבישים בדרכי הגישה;\n כל התאמה נוספת, שקבע שר הפנים.\n(ח) הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –\n מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;\n כל מקום נוסף שקבע שר הפנים בצו.\n(ט) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.\n(י) תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (ד)(1) ו־(ז)(2) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).\n ראו חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ו2",
+ "section": "158ו2",
+ "chapter": "פרק ה׳1א",
+ "title": "שטח משותף בבנין מגורים חדש",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”בנין מגורים חדש“ – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);\nסוג=הגדרה ”יחידת דיור“ – (נמחקה);\nסוג=הגדרה ”שטח משותף בבנין מגורים“ – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.\n(ב) בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתקנות בהתאם להוראות סעיף זה.\n(ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת –\n דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה;\n מעלית, ככל שהותקנה;\n פתחי הגישה לדירות המגורים;\n אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה;\n חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין;\n שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.\n(ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה:\n היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבנין או הפרויקט, לפי הענין;\n היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;\n היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע.\n(ה)|(1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד).\n נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הוועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין.\n בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב.\n מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור.\n קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור.\n החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה.\n על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 152 עד 155, בשינויים המחויבים.\n(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.\n(ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).\n ראו פרק ב׳ לחלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ו3",
+ "section": "158ו3",
+ "chapter": "פרק ה׳1א",
+ "title": "אישור מורשה נגישות",
+ "content": "(א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף 158ו1(ז) או לבנין מגורים חדש כהגדרתו בסעיף 158ו2, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין:\n פרק זה;\n סעיף 158א;\n לענין מוסד חינוך חדש – גם פרק ה׳1;\n השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –\n יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראת שלפי פרק זה;\n יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי פרק זה.\n(ג) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”היתר“ – כמשמעותו בסעיף 145;\nסוג=הגדרה ”אישור“ – כמשמעותו בסעיף 157א;\nסוג=הגדרה ”תעודת גמר“ – כמשמעותה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ו4",
+ "section": "158ו4",
+ "chapter": "פרק ה׳1א",
+ "title": "תוקף היתר – מוסד חינוך",
+ "content": "החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס הוועדה כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס הוועדה ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ז",
+ "section": "158ז",
+ "chapter": "פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ח",
+ "section": "158ח",
+ "chapter": "פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ט",
+ "section": "158ט",
+ "chapter": "פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158י",
+ "section": "158י",
+ "chapter": "פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158יא",
+ "section": "158יא",
+ "chapter": "פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158יב",
+ "section": "158יב",
+ "chapter": "פרק ה׳2: רישוי בדרך מקוצרת",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158יג",
+ "section": "158יג",
+ "chapter": "סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בפרק זה –\n ”בעל מכון“ – בעל שליטה או בעל עניין במכון בקרה;\n ”בעל עניין“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;\n ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997;\n ”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158יד",
+ "section": "158יד",
+ "chapter": "סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "title": "הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "content": "(א) לא יפעיל אדם מכון בקרה אלא אם כן ניתן לו רישיון לפי הוראות פרק זה.\n(ב) מכון בקרה יוקם ויופעל לפי הוראות חוק זה, ואלה יהיו תפקידיו:\n לבצע בקרת תכן;\n לבצע בקרת ביצוע;\n להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות פרק זה;\n למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158טו",
+ "section": "158טו",
+ "chapter": "סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "title": "תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה ולפעילותו",
+ "content": "(א) שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה (בפרק זה – רישיון), אם התקיימו בו כל אלה:\n פועלים בשירותו כל אלה:\n מנהל בקרת תכן שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובתכן הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור בסימן ב׳;\n מנהל בקרת ביצוע שהוא אדריכל רשוי או מהנדס רשוי באחד ממקצועות הבנייה, ובעל ניסיון של עשר שנים לפחות בעיסוק בתחום הבנייה ובקרת ביצוע הבנייה, והוא רשום כבקר כאמור בסימן ב׳;\n בקרים כאמור בסעיף 158יח;\n בקרים מורשים כאמור בסעיף 158כא;\n הוא חברה שהתאגדה בישראל וכל עיסוקה הוא הפעלה של מכון בקרה, או שהוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית, רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר (בסעיף זה – תאגיד עירוני);\n בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעל מכון או בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;\n מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1), וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, אינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם;\n הוא הוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה; על הסמכה כאמור יחולו ההוראות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, בשינויים המחויבים; הרשות להסמכת מעבדות תקבע כללים לעניין הסמכה של מכוני בקרה לסוגיהם;\n הוא עומד בתנאים נוספים שקבע שר הפנים, (החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.\n(ב) לא ייתן שר הפנים למשרד ממשלתי, לרשות שהוקמה לפי חוק או לחברה ממשלתית רישיון אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על המשרד, הרשות או החברה, לפי העניין.\n(ג)|(1) מכון בקרה שהוא רשות שהוקמה לפי חוק או חברה ממשלתית יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו על ידי אותה רשות או אותה חברה לפי העניין.\n מכון בקרה שהוא רשות מקומית או תאגיד עירוני יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לגבי בקשות להיתר שהוגשו בתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעליו של התאגיד העירוני, לפי העניין.\n(ד)|(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), מכון בקרה שהוא חברה ממשלתית שכל עיסוקה הוא הפעלת מכון בקרה, ואינה בשליטת חברה ממשלתית אחרת, או שחברה ממשלתית אחרת אינה בעלת עניין בה, יפעיל את סמכותו כמכון בקרה רק לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של השר שנקבע לפי חוק החברות הממשלתיות כשר האחראי לענייני החברה, ובתחומי פעילותו של אותו מבקש היתר.\n הממשלה רשאית לקבוע כי מכון בקרה כאמור בפסקה (1) יפעיל את סמכותו גם לעניין בקשות להיתר שהגיש מבקש היתר שעיסוקו בתחום אחריותו של שר אחר.\n על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(ג)(1), הוקם מכון בקרה כאמור בפסקה (1) לא תהיה חברה ממשלתית שתחום פעילותה הוא בתחום סמכותו של מכון הבקרה, רשאית להפעיל מכון בקרה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158טו1",
+ "section": "158טו1",
+ "chapter": "סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "title": "תנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה לעניין הקמת בניין מגורים חדש – הוראת שעה",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”בנייה רוויה“ – בנייה של שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות;\nסוג=הגדרה ”בניין רב־קומות“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס שהכניסה אליה היא דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;\nסוג=הגדרה ”הקמת בניין מגורים חדש“ – הקמת בניין חדש שאינו בניין רב־קומות, המיועד למגורים בלבד, בבנייה רוויה;\nסוג=הגדרה ”כניסה קובעת לבניין“ – כהגדרתה לפי חוק זה לעניין בקשה להיתר;\nסוג=הגדרה ”מידע להיתר“ – כהגדרתו בסעיף 145(א1)(2).\n(ב) על אף האמור בסעיפים 158טו(א)(1)(ד) ו־158כא(א), בתקופה שמיום פרסומו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 122), התשע״ח–2018 (בסעיף קטן זה – יום תחילתו של תיקון מס׳ 122), עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), יחולו הוראות אלה:\n התקופה הוארכה עד יום 30.6.2024 (ק״ת תשפ״ד, 1038).\n שר האוצר רשאי לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתרים שעניינן הקמת בנין מגורים חדש, אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים לעניין גורם מאשר המנויים בסעיף 158כא;\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n ניתן רישיון לגוף כאמור בפסקה (1), והוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר כאמור באותה פסקה שלגביה נדרש אישורו של גורם מאשר המנוי בסעיף 158כא, ואין במכון בקרה בקר מורשה לעניין אותו גורם מאשר, רשאי מגיש הבקשה להיתר, לבחור, בהודעה שימסור לרשות הרישוי בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה, לפי הוראות סעיפים 145(ב3), 157ב(ב), 158יח(ב), 158כג(א) או 261(ה)(3א), לפי העניין, ככל שהם בתוקף;\n הומצאה למהנדס הוועדה בקשה לקבלת מידע שפרטיו דרושים לעניין בקשה להיתר כאמור בפסקה (2), יכלול המידע להיתר לעניין אותה בקשה הודעה בכתב על חובתו של הרוצה להגיש את הבקשה (בפסקה זו – המבקש) לפנות למכון בקרה וכן על כך שהוא רשאי לבחור, בדרך האמורה באותה פסקה, כי על הבקשה לא תחול חובת בקרת מכון בקרה כאמור באותה פסקה; לא נמסר המידע להיתר או נמסר המידע להיתר לעניין בקשה להיתר כאמור לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 122, יודיע מהנדס הוועדה למבקש, בכתב, במועד הגשת הבקשה להיתר, על חובתו לפנות למכון בקרה ועל אפשרותו לבחור כאמור.\n(ג) שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158טו1א",
+ "section": "158טו1א",
+ "chapter": "סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158טז",
+ "section": "158טז",
+ "chapter": "סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "title": "רישיון, תנאיו והארכת תוקפו",
+ "content": "(א) רישיון יעמוד בתוקפו חמש שנים, אלא אם כן קבע שר הפנים תקופה קצרה יותר; לבקשת מכון בקרה יאריך שר הפנים את תוקף הרישיון לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, לאחר שביצע ביקורת ופיקוח על פעילות מכון הבקרה לפי סעיף 158לא, ולאחר שנוכח שמתקיימים במכון כל התנאים לפי סעיף 158טו, אלא אם כן ראה שיש הצדקה להאריך את הרישיון לתקופה קצרה יותר או שלא להאריכו כלל.\n(ב) רישיון יכול שיותנה בתנאים, ובכלל זה יכול שיורשה מכון בקרה לפעול בשטח המדינה כולה או בחלק ממנו או לעסוק בכל סוגי ההיתרים או בסוגי היתרים מסוימים.\n(ג) ניתן רישיון לפי פרק זה, יפורסם דבר מתן הרישיון באתר האינטרנט של משרד הפנים.\n(ד) מכון בקרה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הרישיון שניתן לו ותנאיו, ויעמידו לעיון הציבור במשרדיו.\n(ה) רישיון לפי פרק זה אינו ניתן להעברה אלא בהתאם להוראות ותנאים שקבע שר הפנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158יז",
+ "section": "158יז",
+ "chapter": "סימן א׳: הקמת מכון בקרה ותפקידיו",
+ "title": "ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו",
+ "content": "(א) שר הפנים יבטל רישיון אם נוכח שהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו:\n הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר;\n חדל להתקיים במכון הבקרה תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי סעיף 158טו;\n חדל להתקיים או הופר תנאי מהותי מהתנאים שקבע שר הפנים ברישיון כאמור בסעיף 158טז(ב).\n(ב) שר הפנים רשאי לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לשנות את תנאיו, לרבות לעניין החלק משטח המדינה שבו מוסמך מכון הבקרה לפעול וסוגי ההיתרים שמכון הבקרה מוסמך לעסוק בהם, לאחר שנתן למכון הבקרה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים אחד מאלה:\n מכון הבקרה אינו ממלא את תפקידיו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שקבע שר הפנים, ובכלל זה אינו מבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במועדים שנקבעו לפי חוק זה;\n מכון הבקרה או מי מטעמו הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה על פעילות מכון הבקרה או תנאי מתנאי הרישיון להפעלת מכון הבקרה.\n(ג) הודעה בדבר ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו תישלח למכון הבקרה ותפורסם באתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל מכון הבקרה.\n(ד) ביטל שר הפנים רישיון, התלה אותו, הגבילו או שינה את תנאיו, ייתן הוראות לעניין בקשות להיתר ועבודות לפי היתר שמכון הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, ורשאי הוא להורות על העברתן לטיפול מכון בקרה אחר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158יח",
+ "section": "158יח",
+ "chapter": "סימן ב׳: בקרים",
+ "title": "בקרים במכון בקרה",
+ "content": "(א) מכון בקרה יעסיק בקרים לעניין סוגי פעולות ובמספר שיקבע שר הפנים.\n(ב) לבקר יהיו נתונות הסמכויות של רשות הרישוי לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע לפי חוק זה.\n(ב1) (בוטל).\n(ב2) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, בתיאום או בהתייעצות עימם, יחולו הוראות אלה:\n קבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, במסגרת המידע להיתר לפי סעיף 145(א1), תנאים או הנחיות בעניינים שיש לבצע לגביהם בקרת תכן או בקרת ביצוע, ויש לקיימם לצורך אותם אישור, תיאום או התייעצות (בסעיף קטן זה – תנאים או הנחיות), יבדוק הבקר את התקיימותם; קבע הבקר כי התקיימו התנאים או ההנחיות, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות לעניין זה;\n בתנאים או הנחיות, לא יקבע השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו הוראות המחייבות אישור, תיאום או התייעצות נוספים עם מי מהם בטרם יינתן ההיתר;\n נדרשו אישור השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו, או תיאום או התייעצות עימם, לפי תוכנית, בעניינים כאמור בפסקה (1) ולא נמסרו תנאים או הנחיות לעניין זה במסגרת המידע להיתר כאמור באותה פסקה, יראו כאילו ניתן האישור או קוימו התיאום או ההתייעצות.\n(ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי סעיף קטן (ב), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר או שהפעלתה על ידי הבקר תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר את הסמכות האמורה או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158יט",
+ "section": "158יט",
+ "chapter": "סימן ב׳: בקרים",
+ "title": "רישום בקרים",
+ "content": "(א) הרשמים כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים ובחוק ההנדסאים והטכנאים ינהלו, בנפרד, פנקסי בקרים.\n(ב) בקר הוא מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף 158כ, והוא רשום באחד מהפנקסים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם לכשירותו.\n(ג) על בקר יחולו הוראות חוק המהנדסים והאדריכלים לעניין האתיקה ועונשין או הוראות פרק ז׳ לחוק ההנדסאים והטכנאים, בשינויים המחויבים, ולפי העניין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כ",
+ "section": "158כ",
+ "chapter": "סימן ב׳: בקרים",
+ "title": "תנאי כשירות לבקר ותחומי פעולתו",
+ "content": "(א) כשיר להירשם כבקר בפנקס בקרים מי שמתקיימים בו כל אלה:\n הוא אדריכל רשום, מהנדס רשום או הנדסאי רשום;\n הוא מקיים דרישות שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור לתכן הבנייה ולפי חוק זה, ובלבד שההכשרה כאמור התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב1); דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה וההשתלמות, תוכנן, וסוג הבחינות.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים), התשפ״ד–2024.\n(ב) לשם קיום הוראות לפי פרק זה לעניין סמכויות בקר, הסמכות של הנדסאי רשום, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי, של מהנדס רשום או של מהנדס רשוי, תהיה תקפה רק לעניין אותו סוג פעולות שהוא מוסמך לגביהן לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.\n(ב1) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת בקרים, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה, להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה ואופן הפרסום בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התליית ההכרה או ביטולה.\n(ג) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”אדריכל רשום“ ו”מהנדס רשום“ – כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;\nסוג=הגדרה ”הנדסאי רשום“ – כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כא",
+ "section": "158כא",
+ "chapter": "סימן ג׳: בקרים מורשים",
+ "title": "העסקת בקר מורשה במכון בקרה",
+ "content": "(א) מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:\n שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;\n (נמחקה);\n הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקיד בה;\n הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.\n(ב) שר הפנים רשאי לקבוע כי תידרש העסקת בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים נוספים; לא יקבע שר הפנים כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם השר הממונה על אותו גורם מאשר.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע שר הפנים כי נדרשת העסקת בקר מורשה לעניין חוק גנים לאומיים ולעניין חוק העתיקות, התשל״ח–1978."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כב",
+ "section": "158כב",
+ "chapter": "סימן ג׳: בקרים מורשים",
+ "title": "כשירות בקרים מורשים והסמכתם",
+ "content": "(א) נקבע בחיקוק כי אישור בקשה להיתר או ביצוע עבודה לפי היתר מותנה באישור של גורם מאשר שנקבע לפי סעיף 158כא או בהתייעצות עמו, יקבע השר כאמור בפסקה (1) של סעיף 158כא(א), לפי העניין, או השר הממונה על גורם מאשר כאמור בפסקה (3) או (4) של אותו סעיף, לפי העניין (בסימן זה – השר הממונה), (החל מיום 1.1.2027): באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, את תנאי הכשירות הנוספים הנדרשים מבקר, וכן רשאי הוא לקבוע תנאי הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה לשם הרשאתו כבקר מורשה לעניין אותו חיקוק (בסעיף זה – תנאי הכשירות).\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (תנאי הכשירות וההכשרה של בקר הגא לעניין הרשות המוסמכת), התשע״ח–2018; פורסמו תנאי כשירות בקר מורשה מטעם פיקוד העורף.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (מכוני בקרה, תנאי כשירות נוספים והכשרה של בקר מורשה בטיחות אש), התשע״ח–2018.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (כשירות בקר מורשה בריאות), התשע״ח–2018.\n(ב) תנאי הכשירות יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.\n(ג) מי שמבקש להיות בקר מורשה יגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בהתאם להנחיותיה; הוגשה בקשה כאמור תבדוק הרשות להסמכת מעבדות את עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות, בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה הבקשה; קבעה הרשות להסמכת מעבדות שמתקיימים במבקש תנאי הכשירות, תודיע על כך לשר הממונה.\n(ד) קיבל השר הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף קטן זה – ההודעה), יחליט בה בתוך 21 ימים, ויחולו הוראות אלה:\n הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על הסכמתו להרשאה – תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו;\n השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את הבקשה, לרבות בשל אי־עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות או מאחר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ה)(2) או (3), ובלבד שינמק את סירובו; השר הממונה רשאי להודיע לרשות להסמכת מעבדות כי הוא דוחה את מועד מתן החלטתו לפי פסקה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, לשם קבלת החלטתו;\n הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על דחיית בקשתו;\n לא הודיע השר הממונה לרשות להסמכת מעבדות על דחיית בקשה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה או בתוך התקופה הנוספת כאמור בפסקה (2), תודיע הרשות למבקש על אישור בקשתו וכן תודיע לשר הפנים על אישור הבקשה לפי פסקה זו.\n(ה) שר הפנים או השר הממונה רשאי לבטל הרשאה, להתלותה או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן לבקר המורשה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:\n הרשאתו ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי או שההרשאה אינה כדין מטעם אחר;\n הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 158טו(א)(3);\n הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין תפקידו כבקר מורשה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו;\n חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות;\n הוא פעל שלא בהתאם להנחיות או להוראות שניתנו להפעלת סמכותו כאמור בסעיף 158כג;\n הוא אינו ממלא את הסמכויות והתפקידים שניתנו לו לפי חוק זה כראוי ובמועדים שנקבעו לכך;\n הוא נהג בדרך שאינה הולמת.\n(ו) הודעה בדבר ביטול הרשאתו של בקר מורשה, התלייתה או שינוי תנאיה, תישלח לבקר המורשה ולמכון הבקרה שבו הוא מועסק, וכן לשר הפנים ולשר הממונה, לפי העניין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כג",
+ "section": "158כג",
+ "chapter": "סימן ג׳: בקרים מורשים",
+ "title": "סמכויות בקרים מורשים",
+ "content": "(א) על אף האמור בכל דין, לבקר מורשה יהיו נתונות הסמכויות של גורם מאשר לפי החיקוק שלגביו הוא מורשה, למתן אישור, לתיאום או להתייעצות בעניין בקשה להיתר ועבודה לפי היתר לפי חוק זה.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של גורם מאשר לפי חיקוק מסוים לגבי סוגי בניינים או עבודות שיקבע, לא יהיו נתונות לבקר מורשה.\n(ג) קבע שר הפנים כאמור בסעיף קטן (ב), לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן הגורם המאשר לפי אותו חיקוק נתן את אישורו או את חוות דעתו לגבי העניינים שבסמכותו באותה בקשה להיתר; ואולם שר הפנים רשאי לקבוע כי יהיה מותר להגיש לרשות הרישוי המקומית את האישור או את חוות הדעת של גורמים מאשרים מסוימים לאחר הגשת הבקשה להיתר.\n(ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות לפי חיקוק כאמור בסעיף קטן (א), שעלול להיות בהפעלתה משום חשש לפגיעה ממשית בזכויות, לא תינתן לבקר מורשה או שהפעלתה על ידי הבקר המורשה תותנה בתנאים שיקבע; קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל בקר מורשה את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו, לפי העניין.\n(ה) השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר ייתן הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם (בפרק זה – הנחיות והוראות הגורם המאשר); הנחיות והוראות הגורם המאשר יפורסמו באתרי האינטרנט של הגורם המאשר ושל משרד הפנים.\n פורסמו הנחיות לפיהן בקר מורשה בתחום המיגון יפעיל את סמכותו.\n(ו) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע סוגי בניינים או עבודות שלגביהם נדרש בקר מורשה לבקש את התייחסות הגורם המאשר ולפעול לפי הנחייתו; קבע שר הפנים כאמור, יקבע את המועד למתן התייחסות הגורם המאשר; לא נתן הגורם המאשר את התייחסותו במועד שנקבע כאמור, יבקר הבקר המורשה את הבקשה להיתר לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר לפי סעיף קטן (ה) ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1).\n(ז) בקר מורשה יבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע על פי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה, והכול בהתאם להנחיות והוראות הגורם המאשר ולפי המידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1) או לפי הנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).\n(ח) לא יקבע בקר מורשה כי נדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע עבודות לפי היתר, אלא לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או כדי להתאים את הבקשה להיתר או את ביצוע העבודות להנחיות והוראות הגורם המאשר ולמידע שמסר הגורם המאשר כאמור בסעיף 145(א1) או בהתאם להנחיית הגורם המאשר שהועברה לפי סעיף קטן (ו).\n(ט) על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף אם לא מתקיים האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n התקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר; שר הפנים רשאי לקבוע את המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה;\n לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר;\n אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כד",
+ "section": "158כד",
+ "chapter": "סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה",
+ "title": "הגשת מסמכים למכון בקרה ולבקר מורשה",
+ "content": "(א) שר הפנים יקבע בתקנות הוראות לעניין המסמכים שיש להגיש למכון בקרה ואופן הגשתם; הוראות לעניין סוגי המסמכים שיש להגיש לבדיקת בקר מורשה לצורך חיקוק מסוים ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הממונה כמשמעותו בסעיף 158כב(א).\n(ב) לא נמסרה עמדת השר הממונה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 21 ימים, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי אותו סעיף קטן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כה",
+ "section": "158כה",
+ "chapter": "סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה",
+ "title": "פעילותו של מכון בקרה",
+ "content": "(א) מכון בקרה יודיע לרשות הרישוי המקומית ולמגיש הבקשה להיתר על תוצאות בקרת התכן שביצע בתוך שלושים ימי עבודה מהיום שנקלטה אצלו, ולגבי בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת – בתוך 15 ימי עבודה; שר הפנים רשאי לקבוע מועדים אחרים לגבי סוגים מסוימים של בקשות להיתר.\n(ב) מכון בקרה יפעל בכפוף לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות ופרסמה באתר האינטרנט שלה.\n(ג) למכון בקרה יהיה אתר אינטרנט שבו יפרסם את פרטיו ופרטים נוספים שהוא נדרש לפרסמם לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כו",
+ "section": "158כו",
+ "chapter": "סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה",
+ "title": "אגרות ואיסור תמורה אחרת למכון בקרה",
+ "content": "(א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע אגרות שמבקש היתר ישלם למכון הבקרה; בתקנות כאמור ייקבע כי מכון בקרה שלא עמד במועדים לפי חוק זה, ישיב למבקש את האגרה ששילם או חלק ממנה.\n(ב) לא יקבל מכון בקרה כל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת למעט האגרה שנקבעה לפי סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כז",
+ "section": "158כז",
+ "chapter": "סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה",
+ "title": "החלת דינים על עובדי מכון בקרה",
+ "content": "דין עובדי מכון בקרה והפועלים בשירותו כאמור בסעיף 158טו(א)(1) כדין עובדי הציבור לעניין חוקים אלה:\n(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;\n(2) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;\n(3) חוק העונשין, התשל״ז–1977 – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כח",
+ "section": "158כח",
+ "chapter": "סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה",
+ "title": "מניעת ניגוד עניינים בעבודת מכון בקרה",
+ "content": "(א) בעל מכון ומי שפועל בשירותו של מכון בקרה לפי סעיף 158טו(א)(1), לא יטפלו בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע אם הטיפול בה עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין החזקותיהם במכון הבקרה או תפקידם במכון הבקרה, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם, ואם נודע למי מהם על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך למנהל בקרת התכן או למנהל בקרת הביצוע במכון הבקרה, כמשמעותם בסעיף 158טו(א)(1), לפי העניין.\n(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לעניין ניגודי עניינים של מכון בקרה, בעל מכון בקרה, עובדים ובעלי תפקידים במכון בקרה, ומי שפועלים בשירותו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158כט",
+ "section": "158כט",
+ "chapter": "סימן ד׳: דרכי העבודה של מכון בקרה",
+ "title": "קביעת הוראות לעניין מכוני בקרה",
+ "content": "שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין רישוי מכון בקרה ולעניין הסדרת פעילותו, ובכלל זה הוראות לעניין –\n(1) התאגדותו ומבנהו, בכפוף להוראות כל דין; החל מיום 1.1.2027): תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;\n(2) דרכי פעולתו ונוהלי עבודתו ועבודת הבקרים והבקרים המורשים, לרבות שיטות העבודה במכון הבקרה, הכשרה מקצועית שוטפת, ביטוח מקצועי, מערכת תיעוד של עבודת המכון, והוראות נוספות לשם הבטחת עבודתו המקצועית ואיכות פעולתו, לרבות לעניין מתן ערבויות והדרכים למימושן;\n(3) אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרת תכן או בקרת ביצוע, שעובד במכון בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות בדבר העברת בקשה כאמור לטיפול מכון בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו מכון;\n(4) דרכי התשלום למכון בקרה בעד שירותיו, לרבות בעד התייעצות מוקדמת עם מכון הבקרה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ל",
+ "section": "158ל",
+ "chapter": "סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת",
+ "title": "חובת דיווח של מכון בקרה",
+ "content": "(א) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון.\n(ב) מכון בקרה ידווח לשר הפנים על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן על כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שיוגשו לפי סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לא",
+ "section": "158לא",
+ "chapter": "סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת",
+ "title": "ביקורת ופיקוח על מכוני בקרה ובקרים מורשים",
+ "content": "(א)|(1) שר הפנים יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן רישיון למכון בקרה והתנאים למתן הרשאה לבקר מורשה ועל פעילות מכון הבקרה והבקר המורשה, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה;\n לעניין ביקורת ופיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים להסתמך על ממצאי ביקורת ופיקוח של הרשות להסמכת מעבדות בעניין עמידת מכון הבקרה בתנאי ההסמכה ועמידת הבקר המורשה בתנאי הכשירות, ולשם כך רשאי הוא לדרוש מהרשות להסמכת מעבדות ממצאים כאמור וכל מידע שיש בידיה לעניין זה.\n(ב) לשם ביקורת ופיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, רשאי שר הפנים להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות לפי סעיף קטן (ג); לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:\n הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה, לדעת שר הפנים, כדי למנוע את הסמכתו;\n הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הפנים;\n הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הפנים.\n(ג) לשם ביצוע תפקידו רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב) –\n לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;\n לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לפעולותיו של מכון בקרה, ובכלל זה בנוגע לפעולותיו של בקר מורשה המועסק במכון הבקרה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;\n להיכנס למכון בקרה ולכל אתר שמתבצעת בו בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה, כדי לבדוק את עבודת מכון הבקרה, מנהליו, עובדיו ומי שפועל בשירותו, לרבות עבודת הבקרים המורשים המועסקים במכון הבקרה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.\n(ד) מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:\n הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;\n יש בידו תעודה החתומה בידי שר הפנים המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח לפי סעיף זה, שאותה יציג לפי דרישה.\n(ה) לשם ביקורת ופיקוח על עבודת בקר מורשה תהיה הסמכות להסמיך מפקחים כאמור בסעיף קטן (ב) נתונה לשר הממונה על הגורם המאשר לעניין אותו בקר מורשה, והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו לעניין מפקחים כאמור, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לא1",
+ "section": "158לא1",
+ "chapter": "סימן ה׳: דיווח, פיקוח וביקורת",
+ "title": "האחראי על מכוני הבקרה – מינויו וסמכויותיו",
+ "content": "(סמכויות שר האוצר הועברו לשר הפנים י״פ תש״ף, 6344).\n(א) שר האוצר ימנה אחראי על מכוני הבקרה (בסעיף זה – האחראי); האחראי יהיה עובד מינהל התכנון.\n(ב) האחראי יפקח על פעולתם של מכוני הבקרה ושל הבקרים ויבקר אותן.\n(ג) האחראי יקבע את תוכנם וצורתם של טפסים ומסמכים הנוגעים לעבודת מכון הבקרה, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי סעיף 158כד(א) או ככל שנקבע בתקנות כאמור כי הוא רשאי לשנות את תוכנם וצורתם של מסמכים כאמור.\n(ד) האחראי רשאי לתת הנחיות והוראות למכוני הבקרה, לרבות לעניין קביעת מפרטי בקרה, לגבי נושאים שיקבע שר האוצר בתקנות, ולמעט הנחיות והוראות שלפיהן בקרים מורשים יפעילו את סמכותם כאמור בסעיף 158כג(ה) (בסעיף זה – הוראות האחראי); הוראות האחראי יכול שיינתנו לכלל מכוני הבקרה או למכון מסוים.\n(ה)|(1) אין חובה לפרסם את הוראות האחראי ברשומות, ואולם האחראי יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.\n הוראות האחראי וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לב",
+ "section": "158לב",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "עיצום כספי",
+ "content": "(א) בסימן זה, ”הממונה“ – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים.\n(ב) הפר מכון בקרה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים:\n הפעיל את סמכויותיו אף שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 158טו(א)(1);\n הפעיל את סמכויותיו בניגוד לתנאי הרישיון שנקבעו לפי סעיף 158טז(ב), והמנויים בתוספת השביעית;\n פעל שלא בהתאם לכללים ולנהלים שקבעה הרשות להסמכת מעבדות, בניגוד להוראות סעיף 158כה(ב);\n קיבל תשלום, עמלה, הטבה או תמורה אחרת, בניגוד להוראות סעיף 158כו(ב);\n הפר חובות דיווח לפי סעיף 158ל(א);\n הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי סעיף 158ל(ב), המנויות בתוספת השביעית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לג",
+ "section": "158לג",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "הודעה על כוונת חיוב",
+ "content": "(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מכון בקרה הפר הוראה מהוראות המנויות בסעיף 158לב(ב) (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).\n(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:\n המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;\n סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;\n זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 158לד;\n הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 158לו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לד",
+ "section": "158לד",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "זכות טיעון",
+ "content": "מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 158לג רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לה",
+ "section": "158לה",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "החלטת הממונה על דרישת תשלום",
+ "content": "(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 158לד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 158לז.\n(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –\n להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;\n שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.\n(ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.\n(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 158לד, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לו",
+ "section": "158לו",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "הפרה נמשכת והפרה חוזרת",
+ "content": "(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.\n(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיף 158לב(ב) בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לז",
+ "section": "158לז",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "סכומים מופחתים",
+ "content": "(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).\n(ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לח",
+ "section": "158לח",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "סכום מעודכן של העיצום הכספי",
+ "content": "(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 158לד – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 158מד, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות אותו סעיף, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.\n(ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; בסעיף זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.\n(ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158לט",
+ "section": "158לט",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "המועד לתשלום העיצום הכספי",
+ "content": "העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 158לה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מ",
+ "section": "158מ",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "ריבית שקלית ודמי פיגורים",
+ "content": "לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מא",
+ "section": "158מא",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "גבייה",
+ "content": "עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מב",
+ "section": "158מב",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "עיצום כספי על הפרה של חוק זה או חוק אחר",
+ "content": "על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 158לב(ב) ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מג",
+ "section": "158מג",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "שמירת אחריות פלילית",
+ "content": "(א) תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.\n(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.\n(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מד",
+ "section": "158מד",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "ערעור על דרישת תשלום",
+ "content": "(א) על דרישת תשלום לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.\n(ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.\n(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מה",
+ "section": "158מה",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "פרסום",
+ "content": "(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:\n דבר הטלת העיצום הכספי;\n מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;\n סכום העיצום הכספי שהוטל;\n אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;\n פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;\n שמו של המפר – אם הוא תאגיד.\n(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.\n(ג) הוגש ערעור לפי סעיף 158מד, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.\n(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מו",
+ "section": "158מו",
+ "chapter": "סימן ו׳: עיצום כספי",
+ "title": "שינוי",
+ "content": "שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השביעית ולקבוע בה הוראות שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי לפי סעיף 158לב(ב)(2) ו־(6) או לפי סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מז",
+ "section": "158מז",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בפרק זה –\n ”בקשה להיתר“ – בקשה למתן היתר שהגיש מורשה להיתר לפי סעיף 158נ(א);\n ”היטל השבחה“ – כמשמעותו בתוספת השלישית;\n ”החיובים“ – כהגדרתם בסעיף 145(ד)(1);\n ”השבחה“ ו”שמאי מקרקעין“ – כהגדרתם בתוספת השלישית;\n ”מידע למורשה להיתר“ – פירוט כל התנאים וההוראות שבהתקיימם ניתן לתת היתר, תנאים שיש לקבוע בהיתר וכן עניינים נוספים שיקבע שר הפנים;\n ”תעודת גמר“ – תעודה המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מח",
+ "section": "158מח",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "תנאי סף להיתר באמצעות מורשה להיתר",
+ "content": "על אף האמור בסעיף 145(א), בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן מורשה להיתר יהיה רשאי לתת היתר במקומה של רשות הרישוי המקומית:\n(1) בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין (בסעיף זה – מבקש ההיתר) ביקש ממורשה להיתר לתת היתר לפי סעיף זה לגבי המקרקעין;\n(2) ההיתר הוא לאחד מאלה, ובלבד שאינו כולל הקלה או שימוש חורג:\n להקמת בניין המיועד בעיקרו למגורים או הוספה לבניין כאמור המיועדת בעיקרה למגורים, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; לעניין זה, ”מיועד בעיקרו למגורים“ – אם לפחות 80% משטחי הבנייה המבוקשים בהיתר, להקמה או להוספה, מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחי שירות המשרתים את המגורים;\n להקמת בניין המיועד למגורים שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים, ומספר יחידות הדיור שבו לא עולה על חמש או הוספה לבניין, ובלבד שמספר הקומות שבו ומספר יחידות הדיור שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;\n להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור שתשמש כמבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; בסעיף זה, ”מבנה ציבור“ – מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי ותחנה לתחבורה ציבורית, ושימושים ציבוריים נוספים כפי שקבע שר הפנים;\n להקמת מבנה ציבור שהוא מבנה ציבור שהמורכבות של תכן הבנייה לגביו נמוכה, כפי שקבע שר הפנים בתקנות לעניין זה, או הוספה למבנה ציבור כאמור;\n(3) ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר;\n(4) היו המקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה מקרקעי ישראל, ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ככל שהיא נדרשת;\n(5) הבניין או הקרקע שלגביהם מבוקש ההיתר אינו אחד מאלה:\n אתר כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת הרביעית, המיועד לשימור לפי תכנית;\n אתר הנכלל ברשימת אתרים לשימור כמשמעותה בסעיף 12 לתוספת הרביעית;\n בניין המיועד לשימור בתכנית מופקדת;\n בניין המיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78;\n(6) ההיתר אינו טעון שיקול דעת של מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158מט",
+ "section": "158מט",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "הגשת בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר",
+ "content": "(א) מורשה להיתר יגיש לרשות הרישוי בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה.\n(ב) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מבקש הבקשה למידע להגיש למהנדס הוועדה המקומית בקשה לקבלת הבהרות לגבי המידע שנמסר.\n(ג) נמסר מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המורשה להיתר להפעיל סמכות הנתונה לפי חוק זה או בהוראות תוכנית לוועדה המקומית, לרשות הרישוי המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, ואשר נדרשת לו לשם הגשת הבקשה להיתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה:\n שר הפנים קבע בתקנות כי המורשה להיתר רשאי להפעיל את אותה סמכות;\n מבקש הבקשה למידע הגיש בקשה לקבלת הבהרות כאמור בסעיף קטן (ב), הכוללת בקשה להפעלת הסמכות בידי הוועדה המקומית, רשות הרישוי המקומית או מהנדס הוועדה המקומית, לפי העניין, בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לעניין זה, ולא קיבל מענה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נ",
+ "section": "158נ",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "הגשת בקשה להיתר וקליטתה",
+ "content": "(א) מורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר ואת כל הפרטים והמסמכים הנדרשים בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה, אם מצא שמתקיימים כל אלה:\n כל התנאים המפורטים בסעיף 158מח;\n ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;\n העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי סעיף 145ד, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78 או 98 ובהוראות סעיף 97.\n(ב) מורשה להיתר יצרף לבקשה להיתר שהוא מעביר לרשות הרישוי כאמור בסעיף קטן (א) את התצהירים הבאים:\n תצהיר שלו כי ההיתר עומד בכל התנאים המפורטים בסעיפים 158מח ו־158נ(א) ובהוראות כל דין, וכי הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כאמור בסעיף 158נה; המורשה להיתר רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לחוות דעת או תכנית שקיבל ממומחה, ובלבד שצירף לבקשה להיתר תצהיר החתום בידי אותו מומחה;\n תצהיר מטעם המהנדס האחראי לתכנון שלד הבניין כי הוא תכנן את שלד הבניין וערך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הגשת הבקשה, והתקיימו לגביהם הוראות כל דין הנוגע לעניין.\n(ג) מועד קליטת המסמכים בידי רשות הרישוי המקומית כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייחשב כמועד קליטת הבקשה להיתר לעניין כל דין.\n(ד) המורשה להיתר יבצע כל תיאום או התייעצות המוטלים על רשות הרישוי בהתאם לסעיף 145(א3) ולהוראות מכוחו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נא",
+ "section": "158נא",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "תשלום חיובים למתן היתר",
+ "content": "(א) מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.\n(ב) מורשה להיתר יפנה לרשות הרישוי המקומית לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.\n(ג) רשות הרישוי המקומית תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).\n(ד) לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיובים, כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר אף שלא שולמו החיובים.\n(ה) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים.\n(ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.\n(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר) יחולו הוראות אלה:\n לא מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה המורשה להיתר לשמאי מקרקעין לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת המורשה להיתר);\n המורשה להיתר יעביר עותק משומת המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);\n הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למורשה להיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו היא אישרה את שומת המורשה להיתר;\n מסרה רשות הרישוי המקומית למורשה להיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי התוספת השלישית, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;\n כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא ייתן המורשה להיתר תעודת גמר;\n על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לתקופה שבין מועד תשלום שומת המורשה להיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;\n על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו סעיפים 15 ו־16 לתוספת השלישית;\n הוראות סעיפים 13א ו־14 לתוספת השלישית יחולו על שומת הוועדה המקומית.\n(ח) חובת תשלום אגרת היתר לפי סעיף 265(17) לא תחול על היתר לפי סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נב",
+ "section": "158נב",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "מתן היתר",
+ "content": "(א) מורשה להיתר רשאי לתת היתר בבקשה להיתר לפי הוראות פרק זה אם התקיימו לגביה כל אלה:\n כל התנאים המפורטים בסעיף 158מח;\n כל ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;\n העבודה או השימוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות ולהנחיות המרחביות שנקבעו לפי סעיף 145ד, החלות על הקרקע או על הבניין שלגביהם הוגשה הבקשה, וכן עומדים בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78 או 98 ובהוראות סעיף 97;\n שולמו כל החיובים שפורטו בפירוט החיובים כאמור בסעיף 158נא(ג), בכפוף להוראות סעיף 158נא(ד), וכן היטל ההשבחה בשל ההיתר כאמור בסעיף 158נא(ז);\n התקבל אישור של כל גורם מאשר שנדרש על פי המידע למורשה להיתר וכן אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה וכי תוצאות הבקרה תקינות, אולם לבקשה להיתר כאמור בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד) לא יידרש אישור של מכון בקרה כאמור.\n(ב) מורשה להיתר ימסור לרשות הרישוי המקומית עותק של ההיתר שנתן לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה את כל המסמכים שצורפו לו.\n(ג) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שנתן לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע עבודה על פי היתר, בכפוף להוראות שנקבעו מכוח סעיף 145(ה)(2) או הוראות אחרות שיקבע השר לעניין זה, ובלבד שיודיע המורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית על השינויים בהיתר 15 ימי עבודה לפני ביצוע השינויים; רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הוראות לעניין זה במהלך תקופה זו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נג",
+ "section": "158נג",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "תעודת גמר",
+ "content": "(א) על אף האמור בסעיף 157א, הסמכות לתת תעודת גמר לפי פרק זה תהיה נתונה למורשה להיתר לעניין היתר שניתן לפי פרק זה, והוא רשאי לתת תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שניתן על ידו או על ידי מורשה להיתר אחר, אם מצא כי התקיימו כל אלה:\n העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק;\n כל התנאים שנקבעו בחיקוק, בתכנית, בהיתר או במידע למורשה להיתר למתן תעודת גמר;\n התקבל אישור של מכון בקרה כי המכון ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, למעט לעניין בקשה להיתר כאמור בסעיף 158מח(2)(ב) ו־(ד).\n(ב) מורשה להיתר יעביר עותק מתעודת גמר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי המקומית בהתאם להוראות שיקבע השר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נד",
+ "section": "158נד",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "חובות אמון, פיקוח ודיווח",
+ "content": "(א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין ושמאי העורך את שומת המורשה להיתר כהגדרתה בסעיף 158נא(ז)(1), יפעלו כלפי מוסדות התכנון בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב, ולא יעדיפו את ענייניהם האישיים או את ענייניו של אחר על פני אלה של מוסדות התכנון ושל הציבור.\n(ב) נוכח מורשה להיתר, וכן מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על בנייה בהתאם להוראות לפי חוק זה, כי בבניין נושא ההיתר נעשים עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתכנית או לחוק, יורה לבעל ההיתר לפעול לתיקון הליקויים וידווח לרשות הרישוי על הליקויים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מיום שנודע לו על עבודה או על שימוש כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נה",
+ "section": "158נה",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "ניגוד עניינים",
+ "content": "(א) מורשה להיתר לא יטפל בבקשה להיתר לפי פרק זה אם הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמורשה להיתר ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואם נודע לו על חשש לניגוד עניינים כאמור, יפסיק לטפל בבקשה ויודיע על כך לרשות הרישוי המקומית.\n(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו כניגוד עניינים לעניין מורשה להיתר כאמור באותו סעיף קטן אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.\n(ג) על אף האמור בסעיף זה, רשאי מורשה להיתר לתת היתר בבקשה להיתר שהוא מבין עורכיה או אחראי לביקורת על ביצועה, ולא יראו אותו כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נו",
+ "section": "158נו",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "פרסום היתרים",
+ "content": "(א) (בוטל).\n(ב) (בוטל).\n(ג) (בוטל).\n(ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי פרק זה בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נז",
+ "section": "158נז",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "ערר על היתר",
+ "content": "(א) מסר מורשה להיתר לרשות הרישוי המקומית העתק של ההיתר כאמור בסעיף 158נב(ב), רשאית רשות הרישוי, אם מצאה שלא מתקיימים בהיתר הוראות פרק זה, להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 6 חודשים מיום שנמסר לה ההיתר כאמור.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות הרישוי רשאית להגיש ערר כאמור בסעיף קטן (א) עד למתן תעודת הגמר אם התקיים בהיתר אחד מאלה:\n חריגה משטחי הבנייה המותרים לפי כל דין;\n חריגה ממספר יחידות הדיור המותרות לפי כל דין;\n חריגה מגובה המבנה המותר לפי כל דין;\n חריגה מקווי בניין המותרים לפי כל דין;\n חריגה משימושים המותרים לפי כל דין.\n(ג) הוגש ערר בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב), יותלה תוקפו של ההיתר עד להחלטה אחרת של ועדת הערר, ואם הוגש בנושאים אחרים – לא יותלה תוקפו של ההיתר אלא אם כן החליטה ועדת הערר לעשות כן.\n(ד) ועדת הערר תיתן החלטה בדבר התליית ההיתר כאמור בסעיף קטן (ג), בתוך 14 ימי עבודה מיום שהוגש הערר.\n(ה) שר הפנים רשאי לקבוע עניינים נוספים על העניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) שעליהם יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נח",
+ "section": "158נח",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "החלפת מורשה להיתר",
+ "content": "בלי לגרוע מהוראות סעיף 158נג(א), נבצר ממורשה להיתר להמשיך למלא את תפקידו כמורשה להיתר לפי פרק זה, רשאי מבקש ההיתר לפנות למורשה להיתר אחר לשם המשך הטיפול בהליכים לפי פרק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נט",
+ "section": "158נט",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "תקנות לפי",
+ "content": "שר הפנים יקבע תקנות לעניין יישום הוראות פרק זה, ובכלל זה הוראות לעניין מידע למורשה להיתר, הגשת בקשה להיתר, מתן היתר, מתן אישור תחילת עבודה לפי סעיף 157ב(ג1) ומתן תעודת גמר, לפי פרק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158נט1",
+ "section": "158נט1",
+ "chapter": "פרק ה׳4: רישוי באמצעות מורשה להיתר",
+ "title": "דיווח לכנסת – הוראת שעה",
+ "content": "שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד 31 במרץ מדי שנה, על יישום הוראות פרק זה, ובכלל זה על מספר המורשים להיתר ומספר ההיתרים שניתנו לפי פרק זה בכלל מרחבי התכנון, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר בשנים 2024 עד 2026."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158ס",
+ "section": "158ס",
+ "chapter": "פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בפרק זה –\n ”ועדת המשנה“ – כמשמעותה בסעיף 6(ה);\n ”מהנדס מוסד רישוי ארצי“ – אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שמינה מנהל מינהל התכנון לעניין פרק זה;\n ”מוסד רישוי ארצי“ – רשות רישוי ארצית או ועדת המשנה, לפי העניין;\n ”מוסד רישוי מקומי“ – רשות רישוי מקומית או ועדה מקומית, לפי העניין;\n ”רשות רישוי ארצית“ – כמשמעותה בסעיף 158סא."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158סא",
+ "section": "158סא",
+ "chapter": "פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי",
+ "title": "רשות רישוי ארצית ומוסד רישוי ארצי – מינוי, סמכויות והגשת בקשות",
+ "content": "(א) יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית.\n(ב) על אף האמור בפרק ה׳, מבקש רשאי להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי ארצי, ולעניין מתן היתר יראו את רשות הרישוי הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם, לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין:\n חלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית, או תשעה חודשים – אם הבקשה טעונה אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי לפני מתן ההיתר וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה שעניינה סירוב לבקשה להיתר;\n על אף האמור בסעיף 157, אם לא החליט מוסד רישוי מקומי בבקשה לתת היתר בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, לא יראו זאת, לעניין פסקה זו, כסירוב לבקשה להיתר, כל עוד לא הגיש המבקש ערר בהתאם להוראות סעיף 157;\n שר הפנים הורה בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות הרישוי המקומית, כאמור בסעיף 158סג.\n(ג)|(1) הועברה בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יקיים מוסד הרישוי הארצי דיון מקדמי עם מגיש הבקשה ומהנדס הוועדה המקומית הנוגעת בדבר או נציגו.\n מצא מוסד הרישוי הארצי בדיון המקדמי שההחלטה בבקשה להיתר טרם ניתנה מסיבות שאינן בשליטת מוסד הרישוי המקומי, יורה על החזרת הבקשה להיתר למוסד הרישוי המקומי, ורשאי הוא להחליט על החזרת הבקשה למוסד הרישוי המקומי אם מצא כי הייתה הצדקה אחרת לעיכוב במתן החלטה בבקשה.\n החליט מוסד הרישוי הארצי שלא להחזיר את הבקשה למוסד הרישוי המקומי, ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע מוסד הרישוי המקומי.\n הועברה הבקשה להיתר למוסד רישוי ארצי, לא יהיה רשאי מבקש ההיתר להגישה לוועדת הערר בהתאם להוראות סעיף 157.\n(ד) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף קטן (ג) או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), לא ידון בה מוסד הרישוי המקומי ולא יקבל כל החלטה בעניינה, אלא אם כן מוסד הרישוי הארצי החליט להחזיר את הטיפול בבקשה למוסד הרישוי המקומי כאמור בסעיף קטן (ג)(2).\n(ה) מוסד רישוי ארצי יזמין לכל דיון בעניין בקשה להיתר את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח שבבקשה להיתר או את נציגו וייתן לו הזדמנות להשמיע את דברו לפני שיחליט בעניין הבקשה.\n(ו) רשות רישוי ארצית תיתן את החלטתה בעניין הבקשה להיתר שהועברה אליה או שהוגשה לה, לפי העניין, בתוך 45 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין, וועדת המשנה תיתן את החלטתה כאמור בתוך 90 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה או הגשתה, לפי העניין.\n(ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי פרק זה רשאי לערור לפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158סב",
+ "section": "158סב",
+ "chapter": "פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי",
+ "title": "תשלום חיובים למתן היתר",
+ "content": "(א) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף 158סא(ג), או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף 158סא(ב)(2), מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם בסעיף 145(ד)(1) בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.\n(ב) מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.\n(ג) מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פניית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – המועד האחרון).\n(ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.\n(ה) מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).\n(ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.\n(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו בתוספת השלישית, שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:\n לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו בתוספת השלישית לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת מבקש ההיתר);\n מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);\n הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;\n מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ערבות מתאימה בהתאם להוראות לפי התוספת השלישית, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;\n כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה בסעיף 158מז;\n על ההפרש לתשלום תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;\n על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו סעיפים 15 ו־16 לתוספת השלישית;\n הוראות סעיפים 13א ו־14 לתוספת השלישית יחולו על שומת הוועדה המקומית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158סג",
+ "section": "158סג",
+ "chapter": "פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי",
+ "title": "הוראת שר הפנים בדבר הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון של רשות רישוי מקומית",
+ "content": "(א) נוכח שר הפנים, לפי המלצת המנהלים כאמור בסעיף 158סד, כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידה באופן חריג במתן היתרים, רשאי הוא להורות בצו על הסמכת מוסד הרישוי הארצי לפעול בתחום מרחב התכנון שלה (בפרק זה – הכרזת שר הפנים).\n(ב) הכרזת שר הפנים תהיה לתקופה שיורה בצו, ושלא תעלה על 24 חודשים, ורשאי הוא לשוב ולהכריז כאמור לפי הוראות סעיף קטן (א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec158סד",
+ "section": "158סד",
+ "chapter": "פרק ה׳5: מוסד רישוי ארצי",
+ "title": "המלצת המנהלים לעניין הכרזת שר הפנים",
+ "content": "(א)|(1) עד ליום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024) ועד תום כל שנתיים לאחר מכן, יערוך מנהל מינהל התכנון בדיקה של כלל מוסדות הרישוי המקומיים במילוי תפקידם במתן היתרים, לשם גיבוש המלצה לשר הפנים לעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף 158סג.\n מנהל מינהל התכנון יערוך בדיקה כאמור בפסקה (1) בעניין מוסד רישוי מקומי מסוים גם לבקשת המנהלים; בפרק זה, ”המנהלים“ – יושב ראש המועצה הארצית, המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.\n מצא מנהל מינהל התכנון בבדיקה שערך כאמור בפסקה (1) כי יש מקום להמליץ לשר הפנים להפעיל את סמכותו לפי סעיף 158סג, יודיע על כך למנהלים ולרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר.\n(ב) המנהלים רשאים, לאחר שנתנו לרשות הרישוי המקומית הנוגעת בדבר הזדמנות לטעון את טענותיה, להמליץ לשר הפנים כי יפעיל את סמכותו לפי סעיף 158סג בעניינה של רשות רישוי מקומית.\n(ג) המלצת המנהלים כאמור בסעיף קטן (ב) תתבסס, בין השאר, על נתונים אלה:\n הימשכות הליכי הרישוי במוסד הרישוי המקומי, בשים לב לעיכובים שאינם בשליטת מוסד הרישוי המקומי או הרשות המקומית הנוגעת בדבר;\n ממצאי הבדיקה שערך מנהל מינהל התכנון כאמור בסעיף קטן (א);\n שיעור ההחלטות של מוסד הרישוי המקומי שעניינן דחיית בקשה להיתר, שעליהן הוגשו עררים, מספר העררים שהוגשו ושיעור העררים שהתקבלו על ידי ועדת הערר;\n בעניינו של מוסד רישוי מקומי שבמרחב התכנון שלו נמצאת רשות מקומית אשר בינה ובין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל נחתם הסכם בדבר שיווק נרחב של קרקעות לבנייה למגורים – נתונים בעניין קיום מחויבויותיה של הרשות המקומית אשר נקבעו בהסכם כאמור;\n שיעור המקרים של אי־מסירת מידע לפי סעיף 158מט למורשה להיתר במועד שנקבע.\n(ד) החליטו המנהלים להמליץ כאמור בסעיף קטן (ב), יעבירו את המלצתם לשר הפנים בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec159",
+ "section": "159",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה –\n ”ועדה מחוזית“ או ”ועדה מקומית“ – לרבות ועדה מיוחדת או ועדה משותפת, בכל מקום שניתנו להם לפי חוק זה הסמכויות של הועדה המחוזית או של הועדה המקומית, הכל לפי הענין;\n ”מיתקן בטחוני“ – בנין, מחנה או דרך המוחזק או נועד להיות מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה לצורך פרק זה על ידי שר הבטחון, למעט בנין, מחנה או דרך שאינו משמש למטרה בטחונית או שלא נועד לכך או ששר הבטחון או מי שהוסמך על ידיו הורה עליו שהוא פתוח לציבור; לענין הגדרה זו, ”שלוחה אחרת של מערכת הבטחון“ – לרבות חברה ממשלתית, שהשר האחראי עליה הוא שר הבטחון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec160",
+ "section": "160",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה",
+ "content": "על בקשה להיתר לפי פרק ה׳ במיתקן בטחוני יחולו, על אף האמור בחוק זה או בתקנות על פיו, הוראות אלה:\n(1) הסמכות לתת את ההיתר תהיה בידי ועדת משנה של הועדה המחוזית, בהרכב של שלושה מחברי הועדה המחוזית (להלן – ועדה למיתקנים בטחוניים);\n(2) שני חברים בועדה למיתקנים בטחוניים ימונו על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון, ונציג שר הבטחון בועדה המחוזית יהיה החבר השלישי; שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את יושב ראש הועדה;\n(3) הבקשה למתן ההיתר תכלול רק פרטים על איתורו של מקום המיתקן הבטחוני ופירוט המיגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המיתקן על אדם אחר, ויצורף לה תשריט המקום;\n(3א) שר הבטחון או נציגו יודיעו למוסדות התכנון הנוגעים בדבר על החלטות הועדות למתקנים בטחוניים להטיל מגבלות בשל מתקן בטחוני ועל כל שינוי שיחול במגבלות, אלא אם כן טעמים של בטחון המדינה מצדיקים אי מתן ההודעה כאמור;\n(3ב) הועברה הודעה כאמור בפסקה (3א), לא יפקיד ולא יאשר מוסד תכנון תכנית בניגוד למגבלות שהוטלו בשל מתקן בטחוני, אלא לאחר ששמע מוסד התכנון את עמדת נציג שר הבטחון בענין המגבלות האמורות, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות שר הבטחון להגיש התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני, כאמור בסעיף 177;\n(4) לפי דרישת הועדה תימסר לה הודעה על סוג הייעוד הכללי של המיתקן הבטחוני; סוגי הייעוד הכללי ייקבעו על ידי מי שהוסמך לכך מטעם שר הבטחון;\n(5) סעיפים 149 עד 154 לא יחולו;\n(6) לא תידרש בקרת תכן על ידי מכון בקרה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec161",
+ "section": "161",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "התחשבות בהנחיות ארכיטקטוניות וסביבתיות",
+ "content": "המבקש היתר למיתקן בטחוני והועדה למיתקנים בטחוניים יתחשבו, ככל האפשר, בהנחיות התכנוניות והסביבתיות שתיתן הועדה המחוזית לענין זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec162",
+ "section": "162",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "המנין החוקי",
+ "content": "המנין החוקי בישיבת הועדה למיתקנים בטחוניים הוא שני חברים לפחות, שנציג שר הבטחון יהיה אחד מהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec163",
+ "section": "163",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "עניני טיסה אזרחית",
+ "content": "בענינים הנוגעים לטיסה האזרחית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את מי שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבטחון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec164",
+ "section": "164",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "קרקעות חקלאיות",
+ "content": "התוספת הראשונה לחוק זה לא תחול לגבי מיתקנים בטחוניים; אולם בענינים הנוגעים לקרקע חקלאית תזמין הועדה למיתקנים בטחוניים לפני החלטתה את יושב ראש הועדה לשמירה על קרקע חקלאית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec165",
+ "section": "165",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "תחולת",
+ "content": "}}\n שימוש בסמכויות לפי פרק ז׳ לגבי מיתקן בטחוני טעון אישור הועדה למיתקנים בטחוניים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec166",
+ "section": "166",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "ועדת ערר",
+ "content": "(א) דחתה הועדה למיתקנים בטחוניים בקשה לפי סעיף 160, רשאי מי שהגיש אותה לערור, תוך חמישה עשר יום מהיום שהודעה לו הדחיה, על החלטת הועדה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית, בהרכב של חמישה חברי המועצה הארצית (להלן – ועדת ערר למיתקנים בטחוניים).\n(ב) שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון ימנה את חברי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.\n(ג) ועדת ערר למיתקנים בטחוניים רשאית לקבל את הערר או לאשר את ההחלטה שעוררים עליה, עם או בלי שינויים; לא קיבלה את הערר, כולו או מקצתו, רשאית היא לפי דרישת שר הבטחון לחזור ולדון בו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec167",
+ "section": "167",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "דיון בערר בהרכב של שלושה",
+ "content": "יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים רשאי להורות שבערר מסויים תהיה הועדה מורכבת משלושה חברים בלבד שיקבע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec168",
+ "section": "168",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "היושב ראש",
+ "content": "יושב ראש ועדת הערר למיתקנים בטחוניים ייבחר על ידי הועדה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec169",
+ "section": "169",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec170",
+ "section": "170",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "סודיות הדיונים",
+ "content": "חבר הועדה למיתקנים בטחוניים וחבר ועדת הערר למיתקנים בטחוניים לא ימסרו, כל ידיעה שהגיעה אליהם במהלך דיוני הועדה למי שאינו מוסמך לקבלה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec171",
+ "section": "171",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "סדרי הדיון",
+ "content": "הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים יקבעו בעצמם את סדרי הדיון ואת סדרי עבודתם במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec172",
+ "section": "172",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "פטור",
+ "content": "מערכת הבטחון לא תזדקק להיתר של הועדה למיתקנים בטחוניים או של כל מוסד תכנון אחר לגבי –\n(1) מיתקן בטחוני שאיתורו אושר מטעם אגף התכנון של משרד הפנים לפני תחילתו של חוק זה;\n(2) מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec173",
+ "section": "173",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "תקנות",
+ "content": "שר הפנים, בהסכמת שר הבטחון, רשאי בתקנות לקבוע לגבי מיתקן בטחוני הוראות מיוחדות בכל הענינים שהוא רשאי להתקין להם תקנות על פי סעיף 265 וכן הוראות בדבר התנאים למתן הקלה או היתר לשימוש חורג לפי פרק ה׳.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), תשכ״ז–1966.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים בטחוניים), תשכ״ז–1966."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec174",
+ "section": "174",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "מניעת מכשולי טיסה",
+ "content": "(א) מי שהוסמך על ידי שר הבטחון או שר התחבורה, הכל לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולבצע בהם פעולה או לעשות בהם או מעליהם סידורים, לרבות תאורה, צביעה או סימון, הכל לשם מניעת מכשולי טיסה; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו הודעה בכתב שלושה ימים מראש.\n(ב) המונע את מי שפועל מכוח סעיף קטן (א) מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכותו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2500 לירות; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר.\n(ג) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להורות לבעל הקרקע או הבנין או למחזיק בהם לבצע את הפעולה או לעשות את הסידורים, הכל כאמור בסעיף קטן (א) ובמועד ובתנאים שיקבע.\n(ד) מי שניתנה לו הוראה לבצע פעולה או לעשות סידורים כאמור בסעיף קטן (ג) חייב בקיומה; קיים אותה, זכאי הוא לתשלום הוצאותיו מאוצר המדינה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות לאי קיום החובה לפי כל חוק אחר.\n(ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל חובה שהוטלה או שתוטל על בעל קרקע או בנין בהתאם לתנאי כל היתר לפי כל חיקוק הדן בתכנון ובניה.\n(ו) ”מקרקעין“, בסעיף זה – לרבות עגורן ומנוף שגבהם מעל ארבעה מטרים, אף אם אינם מחוברים לקרקע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec175",
+ "section": "175",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "הוראת שינוי",
+ "content": "(א) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית, על פי דרישת שר הבטחון או סגנו, להורות לועדה המקומית, לועדה המחוזית או לועדה למימי חופין להכניס לתכנית הוראת שינוי, אם היא הכרחית לשם הבטחת פעולתו התקינה של מיתקן בטחוני, השימוש התקין בו, מניעת פגיעה בסודיותו או מניעת נזקי גוף או רכוש הצפויים מפעולתו או מהשימוש בו.\n(ב) היתה הוראת השינוי לפי סעיף קטן (א) איסור התקנתו של מיתקן חשמלי כמשמעותו בחוק החשמל, תשי״ד–1954, של מיתקן אלקטרוני או של מיתקן אחר שייקבע בצו על ידי שר הדואר, הפסקת פעולתם או קביעת תנאים לשימוש בהם – יכול שתוגש הדרישה גם על ידי שר הדואר.\n(ג) היתה הוראת השינוי איסור השימוש בבנין מגורים או הגבלתו של השימוש בו, וכתוצאה מהוראת השינוי כאמור עשוי להיפסק השימוש בבנין או עשויה לחול הגבלה ניכרת ומוחשית בשימוש בו, לא תבוצע מכוח הוראות סעיף זה בלבד הפסקת השימוש בבנין או ההגבלה בשימוש בו כאמור לגבי מי שמחזיק בבנין בזכות חוקית או בזכות שביושר, אלא לאחר שהועמד לרשותו של אותו מחזיק שיכון חלוף סביר או, אם רצה בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.\n(ד) החלו בהליכים משפטיים לשם הכרעה אם אמנם הועמד לרשות המחזיק בבנין כאמור בסעיף קטן (ג) דיור חלוף סביר או סכום הפיצויים הנאות תמורתו, אין בכך כדי לעכב את ביצוע הוראות השינוי לגבי אותו מחזיק.\n(ה) הועדה למיתקנים בטחוניים תביא את הדרישה להוראת השינוי לידיעתם של בעלי הקרקעות והבנינים ושל בעלי זכות בהם אשר, לדעת הועדה, הם עלולים להיפגע על ידי הוראת השינוי, ובעל זכות כאמור רשאי, תוך עשרה ימים מהיום שהגיעה הוראת השינוי לידיעתו, להגיש התנגדות להוראה בפני הועדה בדרך שקבע שר הבטחון בהסכמת שר הפנים בתקנות.\n(ו) הועדה למיתקנים בטחוניים רשאית לדחות את ההתנגדות או לקבלה, כולה או מקצתה, ולתת את הוראת השינוי, כפי שמחייבת, לדעתה, קבלת ההתנגדות; דחתה הועדה את ההתנגדות, כולה או מקצתה, תעביר אותה לדיון ולהכרעה סופית בפני ועדת הערר למיתקנים בטחוניים.\n(ז) בדיון בהתנגדות תונחה הועדה למיתקנים בטחוניים וועדת הערר למיתקנים בטחוניים על ידי השיקולים המפורטים בסעיף קטן (א).\n(ח) על פי דרישת חבר הועדה למיתקנים בטחוניים החולק על החלטתה בדבר הוראות שינוי, תעביר הועדה את ההכרעה באותו ענין לועדת הערר למיתקנים בטחוניים; הדרישה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים, וההחלטה של ועדת הערר תבוא במקום ההחלטה של הועדה למיתקנים בטחוניים ותהא סופית.\n(ט) עברו כל התקופות להגשת ההתנגדויות או להגשת דרישות להכרעה על ידי ועדת הערר למיתקנים בטחוניים או הוכרע בהן סופית, רואים את התכנית כאילו שונתה כדין על ידי הוראת השינוי והשינוי יקבל תוקף במועד שנקבע על ידי הועדה למיתקנים בטחוניים.\n(י) הוראות סימן ט׳ לפרק ג׳ לא יחולו על תכנית ששונתה בדרך הוראת שינוי.\n(יא) כל מקום שהוראת שינוי סותרת היתר לפי חוק זה, הוראת השינוי עדיפה וההיתר יתוקן, ישונה או יבוטל בהתאם.\n(יב) ”הוראת שינוי“, בסעיף זה – לרבות הוראה בדבר –\n איסור הבניה או הגבלתה או קביעת תנאים לבניה;\n איסור השימוש בקרקע או בבנין או בחלק מהם או הגבלתו או קביעת תנאים לו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec176",
+ "section": "176",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "פיצויים",
+ "content": "מי שנפגע על ידי הוראה על פי סעיף 174 או על ידי הוראת שינוי כאמור בסעיף 175, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה בהתאם להוראות פרק ט׳ בשינויים המחוייבים לפי הענין; לענין זה יראו הוראה שניתנה על פי הסעיפים האמורים כאילו נכללה בהוראות המנויות בסעיף 200."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec177",
+ "section": "177",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני",
+ "content": "הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני שהוא קיים, או שהקמתו אושרה והוא עלול להיפגע על־ידי התכנית, יחולו על ההתנגדות הוראות חוק זה בשינויים אלה:\n(1) ההתנגדות תוגש לועדה למיתקנים בטחוניים;\n(2) בהתנגדות לתכנית מיתאר מחוזית ובערר על קבלת התנגדות או על דחייתה תדון ותכריע ועדת הערר למיתקנים בטחוניים; בהתנגדות אחרת תדון ותכריע הועדה למיתקנים בטחוניים;\n(3) ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי סעיף 104;\n(4) הועדה למיתקנים בטחוניים תודיע לועדה המחוזית ולועדה המקומית על הגשת ההתנגדות וההכרעה בה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec177א",
+ "section": "177א",
+ "chapter": "פרק ו׳: מיתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה",
+ "title": "הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו כמיתקן ביטחוני בתקופת המעבר",
+ "content": "(א) מיתקן שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה, באחד מהשטחים המצוינים בתוספת השמינית (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין פרק זה עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה ממועד ההפרטה הוועדה למיתקנים ביטחוניים אישרה לגביו מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קיים למיתקן).\n(ב) מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת את סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני במועד ההפרטה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין סעיף 197.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים בפרטים (3) או (4) לתוספת השמינית, תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד שבו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי בפרט (4) לתוספת השמינית.\n(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) –\n לא הופקדה תכנית למיתקן עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני עד תום שבע שנים ממועד ההפרטה, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות;\n לא אושרה תכנית למיתקן עד תום ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום ארבע שנים ממועד ההפקדה.\n(ה) אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף קטן (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) כאילו הוצא להם היתר כדין גם לאחר תום תקופת המעבר.\n(ו) הוראות סעיף 172(2) יחולו לגבי בנייה נוספת בתחום מיתקן שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל אלה:\n שטח הבנייה אינו עולה על 50 מ״ר;\n אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את הבנייה בדרך שבה היה מאשר בנייה במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;\n הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.\n(ז) על אף האמור בסעיף 172, הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין בפרט (3) לתוספת השמינית – על 5% מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים במועד ההפרטה; מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבנייה שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו);\n אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון;\n הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה; שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בתקופה אחת של שנתיים נוספות.\n(ח) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”מועד ההפרטה“ – המועד שבו חדלה חברה המחזיקה במיתקן קיים להיות חברה ממשלתית;\nסוג=הגדרה ”תכנית למיתקן“ – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרים, כפי שאישרה הוועדה המחוזית בשטח המיתקן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec178",
+ "section": "178",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "תקופת מקסימום לחריגה",
+ "content": "מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –\n(1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;\n(2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן – תקופת מקסימום לחריגה)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec179",
+ "section": "179",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "פרסום הרשימה ואישורה",
+ "content": "נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור בסעיף 178, ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec180",
+ "section": "180",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים",
+ "content": "לכל בנין חורג לפי סעיף 178 תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר –\n(1) התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה;\n(2) התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה;\n(3) מידתה ואפיה של החריגה;\n(4) אפיו הציבורי של הבנין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec181",
+ "section": "181",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "התקופה המרבית לחריגה",
+ "content": "התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואופיה של החריגה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec182",
+ "section": "182",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "אישור התקופה המרבית",
+ "content": "הציעה הועדה המקומית, מכוח פרק זה, לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור בסעיף 179, בשינויים המחוייבים לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec183",
+ "section": "183",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית",
+ "content": "לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבנין או על בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec184",
+ "section": "184",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית",
+ "content": "(א) הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבנין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה.\n(ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר.\n(ג) בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבנין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבנין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec185",
+ "section": "185",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "אי־ביצוע ההפסקה לפני המועד",
+ "content": "לא קיים המשתמש בבנין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי סעיף 184, לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec186",
+ "section": "186",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "ביצוע על ידי הועדה המקומית",
+ "content": "לא קויים צו של בית המשפט לפי סעיפים 183 או 185 ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec187",
+ "section": "187",
+ "chapter": "פרק ז׳: שימוש חורג",
+ "title": "שיכון חלוף",
+ "content": "היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבנין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות פרק זה בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec188",
+ "section": "188",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "מטרת ההפקעה",
+ "content": "(א) מותר לועדה המקומית, בכפוף להוראות סעיף 189, להפקיע על פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.\n(ב) ”צרכי ציבור“, בסעיף זה – כל אחד מאלה:\n דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, עתיקות, שטחי חניה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, מיתקנים לאגירת אנרגיה, מיתקני השנאה לחשמל, ובכלל זה חדרי שנאים ותחנות משנה, וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין פסקה זו;\n תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, משרדי הממשלה, תחנות לתחבורה ציבורית, תחנות רכבת ארצית, בתי משפט, בתי סוהר, שדות תעופה, שמורות טבע, גנים לאומיים, מיתקנים או אתרים המשמשים לצורך צבאי או ביטחוני, מיתקנים להתפלת מים ומיתקני מים לרבות מאגרים, וכל צורך ציבורי אחר שאישר שר הפנים באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לעניין פסקה זו.\n פורסמו הודעות על אישור מטרות ציבוריות אלו: מחסן חירום של רשות מקומית (י״פ תשל״ט, 191), תחנות מוניות (י״פ תשל״ט, 1098), בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים (י״פ תשמ״ב, 2631), תחנות משטרה ותחנות לכיבוי אש (י״פ תשמ״ג, 2597), שכונות מגורים לצורך קליטת עליה (י״פ תשנ״א, 2247), מיתקני תקשורת של בזק (י״פ תשנ״ג, 2), בתי משפט ומשרדים ראשיים של רשויות מקומיות (י״פ תשנ״ו, 3869), מגרשים לקיום השתלמות מעשית בנהיגה (י״פ תשס״ג, 2864), מעונות לסטודנטים (י״פ תשס״ד, 3349), מעון למגורי אנשים עם מוגבלות (י״פ תשס״ד, 3465), מיתקנים לתחזוקה ותפעול של רכבת קלה (י״פ תשס״ה, 954).\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec189",
+ "section": "189",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "סמכות הועדה המקומית",
+ "content": "(א) הועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תקפה של תכנית מיתאר מקומית או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית, כשהפקעתם דרושה, לדעת הועדה המחוזית, למטרה ציבורית שלה נועדו בתכנית האמורה, והיא חייבת לעשות כן אם הועדה המחוזית, לאחר התייעצות אתה, דרשה זאת ממנה; אם בתכנית כאמור נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הועדה המחוזית.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –\n הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית רק לצורכי ציבור כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צורכי ציבור“ שבסעיף 188(ב), אלא אם כן התקיים אחד מאלה:\n ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;\n שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב) ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה;\n הוועדה המקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) שנקבע בתכנית כי יירשמו על שם המדינה כאמור בסעיף 26(א) או שהם מקרקעי ישראל שנרשמה לגביהם במרשם המקרקעין הערה בדבר ניהולם על ידי מינהל הדיור הממשלתי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:\n ניתנה הסכמת שר האוצר, נוסף על האמור בכל דין;\n שונה ייעודם של המקרקעין לייעוד לצורכי ציבור כהגדרתם בפסקה (1) להגדרה ”צורכי ציבור“ בסעיף 188(ב) ולא נקבע בתכנית ששינתה את הייעוד כאמור כי המקרקעין יירשמו על שם המדינה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec190",
+ "section": "190",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "ביצוע ההפקעה",
+ "content": "(א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר האוצר או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה:\n סעיף 20 לפקודה האמורה יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר באותו סעיף על ”רבע“ יבוא ”ארבע עשיריות“; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש;\n שר הפנים רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה;\n לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים;\n לענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור;\n הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת;\n סעיפים 5א, 7ב, 14(1א) ו־(1ב), 14א עד 14ד ו־21 לפקודה האמורה לא יחולו;\n סעיף 9א לפקודה האמורה יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע.\n(ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec191",
+ "section": "191",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "חילופי קרקע",
+ "content": "הועדה המקומית, בהסכמת הועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec192",
+ "section": "192",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "הסכם אינו היתר לחריגה",
+ "content": "שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי פרק זה לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec193",
+ "section": "193",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "דין רכוש שהופקע",
+ "content": "מקרקעין שהופקעו לפי פרק זה ינהגו בהם כאמור בתכנית החלה עליהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec194",
+ "section": "194",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "שיכון חלוף",
+ "content": "בהליכי הפקעה מכוח פרק זה לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec195",
+ "section": "195",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "דין מקרקעין שנרכשו בתמורה",
+ "content": "מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:\n(1) כל עוד לא שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך;\n(2) שונה ייעודם על־פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec196",
+ "section": "196",
+ "chapter": "פרק ח׳: הפקעות",
+ "title": "שינוי ייעוד של רכוש מופקע ללא תשלום",
+ "content": "(א) מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע מקרקעין לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים, תשלם הועדה המקומית פיצויים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו היתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו.\n(ב) בפעולה לפי סעיף זה – לענין סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש מקרקעין – המועד של שינוי הייעוד, ושווי המקרקעין ייקבע בשים לב לייעודם מחדש."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec196א",
+ "section": "196א",
+ "chapter": "פרק ח׳1: היטל השבחה",
+ "title": "היטל השבחה",
+ "content": "ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec197",
+ "section": "197",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "תביעת פיצויים",
+ "content": "(א) נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200.\n(ב) התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית; שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הגשת תביעה לפיצויים והדיון בה), תשל״א–1971."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec197א",
+ "section": "197א",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי",
+ "content": "(א)|(1) מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה.\n מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט״ו בכסלו התשע״ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).\n(ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.\n(ג) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec198",
+ "section": "198",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "תביעה לפיצויים",
+ "content": "(א) הוגשה תביעה לפי סעיף 197, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה (בפרק זה – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.\n(ב) הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.\n(ג) הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.\n(ד) החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות סעיף 200, רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.\n(ה)|(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.\n יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה.\n השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים.\n על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.\n פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו בחוק התכנון והבניה (תיקון מס׳ 84 והוראת שעה), התשס״ח–2008.\n(ה1)|(1) המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:\n כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 1,040.49 ש״ח);\n כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2005, החל משנת 2020, 2,082.22 ש״ח);\n שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה לפי סעיף קטן זה.\n ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לא תקבל ערר ולא תדון בו, אלא אם כן שולמה בעת הגשתו אגרה או שניתן פטור מתשלום האגרה לפי הוראות סעיף קטן זה.\n הסכומים האמורים בפסקה (1) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.\n החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים.\n בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן.\n החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה להטיל הוצאות לפי פסקאות (4) או (5) תיחשב כפסק דין לעניין הוצאה לפועל.\n(ו)|(1) דנה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), רשאית היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו.\n היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד, רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי, מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר (בחוק זה – שמאי מייעץ).\n מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת.\n הוראות לפי פרק ט׳1 יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין בפניו, מינויו ושכרו.\n(ז) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה)(4), ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ו)(1) או (3), ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.\n(ח) שמאי מקרקעין שהתבקש להכין שומה בהליכים לפי סעיף זה, וכן שמאי מכריע ושמאי מייעץ שמונו לפי סעיף זה, רשאים לקבל מידע בהתאם להוראות סעיף 14א(א) לתוספת השלישית, והוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של אותו סעיף יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מידע כאמור.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ״ח–1997."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec199",
+ "section": "199",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec200",
+ "section": "200",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "פטור מתשלום פיצויים",
+ "content": "(א) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:\n שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;\n קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;\n הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;\n הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;\n איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;\n איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;\n הגבלת דרכי השימוש בבנינים;\n קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;\n חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;\n חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;\n הוראה בתכנית שחל עליה סעיף 81.\n(ב) לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תוכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית אחד או יותר מאלה: מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון, במבנה קיים, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, או שטח נוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2).\n(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור באותו סעיף קטן, אם אותה תוכנית משנה הוראות בתוכנית קודמת וקובעת תנאים שיש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על האפשרות להקים מרחב מוגן או על אופן בנייתו, ובכלל זה הוראות לעניין קווי בניין, גובה בניין ותכסית המגרש, אלא אם כן התוכנית הקודמת היא תוכנית מיתאר ארצית למיגון שמטרתה היחידה היא כאמור באותו סעיף קטן, שאושרה ביום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 149 והוראת שעה), התשפ״ד–2023, או לאחריו (בסעיף זה – תוכנית מיתאר ארצית למיגון), ומתקיימים שני אלה:\n מתקיים אחד מאלה:\n התוכנית המשנה אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון;\n התוכנית המשנה קובעת הוראות לעניין שטח נוסף כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2) שאינו באזור עימות, והיא אושרה בתוך שלושים חודשים מיום תחילתה של תוכנית מיתאר ארצית למיגון הקובעת הוראות כאמור או – אם לא אושרה תוכנית המתקנת את תוכנית המיתאר הארצית למיגון, עד יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) – מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026);\n מתכנן המחוז של השטח שבו חלה התוכנית המשנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה המחוזית, נתן לה אישור אם מצא כי יש הצדקה של ממש להוראות שנקבעו בה; בהחלטתו ישקול מתכנן המחוז, בין השאר, את הכדאיות הכלכלית בהקמת מרחב מוגן על פי הוראותיה של התוכנית המשנה ואת ההשפעה הצפויה על מימוש האפשרות להקים מרחב מוגן, בשים לב לצורך בעידוד הקמתם של מרחבים מוגנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec201",
+ "section": "201",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית",
+ "content": "לא ישולמו פיצויים לפי פרק זה בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי סעיף 89."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202",
+ "section": "202",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "פיצויים על הפסקת חריגה",
+ "content": "מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי פרק ז׳ הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202א",
+ "section": "202א",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז",
+ "content": "נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי; בסעיף זה –\n ”מיתקן גז“ ו”התכניות למערכת ההולכה“ – כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי;\n ”תכנית“ – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ב",
+ "section": "202ב",
+ "chapter": "פרק ט׳: פיצויים",
+ "title": "כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;\nסוג=הגדרה ”בעל רישיון“ – בעל רישיון בזק לאספקת שירותי בזק באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד בהתאם לסעיף 2(ב)(1) לחוק התקשורת.\n(ב) מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ג",
+ "section": "202ג",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "רשימת שמאים מכריעים",
+ "content": "(א) שר המשפטים יקבע, על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 202ד, רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים (בחוק זה – רשימת השמאים המכריעים).\n(ב) שמאי מכריע ייכלל ברשימת השמאים המכריעים לתקופה של עשר שנים או עד הגיעו לגיל 70, לפי המוקדם.\n(ג) רשימת השמאים המכריעים תפורסם ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ד",
+ "section": "202ד",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "הוועדה המייעצת",
+ "content": "(א) תוקם ועדה מייעצת שתמליץ לשר המשפטים לעניין קביעת רשימת השמאים המכריעים (בפרק זה – הוועדה המייעצת), וזה הרכבה:\n יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, והוא יהיה היושב ראש;\n השמאי הממשלתי הראשי או נציגו;\n מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו;\n שני שמאי מקרקעין שיקבע יושב ראש הוועדה, מתוך רשימה של ארבעה שמאי מקרקעין שימנה שר המשפטים על פי המלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין בישראל, ואם לא ניתנה המלצה כאמור – שימנה שר המשפטים לפי בחירתו;\n היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, תל אביב–יפו או חיפה, שימנה שר הפנים;\n שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים;\n נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בישראל; לעניין זה, ”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969.\n(ב) הודעה בדבר מינוי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ה",
+ "section": "202ה",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "כשירות לכהונה כשמאי מכריע",
+ "content": "מי שנתקיימו בו כל אלה, כשיר לכהן כשמאי מכריע:\n(1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;\n(2) הוא שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין במשך שבע השנים האחרונות לפחות ועסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, במשך חמש שנים לפחות בשמאות מקרקעין בנושאים כאמור בפרקים ח׳, ח׳1 או ט׳;\n(3) הוא לא הורשע בעבירה, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע ובית משפט לא קבע לגביו כי עבר עבירה כאמור, אף שלא הרשיעו בה;\n(4) רישומו בפנקס שמאי המקרקעין לא הותלה בחמש השנים האחרונות, ואם הותלה, חלפו חמש שנים לפחות ממועד סיום ההתליה ועד למועד המינוי;\n(5) הוא אינו פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל או מי שמונה לו אפוטרופוס;\n(6) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; בפרק זה, ”עניין אישי או תפקיד אחר“ – לרבות עניין אישי או תפקיד אחר של קרובו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ו",
+ "section": "202ו",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים",
+ "content": "(א) סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן או מי שמכהן כשמאי מכריע נדרש לבצע פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים כאמור בסעיף 202ה(6), תמליץ על הפעולות שעליו לבצע, והתקופה לביצוען.\n(ב) המליצה הוועדה על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לגבי מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע, לא ייכלל האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור ברשימת השמאים המכריעים, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימה וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד לאישור הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן זה.\n(ג) שמאי מכריע לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד השמאי המכריע, לבין תפקיד אחר שלו; התעורר חשש לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לשמאי המכריע בלא דיחוי.\n(ד) מי שמבקש לכהן כשמאי מכריע יודיע לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין כהונתו כשמאי מכריע לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; מי שמכהן כשמאי מכריע יודיע כאמור מיד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב כאמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ז",
+ "section": "202ז",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "איסור ניגוד עניינים",
+ "content": "(א) שמאי מכריע לא יטפל בעניין שהועבר להכרעתו אם הוא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כשמאי מכריע באותו עניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.\n(ב) התברר לשמאי מכריע כי עניין שהועבר להכרעתו עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין ויימנע מלטפל באותו עניין עד לקבלת הנחיות מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.\n(ג) נוכח יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, לפי הודעת שמאי מכריע כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי עניין שהועבר לטיפולו של שמאי מכריע עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לשמאי המכריע על הפסקת הטיפול באותו עניין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ח",
+ "section": "202ח",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "ייחוד פעולת שמאי מכריע",
+ "content": "(א) שמאי מכריע לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לשמאי מקרקעין לפי הפרק החמישי לחוק שמאי מקרקעין, למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר, ולא יעסוק בכל עיסוק אחר פרט לעיסוק לפי חוק זה, אלא אם כן אין העיסוק האחר עלול לגרום לניגוד עניינים עם פעולתו לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:\n העיסוק הוטל עליו לפי חיקוק אחר;\n העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים בעניין זה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;\n שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, קבע כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.\n(ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינוים המחויבים, גם על שמאי מקרקעין, ועל מתמחה בשמאות מקרקעין, המועסקים בידי שמאי מכריע לצורך ביצוע תפקידו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202ט",
+ "section": "202ט",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "מחיקה או התליה מרשימת השמאים המכריעים",
+ "content": "(א) שר המשפטים ימחק מרשימת השמאים המכריעים את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 202ה(1) עד (5), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי מי שחדל להתקיים בו התנאי האמור בסעיף 202ה(6), זולת אם אישרה הוועדה המייעצת כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור בסעיף 202ו.\n(ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, בשל אחד מאלה:\n אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 202ה(3);\n אם הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת לפי הפרק השישי לחוק שמאי מקרקעין.\n(ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת השמאים המכריעים, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, אם סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כשמאי מכריע או כי לא מילא את תפקידיו כשמאי מכריע כראוי."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202י",
+ "section": "202י",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "העברת הטיפול לשמאי מכריע אחר",
+ "content": "(א) נמחק או הותלה רישומו של שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כאמור בסעיפים 202ו(ג) או 202ט, או הורה לו יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין להפסיק את הטיפול בעניין שלפניו כאמור בסעיף 202ז, יורה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין על העברת העניין שלפני אותו שמאי מכריע לשמאי מכריע אחר מתוך רשימת השמאים המכריעים (להלן – השמאי המכריע הנעבר).\n(ב) השמאי המכריע הנעבר רשאי להורות, אם מצא כי לא ייגרם עיוות דין, שהדיון בפניו יימשך מהשלב שאליו הגיע השמאי המכריע שטיפולו בעניין הופסק; החליט השמאי המכריע הנעבר כי הדיון יימשך כאמור, יראו בחומר שהובא בהליך, כאילו הובא לפני השמאי המכריע הנעבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202יא",
+ "section": "202יא",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "עונשין",
+ "content": "שמאי מכריע המטפל בעניין שעלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות סעיף 202ז, דינו – מאסר שלוש שנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202יב",
+ "section": "202יב",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "החלת הוראות על שמאי מכריע",
+ "content": "(א) דין שמאי מכריע כדין עובד הציבור לעניין חוק העונשין, התשל״ז–1977.\n(ב) בתום תקופת כהונתו יחולו על שמאי מכריע הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969; ואולם סמכויות הוועדה, כהגדרתה בסעיף 11 לחוק האמור, כפי שנקבעו בחוק האמור, יהיו נתונות לוועדה המייעצת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec202יג",
+ "section": "202יג",
+ "chapter": "פרק ט׳1: רשימת שמאים מכריעים",
+ "title": "תקנות לעניין שמאי מכריע",
+ "content": "(א) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע פרק זה.\n(ב) שר המשפטים יתקין תקנות בעניינים אלה:\n באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובהתייעצות עם שר הפנים – שכרו של שמאי מכריע ותשלום אגרה בעד הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע;\n סדרי הדין בבקשות להכרעה לפני שמאי מכריע, לרבות בבקשה למינויו ובכלל זה לרבות לעניין מועדים, דרך הגשת הבקשות וערר על החלטות שנתקבלו בהן.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), התשס״ט–2008.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), התשס״ט–2009."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec203",
+ "section": "203",
+ "chapter": "סימן א׳: הגדרות",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בפרק זה –\n ”גן לאומי“ ו”שמורת טבע“ – כהגדרתם בחוק גנים לאומיים;\n ”הריסה“ – לרבות פירוק עבודה שנעשתה או סילוקה, וכן כל פעולה הדרושה לשם השבת המקרקעין למצבם לפני תחילת ביצוע עבודה בהם, והכול כפי שנקבע בצו הריסה לפי פרק זה;\n ”ועדה מרחבית“ – ועדה מקומית לפי סעיף 19;\n ”יושב ראש ועדה מקומית“ – לרבות ראש רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו בסעיף 12 – יושב ראש הוועדה המחוזית;\n ”היחידה הארצית לאכיפה“ – הרשות לאכיפה במקרקעין;\n ”מהנדס הוועדה“ – לרבות מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ולעניין מרחב תכנון מקומי כמשמעותו בסעיף 12 – מתכנן המחוז;\n ”המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין“ – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה;\n ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ – מנהל היחידה שמונה לפי סעיף 204;\n ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – כמשמעותו בחוק גנים לאומיים;\n ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח לפי סעיף 205;\n ”מפקח מיוחד“ – מפקח ביחידה הארצית לאכיפה, שהוסמך למפקח מיוחד לפי סעיף 205, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לעניין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין;\n ”עבודה אסורה“ – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;\n ”צו מינהלי“ – כל אחד מאלה:\n צו מינהלי להפסקת עבודה כאמור בסעיף 216;\n צו להריסת תוספת בנייה כאמור בסעיף 217;\n צו מינהלי להפסקת שימוש כאמור בסעיף 219;\n צו לסגירת בניין או מקום כאמור בסעיף 220;\n צו הריסה מינהלי כאמור בסעיף 221;\n ”צו שיפוטי“ – כל אחד מאלה:\n צו שיפוטי למניעת פעולות כאמור בסעיף 234;\n צו הפסקה שיפוטי כאמור בסעיף 236;\n צו הריסה בלא הליך פלילי כאמור בסעיף 239;\n ”רשות אוכפת“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:\n היחידה הארצית לאכיפה;\n ועדה מקומית – לעניין עבירה שבוצעה במרחב התכנון שלה;\n רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – לעניין עבירה שבוצעה בתחומה של אותה רשות מקומית;\n רשות הטבע והגנים – לעניין עבירה שבוצעה בתחום גן לאומי או שמורת טבע או בתחום שטח שיועד בתכנית לגן לאומי או לשמורת טבע כאמור בסעיף 233;\n ”רשות הטבע והגנים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה בחוק גנים לאומיים;\n ”רשות מקומית המוסמכת לאכיפה“ – רשות מרחבית שהוסמכה לפי סעיף 254יב;\n ”שימוש אסור“ – כל אחד מאלה:\n שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית;\n שימוש בעבודה אסורה;\n ”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982."
},
{
"provision_ref": "sec204",
"section": "204",
- "title": "Enforcement",
- "content": "Section 204. A planning authority may issue a stop-work order or demolition order in respect of unauthorized building or land use in violation of this Law or a planning scheme."
+ "chapter": "סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה",
+ "title": "מנהל היחידה הארצית לאכיפה",
+ "content": "(א) שר האוצר ימנה עובד בכיר בשירות המדינה למנהל היחידה הארצית לאכיפה.\n(ב) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יעמוד בראש היחידה הארצית לאכיפה ויהיה אחראי למילוי תפקידיה לפי חוק זה.\n(ג) למנהל היחידה הארצית לאכיפה יהיו הסמכויות הנתונות למפקח ולמפקח מיוחד לפי הוראות חוק זה.\n(ד) מנהל היחידה הארצית לאכיפה יקבע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכויותיהם לפי חוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec205",
+ "section": "205",
+ "chapter": "סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה",
+ "title": "הסמכת מפקחים",
+ "content": "(א) שר האוצר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי סימן זה, כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:\n עובד מעובדי המדינה – בהסכמת השר הממונה על משרדו של העובד;\n עובד מעובדי רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 או עובדי רשות מקומית מוסמכת לאכיפה – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה;\n עובד מעובדי ועדה מרחבית – בהסכמת יושב ראש הוועדה המרחבית שהוא עובד בה.\n(ב) סמכויות מפקחים מבין עובדי המדינה יהיו בשטח המדינה כולה או חלקה, כפי שיקבע שר האוצר בעת הסמכתם; סמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי ועדה מקומית יהיו בתחום מרחב התכנון שלה וסמכויותיהם של מפקחים מבין עובדי רשות מקומית יהיו בתחומה של אותה רשות מקומית.\n(ג) לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:\n משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;\n הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;\n הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים.\n(ד) הודעה על הסמכת מפקח תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.\n(ה) מצא מנהל היחידה הארצית לאכיפה כי מפקח אינו ממלא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור בסעיף 204(ד), רשאי הוא, לאחר שנתן למפקח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבקש משר האוצר לבטל את הסמכתו של המפקח או להגביל את סמכויותיו לתקופה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec206",
+ "section": "206",
+ "chapter": "סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה",
+ "title": "סמכויות מפקחים",
+ "content": "(א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –\n לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;\n לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;\n לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;\n להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:\n בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;\n ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.\n(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –\n לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים (2 ו־(3, בשינויים המחויבים;\n לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;\n לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;\n להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.\n(ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים.\n(ד) אין בסמכויות מפקח לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec207",
+ "section": "207",
+ "chapter": "סימן ב׳: סמכויות פיקוח ואכיפה",
+ "title": "חובת הזדהות",
+ "content": "(א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:\n הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;\n יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.\n(ב) חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:\n סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;\n פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.\n(ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec208",
+ "section": "208",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "content": "הוראות סימן זה נועדו להסדיר את הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין קיום מטרותיו של חוק זה לבין השמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec209",
+ "section": "209",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בסימן זה –\n ”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;\n ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;\n ”חוק להסדרת הביטחון“ – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;\n ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:\n משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;\n צבא הגנה לישראל;\n יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;\n מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר האוצר;\n משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;\n שלוחה אחרת של מערכת הביטחון כהגדרתה בסעיף 159 שאושרה על ידי שר הביטחון לעניין פרק ו׳ כאמור באותו סעיף;\n ”מפקח“ – מי שהוסמך למפקח ביחידה הארצית לאכיפה לפי סעיף 205, ולעניין מיתקן ביטחוני שחלות עליו הוראות סעיף 213 או 214 – מי שהוסמך למפקח לפי הוראות אותם סעיפים, לפי העניין;\n ”נוהל עבודה“ – נוהל שנקבע לפי סעיף 212;\n ”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;\n ”קצין מוסמך“ –\n לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;\n לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;\n לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;\n לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון;\n לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;\n לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שהסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;\n לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;\n ”השר הממונה“ –\n לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(6) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;\n לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;\n לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec210",
+ "section": "210",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון",
+ "content": "מפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים שבסימן זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec211",
+ "section": "211",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון – הוראות מיוחדות",
+ "content": "(א) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני.\n(ב)|(1) על אף האמור בסעיף 206(א)(4) קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של המפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:\n כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;\n מתרחשת במקום פעילות עוינת;\n מתקיימת במיתקן פעילות או יש בו ציוד או מיתקנים שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים ביטחוניים, מטעמים של יחסי החוץ של מדינת ישראל או מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו.\n קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למפקח בכתב, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.\n(ג) על אף האמור בסעיף 206(א)(1), דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל עבודה, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.\n(ד) לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת אמצעים כאמור והשימוש בהם יהיו באופן שיאפשר את התיעוד הנדרש, ובלבד שיהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.\n(ה)|(1) על אף האמור בסעיף 206(א)(2), מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –\n קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לגורם אחר ביחידה הארצית לאכיפה כפי שייקבע בנוהל עבודה, ככל שניתן מבחינה ביטחונית לקבוע גורם כאמור;\n קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.\n קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או לגורם האחר שנקבע כאמור בפסקה (1)(א), לפי העניין, ובלבד שימסור למפקח או לגורם האחר הודעה בכתב על כך שהשמיט מידע.\n(ו) על אף האמור בסעיף 206(א)(3), מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל עבודה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.\n(ז)|(1) על אף האמור בסעיף 206(ב)(2) לא יתפוס מפקח חפץ אם יש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.\n קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית גבוהה; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec212",
+ "section": "212",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "נוהל עבודה",
+ "content": "(א) שר האוצר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל עבודה על אופן יישום הוראות סימן זה בגוף ביטחוני, ורשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“.\n(ב) קיבל שר האוצר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל עבודה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל עבודה קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec213",
+ "section": "213",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי",
+ "content": "(א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין סימן זה, כי מיתקן ביטחוני כהגדרתו בפרק ו׳, שמתקיים לגביו אחד מאלה, הוא מיתקן ביטחוני סודי:\n מתקיימת בו פעילות סודית;\n קיים צורך דחוף בהקמתו;\n הוא נועד לפעילות מבצעית.\n(ב) קבע השר הממונה כי מיתקן מסוים הוא מיתקן ביטחוני סודי, יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי סימן ב׳, בכפוף לסייגים שבסימן זה, לעניין אותו מיתקן, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך לפי הוראות סעיף 205.\n(ג)|(1) השר הממונה, בהסכמת שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה במיתקן ביטחוני סודי, ובכלל זה על אופן הפעלת הסמכויות לפי סימן זה במיתקן כאמור, ורשאי השר הממונה לקבוע בדרך האמורה נהלים שונים בעבור כל אחד מן הגופים הביטחוניים.\n קיבל השר הממונה את הסכמת שר האוצר לקבוע נוהל כאמור בפסקה (1) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.\n(ד) מפקח כאמור בסעיף זה ידווח למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, אחת לשישה חודשים, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני שבו ביצע פעולות פיקוח ואכיפה, על פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע במיתקנים ביטחוניים סודיים של אותו גוף ביטחוני."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec214",
+ "section": "214",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "פיקוח ואכיפה לגבי מיתקן ביטחוני סודי מיוחד",
+ "content": "(א) השר הממונה רשאי לקבוע לעניין סימן זה, כי מיתקן ביטחוני סודי כמשמעותו בסעיף 213, שמתקיימים בו טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור בסעיף קטן (ד) של אותו סעיף, הוא מיתקן ביטחוני סודי מיוחד (בסעיף זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד); קבע השר הממונה כאמור, לא יחולו הוראות סעיף 213 על אותו מיתקן, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.\n(ב) סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי סימן ב׳ יופעלו, בכפוף לסייגים שבסימן זה, לעניין מיתקן ביטחוני סודי מיוחד, על ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מיתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מיתקן, שהוסמך בידי השר הממונה לעניין זה.\n(ג) מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מיתקן, בהתבסס על נוהל העבודה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec215",
+ "section": "215",
+ "chapter": "סימן ג׳: סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון",
+ "title": "נהלים ראשונים",
+ "content": "(א) נהלים ראשונים לפי סימן זה ייקבעו בתוך שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017.\n(ב) בהעדר הסכמה בין שר האוצר והשר הממונה – יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה, והשרים כאמור יקבעו נהלים ראשונים בהתאם להכרעתו, והכול בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).\n(ג) לא הכריע היועץ המשפטי לממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), יכריע בדבר ראש הממשלה, שיקבע נהלים ראשונים לפי סימן זה בתוך 30 ימים לאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec216",
+ "section": "216",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "צו מינהלי להפסקת עבודה",
+ "content": "(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה (בפרק זה – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותה עבודה.\n(ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:\n פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;\n תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;\n אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;\n פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;\n פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.\n(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה (בסימן זה – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;\n החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי סעיף 225 יושלמו בהקדם האפשרי.\n(ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.\n לפי תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec217",
+ "section": "217",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה",
+ "content": "(א) נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ג), להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה (בפרק זה – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.\n(ב) לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.\n(ג) צו להריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 216(ב) ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.\n(ד) מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.\n(ה) לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec218",
+ "section": "218",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי",
+ "content": "(א) היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי סעיף 243(א) או (ב) באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.\n(ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב ו־57ד עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות פרק זה:\n בכל מקום –\n אחרי ”רכב“ יקראו ”או ציוד מכני הנדסי“;\n אחרי ”ברכב“ יקראו ”או בציוד המכני ההנדסי“;\n אחרי ”הרכב“ יקראו ”או הציוד המכני ההנדסי“;\n אחרי ”שהרכב“ יקראו ”או שהציוד המכני ההנדסי“;\n לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי אותם סעיפים, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;\n הסמכות הנתונה באותם סעיפים לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;\n תקנות לפי סעיפים 57א(ב)(2) ו־57ו(א) יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.\n(ג) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”ציוד מכני הנדסי“ – ציוד כהגדרתו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957;\nסוג=הגדרה ”רכב“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec219",
+ "section": "219",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "צו מינהלי להפסקת שימוש",
+ "content": "(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו (בפרק זה – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.\n(ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:\n לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותו שימוש אסור;\n במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.\n(ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.\n(ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:\n פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;\n תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;\n אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;\n פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;\n פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec220",
+ "section": "220",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש",
+ "content": "(א) נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), על סגירת הבניין או המקום (בפרק זה – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.\n(ב) לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.\n(ג) צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 219(ד), את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.\n(ד) מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.\n(ה) לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec221",
+ "section": "221",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "צו הריסה מינהלי",
+ "content": "(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.\n(ב) לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).\n(ג) צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:\n פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;\n תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;\n אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;\n פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;\n פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור בסעיף 222(ג) ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור בסעיף 223;\n פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;\n פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.\n(ד) צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.\n לפי תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec222",
+ "section": "222",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "ביצוע צו הריסה מינהלי",
+ "content": "(א) צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.\n(ב) צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי סעיף 221(ב), ואולם –\n הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 228 ועוכב ביצועו לפי סעיף 254ח, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;\n הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 254ט, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:\n קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;\n דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.\n(ג) לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec223",
+ "section": "223",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין",
+ "content": "(א) ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ־30 ימים מהיום שאוכלס.\n(ב) לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.\n(ג) הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 222(ב), בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec224",
+ "section": "224",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי",
+ "content": "(א) ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי סעיף 223, רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.\n(ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec225",
+ "section": "225",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי",
+ "content": "(א) לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –\n לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;\n לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו בסעיף 12 – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;\n לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.\n(ב) היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec226",
+ "section": "226",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "המצאת צו מינהלי",
+ "content": "(א) צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec227",
+ "section": "227",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "הודעה על מתן צו מינהלי",
+ "content": "ניתן צו מינהלי לפי סימן זה, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec228",
+ "section": "228",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "בקשה לביטול צו מינהלי",
+ "content": "(א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי סעיף 226.\n(ב) בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –\n לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;\n לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.\n(ג) הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.\n(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec229",
+ "section": "229",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "תנאים לביטול צו מינהלי",
+ "content": "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec230",
+ "section": "230",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "שמירת אחריות פלילית",
+ "content": "אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי פרק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec231",
+ "section": "231",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "פיצויים",
+ "content": "צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:\n(1) מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;\n(2) מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;\n(3) מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec232",
+ "section": "232",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה",
+ "content": "(א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי סעיף 219 ולצו לסגירת בניין או מקום לפי סעיף 220 לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.\n(ב) אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec233",
+ "section": "233",
+ "chapter": "סימן ד׳: אכיפה מינהלית",
+ "title": "סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים",
+ "content": "(א) בסעיף זה, ”תכנית“ – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.\n(ב) לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי סימן זה ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:\n לעניין חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;\n לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור בסימן זה – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.\n(ג) הזכאות לתשלום פיצויים לפי סעיף 231 לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec234",
+ "section": "234",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "צו שיפוטי למניעת פעולות",
+ "content": "(א) נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום (בסימן זה – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.\n(ב) בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.\n(ג) בסעיף זה, ”בית המשפט המוסמך“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:\n אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי פרק זה – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;\n אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו בסעיף 228(ב), בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec235",
+ "section": "235",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות",
+ "content": "(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג).\n(ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.\n(ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:\n פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;\n תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;\n פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;\n פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;\n פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 238.\n(ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.\n(ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 234(א), בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.\n(ו) הוראות סעיפים 226(א) ו־232 יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec236",
+ "section": "236",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "צו הפסקה שיפוטי",
+ "content": "(א) בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום (בסימן זה – צו הפסקה שיפוטי).\n(ב) בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.\n(ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי פרק זה.\n לפי תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978, על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 209 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 (כיום, סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec237",
+ "section": "237",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי",
+ "content": "(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג).\n(ב) לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.\n(ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:\n פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;\n תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;\n פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;\n פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;\n פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 238.\n(ד) מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.\n(ה) לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 236(א), ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.\n(ו) הוראות סעיפים 226(א) ו־232 יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec238",
+ "section": "238",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי",
+ "content": "ניתן צו כאמור בסעיף 235(א) או בסעיף 237(א) (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן לו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), שהוא בית המשפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות סעיף 229, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec239",
+ "section": "239",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "צו הריסה בלא הליך פלילי",
+ "content": "(א) בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:\n לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;\n לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;\n לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;\n מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר־עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;\n התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי סימן ו׳.\n(ב) הוראות סעיף 226(ב) יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.\n(ג) צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec240",
+ "section": "240",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי",
+ "content": "הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי סעיף 239(א), אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור בסעיף 226(ב) כפי שהוחל בסעיף 239(ב)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec241",
+ "section": "241",
+ "chapter": "סימן ה׳: צווים שיפוטיים",
+ "title": "שמירת אחריות פלילית",
+ "content": "אין בביצוע צו שיפוטי כאמור בסימן זה כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי פרק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec242",
+ "section": "242",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בסימן זה –\n ”בעל שליטה במקרקעין“ – מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין, בין ברשות הבעלים ובין שלא ברשות הבעלים, ובכלל זה מי שמנהל את המקרקעין, מי שמפיק או זכאי להפיק הכנסה מהמקרקעין או מי שזכאי ליהנות מפירותיהם של המקרקעין כבעלים;\n ”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;\n ”קנס נוסף על עבירה נמשכת“ – כל אחד מאלה:\n לעניין שימוש אסור שהוא שימוש שאינו למגורים – כפל הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין;\n לעניין שימוש אסור שהוא שימוש למגורים – מחצית הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec243",
+ "section": "243",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "עבודה אסורה ושימוש אסור",
+ "content": "(א) המבצע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים להלן, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס לפי סעיף 245:\n מקרקעין המיועדים בתכנית לאחת מהתכליות המפורטות בהגדרה ”תשתיות לאומיות“;\n מקרקעין המצויים בסביבה החופית;\n מקרקעין שהוכרזו כקרקע חקלאית על פי התוספת הראשונה;\n מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין המיועדים בתכנית לגן לאומי, לשמורת טבע או ליער;\n מקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים ציבוריים פתוחים.\n(ב) המבצע עבודה אסורה במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס לפי סעיף 245.\n(ג) בוצעה עבודה אסורה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:\n בעל ההיתר לביצוע העבודה או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור;\n בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;\n בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;\n מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;\n מי שביצע בפועל את העבודה האסורה, למעט עובדים המועסקים על ידו;\n האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה;\n הקבלן הראשי, למעט עובדים המועסקים על ידו.\n(ד) העושה שימוש אסור במקרקעין המפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי פרק זה או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי סעיף 245.\n(ה) העושה שימוש אסור במקרקעין שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכת העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי פרק זה או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי סעיף 245.\n(ו) נעשה שימוש אסור, ניתן להאשים בו אחד או יותר מאלה, ואולם לא יואשם לפי סעיף זה מי ששוכר את המקרקעין למטרת מגוריו בהם:\n בעל ההיתר לביצוע העבודה או לשימוש או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר לשימוש;\n מי שהוא בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, למעט מחכיר לדורות; היו המקרקעין בבעלות משותפת, ייחשב כבעלים לעניין פסקה זו רק מי מהבעלים שהיה בעל שליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ואם לא ניתן לאתרו כאמור – ייחשב כבעלים מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל המקרקעין;\n בעל השליטה במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;\n מי שמחזיק בפועל במקרקעין בשעת ביצוע העבירה;\n מי שביצע בפועל את השימוש, למעט עובדים המועסקים על ידו.\n(ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec244",
+ "section": "244",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית",
+ "content": "(א) המבצע עבודה אסורה על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וכן קנס לפי סעיף 245.\n(ב) העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה, מיום שהומצא לו צו לפי פרק זה או מיום הגשת כתב האישום, לפי המוקדם, וקנס לפי סעיף 245."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec245",
+ "section": "245",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "קנסות נוספים",
+ "content": "הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 243 או 244, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש או תשלום אחר, להטיל עליו קנסות אלה:\n(1) קנס בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהוטלו עליו לפי סעיף 254י, אף אם שילם את האגרות ותשלומי החובה האמורים;\n(2) בעבירה לפי סעיפים 243(א) או (ב) ו־244(א) – קנס בגובה כפל השווי שהיה לעבודת הבנייה ולמקרקעין שעליהם היא בנויה אילו היתה העבודה האסורה מותרת; בקביעת גובה הקנס לפי פסקה זו רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמורשע הרס את העבודה האסורה לפני מתן גזר הדין והשיב את המצב לקדמותו;\n(3) בעבירה לפי סעיפים 243(ד) או (ה) ו־244(ב) – קנס בגובה כפל ההפרש שבין השווי שהיה למקרקעין שבהם נעשה השימוש האסור אילו היה אותו שימוש מותר, לבין שווי אותם מקרקעין לפי התכניות או ההיתרים החלים עליהם."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec246",
+ "section": "246",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "אי־קיום צו",
+ "content": "מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי פרק זה, במועד שנקבע לכך לפי הוראות הפרק האמור או בהחלטת בית המשפט, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec247",
+ "section": "247",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "עבירה לפי",
+ "content": "מי שאינו מקיים הוראה שניתנה לו כאמור בסעיף 158ג בתוך המועד שנקבע בהוראה, דינו – מאסר שנה, וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד האמור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec248",
+ "section": "248",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "הפרעה במילוי תפקיד",
+ "content": "המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec249",
+ "section": "249",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "מסירת ידיעה כוזבת או מטעה",
+ "content": "(א) המוסר ידיעה למוסד תכנון, למכון בקרה או לממלא תפקיד לפי חוק זה, שהיא ידיעה כוזבת או מטעה, דינו – מאסר שנתיים; לעניין סעיף זה, ”ממלא תפקיד לפי חוק זה“ – לרבות חבר מוסד תכנון, נושא משרה, יועץ משפטי, עובד או נציג בעל דעה מייעצת במוסד תכנון, יועץ למוסד תכנון, חוקר, שמאי מכריע, עובד מכון בקרה או מפקח.\n(ב) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לבטל את האישור או ההיתר שהושג על ידי מסירת הידיעה הכוזבת או המטעה שבשלה הורשע, ולקבוע כי יראו את התכנית או ההוראה שאושרו או העבודה או השימוש שלגביהם ניתן ההיתר, כאילו בוצעו בלא אישור או בלא היתר, לפי העניין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec250",
+ "section": "250",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על פי מידע שאינו נכון",
+ "content": "(א) ניתן היתר או ראו בקשה להיתר כהיתר, לפי סעיף 145ב(ב)(7) או (8), על יסוד הצהרה שהגיש מבקש ההיתר לפי אותן פסקאות שפרט מהפרטים, מידע או נתון שנכללו בה לא היה נכון, ואילו היתה אותה הצהרה נכונה לא היה ניתן ההיתר – בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מהיום שניתן או מהיום שראו בו היתר, לפי העניין.\n(ב) ראתה רשות הרישוי שמתקיימים, לכאורה, התנאים המנויים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.\n(ג) לעניין פרק זה יראו את העבודה או השימוש שלגביהם ניתן היתר או שלגביהם ראו בבקשה להיתר כהיתר כאמור בסעיף זה, כאילו בוצעו בלא היתר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec251",
+ "section": "251",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "מתן אישור או היתר שלא כדין",
+ "content": "העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:\n(1) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שהצביע בעד החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, או שהיה שותף להחלטות כאמור שלא דרך הצבעה, והכל אם ההחלטה אושרה במוסד התכנון;\n(2) עובד מוסד תכנון או יועץ של מוסד תכנון שקבע בכתב או בעל פה כי ניתן לאשר תכנית או הקלה או להמליץ על אישורה או שניתן לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם, בניגוד להוראות לפי חוק זה, ועל יסוד קביעתו אושרה התכנית או ההקלה או ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם;\n(3) בעל תפקיד במוסד תכנון שחתם על היתר או על אישור אחר לפי חוק זה, בניגוד להוראות לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec251א",
+ "section": "251א",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "עבירות של מורשה להיתר",
+ "content": "(א) מורשה להיתר העושה אחד מאלה, דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:\n נותן היתר בניגוד להוראות סעיף 158מח(2), (3), (4), (5) או (6) או סעיף 158נב(א)(2), (3), (4) או (5);\n נותן אישור תחילת עבודה שלא על פי היתר בתוקף, בניגוד להוראות סעיף 157ב(ג1);\n נותן תעודת גמר בעניין עבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף, או שבוצעו בטרם התקבל אישור של מכון בקרה על בקרת ביצוע, בניגוד להוראות סעיף 158נג(א).\n(ב) עבירות לפי סעיף 251א(א) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec252",
+ "section": "252",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "הפעלת מכון בקרה בלא רישיון או בניגוד לתנאיו",
+ "content": "מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי פרק ה׳3 בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 158יד(א), או בעל רישיון לפי הפרק האמור שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר המועד שבו הומצאה לו התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec253",
+ "section": "253",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "ביצוע עבירות על ידי תאגיד",
+ "content": "נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי תאגיד, רשאי בית המשפט להטיל על התאגיד קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע לעבירה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254",
+ "section": "254",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "אחריות נושא משרה בתאגיד",
+ "content": "(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.\n(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254א",
+ "section": "254א",
+ "chapter": "סימן ו׳: עונשין",
+ "title": "תשלום קנסות",
+ "content": "קנס שהוטל בפסק דין לפי פרק זה ישולם כמפורט להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו:\n(1) לוועדה המקומית – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;\n(2) לרשות המקומית המוסמכת לאכיפה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע מטעמה;\n(3) לאוצר המדינה – אם כתב האישום הוגש על ידי תובע אחר מהתובעים המנויים בפסקאות (1) ו־(2)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ב",
+ "section": "254ב",
+ "chapter": "סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים",
+ "title": "צווים במסגרת גזר דין",
+ "content": "(א) גזר בית המשפט את עונשו של אדם בעבירה לפי סימן ו׳, יצווה במסגרת גזר הדין על אחד או יותר מאלה, לפי העניין, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן:\n לעניין עבודה אסורה –\n על הפסקת ביצוע העבודה האסורה, על הריסת העבודה האסורה, או על כך שלא ייעשה בה כל שימוש;\n על הריסה של חלק מבניין שנבנה כדין, אם ביצוע הצו לפי פסקת משנה (א) רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו;\n לעניין שימוש אסור – על הפסקת השימוש האסור, ואם השימוש כאמור נעשה בעבודה אסורה – לצוות על הריסת העבודה האסורה, כולה או חלקה.\n(ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו בקשר לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לתת צו שיפוטי למניעת פעולות, צו לסגירת בניין או מקום, צו להתאמת העבודה או השימוש להיתר או לתכנית או צו להשבת המצב לקדמותו.\n(ג) בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף זה גם אם קבע שהנאשם ביצע עבירה לפי סימן ו׳ ולא הרשיעו בה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ג",
+ "section": "254ג",
+ "chapter": "סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים",
+ "title": "ביצוע צו",
+ "content": "(א) צו שנתן בית משפט לפי סעיף 254ב יבוצע בידי מי שהורשע בביצוע העבירה או מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה (בפרק זה – מורשע), ואם היה יותר ממורשע אחד – בידי כולם יחדיו או בידי מי שבית המשפט קבע.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות האוכפת רשאית לבצע צו שניתן לפי סעיף 254ב בהתקיים אחד מאלה:\n המורשע לא קיים את הצו וחלף המועד לביצוע הצו לפי סעיף 254ד, ובלבד שהתובע הודיע למורשע, בכתב, 21 ימים מראש לפחות, על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו;\n בית המשפט הטיל את ביצוע הצו על הרשות האוכפת, ובלבד שהתובע ביקש זאת טרם מתן הצו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ד",
+ "section": "254ד",
+ "chapter": "סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים",
+ "title": "מועד ביצוע צו",
+ "content": "(א) צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 254ב יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן.\n(ב) בית המשפט יתנה את דחיית המועד לביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שייראו לו, ובכלל זה התנאים המנויים להלן, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שלא לקבוע תנאים כאמור:\n תנאים שיבטיחו את קיום הצו, לרבות הפקדת ערובה;\n תשלום ההוצאות שנגרמו או שייגרמו לרשות האוכפת בשל דחיית מועד ביצוע הצו;\n תשלום האגרות ותשלומי החובה האחרים לפי סעיף 254י."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ה",
+ "section": "254ה",
+ "chapter": "סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים",
+ "title": "סמכויות ביצוע צו",
+ "content": "(א) ניתן צו לפי פרק זה, רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט את כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש, כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור בסעיף 207, ורשאי שוטר לסייע למפקח כאמור בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.\n(ב)|(1) נמצאו במקרקעין בשעת ביצוע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) מיטלטלין שהמורשע לא הוציאם, תשמור אותם הרשות האוכפת לתקופה סבירה; לא נדרשו המיטלטלין לאחר שהודע לנאשם על הימצאם בידי הרשות, רשאית היא למכרם לאחר תקופה סבירה, ובלבד שנתנה למורשע הודעה על המכירה, אם ניתן לאתרו; היו המיטלטלין פסידים – תמכור אותם הרשות האוכפת מיד.\n הוצאות השמירה והמכירה של המיטלטלין כאמור בפסקה (1) יחולו על המורשע, ואם נמכרו המיטלטלין זכאי הוא לדמי המכר בניכוי ההוצאות האמורות וההוצאות לפי סעיף 254ו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ו",
+ "section": "254ו",
+ "chapter": "סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים",
+ "title": "תשלום הוצאות ביצוע צו",
+ "content": "(א) בוצע צו בידי הרשות האוכפת כאמור בסעיף 254ג(ב), ישלם המורשע את הוצאות הביצוע לקופת הרשות האוכפת.\n(ב) שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע, בצו, את סכום ההוצאות לביצוע צווים המוטלים על מורשע, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, במיקום המקרקעין שאליהם מתייחס הצו, בהיקף העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו ובמורכבות ביצוע הצו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ז",
+ "section": "254ז",
+ "chapter": "סימן ז׳: אמצעי אכיפה נוספים",
+ "title": "תחולת הוראות לעניין ביצוע צווים אחרים",
+ "content": "הוראות סעיפים 254ג(ב), 254ה ו־254ו לעניין ביצוע צווים בידי הרשות האוכפת, הוצאות ביצועם, סמכויות מפקח בביצוע צו, השמירה והמכירה של מיטלטלין וההוצאות בשלהן, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על צווים אחרים שניתנו לפי פרק זה, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ח",
+ "section": "254ח",
+ "chapter": "סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים",
+ "title": "עיכוב ביצוע זמני של צו עד להכרעה בבקשה לביטול הצו או בערעור",
+ "content": "(א) הוגשה בקשה לביטול צו לפי סעיף 228, 238 או 240, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור או על החלטה לעניין צו שיפוטי לפי פרק זה, לרבות צו שניתן לפי סעיף 254ב, לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט שלערעור את ביצוע הצו אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע הצו כאמור עד למועד ההכרעה בבקשת ביטול הצו או בערעור, לפי העניין.\n(ב)|(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, אולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.\n על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.\n(ג) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור בסעיף 254י, כולם או חלקם.\n(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעכב בית המשפט את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237 או 239 ולא יורה על דחיית מועד ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיף 254ב, אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו.\n(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), הוגשה בקשה לביטולו של צו מינהלי להפסקת עבודה, או הוגש ערעור על החלטת בית משפט בבקשת ביטול כאמור, על החלטה לעניין צו שיפוטי למניעת פעולות או על החלטה לעניין צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 לגבי עבודה אסורה – לא יעכב בית המשפט את ביצועו של הצו נושא הבקשה או הערעור, והוא יחליט בבקשה לביטול הצו או בערעור, לפי העניין, בתוך 30 ימים מיום הגשתה, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254ט",
+ "section": "254ט",
+ "chapter": "סימן ח׳: עיכוב ביצוע צווים",
+ "title": "בקשת בעל זכות לגבי מקרקעין לעיכוב ביצוע של צו סופי",
+ "content": "(א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי סעיף 235 או 237, או צו שיפוטי לפי פרק זה, לרבות צו שניתן לפי סעיף 254ב, או מי שהיה צד להליך לפי סעיף 254ח, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות סעיף 254ח, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:\n אם הבקשה לעיכוב הביצוע היא בעניין צו שניתן לגביו פסק דין סופי – רשאי רק מי שהיה צד להליך להגיש את הבקשה והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין;\n אם לא חלות על הבקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסקה (1), תוגש הבקשה לבית המשפט המוסמך כמשמעותו בסעיף 228(ב).\n(ב) בקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף קטן (א) ניתן להגיש פעם אחת בלבד.\n(ג)|(1) בית המשפט יחליט בבקשה לעיכוב ביצוע צו לפי סעיף קטן (א) על יסוד הבקשה ותגובת הרשות האוכפת בלבד, ואולם רשאי הוא להחליט בבקשה לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, אם ראה צורך בכך; בית המשפט יחליט בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קבלת תגובת הרשות האוכפת או קיום הדיון, לפי העניין.\n על אף האמור בפסקה (1), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד, ובלבד שמבקש העיכוב הצהיר לפני בית המשפט כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה; הוראה כאמור תהיה בתוקף למשך שבעה ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.\n(ד)|(1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו.\n נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237, 239 או 254ב אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, ”תכנית“ – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.\n(ה) תקופת עיכוב הביצוע בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) לא תעלה על שישה חודשים.\n(ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו לתקופה פחותה משישה חודשים, רשאי הוא, לבקשת מגיש הבקשה לעיכוב ביצוע, להאריך את תקופת עיכוב הביצוע לתקופות נוספות, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ד) ושתקופת עיכוב הביצוע לפי סעיף קטן (ד) ולפי סעיף קטן זה לא תעלה על שישה חודשים במצטבר.\n(ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב ביצוע צו, כאמור בסעיף קטן זה, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.\n(ח) בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע כאמור בסעיף זה בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא הבקשה, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור, וכן בתשלום האגרות ותשלומי החובה כאמור בסעיף 254י, כולם או חלקם.\n(ט) החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254י",
+ "section": "254י",
+ "chapter": "סימן ט׳: חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים",
+ "title": "חיוב בתשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים",
+ "content": "(א) בית המשפט רשאי לצוות על מורשע בעבירות לפי סעיפים 243, 244 או 246 לשלם כל אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם לפי חוק זה אילו היה ניתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע, ככל שלא שילם אותם קודם לכן; תשלומי חובה כאמור, למעט אגרות, יחושבו בהתחשב בתקופה שבה לא נהרסה העבודה האסורה או שבה נעשה השימוש האסור.\n(ב) הגיש מורשע בקשה למתן היתר לבנייה או לשימוש שבשלהם הורשע כאמור בסעיף קטן (א) ושילם את התשלומים שהוטלו עליו כאמור באותו סעיף קטן, לא יידרש לשלמם שוב לגבי ההיתר נושא הבקשה שהגיש.\n(ג) בית המשפט רשאי לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים לפי סעיף 202ג, שייתן את חוות דעתו בדבר שיעור היטל ההשבחה לעניין סעיף זה; הצדדים יישאו בעלויות שכר טרחתו של השמאי המכריע בחלקים שווים; על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על פעולתו ושכר טרחתו של שמאי מכריע לפי סעיף 202יג, בשינויים המחויבים.\n(ד) לא שילם מורשע את חלקו בשכר הטרחה של השמאי המכריע כאמור בסעיף קטן (ג), תשלם הרשות האוכפת את חלקו במקומו; שולם תשלום על ידי הרשות האוכפת כאמור, ייווסף התשלום לתשלומים שעל המורשע לשלם לפי סעיף זה.\n(ה) סכום שהצטווה אדם לשלם לפי סעיף זה ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.\n(ו) שר האוצר רשאי להתקין תקנות לשם ביצועו של סעיף זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254יא",
+ "section": "254יא",
+ "chapter": "סימן י׳: רישום בפנקסי המקרקעין",
+ "title": "רישום הערות בפנקסי המקרקעין",
+ "content": "(א) הוגש לבית המשפט כתב אישום בעבירה לפי סימן ו׳, שההרשעה בה עלולה לגרור אחריה מתן צו כאמור בסעיף 254ב, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר הגשת כתב האישום, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהנאשם זוכה, שכתב האישום בוטל או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה הוגש כתב האישום.\n(ב) נתן בית המשפט צו לפי סעיף 239 או 254ב, יורה על רישום הערה בדבר מתן הצו האמור בפנקסי המקרקעין; הערה שנרשמה כאמור, תימחק על פי צו של בית משפט.\n(ג) ניתן צו הריסה מינהלי לפי סעיף 221, ירשום רשם המקרקעין, בפנקסי המקרקעין, הערה בדבר מתן הצו, אם ביקשה זאת הרשות האוכפת; חלפה העילה לרישום הערה כאמור, בין בשל כך שהצו בוטל, שהצו בוצע או מסיבה אחרת, ימחק רשם המקרקעין את ההערה לפי בקשה שתגיש לו הרשות האוכפת שמטעמה ניתן הצו.\n(ד) נרשמה הערה לפי סעיף זה, תצרף הרשות האוכפת את העתק ההערה וכן את כתב האישום או את הצו שבשלו נרשמה, לתיק הבניין המתנהל בוועדה המקומית לגבי המקרקעין שעליהם נרשמה ההערה.\n(ה) בקשה לרישום או למחיקה של הערות לפי סימן זה, למעט לפי סעיף קטן (ב), תוגש לפי טופס שיקבע שר המשפטים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254יב",
+ "section": "254יב",
+ "chapter": "סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה",
+ "title": "הסמכת רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה",
+ "content": "(א) שר האוצר רשאי, לבקשת רשות מרחבית, להסמיך אותה, בצו, לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה בעלת סמכויות אכיפה לפי פרק זה; הוסמכה רשות מרחבית כאמור –\n יראו אותה, לעניין הוראות פרק זה, כוועדה מקומית לגבי תחומה הכלול במרחב התכנון של הוועדה המרחבית שאליה היא שייכת, ויראו, לעניין הוראות פרק זה, את התחום האמור כמרחב התכנון המקומי שלה;\n יהיו נתונים לה, לעניין מרחב התכנון המקומי שלה, כל התפקידים והסמכויות הנתונים לפי פרק זה לוועדה המרחבית שאליה היא שייכת.\n(ב) בצו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות לעניין הליכים לפי פרק זה שהחלו בהם טרם כניסת הצו לתוקף, במרחב התכנון המקומי של הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה.\n(ג) לא יסמיך שר האוצר רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא אם כן התקיימו כל אלה:\n ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המרחבית שייכת אליה ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז);\n שר האוצר נוכח, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת, כי הרשות המרחבית יכולה לנהל באופן יעיל ומקצועי מערכת אכיפה לפי הוראות חוק זה וכי ניתן מענה הולם לעניין המשאבים הדרושים לרשות המרחבית לשם כך; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג היחידה הארצית לאכיפה שימנה מנהל היחידה, מנציג המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין שימנה מנהל המחלקה, ומנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון;\n שר האוצר נתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולות בעלי תפקידים ועובדים של הרשות המרחבית, לפי חוות דעת שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.\n(ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ואולם ניתן לשוב ולתת צו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.\n(ה) שר האוצר רשאי, בצו, לבטל הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה, בהתקיים אחד מאלה:\n הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה ביקשה זאת;\n הוא מצא שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה אינה מקיימת עוד את התנאים הנדרשים להסמכתה לפי סעיף זה, לאחר שהוגשה לו המלצת הוועדה המייעצת בעניין ולאחר שניתנה לראש הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה הזדמנות לטעון את טענותיו בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז).\n(ו) לא יבטל שר האוצר הסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, אלא לאחר שניתנה ליושב ראש הוועדה המרחבית שהרשות המקומית המוסמכת לאכיפה שייכת אליה ולשאר ראשי הרשויות המרחביות הנכללות בתחום אותה ועדה מרחבית, הזדמנות לטעון את טענותיהם בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז).\n(ז) הורה שר האוצר על ביטול הסמכה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הוא לקבוע בצו כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין הליכים תלויים ועומדים שנקטה הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לפני ביטול הסמכתה.\n(ח) הודעה על הסמכה של רשות מרחבית לרשות מקומית מוסמכת לאכיפה ועל ביטול הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הוועדה המרחבית הנוגעת בדבר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254יג",
+ "section": "254יג",
+ "chapter": "סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה",
+ "title": "העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים",
+ "content": "(א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי פרק זה לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי פרק זה.\n(ב) מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגיש תובע מטעם ועדה מקומית או מטעם רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, לתובע אחר."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254יד",
+ "section": "254יד",
+ "chapter": "סימן י״א: רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ונטילת סמכויות פיקוח ואכיפה",
+ "title": "נטילת סמכויות אכיפה מוועדה מקומית",
+ "content": "(א) מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי פרק זה, בין בכל מרחב התכנון המקומי שלה ובין באזור מסוים בו, רשאים הם לפנות בכתב לוועדה המקומית ולדרוש ממנה למלא את התפקידים המוטלים עליה כאמור בתוך תקופה שנקבעה בדרישה, שאם לא כן יפעלו לנטילת סמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).\n(ב) לא קיימה הוועדה המקומית דרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאים מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול ממנה את הסמכויות הנתונות לה לפי פרק זה, כולן או חלקן, בכל מרחב התכנון המקומי או באזור מסוים בו, לתקופה ובתנאים שיקבעו, ובכלל זה לעניין ביצוע פעולות אכיפה על ידי עובדי הוועדה המקומית.\n(ג) לא יחליטו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ליטול סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן התקיימו כל אלה:\n הוגשה להם המלצה של הוועדה המייעצת, לאחר שבחנה אם יש צורך בנטילת הסמכות והתייעצה בעניין עם מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל; לעניין סעיף זה, ”הוועדה המייעצת“ – ועדה המורכבת מנציג שר הפנים, מנציג מינהל התכנון שימנה מנהל מינהל התכנון, ומיושב ראש הוועדה המחוזית שבתחומה נמצאת הוועדה המקומית;\n ניתנה ליושב ראש הוועדה המקומית הזדמנות לטעון את טענותיו בשם הוועדה המקומית לפני הוועדה המייעצת, בדרך שהורה שר האוצר לפי סעיף 31א(ז);\n היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך אישר זאת.\n(ד) ניטלה סמכות מוועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:\n הוועדה המקומית ובעלי תפקידים בה לא יפעילו סמכות מהסמכויות שניטלו ממנה כאמור, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין; פעולה שנעשתה תוך הפעלת סמכות שניטלה בלי קבלת אישור מראש כאמור – בטלה;\n היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, לפי העניין, יהיו רשאיות להפעיל בעצמן את הסמכויות שניטלו מהוועדה המקומית לפי סימן זה, במקום הוועדה המקומית, ולגבות את ההוצאות מהוועדה המקומית; פעולות שייעשו על ידי היחידה הארצית לאכיפה או המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפי פסקה זו יראו אותן כאילו נעשו על ידי הוועדה המקומית;\n מנהל היחידה הארצית לאכיפה, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או מי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, יהיו רשאים לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם –\n מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה;\n מרשות מקומית או מרשויות מרחביות שבתחום מרחב התכנון המקומי;\n מגורם אחר שהמידע או המסמך נמצאים ברשותו ואשר בסמכות הגורמים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) לדרוש אותם ממנו;\n מידע או מסמך שנדרשו כאמור בפסקה (3), יימסרו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה;\n למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי היחידה או המחלקה האמורות, תהיה גישה לכל מאגר מידע של הוועדה המקומית, וכן לכל מאגר מידע שגורם אחר מחזיק בו, שלוועדה המקומית יש גישה אליו לפי דין או הסכם; לעניין זה, ”מאגר מידע“ – מאגר מידע הנדרש לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.\n(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של המדינה לבצע פעולות אכיפה לפי כל דין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254טו",
+ "section": "254טו",
+ "chapter": "סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה",
+ "title": "דיווח על פעולות אכיפה",
+ "content": "(א)|(1) יושבי הראש של הוועדות המקומיות, ראשי הרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה, מנהל רשות הטבע והגנים והעומד בראש כל גורם אחר שהוסמך לבצע פעולות פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה, מדי שלושה חודשים, דיווח על פעולות האכיפה לפי חוק זה שנקטו כל אחד מאותם גורמים, לפי העניין, ובכלל זה על עבודה אסורה ועל שימוש אסור שאותרו בתחום הנתון לפיקוחם; דיווח כאמור יכול שיתבצע באופן מקוון.\n על אף האמור בפסקה (1), יושבי ראש ועדות מקומיות עצמאיות יעבירו דיווח כאמור באותה פסקה רק אחת לשישה חודשים.\n מנהל היחידה הארצית לאכיפה יפרסם באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה טופס דיווח אחיד והנחיות מפורטות לדיווח כאמור בסעיף קטן זה.\n(ב) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 באפריל, על פעולות האכיפה שביצעה היחידה הארצית לאכיפה וכל אחד מהגורמים כאמור בסעיף קטן (א)(1) בשנה שקדמה למועד הדיווח."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254טז",
+ "section": "254טז",
+ "chapter": "סימן י״ב: דיווח על פעולות אכיפה וסקר בנייה",
+ "title": "סקר עבירות בנייה",
+ "content": "(א) ועדה מקומית ורשות מקומית המוסמכת לאכיפה יבצעו בתחומן סקר עבירות בנייה בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 116), התשע״ז–2017, ויעדכנו את הסקר מדי חמש שנים; סקר ועדכון סקר שנערכו כאמור יוגשו למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.\n(ב) סקר עבירות בנייה ייערך לפי הוראות שיפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה באתר האינטרנט של היחידה ויכלול, בין השאר, ריכוז של העבירות המשמעותיות, בתחומי התכנון והבנייה, כפי שהוגדרו באותן הוראות, שבוצעו בתחום כאמור בסעיף קטן (א).\n(ג) לא ביצעה ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בנייה או עדכון שלו לפי סעיף קטן (א), רשאי מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיך לכך, לבצע את הסקר או את העדכון כאמור ולהטיל על הוועדה המקומית או על הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לשאת בתשלום בסך כפל ההוצאות שהוצאו לעריכת הסקר או עדכונו.\n(ד) בסעיף זה, ”סקר עבירות בנייה“ – סקר לעניין עבירות של ביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254יז",
+ "section": "254יז",
+ "chapter": "סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות",
+ "title": "סמכות לדרוש מידע או מסמכים",
+ "content": "(א) לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, ובכלל זה עריכת ביקורת, יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה, למנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ולמי שהם הסמיכו לכך, הסמכויות הנתונות למנהל יחידת הבקרה כאמור בסעיף 31ג(ג).\n(ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה לעניין היתר שנתן מורשה להיתר או פעולות שנקט לשם נתינתו של היתר, מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם מהמורשה להיתר, וכן לקבל מידע לגבי מורשה להיתר מהמורשה להיתר, ממשרדי הממשלה, מרשות שהוקמה לפי חוק ומגוף ציבורי אחר.\n(ג) היחידה הארצית לאכיפה וועדה מקומית עצמאית יודיעו לוועדת האתיקה כמשמעותה בחוק המהנדסים והאדריכלים, בדבר כל מקרה של הטלת קנס מינהלי, העברת חומר לתביעה או הגשת כתבי אישום על מורשה להיתר, ותצרף להודעתה את המידע הרלוונטי לעניין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec254יח",
+ "section": "254יח",
+ "chapter": "סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות",
+ "title": "ניהול הליכים בידי תובע",
+ "content": "רשות אוכפת תיוצג בבית המשפט בהליך לפי פרק זה בידי תובע."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255",
+ "section": "255",
+ "chapter": "סימן י״ג: סדרי דין והוראות שונות",
+ "title": "סדרי דין",
+ "content": "כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי סעיף 268, סדרי דין להליכים לפי פרק זה, יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255א",
+ "section": "255א",
+ "chapter": "פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ב",
+ "section": "255ב",
+ "chapter": "פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ג",
+ "section": "255ג",
+ "chapter": "פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ד",
+ "section": "255ד",
+ "chapter": "פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ה",
+ "section": "255ה",
+ "chapter": "פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ו",
+ "section": "255ו",
+ "chapter": "פרק י׳1: עתירות בעניני תכנון ובניה",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ז",
+ "section": "255ז",
+ "chapter": "פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה –\n ”חוק הזכיון“ – חוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961;\n ”שטר הזכיון“ – שטר הזכיון שבתוספת לחוק הזכיון;\n ”בעל הזכיון“ – כהגדרתו בשטר הזכיון ולרבות בעל זכיון משנה;\n ”בעל זכיון משנה“ – מי שהוענק לו זכיון משנה על פי סעיף 5 לשטר הזכיון;\n ”ים המלח“ – כהגדרתו בשטר הזכיון;\n ”קרקעות חכורות“ ו”קרקעות שמורות“ – כהגדרתן בשטר הזכיון ועל פי גבולותיהן ביום התחילה;\n ”חוק הוראות השעה“ – חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסויימות), התשנ״ד–1994;\n ”שטח הזכיון“ – כהגדרתו בחוק הוראות השעה;\n ”יום התחילה“ – ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ח",
+ "section": "255ח",
+ "chapter": "פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ",
+ "title": "סייג להחלת הוראות",
+ "content": "הוראות חוק זה והתקנות לפיו יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון, בכפוף לחוק הוראות השעה ולהוראות פרק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255ט",
+ "section": "255ט",
+ "chapter": "פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ",
+ "title": "סמכות מוסד תכנון לענין ים המלח והקרקעות החכורות",
+ "content": "(א) מוסד התכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר שענינה הקרקעות החכורות או ים המלח ויאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות והוא רשאי להתנות תנאים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע פגיעה בסביבה ומפגעים בריאותיים.\n(ב) מוסד תכנון רשאי לסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר רק כאשר אין בהתנאת תנאים כאמור כדי למנוע פגיעה מהותית בסביבה או יצירת מפגעים בריאותיים חמורים; ואולם מוסד התכנון לא יסרב לאשר תכנית או בקשה להיתר כאמור אם סירוב ימנע מבעל הזכיון אפשרות סבירה לממש את הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255י",
+ "section": "255י",
+ "chapter": "פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ",
+ "title": "מיזמים תיירותיים בשטח ים המלח",
+ "content": "לענין שטח ים המלח, צפונית לקו רוחב 063, ישקול מוסד תכנון גם את צורכיהם של מיזמים תיירותיים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255יא",
+ "section": "255יא",
+ "chapter": "פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ",
+ "title": "סמכות מוסד תכנון לענין הקרקעות השמורות",
+ "content": "מוסד תכנון ידון ויחליט בתכנית או בבקשה להיתר, שענינן הקרקעות השמורות, במגמה לאפשר לבעל הזכיון לפעול על פי הוראות חוק הזכיון ושטר הזכיון ולממש זכויות על פיהם; החלטת מוסד התכנון תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255יב",
+ "section": "255יב",
+ "chapter": "פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ",
+ "title": "אי תחולת",
+ "content": "1}} ו־ט׳\n פרקים ח׳1 ו־ט׳ לא יחולו על בעל הזכיון בשטח הזכיון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255יג",
+ "section": "255יג",
+ "chapter": "פרק י׳2: החלת הוראות חוק זה על מפעלי ים המלח בע״מ",
+ "title": "הוראות לענין קבלת היתר",
+ "content": "(א) ביקש בעל הזכיון מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היתר לפי חוק גנים לאומיים, לביצוע עבודה בקרקעות שמורות שיועדו או שהוכרזו כגן לאומי או כשמורת טבע, וזו סירבה לבקשתו, רשאי בעל הזכיון לערור על ההחלטה לפני ועדת משנה של המועצה הארצית שהרכבה – יושב ראש המועצה הארצית ונציגי שר התעשיה והמסחר והשר לאיכות הסביבה במועצה הארצית; החלטת הוועדה תינתן תוך 30 ימים וכל אחד מהצדדים רשאי לערור עליה לפני הממשלה תוך 30 ימים מיום ההחלטה.\n(ב) ועדת המשנה והממשלה ינחו עצמן בהחלטותיהן בדבר האיזון הראוי בין מטרות הזכיון לבין האפשרות של פגיעה מהותית בערכי טבע ונוף."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255יד",
+ "section": "255יד",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה –\n ”הגורם המפעיל“, ”יום התחילה“, ”נכסי הפעילות“, ”פעילות“, של גורם מפעיל, ”שטר הזיכיון“ ו”תקופת הזיכיון“ – כהגדרתם בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל;\n ”חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל“ – חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017;\n ”נפט“ – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ״מ);\n ”רצועת הקרקע“ – כמשמעותה בסעיף 6(א) ו־(ב) לשטר הזיכיון;\n ”רשות הרישוי“ – כמשמעותה בסעיף 255כג."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255טו",
+ "section": "255טו",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות",
+ "content": "(א) אישור שנתן שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזיכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959, עד יום התחילה (בפרק זה – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין סעיף 261(ד), כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכול ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות סעיף 255טז(א).\n(ב) על אף האמור בהוראות לפי סעיף 265(1) לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.\n(ג) הוראות סעיף 5 לשטר הזיכיון ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי אותו סעיף שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ״ז באב התשע״ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255טז",
+ "section": "255טז",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "אישור תשריט",
+ "content": "(א) הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכול בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי סעיף 255טו(ג).\n(ב) רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:\n רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;\n רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.\n(ג) נתן שר האוצר אישור לפי סעיף 255טו(ג), ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה באותו סעיף, את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.\n(ד) תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין סעיף 261(ד), כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.\n(ה) הוראות סעיפים 117 ו־118 יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255יז",
+ "section": "255יז",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "הגשת תכנית ראשונה",
+ "content": "הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255יח",
+ "section": "255יח",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה",
+ "content": "(א) רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור בסעיף 255יז, היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:\n היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –\n ”מתחם אילת“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;\n ”מתחם אשקלון“ – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;\n היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי סעיף 255טו(ג), ואם אושר תשריט לפי סעיף 255טז – את התשריט;\n לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), ואולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.\n(ב) ההוראות לפי סעיף 149 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).\n(ג) הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(ב) – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.\n(ד) רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.\n(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור בסעיף 255יז עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.\n(ו) היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255יט",
+ "section": "255יט",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "היתר למימוש תכנית שאושרה",
+ "content": "אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(א), ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(ב), לפי בחירתו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255כ",
+ "section": "255כ",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "ערר",
+ "content": "(א) על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור בסעיפים 255טז, 255יח ו־255יט ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.\n(ב) ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:\n אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(א) – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי סעיף 119ז;\n אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(ב) – הוועדה לתשתיות.\n(ג) הוראות סעיף 152(א) יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות סעיף 152(א1)(1) ו־(2) יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255כא",
+ "section": "255כא",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "פיצויים והיטל השבחה",
+ "content": "(א) על אף האמור בסעיפים 255טו(א) ו־(ב) ו־255טז, לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור באותם סעיפים, כתכנית פוגעת לעניין סעיף 197 או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין התוספת השלישית.\n(ב) על אישור שנתן שר האוצר לפי סעיף 255טו(ג) ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור בסעיף 255יח, יחולו הוראות סעיף 197 והתוספת השלישית החלות לעניין תכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255כב",
+ "section": "255כב",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "רציפות",
+ "content": "(א) כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.\n(ב) הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –\n יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;\n יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.\n(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec255כג",
+ "section": "255כג",
+ "chapter": "פרק י׳3: הוראות לעניין נכסי פעילות",
+ "title": "רשות הרישוי",
+ "content": "(א) רשות הרישוי לעניין פרק זה תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי סעיף 119ו, בשינויים המחויבים.\n(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי סעיף 6ב(ב)(1)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec256",
+ "section": "256",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "בוררות",
+ "content": "מקום שנתגלעו סכסוכי ממון עקב ביצוע חוק זה, מותר לצדדים גם להסכים להכרעת הסכסוך בדרך של בוררות, ופקודת הבוררות תחול."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec256א",
+ "section": "256א",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "אגרה השנויה במחלוקת",
+ "content": "נתגלעו חילוקי דעות בדבר תשלום אגרה לפי חוק זה או התקנות על פיו ודרך חישובה, ישלם החייב בתשלום את שנדרש לשלם, והוא רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יכריע במחלוקת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec257",
+ "section": "257",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "כניסה למקרקעין לשם עריכת סקירה, בדיקה או מדידה",
+ "content": "לשם עריכתה של תכנית או ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה להיתר, רשאי מי שהורשה לכך על ידי הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית או הוועדה לתשתיות להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לאחר שמסר הודעה על כך לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות מראש, כדי לסקור, לבדוק או למדוד אותם, ובלבד שלא ייכנס לבית מגורים אלא בהסכמת המחזיק בבית, שהוא בגיר, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאושרה על ידי שר הביטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec257א",
+ "section": "257א",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec258",
+ "section": "258",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "ייצוג ועדה מקומית לפני בית המשפט",
+ "content": "ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך באמצעות עובד שהרשתה לכך, ומסירת הזמנה, הודעה, צו או מסמך אחר בהליכים כאמור לידי אותו עובד תהא מסירה כדין לועדה המקומית; ההרשאה יכולה להיות כללית או לענין מיוחד ואולם בהליכים לפי פרק י׳ יחולו הוראות סעיף 254יח."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec259",
+ "section": "259",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "תחולה על המדינה בדרך כלל",
+ "content": "(א) חוק זה מחייב גם את המדינה, אולם לא יחולו עליה הוראות סימן ו׳ בפרק י׳; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו הפלילית של אדם אחר.\n(ב) המדינה פטורה מתשלום אגרה לגבי בניה לצרכי שירות ציבורי.\n(ב1) הליך אכיפה כלפי המדינה לפי הוראות סימן ד׳ בפרק י׳ ינוהל בידי היחידה הארצית לאכיפה או בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתם בסעיף 203, בלבד.\n(ג) בית המשפט לא יתן צו נגד המדינה לפי הוראות פרק י׳ אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לנציגו הזדמנות להשמיע את טענותיו.\n(ד) לגבי מקרקעין המנוהלים לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960 –\n ”חכירה לדורות“ – לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום;\n ההוראות שבסעיף 2(ב) לתוספת השלישית לא יחולו אלא אם ההחזקה במקרקעין שהחכירה רשות מקרקעי ישראל הוחזרה אליה, או אם זכות החכירה במקרקעין הועברה בהסכמתה;\n ההוראות שבסעיף 2(ג) לתוספת השלישית לא יחולו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec260",
+ "section": "260",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "עדיפות בדיון בבקשות המדינה",
+ "content": "מוסד תכנון ידון ויכריע בבקשות של המדינה ושל כל רשות שהוקמה בחוק לפני שידון ויכריע בבקשות אחרות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec261",
+ "section": "261",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "דרכים ותשתיות",
+ "content": "(א) תכנית שאין בה אלא הוראות בדבר התוויות דרכים או תיקון התוואי של דרכים והנוגעת ליותר ממרחב תכנון מקומי אחד, רשאי שר הבינוי והשיכון או שר התחבורה, להגישה לועדה המחוזית, עשה כן – יודיע עליה לכל ועדה מקומית שבמרחבה עובר התוואי.\n(ב) הועדה המחוזית תנהג בתכנית כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שבה היא נוהגת בתכניות שבסמכותה כאמור בסעיף 62, ובלבד שהועדות המקומיות שבהן עובר תוואי הדרך רשאיות להגיש את הערותיהן לתכנית בתוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה להם הודעה כאמור בסעיף קטן (א).\n(ג) סירבה הועדה המחוזית לאשר תכנית כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהוגשה לה בידי שר הבינוי והשיכון או בידי שר התחבורה, רשאי, כל אחד מהם, להגיש ערר על כך בפני המועצה הארצית, וסעיף 110 יחול בשינויים המחויבים לפי הענין.\n(ד) התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת־קרקעי ומיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר הפנים, למעט מערכת הולכה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה הפועלת בלחץ שמעל 80 בר (bar), אינן טעונות היתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביהן כל אלה:\n הן מבוצעות בידי אחד מאלה:\n המדינה;\n רשות שהוקמה לפי דין;\n גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין;\n גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה;\n חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות;\n רשות מקומית;\n תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח מבנים ותשתיות;\n לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו בחוק האמור;\n לעניין הקמת רשת כהגדרתה בסעיף 17א לחוק התקשורת, למעט הקמת רשת בבית משותף לפי סעיף 21ב(ב1) לחוק האמור – ספק מורשה כהגדרתו בסעיף 17א לחוק האמור;\n גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו;\n הן נעשות בהתאם לאחת מאלה: תכנית מפורטת מאושרת מאושרת, תכנית מיתאר מקומית מאושרת הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, תוכנית עבודה שאושרה לפי סעיפים 25 או 25א לחוק משק הגז הטבעי או אישור בהליך מהיר כהגדרתו בחוק האמור; לעניין זה לא יראו תכניות כאמור בסעיף 145(ח), כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן;\n ניתנה הודעה על כך 15 ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר;\n עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה (1) לרשות הרישוי מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה (2), והכול במתכונת שיקבע שר הפנים.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (מיתקנים נלווים לקו תשתית תת־קרקעי), התשע״ה–2015.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (דיווח על ביצוע עבודות לפי סעיף 261(ד) לחוק), התשע״ו–2016.\n פורסמו תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016.\n(ה)|(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) ובסעיף 145, הקמת מבנה דרך בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ואולם, הקמת מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת, או הקמת מבנה הנדסי או כל מבנה אחר הדרוש במישרין לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו כהגדרתו בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021, תהיה טעונה הרשאה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, למעט אם נקבע בחוק זה או בכל דין אחר כי אינם טעונים היתר לפי סעיף 145 לחוק זה.\n בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך תוגש למתכנן המחוז והעתק ממנה יוגש למהנדס הועדה המקומית; הבקשה תכלול את הפרטים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע אם הקמת מבנה הדרך תואמת הוראות תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), כן תכלול הבקשה את פרטי האדריכל או המהנדס האחראים לתכנון המבנה ופרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.\n תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת את הוראות התכנית והוראת כל דין אחר הנוגעת לענין, שלא ניתנה לגביה הוראה אחרת בתקנות שהותקנו לפי פסקה (2); קבעו המתכנן והמהנדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה.\n לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי סימן ג׳ בפרק ה׳3; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות.\n לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות.\n נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3), ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת.\n קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות פרק י׳ ככל שהן חלות על המדינה.\n על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה.\n שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה לרשות המקומית לפני תחילת העבודות על מכון הבקרה המיועד לבצע את בקרת הביצוע בהתאם להוראות שיקבע שר הפנים.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך), התשס״ה–2004.\n(ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) ובסעיף 145, הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין הרשאה כאמור בשינויים המחויבים.\n(ו) (בוטל).\n(ז) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי תשתית נוספים וסוגי בניינים או עבודות הנדרשים במישרין להקמת תשתית או בשל קיומה, שהקמתם או ביצועם ייעשו שלא על פי היתר אלא על פי הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec262",
+ "section": "262",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "ביטול ושינוי תחומי מרחב תכנון ומחוז",
+ "content": "ביטול של מחוז או של מרחב תכנון מקומי ושינוי גבולותיהם לא יפגעו בתקפן של תכניות ושל תקנות אחרות שהותקנו לאותו מחוז או מרחב תכנון או לחלק ממנו, והן ישארו בתקפן באותו תחום שבו חלו לפני כן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיבוטלו או ישונו על ידי תכניות או תקנות אחרות, מכוח חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec263",
+ "section": "263",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "עסקאות ועובדים בועדה מקומית לפי",
+ "content": "(א) ועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת רשאית, באישור שר הפנים, לרכוש נכסים לצורך מילוי תפקידיה ולמכרם, וכן רשאית היא באישור השר להעסיק עובדים; תנאי העסקת העובדים יהיו כתנאי העסקת עובדים במועצה מקומית.\n(ב) נשתנה תחומו של מרחב התכנון, רשאי שר הפנים לקבוע בצו מה ייעשה בנכסים שרכשה הועדה המקומית לפי סעיף קטן (א).\n(ג) ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א) רשאית, באישור הועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם המדינה או עם רשות מקומית שבתחומה נמצא מרחב התכנון, שלפיו ישרתו עובדים של הרשות המקומית או של המדינה גם את הועדה המקומית, ויועמדו נכסים של המדינה או של הרשות המקומית לרשות הועדה המקומית למילוי תפקידיה, הכל בתמורה ולפי תנאים שייקבעו בהסכם; בביצוע תפקידיה של הועדה המקומית יהיו עובדים כאמור כפופים להוראותיה בלבד.\n(ד) חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978, יחול, בשינויים המחויבים, על עובדי ועדה מקומית כאמור בסעיף קטן (א)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec264",
+ "section": "264",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "סמכויות הממשלה",
+ "content": "על אף האמור בכל חוק לא יינתנו סמכויות הממשלה לפי חוק זה לאצילה אלא לועדה של שרים בלבד."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec265",
+ "section": "265",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "ביצוע ותקנות",
+ "content": "שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ואם התקנות מתייחסות למחוז או למרחב תכנון מקומי מסויים – גם עם הועדה המחוזית או הועדה המקומית הנוגעת בדבר, הכל לפי הענין – בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ובין השאר בענינים אלה:\n(1) הנוהל בבקשות להיתרים ובמתן ההיתרים וכן תקופת תקפם של היתרים, חידושם וביטולם, לרבות בנוגע להגשת בקשה להיתר בדרך מקוונת;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025.\n(2) קביעת תנאים להיתרים הבאים להבטיח ביצוע יעיל של חוק זה, לרבות לעניין ביצוע הבנייה והעבודות לפי היתר;\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (הצללה בגן שעשועים), התשע״ט–2019.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש״ף–2019.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש״ף–2019.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת־קיימה), התש״ף–2020.\n(3) הפקדת תשריטים, חתכים, שרטוטים וחישובים סטטיים ומתן כל ידיעה אחרת הדרושים לועדה המקומית בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים), התשנ״א–1990.\n(4) הקמת מבנים ארעיים, השימוש בהם ומועד פירוקם;\n(5) רחבן של דרכים, התווייתן וסלילתן;\n(6) גבהם, גדלם ונפחם המינימלי של חדרים ושל דירות, ובדרך כלל – דרכי בנייתם של בנינים, תיקונם ושינוים;\n(7) מראם החיצוני של בנינים, יציבותם, שמירתם מפני אש או חדירת רעש, איוורורם, ניקוזם וביובם, מיתקני התברואה שלהם, תאורתם, הספקת המים בהם וצינורות לקווי טלפון;\n(8) הסדרת דרכי החימום והספקת הגז, במקום שמתקינים אותם;\n(9) דרכי הביצוע של צווים שניתנו על פי פרק י׳ להריסת מבנים או חלק מהם;\n סמכות שר הפנים לפי פסקה (9) הועברה לשר האוצר (י״פ תשע״ה, 7720; תש״ף, 6344).\n(10) בנינים המשמשים דרך קבע לאסיפות;\n(11) התקנתם של מקומות חניה ואיכסון לכלי רכב בקרבתם של בנינים, הגישה למקומות אלה והיציאה מהם;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה), התשנ״ו–1996.\n(12) בטיחותם של תופשי בנינים ושל המשתמשים בהם או המזדמנים אליהם; ובכלל זה, לשם הפחתת הסיכון לכוויות, הוראות לענין הגבלת טמפרטורת המים החמים בבניני מגורים ובבנינים המשמשים אוכלוסיות רגישות, כפי שקבע שר הפנים, ולענין התקנתם של אמצעי בטיחות לצורך זה; תקנות לפי פסקה זו לענין שינוי טמפרטורת המים החמים כאמור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;\n(13) בטיחות הציבור והעובדים בעת ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה;\n(14) ערימת חמרים ופסולת בדרכים ובקרקעות ופינוים מאלה;\n(15) הזמנים והדרכים שבהם יש לבצע עבודה הטעונה היתר לפי חוק זה או שבהם מותר שימוש חורג לפי חוק זה, הכל כדי למנוע מיטרד, מהשכנים ומהציבור;\n(16) כללים שלפיהם תקבע ועדה מקומית תקופת מקסימום כאמור בפרק ז׳;\n(17) שיעורן של אגרות למתן היתרים, מידע, אישורים ותעודות לפי חוק זה וכיוצא באלה, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלומן, וכן הוראות בדבר הפחתה משיעור אגרות למתן היתרים, או השבת האגרה ששולמה כאמור, בשל איחור משמעותי מהמועדים הקבועים לפי חוק זה למתן ההיתר;\n(17א) שיעורן של אגרות להגשת תכניות וטיפול בהן, ולהגשת עררים והשגות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n(17ב) שיעורן של אגרות ערר לועדת ערר לפי פרק ב׳ סימן ב׳1, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;\n(17ג) סדרי העיון בתכנית שהופקדה וקביעת נהלים ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה;\n(18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (כינוי תכניות), התשמ״ו–1985.\n(19) דרכי הביצוע של תכניות;\n(20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור;\n(21) דרכי ההקניה של קרקע משלימה לפי סעיף 70 ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין;\n(22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות;\n(22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה;\n(22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי סעיף 89א לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי הסעיף האמור;\n(23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר;\n(24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים;\n(25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני־מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה;\n(26) דרכי מסירתם של הודעות, מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו, לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים;\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע״ז–2016.\n(27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה;\n(28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה;\n(29) גביית ההוצאות של כל עבודה שהתקנות על פי חוק זה מחייבות או מתירות את עשייתה;\n(30) הוראות בדבר ביצוע התוספת השלישית, לרבות מתן הודעות לפיה, נוהל שומה חוזרת ומימון הוצאות שמאות, ככל שלא נקבעו בתוספת השלישית;\n(31) כללים לחישוב שטחים של מגרשים לבניה לצורכי רישוי ותכנון, לרבות השטח הכולל המותר לבניה ואפשרות חלוקתו לשטחים למטרות עיקריות, ושטחים למטרות שירות, גובה הבנינים, ומספר קומות;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992.\n(31א) תנאים והוראות לעניין שינוי כללי חישוב השטח הכולל המותר לבנייה בתוכניות מאושרות שקבעו את שטח הבנייה כאמור בחלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות, ובלבד שההשפעה התכנונית של שינוי כללי החישוב תהיה מועטה; שר הפנים יביא את נוסחן הסופי של התקנות לפי פסקה זו לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30 ימים לפחות לפני התקנתן;\n(32) כללים בדבר פיקוח וביקורת במקום הבניה ודיווח על ביצוע עבודה;\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין), התשמ״ח–1987.\n(33) הנוהל בבקשות להיתרים להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כהגדרתו בסעיף 202ב(א), לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות, בהתחשב, בין השאר בהוראות סעיף 149 לענין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המיתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה ועם שר התקשורת ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;\n(34) הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג, וכן תקופת תוקפם של היתרים כאמור, חידושם, ביטולם או הנוהל בקביעת תנאים בהם, לרבות תנאים שנדרשו לפי פקודת היערות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;\n(35) הוראות לעניין סדרי עבודה ודיון של מוסד תכנון, לרבות נושאי משרה במוסד תכנון שניתנה להם סמכות לפי חוק זה לעניין תכניות או היתרים, ולרבות קביעת מועדים לביצוע פעולות על ידם, אם לא נקבעו בחוק זה.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטת ועדה מיוחדת בפני שרים), תש״ל–1970.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), תשל״ב–1972.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית), התשס״ג–2003.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס״ג–2003.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון), התשס״ג–2003.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות), התשע״ה–2015."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec265א",
+ "section": "265א",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "הצמדת תשלומים מסויימים",
+ "content": "על תשלומים לפי סעיפים 69(א)(12) ו־122(3) לחוק יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש״ם–1980, ויראו לענין זה ועדה מקומית לתכנון ולבניה כאילו היתה רשות מקומית ואת התשלומים האמורים כאילו היו תשלומי חובה, הכל כמשמעותם באותו חוק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266",
+ "section": "266",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור באזורים כפריים",
+ "content": "שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, עבודה או שימוש שיהיו באזורים כפריים כפי שיוגדרו באותן התקנות, פטורים מהיתר לפי פרק ה׳; הפטור יכול להיות ללא תנאי או בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות כאמור.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), התשס״א–2001."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266א",
+ "section": "266א",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ב",
+ "section": "266ב",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "",
+ "content": "(בוטל)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג",
+ "section": "266ג",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור למיתקן גישה אלחוטית",
+ "content": "(א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי ספק מורשה, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145; שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (התקנת מיתקן גישה אלחוטית לתקשורת בשיטה התאית), התשע״ט–2018.\n(ב) בסעיף זה, ”ספק מורשה“ – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק התקשורת, ו”מיתקן גישה אלחוטית“, ”מיתקן עגינה“ ו”גג בנין“ – כהגדרתם בסעיף 27א לחוק התקשורת."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג1",
+ "section": "266ג1",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית – הוראת שעה",
+ "content": "(א) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;\nסוג=הגדרה ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ ו”בעל רישיון“ – כהגדרתם בסעיף 202ב(א).\n(ב) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן), לרבות החלפת מיתקן הכוללת חיזוק תורן (בסעיף זה – העבודה), פטורה מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה:\n העבודה מבוצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי אותה פקודה;\n ניתן אישור הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו־7 לחוק האמור וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה למיתקן הקיים; אישור הממונה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;\n בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר האוצר באתר האינטרנט של מינהל התכנון;\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344).\n שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;\n גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן;\n גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;\n חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;\n חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן;\n בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.\n(ג) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).\n(ד) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.\n(ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ד) יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.\n(ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018 (החוק פורסם ביום 22.3.2018)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג2",
+ "section": "266ג2",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "הגדרות –",
+ "content": "בסעיף זה ובסעיפים 266ג3 עד 266ג7 –\n ”אנטנה“ – התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו;\n ”בעל רישיון“ – כהגדרתו בסעיף 202ב;\n ”גג בניין“ – כהגדרתו בסעיף 27א לחוק התקשורת, לרבות גג בניין המשמש מרפסת גג בקומה העליונה של הבניין;\n ”חוק הקרינה“ – חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006;\n ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;\n ”מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית“ – כהגדרתו בסעיף 202ב, לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים;\n ”הממונה על הקרינה“ – ממונה כהגדרתו בחוק הקרינה;\n ”נכס גובל“ – מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו בסעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;\n ”ציוד נלווה“ – ציוד או מכשור נלווה הנדרש להפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית;\n ”עצם קיים“ – עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג3",
+ "section": "266ג3",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "ביצוע עבודה בהתאם להוראות תכנית מתירה",
+ "content": "עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם להוראות סעיפים 266ג4, 266ג5 או 266ג6, לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג4",
+ "section": "266ג4",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית",
+ "content": "(א) עבודה שהיא הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי סעיף 145, ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה:\n העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;\n המיתקן יוקם על גג בניין או בצמוד לקיר החיצוני של בניין או על עצם קיים;\n התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין, בקיר הבניין או בעצם הקיים, לפי העניין, לפי כל דין, לביצועה של העבודה;\n לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה:\n אורך המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על הנמוך מבין אלה: 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם או 66 אחוזים מגובה הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין כהגדרתה בסעיף 158טו1(א);\n הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, לא יעלו מידותיו של המיתקן על 65 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שלא תותר חריגה של יותר ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושהמיתקן יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע, והכול למעט אם הוא מיתקן שהותקן במלואו בחלל הפנימי של העצם הקיים;\n שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים בסעיף 145ג(א);\n הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק הקרינה, והמיתקן עומד בתנאי ההיתר;\n טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שהטווח אינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;\n ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, אולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה, אף אם אישורם נדרש לפי אותה תכנית;\n המיתקן אינו מוקם על בניין שמתקיים בו אחד מאלה:\n הוא נכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, ברשימת אתרים לשימור מאושרת לפי התוספת הרביעית או הוא מיועד לשימור כאמור בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78;\n הוא בניין או עצם קיים במקרקעין המיועדים לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, בתכנית מאושרת או מופקדת, בהודעה על הכנת תכנית שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78;\n הוא בניין או עצם קיים בתחום חוף הים כהגדרתו בתוספת השנייה, למעט בניין באזור שהוחלו עליו הוראות סעיף 4(ה) לתוספת השנייה;\n הוא בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי חוק העתיקות, התשל״ח–1978;\n עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות סעיף 145ד לגבי מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;\n התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין:\n אם המיתקן מוקם על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של בניין –\n הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;\n גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון – השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מטרים רבועים;\n לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין;\n אם המיתקן הוקם על עצם קיים – הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סנטימטרים מעוקבים, ובלבד שהציוד הנלווה החורג יותקן בגובה של 2.5 מטרים לפחות מפני הקרקע.\n(ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע (בסעיף זה – ההודעה) ויצרף אליה את כל אלה:\n הצהרת בעל הרישיון –\n כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א);\n כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות התכנית המתירה את ביצוע העבודה כאמור בסעיף 266ג3;\n אישורים כאמור בפסקאות (5) ו־(7) שבסעיף קטן (א);\n אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, כי לא יתרחש כשל מבני במיתקן בנקודת העיגון למבנה וכי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה;\n מפה ערוכה, בקנה מידה של 1:250 או קנה מידה אחר שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מינהל התכנון לפי סעיף קטן (ג), המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה, שמיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור מסומנים עליה;\n כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות סעיף 202ב.\n(ג) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי סעיף קטן (ב)(4).\n(ד) בעל הרישיון ישמור על תחזוקת המיתקן ותקינותו, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן.\n(ה) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח לוועדה המקומית הודעה על הפסקת השימוש במיתקן ועל סילוקו בלא דיחוי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השימוש או מסילוק המיתקן כאמור; לעניין זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן לא תיחשב הפסקת שימוש."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג5",
+ "section": "266ג5",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור להחלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית",
+ "content": "(א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – עבודה ומיתקן בהתאמה) פטורה מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה:\n העבודה תבוצע בידי בעל רישיון;\n הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק הקרינה והמיתקן עומד בתנאי ההיתר או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;\n לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה:\n העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים;\n העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות לאחר העלייה לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח;\n שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלו על הקבוע בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו ב־20 סנטימטרים לכל היותר לעומת המיתקן המקורי, ובכל מקרה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו לא יעלה על 6 מטרים;\n עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות סעיף 145ד לגבי החלפת מיתקן, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;\n לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף להוראות פסקה (4), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו.\n(ב) פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו.\n(ג)|(1) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה על סיום ביצוע החלפת המיתקן, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.\n להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב), היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור בסעיף 266ג4(ב)(3).\n הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(3) או הוגבה המיתקן לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור בסעיף 266ג4(ב)(4).\n(ד) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה וההצהרה ואת אופן הגשת המפה, לפי סעיף קטן (ג)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג6",
+ "section": "266ג6",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור להוספת אנטנה למיתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית",
+ "content": "(א) עבודה שהיא הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים בה כל אלה:\n ההוספה תבוצע בידי בעל רישיון;\n הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק הקרינה או אישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;\n עיצוב המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו לפי הוראות סעיף 145ד לגבי הוספת האנטנה, אם נקבעו, כפי שיהיו בתוקף במועד ביצוע העבודה;\n מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים;\n לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות סעיף 266ג5(א)(3);\n שטחו וגובהו של המיתקן לאחר ביצוע ההוספה לא יעלו על הקבוע בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר – לא יעלו על הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור;\n תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין, ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה:\n הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג לגבי הציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש;\n גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מטרים רבועים לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא יעלה על 6 מטרים רבועים.\n(ב)|(1) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע הוספת אנטנה, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע.\n להודעה יצורפו הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א) וכן הצהרה כאמור בסעיף 266ג4(ב)(1)(ב), היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור בסעיף 266ג4(ב)(3).\n הייתה עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור בסעיף 266ג4(ב)(4).\n(ג) על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור יחולו הוראות סעיף 266ג4(ג)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ג7",
+ "section": "266ג7",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור להחלפת תורן וחיזוקו – הוראת שעה",
+ "content": "(א) עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה:\n העבודה תבוצע בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972, ממי שהוסמך לכך לפי אותה פקודה;\n ניתן אישור הממונה על הקרינה כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו־7 לחוק הקרינה וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;\n בעל הרישיון הציב שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה, בטרם תחילת ביצוע העבודה, המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון;\n שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על הקבוע בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן;\n גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו;\n גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו, ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים;\n חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך;\n חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 1.5 מטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 0.5 מטר מבסיס התורן;\n בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו־(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שהמיתקן הוקם לפיו יחולו גם לגבי ביצוע העבודה.\n(ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן נמצא המיתקן הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2).\n(ג) בעל הרישיון ימסור לוועדה המקומית הודעה בדבר סיום ביצוע החלפת תורן המיתקן או חיזוקו, בתוך 45 ימים מסיום הביצוע; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה.\n(ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.\n(ה) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021 (החוק פורסם ביום 18.11.2021)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ד",
+ "section": "266ד",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "אגרה מופחתת – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והתחדשות עירונית",
+ "content": "(א) שר הפנים רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי סעיף 145, שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ב)(10) לתוספת השלישית, יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17).\n(ב) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי סעיף 145, לגבי תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, או לגבי תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו בסעיף 62א(א2) יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17); שיעור אגרה כאמור יחול ברשות מקומית מסוימת לאחר שנתנה את הסכמתה לכך.\n סמכות שר האוצר הועברה לשר הפנים (י״פ תש״ף, 6344)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ה",
+ "section": "266ה",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור לעבודות זמניות לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז",
+ "content": "(א) נוכח שר הפנים כי קיים מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל מחוז מסוים, ויש לגביו תכנית מאושרת, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי פרק ה׳ או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם, ובלבד שהתקיימו כל אלה:\n העבודות והשימושים יהיו זמניים ולתקופה שלא תעלה על התקופה הנדרשת להקמת המיזם;\n העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית בלבד;\n השר קבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ולעניין הבטחת זמניותם ולעניין החזרת המצב לקדמותו ככל הניתן;\n ביצוע העבודות והשימושים לא יסכל לאחר תום התקופה כאמור בפסקה (1) את ביצועה של תכנית שאושרה או תכנית שהוחלט להפקידה.\n(ב) נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי פרק ה׳ או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תכנית מאושרת או שלא הופקדה תכנית לעניין אותו מיזם, ובלבד שיתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.\n פורסמו צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מיתקני מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשע״ו–2016, צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשע״ו–2016, צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה), התשע״ט–2019, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה), התש״ף–2020, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית ובעבור הקמת מבני השנאה ניידים לטעינת אוטובוסים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא לצורך ביצוע מחלף אתא צפון וסלילת הרכבת הקלה חיפה–נצרת) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית והיתר להצבת תחנת משנה ניידת), התשפ״ג–2022, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך והסבה של מבנים קיימים לצורכי חינוך באופן זמני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים למגורים ולצורכי ציבור ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה לקיבוץ נחל עוז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מבנים יבילים זמניים במרכז הלאומי לרפואה משפטית) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת מרכיבי ביטחון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך סלילת דרך גישה זמנית לרכבי חירום למרכז הרפואי מעייני הישועה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת תחנת מדידה והפחתת לחץ בעבור חיבור תחנות הכוח ”דליה אנרגיה“, ”אי–פי–אם באר טוביה“ ו”או–פי–סי מישור רותם“) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה־7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025 וצו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025.\n(ג) לדיון במועצה הארצית לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותם סעיפים קטנים, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין.\n(ד) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים בסעיף 119ב(9)(א), ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים.\n(ה) ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec266ו",
+ "section": "266ו",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "פטור לעניין עבודות או שימושים לצורך הקמת מתחם מגורים בעבור מי שפונו מביתם – הוראת שעה – חרבות ברזל",
+ "content": "(א) נוכח שר הפנים כי יש צורך בביצוע עבודות או שימושים לשם הקמת מתחם שישמש למגורים של מי שהתגוררו ביישוב באזור התחולה ופונו מביתם לפי החלטת הממשלה בדבר פינוי בשל המצב הביטחוני המיוחד (בסעיף זה – מתחם), רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע, בצו, בתקופה הקובעת, פטור מהיתר לפי פרק ה׳ או פטור מתוכנית, לעבודות או לשימושים הנדרשים להקמת המתחם כאמור, והכול בכפוף להוראות כמפורט להלן וליתר הוראות סעיף זה:\n שטח המתחם לא יעלה על 500 דונם ומספר יחידות הדיור במתחם לא יעלה על 500;\n העבודות והשימושים יהיו למטרות מגורים, או לשימושים נלווים למגורים כפי שיפורטו בצו, ובכלל זה לצורכי ציבור, והכול ובלבד שהם ישמשו בעיקר ובמישרין את יחידות הדיור במתחם המגורים, ולמטרות אלה בלבד;\n העבודות ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או בידי רשות מקומית, בלבד, והכול כפי שייקבע בצו, ולעניין עבודות להקמת מיתקני תשתית מקומיים – גם בידי ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת או בידי בעל רישיון לפי כל דין להקמה או לאספקה של אותה תשתית;\n בצו ייקבעו תנאים לביצוע העבודות או השימושים, ובכלל זה לעניין מקום ביצועם ותקופת ביצוע העבודות, וכן תיקבע תקופת תוקפו של הצו, ובלבד שתקופת תוקפו של צו הקובע פטור מתוכנית תיקבע בכפוף להוראות סעיף זה;\n השטח שלגביו יינתן הצו הוא מקרקעי ישראל או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או שניתנה הסכמת בעל הזכויות בהם לביצוע העבודות והשימושים.\n פורסמו צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (רביבים) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (בארי) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025 וצו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (מלחמת התקומה) (ניר עוז) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025.\n(ב) לעניין צו כאמור בסעיף קטן (א) שנקבע בו פטור מתוכנית נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:\n התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);\n לא יוקם במתחם יישוב חדש;\n הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;\n הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;\n בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).\n(ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.\n התקבלה חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת העבודות כפי שייקבעו בצו כאמור, בתוכנית; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהקמת המתחם; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו החל בשטח תוכנית או בשטח תוכנית שהוחלט על הפקדתה (בפסקת משנה זו – תוכנית מקורית), ובלבד שהייעוד העיקרי בשטח הצו החופף לתוכנית המקורית הוא למגורים ושטח הצו חורג לכל היותר ב־20% משטח התוכנית המקורית החופף לצו (בפסקה זו – צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית);\n לא יוקם במתחם יישוב חדש;\n הצו יחול בשטח המיועד לבינוי בתחום יישוב או בשטח צמוד ליישוב, ולעניין עבודות או שימושים לצורכי ציבור – יכול שיחול גם בצמוד למבנה קיים לצורכי ציבור או בצמוד למגרש שבו נמצא מבנה לצורכי ציבור אף אם המבנה כאמור לא נמצא בשטח יישוב או בשטח צמוד ליישוב; הוראות אלה לא יחולו לעניין צו התואם בעיקרו הוראות תוכנית מקורית;\n הצו לא יחול בתחום הסביבה החופית, בתחום המיועד בתוכנית לגן לאומי או לשמורת טבע, בתחום אתר לאומי או אתר הנצחה, כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, או בתחום המיועד ליער בתוכנית מיתאר ארצית (בסעיף זה – תחום המיועד ליער); ואולם ניתן לקבוע בצו כאמור כי המתחם יכלול תחום המיועד ליער בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל של המתחם או 15% מסך השטח המיועד ליער, בתחום יער שנקבע בתוכנית מיתאר ארצית, לפי הקטן; המועצה הארצית רשאית לאשר כי בצו ייכלל תחום המיועד ליער ששיעורו גדול מהשיעורים האמורים;\n בצו יפורטו ההוראות כאמור בסעיפים קטנים (ו) עד (ח).\n(ג) ראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו רשאי להציג את עמדתו לעניין צו כאמור, בכתב, בתוך שבעה ימים מפרסום סדר היום של המועצה הארצית שבו נכלל נושא הצו המוצע; הוצגה עמדת ראש הרשות המקומית, יצרפה יושב ראש המועצה הארצית לחוות דעתה של המועצה המוגשת לשר הפנים.\n(ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 266ה(ג) עד (ה), בשינויים המחויבים.\n(ה)|(1) ביצוען של עבודות לפי צו לפי סעיף זה יחל עד תום התקופה שנקבעה בצו, שלא תעלה על שישה חודשים מיום מתן הצו; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בחודשיים לכל היותר.\n לעניין סעיף קטן זה יראו ביצוע בפועל של חלק משמעותי מעבודות התשתית בשטח המתחם כתחילת ביצוע העבודות; לא הוחל בביצוע העבודות בתוך התקופה האמורה, לרבות תקופת ההארכה, לא יפקע תוקפו של הצו, אולם הצו יובא לדיון חוזר במועצה הארצית.\n(ו) נקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) פטור מתוכנית, יפקע תוקפו של הצו לעניין פטור כאמור בהתקיים אחד מאלה:\n לא הוגשה תוכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו (בסעיף קטן זה – התוכנית), למוסד התכנון המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים ממועד תחילתו של הצו; לעניין זה, הוגשה תוכנית ונדחתה על ידי מוסד התכנון המוסמך לאשרה, יראו אותה ממועד הדחייה כאילו לא הוגשה;\n לא התקבלה החלטה על אישור התוכנית, בתוך שלוש שנים וחצי ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;\n התוכנית לא נכנסה לתוקף בתוך חמש שנים ממועד תחילתו של הצו; שר הפנים רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בפסקה זו בתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה;\n התוכנית נכנסה לתוקף.\n(ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו), התקבלה החלטה על אישור תוכנית המסדירה חלק מהעבודות והשימושים שנקבעו בצו, יפקע תוקפו של הצו לעניין החלק שהתוכנית לא הסדירה.\n(ח) פקע תוקפו של הצו לפי סעיף קטן (ו)(1) עד (3) או לפי סעיף קטן (ז), לפי העניין, יהיה אחראי מי שביצע את העבודות לפי הצו, להשיב את המצב לקדמותו, ככל האפשר, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו גורם אחר שיהיה אחראי להשבת המצב לקדמותו כאמור.\n(ט) מספר הצווים להקמת מתחם שלגביהם שטח המתחם אינו תואם תוכנית שאושרה או תוכנית שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור; צווים להקמת מתחם ביישוב שתושביו פונו לא יבואו במניין לפי סעיף קטן זה.\n(י) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי אזור נוסף שאינו אזור התחולה אם התקיימו לגבי אותו אזור התנאים למתן צו הקבועים ברישה של סעיף קטן (א).\n(יא) בסעיף זה –\nסוג=הגדרה ”אזור התחולה“ – מקום, או יישוב שנמצא כולו או חלקו, בטווח של 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;\nסוג=הגדרה ”מיתקן תשתית מקומי“ – אחד או יותר מאלה:\n מיתקן להספקה, לאגירה, לחלוקה ולהשנאה של חשמל;\n מיתקן פוטו־וולטאי ומיתקן לאגירת אנרגיה;\n מיתקן להספקה, לחלוקה או לאגירה של מים, ביוב, פסולת או גז, או לטיפול בהם;\n מיתקן המשמש או מיועד לשמש להספקת שירות בזק כהגדרתו בחוק התקשורת או להספקת שידורים כהגדרתם בסעיף 13ב לחוק האמור;\nסוג=הגדרה ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);\nסוג=הגדרה ”צורכי ציבור“ – שטח ציבורי פתוח, דרך, מבנה לצורכי חינוך, רווחה או דת ותרבות, מוסד קהילתי, מיתקן תשתית מקומי, מרפאה או צורך ציבורי אחר הנדרש למתחם המגורים בלבד;\nסוג=הגדרה ”שטח המיועד לבינוי“ – שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת וכן שטח המיועד בתוכנית כאמור לשטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח ושטחי נופש ופנאי המהווים חלק מיישוב;\nסוג=הגדרה ”שטח צמוד ליישוב“ – שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד לבינוי, למעט שטח הנמצא בהמשך ישיר לשטח המיועד למבנה בודד או למבנים בודדים שלא נמצאים בהמשך רציף לשטח המיועד לבינוי;\nסוג=הגדרה ”התקופה הקובעת“ – תקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבנייה (תיקון מס׳ 150 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023 (ביום 10.12.2023)."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec267",
+ "section": "267",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "בניה לפי מיפרטים",
+ "content": "שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לכל חלק ממנה, מיפרטים לסוגים של בנינים; נקבעו המיפרטים, מי שמבקש היתר בניה לפי המיפרט יהיה פטור מלמסור לועדה המקומית פרטים על הבניה במידה שהם נקבעו במיפרט ואין סתירה ביניהם לבין כל תכנית החלה על המקום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec268",
+ "section": "268",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "תקנות סדרי דין",
+ "content": "שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה ובין השאר גם הוראות בדבר מתן צווים על פי המבקש בלבד; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר המשפטים לפי חיקוק אחר.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת ערר לענין קרקע חקלאית), תשכ״ט–1968.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בפני ועדת הערר למימי חופין), תש״ל–1969.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בערעור על שומת השבחה), התשמ״א–1981.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ״ג–1982.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו־231 לחוק), התשמ״ה–1985.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס״ט–2008.\n פורסמו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש״ע–2010.\n פורסמו תקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע״א–2010."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec269",
+ "section": "269",
+ "chapter": "פרק י״א: שונות",
+ "title": "אצילת סמכויות",
+ "content": "שר הפנים רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, אולם מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה שנעשתה לגביו בלבד, מכוח אצילת סמכות כאמור, רשאי לערור לפני שר הפנים."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec269א",
+ "section": "269א",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "הגדרות",
+ "content": "בפרק זה –\n ”תכנית ממלכתית“ – תכנית שאושרה על ידי אגף התכנון של משרד הפנים, או על ידי ועדת תיאום של אגפי התכנון של משרדי הפנים והשיכון, לפני תחילתו של חוק זה, והודעה על הפקדתה במשרדים האמורים פורסמה ברשומות על ידי שר הפנים ושר השיכון תוך חדשיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec270",
+ "section": "270",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "ביטול",
+ "content": "פקודת בנין ערים, 1936 (להלן – ”הפקודה“) – בטלה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec271",
+ "section": "271",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "שטח תכנון במרחב תכנון",
+ "content": "שטח תכנון עיר שהוכרז עליו לפי סעיף 10 לפקודה ושהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כמרחב תכנון מקומי שהוכרז עליו לפי סעיפים 13 ו־14 לחוק זה; שטח תכנון גלילי שהוכרז כאמור – רואים אותו כמרחב תכנון מקומי שסעיף 12 לחוק זה חל עליו."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec272",
+ "section": "272",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "ענינים תלויים ועומדים",
+ "content": "ענין שערב תחילתו של חוק זה היה תלוי ועומד לפני ועדה מקומית או ועדה מחוזית לפי הפקודה, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כתלוי ועומד לפני הועדה המקומית או הועדה המחוזית לפי חוק זה, הכל לפי הענין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec273",
+ "section": "273",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "אישור תקנות ותכניות קיימות",
+ "content": "רואים כתקנות, כתכנית מיתאר מקומית או כתכנית מפורטת שהותקנו או שאושרו לפי חוק זה, הכל לפי הענין, חוקי עזר, תקנות, תכניות מיתאר ותכניות בנין ערים מפורטות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה מכוח הפקודה, ואין נפקא מינה אם המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי או באחרות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec274",
+ "section": "274",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "אישרור",
+ "content": "תכניות מיתאר ותכניות מפורטות שנקבעו בהן הוראות שאי אפשר היה לקבוע לפי הפקודה, אך אפשר היה לקבוע אותן אילו בשעה שנקבעו היה חוק זה בתקפו – רואים אותן כאילו נקבעו ביום תחילת חוק זה, ויעמדו בתקפן במשך שלוש שנים מתחילת חוק זה, אם לא יבוטלו או ישונו לפני כן מכוח חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec275",
+ "section": "275",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "המשך בהליכים",
+ "content": "(א) כל הליך שהיה ערב תחילתו של חוק זה תלוי ועומד בפני מוסד תכנון, ימשיכו לטפל בו מיום תחילת חוק זה לפי חוק זה.\n(ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מביטול הפקודה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח רציפות התכנון והפיקוח על הבניה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי מוסד תכנון מכוח סמכותו באותו ענין לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec276",
+ "section": "276",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "ביטול ושינוי תחומי מחוז ושטחי תכנון עיר לפני תחילת החוק",
+ "content": "במידה שביטול מחוז או שטח תכנון עיר כאמור בפקודה, או שינוי גבולותיהם, לפני תחילתו של חוק זה, לא פגעו בתקפם של תכניות בנין ערים, תקנות, חוקי עזר וצווים, שהותקנו לפי הפקודה לאותו מחוז או שטח בנין ערים והם נשארו בתקפם באותו תחום, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד לביטולם או שינוים על ידי חוק עזר, תקנה, צו או תכנית בנין ערים מכוח הפקודה – הם יוסיפו לעמוד בתקפם עד שיבוטלו או ישונו מכוח הסמכויות לפי חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277",
+ "section": "277",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "הפסקת שימוש חורג",
+ "content": "הוראות פרק י׳ יחולו, מיום תחילתו של חוק זה, גם לגבי תכנית בנין ערים לפי הפקודה שנשארה בתקפה מכוח חוק זה; אולם שימוש חורג שהיה קיים ביום 24.3.1938 ושהמשיכו בו, מכוח התנאי המגביל לסעיף 11(ג) לפקודה, עד יום תחילתו של חוק זה, מותר להמשיך בו גם לאחר מכן, עד שיחול שינוי בבעלות או בהחזקה של הקרקע או הבנין."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277א",
+ "section": "277א",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "התנגדות לתכנית ממלכתית",
+ "content": "ועדה מקומית שמרחב תכנונה כלול, כולו או מקצתו, בתחומה של תכנית ממלכתית או גובל תחום של תכנית כאמור, רשאית, תוך חדשיים מהמועד שבו פורסמה ברשומות הודעה על הפקדתה של התכנית כאמור בסעיף 269א, להגיש לשרי הפנים והשיכון התנגדות לה; אך אין בהגשת התנגדות כדי לעכב את ביצוען של פעולות מטעם המדינה הטעונות היתר לפי פרק ה׳."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277ב",
+ "section": "277ב",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "זכות עיון",
+ "content": "תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תהא פתוחה לעיון לכל מעונין במקום הפקדתה וללא תשלום."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277ג",
+ "section": "277ג",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "סמכויות השרים",
+ "content": "שרי הפנים והשיכון, בבואם להכריע בהתנגדות לפי סעיף 277א, רשאים לאשר את התכנית, עם שינויים או בלי שינויים, או לבטל את התכנית."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277ד",
+ "section": "277ד",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "עריכה מחדש של תכנית ממלכתית",
+ "content": "תכנית ממלכתית שהופקדה במשרדי הפנים והשיכון תיערך בהתאם לתקנות לפי חוק זה בדבר עריכתן של תכניות, ושר הפנים יורה על עריכתה כתכנית מפורטת, או כתכנית מתאר, לפי הענין; אך לא יעשה כן כל עוד לא עברה התקופה להגשת התנגדות לפי סעיף 277א, או כל עוד לא הוכרע בהתנגדות שהוגשה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277ה",
+ "section": "277ה",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "אישור התכנית",
+ "content": "תכנית ששר הפנים, או מי שהסמיך לכך, אישר שנערכה כאמור בסעיף 277ד, יראו אותה כתכנית שאושרה לפי פרק ג׳; אולם לא יהא עוד ערר עליה לפי אותו פרק."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277ו",
+ "section": "277ו",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "פטור מהיתר",
+ "content": "על אף האמור בחוק זה, כל עבודה או שימוש מטעם המדינה בקרקע או בבנין על פי תכנית ממלכתית, שהוחל בביצועה לפני תום שנתיים מיום תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון), תשכ״ז–1966 – פטורים מהיתר לפי פרק ה׳ החל מיום תחילתו של חוק זה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec277ז",
+ "section": "277ז",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "דרכים",
+ "content": "התווייתה, סלילתה או סגירתה של דרך שפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, הוחלה עליה לפני תחילתו של חוק זה, מכוח צו לפי סעיף 3 לאותה פקודה, לא יהיו טעונות היתר על אף האמור בחוק זה; הוראות צו כאמור שאושרו על ידי שר הפנים ושר העבודה יראו אותן כתכנית מתאר מחוזית שאושרה על פי פרק ג׳."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec278",
+ "section": "278",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "פרשנות",
+ "content": "הוראות פרק זה באות להוסיף על פקודת הפרשנות ולא לגרוע ממנה."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec279",
+ "section": "279",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "תחילה",
+ "content": "תחילתו של חוק זה היא בתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות."
+ },
+ {
+ "provision_ref": "sec280",
+ "section": "280",
+ "chapter": "פרק י״ב: ביטולים והוראות מעבר",
+ "title": "פרסום",
+ "content": "על אף האמור בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חודש מיום קבלתו בכנסת."
}
],
- "definitions": [
- {
- "term": "building",
- "definition": "Any construction, including erection, alteration, extension, or demolition of a structure",
- "source_provision": "sec1"
- }
- ]
+ "definitions": []
}
\ No newline at end of file
diff --git a/scripts/add_law_from_wikisource.py b/scripts/add_law_from_wikisource.py
new file mode 100755
index 0000000..50e96e2
--- /dev/null
+++ b/scripts/add_law_from_wikisource.py
@@ -0,0 +1,285 @@
+#!/usr/bin/env python3
+"""
+Add an Israeli law to the database from Hebrew Wikisource.
+
+Usage:
+ python scripts/add_law_from_wikisource.py "חוק_המקרקעין" --id land-law-1969 --title-en "Land Law, 5729-1969"
+ python scripts/add_law_from_wikisource.py "חוק_השכירות_והשאילה" --id rental-law-1971 --title-en "Rental and Lending Law, 5731-1971"
+
+The script:
+1. Fetches the law's wikitext from Hebrew Wikisource API
+2. Parses chapters, sections, and definitions
+3. Cleans wiki markup
+4. Writes a seed JSON file to data/seed/
+5. Rebuilds the database (npm run build:db)
+"""
+
+import argparse
+import json
+import re
+import subprocess
+import sys
+from pathlib import Path
+
+SCRIPT_DIR = Path(__file__).parent
+PROJECT_DIR = SCRIPT_DIR.parent
+SEED_DIR = PROJECT_DIR / "data" / "seed"
+
+try:
+ import requests
+except ImportError:
+ print("Error: 'requests' package required. Install with: pip install requests")
+ sys.exit(1)
+
+
+def fetch_wikitext(page_name: str) -> str:
+ """Fetch wikitext content from Hebrew Wikisource API."""
+ url = "https://he.wikisource.org/w/api.php"
+ params = {
+ "action": "parse",
+ "page": page_name,
+ "prop": "wikitext",
+ "format": "json",
+ }
+ headers = {"User-Agent": "IsraelLawMCP/1.0 (law database builder)"}
+ r = requests.get(url, params=params, headers=headers, timeout=30)
+ r.raise_for_status()
+ data = r.json()
+
+ if "error" in data:
+ raise ValueError(f"Wikisource API error: {data['error'].get('info', 'Unknown error')}")
+
+ return data["parse"]["wikitext"]["*"]
+
+
+def clean_wiki_markup(text: str) -> str:
+ """Remove wiki markup from text, keeping readable content."""
+ # Handle {{ח:תת|...}} sub-section markers - keep text
+ text = re.sub(r"\{\{ח:תת\|([^}]*)\}\}", r"\1", text)
+ # Handle {{ח:פנימי|...|display}} - keep display text
+ text = re.sub(r"\{\{ח:פנימי\|[^|]*\|([^}]*)\}\}", r"\1", text)
+ # Handle {{ח:חיצוני|...|display}} - keep display text
+ text = re.sub(r"\{\{ח:חיצוני\|[^|]*\|([^}]*)\}\}", r"\1", text)
+ # Handle {{ח:הערה|...}} - keep content
+ text = re.sub(r"\{\{ח:הערה\|([^}]*)\}\}", r"\1", text)
+ # Remove {{ח:ת|...}} paragraph markers
+ text = re.sub(r"\{\{ח:ת(?:\|[^}]*)?\}\}", "", text)
+ # Remove all remaining {{ }} templates (iteratively for nested ones)
+ while "{{" in text:
+ new_text = re.sub(r"\{\{[^{}]*\}\}", "", text)
+ if new_text == text:
+ # Handle broken/unclosed templates
+ text = re.sub(r"\{\{[^}]*$", "", text, flags=re.MULTILINE)
+ text = re.sub(r"\}\}", "", text)
+ break
+ text = new_text
+ # Remove [[ ]] wiki links, keep display text
+ text = re.sub(r"\[\[[^|\]]*\|([^\]]*)\]\]", r"\1", text)
+ text = re.sub(r"\[\[([^\]]*)\]\]", r"\1", text)
+ # Clean HTML
+ text = re.sub(r"]*>.*?", "", text, flags=re.DOTALL)
+ text = re.sub(r"", "", text)
+ text = re.sub(r"", "", text)
+ text = re.sub(r"", "", text)
+ text = re.sub(r"", "\n", text)
+ text = re.sub(r"]*>", "", text)
+ text = re.sub(r"", "", text)
+ # Remove section delimiters
+ text = re.sub(r"-{4,}", "", text)
+ # Remove amendment info from titles
+ text = re.sub(r"\|תיקון:[^\n]*", "", text)
+ # Clean whitespace
+ text = re.sub(r" +", " ", text)
+ text = re.sub(r"\n{3,}", "\n\n", text)
+ return text.strip()
+
+
+def parse_law(wikitext: str) -> dict:
+ """Parse wikitext into chapters and provisions."""
+ # Find chapter boundaries: {{ח:קטע2|ID|NAME}} and {{ח:קטע3|ID|NAME}}
+ chapter_positions = []
+ for m in re.finditer(r"\{\{ח:קטע[23]\|([^|]+)\|([^|}]+)", wikitext):
+ chapter_positions.append((m.start(), m.group(2).strip()))
+
+ # Find sections: {{ח:סעיף|NUM|TITLE|...}}
+ section_pattern = re.compile(r"\{\{ח:סעיף\|([^|}]+)(?:\|([^|}]*))?(?:\|[^}]*)?\}\}")
+ sections_raw = [
+ (m.start(), m.end(), m.group(1).strip(), (m.group(2) or "").strip())
+ for m in section_pattern.finditer(wikitext)
+ ]
+
+ def get_chapter(pos):
+ current = ""
+ for cp, cn in chapter_positions:
+ if cp > pos:
+ break
+ current = cn
+ return current
+
+ # Extract section contents
+ provisions = []
+ for i, (start, end, sec_num, sec_title) in enumerate(sections_raw):
+ # Content runs until next section or chapter marker
+ if i + 1 < len(sections_raw):
+ content_end = sections_raw[i + 1][0]
+ else:
+ content_end = min(start + 5000, len(wikitext))
+
+ # Stop at next chapter marker if closer
+ for cp, _cn in chapter_positions:
+ if end < cp < content_end:
+ content_end = cp
+ break
+
+ raw_content = wikitext[end:content_end]
+ content = clean_wiki_markup(raw_content)
+ title = clean_wiki_markup(sec_title)
+ chapter = clean_wiki_markup(get_chapter(start))
+
+ if content and len(content) > 5:
+ provisions.append(
+ {
+ "provision_ref": f"sec{sec_num}",
+ "section": sec_num,
+ "chapter": chapter,
+ "title": title,
+ "content": content,
+ }
+ )
+
+ return {
+ "provisions": provisions,
+ "chapters": [clean_wiki_markup(name) for _, name in chapter_positions],
+ }
+
+
+def extract_title_from_wikitext(wikitext: str) -> str:
+ """Try to extract the Hebrew title from wikitext header."""
+ m = re.search(r"\{\{ח:כותרת\|([^}]+)\}\}", wikitext)
+ if m:
+ return m.group(1).strip()
+ return ""
+
+
+def build_seed(
+ law_id: str,
+ title_he: str,
+ title_en: str,
+ short_name: str,
+ provisions: list,
+ url: str,
+ status: str = "in_force",
+ issued_date: str = "",
+ in_force_date: str = "",
+ description: str = "",
+) -> dict:
+ """Build a seed JSON structure."""
+ return {
+ "id": law_id,
+ "type": "statute",
+ "title": title_he,
+ "title_en": title_en,
+ "short_name": short_name,
+ "status": status,
+ "issued_date": issued_date,
+ "in_force_date": in_force_date,
+ "url": url,
+ "description": description,
+ "provisions": provisions,
+ "definitions": [],
+ }
+
+
+def main():
+ parser = argparse.ArgumentParser(description="Add Israeli law from Wikisource")
+ parser.add_argument("page_name", help="Wikisource page name (e.g. חוק_המקרקעין)")
+ parser.add_argument("--id", required=True, help="Law ID for database (e.g. land-law-1969)")
+ parser.add_argument("--title-en", default="", help="English title")
+ parser.add_argument("--short-name", default="", help="Short abbreviation")
+ parser.add_argument("--status", default="in_force", choices=["in_force", "amended", "repealed"])
+ parser.add_argument("--issued-date", default="", help="Date issued (YYYY-MM-DD)")
+ parser.add_argument("--in-force-date", default="", help="Date in force (YYYY-MM-DD)")
+ parser.add_argument("--description", default="", help="English description")
+ parser.add_argument("--no-rebuild", action="store_true", help="Skip database rebuild")
+ parser.add_argument("--dry-run", action="store_true", help="Print stats without writing")
+ args = parser.parse_args()
+
+ # Step 1: Fetch from Wikisource
+ print(f"Fetching '{args.page_name}' from Hebrew Wikisource...")
+ wikitext = fetch_wikitext(args.page_name)
+ print(f" Retrieved {len(wikitext):,} characters")
+
+ # Step 2: Extract title
+ title_he = extract_title_from_wikitext(wikitext)
+ if not title_he:
+ title_he = args.page_name.replace("_", " ")
+ print(f" Hebrew title: {title_he}")
+
+ # Step 3: Parse
+ print("Parsing sections...")
+ result = parse_law(wikitext)
+ provisions = result["provisions"]
+ chapters = result["chapters"]
+ print(f" Found {len(provisions)} provisions in {len(set(chapters))} chapters/sections")
+
+ if not provisions:
+ print("ERROR: No provisions found. The page may not be a law or uses different markup.")
+ sys.exit(1)
+
+ # Step 4: Print chapter distribution
+ ch_dist = {}
+ for p in provisions:
+ ch_dist[p["chapter"]] = ch_dist.get(p["chapter"], 0) + 1
+ print("\n Chapter distribution:")
+ for ch, count in ch_dist.items():
+ print(f" {ch}: {count} sections")
+
+ if args.dry_run:
+ print("\n[Dry run - not writing files]")
+ print(f"\nSample (first provision):")
+ print(json.dumps(provisions[0], ensure_ascii=False, indent=2)[:300])
+ return
+
+ # Step 5: Build and write seed
+ url = f"https://he.wikisource.org/wiki/{args.page_name}"
+ seed = build_seed(
+ law_id=args.id,
+ title_he=title_he,
+ title_en=args.title_en,
+ short_name=args.short_name,
+ provisions=provisions,
+ url=url,
+ status=args.status,
+ issued_date=args.issued_date,
+ in_force_date=args.in_force_date,
+ description=args.description,
+ )
+
+ output_path = SEED_DIR / f"{args.id}.json"
+ with open(output_path, "w", encoding="utf-8") as f:
+ json.dump(seed, f, ensure_ascii=False, indent=2)
+ print(f"\nSeed written to: {output_path}")
+
+ # Step 6: Rebuild database
+ if not args.no_rebuild:
+ print("\nRebuilding database...")
+ result = subprocess.run(
+ ["npm", "run", "build:db"],
+ cwd=str(PROJECT_DIR),
+ capture_output=True,
+ text=True,
+ )
+ if result.returncode == 0:
+ print(result.stdout)
+ print("Database rebuilt successfully!")
+ else:
+ print(f"ERROR rebuilding database:\n{result.stderr}")
+ sys.exit(1)
+ else:
+ print("\nSkipped database rebuild (use 'npm run build:db' manually)")
+
+ print(f"\nDone! Added {len(provisions)} provisions for '{title_he}'")
+
+
+if __name__ == "__main__":
+ main()